מתישהו בשנתיים הקרובות יצולם סרט "סופרמן" חדש. זה חייב לקרות, כי אם זה לא יקרה, חברת וורנר תאבד את זכויות ההסרטה של סופרמן. ודבר כזה הרי לא יעלה על הדעת. זכויות הסרטה לעולם אינן אובדות. הן יושבות במחסנים ומעלות אבק במשך שנים, אבל הן לא אובדות.
זהו הפרק האחרון בסיפור הארוך, ארוך, ארוך, והעצוב, של סופרמן בקולנוע. אחרי שנים ארוכות של ניסיונות שכשלו, נדמה היה שוורנר עלו על הפתרון הנכון ביותר האפשרי כשנתנו את "סופרמן חוזר" לבריאן סינגר – והסרט בכל זאת נכשל. אחריו סופרמן שוב ריחף בלימבו כמה שנים, ולא היה ברור האם עומד להיות המשך ל"סופרמן חוזר" או לא. התשובה, בסופו של דבר, היא לא. סרט "סופרמן" החדש יהיה ריבוט (מוצדק לגמרי, במקרה הזה – שלא כמו ספיידרמן, למשל). אבל זה לא עונה על השאלה, מה לעזאזל עושים איתו. בוורנר מצאו פתרון לבעיה: להפיל אותה על כריסטופר נולאן. היי, עם באטמן זה עבד מעולה.
בניגוד לבאטמן, לכריסטופר נולאן אין כוונה לביים, או אפילו לכתוב, את "סופרמן". אבל הוא מונה על ידי האולפן למפיק, "סנדק" ויושב-ראש-כללי-לענייני-הזזת-דברים בנושא סופרמן. נולאן לקח את התפקיד ברצינות, מתברר. הוא הגה "רעיון" חדש כלשהו לסרט סופרמן. הוא נתן לדייויד גוייר, שהיה שותף לכתיבת "באטמן מתחיל" ו"האביר האפל", לכתוב את התסריט לסרט. עכשיו רק צריך במאי, ולעבודה.
נולאן, על פי ניקי פינק, עושה עכשיו אודישנים לבמאים. הוא נפגש עם כמה מועמדים פוטנציאליים לאחרונה, ואת ההחלטה אמור לקבל ממש בקרוב. בין הבמאים המועמדים:
טוני סקוט – עצם העובדה שהוא כלול ברשימה גורמת לי לפקפק בכושר השיפוט של נולאן. אח-של-רידלי היה פעם במאי יעיל, גם אם לא מבריק, אבל בעשור האחרון הוא התמכר לגמרי לסטייל הבלנדרי שלו, והסרטים שלו בלתי צפיים. "נקמה בוערת", "דומינו", "דז'ה וו", "חטיפת הרכבת התחתית פלהאם" – מי רואה את הסרטים האלה ואומר "כזה סופרמן אני רוצה"?
זאק סניידר – הבמאי של "300", "השומרים" ו"אגדה עם כנפיים" יכול להיות בחירה מצוינת. אני לא מכיר אף אחד שיתווכח עם זה שהסרטים שלו נראים מעולה. ממש, ממש מעולה. ובעניין העלילה – זה תלוי בחומר המקור. הוא הוכיח ב"300" ו"השומרים" שהוא נוהג לשמור על נאמנות קנאית לחומר המקור, לטוב ולרע; אם הוא יקבל מנולאן וגוייר תסריט מופתי, הוא כנראה לא יהרוס אותו.
מאט ריבס – הבמאי של "קלוברפילד", שביים גם את "Let Me In" – הרימייק האמריקאי ל-"Let the Right One In", שייצא בעוד שבועיים ובינתיים מקבל תגובות מעולות. ג'יי ג'יי אברהמס קיבל את רוב הקרדיט על "קלוברפילד", ולא בצדק: ריבס מסתמן בתור במאי אקשן טוב מאוד.
ג'ונתן ליבסמן – מי? הוא ביים כמה סרטי אימה כושלים (ציון העגבניות של "Darkness Falls" בבימויו: 8%), ובתחילת השנה הבאה ייצא סרט פלישת חייזרים שביים, בשם "Battle: Los Angeles". לא ראיתי אף סרט שלו, אבל גם הוא לא נשמע כמו אחד שהייתי מפקיד בידיו סרט חתונה, שלא לדבר על בלוקבאסטר.
דאנקן ג'ונס – הבמאי של "ירח" המצוין. "ירח" היה אחלה סרט ראשון, אבל היה מינורי ולא כלל שום דבר שאפשר לקרוא לו ברצינות סצינת אקשן, ובטח שלא מלמד על היכולת של הבמאי להתמודד עם סרט גיבורי-על הוליוודי בתקציב ענק. הרבה אחריות לבמאי צעיר.
לטובת מי שזה לא יהיה שיקבל את העבודה, אני מקווה שהרעיון של נולאן גאוני ממש. "סופרמן חוזר" לא נכשל (רק) כי הסרט לא היה טוב: הוא נכשל כי הקונספט של סופרמן נראה היום ילדותי. גיבורי העל של היום הם כאלה שיש להם בעיות פרנסה (ספיידרמן), מסר חברתי (אקס-מן) או עלילה מורכבת ו"אפלה" (באטמן). סופרמן הוא לא אף אחד מאלה, הוא סתם הכי חזק והכי טוב והכי צודק. וזאת נראית כמו דילמה בלתי פתירה: אם שומרים על סופרמן נאמן למקור, הוא מגוחך. אם משנים אותו, זה כבר לא יהיה סופרמן, והמעריצים יקימו קול צעקה. ואי אפשר פשוט לומר "בואו נעשה את אותו הדבר, אבל אפל" – זה יהיה מגוחך באותה המידה אם לא יותר. אז איך עושים סרט "סופרמן" שיהיה נאמן למקור, עכשווי, רלוונטי ולא אידיוטי? אין לי מושג. אני מקווה שלנולאן יש.
[ מקור: Deadline ]
מאט ריבס הוכיח את עצמו כבמאי אימה/אסונות טוב מאוד ב-"קלוברפילד", אבל כמה אקשן בעצם היה שם? מה שראו זה בעיקר אנשים בורחים כשהעיר קורסת סביבם. עוד לא ממש ראיתי את היכולת של האיש לטפל ביריות או (מה שיותר מהותי לסרט על סופרמן) מכות. עדיין, מתוך הרשימה הלא-מלהיבה הזאת, הוא מסתמן בתור האופציה המועדפת.
אגב, סביב "אגדה עם כנפיים" מסתמן כרגע קונצנזוס ביקורתי פושר ומטה. האם אחרי שהמבקרים בארה"ב נשפכו מ-"300" ו-"השומרים" הבלוף של סניידר נחשף סוף-סוף?
זאק סניידר
כאמור, יש לסניידר נטיה להיצמד בקנאות לחומר המקור. "אגדה עם כנפיים" לא מוצלח כי הוא מבוסס על תסריט לא טוב. נראה שהבעיה הגדולה עם סניידר במקרה הזה, היא שלא התעקש על להפוך את הסרט לפחות קלישאתי ויותר מעניין. אני לא חושב שהוא בחירה מתאימה לביים את סופרמן, כי הוא לא יביא לסרט טאץ' אישי מעבר לסצנות אקשן טובות. כדי שסופרמן יתפוס, חייבים שהדמות שלו תהיה חביבה על הקהל, מה שהתברר כבעיה גדולה ב"סופרמן חוזר". קשה להזדהות עם גיבור כל יכול, צריך להתעמק מספיק בדמות של קלארק קנט, אבל לא יותר מדי על חשבון האקשן.
מאט ריבס באמת לא הוכיח את עצמו כבמאי אקשן וכך גם דאנקן ג'ונס. למרות זאת, נראה לי שכל אחד משניהם יתאים יותר מסניידר לביים את סופרמן. אין לי שום דבר נגד סניידר, אבל סרט סופרמן חדש לא יצטרך להתמודד עם השוואות רק לקומיקס, לסדרות הטלוויזיה ולסופרמן חוזר. הוא יצטרך קודם כל לשרוד השוואה לסרט של ריצ'רד דונר מ-1978, אולי סרט גיבורי העל הבאמת מצליח הראשון. סופרמן של כריסטופר ריב חקוק עמוק בזכרון, גם אצל מי שלא ראה את הסרט. המשימה הראשונה של הבמאי והתסריטאי החדשים תהיה ליצור סופרמן/קלארק שיצליח לשרוד את ההשוואה לזה של ריב. מבחינת עלילה, זה לא יהיה קשה. הסרט מ-78' הוא סרט פופקורן מלא חורים עלילתיים, שרק גדלו ככל שהסדרה נמשכה. האתגר, שבריאן סינגר נכשל בו, הוא ליצור עכשיו סופרמן שיהיה אכפת מה קורה לו, למרות שהסיפור ידוע ומוכר.
ולכן זו בעיה לתת את זה לנולאן
נולאן ביים מגוון רחב של סרטים, אבל דווקא בתחום האקשן הוא לא הצטיין במיוחד. גם "האביר האפל" התבסס בעיקר על עלילה ואווירה ופחות על סצינות האקשן. כך שאני מקווה ש-"סופרמן" בהפקת נולאן יתבסס בעיקר על דמויות (אולי לויס? אולי קלארק קנט הצעיר[1]?) ועל האווירה של מטרופוליס. לא ראיתי את "ירח", אבל מהתיאור שלך נראה שדווקא סביר שהבימאי שלו יהיה זה שיסתדר בצורה הטובה ביותר עם נולאן. זאק סניידר, לעומת זאת, נראה לי כמו הבימאי הפחות מתאים לנולאן: המון רעש וצלצולים ואפס מבט רחב. מצד שני – מה אני יודע? אולי הפכים מסתדרים.
לטוני סקוט אני שומר נאמנות נצחית בזכות "The Last Boy-Scout". מצידי שסופרמן שלו יראה בדיוק ככה.
[1] זה ספוילר לחשוף שקלארק קנט הוא סופרמן?
זה נכון שנולאן הוא לא במאי אקשן מי יודע מה
אבל אני לא חושב שזה משנה משהו בסרט שאותו הוא לא מביים. הוא רק מפקח מלמעלה: הביא את הרעיון לסיפור, ואת התסריטאי, ואת הבמאי, ואולי ישגיח גם על הליהוק. אבל בזמן הצילומים עצמם סביר להניח שהוא לא יתערב ולא יגיד לבמאי איך לעשות מה. זה לא התפקיד של מפיק. אם יביאו מישהו שטוב באקשן – יהיה אקשן טוב.
חוץ מזה, הוא אמור להיות עסוק באותו זמן בבימוי של "באטמן 3". חסר לו שהוא לא יהיה.
אני מחובבי סניידר
אבל מעדיף שיתעסק בפרויקט מעניינים מעסקי המחזור. שאר הבמאים ברשימה לא מעניינים במיוחד ('ירח' הוא פספס רציני לדעתי). טים ברטון רצה לביים פעם עם ניקולאס קייג', לא? אולי עכשיו הגיע הזמן (סופרמן בטוויסט מיוסר. קייג' טוב בדברים האלה). עכשיו רק צריך למצוא תפקיד לג'וני ולהלנה.
אתה צוחק נכון?
סופרמן עם טים ברטון וניקולאס קייג' פשוט נועד להיות כישלון.
אם כבר, שיתנו לקווין סמית' לביים.
קראת את התסריט של סמית לסופרמן שלו?
הוא די מזעזע. טוב, לא "די". הוא מזעזע.
יש בו דובי קוטב ועכביש מכני ענק?
(ל"ת)
Thay are the fiercest killers in the animal kingdom
http://www.youtube.com/watch?v=vgYhLIThTvk#t=07m55s
הסרטון הזה הוא אחת ההוכחות
לכך שהכישורים של קווין סמית בתור נואם הם בערך פי 16 יותר מהכישורים שלו בתור במאי. אני מעדיף לראות אותו עומד ומדבר במשך שעתיים מאשר לראות סרט שלו.
נהניתי מהסטנד-אפ שלו הרבה יותר מקלרקס 2 או זאק ומירי
את cop out אני עדיין צריך לראות מתישהו…
אנד דה ווינר איז:
זאק סניידר.
http://www.deadline.com/2010/10/zack-snyder-directing-superman/
כמו שאמרתי – אני לא מעריץ של סניידר, אבל בעיני הוא שידוך לא רע בכלל לסרט, בהנחה שהתסריט טוב.
פוי
סופרמן זה חומר גלם נורא בעייתי לסרט, כי הוא דמות די מחורבנת. אינפלציית הכוחות שהיא האויב מס' 1 של סרטי סופר גיבורים היא אינהרנטית לו, והנסיונות לאזן אותה הם די פאתטיים. סניידר לא ידוע ביצירתיות שלו, כך שרוב הסיכויים הם שיצא לו סרט מגוחך לחלוטין ומאד מרהיב. שוב.
נו, טוב מאוד, לא?
חלק מהסיבה שאני מרוצה מהבחירה בסניידר היא שזה לא במאי שיתבזבז על הסרט הזה כשהוא יכול לעשות דברים טובים הרבה יותר. אני לא מצפה להרבה מסרט על סופרמן (חוץ משיהיה יפה), ואני לא מצפה להרבה מסניידר (חוץ משיעשה סרטים יפים), כך שהם זיווג מושלם.
גם 300 היה יפה
זה עדיין היה סרט איום ונורא. יש רמות גיחוך שמעליהן אי אפשר להנות מסרט, לא משנה כמה מנסים.
בהחלט אפשר.
אם באים בציפייה לסרט טיפשי ויפהפה, 300 הוא מצוין.
ו- "This is Sparta!" הוא אחד הרגעים הקולנועיים הכי גדולים שנחרטו בזכרון הצופים בשנים האחרונות.
כן, אבל גם ציפית ממייקל ביי ו"רובוטריקים" ותראה מה קרה.
(כן, אני דווקא אהבתי את הראשון)
בטח שהם זיווג מושלם.
ב"300" לכולם היו ריבועים בבטן וסניידר משח אותם בשמן באהבה רבה ובשקידה.
לסופרמן יש, אני מניחה, ריבועים בבטן כך שסניידר לא צריך יותר. מבחינתו, הוא וסופרמן חד המה. השאלה היא רק האם הריבועים בבטן והשמן יגיעו כחלק מגיק-שיק שקלארק קנט ידגמן, או שיהיה זה סופרמן עצמו. אני לא חושבת שסופרמן אי פעם הוריד בגדים, אז לסניידר לא תהיה ברירה אלא למשוח את החליפה שלו בשמן, וזה כבר יהיה מוזר. שלא לומר, מטריד.
אני דווקא חושב שבימאי מקורי ויצירתי היה יכול לעשות משהו מעניין עם סופרמן (בהנתן התסריט הנכון, כמובן). יש פוטנציאל מעניין שם שלדעתי אפשר לשלוף עם מספיק תעוזה. אבל כשסניידר על הגה הבימוי ברור לי שזה סרט שאני יכול להפסיק להתעניין בו עכשיו בערך.
וסופרמן עם חליפה משוחה בשמן עושה לי בעיקר חשק לג'חנון.
סניידר...? נו טוב.
באמת נדמה שיש כאן בזבוז משווע של תסריט בו החזק באדם מתגלה כחלש, רק בצורה יצירתית ו"משפחת סופר-עלית", אך לא תמצאו אותי מבכה על לכתו בטרם עת של פרויקט עם פוטנציאל ענק.
ההפך. ייתכן שדווקא הנמכת הציפיות עד גובה הדשא מהבמאי הזה, אותו למדתי לא-לאהוב כדי לנקות רגשות שליליים ממני, תביא אותי לכדי הנאה מהתוצר הסופי. כמו שכבר צוין, לסרט יש סיכוי בעיקר אם יצוותו לו אנשים מוכשרים מלבד הבמאי הנפלא הזה (מחשבה יוצרת מציאות?).
אני חייב להצביע על פירושים מעניינים לשמו בעברית, למי שעדיין לא שם לב. "Snide – מַשְׁפִּיל, מַעֲלִיב, שַׁחְצָנִי; מְזֻיָּף"
סופרמן הוא לא החזק באדם
הוא מקריפטון, וזאת לא התחכמות זולה כי ככה בנויים הקומיקסים שלו. אין לו רגעי חולשה ואין לו דילמות. הוא פוץ בלתי נסבל. הבעיה הכי גדולה שלו היא שלא נתנו לו כוח דאוס אקס מכינה לפתור בעיה אחת (להחזיר לגודל הרגיל עיר שאחד האויבים שלו כיווץ ושם בבקבוק). חוץ מזה יש לו כל כוח שאפשר להעלות על הדעת. האויבים שלו הם פשוט חייזרים דמויי אנוש גנריים שמכריזים שהכוחות שלהם גם משהו, ואז יש הרבה ציורים של פיצוצים, סופרמן עושה משהו לא קונסיסטנטי ומגרש אותם איכשהו. אחרי זה יש כל מני בריתות בין עוד ועוד חייזרים וזה נהיה פחות ופחות קוהרנטי. אתה יכול לקרוא על זה בוויקיפדיה, חומר המקור הוא פשוט חרא. לכן לדעתי היחיד שהיה מסוגל לחלץ מזה משהו הוא קווין סמית', שלפחות סביר להניח שמכיר את החרא הזה ואולי אפילו אוהב אותו. כל במאי אחר יקבל סרט מגוחך מיסודו, כי אין עם מה לעבוד.
אה חושב שקוין סמית הוא הבמאי היחיד שקורא קומיקס?
(ל"ת)
שטויות
סליחה, אבל על מה אתה מדבר? האויבים המרכזיים של סופרמן אינם אלו שהם חזקים במיוחד, אלא אלו שהם חכמים במיוחד. לא סתם שמו מולו מישהו ש*אין לו כוחות על בכלל*. סופרמן פירנס בכבוד המון סיפורים טובים (והמון, המון סיפורים מחורבנים), כי המתח שעומד בבסיסו – בין אדם רגיל לבין אדם שהוא הכל-חוץ-מרגיל – הוא מתח נהדר.
אם אתה לא מאמין לי שסופרמן יכול להיות מעניין, תקרא את All Star Superman, או – עדיף – את Supreme.
אבל, האמת, אני לא ממש מבין את הדיון המתנהל כאן. כבר עשו סרט סופרמן מצוין. אין ויכוח שהדמות מסוגלת להחזיק סרט. השאלה היא האם מישהו יכתוב תסריט נורמלי, זה הכל.
איזה סרט?
"סופרמן" הראשון, של ריצ'רד דונר? כי אם סרט כזה היה יוצא היום, הוא היה נחשב לבדיחה-שלא-בכוונה הטובה של השנה, והיה גורף את כל פרסי הראזי. אולי כשהוא יצא אנשים עוד הצליחו לקחת אותו ברצינות. היום, כשההשוואה היא "האביר האפל", "השומרים" ואפילו "משפחת סופר על", הוא מגוחך.
אני לא מתווכח עם זה שיש לסופרמן סיפורים טובים בקומיקס (לא קראתי אותם), אבל כמו שכבר כתבתי – קשה לי מאוד לתאר לעצמי דרך להביא את הדמות לקולנוע באופן שיהיה נאמן למקור ולא ייתפס כאינפנטלי.
מה זאת אומרת 'איזה'? ההוא עם ריצ'רד פריור
כן, הראשון. אמנם לא ראיתי את הסרט של דונר כולו כבר די הרבה זמן, אבל לא מזמן ראיתי את השליש הראשון שלו – והוא ממשיך להיות ממש טוב. יש שם הצגה נהדרת של קנט/סופרמן ושל הסיבות לקיומם המקביל. מה שאני מודה שאני לא זוכר הוא האם הקונפליקט בין סופרמן לבין לותר עובד היטב.
וחוץ מזה, בחייך. קודם כל, זה סרט מ-78 – להשוות אותו לסרטים מלפני כמה שנים זה כמו להשוות את 'בוני וקלייד' ל'האיש שבפנים'. שנית, הוא בכלל לא בז'אנר ה"אפל יותר, אמיתי יותר" – אם אתה מתעקש, תשווה אותו ל'ספיידרמן'.
לגבי הדמות באופן כללי, סופרמן היה שם קודם כמעט בכל דבר. הוא היה שם קודם בדגש על חיים סודיים כאיש רגיל (ספיידרמן העתיק ממנו את הקונפליקטים בנושאים האלו כמעט אחד לאחד, עד לרמת המקצוע); הוא היה שם קודם בשאלות של מוסר; הוא היה שם קודם ברשעים המוגזמים; הוא אפילו היה שם קודם באבולוציה של המיתולוגיה לפי טעם הקהל. אז כן, סופרמן נורא חזק, וזאת בעיה – אבל זה גם מקור המשיכה של הדמות: בן אנוש שהוא גם הדבר הכי קרוב לאלוהים מאז שישוע צלח את הכנרת בצורה מקורית.
מסכים עם אדם
אם סופרמן של ריצ'רד דונר היה יוצא היום עם אותו תסריט, רק עם אפקטים עדכניים, הוא עדיין היה זוכה לתגובות חיוביות בעיקר. העלילה לא תמיד הגיונית, בלשון המעטה, אבל ראינו חורים ופסבדו-מדע לא פחות גרועים גם בסרטים מהשנים האחרונות. הצליחו ליצור את קלארק קנט כדמות מעוררת סימפטיה, מה שקשה כשאנחנו יודעים מראש שהוא גיבור-על כל יכול. גם לויס עגולה יחסית (לא כמו ב"לויס וקלארק", אבל שם היה לה יותר זמן להתפתח). אני לא חושב שהסרט היה מגיע לראזי. אולי לא היה נחשב איכותי כמו "האביר האפל" ו"קיק אס", אבל אני חושב שמספיק מבקרים וצופים היו רואים בו סרט פופקורן מבדר שמתרגם יפה את רוח הקומיקס (שגם אני לא קראתי).
מצטרף למסכימים
ואני מוסיף גם את הסרט השני, שאמנם זוכה אצלי להרבה נקודות נוסטלגיה (אחד הסרטים שאני הכי זוכר מילדותי, ובגללו התקינו סורגים בדירה הישנה שלנו) אבל גם בצפייה מאוחרת יותר, לפני כשנתיים, נהניתי כהוגן.
"סופרמן" 1 ו-2 של ריצ'ארד דונר הם באמת סרטים שלא היו
עושים היום. הם איטיים יותר בהשוואה לבלוקבאסטרים עכשוויים – לא רק מבחינת התסריט, אלא גם הצילום והעריכה (מה שלא עושה אותם שונים משני הסרטים האחרים שיצאו בצמוד אליהם ובישרו על תחילת עידן הבלוקבאסטר – "מלחמת הכוכבים" ו-"מפגשים מהסוג השלישי"), אבל יש להם עוד מעלה גדולה שלא כל-כך תמצא ברוב הבלוקבאסטרים של היום, ובמיוחד בסרטי גיבורי-העל: הם לא לוקחים את עצמם ברצינות יתרה. "סופרמן" הראשון מ-1978 הוא בכלל קומדיה בחלקו – לא באופן בלתי-מכוון, אלא באופן מודע לחלוטין: האנשים שעשו אותו היו מודעים לכמה מופרך כל הסיפור שיש להם ביד (בנאדם עם כוחות מעל-ומעבר נגד בנאדם שיורה טילים גרעיניים כדי להעלות את ערך הנדל"ן בפלורידה, או משהו) ולכן הם עשו את הסרט, בחלקים גדולים ממנו, קליל ולא-רציני. הקלילות הזאת היתה אנטי-תזה לרצינות התהומית של, נגיד, סרטי ג'יימס בונד (שעשו ברובם שימוש בעלילות לא פחות דביליות, והיום באמת נראים בתור פארודיה לא-מודעת על עצמם), אבל היא התחברה לא-רע לטון הקליל שאפיין גם את "מלחמת הכוכבים" הראשון.
קלילות כזאת לא היתה מזיקה לחלק גדול מסרטי גיבורי-העל שיוצאים היום, והיו יכולים להיות הרבה יותר טובים אם הם לא היו מתעקשים להסתובב עם מקל עמוק בתוך התחת. דוגמה כואבת: איירון-מן. דוגמה פחות קיצונית: סרטי "ספיידרמן" שפחות או יותר העתיקו את הבסיס העלילתי של שלושת סרטי "סופרמן" הראשונים בזה אחר זה, אבל התעקשו להפוך לדרמה מיוסרת. במאים של סרטי גיבורי-על ובלוקבאסטרים באופן כללי יכולים ללמוד המון מהסרטים של דונר – לא בהכרח מאיך שהם עשויים כמו מהמנטליות.
סרטי ג'יימס בונד רציניים?
עד לשני הסרטים האחרונים, בונד תמיד פעל עם קריצה מתמדת ולשון בלחי. פלא שהוא הצליח להתחיל ככה עם כל כך הרבה בחורות.
הג'יימס בונדים המוקדמים (אם מתעלמים מ-"קזינו רויאל"
המקורי – לא זה מהמאה הנוכחית) לקחו את עצמם מאוד ברצינות. כשד"ר נו דיבר על איך הוא עומד להשמיד את העולם עם טילים, זה היה אמור להפחיד. נכון שבונד עצמו הציג גישת "קול" במידה לא-סבירה כלפי מה שהולך מסביבו, אבל זה לא נעשה בקריצה – זה היה אמור להיות האופי שלו (בסרטים. בספרים המקוריים הוא דווקא היה יותר דומה לגלגול הנוכחי שלו).
לא השתכנעתי
גם בתקופת שון קונרי רצינות לא הייתה המאפיין העיקרי של סרטי בונד, אבל בהמשך עם רוג'ר מור נזנחו כל העכבות.כאשר בונד מגיע לחלל, לנשים קוראים בשמות כמו פוסי גאלור והרשעים מצפים אנשים בזהב – די ברור שהסרטים נעשו בשביל הכיף הטהור והטראשי, ובטח שהביטוי "רצינות תהומית" לא מאפיין אותם.
קראתי, קראתי
קראתי הרבה יותר מדי. Supreme פעם אחרונה שבדקתי א' לא נכתב על ידי הכותבים של סופרמן וב' לא עסק בסופרמן. אני מניח שאתה מדבר על הגליונות שכתב אלאן מור (פשוט כי מפוסטים קודמים שלך אתה מאד אוהב אותו) ובמיוחד לגביהם אני אשמח להסביר לך באריכות למה לא אהבתי את האוננות האינטלקטואלית שלו, אבל זה לא קשור לדיון על סופרמן ולמה הוא גרוע.
יש לסופרמן שני אויבים שהם נורא חכמים: יש את לקס לותור, ויש את ברייניאק. לטעון שאלה רוב האויבים זו הגזמה, לדעתי. רוב האויבים הם דברים כמו Doomsday, עם כוחות לא מוגדרים שבעיקר מערבים להרוס הכל ולהיות חסין לחלוטין. העניין, הוא רב.
אפשר היה ליצור משהו מעניין מסופרמן. דיון במגבלות הכוח, סטייל האביר האפל, לדוגמה. אבל למיטב ידיעתי, זה בכלל לא מה שעשו לרוב. אפשר גם לחשוב שאפשר אולי לעשות דיון על הפסיכולוגיה של אדם שיש לו כוחות של אל, אבל גם את זה לא עשו, הפעם במזל כי כשכן עושים את זה זה גם בלתי נסבל (ע"ע X-Man).
אז כן, זו דעה לא פופולרית, אבל אני כן מחזיק בה על סמך היכרות כלשהי עם החומר.
אתה מדבר על הדמות או על הקומיקס?
כי להגיד שרוב החומרים של הקומיקס הם מחורבנים זה אמנם נכון, אבל לא אומר שום דבר על שום דבר. רוב החומרים של הקומיקסים של X-Men, ספיידרמן, באטמן ובעצם כל גיבורי המיינסטרים של עולם הקומיקס הם מחורבנים. זה נובע מהאופי של חברות ההוצאה לאור, של השוק, ושל קהל היעד.
אבל מאחורי החומרים המחורבנים מסתתרים כמה רעיונות טובים, ואפילו טובים מאוד – ויש גם, כמובן, כמה סיפורים מצוינים שצפים מעל לים הזבל. הסרטים של X-Men הוכיחו את זה; חלק ניכר מהסרטים של באטמן הוכיחו את זה; יש מי שיגידו שאפילו הסרטים של ספיידרמן הוכיחו את זה (לא אני, אבל יש מי שיגידו).
סופרמן לא עבד טוב בעולם הקומיקס של שנות השמונים והתשעים. אלימות חריפה, כוחות לא מוגדרים, לבטים פסיכולוגיים (לא מוסריים – סתם פסיכוזות קטנות שאמורות להפוך את הדמות לאנושית יותר) – כל זה לא יושב טוב על סופרמן. זה יושב נהדר על באטמן ולא רע על ספיידרמן, אבל על איש המחר? על תקוותה של האנושות לעתיד טוב יותר? על גיבור תור הזהב? אנשים רצו אנטי-גיבורים, לא גיבורים.
Supreme – שהוא חיקוי מוחלט של סופרמן – הוכיח שגיבור שהוא מוסרי לחלוטין, חכם בטירוף, תמים לגמרי ובעל כוחות לא מוגבלים עדיין יכול להיות מעניין. עזוב את ההתחכמויות – הסיפור הבסיסי פשוט מהנה. All Star Superman, שהוא נטול התחכמויות כמעט לגמרי, הצליח לעשות בדיוק את אותו הדבר: לחשוף אותנו לעולם שבו הכל יכול לקרות, ושהגיבור שלו הוא, פחות או יותר, אלוהים – ושעדיין יש בו מתח ודמויות משנה רלוונטיות.
הדמות הזאת יכולה להיות מעניינת, כי בליבה היא מבוססת על רעיון מבריק. אפשר לעשות איתה המון, וכבר עשו איתה המון. לשלול אותה בגלל שמרבית החומרים שיוצרו בפועל גרועים זה כמו לטעון שאין דבר כזה המבורגר טעים.
(אגב, את כל מה שאני אומר צריך לקחת בערבון מוגבל. Smallville הצליחה מאוד, אפילו שהסופרמן שלה הוא ממש לא הסופרמן שאני מתאר. אבל בגלל זה אני לא סובל את הסדרה, ויש לי תחושה שזה גם לא מה שאתה מחפש).
אני ממש לא מבין את האנלוגיה
אם מעולם עוד לא אכלת המבורגר טעים פנה אלי במייל ונפתור את הבעיה. בכל מקרה, מה שאמרתי במקור ואני אגיד עכשיו שוב הוא זה: 1) רוב חומרי המקור של סופרמן הם מחורבנים. על זה אנחנו מסכימים. 2) סניידר הוא במאי חסר מעוף שנוטה פשוט לשפוך את חומר המקור על המסך בלי הרבה עיבוד. 3) לכן סרט של סופרמן שיבוים על ידי סניידר יהיה גרוע, וחבל, כי במאי יותר טוב שהיה יכול להפיק מהרעיון משהו שמתעלה על מה שבדרך כלל עושים איתו היה עלול לעשות סרט טוב עם סופרמן.
והנה מה שאני אמרתי:
1) הרעיון של סופרמן מצוין, 2) כבר עשו מהרעיון הזה מטעמים, ואפילו בקולנוע, 3) רוב חומרי המקור של רוב הקומיקסים מזעזעים, 4) כבר עשו די הרבה סרטי קומיקס מצוינים.
לגופו של עניין, אתה לא באמת מניח שיתנו לסניידר אוסף רנדומלי (או אפילו story arc) של חוברות קומיקס ויתנו לו אור ירוק, נכון? אם אני לא טועה, כל סרט קומיקס-מיינסטרים מוצלח שקיים מבוסס על חומרים שנכתבו במיוחד בשבילו. זה גם מה שיקרה כאן.
אם נחזור לאנלוגיה, חוברות קומיקס הן אפילו לא מק'דונלדס, הן מה שמקבלים ב'טעים אצל ציקו' כשלא מתחשק להוציא 26 ש"ח על שווארמה. סרט שמפיק נולאן ומביים סניידר יקבל אספקה סדירה של לחמניות שנאפו כרגע, מלפפונים בכבישה ביתית, עגבניות בלדי שהושקו במים מינרלים ושייטל קצוץ ביד.
זה לא מבטיח שזה יהיה טעים, כמו שכבר הדגימו לנו לא כל-כך מזמן, אבל בוא נגיד שהסיכוי קצת יותר גדול מאשר אצל ציקו.
רשימה אלטרנטיבית
אם לאולפן היה קצת יותר חזון, הנה כמה במאים שהיו יכולים לעשות יופי של סרט סופרמן – וגם, אני מאמין, אחד שהיה מצליח מסחרית יותר מזה המתוכנן.
גור ורבינסקי – לפני שנים רבות, אחרי שראיתי את "שודדי הקאריביים" הראשון, המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש (וגם כתבתי אותה בתגובה בעין הדג, נדמה לי) היתה "הנה האיש שצריך לביים את סופרמן". ורבינסקי הוא מקצוען מהליגה הראשונה, שהוכיח שהוא יכול לביים סרט אימה אפקטיבי גם כשהתסריט בעייתי ("הצלצול"), והוא עדיין חתום על טרילוגיית ההרפתקאות המצליחה ביותר של העשור האחרון. הוא יודע לביים אקשן, הוא יודע לביים סצנות קומיות, הוא האיש הנכון לבימוי "סופרמן" – והעובדה שהאולפן הלך במקום לכל מני במאים עם יומרות אמנותיות מצד אחד או לזבלונאים מהצד השני אבל אל ראה את ורבינסקי שעומד ממש באמצע הדרך, נראית לי די משונה.
לא רחוק ממנו: מתיו ווהן, שמאחורי "אבק כוכבים" ו-"קיק-אס" ובקרוב גם סרט האקס-מן החדש הוכיח שגם הוא יכול לביים אקשן מבדר, מודע לעצמו, בסטייל. למה לא הציעו לו את סופרמן?
דין פאריסוט – אחד הפספוסים הגדולים של עשר השנים האחרונות. פאריסוט, שהבליח עם הקומדיה המבריקה "גלקסי קווסט" אי-אז ב-1999, הפגין שם בדיוק את מה שצריך בשביל סרט של סופרמן: היכולת לקחת תופעה פופולארית ולצחוק עליה בלי רחמים, אבל באותה מידה לגלות כלפיה גם הרבה מאוד אהדה וסימפטיה. ולמרות שזה קצת הלך לאיבוד בתוך האווירה הקומית הכללית, הוא הוכיח שם שגם באקשן הוא יודע לטפל יפה מאוד. מאז הגיחה הקולנועית היחידה של פאריסוט היתה הזוועה "דיק וג'יין" בכיכובו של ג'ים קארי, והוא התמקד בקריירה טלוויזיונית מצליחה למדי. עם תסריט נכון, "סופרמן" יכול להיות הקאמבק הקולנועי הגדול שלו, שגם סופרמן וגם הצופים ירוויחו ממנו.
לא רחוק ממנו: אם כבר קומדיות מד"ביות, בימוי של "סופרמן" היה יכול להיות אופציה הרבה יותר מעניינת עבור בארי זוננפלד מאשר, נגיד, עוד "גברים בשחור".
קרי קונרן – אגב פספוסים, אני בהחלט יכול להבין למה האולפן לא ירוץ להפקיד הפקה של תשע ספרות בידיים של קונרן אחרי הכשלון של "סקיי קפטן", אבל אני עומד על דעתי שהסרט הזה הוא אחת מיצירות-המופת הגדולות של סרטי ההרפתקאות בכל הזמנים. ההומאז' בתחילת הסרט לסרטי סופרמן של האחים פליישר הוא ממש בבחינת צעקת "קחו אותי!" לכל מי שמפיק סרט על איש הפלדה. אם להיות הוגן, אני לא בטוח כמה סופרמן רטרו-נוסטלגי היה מביא אנשים לקופות, אבל לכל הפחות היה יוצא מעניין.
לא רחוק ממנו: אם כבר הולכים על האופציה הלא-שגרתית – מה לגבי רוברט רודריגז? גם הוא היה יכול להביא סופרמן מעניין ומודע לעצמו, טראשי וקאמפי במכוון, למרות שגם סופרמן כזה לא היה כנראה כוס התה של הרבה אנשים.
בראד בירד – מה, לבזבז את בראד בירד על סרט של סופרמן? נו, אם האיש מתעקש, משום מה, לביים סרט מצולם, זה נשמע לי כמו בזבוז-במאי הרבה פחות חמור מהפרויקט שכן זרקו עליו ("משימה בלתי-אפשרית 4"). בירד הוכיח שהוא בהחלט יודע לטפל בגיבורי-על, ועד שהאיש יביא את יצירת-המופת המונפשת הבאה שלו (משהו שהוא מתעקש בעקביות לא לעשות מאז "משפחת סופר-על"), סופרמן יכול להיות תעסוקה מספיק לא-מזיקה עבורו.
לא רחוק ממנו: גם מארק אוסבורן, האנימטור העצמאי שביים את "קונג-פו פנדה" הוא אופציה לא רעה אם מתחשק לו לנדוד למחוזות הקולנוע המצולם.
הרשה לי להוסיף לרשימה
אדגר רייט – אחרי הוט פאז וסקוט פילגרים, צריך להודות שמדובר באדם שיודע לביים אקשן ויודע לעבוד עם דמויות קומיקס ולתת להן חיים. אמנם סופרמן לא צריך להיות מלוכלך כמו ניקולס אנג'ל, או מלא בעצמו כמו סקוט פילגרים, אבל יש לי אמון ביכולת של רייט להפוך את הסיפור המוכר למהנה ומרגש בו זמנית.
ז'אן פייר ז'נה – אולי זה קצת 2002 להציע אותו, אבל מדובר בכל זאת באחד הבמאים הויזואליים הטובים יותר של דורו. גם אם לא מתחברים לסרטים כמו "עיר הילדים האבודים" ו"שנים של אירוסין", נראה לי שעם תסריט נכון, הוא יכול להפוך את הצפיה בסרט על סופרמן לחוויה יוצאת דופן.
ג'ולי טיימור – עוד במאית עם סגנון ויזואלי מרהיב שרק צריכה שיצוותו אותה עם תסריטאי נכון. יהיה מעניין לראות אישה מטפלת בסיפור גיבור-על לשם שינוי.
טרסם סינג (או איך שלא קוראים לו) – לא לגמרי התחברתי ל"הנפילה" (זה עם הילדה, לא עם היטלר), אבל אני לא יכול להכחיש שהוא מרהיב לעין ושטרסם סינג צמא לביים סיפורים מופלאים שכאלה. רק המחשבה על הגלימה של סופרמן מתנופפת ברוח תחת צוות הצילום של סינג, עושה חשק לרוץ לקולנוע.
ולהצעה הבאמת ביזארית:
פול גרינגראס – מתח אנחנו יודעים שהוא יודע ליצור, במיוחד שיראה יותר מתועד מאשר מבויים. אולי זה הטוויסט שחסר לסרטי סופרמן, שיראו פחות כמו סרט הוליוודי נוצץ ויותר כמו המציאות. נכון שזה לא יהיה בדיוק סופרמן הקלאסי, אבל סופרמן הקלאסי הצליח פעם אחת ונכשל פעמים רבות. למה לא לתת לבמאי כמו גרינגראס, שסופר גיבורים זה כביכול הסגנון הכי רחוק ממנו, לנסות את מזלו עם איש הפלדה? אני יודע שאף אולפן לא ישים את הסכומים הנדרשים בידיים של גרינגראס, אלא אם יוכלו להשגיח מקרוב שהוא זוכר שהסרט אמור למכור כרטיסים בסדר גודל של שודדי הקריביים לפחות. עדיין, מותר לחלום.
פור דה רקורד
חלק מהשיקול בהרכבת רשימת הבמאים המועמדים היתה שאלה הם במאים זמינים. יכול להיות שהיו אחרים שנולאן והאולפן היו שמחים לגייס, אבל הם היו עסוקים. אני חושב שמתיו ווהן היה קופץ בשמחה רבה על "סופרמן" אם היו מציעים לו אותו, אבל הוא עדיין עסוק מאוד עם ה"אקס-מן" החדש. אבל מה גור ורבינסקי עושה בימים אלה, באמת, חוץ מלחכות שהרינדורים של "רנדו" ייגמרו ולא לביים את "ביושוק"?
חוץ מזה, אני רוצה לראות את "סופרמן" של פול גרינגראס.
(ל"ת)
אמממ
למה אתה יוצא מנקודת הנחה שסרט של סופרמן אמור להיות קליל ומודע לעצמו?
לדעתי סופרמן צריך לעבור מתיחת פנים ולהפוך למותג יותר רציני וכבד. רק מבלי לגרום לזה להיראות מגוחך.
אז כמו שרד אמר, בהתחשב בעובדה שמדובר בסופרמן זה יהיה קשה. אבל אף אחד לא אמר שליצור סרט טוב זאת עבודה קלה.
כבר היה לנו את "סופרמן חוזר" שמלבד האפקטים החדשניים הוא הרגיש בדיוק כמו הסרט הראשון בסדרה. וכולנו יודעים איך זה נגמר.
הוא ממש לא הרגיש כמו הסרט הראשון בסדרה
זאת הרי הנקודה של רז: שהוא היה קליל ונעים לצפייה; לא כמו 'סופרמן חוזר', שהיה כבד ומעיק.
הסיפור היה דומה, ואולי גם הייצוג של קנט/סופרמן. כל השאר היה שונה מאוד.
(אגב, אני, אישית, לא חושב שסופרמן חייב להיות קליל ומודע לעצמו).
וואו!
באמת בחירות מצויינות. אכן, אני זוכר שכתבת על ורבינסקי וסופרמן בעין הדג הישן, ואני חושב שהוא אולי הבמאי היחיד שהיה מצליח גם ליצור סרט טוב וגם מצליח קופתית.
כל שאר ההצעות גם מעולות, אך יותר מבחינת יצירתיות. בראד בירד, קרי קונרן ומתיו ווהן הם במאים מעולים שהיו יכולים להפוך את הסרט ליצירת מופת, אך אני לא מאמין שהיו יכולים לגרום לסרט להצליח ולתרגמו לסדרה. כמו כן אלפונסו קוארון היה מוציא תחת ידיו סרט שיוכל להיות קליל במקצת ועם אקשן מעולה (הילדים של מחר הנפלא ופסגת היצירה של הארי פוטר). קורט ווימר הוכיח שהוא יודע לביים אקשן מעולה גם בחצי מחיר, אך סרטיו נוטים להיות רציניים מהרצוי. למרות שאם התסריט טוב ורציני הוא יכול להצליח.
נ.ב:
לא זכרתי שמתיו ווהן מביים את אקס מן 4, ולמרות חיבתי הגדולה לסדרת הסרטים המצויינת אני חושב שהייתי מעדיף לראות אותו מביים סרטים מקוריים. הוא אחד הסמאחים שלי. (אפשר להשתמש בסלנג מהאתר הישן, או שאתם מעדיפים להשאירו נגיש למשתמשים חדשים?)
בתור מי שערך מחקר מעמיק בנושא סופרמן בכלל וז'אנר גיבורי העל בכלל
אני חושב שלעשות סרט טוב וחכם לסופרמן זה אתגר רציני .
הרי מדובר בדמות שנושאת עימה מכלול רחב של בעיות כתיבה (אולי הכי רחב שקיים בתחום) שכולל בתוכו את כול הבעיות שהעלתם ועוד הרבה אחרות.
לדוגמה :
העובדה שלסופרמן יש 11 כוחות על מרכזיים (לא כולל עוד בערך עשרה כוחות קנוניים לחלוטין שלרוב לא זוכים לבוא לידי ביטוי ,כגון- סופר אינטליגנציה וכוח ריפוי עצמי ).
מה שאומר שאפילו אם תתייחס רק 11 הכוחות ה"מרכזיים" של סופר הסיכוי להכניס אותו תסבוכת שהוא לא יפתור בקלות הוא שואף לאפס .
מה שחשוב פה זה הסיפור . אני מאמין שהבמאי יבחר בהתאם לאופי הסרט שנולן ירצה להציג .
השאלה האמיתי פה היא איזה סיפור נולן ירצה להביא לנו.
איך שאני רואה את זה אפשר לגשת לסיפור סופרמן האחת מארבע גישות:
1) סופרמן חזק אז נביא נבל שיהיה יותר חזק או נבל שיהפוך את סופרמן לחלש , שבשורה התחתונה זה אותו הדבר .
= גישה בעיתית – אם אתה צריך לבטל את הכוחות של הדמות כדי לכתוב סיפור סימן שאתה לא יודע להתעסק עם הדמות.
2) damsel in distress . לאתגר את סופרמן ע"י זה שנכניס מישהו קרוב לו לסכנה . = מדובר בתרחיש שחוק עד כדי אימה וגם לא אפקטיבי כי סופרמן יכול לפתור בערך כל מצב עם 11 הכוחות שלו . מה שמחזיר אותנו לסעיף הקודם – שאומר שהם הוכים לסרס את סופרמן מכוחותיו או להפוך אותם לחסרי משמעות .
3) להציג עיבוד חדש לדמות שאינו נאמן לקנון המקובל . אפשרות זאת מאפשרת לך לשחק עם המוסכמות ולא להיות שבוי שלהן . אתה יכול למשל להחליט לוותר על יכולות מסוימים או חולשות מסוימות של הדמות . או לשנות את החוקיות של העולם סביבו ( למשל סרט על קורותיו של סופרמן הרגיל בעתיד בדיוני ורחוק ) או להחליט להחזיר את סופרמן למה שהוא היה במקור בשנים שהוא רק נכתב (שזה בקצרה בחור הרבה יותר תוקפני ובעל אישיות בעיתית יותר ובעל כוחות יותר חלשים ממה שיש לו כיום) .
= אני אישית אוהב את הגישה הזאת כי מרמזת על סרט הרבה יותר מסקרן מהנהוג.
מצד אני מפקפק באפשרות שלמישהו יהיה האומץ או התעוזה להגיש לצופים סרט שלא יהיה צפוי מראש.
מצד שלישי זה כמעט קרה עם טים ברטון בשנות ה90
4) לתת לקונפליקט לנבוע מבפנים – להפוך את הכוח לחולשה . אולי הגישה הכי מאתגרת ,אשר אומרת בואו נתן לסופרמן להתמודד עם הבעיות שהוא סוחב ולתת לו לפתח תסביכים חדשים ואישיות מורכבת יותר דווקא מתוך האולטרה מושלמות המשעממת שלו . זה יכול להיות סיפור מרתק וגם להיות פלטפורמה מעניינת יותר לאקשן .
= זאת כאמור הגישה הכי מאתגרת לכול מי שיעסוק בצד היצירתי של סרט כזה
ובו בזמן גם הגישה הכי מסוכן למי שיעסוק בצד המסחרי של הסרט .
אם סרט כזה יעשה ויצליח כולנו נהנה מהפירות להרבה זמן .
אבל אם סרט כזה יעשה ויכשל אף אחד לא יעיז לעשות שום סרט בעל השראה למשך הרבה שנים וניתקע עם ערמות של סרטים כמו "ספיידר-מן 3" ו"באטמן ורובין" למשך הרבה שנים…
אם מישהו מכם ראה את קיל ביל 2
הוא ודאי זוכר את מה שאומר ביל לקראת סוף הסרט, כמה משפטים שבעיניי מסכמים את כל מה שיוצא דופן בסופרמן לעומת גיבורי העל האחרים –
Now, a staple of the superhero mythology is, there's the superhero and there's the alter ego. Batman is actually Bruce Wayne, Spider-Man is actually Peter Parker. When that character wakes up in the morning, he's Peter Parker. He has to put on a costume to become Spider-Man. And it is in that characteristic Superman stands alone. Superman didn't become Superman. Superman was born Superman. When Superman wakes up in the morning, he's Superman. His alter ego is Clark Kent. His outfit with the big red "S", that's the blanket he was wrapped in as a baby when the Kents found him. Those are his clothes. What Kent wears – the glasses, the business suit – that's the costume. That's the costume Superman wears to blend in with us. Clark Kent is how Superman views us. And what are the characteristics of Clark Kent. He's weak… he's unsure of himself… he's a coward. Clark Kent is Superman's critique on the whole human race
אם התסריט ידגיש את תחושת הניכור והזרות של סופרמן, את הבדידות שהוא מרגיש כאחרון מבני מינו, ואת הקונפליקט הפנימי שלו בין הצורך להשתמש בכוחותיו למען טובת הכלל לבין הרצון להשתמש בהם לטובתו האישית,
יש מצב שיהיה לנו סרט לא רע בכלל.
נקודה מעניינת . במיוחד שמדובר בכריס נולן
המונולוג הזה חריף מאוד.
הוא מעניין מאוד מבחינה פילוסופית וכפרשנות לסאבטקסט של סיפור סופרמן
ד"א הטעות במונולוג העיקרית בתאוריה הנ"ל של ביל/טרנטינו בכך שהוא הכניס את באטמן למשווה.
באטמן אכן נולד תחת השם ברוס ווין
אבל (כמו שכל מי שקרא באטמן יודע) אישיותו של באטמן היא היצוג האמיתי של האישיות שלו .
"ברוס ויין"- הפלייבוי ,השיטחי , חסר האחריות , קל הדעת ,הפחדן המושחת רוחנית וחסר העקרונות הוא רק תחפושת לשעות היום , ולאנשים זרים .
הדמות השיטחית וחסרת האחריות היא בעצם הביקורת נוקבת ומודעת של ברוס על החברה החייה סביבו
אותה חברה שאיפשרה בקלות דעת וחוסר אחריות את הרקבותה המוסרית של גותהם סיטי והכינה בכך את השטח להרצחם של הוריו
נולן הבין הייתב את הרעיון הזה והעביר באופן יפה מאוד את עיניין "המסכה ההפוכה" בסירטי באטמן שלו
ולכן הגיוני לחשוב שיעשה את ההקש הדומה גם במיקרה של סופרמן
משאלת לב (מאד מתבקשת)
נולאן יפיק סרט משותף של סופרמן עם באטמן. את הסרט יביים פרנסיס לורנס (אני האגדה).
מדוע דווקא הוא? בגלל הפוסטר הזה, שמופיע בתוך הסרט הנ"ל:
טוב, מאחר שכנראה עקיבא גולדסמן היה אחראי על הרעיון לשתול את הפוסטר בתוך הסרט, ייתכן שצריך להביא גם אותו כדי לכתוב את התסריט. מה כבר יכול להשתבש?
מה כבר יכול להשתבש?
הכל.
נולאן אמר שלא תהיה פגישה
הוא אומר שמבחינתו באטמן (שלו) וסופרמן לא יכולים לחיות באותו עולם.
האם באטמן ועקיבא גולדסמן
יכולים לחיות באותו עולם?
לא
כי באטמן אנטישמי
אחרי באטמן ורובין, אני לא מאשים אותו.
(ל"ת)