ונדטה

במקור: V for Vendetta
במאי: ג'יימס מקטיג
תסריט: האחים וושאבסקי
על פי הקומיקס מאת אלאן מור ודייויד לויד
שחקנים: נטלי פורטמן, הוגו וויבינג, סטיבן ריאה, ג'ון הרט

בפתיחת 'ונדטה', מורד קם להשמיד את בניין הפרלמנט הבריטי. למורד קראו גאי פוקס, ויתר הפרטים, למשל כנגד מה בדיוק הוא מרד, לא מסופרים בסרט. העיקר שבסוף תלו אותו. התאריך היה 5.11.1605, ומאז כל בריטי חוגג את ה-5 בנובמבר (עננים, עננים), הלא הוא יום גאי פוקס, המקבילה הבריטית של יום העצמאות ופורים גם יחד: יש מסכות ורעשנים, ריקודים וזיקוקים.

קצת יותר מ-400 שנה אחר כך – שנת 2020, אם לדייק – העולם השתנה במידה לא מעטה: ארה"ב קרסה עקב מגפה, ובבריטניה שולט דיקטטור דתי בשם אדם סאטלר (ג'ון הארט). המשטר רודה באזרחים ביד ברזל, והמשטרה החשאית רודפת ומענה את אויביו. אפילו פעולות כנסיעה ברכבת התחתית, הליכה בחוצות העיר בחצות והחזקה ביצירות תרבות אסורות, עלולות להביא למעצר ואף גרוע מכך.

איווי האמונד (נטלי פורטמן) זוכרת שיש עוצר לילי, ובכל זאת יוצאת לרחוב בשעה לא שעה. לא פלא שהיא נתקלת בחוליגנים וולגריים מהמשטרה החשאית. איווי מתחננת על נפשה, אולם נראה כי הויכוח אבוד והמוות וודאי. אלא שאז מגיח מן הצללים איש במסכה, ופוצח בוואלס להכאת הפוחח, כשהוא ממלא את הוואקום הוורבלי בנאום ארוך, ווירטואוזי ונמלץ. הוא מזמין אותה לבוא איתו, מה שכרוך בוודאות בעניינים לא חוקיים, והיא עונה, ואני מצטט, "תגיד, אתה משוגע, כאילו?".

היא גם צודקת. איווי היא בסך הכל בחורה נורמלית, עובדת ב-BTN – המחליף של ה-BBC – ולמרות היסטוריה פוליטית מסוימת של הוריה הז"לים, איננה עוסקת בפעילות חתרנית. בניגוד אליה, הבחור במסכה, המזדהה רק בשם V (הוגו וויבינג), מתנהג לכאורה כמו פסיכי גמור: הוא חנוט תמיד בחליפה ומסכה, מפזז ומכרכר במלוא עוז סביב סביב, ואת וכחנותו הווקאלית הוירטואוזית כבר הזכרנו. במהרה, איווי מוצאת את עצמה צמודה ל-V, וזה לא נעשה ממש וולונטרית – היא זוהתה על ידי הממשלה ועתה מבוקשת על ידה, באשמת שותפות למעשיו הונדליסטיים. והיא רק רצתה להגיע הביתה בשלוש.

V יוצא למסע צלב נגד הממשלה, בשיטות וונדליסטיות משהו. הוא מחסל אנשים רעים מאוד-מאוד שנושאים במשרות שלטוניות בכירות, מפוצץ דברים אחרים ונראה שהוא מנסה להריץ בעקבותיו חצי משוטרי המדינה. הוא לוחם חופש, וירוס בגוף האומה, או, בניסוח שונה – טרוריסט. 'ונדטה' מנסה לעורר מהומה באמצעות הרבה רמיזות לעולם שאחרי 11 בספטמבר 2001, ביקורת על חוקי בטחון הציבור בבריטניה וארה"ב, דיבור על הסכנה בקיצוניות דתית, והוספת פתגמי שפר (נכונים כשלעצמם, לפעמים) כגון "העם לא צריך לפחד מהממשלה – הממשלה צריכה לפחד מהעם". בעיקר, השאיפה לשערוריתיות של הסרט מתבטאת בכך שגיבור הסרט, שומו שמיים, הוא טרוריסט. כלומר, השלטון הדיקטטורי מכנה אותו טרוריסט, אבל למעשה, פעולותיו של V לא חורגות ממה שראינו בהרבה סרטים אחרים. בסופו של דבר, אם גיבור אקשן מגיע לסוף הסרט בלי להרוג שוטר או שניים, לחסל אנשים רעים בשיטות לא ממש חוקיות ולפוצץ כמה בניינים חפים מפשע, הוא כנראה מתחזה וסוכן סמוי של הרעים. לעומת זאת, אם ספרתי נכון, רק אזרח אחד נפגע כתוצאה מפעולותיו של V, וגם זה בדרך עקיפה.

האחים ו., שעשו הכל בסרט פרט לבימוי (וזה כולל קרדיטים כמפיקים, כותבי התסריט, בוחשים בקדרה ומכיני קפה), חוזרים מדי פעם אל הקשקושיאדה הסמי-פילוסופית שאפיינה את חלקיו האחרונים של 'המטריקס'. אחת לזמן מה, דמות כלשהי נכנסת למצב טייפרקורדר ומשמיעה נאום נמלץ וארוך מדי, שנועד בעיקר להעביר מסר: סובלנות זה טוב, דיקטטורה זה רע, אסור להקריב חירות בשם הביטחון. בקטעים האלה הסרט נעשה מביך ממש. בנוסף, הדיקטטורה הבריטית לא לגמרי משכנעת. האזרחים נראים הרבה יותר משועממים מאשר מבוהלים (תודה, רז), ומה שיותר חמור, הרשעים חד ממדיים בצורה מדאיגה: הם רשעים בציבור ורשעים בבית, כל אחד מהם חובב מעשים נלוזים (אחד מהם פדופיל), וכן הלאה.

עם זאת, 'ונדטה' איננו סרט רע. ראשית, הויזואליה שלו יפה. העיצוב מצוין, הפיצוצים מופרזים להרשים, והוא לא פעם מגניב בהחלט. אבל בעיקר, יש בו שחקנית ושחקן מרשימים. ב"שחקן", אני לא מתכוון להוגו ווייבינג בתפקיד V; אני חושב שלו היו מחליפים אותו בבובה ממוחשבת לא הייתי מרגיש. אולי אפילו זה היה טוב יותר. אבל עזר כנגדו יש את נטלי פורטמן, שלא די שהיא חמודה להפליא היא גם משחקת מצוין, ואפילו כשיש למשפטים שלה פוטנציאל להיות מביכים בהחלט, היא מצליחה איכשהו לגרום להם להישמע טוב. השחקן המרשים הוא סטיבן ריי, בתפקיד פקד פינץ', מפקד המשטרה האחראי לחקירה בנושא V, שמגלה כל מיני פנים לא נעימות של המשטר אותו הוא משרת. לאט-לאט, במקביל לחשיפת עברו של V, הוא נאלץ לבחור בין המצפון, החובה והאיום מלמעלה אם יחשוף יותר מדי. יש כאן פוטנציאל לקלישאה עצומה, אבל התסריט מדלג מעליה רוב הזמן, ומעבר לכך, ריאה משחק כל כך טוב, שהוא לבדו יוצר מתח ועניין לא פחות משאר ההתרחשויות. מעניין לראות מה הוא ימצא, והוא גם מעורר אמפטיה – היחיד, כמדומני, מכל משרתי הממשלה בסרט.

לסיכומו של עניין, הסרט אמנם איננו סופר-מגניב, אבל גם איננו מקושקש לגמרי. יש בו גם מזה וגם מזה, ובסך הכל החיובי עולה על השלילי, אם כי למרבה הצער לא מצליח למחוק אותו. זה "סרט טוב, אבל".

והערה לסיום לאחים וואשבסקי: "זמן קליע" היה מגניב. "זמן סכין", שבו סכיניו של V מעופפים בסלואו-מושן אנה ואנה תוך הותרת שובל אחריהם, הרבה הרבה פחות מגניב. בבקשה, בבקשה, בבקשה – אני לא רוצה לראות בסרט הבא שלכם "זמן אלת משטרה".