בדרך כלל נהוג שטריילרים לסרטים יוצאים לפני שאותם סרטים מקבלים את תואר "סרט השנה" מחמש קבוצות מבקרים שונות, אבל "Zero Dark Thirty", אותו אני נאלץ נגד רצוני ושיקול דעתי לכנות "כוננות עם שחר", הוא לא סרט אופייני. לסרט החדש של קתרין ביגלו, הראשון אחרי הזכיה באוסקר של "מטען הכאב", שחררו אמנם כבר שני טריילר/טיזרים מעורפלים למדי, אבל רק עכשיו אנחנו מקבלים הצצה רצינית אל הסרט שכל כך הרבה מבקרים כבר נשפכו עליו. וכן, גם בתור אחד שמותחנים צבאיים בדרך כלל לא עושים לו את זה, זה נראה טוב. והפסקול מאוד מיוחד, בעיקר אם לא ראיתם את הטריילר של "הרשת החברתית".
טריילר: כוננות עם שחר
– פורסם ב 15 בדצמבר 2012Posted in: וידאו
ג'סיקה צ'סטיין, רובים, מדבר, ומטאליקה בטריילר אחד.
אני כבר משוכנע. מתי אני רואה את הסרט הזה כבר?
קאבר מעולה (של מטאליקה) שבא במקום.
השיר המקורי היה יכול לתת תחושה של משהו נדוש.
דווקא לא
מבחינתי הקאבר עצמו נדוש כבר ששמעתי אותו בפעם הראשונה. בקלות היה אפשר להחליף אותו בגרסה של S&M.
בכל מקרה, הטריילר נחמד מאד :)
דווקא השיר הזה?
קודם כל, המשמעות המקורית של השיר לא קשורה בשיט למה שהולך בסרט. אני לא מבין למה מהמון שירי מטאליקה שעוסקים באופן ישיר בזוועות מלחמה בחיילים ובצבא בחרו לקחת דווקא את השיר הכי אישי שג'יימס הטפילד כתב. זה אחד השירים היחידים של מטאליקה שלא קשורים לתמה המרכזית שלהם (לפחות עד 91') של לבקר את התרבות האמריקנית והמיליטריזם הטבוע בה. זה פשוט שיר שהטפילד החליט לכתוב בשביל עצמו ובשביל המעריצים שלו, בו הוא אומר "אני שר מהלב, שום דבר אחר לא חשוב". כן, אומנם זה כנראה השיר הכי מוכר שלהם, אבל זה זלזול ועצלות לבחור דווקא בו לטריילר לסרט מלחמתי כל כך. היו יכולים לקחת שירים מצוינים אחרים שקשורים הרבה יותר לנושא.
מצד שני, יכול להיות שמי שבחר את השיר הזה דווקא עשה זאת בכוונה אירונית לומר שהמצוד אחר בין לאדן ובכלל אחרי הטרוריסטים המוסלמים הפך מאמצעי למטרה עצמה, ושאין דבר יותר חשוב ממנו ובשבילו שווה להקריב הכל, כולל חירות וחיי אדם. אם זאת הייתה הכוונה, יש פה מסר פוליטי מעניין. לעומת זאת, התוכן עצמו של הטריילר, ואני לא יודע אם זה בגלל שזו הכוונה המקורית של הסרט או שזו רק העריכה של הטריילר עצמו, דווקא נראה לא-ציני בעליל. מלהסתכל בטריילר זה נראה כמו 'עוד' סרט פרופגנדה אמריקאי בסגנון act of valor שמתמקד במאמציהם ההירואיים של החיילים והסוכנים החשאיים למצוא את אויב המדינה בן הבליעל אוסמה בין לאדן ובכך להציל את אמריקה ואת העולם. מכיוון שקתרין ביגלו כבר עשתה דרמת מלחמה שבאה מהכיוון הביקורתי, אני מניח שכוונת הסרט היא לבקר את המצוד חסר הרחמים והתוצאה המאוחרת והסמי-מספקת שלו (כאילו ברצינות, זה שהרגתם בן אדם אחד לא יפסיק כלום). אבל מי שערך את הטריילר כנראה החליט להשמיט את החלק הזה ופשוט למשוך את הצופים על ידי יצירת תחושה של דרמת-מתח אמריקאית למהדרין. או שמה הבמאית עצמה החליטה לחצות את הקווים ולהציג את המרדף כמוצדק והירואי. את זה נותר לגלות.
אני מניח שזה עניין של למשוך אנשים.
"Nothing Else Matters" אומנם לא עוסק במלחמה, אבל נעשה בו שימוש כי הוא בסופו של דבר השיר הכי מפורסם וקל לעיכול של הלהקה, וכמעט כולם מכירים ואוהבים אותו. הם היו יכולים לבחור שירים מלחמתיים מובהקים, כמו למשל "One", אבל לשים מטאל כבד בטריילר שנועד לקהל הרחב הוא לא טריק שיווקי חכם במיוחד.
השיר לא נכתב עבור המעריצים
הטפילד כתב את השיר לעצמו ולחברה שלו ובכלל לא תכנן לפרסם אותו (בדיוק בגלל העניין שהוא נגד את התמה של הלהקה, שנמנעה מלכתוב על החיים האישיים שלהם). רק אחרי שהלהקה שמעה אותו הם החליטו להוסיף אותו לאלבום.
אני לא רואה בעיה עם השיר ברקע. זה נכון שזאת לא כוונת המשורר, אבל חלק מהיופי בשירים הוא שאנשים יכולים לפרש אותם באופן שונה ולהתאים אותם למצבים שונים.
אני אישית מחכה לסרט בקוצר רוח.
אני מסוג האנשים שרואים כל סיפור שהם שומעים בתור סרט.
מה שאומר שבבוקר שבו בין לאדן מת כבר ראיתי בעיני רוחי את גרסת הסרט (שהיה ברור לכולם כבר בבוקר יום השואה 2011 שתיעשה), שבה החייל מישיר מבט אל בין לאדן, האוחז באשתו כמגן אנושי, ויורה בו, כשברקע מתנגן "L'Arena" של אניו מוריקונה (המנגינה שהייתה בסצנת הקבר בקיל ביל 2) – הסרט שרציתי שייעשה נעשה, והוא נראה יותר טוב משיכולתי לדמיין בעצמי.
הטריילר מהמם. באמת. מסתמן שג'סיקה צ'סטיין מפציצה בתפקיד הראשי, והעריכה המוזיקלית הייתה פי אלף יותר טובה מבטריילר (המהמם לא פחות) ל"הרשת החברתית" – השילוב בין הקאבר הקריפי לבאסים מהשיר המקורי עצמו היו אפקטיביים מספיק כדי להבדיל אותו מהטריילר ההוא, והמילים עצמן מתאימות לסרט נפלא (So close, no matter how far). השילוב בין הרוקיסטיות של השיר המקורי לעדינות של הקאבר נותן תחושה שהסרט על המצוד אחר בין לאדן – שהיה יכול להיות סרט מצ'ואיסטי וקשוח על גבורת חיילי ארה"ב – מקבל טוויסט נשי, רגוע ויפה על העניין (והבחירה בשחקנית דמוית פרזנטורית של דיור לא נראית לי מקרית). מקסים. מחכה בקוצר רוח.
ג'סיקה צ'סטיין. Nough said'
התאהבתי בה כשראיתי את Take Shelter (המעולה). שחקנית יפהפיה ומוכשרת. גם יש בקאסט עוד כמה שחקנים שאני אוהב, כמו מארק סטרונג ופרדריק להן.
לגבי ביגלו עצמה…נחכה ונראה. אהבתי את "מטען הכאב" אבל לדעתי הוא לא היה צריך לזכות באוסקר (לא ש"אווטאר" כן היה צריך..). בכל אופן, זה סיפור מסקרן ואם היא באמת השיגה מהממשלה מידע מסווג והכל כמו שאומרים, זה בהחלט יהיה מעניין. וכן, גם הקאבר בטריילר נחמד. לא מכיר את השיר, אבל עדיין.
אחלה טריילר, מותח מאוד
אהבתי מאוד את הפתיחה.
אני רק מקווה שזה לא יהיה משעמם כמו "מטען הכאב".
ולינק ישיר ליצירה המלאה
Nothing Else Matters – Scala & Kolacny Brothers
http://www.youtube.com/watch?v=kTvN4pExX7g
אדם מבורך, חיפשתי איזה עשר דקות…
יש סיבה הגיונית מדוע הטריילר מגיע כל כך מאוחר?
גם ל"מטען הכאב" היה רצף הפצה מאוד חריג (הוא הגיע לטלויזיה בארץ עוד לפני שזכה באוסקר), אבל אפשר להבין למה זה קורה לסרט של בימאית אלמונית. אבל במקרה של סרט של זוכת אוסקר, על אחד האירועים ההיסטוריים הכי מדוברים וקולנועיים מאז ה-9/11, זה די מוזר. זה אולי מסוג הסרטים שרצים בפסטיבלים עוד לפני השחרור לקהל הרחב (כמו ארגו, למשל), אבל גם אז לרוב מגיע לפחות טריילר מקדים.
מה שטוב בסרט הזה שאפשר לצפות בטריילר בלי חשש לספויילרים. כשהחיילים עומדים בסוף מחוץ לדלת ומחכים לפרוץ, אנחנו כבר יודעים איך זה יגמר.
הפסקול הזכיר את הטריילר של "הומלנד"
יותר מהרשת החברתית, השימוש בגרסת המקהלה הזכיר לי בעיקר את השימוש ב-Every Breath You Take בטריילר (המצוין) לעונה השניה של "Homeland".
http://www.youtube.com/watch?v=2dxIbVJvc6A
לא נראה לי....
פוליטיקה של המזרח התיכון? לא מדבר אליי. מטאליקה?! עוד יותר לא. הרצינות התהומית של הטריילר הזה בשילוב עם השיר הסתמי הזה של הלהקה המאוד-לא-אהובה עליי לא עושה לי חשק בכלל.
גם אני מעדיף את ג'נסיס על מטאליקה
אבל לא פוסלים על סמך השיר. אני שונא את רוב השירים שמופיעים בטריילרים, ובסוף נהנה מהסרט.
פישלייק לא בגלל ההעדפה של ג'נסיס על פני מטאליקה,
אלא על האבחנה הובנת מאליה שפיטר גבריאל יעדיף את ג'נסיס על פני מטאליקה![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
אולי הוא מעריץ את קריירת הסולו שלו![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
.
אני בכלל לא מבין למה השיר עשה כזה רעש. לעשות קאבר למטאליקה בימנו זה כמעט כמו לעשות קאבר לביטלס. משמע, אין בזה שום דבר יוצא דופן: מטאליקה נורא פופולאריים וזה לא מפתיע.
נ.ב. קריירת הסולו של סטיב האקט היא הדבר הכי טוב שקרה לג'נסיס מאז שהוא עזב את הלהקה. סיפור אמיתי.
אני חושב
שזה בגלל שלא היו יותר מדי שימושים בשירי מטאליקה בסרטים. 2 המקרים היחידים שעולים לי בראש הם "For Whom the Bell Tolls" בכתוביות הפתיחה של זומבילנד ושיר הנושא המקורי שהם כתבו במיוחד בשביל "משימה בלתי אפשרית 2". חוץ מאלה, מדובר במאורע די נדיר…
לא אמרתי שזה מיוחד או מפתיע
אמרתי שהקאבר מתאים לאווירה שהטריילר מנסה להשיג (אני חושב).
אין קשר לבין דעתי על הסרט לדעתי על השיר
תוכן הטריילר לא מצא חן בעיני בלי קשר לשיר, והשיר הוריד עוד יותר את ההנאה שלי ממנו/העניין שלי בו.
זה לא הסרט הראשון על ההתנקשות באוסאמה בן לאדן
הוויינשטיינים הפיקו כזה בשביל NGC אבל הוא בהחלט נראה הרבה פחות טוב מזה.
פששש...
פעם ראשונה שאני מתחיל לצפות לסרט הזה-עד עכשיו, היה נראה לי שהוא בא מוקדם מדי כדי להיות טוב (מבחינת לו"ז נדמה לי שהיו צריכים להתחיל לכתוב אותו בערך 3 שניות אחרי שבן לאדן מת, ובאירוע עם כל כך הרבה פרטים שנויים במחלוקת, זה ממש בעיה שלא חיכו עד שכל העסק יתבהר. מה שעדיין לא לגמרי קרה, אגב). אבל הטריילר נראה מותח, אהבתי שנראה שהסרט מתקד בגיבורה ופחות באירוע, וסחטיין על הבחירה בשיר הרקע-המם אותי לגמרי, בחירה ממש לא מובנת מאליה ונותנת הרגשה מאוד מיוחדת לסרט, אפית ומצמררת בו זמנית.
אמנם אי דיוקים צבאיים זה דבר בלתי נמנע בסרטים, ובסרט שמתיימר להמחיז אירוע שקרה זה כנראה יפריע לי במיוחד (כבר בטריילר היו שברירי קטעים), אבל עכשיו אין שום ספק שאני הולך לראות את זה.
הסרט נכתב, ברובו, הרבה לפני חיסול בין לאדן.
המציאות רק שינתה לו את הסוף.
שמחתי לראות
את קייל צ'נדלר, שמופיע יותר ויותר לאחרונה ("קינג קונג", "סופר 8", כאן והבנתי שגם ב"ארגו"). אין כמו לראות כוכב של סדרת טלוויזיה שאהבת בנערותך, היית בטוח שהוא הכי טוב בעולם בחוסר אובייקטיביות משווע, ולהיווכח שזה באמת (כמעט) נכון.