 |
||
| השנה בפסטיבל חיפה – תאמינו או לא, זה ממש קורה: 'המעיין' של דארן ארונופסקי יפתח את הפסטיבל. 'הוליוודלנד' יסגור. אה, ויש סרטים גם באמצע. |
12.09.2006
|
|
יומית
השנה בפסטיבל חיפה – תאמינו או לא, זה ממש קורה: 'המעיין' של דארן ארונופסקי יפתח את הפסטיבל. 'הוליוודלנד' יסגור. אה, ויש סרטים גם באמצע.
השנה בפסטיבל חיפה – תאמינו או לא, זה ממש קורה: 'המעיין' של דארן ארונופסקי יפתח את הפסטיבל. 'הוליוודלנד' יסגור. אה, ויש סרטים גם באמצע.
מעניין מה יש בסרט Man Push Cart
והאם סמואל ל. ג'קסון משתתף.
'אנשים על עגלה'?
'בני אדם על עגלה'?
'גברים על עגלה'?
אנשים על *ה*עגלה
הסרטים באמצע
הם מפסטיבל הסרטים ה-21. השנה נערך הפסטיבל ה-22…
לא נכון, הסרטים באמצע הם מהשנה,
כל שאר העיצוב של האתר הוא מהשנה שעברה (את התאריכים הם שינו אבל לא את השנה). הסרטים שמופיעים באתר הם של השנה, אבל האתר בלתי ניתן לשימוש עדיין. (מכיוון שאני בודק אותו בכל יום בציפיה לתוכניה, אני יכול להגיד שיש התקדמות מאתמול, אבל אני מקווה שהם יעדכנו את השאר)
אני עומד מתוקן
אני עומד מתוקן
אאוצ' זה נשמע גרוע. עדיף ששיאר באנגלית.
אם מה שאתה טוען זה נכון..
אז איך זה שאין ברשימת הסרטים לא את "המעיין" ולא את "הוליוודלנד"?
כי רשימת הסרטים באתר לא מלאה.
אהה זה מסביר את זה.
זה מסביר את העובדה שהסרט שערכתי ושהודיעו לי שהתקבל לפסטיבל, לא מופיע באתר(לסרט קוראים "בית 103" במידה ומישהו נתקל בו).
סרט? באורך מלא?
לא, סרט קצר
הוא יוקרן ב8/10 ב עשר בבוקר במוזיאון טיקוטין
[נחנק מהמיץ]
סמאח מת?
?
'המעיין' קיבל קריאות בוז בפסטיבל האחרון בו הוקרן.
כיוון שב'רקוויאם לחלום' נאמר על דארן ש"סמאח נולד", הרי שעם יציאת 'המעיין', עושה רושם שהתואר ישלל ממנו לאלתר.
מצד שני, זה גם הפסטיבל שהעניק לבן אפלק פרס על משחק
מתי יוצא המעין להקרנות מסחריות בישראל?
בדקתי בלא סופי והוא עדיין לא שם.
זה כי אנחנו לא יודעים.
העובדה שהוא פותח את פסטיבל חיפה היא הראיה הראשונה שקיבלנו לכך שהוא בכלל יוקרן בארץ. בארה"ב הוא יוצא ב-22.11 (אם לא ידחו אותו בפעם ה-349) אז לפחות תהיה לנו הזדמנות לראות אותו לפניהם.
אוקיי...
שמועות אמינות, לצערי, מדברות על פברואר. זה אמנם מוקדם יותר מהנצח, אבל מאוחר הרבה יותר מהרצוי.
אז אין ברירה, יהיה צריך לנסוע את כל הדרך עד חיפה כדי לראות אותו
אם כבר נוסעים עד קצה העולם, אולי אפשר לארגן קון על הדרך?
ככה לפחות יהיה קל יחסית להשיג טרמפ…
קון קון קון קון קון קון קון קון קון קון קון קון קון קון קון קון
לארגן?! מאיפה אני יודע.
מההתחלה, עם ביטחון עצמי
נכון לכרגע, הסרט יוצא בארץ ב-22.2.2007.
ולעומת זאת, את 'דז'ה וו', של טוני סקוט (היוצר הנערץ של 'דומינו'!), שיוצא בארה"ב באותו יום כמו 'המעיין', אנחנו מקבלים יום אחרי אמריקה. והרי כולנו ספרנו את הימים עד שהסרט ייצא. מה אני אגיד, טוב שהמפיצים מחוברים לקהל.
גירסה מעודכנת של 'לא סופי' תעלה בעוד כמה דקות.
אתה באמת חושב
של-mindfuck מד"בי של אארונופסקי יהיה יותר קהל מלאקשן מד"בי של טוני סקוט?
כל מי שמצפה לסרט של טוני סקוט, ירים את ידו.
אני באמת חושבת שזה יהיה הומני יותר לשים תאריך תפוגה על תגובה כזו
אנחנו לא רוצים שאנשים יסתובבו ימים שלמים בידיים צמודות לגוף מחשש שיואשמו בציפייה לסרט של טוני סקוט…
'אויב המדינה' דווקא היה נחמד בעיני.
אני מקווה שזה לא הופך אותי לאחד.
לא אמרתי שכל הסרטים של טוני סקוט גרועים.
הם לא. רק הסרט האחרון שלו הגיע לרמה של בלתי-צפי באופן מוחלט. אבל בכל זאת, אני לא חושב שאני מכיר מישהו שמצפה בקוצר רוח לסרט הבא שלו.
לא אחרי נקמה בוערת ודומינו.
שני אלה פשוט הורסים את העיניים.
וככה גם נראה הסרט הבא שלו, שוב עם דנזל.
וגם לך תודה (מאד מאוחרת אבל לא יכולתי להתעלם)!
הו, זה בסדר
קח עוד כמה
על חשבון הבית.
!
אבל היו יכולים להגיד את אותו דבר גם על לינץ' אחרי "חופית" (אני מוצא הרבה דמיון בין שני המקרים), ובכל זאת, אז הוא עשה את "קטיפה כחולה" ועוד כמה דברים. ודרך אגב, גם לינץ' קיבל בוז ונטישות אולם ב"לידו" האחרון.
זה שתואר נשלל ממישהו,
לא אומר שהוא לא יכול להרוויח אותו אחר כך מחדש.
'המעיין' קיבל קריאות בוז בפסטיבל האחרון בו הוקרן.
גם "רקוואים לחלום" קיבל קריאות בוז לפחות באחד הפסטיבלים שבהם הוא הוקרן.
אני חושב שזה מוקדם מדי לשלול מדארן את סאמחותו.
הם הוסיפו הקרנה
http://www.haifaff.co.il/product_page.asp?p_id=332
ונדמה לי שאף אחד עוד לא הזכיר -
יש להם גם את 'סורק אפלה'.
http://www.haifaff.co.il/product_page.asp?p_id=304
אההה!
עכשיו אני באמת מצטער שאני לא יכול להיות שם.
את המעיין אני רוצה לראות יותר מהסורק אבל שילוב של שניהם ביחד?
זה אכזרי!
אני צריך עזרה..
אני גר בת"א, ואני ממש לא מכיר את חיפה. למרות זאת, אני לוקח ברביעי רכבת לשם לראות איזה סרט. עכשיו, הבעיה שלי היא שאין לי מושג מה אני עושה ברגע שאני יורד מהרכבת. מישהו מכיר קצת את האיזור, יכול אולי להגיד לי איזה אוטובוס או מה אני צריך כדי להגיע לאודיטוריום?
אם זה בסינמטק אתה צריך לקחת אוטובוס למרכז הכרמל.
לשדרות הנשיא, אאל"ט.
בכל מקרה, הרי לך עצה שימושית למציאת דרכך ולחיים בכלל:
מספר הטלפון של מודיעין אגד הוא 03-6948888
אני צריך עזרה..
רוב הסרטים מוקרנים במרכז הכרמל (סינמטק, פנורמה וכו'), ואז אתה לוקח קו 133 או 99 מחוף הכרמל, אם הסרט מוקרן בקריגר או בתיאטרון היפני, אז אתה צריך לכרמל הצרפתי. אם פספסתי אופציה אז אני מצטער.
בכל מקרה יש מודיעין בכל תחנה ראשית (ויש כמה כאלה בחיפה).
סרט הפתעה!
http://www.haifaff.co.il/product_page.asp?p_id=352
מכיוון שבטח יהיה עוד הרבה זמן עד שתעלה ביקורת
מישהו רוצה להציג רשמים ראשוניים מ"המעיין"?
מכיוון שבטח יהיה עוד הרבה זמן עד שתעלה ביקורת
כתבה מספר 3549
חרפה.
לפחות הוא גם לא בושה.
יצא בזול.
ואם לפרט?
באופן מוזר, כל דברי הנאצה שאני שומע על הסרט הזה,
רק גורמים לי לרצות לראות אותו יותר. לא משנה כמה דברים רעים אני שומע עליו, אני פשוט לא יכול להשתכנע שארונופסקי הוציא תחת ידיו סרט חסר-ערך לחלוטין.
יש בו כמה אלמנטים ששוים צפייה,
אבל המכלול הוא פשוט זוועה. השליטה של ארונופסקי במדיום היא עדיין יוצאת מהכלל. אבל חוץ מזה, אין בסרט שום דבר ששוה התייחסות (לפחות מבלי לכתוב
ים רצחניים).
אני חושב שכדאי שתראה אותו, ולו רק בשביל לראות שגם במאי מבריק ומקורי כמו ארונופסקי יכול להוציא סרט חרא, עם התסריט הנכון.
חרפה.
ראיתי את הסרט, ואני חושב שהוא לא מאוזן, אך הוא ללא ספק מיוחד ובעל ערך. אני לא אהבתי את עירבוב המוטייבים הדתיים בסרט, אך הסרט, על אף מגעותיו, הוא בעל אמריה יפה מאד על השלמה עם מות. דווקא אתה שהיללת כל כך את ארנופסקי, דווקא אתה סבלת?
אני חושבת שדן סבל דווקא בגלל הקשר המיוחד שלו
עם ארנופסקי. כמו להיות מאוהב שנים באותה בחורה ולגלות שבסופו של דבר כל מה שיצא ממנה זו פרחה עם תחת ענק, או משהו בסגנון.
קשר מיוחד?
אומנם היה לנו את סוף השבוע הבלתי נשכח בפירנאים, אבל מאז הוא הלך עם הזונה הזו וייז ואני כבר מזמן התגברתי עליו.
וברצינות, באמת שהשתדלתי לבוא לסרט חף מציפיות. ואני באמת ובתמים מתכוון לכך כשאני טוען שהסרט הוא לא סתם חרפה ביחס ל"רקוויאם לחלום" – הוא חרפה גם ביחס ל"בטהובן 2" או סרטים של עמוס גיתאי. פשוט סרט מביך ורע.
ב"רקוויאם" ו"פיי" ארונופסקי התגלה כאסתטיקן מבריק ובמאי רגיש. ב"מעיין" הוא ניסה אולי להימלט מהשבלונה ולנסות כיוונים אחרים קצת, וחשף שמתחת לחוש הצורני המפותח שוכן יוצר עם רגישות הולמרקית ויכולות אינטלקטואליות מוגבלות מאוד.
לא שראיתי את המעיין עדיין,
אבל כל התגובות השליליות מעציבות אותי.
פאי היה סרט טוב. רקוויאם לחלום היה *ה*סרט.
ועכשיו הוא פישל?
במיוחד עם הבייבי שלו שהוא עבד עליו כל כך הרבה זמן?
פחות או יותר מש''א, אם מחליפים את פיי ורקוויאם.
נקה מ''רקוויאם'' את פעלולי וחיתוכי העריכה,
זוויות הצילום המטורפות ואת הסאונד המנסר ותקבל מוצר הולמארקי למהדרין (מינוס דילדו אחד. סבבה). ארונופסקי וירטואוז ואני בטוח שהוא מסוגל היה להעתיק את שטיקיו (מלשון "שטיקים") למעיין ולהמם את הקהל. ומה אז? סביר שהוא היה גומר כמו שאמאלאן ("נערה במים" בקרוב אצלנו. בDVD). סרט אולפנים כמו "המעיין" הינו דבר נדיר ביותר. אחד לעשור (הדבר היחיד שעולה לי לראש שניתן להקבילו למעיין מבחינת הקונספט האומנותי/אנטי מסחרי שלו הוא "סיפורי דגים" של ברטון, להבדיל אלפי הבדלות) ועצם זה שהפרוייקט הופק ויוקרן נותן נקודות זכות לאולפני הוליווד. והמאוכזבים? היה צפוי. זה תמיד ככה.
יהיה מעניין לשמוע דעה של צופה שכלל לא מכיר את דארן ופועלו (אני מניח שהמטרונית שישבה לימיני בהקרנה ושאלה אותי סמוך להתחלה "תגיד, זה סרט ישראלי?" היתה יכולה לספק אינדיקציה מסויימת. גברת, אם את קוראת שורות אלה, הגיבי!)
אתה שוכח דבר אחד:
ההליכה עד הסוף.
בעיקרון אני מסכים איתך – 'רקוויאם' גאוני כי הוא מבצע מניפולציה רגשית בצורה גאונית, לא כי המסרים או הסיפור מקוריים במיוחד. אלא שאתה יכול לדמיין סרט של הולמרק שבו
כורתים למישהו איבר? מישהי מתדרדרת לזנות? מישהי מאבדת את שפיות דעתה?
המממ, כשחושבים על זה מאפיין נוסף ששונה מהולמרק הוא הפסימיות.
הקצנתי,
בתכלס אם דארן היה בוחר לביים סתם סרט, לדוגמא צופן דה וינצ'י, היתה יוצאת הודעה לעיתונים, היתה מתפרסמת פה יומית ובמחוזות הדימיון של כולנו היינו מגלגלים כמה מגניב זה יכול להיות (או שלא). כי יש לנו אימג' תבניתי של איך זה אמור להראות (ברגע שהוא בחר בסיגנונו הויזאולי הייחודי ברור שיש צד דומיננטי אחד המשתלט על היצירה, לטוב ולרע).
בסופו של דבר הוא החליט לעשות לעורך שלו חיים קלים וחסך בהפגזות, משיקוליו הוא, ודווקא לי הוא הוכיח שכישרון לספר סיפור יש לו, בלי יותר מידי ממבו-ג'מבו בפוסט פרודקשן (לא מדבר על הCGI).
אני חושבת שדן סבל דווקא בגלל הקשר המיוחד שלו
חלק מהסבל נובע מהציפייה לראות את אותה בחורה בדיוק שהיית מאוהב בה לפני שנים, או אם נזנח את האנלוגיה, לראות את "רקוויאם לחלום 2". ריצ'ארד קלי וקווין סמית מדברים על נושא זה בגירסת הבמאי של "דוני דארקו", משום שסביר להניח שתחושות דומות יעלו כאשר ייצא סרטו הבא של קלי.
שאר הסבל כבר יותר מוצדק ונובע מכך שהסרט אכן אינו עומד בסטנדרטים הגבוהים שהציב ארונופסקי. הסרט נופל ליותר מדי קלישאות, נוטה למלודרמטיות ומכיל אפקטים שלעיתים נראים די מאולצים ומחופפים.לי גם הפריעה העובדה שיו ג'קמן משחק ד"ר שעושה ימים כלילות במעבדתו החשוכה לשם מציאת תרופה כלשהי, כאשר למיטב ידיעתי, רוב האנשים הנכללים בקטגוריה זו במציאות אינם נראים כאילו שיצאו מקטלוג של קלווין קליין,אלא נוטים יותר לכיוון מראה ה"תימהוני המזוקן".
ובכל זאת, אם נסתכל על חציו המלא של המעיין, האכזבה הגדולה נובעת בעיקר מההשוואה לסרטיו הקודמים של הבמאי, ואם נסתכל עליו כסרט העומד בפני עצמו, או יותר טוב בהשוואה לשאר הסרטים שיצאו לאחרונה, הוא בהחלט סרט טוב. לא יצירת מופת, אבל בוודאי שווה צפייה.
המעיין
זאת התגובה שפירסמתי בסינמסקופ
אני נהנתי כמעט מכל רגע, לקח לי כמה דקות להיכנס לאווירה של הסרט ולשכוח מכל מה שהבמאי עשה. אבל בסופו של דבר אני חושב שזה אחד מהסרטים הטובים ביותר שראיתי בחיים שלי, הרבה זמן לא התחברתי ל2 דמויות (או 6 :) כל כך שטוחות כמו במעיין. לי ירדו דמעות כמה פעמים במהלך הסרט ואני לא יכול לחכות לראות אותו שוב ולקנות את הפסקול שיוצא חודש הבא. גם הרבה זמן לא ראיתי סרט שהדעות עליו כל כך חלוקות משנאה עזה לבלבול לאהבה עיוורת, אני לפחות שמח שבמקרה הזה אני בצד האוהב