הימורים מוקדמים הרבה יותר מדי לטקס האוסקר הקרוב

האוסקר ייערך רק בעוד 7 וחצי חודשים, אבל זה לא אומר שאי אפשר לנחש מי ינצח (ומי יפסיד) כבר עכשיו.

אני לא אוהב להמר או לצאת בהכרזות בומבסטיות כאלה ואחרות בנוגע לזוכים באוסקר. אני אוהב לשאול כמה דברים לפני המועמדויות, אני אוהב לעקוב אחרי הלך הדברים הכללי, אבל מאוד נרתע מלצאת בהכרזה חותכת שזה ינצח – אפילו כשכל תחושות הבטן והראש שלי אומרות שכך יהיה. אולי זה בגלל שאחרי סיפור "לה לה לנד"/"אור ירח" למדתי ששום דבר לא בטוח, ואולי זה בגלל שאחרי שקוראים כל כך הרבה על הטקס יש משהו שמוציא את המיץ מכל העסק. בין כך ובין כך, למרות שלא כיף להמר רגע לפני הטקס, יש בהחלט משהו נחמד בלזרוק הצהרות גדולות באוויר חודשים לפני שהטקס יתרחש, אז הנה שבעה הימורים הרבה יותר מדי מוקדמים לטקס האוסקר הקרוב שייערך במרץ 2022, בתקווה שלא כולם יתבררו כפספוסים איומים:

 שחקן שחור יזכה בשחקן הטוב ביותר

אחת התלונות הנפוצות על האוסקר היא ערבוב הפוליטיקה בבחירות שלהם. התשובה הקצרה שלי לזה היא גלגול עיניים. התשובה הארוכה היא כזאת: כן, ברור, אבל כל בחירה בסרט בכל טקס שהוא היא בחירה פוליטית, ואתם לא מתבאסים מזה שיש פוליטיקה בטקס, אלא מזה שיש פוליטיקה שמעצבנת אתכם בטקס – וזה נכון בין אם מדובר בפוליטיקה אידיאולוגית (עוד לא נתקלתי באדם שלא אמר על סרט שהוא "חשוב", שזה שם קוד ל"סרט פוליטי שאני זוקף לו נקודות זכות למרות שלאו דווקא נהניתי ממנו כמו סרטים אחרים") ובין אם בפוליטיקה פנים הוליוודית (כי גם עוד לא נתקלתי באדם שלא היה מאושר כששחקן שהוא אוהב זכה – אפילו אם זה היה על הופעה שקצת פחות הגיע לו עליה).

אני מקווה שהתשובה הזאת תחסוך את הדיונים הבאים על מה שאני אגיד, אבל היא כנראה לא. בכל מקרה: מקרה ה"אנתוני הופקינס לקח ברגע האחרון את האוסקר לצ'דוויק בוזמן" הולך להוביל, ככל הנראה, לקולות גוברים בהוליווד לתת את האוסקר השנה בתפקיד הראשי לשחקן שחור. אפשרי שזה יזלוג גם לשחקנית הראשית, אבל שם יש (נכון לכרגע) פחות דוגמאות בולטות לשחקניות שכאלה. למה? כי צ'דוויק בוזמן, וכי לא הייתה זכייה בתפקיד ראשי מאז 2006, וכי לרוב זכיות עובדות על פי השערוריות של שנה שעברה (קחו בחשבון איך קלואי ז'או זכתה שנה לאחר השנה שבה הועלה למודעות עניין הקיפוח של במאיות בקטגורית הבימוי) – שכשאני חושב על זה, זה בעצם "כי צ'דוויק בוזמן".

בכל מקרה, המועמדים העיקריים לזכייה הם שניים: וויל סמית' (על "המלך ריצ'ארד") ודנזל וושינגטון (על "הטרגדיה של מקבת"). שני שחקנים שיודעים לנפק הופעות מעולות אם הם נדרשים לכך, ואין שום סיבה שזה לא יקרה השנה. מבין השניים, לכאורה, יותר הגיוני שסמית', שלו אין אפילו אוסקר אחד, ייקח את הפרס מאשר וושינגטון, שלו כבר יש שניים – אבל מדי פעם ההגיון של האוסקרים עובד אחרת, ואולי יחליטו שם, במידה והסרט יהיה באמת כזה טוב, צורך להעניק לדנזל אוסקר שלישי כדי לבדל אותו אפילו עוד יותר מאחיו השחקנים למעמד של "שחקן של פעם בדור".

חוץ מהם, לא נראה שיש תחרות רצינית יותר מדי בשלב הזה: ברדלי קופר זומם קאמבק ואולי יהיה מועמד על הסרט החדש של גיירמו דל טורו ("סמטת הסיוטים") או פול תומאס אנדרסון ("סוגי בוטום"), אדם דרייבר ואנדרו גארפילד גם הם מגיעים לטקס עם שני סרטים שונים שאמורים להבטיח להם לפחות מועמדות אחת, קלינט איסטווד במה שהוא אולי סרטו האחרון ("Cry Macho"), פיטר דינקלג' בעיבוד של ג'ו רייט ל"סיראנו דה ברז'ק" (ללא אף גדול, אבל כן עם שירים), ובנדיקט קאמברבץ' עלולים לאיים אם יפציצו עם הופעה שאי אפשר להסיר ממנה את העיניים – אבל קשה להגיד שמישהו מהם מגיע לאוסקר עם מומנטום יותר רציני משל סמית' וושינגטון.

רידלי סקוט יזכה באוסקר (וכולם יכעסו על זה)

זאת בניגוד לרידלי סקוט – אגדה בעולם הקולנוע שהצליחה ליפול ולקום כבר כל כך הרבה פעמים שקשה לזכור האם מדובר בבמאי טוב בימינו או לא. בקרוב תהיה לנו את האפשרות לבחון זאת פעמיים – פעם אחת ב"בית גוצ'י", שנראה כמו טלנבולה קאמפית ויקרה במיוחד, ופעם שנייה עם "הדו קרב האחרון", שהולך לימי הביניים ולקרבות האבירים. ואומנם סרט של סקוט כבר זכה בפרס הסרט הטוב ביותר באוסקר ("גלדיאטור"), אבל סקוט עצמו עדיין נטול אוסקרים בימינו, וזאת למרות שהוא אחראי לכמה מפיסות הקולנוע הגדולות ביותר שיצאו – מ"הנוסע השמיני" ועד "תלמה ולואיז", דרך "בלייד ראנר", "לבד על המאדים", ועד "לך להזדיין קווין ספייסי הנה כריסטופר פלאמר במקום".

ובכל זאת, צריך לזכור שיש סיבה מסוימת למה סקוט לא קיבל אוסקר – לא תמיד הסרטים שלו טובים, ובעשור האחרון בכלליות קשה ממש לחשוב על סרטים שלו שמישהו יחזור אליהם שוב ושוב. כן, "הדו קרב האחרון" ו"בית ג'וצי" נראים טובים בהרבה מהתוצרים האחרונים שלו – אבל מדובר בטריילרים, ואנחנו יודעים כמה הם מתעתעים.

ובניגוד לקטגוריית השחקן, בקטגוריית הבימוי יש לא מעט מועמדים שבאים עם מומנטום נכון – ג'יין קמפיון עלולה לדרוש מהאקדמיה להוכיח שהיא באמת לא סקסיסטית על ידי זה שהיא תיתן פעם שנייה ברצף לבמאית אוסקר בימוי ושלא תיזכר בכך רק פעם בעשור עם "The Power of the Dog", פול תומאס אנדרסון עלול לבוא לדרוש את כל הז'יטונים שהוא הפקיד אצל המבקרים וחובבי קולנוע הארט האוס בעשורים האחרונים, סטיבן ספילברג עם "סיפור הפרברים" גם הוא יכול לבוא להגיד ש"וואלה תקשיבו לא נעים שאין לי אוסקר שלישי כשאני הבמאי הכי גדול בעולם", וגם ג'ואל כהן (הוא יודע לביים גם בלי אח שלו!), קנת' בראנה (פרויקט אישי מבמאי פורה ואהוב!), פדרו אלמדובאר (אגדת קולנוע!) ודניס וילנב (אגדת קולנוע בהתהוות!) כולם יכולים להציג קייס משכנע למה בעצם הם צריכים לזכות, בהנחה שהסרטים שלהם טובים.

ובכל זאת, קשה להאמין שמישהו חוץ מסקוט יזכה, לפחות בשלב זה. מה שקל להאמין בו הוא שממש לא כולם יהיו מרוצים מזה, ושהזכייה תהיה פחות "הגיע לו" ויותר "טוב, לפחות עכשיו יש לו אוסקר".

 לוקה יזכה בפרס הסרט המצויר

נעשה את זה קצר: אין מתחרים לפיקסאר בקטגוריה הזאת, למרות שצריכים להיות, ולמרות שאני חושב שלאט לאט עולים קולות שאומרים משהו כמו "אולי… לא ניתן לפיקסאר אוטומטית את האוסקר לסרט המצויר הטוב ביותר?", אני לא חושב שההשפעה שלהם תגיע השנה. האוסקר הזה הולך ל"לוקה", ואם לא לוקה אז הוא גג מגיע ל"אנקאנטו" של דיסני, כי חס וחלילה שהאוסקר יחמוק מידיו של העכבר הגדול. תנחומיי ל"בל" של מומורו הוסודה מראש.

 לא יהיה מנחה לטקס

מישהו יום אחד יסביר לי למה כל כך מרוצים שם באקדמיה מזה שאין מנחה לטקס – הם אוהבים את הטקסים שלהם בלי אופי? זה עדיף בפניהם על פני מנחה שאולי יצטרך להתנצל על איזה ציטוט שפעם אמר?

הרי בשלב הזה זה כבר לא "וואו הלוואי שמישהו יגיד איזה בדיחה". כמו שג'ימי קימל הצליח לנהל במידה מסוימת את הפאדיחה בסוף הטקס של 2017 (זה של לה לה ל- כלומר, "אור ירח"), גם מנחה היה יכול לתת תחושה טובה יותר בסוף הטקס הקטוע והמאכזב של שנה שעברה, שנחקק בזכרון כ"חואקין פיניקס עומד מובך ורק רוצה שכל זה ייגמר כמה שיותר מהר".

ובכל זאת, התחושה היא שבאקדמיה התאהבו בא-מנחה הזה, ועד שממש תהיה תרעומת של ממש (האם אפשר למצוא ציוצים מביכים לישות "חוסר מנחה"?) אנחנו נישאר באותו מצב לשנים הקרובות. לפחות אפשר לקוות שבשנה הבאה יחזירו את פרס הסרט הטוב ביותר כפרס האחרון לאותה שנה.

חולית יאכזב

האם "חולית" יהיה סרט טוב? גם מעבר להיבט הסובייקטיבי של העניין, אין לי איך לדעת. אבל הנה מה שתחושת הבטן שלי אומרת: בלי קשר לשאלה איך הוא יהיה, "חולית" יהיה סרט עם פחות מועמדויות משירצו שיהיה לו (כלומר, בלי משחק ותסריט), ועם פחות זכיות טכניות משירצו שיהיה לו (כלומר, עם איזה סאונד וזהו). למה? כי יש לא מעט אנשים שיכולים לגנוב לו את כל הפרסים הטכניים מכל כיוון שהוא, והבאזז שלו אומנם חזק באזורים מסוימים, אבל חלש באזורים אחרים, ובעיקר – כי תמיד צריך לתת לגיקים משהו לכעוס עליו, ולא נראה לי שמישהו הולך להתרעם על איזה מועמדות אחת פחות של "סיפור הפרברים" של ספילברג.

וילם דפו יזכה באוסקר

טוב, בניגוד להימורים האחרים שלי, פה אני כבר קצת פחות בטוח בעצמי. אוסקר שחקן המשנה זקוק לפחות מומנטום ופחות סיפור ויכול לא פעם ללכת לשחקן שסתם היה בסרט שהם אוהבים, בא להם בטוב, או (שוק!) ניפק הופעה שאי אפשר להוריד ממנה את העיניים וברור לכולם שהיא הטובה מכולם. אז כן, בהחלט, בשלב הזה של השנה, מצחיק לחזות שמישהו יזכה פה. ובכל זאת, אם יורשה לי: וילם דפו, שחקן שאף פעם לא היה "שנוא" במיוחד, נמצא ברצף הופעות אהודות, ואם השנה הוא יצליח להזכיר לכולם איזה נהדר הוא בין "סופר הקלפים" ל"סמטת הסיוטים" (ומה שהוא בטח הופעה קטנה ב"הכרוניקה הצרפתית"), אז הדרך לאוסקר סלולה אליו, ולא יהיה מאושר מאיתנו כאן באתר.

 הקרב הכי מעניין יהיה על פרס השחקנית הראשית

אחרי הטריילר ל"בית ג'וצי", מאוד מפתה להכריז על ליידי גאגא כזוכה הבאה בקטגוריית השחקנית. ובכל זאת, לא כל כך מהר: מה עם הטרנספורמציה של ג'סיקה צ'סטיין עבור "העיניים של טאמי פיי"? ומה עם קירסטן סטיוארט כנסיכה דיאנה ("ספנסר")? וג'סיקה הדסון כארית'ה פרנקלין ("ריספקט")? ופרנסס מקדורמנד כליידי מקבת'? ומה אם ג'ניפר לורנס תעשה קאמבק בסרטו החדש של אדם מק'קיי ("אל תסתכלו למעלה")? ומה לגבי השחקנית הראשית ב"סיפור הפרברים"? וניקול קידמן כלוסיל בול?

בקיצור, הכול יכול לקרות פה, וכמו שבשנה שעברה הקרב בין מקדורמנד, דיוויס, קירבי ומוליגן היה הדבר הכי מותח – נראה שגם השנה לא נדע בוודאות מי תזכה עד הרגע האחרון. או לפחות, בוא נקווה שזה יהיה ככה – זה היה כל כך כיף השנה.


ועוד דברים שאפשר להניח מראש: לין מנואל מירנדה יזכה למועמדות בפרס השיר הטוב ביותר (אבל האם מבול הסרטים המוזיקליים יפעל כנגדו ויגנוב לו את ה-EGOT?); יהיו יותר סרטי ז'אנר בקטגוריית הסרט הטוב ביותר, עכשיו ששוב הרחיבו אותה ל-10 סרטים; ווס אנדרסון יזכיר לכולם שיש דבר כזה "יותר מדי ווס אנדרסון-י" ורצף האוסקרים שלו ייעצר קלות; וישראל לא תייצג אותנו באוסקר גם הפעם (סתם, מה אני יודע).