 |
||
| אחרי שהיה תקוע כמה שנים בפרה-פרודקשן של סרטים שלא קרו, דייויד פינצ'ר (כנראה) חוזר, וחוזר גם לעסוק ברוצחים סדרתיים. 'זודיאק', הסרט הבא שלו, יעסוק ברוצח הסדרתי האמיתי שהיווה השראה לכל הז'אנר. |
20.01.2005
|
|
יומית
אחרי שהיה תקוע כמה שנים בפרה-פרודקשן של סרטים שלא קרו, דייויד פינצ'ר (כנראה) חוזר, וחוזר גם לעסוק ברוצחים סדרתיים. 'זודיאק', הסרט הבא שלו, יעסוק ברוצח הסדרתי האמיתי שהיווה השראה לכל הז'אנר.
אחרי שהיה תקוע כמה שנים בפרה-פרודקשן של סרטים שלא קרו, דייויד פינצ'ר (כנראה) חוזר, וחוזר גם לעסוק ברוצחים סדרתיים. 'זודיאק', הסרט הבא שלו, יעסוק ברוצח הסדרתי האמיתי שהיווה השראה לכל הז'אנר.
ולאנשים שמכירים את הסיפור..
לאנשים שקראו את הדף בלינק או מכירים את הסיפור, זה יהיה ממש נחמד אם תסמנו בספוילר הודעות שמדברות על תפיסתו\אי תפיסתו.
דיוויד פינצ'ר חוזר, אז קודם כל הללויה
חוץ מזה, שוב סרט על רוצח סדרתי (אחרי "שבעה חטאים")? הוא לא מסתכן בטייפ-דירקטינג ככה?
מה רע בטייפ-דירקטינג?
בניגוד לשחקנים, במאים עושים הכל כדי שיוכלו לזהות את הסגנון החוזר בסרטים שלהם.
לי זה צורם
(כבר היה פעם דיון על זה)
גם כשקראתי שגאי ריצ'י יעשה עוד סרט פשע, חשתי אכזבה מסוימת. הטייפ-דירקטינג שאני חושש ממנו הוא לא רק לעשות סרטים באותו סגנון, אלא גם בנושאים מאוד דומים זה לזה. בריאן סינגר לדוגמה, מסתכן בט"ד אם אכן יביים את סופרמן אחרי אקס-מן. לא מפריע לי שיביים עוד סרטי אפקטים חכמים, אבל שלא ידחק לנישה של עיבודים לקומיקס, אלא יציג רעיונות עלילתיים מגוונים יותר. מבחינתי, חזרה לאותם נושאים שעבדו פעם בעבר, היא סוג של ויתור מצד הבמאי. כאילו הוא לא מעוניין לקחת את הסיכון ולנסות דברים מגוונים יותר. לפעמים זה עדיף, לא כל במאי יכול ליצור קומדיות באותה הצלחה בה הוא יוצר מותחנים. רק לא נעים לי לראות שבמאי נשאר עם אותם נושאים שכבר עבר עליהם בעבר, במקום לפנות לרעיונות חדשים.
אני לא יודע איך "זודיאק" יהיה (אם בכלל). הרושם הראשוני שלי מהרעיון הוא שפינצ'ר מסתכן בהתקעות במקום, על חשבון פרויקטים חדשניים בתחומים בהם טרם ניסה את כוחו.
אני לא מבין
מה הבעייה שבמאי יביים את אותם נושאים בדרכים שונות.
כמעט כל במאי מדבר על אותו נושא בהבטים שונים.
זה נראה לי גם הגדולה וגם הקושי בלביים סרטים על אותם נושאים.
ראה ערך סקורסזי: החברה הטובים, קזינו, רחובות זועמים והשור הזועם- שכולם בצורה זו או אחרת מספרים סיפור זהה.
או דה פלמה שכול סרטיו מבוססים בצורה זו או אחרת על היצ'קוק.
זו לא בעיה, אלא תחושה מעיקה שיש לי
אם סקורסזה יביים עוד סרט על מאפיונרים ממוצא איטלקי, אני ארגיש שהוא טוחן נושא שכבר מיצה. מבחינתי, עדיף שיעשה סרטים בנושאים מגוונים כמו "הטייס", "נהג מונית" ו"הפיתוי האחרון של ישו", מעוד סרט מאפיה. באותה המידה, אני ארגיש לא נוח אם קווין סמית' יעשה עוד סרט עם ג'יי וסיילנט בוב, או אם דובר קוזאשווילי יתמקד בסרטיו רק בגרוזינים. זו פשוט האכזבה מבמאי שכאילו נתקע בנישה מסוימת ולא מאפשר לי כצופה לראות מה הוא שווה בתחומים אחרים.
אבל מה
אם קווין סמית' יעשה סרט מאפיה עם בוב וג'יי.
או, מה אם סקורסזה יעשה קומדיה רומנטית סוריאליסטית עם בוב וג'יי, (אה, שכחתי, הוא כבר עשה אחת בלי בוב וג'יי ב"שיגעון של לילה" והאמת, לא יצא משהו).
אבל מה
והדוגמה של שעעון של לילה היא דוגמא מצויינת.
אתה מבין במאפיה אתה מבין ברוצחים שאוהבים לרצוח הרבה אנשים, למה שלא תבנה על זה קריירה?
ואני רציני. בהרבה יותר מעניין לראות במאי שעוסק בנושא אחד ובוחן אותו מכמה אפשרויות.
אני מאושר
פינצ'ר הוא מהחביבים עלי, ואני שמח שהוא סוף סוף בחר פרוייקט להתמקד בו. אני לא חושב שאפשר ממש לדעת על מה יהיה הסרט, ואיך הוא יהיה בנוי כך שהסכנה שהוא יעשה אותו סרט הוא לא ממש ברור עדיין. אך הוא בטח יתמקד יותר ברוצח הפעם מאשר בבלשים, בכל מקרה מה שבטוח הסרט יהיה שחור(הכוונה לאפלות שבסרטיו, השיא היה כמבון בחדר, אחד מסרטי החושך הרציניים)
איז כיף שיש את פינ'צר
"שבעה חטאים" ו- "מועדון קרב" הם כאמור פיסגת יצירתו של פינ'צר. את "המשחק" לא ראיתי אבל…
בחדר משהו התפספס, אני לא בתוך מה… זה כמו ש"ג'קי בראון" היה סרט טוב אבל לא נראה כאילו הוא של טארנטינו-החדר נראה כאילו הוא לא של פינצ'ר…
בגלל זה אני שמח שהוא חוזר לדבר על רוצחים.. "שבעה חטאים" היה סרטו הטוב ביותר, ואיך שזה נראה לי זה הולך להיות סרט שדומה מאוד לשבעה חטאים.. אם משהו לא יתפספס כמו בחדר..
דווקא החדר נראה מאוד פינצ'רי
סגנון הבימוי של פינצ'ר מהודק, מלוטש ופרפקציוניסטי ובכל סרטיו (וגם בקליפים של מדונה…) חותמו ניכר בעליל (המצלמה המרחפת הרי עושה שם שעות נוספות).
במאי מחונן. אני בהחלט גם מצפה וגם מחכה.
איז כיף שיש את פינ'צר
הסרט הכי פינצ'רי שיש, המצלמה לא מפסיקה להתנונע , בין קירות וצינורות, החושך שולט, פרקציוניסטיות רבה, מאד מלוטש מהודק, הכל חד, מאד פינצ'רי לדעתי לחלקים אולי אפילו קצת יותר מידי.
אגב אני מה לעשות נדוש כמו כולם לטעמי שיאו היה במועדון קרב, למרות שגם שבעה חטאים הוא אחד מהסרטים הטובים של שנות התשעים