xXx2

במקור: xXx: State of the Union
במאי: לי טמאהורי
תסריט: סיימון קינברג
שחקנים: אייס קיוב, סמואל ל. ג'קסון, סקוט ספידמן, מייקל רוף, נונה גיי, ווילם דפו

"מלחמות באות והולכות, אבל החייל שלי נשאר נצחי (וחבל)"
– טופאק (בערך)

אני מבינה את מנהלי האולפנים. באמת שאני מבינה אותם. אם סרט כלשהו, כמו 'xXx' למשל, מצליח קופתית – אפילו קצת – צריך ואף ראוי להוציא לו סרט המשך, שייתן למעריצים עוד מאותו הדבר. מה שאני לא מבינה זה למה במקום זה הם עשו את 'xXx2'.

בשנת 2002 יצא 'xXx', שהפך את וין דיזל לסוכן סמוי חובב צניחות נועזות, פיצוצים, קפיצות, ריחופים וגלישה. או בקיצור, ג'יימס בונד בגרסת האקסטרים-ספורט. עוד בטרם הספיק הקהל להתאושש כראוי – או אפילו להתלהב – מיבחושה-חושה-שושה ומסצינת הסנואו-בורד הנפלאה, וכבר נפל דבר: סרט המשך. וין דיזל משך ידו מהפרויקט, ולכן, בתחילת 'xXx2', לאחר מתקפת טרור איומה על מטה סוכנות הביטחון המיוחדת, מוחלט לגייס טריפל-אקס קר-רוח חדש.

הסוכן אוגוסטוס גיבונס (סמואל ג'קסון), מקצועי עד הסוף, מצליח שלא להניד עפעף כשהוא אומר: " אנחנו צריכים xXx חדש, יותר קשוח. יותר מסוכן. יותר אמיתי. עם יותר אטיטיוד". הוא אומר את זה בשכנוע פנימי כה עמוק, שלא נותר אלא להאמין לו, מי שהוא לא יהיה. הסרט מניח מראש שאנו זוכרים מה תפקידו של גיבונס בכוחותינו, וגם אם במקרה אתם לא זוכרים את הסרט הראשון על כל דקויותיו, גיבונס מפגין מספיק ביטחון עצמי כדי שלכולם יהיה ברור שהוא עובד… אה… במשהו בטחוני שושואיסטי, ושם הוא… נו… כזה ביג-שוט סמכותי ורגוע. סמואל ל. ג'קסון, בקיצור.

האויב שמתייצב מול ג'קסון וסוכנות האיקסים שלו הוא שר ההגנה של ארצות הברית (ווילם דפו הגובליני), שקץ בגישה השמאלנית יפת הנפש, ודואג "להעלים" את כל מי שמפריע לו, בדרכו להפיכה צבאית ולהשתלטות על העולם, מוהאהא-הא-הא-הא. האמנם ההרפתקה הג'יימס-בונדית של הסרט הראשון פינתה מקום למותחן פוליטי שנון? "יש רק דרך אחת לברר", מכריז הסרט. והתשובה לזה צפויה: הוא לא. הסרט נשאר נאמן לז'אנר לפחות מבחינה אחת: העלילה לא מתפתחת או הופכת למורכבת, וכל התככים מפנים את מרכז הבמה לטריפל, כדי שיוכיח למי שצריך להוכיח שמושחתים, נמאסתם.

אייס קיוב, טריפלקס בטעם שוקו-שוקו, מנסה להוכיח שיש לו אטיטיוד כשהוא מדקלם: "אני טריפל-אקס חדש. אני עושה דברים בדרך שלי". הדרך שלו, מתברר, היא להעתיק סרט אחר של וין דיזל: 'מהיר ועצבני'. ופה כבר מצאתי את עצמי בבעיה אמיתית. לא באתי לראות עוד סרט נהיגה מהירה. באתי לראות סוכן סופר מגניב מבצע פעלולים עוצרי נשימה. באתי לראות דברים מטורפים, שעושים רק בסרטים – כאלה שעלולים לגרום למותם של הכפילים. עם כל הכיף שבנהיגה במהירות האור, ב-'xXx2' ממילא יש רק סצינה אחת כזו, והסרט כולו בונה לקראתה. כל השאר – במקרה הטוב – הן סצינות נהיגה, נו, רגילה, עם קצת להבות ברקע.

הסצינות הללו אינן מהנות במיוחד, בגלל סוגיה חמורה: מישהו פישל באפקטים. אני מצטערת מאד, אבל כשאני הולכת לסרט אקשן, אני מצפה לא לשים לב למסך הכחול, ולא לשים לב לסצינות שנעשו במחשב. אלא שב-'xXx2' יש הרבה יותר מדי סצינות מופרכות (וגם כמה שאינן כאלה), שהמחשוב שלהן בולט מדי לעין. אתם יודעים – דברים פשוטים. למשל, טנק הוא לא רולרבליידס, ואי אפשר לרקוד איתו בלט חינני.

אם להסתכל על חצי הכוס המלאה, יש רק מעט מאותן סצינות נהיגה לא מספקות ושאר פעלולים. מצד שני, זה לא שבשאר הזמן הסרט טוב יותר. במקום להביא איזו דוגמה לאטיטיוד מגניב, זועק הסרט "אטיטיוד? לא אצלנו!" ומייבש את הצופים עם סצינות פקה-פקה לרוב. זה היה בלתי נמנע, כי אייס קיוב, איך לומר בעדינות, לא בכושר. כיוון שכך, הביצועים הפיזיים שלו מצומצמים למינימום, ונגזר עליו להיות xXx מהסוג שנוהג לדבר. הולך ומדבר. מדבר והולך. הולך לחפש את החברים שלו, ואז מדבר איתם קצת. הולך לחפש את החברה שלו, ואז מדבר איתה קצת. הולך לחפש את החבר'ה הרעים, ואז מדבר איתם קצת. לטעמי, האייס כושל באופן מוחלט במשימתו (האם הסכים לקבלה?) להיות כוכב אקשן. אני מתכוונת, אם הוא רוצה לחקור – שיחקור. אבל אם כבר הוא מדבר כל כך הרבה, שלא יזיין לי את השכל עם משפטים עבשים כמו "יש רק דרך אחת לברר". קצת מקוריות בלתי קלישאתית לא תזיק פה. ואם, במקום הכי לא קשור, קיוב תוקע את השאלה "אגב, מה קרה לאקס הקודם?", אני לא רוצה לשמוע תשובה יבשושית כמו "מת". הכי מתבקשת התשובה "אקס אקס אקס אקס".

בגלל הנטייה שלו להתרכז בבירבורים, 'xXx2' הוא בעיקר סרט פתטי. בניסיונו העיקש להיות 'קול' ומגניב, הוא מלא התחנפות לקהל השחור באשר הוא. יו, יו, כמה שהם מגניבים, ניגר. רק צ'מעו ת'פסקול השחור והמגניב הזה שהם בטח שומעים כל היום! אחי, אם זה היפ-הופ – זה קול; אם זה טופאק – זה אותנטי, ואם זה משהו אחר – זה בלאי ואין לו מקום בסרט הזה. אוה, מן, איך אתה לא רוצה להיות כמונו? הרי אם אתה לא שחור, אתה יכול להיות רק רשע מגלומני או חנון חסר חיים, שאף בחורה בביקיני לא כרוכה לו על הג'אנט. בי קול, בן אדם. אבל קלטו משהו, אחים שלי: תתחנפו כמה שאתם רוצים, זה לא יעזור להפוך את אייס קיוב לטריפלון פלפלון.

ברוח הקוליות המזויפת, הפרסומות לסרט מפמפמות לנו: "שימו איקס על כל מה שהכרתם". ולי לא נותר אלא לנחור בבוז: פפפט. שימו איקס על הסרט הזה.