כמה דברים משמחים בקשר לפסטיבל אוטופיה: הדבר הראשון הוא שהפסטיבל ייערך השנה (בסינמטק תל אביב) בין ה-13 וה-20 בספטמבר. כלומר, הפסטיבל עזב לראשונה את סוכות, וסוף סוף תהיה הפרדה מוחלטת בינו לבין הפסטיבל השכן/אח/אויב/אוהב שלו. זה כבר לא אייקון 1 ואייקון 2, אלא שני פסטיבלים שונים שנערכים בשני זמנים שונים, שניהם מגניבים, בשניהם יש דברים מצוינים לראות ובכל אחד מהם דגשים שונים ואווירה שונה.
והדבר השני בקשר לפסטיבל אוטופיה הוא – ראיתם את רשימת הסרטים?!
כבר כמה שנים שאוטופיה מתפקד כמקום שמקבץ את הדברים שהיו מגניבים מכדי לקבל הפצה מסחרית בארץ, והשנה היא בהחלט לא יוצאת דופן מהבחינה הזאת. יש פה כמה דברים מעולים, וכמה דברים שאני לא יודע אם הם מעולים או לא, אבל הם בוודאות מלאה מסקרנים נורא. סרט הפתיחה של הפסטיבל הוא "תאורית האפס" ("The Zero Theorem") של טרי גיליאם, עם כריסטוף וואלץ – שנראה פסיכי, מבולגן ומדהים, כלומר, כמו סרט של טרי גיליאם.
את "חולית של חודורובסקי", הסרט התיעודי שעוסק בעשייתו של סרט המדע הבידיוני השאפתני והביזארי ביותר שלא צולם מעולם, ציפיתי לראות בפסטיבל ירושלים. או בקולנוע לב. או משהו. הוא לא היה שם, וחשבתי כבר שלא יהיה סיכוי לראות אותו בארץ – אבל הנה הוא כאן, באוטופיה. זה סרט מקסים, מצחיק והסיפור האמיתי שהוא מספר כל כך מופרך שהוא נשמע כמו מין סאטירה סוריאליסטית.
הפסטיבל כולל בפעם הראשונה גם תחרות של סרטים ישראליים – לא רק סרטים קצרים (כאלה בהחלט יש) אלא סרטים באורך מלא. תקלטו את המשמעות: נעשו מספיק סרטים ישראליים באורך מלא שאפשר להחשיב למדע בדיוני/פנטזיה/אימה כדי להצדיק תכנית שלמה. שבעה כאלה: "סופעולם" (של רוני קידר, "ג'ו+בל"), "התאבדות", "מסווג חריג", "טירוף כפול שלוש", "שגר אותי לחלל, סשה!", וסרט הזומבים "עולם אחר". רק כדוגמה, זה הטריילר של "מסווג חריג":
וחוץ מזה? המון. הזדמנות נוספת (אחרי פסטיבל ירושלים) לראות על מסך גדול את "מתחת לעור" עם סקרלט ג'והנסן; "הרפתקאותיו המוזרות של טי. אס. ספיווט" של ז'אן פייר ז'אנה; "Zombeavers", שזה על זומבים בונים; "לכידות" ("Coherence") – מדע בידיוני מטריד ומשעשע שמתרחש ברובו הגדול בבית אחד; "החיים בצללים" ("What We Do in the Shadows"), סרט ערפדים ניו-זילנדי מהולל; הקרנות חוזרות ל"שגעון בחלל", "ברזיל", "הנוסע השמיני" ו"הרוח במעטפת"; ועוד המון דברים. תראו את הרשימה המלאה בעצמכם.
דבר מגניב אחרון בקשר לפסטיבל אוטופיה הוא שאתם יכולים לקבל אליו כרטיסים חינם. רק הירשמו כאן, ותוכלו לקבל אחד מ-15 זוגות כרטיסים לסרט לבחירתכם. כדי להירשם למבצע אתם צריכים להיות משתמשים רשומים באתר; אם אתם עוד לא כאלה, רק היכנסו לכאן והירשמו, זה לוקח בדרך כלל פחות מדקה ו-41 שניות.
אנא בדקו ששמכם המלא וכתובת המייל מדויקים ומעודכנים. אם הפרטים המופיעים כאן אינם נכונים, היכנסו לדף הפרופיל שלכם ועדכנו אותם.
תאוריית האפס
עיצוב מגניב מאוד, כמה דמויות ודיאלוגים לא רעים. אבל בכלליות בינוני ולא הולך לשום מקום, אקזיסטנציאליזם בשקל שאפילו לא שואל שאלות חדשות או מעניינות
+ אקצנטריות מאולצת
אני מסכים איתך שהסרט לא מגיע לשום מקום,
אבל אני חושב שהוא מהסרטים האלה שלהגיע לשום מקום זה כל הקטע שלהם, ובכל מקרה כל המעלות הטובות שלו (שאתה ציינת, אבל אני הרבה יותר התלהבתי מהן) עוזרות להסיח את הדעת מהעובדה הזאת. לא יודע אם אני אתחרט על ההשוואה הזאת, אבל במספר מובנים הסרט הזה הוא הדבר הכי קרוב שקיים לגרסת מד"ב של "יהודי טוב".
And on the same topic
I could not find anywhere on the internet where you can see the full schedual, or buy tickets. Help!
באתר של אוטופיה, כמובן
http://www.utopiafest.org.il/fest2014/schedule/
חולית של חודורובסקי
סרט מדהים על אדם שבאמת נותן את כל כולו ביצירות שלו ואחרי ציפייה בסרט הזה אין לי ספק שאם "חולית" בגרסה הזאת היה באמת יוצא, הוא היה מתעלה על הגרסה של לינץ'.
האמת, זה לא היה הישג כזה גדול
עד כמה שאני אוהב את דיוויד לינץ' ואת חולית הספר, השילוב ביניהם יצא די גרוע.
לפני שבכלל קראתי,
ישר גללתי למטה ולחצתי על רישום. היית יכול לשים שם חוזה למכירת נשמה לשטן בכיף.
זה לא היה עובד
כבר מכרת את נשמתך לשטן כשלחצת על "אני מסכים" בלי לקרוא את התנאים באחת ההתקנות שעשית.
אז אני מניח שאתה לא אוהב את השם שהם נתנו ל-Zombeavers...
(ל"ת)
למה? "זומבונים" זה סבבה.
אבל זה לא מובן בשמיעה ראשונה כמו השם המקורי.
סליחה שניה
זומבים בונים??? קונספטואלית, הכוונה.
וגם סרט חדש של אלכס דה לה איגלסיה!
מתי מודיעים על הזוכים?
(ל"ת)
יום רביעי הקרוב.
(ל"ת)
הייתי רוצה
לשמוע את דעתך על "סופעולם". אני מרגיש שאני בדעת מיעוט שזה סרט ממש ממש מחורבן…
בשמחה, אבל אני צריך לראות אותו קודם.
(ל"ת)
תזכירו לי למה טרי גילהם לא השתתף בסימונדיאל?
אני יודע שעבר הרבה זמן וזה לא כל כך רלוונטי או חשוב ( הוא גם כנראה לא היה זוכה )אבל הסרט האחקון שלו היה מופע הפלאות שהיה ממש טוב, מה שאומר שהוא היה במסגרת החוקים של 5 שנים
כנראה מאותה סיבה שעוד במאים שעמדו בתנאים לא השתתפו:
לא היה מספיק מקום במגרש.
אז מתי הסינימונדיאל הבא?
נחש
(ל"ת)
זה אומר שאני אצטרך לחכות שנה עד הסינימונדיאל הבא?אווווווףף![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
שנה?
(ל"ת)
שנה הבאה יש רק קופה אמריקה, שנה אח"כ יורו ושנה אח"כ גביע קונפדרציות ורק שנה אח"כ המונדיאל הבא.
לא נראה לי ש*כל* אירוע ספורט גדול צריך מקביל באתר, אם כי מישהו הציע עוד סקר סרטים אבל אחד שמתכתב עם האולימפיאדה, ואני דווקא בעד זה.
הטריילר של תיאורית האפס לא זורם
נראה מקושקש מדי, ולא אחיד ברמתו. אפקטים משוכללים לצד תפאורות קרטון. לא יודעת אם כדאי לראות אותו.
ווהו!
כרטיסים חינם זה תמיד נחמד. וזו גם תהיה אחלה מתנת יום-הולדת (שיוצא בדיוק על יום פתיחת הפסטיבל ^^). הסרטים שהכי מסקרנים אותי הם "סופעולם" ו"Life After Beth", ולמזלי שניהם מוקרנים ב 19.9 זה אחר זה. אולי אשאר גם אחרי ל"ברזיל", שטרם יצא לי לראות.
תוותר על life after beth
שחקנים מצויינים מבוזבזים על סרט גרוע ממש. עלילה מלאה חורים, דמויות שמחליפות אופי כל חמש דקות, וסיום חסר הגיון.
איך הוא משתווה לMy Boyfriend's Back
במקרה אם ראית את הסרט? כי שניהם נשמעים דומים מאוד רק בחילוף מגדרים.
וואו. לא ידעתי שיש סרט כזה בכלל
כנראה ש stubbs the zombie לא היו הראשונים לפרש ככה את השיר הזה.
נראה לי שאין קשר ביניהם. beth אינו קומדיה רומנטית – הוא לא קומדיה, ולא רומנטי. יותר דומה לסרט אימה, רק לא מפחיד.
לא, אני די בטוחה שהכוונה הייתה שזו תהיה מתנה ליום ההולדת שלי.
לא ראית שרד פיש אמר שמכריזים על הזוכים ביום רביעי הקרוב?
Why Not Both?
(ל"ת)
המשותף לתאוריית האפס ומתחת לעור
שניהם סרטים יומרניים שמתחילים טוב ואז פשוט נתקעים ולא הולכים לשום מקום. חבל :(
כריסטופר וולץ ממש דומה לדרור קרן בסרט הזה
(ל"ת)
איך התגעגתי לאיתי זבולון
הוא השתתף בכלל בקולנוע? אני זוכר אותו רק "יניר האח"מש" ו"שם"
הטריילר של התאבדות נראה טוב
למרות שלא ממש ז'אנרי
https://www.youtube.com/watch?v=HSIOSEt3Eeg
שגר אותי לחלל סשה נראה מביך
והחיים בצללים של יוצרי flight of the conchords נראה מצויין
https://www.youtube.com/watch?v=bA7XZi3e5JA
"שגר אותי לחלל, סשה"...
אם זה רציני אז באמת מביך. אם זה הכל בכוונה ובצחוק זאת אחת מהברקות השנה, לא פחות.
https://www.youtube.com/watch?v=jzq67IcI4Q4
אל תשגר אותי לחלל
ראיתי את "שגר אותי לחלל, סשה". לא אהבתי. הנה מה שכתבתי עליו בבלוג שלי
הטריילר של מסווג חריג עושה אחושילינג חשק לראות!
(ל"ת)
ראיתי את מסווג חריג פעמיים. ממליץ מאוד!
סרט מצחיק ומותח שפשוט עושה את העבודה ומספק בידור מקומי אפקטיבי. איתי זבולון ענק בתור הדמות הראשית.
יש זוכים?
(ל"ת)
כן.
(ל"ת)
אוף, תודה
אולי נלחץ לי בטעות V, אבל למען הסר הספק, אין בהודעתי שום ספוילר
(אלא אם יסריטו את חיי ביום מן הימים…![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
).
תיאוריית האפס - טרי גיליאם בשיאו
אז תודה רבה לרד על הכרטיסים, נראה לי שזו שכיה ראשונה שלי בהגרלה, מאז שקיבלתי מסטיק אבטיח בקייטנת רננים בכיתה ג'.
הלכנו אתמול לראות את תיאוריית האפס של גיליאם.
הטריילר די נותן את ההרגשה על הכיוון של הסרט. האווירה הכבדה של "ברזיל", הטירוף הוויזואלי המבליח מדי פעם של "מופע הפלאים" ומשחק שובה לב של כריסטופר וולץ.
טיפ קטן: אם אתם לא לחוצים בזמן, תישארו עד סוף הקרדיטים.
עצם הדילמה של הקהל האם להישאר או לא, היא לדעתי תרגיל קטן אחרון שגיליאם הוסיף, כדי להבהיר את הקשר של מה שמופיע בסרט לחיים שלנו ולמקרה שיש ספק לגבי הכוונה שלו – הוא מבהיר אותה בפריים האחרון.
העולם אחרי אוטופיה
ראיתי כמות נכבדת של סרטי באוטופיה – לא את כל מה שרציתי לראות (בכל זאת – עבודה והרצאות ושינה והחיים, אני אשלים את האלקס דה לה איגליסיה האחרון מתישהו) אבל את הרוב. התוצאות היו… מעורבות משהו:
תיאוריית האפס Zero Theorum:
גיליאם למעריצי גיליאם: מצד אחד מנה מרוכזת של כל מה שהופך את הבמאי הזה למעניין ויחודי, מצד שני מנה מרוכזת במיוחד של דברים שהאיש כבר עשה: תיאוריית האפס הוא 'חדשני' ו'שונה' רק ביחס לסרטים אחרים, ביחס לסרטים הקודמים של גיליאם זו כבר הליכה בתלם. אם אתם אוהבים את כל השטיקים הקבועים של האיש (ואני אוהב) זה בהחלט בשבילכם. רק שלא יהפוך לטים ברטון 2.
פרק של שורה שניה באמצע שבו אני ואביעד מדבר על הסרט
http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=452102&cid=482418
חולית של חודורובסקי Jodorowsky's Dune:
כבר דיברתי עליו בעבר וכלום לא השתנה – אחד הסרטים הטובים של השנה, מבט מרתק למה אדם יכול לעשות בכוח האישיות שלו ואיך נראית אמנות בלי גבולות כשהיא נפגשת במציאות האכזרית של מימון והפקה. על הרבה אמנים שואלים אם הם גאונים או מטורפים – למה לא שניהם
(היי – הקלטנו על זה פרק בשורה שניה באמצע)
פרק של שורה שניה באמצע
http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=452102&cid=476447
הפולחן The Sacrament
יש דברים שאין עליהם מחילה – לדוגמה לפרסם סרט עם השם של איימי סיימיץ המהוללת (אפסטרים קולור) ואז לתת לנו לבלות את כל הסרט עם המצלמה ממוקדת על הפרצוף המעצבן של ג'ו סוואנברג. למה בשם השם?!
נוסף על כך הסרט מצליח לערבב שני ז'נארים שכבר יצאו מכל החורים (היספטרים מדברים באינטונציה שמי ריאליסטית וסרטי אימה של פאונד פוטג') בסיפור לאוס וצפוי (מעניין אם הכת הדתית הקיצונתי והמתבודדת הזו תתגלה כרעה? מעניין אם השמשמ תזרח מחר בבוקר).
רובר The Rover
בערך מה שציפיתם מהתיאור "מקס הזועם לחובבי ארטהוס" – הרבה צילומים סטטיים ארוכים, הרבה שתיקות רבות משמעות, גאי פירס באותם בגדים שהוא לבש בזמן ההצעה (סרט הרבה יותר אגב) ומפגין קצת פחות רגשות (שזה בסדר – זה מה שנדרש מהדמות). הפריצה האמיתית מגיעה מרוברט פטינסון – זה לא שהתפקיד שלו דורש הרבה אבל הוא מפסק את הסחורה ויוצר משהו שונה לגמרי מתפקידי היפיוף העצור רגשית שהוא היה בדמדומים או קוסמופוליס.
Life after Beth
באופן מפתיע – הרבה יותר טוב כסרט אימה מאשר כקומדיה. ההצגה שלו של תהליך איטי וארוך וכואב של התדרדרות אנושית (ברמת הפרט וברמת החברה) מגיע לכמה מקומות מטרידים באמת.
ט.ס. ספיווט TS Spivet
יש מילה מתאימה בעברית ל Whimsy? מה שהיא לא תהיה הסרט סובל מהרבה יותר מידי ממנה. זה כמו פורסט גאמפ בלי הסאטירה, המשחק הטוב והעלילה.
לפחות זה נראה יפה; והלנה בונהם קרטר מנסה לשחק בנאדם שפוי (היא לא מצליחה – אבל היא מנסה).
קילרז Killers
פה אני כבר מאשים את העייפות שלי – זה סרט ארוך וראיתי אותו מאוחר מידי אחרי יום ארוך אבל ממה שאני זוכר זה סרט שמתחיל ממש טוב (מזכיר ברוחו את המותחנים הדרום קוריאניים המודרניים) לפני שהוא מתפזר יותר מידי בנושאים שהוא מנסה לכסות. קצת יותר מיקוד (וקצת פחות עלילה) בהחלט היו עוזרים לו להשתפר.
החיים בצללים What we do in the Shadows.
הקומדיה הכי טובה של השנה.
פרק של שורה שניה באמצע…. יעלה בעתיד הקרוב
לא התלהבתי מ-"תיאוריית האפס"
הסרט מתחיל נהדר – גיליאם בונה בו עולם עתידני מפורט, מרהיב ומופרע. רק שבשלב די מוקדם, הוא נוטש את העולם הזה כדי להתמקד במה שקורה בתוך הראש של הגיבור הזה.
ומה שקורה שם פשוט לא מספיק מעניין בשביל להצדיק את ההתמקדות הזאת. הגיבור, כפי שרומז שמו של הסרט (וכפי שהוא עצמו מצהיר במפורש במהלך הסרט עצמו) הוא אפס מוחלט. הוא כלום. אין לו טיפת אישיות – כן, הוא סובל הרבה, אבל בניגוד לתפיסה הרווחת אצל יותר מדי מבקרים, סבל לא מייצר אישיות.
ואת הגיבור הזה מקיפות דמויות אחרות, כל אחת מהן ניסיון לא מוצלח לעשות קריקטורה.
"חולית של חודרובסקי" – אכן, סרט מרתק (אם כי לא חידש לי הרבה בתור מי שבקיא בפרטי ההפקה הזו כבר הרבה מאוד זמן), בעיקר בזכות השיחה המרתקת עם חודרובסקי לאורך רובו – האיש הוא ממש קרקס של איש אחד, במובן המילולי (במהלך הסרט הוא עושה פרצופים, פנטומימה, יו ניים איט). מעבר סיפור עצמו, מדובר בסרט משעשע מאוד במתכוון ושלא במתכוון, ומזעזע מאוד בשתי סצנות מרכזיות -אחת כוללת הסבר של חודרובסקי לגבי היחס שלו למקור הספרותי, השניה היא סצנה מתוך סרט של חודרובסקי ש*כן* הופק (אני חושד שאם חודרובסקי היה עושה בסוף את "חולית", זה היה גורם אחר-כך לרוב מכריע של צופי הקולנוע בעולם – ובוודאי שלכל אולפן סרטים – להתרחק כמו מאש מכל מה שהתואר "מדע בדיוני" צמוד אליו). והיו עוד כמה רגעים מעניינים, במיוחד אלה שמערבים את ה.ר. גייגר (חשבתם שהציורים של האיש מפחידים? תקשיבו לו כשהוא מדבר. האיש נשמע כמו קיבורג רצחני בדרך להשמיד את כל האורגניזמים הפחמניים עלי-אדמות).
היה מיותר בסרט: כל העיסוק בסרטים שהושפעו מניסיון-הנפל להפיק את "חולית". לא בגלל שזה לא נושא חשוב, אלא בגלל שהסרט נתן לו טיפול מחופף לגמרי. למשל, קפצו ישר מהסרט של חודרובסקי לסרט שבסופו של דבר ביים דייויד לינץ', בלי להתייחס לעובדה שבין לבין רידלי סקוט ניסה להקים את הפרויקט עם רוב הצוות שעבד עם חודרובסקי. לא היתה שום התייחסות לעבודה (הקצרה אמנם) של הקריקטוריסט רון קוב על הסרט של חודרובסקי, שאח"כ נהפך לאחד ממעצבי-שוברי הקופות החשובים ביותר של הוליווד בשנות ה-80, ואת הקריירה ההוליוודית של מוביוס פוסט-חולית בחרו לייצג עם "הי-מן ושליטי הייקום" של מנחם גולן (ולא, נגיד, עם "ווילו והנסיכה" – שבו העיצובים של מוביוס הראו *הרבה יותר* השפעה של העבודה שלו על חולית). בקיצור: סרט משעשע ברובו, עד לרגע שבו הוא מחליט לקראת הסוף להיות רציני.
אטרקציה: הסרט אמנם מתהדר בכמות מכובדת של רגעי WTF, אבל דווקא לפניו היה באולם רגע OMG. בהקרנה שנכחתי בה, מנהל הפסטיבל אורי אביב ביקש לדעת האם צופה בשם "תמר" שיצרה קשר עם ההנהלה נוכחת באולם. אותה צופה הזדהתה, והעידה על עצמה בעברית צחה שהיא אחותו (!!!) של חודרובסקי. אורי הבטיח לשוחח איתה חארי הסרט. האם זה אומר שיום אחד נראה פה את חודרובסקי?
די מסכים לגבי Life After Beth
מה שכן, עם כמה שאני אוהב אותה – ואני ממש אוהב אותה – הדמות של אנה קנדריק הייתה די מיותרת, לא?
תשלים את Witching & Bitching, הוא היה נהדר.
(ל"ת)
כייף לקרוא את החום וההתלהבות לקראת הפסטיבל - בשם הצוות ובשמי - תודה רבה! :-)
כייף לקרוא את החום וההתלהבות לקראת הפסטיבל – בשם הצוות ובשמי – תודה רבה! :-)