תל אביב נראית הכי טוב ב:
50  |
מציצים |
| 56 |
אסקימו לימון |
| 49 |
דיזנגוף 99 |
| 13 |
שורו |
| 13 |
מסעות ג'יימס בארץ הקודש |
| 11 |
שנת אפס |
| 56 |
הבועה |
| 28 |
ימים קפואים |
| 41 |
מדוזות |
113  |
תעלת בלאומילך |
מספר מצביעים: 430
תל אביב נראית הכי טוב ב
– פורסם ב 21 ביולי 2007Posted in: סקרים
לדעתי היא נראתה
הכי טוב ב"כנפיים שבורות" למרות שזה היה לכמה דקות.
יש בזה משהו
למרות שהסרט כמעט כולו חיפאי, יש בו את הצילומים הכי יפים שראיתי של מרכז תל אביב.
גם לי עלה בראש דווא הסרט הזה
כתשובה לשאלת הסקר. מעניין.
היה עוד סרט שבו כיכבו מגדלי עזריאלי בצורה כזו? בסרטים התל אביביים תל אביב נראית כמו עיר קטנה ומוזנחת.. דוקא בסרט החיפאי היא נראית גדולה ומרשימה.
האמת היא שב''החיים ע''פ אגפא''
היא נראתה מצויין, אפילו שהיא הייתה בשחור לבן. חבל שהסרט הנפלא הזה לא בסקר. בהיעדרו, בחרתי ב"שורו". שם ת"א אפלה ממש כמו ב"ימים קפואים", וגם צבעונית כמו ב"תעלת בלאומילך" ו"דיזנגוף 99". מבחינתי ת"א ב'שורו' נראית הכי טוב, מבין האופציות בסקר.
האמת היא שב''החיים ע''פ אגפא''
גם אני ישר חשבתי על "שורו" עוד לפני שקראתי את האופציות. והתפלאתי בכלל שהסרט הזה נמצא לו אי-שם בירכתי המוח אבל "תל-אביב" יש הקפיצה אותו לתודעה.
סקר קשה
קודם כל, אש"כ: "אלכס חולה אהבה". המבט הנוסטלגי על תל אביב שאמא שלי גדלה בה (כולל הרחובות שנשתמרו עד היום וכמה מקומות שלצערי, לא נשתמרו), הרבה יותר מגוון וצבעוני מזה של אסקימו לימון.
עוד סרט שלא מופיע ברשימה, אבל לא מתמקד רק בתל אביב, הוא "איזה מקום נפלא". יצוג חזותי יפה של הצד המכוער של ישראל.
חוץ מזה, שאלת הסקר יכולה להתפרש בשתי דרכים. "נראית הכי טוב" יכול להתייחס מבחינת המקום עצמו, האנשים והדברים שמתחוללים בעיר. כלומר, באיזה סרט תל אביב הכי נראית כמו מקום שרוצים לחיות בו. מצד שני, אולי הכוונה היא למראה החזותי, הצילום והעיצוב של העיר ולא בהכרח, תוכן הארועים בסרט.
בכנות, אני יודע שחלק מהמגיבים בטח לא יסכימו איתי, אבל תל אביב נראית הכי טוב כשיוצאים מהקולנוע, יושבים באיזה מקום ומגלים שהעיר הרבה יותר צבעונית וחיה ממה שזכרת.
מציצים*: אמא שלי תמיד אומרת "ככה בדיוק זה היה" כשהסרט משודר. מצד שני, הוא כמעט כולו מתרכז רק באתר אחד בעיר. עד כמה שכיף ללכת לכיוון הנמל, לזהות פינת רחוב שאלטמן עמד בה ולצטט את הסצנה הלא נכונה ("מה הרופאים אומרים, זה עוד יגדל?"), הסרט ממוקד מדי באותה רצועת חוף בשביל שאצביע בשבילו.
אסקימו לימון: אבא שלי תמיד אומר "ככה בדיוק זה היה" (רק שהוא גדל בנתניה). שחזור תקופתי מרשים, אבל כפי שציינתי, באלכס חולה אהבה דוידזון עשה את זה יותר טוב.
דיזנגוף 99: המון זמן לא ראיתי והסרט לא מספיק טרי בזכרון.
שורו: לא ראיתי.
מסעות ג'יימס בארץ הקודש: מבחינת תוכן, הסרט לא מציג את תל אביב (ובעצם, גם את שאר המדינה) באור חיובי במיוחד. מבחינה חזותית, חוץ מהסצנה בעזריאלי, הסרט בעיקר מתמקד בדמויות ולא בתפאורה.
שנת אפס: מהסרטים עליהם אומרים שיכלו לקחת חלק בכל עיר בעולם. זו גם הסיבה שלא הצבעתי לו, כי הוא באמת נראה כאילו צולם על רקע עירוני כללי ולא בהכרח בתל אביב.
הבועה: בטח, רק תורידו את כל הקטע של מצב בטחוני לא עדכני ותל אביב נראית כמו גן עדן. הפריע לי שהסרט נראה כאילו הופק עבור קהל זר ולא נמנע מקלישאות שמקומיים מבחינים בהן בקלות (גרים בשיינקין, אוכלים לביבות בטטה, רייב על החוף, הכיבוש משחית וכו').
מדוזות: צילום יפה שגורם לתל אביב להראות כמו אוסף של עולמות פרטיים שמשתלבים זה בזה, לטוב ולרע. כנראה היצוג המציאותי ביותר של העיר שראיתי עד כה בקולנוע, אבל לא היפה ביותר.
תעלת בלאומילך: לדעתי, הסרט הטוב ברשימה. חבל רק שהוא בכלל לא צולם בתל אביב.
ימים קפואים: הבחירה שלי. גם צילום מרהיב שגורם לשחור ולבן להראות מלאי גוונים, גם שימוש חכם בעיר כרקע ולא כאג'נדה פוליטית-חברתית וגם דמויות ביזאריות שקיימות בצפיפות ובסינרגיה כזו רק בעיר גדולה. בסרט כל כך אינטימי, נחמד לשים לב למקומות שאני מזהה (הגרפיטי מתחת לגשר של נמיר, תיבות דאר שאולי צולמו במעוז אביב) וחוץ מזה, סרט משובח באופן כללי.
*זו ההזדמנות לפתור תעלומה היסטורית: האם הסרט קרוי על שם החוף, או שהחוף קרוי על שם הסרט?
החוף קרוי על שם הסרט.
במקור זה חוף שרתון.
טוב לדעת
בלי להכנס יותר מדי לרומן הטרגי
שאני מנהל עם תל אביב, אני נאלץ להגיד שהיא אף פעם לא נראית טוב, לא בקולנוע ובטח לא בחיים. אבל אם בכל זאת, אז בחרתי ב'ימים קפואים' דווקא כי הוא מציג את תל אביב כאפלה, מנוכרת ומגעילה שזה די מה שאני חושב עליה בכללי.
אגב, שני סרטים שלא הזכרתם ודווקא שווה להכניס לסקר הם 'חמש דקות בהליכה' שמתרחש כולו במתחם קטן בין כיכר מלכי ישראל (רבין, למתקדמים) ופאב "השופטים", מה שמהווה פינה תל אביבית חביבה וקטנה. הסרט השני, 'כנפיים שבורות' בכלל מתרחש בחיפה, אבל תל אביב מתגלה בו שוב כבודדה ומנוכרת (מוטיב שלי, לא של העיר) דרך עיניים של חיפאית שמגיעה חעיר הגדולה. יש שם שוט נהדר של מאיה מרון על רקע מגדלי עזריאלי בחורף (למרות שזה צולם בקיץ, נס צילומי). כל מילה מיותרת, ואני תרמתי די הרבה.
אני חושב שבמקרה של תל אביב
התשובה היא מרחוק, דרך תמונה ובלי משקפיים
תריס מתייפח
שאלה קשה, כי – כמו שציינו כאן מעלי – הכוונה ב-"הכי טוב" לא ברורה. תל אביב נראית, בעיני, הכי טוב, דווקא כשהיא לא במיטבה. כפי שמאיר ויזלטיר כתב זו "מאורת טיח נואשת / נדנדת פח רועשת". נכון שמאז תל אביב עברה הרבה תהפוכות, אבל הקסם הגדול שלה, בעיני, עדיין טמון במאפיינים האלה – בטיח נופל ובאוטובוס מת. לכן, נראה לי שהאופציה הטובה ביותר שתופסת את ה-"גייסט" התל אביבי, על החלקים המכוערים והחלקים היפים בו, היא "מסעות ג'יימס". מצד שני, זו אופציה שמדגישה מאוד את החלקים המכוערים. אז קשה לי להצביע לה, בתור מישהו שכן אוהב את העיר הזו.
אולי בכל זאת "ימים קפואים"?
אכן, היא עדיפה כשהיא לא במיטבה
לדעתי היא מתוארת הכי טוב ב"זכרון דברים" של שבתאי, ולכבוד הספר הצבעתי לאופציה הוותיקה יותר בסקר.
לפי התוצאות בינתיים
הרבה אוהבים את ת"א ישנה בעיקר כפי שהיא הייתה בשנות ה-60 וה-70.
לפי התוצאות בינתיים
אני חושב שמסקנה יותר מדויקת היא שהרבה יותר אנשים ראו סרטים ישנים שמוקרנים לפחות פעם בשנה בטלויזיה, מאשר סרטים ישראלים חדשים יחסית.
או:
אנשים מעדיפים את תל אביב שמחה והוללת על פני אפלה ומנוכרת.
או:
אנשים מעדיפים לראות את תל אביב כסוג של ונציה.
זה מכסה רק אופציה אחת.
התשובות של עדי אשכנזי, של פינגווין ושלי מתאימות לשלושת הסרטים שבמקומות הראשונים (נכון לרגע כתיבת ההודעות ההן).
למה אתם אומרים שזאת עיר כל כך מכוערת?
אני דווקא אוהבת את תל אביב. אחלה עיר.
כמו הארי פוטר ושוקולד לבן
או שממש אוהבים, או שממש שונאים. מאוד נדיר למצוא אנשים שיחסם לתל אביב אינו נוטה לקיצוניות כזו או אחרת. אני שייך לקבוצה הראשונה, אבל כמעט יכול להבין גם את מי שהעיר עושה לו חררה. אותו הדבר עם ירושלים, אגב. או שמאוהבים בה, או שמתעבים אותה (אני בקבוצה השניה הפעם).
דווקא יש אנשים שלא חשים שום רגש קיצוני כלפי הארי פוטר.
די הרבה, למען האמת.
או כלפי תל אביב.
תל אביב זאת העיר הזאת שנמצאת חמש דקות נסיעה מהבית, אלא אם כן יש פקקים באיילון (וזה תמיד), שיש בה את כל מקומות הבילוי והתרבות השווים אבל אפס חניה חינם, העיר שכל האוטובוסים מגיעים אליה אבל גם כל המכוניות, שאי אפשר למצוא בה דירה להשכרה אבל אני בכלל לא צריך לגור בה. העיר הגדולה, לטוב ולרע.
תזכיר לי,
מי זה היה שאמר משהו בסגנון של "תל אביב בנויה בצורה כזו שהדרך היחידה לנווט ברחובות שלה היא להיות באותו מצב מנטלי של מי שתכנן אותם- שיכור/ מסומם לגמרי"?
מישהו שלא נסע בירושלים?
זה בדיוק מה שרציתי להגיד
בתור מי שגרה גם בתל אביב וגם בירושלים יש דיכוטומיה ברורה בין תושבי ירושלים ותל אביב: תל אביבים לא מצליחים לנווט בירושלים וירושלמים לא מצליחים לנווט בתל אביב.
ומה קורה כשאת גרה בשניהם?
אה, אז אני פשוט לא יודעת בכלל לנווט
אבל מה הקשר לאסתטיקה?
הדיון אינו על איכותיה הכלליות של העיר, אלא רק על אלו האסתטיות. זה נכון שאהבה/שנאה לעיר זולגת גם לשיפוט של יופי, אבל לא צריך להיסחף.
לדוגמא, אתה יכול לתעב את ירושלים ולהעריץ את תל-אביב, אבל יהיה לך קשה להכחיש שמזג האוויר בירושלים נעים יותר.
בתל-אביב יש כמה הברקות ארכיטקטוניות ומספר מוקדים מוצלחים של גינון עירוני – אבל היא, נדמה לי שכמעט ללא ספק, עיר לא אסתטית. מרביתם המכריע של הבניינים בה מכוערים, מה שעשו באזור חוף הים מזעזע, המרכזים המסחריים הפתוחים מוזנחים ומיושנים, הבניינים היפים זרוקים פה ושם בצורה נטולת הגיון ואין בה מספיק עצים.
הנוף האנושי, התרבותי והמסחרי מרתק, והכיעור הארכיטקטוני מהווה תפאורה הולמת ביותר לדינמיות של תל אביב – אבל הוא עדיין כיעור.
א. לא מסכים לגבי העצים, דווקא בתל אביב יש יחסית הרבה
ב. היו כבר לפחות שתי תגובות שבמקום להתייחס רק לשאלת הסקר, הוסיפו השמצה על המראה של העיר במציאות. בתור מישהו שאוהב את תל אביב, אני חש צורך אוטומטי לתת דעה נוגדת. חוץ מזה, כפי שכתבתי קודם, לא לגמרי ברור האם הסקר מתייחס רק למראה של העיר דרך עדשת המצלמה, או גם לאספקטים אחרים. יש אנשים שלא אוהבים את תל אביב, אבל חלק מהסרטים בסקר (מדוזות, ימים קפואים, הבועה, אסקימו לימון) יוצאים מנקודת מבט חיובית על העיר שניתן לפרש אותה גם כשלילית. אני חושב שהיחס של אנשים לעיר במציאות, משפיע על שיקולי ההצבעה שלהם לא פחות מהבטים קולנועיים גרידא. יש מי שרואה את ימים קפואים וחושב "איזו עיר אפלה ומנוכרת" ויש מי שחושב "איזה יופי הם הצליחו לתת לאחד העם מראה אפל ומנוכר".
נניח שהיו עושים סקר על ירושלים. אני יודע שהייתי מצביע למישהו לרוץ איתו, למרות שהוא מציג חלק מתושבי העיר כחלאות אדם ולא מדובר בסרט אסטתי במיוחד. למה הייתי מצביע? כי מכל סרטי ירושלים שראיתי, הוא נותן את התחושה הכי אותנטית של עיר אמיתית עם אנשים אמיתיים. זה גם הפרמטר שהחלטתי להסתמך עליו לגבי תל אביב. הבועה, למשל, נפסל אצלי כי הוא מונע בידי אג'נדה שלא באמת נחשפים אליה כל כך במציאות. כשאני הולך בשיינקין, אני לא חושב כמה הומואים ופעילי שמאל יש ברחוב, אלא על הספרים בסטימצקי.
נ.ב
שמישהו יגיד ללופוליאנסקי להפסיק לסלול כבישים עם סיבובים ענקיים כאלה. אני כמעט מאבד את ההכרה בדרך לרמות.
אם מישהו היה עושה סקר על ירושלים, הייתי מצביע לג'יימס.
אני מניח ש"נראית טוב" יכול להתפרש כ"יוצאת טוב", אם רוצים – ואז הדיונים פה יותר רלוונטיים.
ומצדי, שמישהו יגיד ללופוליאנסקי להפסיק וזהו. ניתן להתווכח אם ירושלים היא העיר הכי יפה בעולם או לא, אבל אין ספק שהיא העיר הכי מפוספסת בעולם.
ג'יימס לא מראה את ירושלים האמיתית
העיר נשארת שם ברמת הפנטסיה ואני לא בטוח אם בכלל רואים ממנה משהו למשך יותר מדקה וחצי (וגם זה נעשה בציניות). תל אביב, לעומת זאת, מוצגת בסרט כמין מראה (מוקצנת, אבל לצערי לא מאוד) של כלל החברה הישראלית. במקרה הזה, תל אביב פחות מיוצגת בפני עצמה ויותר כמטאפורה למציאות המכוערת, בעוד ירושלים היא אוטופיה ששמורה רק למעמד האדונים ולא לעבדיהם. לפי הסרט, ירושלים כעיר קודש ומקום של שלום ועליונות רוחנית היא השקר שישראל מוכרת לעולם, בעוד תל אביב היא פניה האמיתיים של האומה. כאמור, זה מוקצן, למרות שאין ספק שלא מעט אנשים ברחבי העולם מקבלים תמונה של שחור לבן בכל הנוגע לשתי הערים האלה.
חוץ מזה, חיפה יותר מפוספסת מבחינת פוטנציאל לא ממומש. ירושלים כבר נמצאת הרבה מעבר לנקודה בה היה ראוי לעשות SAVE ופשוט להנות ממנה כמו שהיא במקום לבנות עוד כביש בייגלה.
ואו, מזמן לא הייתי כל-כך לא ברור.
1. דיברתי על השוט הממשי היחיד (אם זכור לי נכון, פחות מ-5 שניות) שיש לירושלים בסרט, לא על הייצוגים הרבים שלה. כמו שכבר כתבתי כאן בעבר, נדמה לי, הסצנה הזו כל-כך מבריקה וכל-כך מקושרת למקום שעד היום אני נזכר בה לפחות פעמיים בשבוע.
מבחינתי, מדובר ב-5 השניות הטובות ביותר בקולנוע, אי-פעם.
2. הפיספוס הוא בתרבות ופעילות ציבורית יותר מכל דבר אחר, למרות שגם בשירותיים מוניציפליים בסיסיים העירייה בהחלט כושלת.
5 השניות הטובות ביותר בקולנוע?
יותר מקטע העירום של אמנדה פיט ב"ללכת על הכל"? יותר ממלתעות הדוריטוס ב"מוכרים בלבד"? יותר מאגרוף הזעם של הרמיוני?
וואו, אני באמת חייב להתחיל לראות יותר סרטים ישנים.
5 השניות הטובות ביותר בקולנוע?
יותר מזה?
http://youtube.com/watch?v=a1Y73sPHKxw
ענק! מושלם!
אם מישהו היה עושה סקר על ירושלים, הייתי מצביעה ל''אני ירושלמי''
אבל סביר להניח שהוא לא היה נכנס לרשימה, כיוון שהוא תיעודי בעיקרו. בכל מקרה, יהורם גאון מאוהב בירושלים ורואים את זה, זה אמנם סרט שנוטה לשעמם לפרקים, אבל הוא מקסים בעיני (והשירים מצויינים).
את רוב הסרטים ברשימה לא ראיתי, בחרתי ב"תעלת בלאומילך" כיוון שזו האופציה ההומוריסטית ברשימה והיא שעשעה אותי ביותר. חשבתי שזו בחירה חתרנית של מיעוט מתחכם, וגיליתי שאני בעצם עם הרוב המכריע… מפתיע.
צפיתי בו (לראשונה) לפני כחודש ואהבתי. הופתעתי לשמוע שהכל בעצם תפאורה (חוץ מבניין העיריה, יש גבול לכל תעלול…) אבל הוא נראה אמיתי, והסוף שלו שווה הכל, אני חושבת… זו תמונה שקשה לשכוח.
זה הפרדוקס של תל אביב
בן אדם יכול להסתובב בחיפה ולהתפעל מהיופי שלה כל דקה, על אמת ולא להבין איך הוא חי בסיוט המפוייח והמהביל הזה, אבל כשהוא מסתובב בתל אביב עצמה פתאום הכל נראה לו יפה – הבניינים יפים, האנשים יפים, הים יפה, השדרות יפות, אמנות רחוב שצצה פה ושם. תל אביב אולי מכוערת אבל איך הוא היא בנוייה כך שאת הכיעור אנחנו לוקחים כמובן מאליו שאינו מפריע, ואז היופי בולט לעין על הרקע שלו. כך לפחות אני מרגישה, ושמעתי מאחרים על בדיוק אותה התופעה.
בירושליים זה לא קורה לי. כל העיר מרגישה לי מנוכרת ואני לא מתחברת ליופי שלה, לא רואה אותה כיפה למרות שעל הנייר יש לה כל כך הרבה פוטנציאל.
לגבי הסקר – הרבה סרטים כאן מעלים את השאלה "אה, זה צולם בתל אביב?". החיים על פי אגפא, שורו, אסקימו לימון – לגבי כולם לא נתפסה לי אליהם תל אביביות מיוחדת. את רוב האחרים לא ראיתי. מניחה שבסרטים תמיד העיר תיראה פחות טוב מבמציאות.
זה הפרדוקס של תל אביב
אני שוב מציין את האירוניה שהאופציה המובילה כרגע צולמה באולפני הרצליה.
זה כי את אוהבת את תל אביב ולא אוהבת את ירושלים.
אהבה היא פילטר חזק ליופי.
סליחה על השאלה, אבל איפה את גרה?
כי זה נשמע לי כמו מקרה קשה של הטייה רגשית.
אני לא מתכחש לקיומה של התופעה שאת מתארת (ועוד באופן יפה כל-כך), אבל נדמה לי שאין לה שום קשר לתל-אביב או לירושלים, אלא פשוט למקום שגרים בו / שלא גרים בו, או לחלופין, שמכירים / שלא מכירים, או לחלופין, שאוהבים / שלא אוהבים (ולא מסיבות אסתטיות). במלים אחרות, זה לא מאפיין של העיר, זה מאפיין שלך, או לכל הפחות, של היחס שלך לעיר.
אבל בהחלט יתכן שאני טועה.
איפה אתה גר זה לא תמיד קשור.
נכון שלפעמים ועוד איך, אבל אני יודעת שיש ערים שאני לא גרה בהן, אבל אני ממש אוהבת אותן, ויש ערים שאני לא גרה בהן ולא מעוניינת לבקר בהן שוב כי הן פשוט מגעילות לדעתי. וזה אפילו לא קשור לאסתטיקה.
אני גרה ברמת גן
ואין לי אשליות לגבי היופי שלה…. למרות שתן לי להעביר שם כמה שנים ואני כנראה אדבר גם בשבחי פינות החמד של רמת גן (גבול האשליה-העצמית האסטתית שלי כנראה עובר בפתח-תקווה).
יכול להיות שמשהו באווירה של תל אביב יוצר את התחושה הזו, אבל נראה לי שלא רק. יש בה באמת פינות מאוד מושקעות בתוך הכיעור.
הארי פוטר עוד מילא, ירושלים -נניח.
אבל מי לעזאזל מתעב שוקולד לבן?
אגב, לא הצבעתי. לא ראיתי את רוב הסרטים, ואני לא מחבבת את תל אביב. איכשהו הלחות מצליחה לעבור אלי אפילו דרך המסך.
אבא שלי מתעב שוקולד לבן
יש לנו לא מעט תאקלים בגלל זה.
הוא מאלה שמתייחסים לזה כ''שוקולד'' לבן,
יען כי זה לא באמת שוקולד, או שהוא לא עד כדי כך קיצוני?
קיצוני עד כדי
דוגמה יותר טובה זה מרמלדה.
אני לא חושבת שידוע לי על אדם שלא ממש אוהב או ממש שונא מרמלדה.
יודע מה כולם אוהבים? פארפה.
ובואו נסגור את האוף-טופיק הזה כאן.
אוי, כמה זמן לקח לי להבין מאיפה זה מוכר לי...
מה זה פה ההתעללות הזו?
האסונות של נינה לוקח בענק
לפי דעתי תל אביב נראית בסרט "האסונות של נינה" באופן הטוב ביותר.
הסרט מצליח לתת לעיר גוון מודרני, מעניין, מיסתורי ותוסס גם יחד – והצילומים המדהימים של השדרות והרחובות (יחד עם הגשם התמידי שיורד בעיר מסיבה לא ברורה) הופך את תל אביב למקום שרוצים לבקר בו.
האסונות של נינה
הסרט מעורר אצלי רגשות מעורבים. מצד אחד, לא כל כך התלהבתי ממנו וחשבתי שהוא מוערך יתר על המידה. מצד שני, נינה גרה באותו רחוב שגדלתי בו עד גיל חמש וזה, בדרכו, די מגניב. מהכרות אישית עם השכונה, הסרט לא עושה איתה חסד.
נו, מה? בוודאי ש''תעלת בלאומילך''.
בוודאי ובוודאי.
ואם השאלה "נראית הכי טוב" פירושה, לדעתי, "נראית הכי קרובה למציאות", אז אין כמו תל אביב של בלאומליך, עם בנייני המשרדים, פקקי התנועה ומרפסותץ השיכונים.
אחלה שאלה!
אחלה שאלה הפעם.
המנצח שלי- מציצים!
האמת, אני לא ממש בטוח שתל אביב נראית הכי טוב בסרט הזה.
אבל… זה פשוט סרט נפלא ומומלץ ולכן הוא לוקח.
תעלת בלאומילך
בלי קשר שאני חולה על סרטיו של קישון…זאת תל אביב ישנה, תמימה, חיה…לא מנסה ליהיות משהו שהיא לא…בלי גורדי שחקים שמצלמים בכל שוט רק בשביל שבעולם יחשבו כמה אנחנו מגניבים כאלה כמו במנהטן…
באיזה סרט
יש גורדי שחקים שמצלמים בכל שוט וכו'?
כנפיים שבורות
באיזה סרט
כל סרט היום במקרה מצלם את עזריאלי ברקע…
לדוגמה?
מועדון קרב.
זה בטח מוחבא באחד הפריימים.
גם זקנה וגם תל אביבית
ולכן אני חושבת שהעיר נראתה הכי טוב ב"סיפורי תל אביב".
(גם יעל אבקסיס נראתה שם הכי טוב).
ניסיתי להיזכר בקטעים,
להתעמק… ואמרתי לעצמי "לעזאזל, תל אביב נראתה הכי טוב כשהורסים רחוב שלם והופכים אותו לתעלה…"
מה גילה של אופליה שטראופל?
(השחקנית שמשחקת את סטלה)…
מה גילה?
האם היא בחיים בכלל?
קודם כל זה אופליה שטראל
ברור שהיא עדיין בחיים אחרת היינו שומעים השכם והערב על מותה , חלילה , כי רק אז התקשורת המקומית נזכרת באנשים שעיצבו את תרבות המדינה בתפקיד אחד משמעותי לפני שתעשיית הבידור הוקיעה אותם מתוכה (ע"ע ז'טה לוקה) אה , והיא אמורה להיות בערך בת 70 פלוס.
ולי נותר לשאול מה פשר ההתעניינות?
וויקי מוסיפה:
"שטראל משחקת היום בהצגת יחיד בשם "סיפורי אופליה," בה היא מתארת את ילדותה והתפקידים השונים שגילמה בתיאטרון ובקולנוע".
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%94%D7%9C
אני מאוד אוהבת את תל אביב
שזה קצת קשה עם בנזוג שכ"כ שונא אותה.
אבל אני לא אוהבת כמעט אף סרט ישראלי. לא צפיתי באף אחד מהסרטים (למעט, אולי, קטע-פה-קטע-שם) ולכן אוכל לקבוע רק שבעיני היא נראית הכי טוב דרך עיני שלי.