ביקורת: ורוניקה מארס

אחרי שהתמודדה מול אלזה ושדים מהגיהנום, ורוניקה מארס חוזרת מחושלת מתמיד.
שם רשמי
ורוניקה מארס
שם לועזי
Veronica Mars

"ורוניקה מארס" הייתה סדרת נעורים כיפית יותר מכל מה שהציעו לנו ב"בוורלי הילס 90210" וסדרת בילוש שעמדה בגאון ליד "CSI" ו"חוק וסדר". סיפור המעשה פשוט – ורוניקה היא תלמידת תיכון שמסייעת לאביה הבלש הפרטי בחקירות שלו, ומרוויחה עוד קצת כסף מהצד בחקירת מקרים של חבריה לספסל הלימודים. לכאורה, זה נשמע כמו משהו שגלילה רון-פדר-עמית הייתה יכולה להתפרנס ממנו במשך שנים, אבל רוב תומאס, יוצר הסדרה, הפך את ורוניקה להרבה מעבר לננסי דרו גרסת המאה ה-21 – היא הייתה הבלשית שאכפת לכם ממנה.

התעלומות תמיד היו מעניינות למדי (לפי נוסחה ברורה: אחת חדשה כמעט כל פרק, ועוד אחת שמלווה את כל העונה), אבל המרכז תמיד היה ורוניקה, לא הסיפור שהיא מנסה לפצח. כל תעלומה, בין אם כזאת שמתחילה ונגמרת בפרק אחד ובין אם כזאת שמכסה עונה שלמה, הייתה עוד צעד בדרכו של תומאס להכיר לנו את ורוניקה: דמות מרתקת, פגומה, שנונה, מעוררת השראה, טובת לב ושוברת לב, מהסוג שלעיתים נדירות הוביל עד אז סדרות טלוויזיה לנוער.

בגלל הז'אנר וקהל היעד שלו, חלק מהשאלות הבוערות במרכז הסדרה לא נראות כמו תעלומות קלאסיות אלא כחלק אינטגרלי מהאישיות של ורוניקה – במי מבין מבחר הזכרים האטרקטיביים המציעים את עצמם לה היא תבחר? איפה האמא הנוטשת והאלכוהוליסטית שלה? מי אנס אותה כשהייתה בת 16? בחלק מהזמן זה נתן לסדרה אופי כמעט טלנובלי, ובחלק מהזמן זה הפך אותה לשעטנז נהדר בין חקר-דמות מהנה במיוחד לפילם נואר מעודכן. חילופי הדברים השנונים בין ורוניקה לחברים שלה, ובעיקר בין ורוניקה לאבא שלה (בגילומו הנהדר של אנריקו קולנטוני, שמגלם את קית' מארס כדובון אכפת לי תותח במיוחד), הפכו אותה לאחת מהסדרות המהנות והחכמות ביותר מהעשור הקודם; וכשאכפת לכם מהבלשית העשויה ללא חת מספיק כדי לקלל את מסך הטלוויזיה בכל פעם שהיא עושה טעות ועדיין לרכון לעבר אותו מסך מדאגה שיאונה לה רע, הקלוז-אפ המנצח על פניה הנוגות אחרי שפיצחה את המקרה הוא מספק פי כמה מפתרון התעלומה (עונה 3, פרק 15, Papa's Cabin. אני עדיין זוכר את הקלוזאפ הזה ומצטמרר. העובדה שלקירסטן אין אפילו מועמדות אחת לאמי היא אחת הפאדיחות הרציניות בתולדות הפרס).

במהלך השנים רוב תומאס ניסה להחיות את הסדרה לפחות פעמיים, בפעם האחרונה לפני כחמש שנים עם קמפיין מימון המונים כמעט פורץ דרך לזמנו, אבל תוצאה שלא ממש הייתה שווה משהו. למרבה המזל, העונה הרביעית מפצה עליו לחלוטין. רשת הסטרימינג Hulu הזמינה מתומאס עונה בת שמונה פרקים ודרשה ממנו לתת לוורוניקה הזדמנות לפתור תעלומה גדולה אחת בלי לבזבז זמן בכל פרק על סרטונים סקסיים שהופצו לכל בית הספר או על חטיפת כלבים (אחד הפרקים החמודים בתולדות הסדרה, אגב). הפעם – שלוותה היחסית של עיירתה השקטה נפטון שבקליפורניה מופרת על ידי סדרה של פיצוצים מסתוריים וקטלניים. ורוניקה ואביה, מתוקף היותם הם עצמם, נכנסים עמוק לתוך פרשה שכוללת את המאפיה המקסיקנית, פוליטיקאי שרוצה להיות האובמה הבא, בעל הון מרושע שמלווה אותנו עוד מתחילת הסדרה, ונערה צעירה שמזכירה לורוניקה את עצמה כשהייתה בגילה. בנוסף, הסדרה קיבלה צמד שחקני חיזוק עם רזומה בסדר גודל שלא היה בסדרה עד עכשיו: הקומיקאי פאטון אוסוולד כחובב תעלומות רצח נודניק, וג'יי קיי סימונס הענק, שמגלם אסיר משוחרר חביב ומסתורי. שניהם נהדרים.

בדומה לנטפליקס, Hulu לא כפופה למה שמותר ואסור לשדר ברשתות הטלוויזיה המסחריות, ו"ורוניקה מארס" קיבלה הזדמנות להתבגר ולאפשר לדמויותיה סוף סוף לנבל את הפה כמו ילדים גדולים. זה לא משפיע לכאן או לכאן על רמת הדיאלוגים, שנשארו מענגים כמו שהיו לפני 15 שנה, אבל זה כן מביא את הסדרה לעידן פוסט-"משחקי הכס": דם נשפך, רבותי, וזהו אנדרסטייטמנט. רמת ההפקה לא השתנתה במיוחד – אף אחד לא מנסה לפרוץ דרך ולטשטש את הגבולות בין הקולנוע לטלוויזיה כמו שעשו בהצלחה בווסטרוז וברפובליקת גלעד. עיקר הסדרה היה ונשאר התסריט החד וההופעות הטובות של צוות השחקנים (חייבים להזכיר כאן את ג'ייסון דוהרינג, שמגלם את בן זוגה השרוט-אך-במגמת-שיפור-עצמי-מרשימה של ורוניקה, לוגאן), וסיפורן של כמה דמויות מעוררות הזדהות ויראה שפותרות פשעים. זה לא פחות טוב.

אין לי מושג כמה גדול היה הקהל של "ורוניקה מארס" בישראל – מבחינתי מדובר בהיקסמות נעורים שגרמה לאחותי ולי להתאהב בקירסטן בל עד כלות. האם קהל המעריצים שלה כאן גדל מאז שבוטלה הסדרה ב-2007? האם מי שראה אותה עוד זוכר? אם אתם מאלה שזוכרים לוורוניקה חסד נעורים העונה הרביעית היא צפיית חובה. זה עוד מאותו דבר, רק תמציתי ובוגר יותר, ותכינו את עצמכם לפרק הסיום כי הוא הולך להיות אינטנסיבי. למי שלא צפו באדיקות כשהסדרה שודרה בהוט או לא ידעו לקרוא כתוביות אז – כן, העונה החדשה די קוהרנטית גם מבלי לדעת כל דבר שקרה בשלוש שקדמו לה. מי שיש לו זמן וחשק לבינג' ראוי לשמו יקבל יותר הרבה יותר ממה שהוא מחפש.