איזה קאלט ישראלי הוא באמת סרט טוב?
24  |
מציצים |
| 22 |
קזבלן |
| 42 |
חגיגה בסנוקר |
| 160 |
גבעת חלפון אינה עונה |
| 38 |
אסקימו לימון |
| 54 |
הלהקה |
| 11 |
דיזנגוף 99 |
| 36 |
אלכס חולה אהבה |
| 15 |
הכוכב הכחול |
193  |
מבצע סבתא |
מספר מצביעים: 595
איזה קאלט ישראלי הוא באמת סרט טוב?
– פורסם ב 24 באפריל 2004Posted in: סקרים
אני לא יכול לבחור
מבין כל הסרטים ראיתי רק ארבעה במלואם: אלכס חולה אהבה, גבעת חלפון אינה עונה, אסקימו לימון ומבצע סבתא. ביניהם, רק את אסקימו לימון לא אהבתי, בעוד שבאחרים אני מוצא איכות כלשהי.
אני מניח שאת מבצע סבתא אפסול כי הוא סרט קצר יחסית והוא פחות מוצלח לדעתי מאלכס וחלפון. אז נשארתי עם שניים ואני חושב ששניהם באמת טובים. נו טוב, אני אבחר באלכס חולה אהבה, אבל אציין שהוא ניצח בפוטו פיניש בזכות יותר דמויות מוצלחות והשקעה בעיצוב, לא כי הוא היחיד שראוי.
גאה להיות המצביע הראשון
והאמת שהייתה לי התלבטות, וגם שלא ראיתי את כל הסרטים.
להלן דעותיי:
חגיגה בסנוקר, גבעת חלפון, אלכס חולה אהבה – מעולם לא ראיתי במלואם, רק קטע פה, קטע שם. אתם יכולים לירות בי.
קזבלן – משעמם, סטריאוטיפי, ויהורם גאון.
אסקימו לימון – הסרט הראשון בסדרה הוא לא הרבה יותר גרוע מסרטי נעורים אמריקניים (מקבילים או חדשים יותר) ואף מצחיק לפרקים, אבל לא יותר מזה.
מציצים – אריק איינשטיין וחבורתו נהנו מאוד לעשות את הזרט, וזה ניכר, אבל רמת העניין בו היא שולית ופרט לשניים-שלושה קטעים כבר עדיף לראות את המערכונים של "לול"
מבצע סבתא – סרט טלוויזיה סביר, אבל אין לי מושג מה כל ההו-הא סביבו. המבנה הקלאסי של "קומדיה של טעויות", עם הרבה בדיחות שכנראה מצחיקות רק קיבוצניקים.
הלהקה – כבר סרט בהחלט סביר בז'אנר שלו (סרט מוזיקלי על מוזיקאים), ועם כמה הופעות דרמטיות סבירות, אבל לא יותר.
הכוכב הכחול – המקום השני שלי. סרט שלא רצה מעולם להיות שום דבר פרט לסרט קאלט, וזה היתרון (והחיסרון) שלו. הוא סוריאליסטי, אין לו שום תוכן, ובכך כוחו. אבל "הטוב ביותר" צריך אולי קצת יותר מזה (למשל מה שיש ב"משהו טוטאלי" של אותו במאי).
דיזנגוף 99 – הזוכה שלי. לא סרט "איכותי" ולא מדבר על דברים "גדולים", אבל בכל זאת – אנושי ומרגש, למרות מרחק השנים. על אנשים אבודים בעיר הגדולה, על התקופה שהיה עדיין מרחק משמעותי בין כפר-סבא לתל-אביב, על אמנות והתמסחרות, על אהבה חופשית והגרסא שלה שהגיעה לישראל, ובכלל. אז יש כמה דברים מביכים ודיאלוגים משונים ביותר, אבל בסך הכל, זה סרט טוב שהייתי ממליץ עליו גם היום.
וכמובן אי-אפשר לסיים בלי הקאלט הישראלי הפרטי שלי – "קלרה הקדושה" המצוין.
המרחק בין תל אביב לכפר סבא
תלוי מאיזה כיוון אתה בא. יש הרבה תל-אביבים, גם היום, שבטוחים שכפר סבא זה ליד קטמנדו.
גאה להיות הראשונה בכוכב
נכון ש"משהו טוטאלי" היה הרבה הרבה יותר טוב – אני מוכנה לראות אותו שוב עוד כמה פעמים (וגם את התוספת בדויד שמסבירה באריכות איך עשו את הסרט – היא עשתה לי כאב בטן מרוב צחוק).
אבל בכל זאת הצבעתי ל"כוכב הכחול", בגלל שהוא השאיר עלי רושם באווירה המיוחדת שלו. מאף אחד מהסרטים אני לא זוכרת הרבה, אבל אם אני משווה בין המשקעים שהשאירו אצלי – "הכוכב הכחול" היה הכי מיוחד.
אהבתי את השימוש שבנטוויץ עשה שם באנימציה – קצת הזכיר לי את הקליפ של להקת אהה ל"טייק און מי".
גאה להיות ה-X בכוכב
משהו טוטאלי הרבה פחות טוב מהכוכב הכחול. כלומר זה סרט נחמד וכולי, אבל הוא לא יהיה לעולם סרט קאלט. אנשים לא ילכו לראות את משהו טוטאלי בפעם השביעית, אבל את הכוכב הכחול כן (אני ראיתי אותו רק שלוש-ארבע פעמים).
לא יודעת בענין האנשים
בסביבה שלי דווקא אוהבים לראות את משהו טוטלי יותר…
יפה
יש בינתיים שישה מצביעים, שכל אחד מהם הצביע לסרט אחר. הולך להיות צמוד?
יש שניים כאלה:
גבעת חלפון והלהקה. כל השאר, כולל מציצים הנחשב
. הצבעתי לגבעת חלפון כי הוא יותר מהנה וקאלטי.
אפחד!
סרט הקונג-פו הישראלי – האסונות של נינג'ה, הוא בלי ספק הקאלט הישראלי המוביל.
אם הייתי צריכה
להצביע לפי כמות הביטויים שנכנסו אצלנו בבית ללקסיקון, היתה חסרה לי האפשרות "צ'רלי וחצי". הכריחו אותי לראות את הסרט כדי להכיר את מקורות העברית החדשה בצורה מעמיקה יותר, ואני מודה שהופתעתי מכמות קטעי הטקסט המוכרים:
* "ארליך, תביא ביצים… כמה? כמה שיש"
* "מה מתעסק? מי מתעסק? זה מיקו…"
* "מה רוצה התולעת? מחפשת חכה…"
וואו, זה נראה נמוך כשזה ברשימה מסודרת…
וזה כבר עניין
לסקר הזה:
כתבה מספר 1643
אבל כאן שאלנו איזה סרט הכי טוב, לא איזה סרט הכי מצוטט.
זה קשור לשאלה
מהו סרט קאלט טוב. אם בודקים את איכות השחקנים, העלילה, הצילום וכו' – זו אפשרות אחת. ואם בודקים, כמו שגם עשו כאן חלק, את ההומור, או מהו הסרט שהכי אוהבים לראות שוב ושוב בגלל הדחקות – אז גם הציטוטים הם נימוק.
השאלה היא
"מהו סרט הקאלט שהוא באמת סרט טוב", כלומר, זה סרט שצריך לענות על שני הקריטריונים – גם מוטיב הקאלטיות, וגם האיכות.
זה רק אני?
או שמערכת עין הדג באמת מנסחת מחדש שאלות של סקרים?
?
כנראה שזה רק אני
הייתי בטוח שהשאלה של הסקר הייתה: הקאלט הישראלי הכי טוב.
ואני חושב שהיה עוד פעם או פעמיים ששמתי לב לניסוח שונה ממה שזכרתי
ייתכן שבגילי המופלג הזכרון כבר לא משהו…
גם ככה לפחות שעה מתוך הדיונים על כל סקר
הולכת רק על שאלת הניסוח, אז פתאום שנשנה באמצע?
גם ככה לפחות שעה מתוך הדיונים על כל סקר
אני מניח שכרגע זה הפך לוויכוח תיאורתי.
בכל מקרה, יש בזה משהו הגיוני, בהנחה שהשאלה לא מנוסחת היטב ורוצים לשפר את הניסוח על מנת שיהיה הכי מובן וחד משמעי.
זה לא אומר שהוא אכן חד משמעי ומובן לכולם אך לאחר ניסוח מחדש לפחות הניסוח תואם את כוונת המשורר.
במסגרת הויכוח התיאורתי:
כל המטרה שלנו בדיונים שלפני הסקר היא לדאוג שהשאלה תהיה מובנת ככל הניתן, ואם אפשר – שתהיה מוצגת בצורה לא משעממת.
כבר היו סקרים בהם גולשים הבינו את שאלת הסקר בצורה אחרת מזו שאליה התכוונו, והסקר בכל זאת נשאר באותו הניסוח איתו החל את דרכו. אחרי הכל, לו היינו משנים – זה היה לא פיירי כלפי אלה שכבר הצביעו, ושניסוח שונה היה עשוי לגרום להם להצבעה שונה.
מנגד, היו גם מקרים בהם השאלה הוצגה באופן עמום משהו בכוונה תחילה, כדי שכל אחד יענה על פי הפרשנות האישית שלו.
מבצע סבתא!
את "מציצים", "קזבלן", "חגיגה בסנוקר", "אסקימו לימון" ו"הכוכב הכחול" לא ראיתי. [הכנס כאן את ההסתייגות המתבקשת אודות "קטע פה קטע שם"], מה שמשאיר אותנו עם האחרים.
, ומאז פשוט לא יצא.
את דיזנגוף 99 ראיתי כשהייתי צעירה מדי
את הלהקה ראיתי בפעם הראשונה לפני שנתיים, ובהחלט יכול להיות שלא הערכתי מספיק את הסרט בגלל שכעסתי באותו היום על כל העולם.
חלפון ואלכס, שניהם קאלטיים לחלוטין, אבל אם יש סרט שאני אשמח לראות שוב, זה יהיה מבצע סבתא.
אז זהו, זו הבחירה שלי.
__________
העלמה עפרונית, וסקר מוצלח לחלוטין.
התלבטתי בין שלושה
גבעת חלפון, דיזנגוף 99 והלהקה.
בסופו של דבר הצבעתי ללהקה כי :
גבעת חלפון סרט מצחיק אבל טוב רק כדי לצחוק וזהו, שזה לא דבר רע אבל לא עושה את זה לסרט הטוב.
דיזנגוף 99 סרט שאהבתי והתאים לתקופה מסויימת בחיי, ראיתי אותו שוב לפני כמה שבועות והוא עדיין היה בסדר אבל לא דיבר אלי כמו פעם (הכנס בדיחת סאונד כאן).
את הלהקה ראיתי שוב השבוע בגרסת הדיוידי ושמתי לב שגם אחרי כל כך הרבה פעמים לא נמאס לי ממנו ועדיין יכולתי למצוא הרבה דברים שמדברים אלי גם כאדם וגם כישראלי (ההגדרה שלי ל"ישראלי": אדם שאוהב לחיות בארץ הזו ובאותה מידה יכול למתוח ביקורת על הרבה דברים שאפשר וצריך לשנות כאן).
לא ראיתי כמעט אפחד מהסרטים פה
בסדר, תירו בי. תסכלו אותי באבנים. תכריחו אותי לראות את הארי פוטר ואבן החכמים שבע פעמים ברצף ואז בלופ. והצבעתי לקזבלן. מה לעשות, אהבתי אותו. הייתה בו רק בעיה אחת, יורם גאון, כאמור.
אגב
מבצע סבתא לא נחשב סרט קולנוע אלא סרט טלויזיה די קצר (הוא הוקרן לראשונה בערוץ 3).
טוב, חוץ משני סרטים
ראיתי הכל, אבל אף אחד מהם לא נחשב טוב בעיני.
אם הייתי יכול אז הייתי בוחר את "דודה קלרה" של הפנר אבל כנראה שהוא לא נחשב בעיני הרוב סרט קאלט.
הנה סבתא שלך, יא הומו
נראה לי שזה היה המשפט.. אחד המשפטים הגדולים בקולנוע הישראלי :))
תכנית לקראת קרב?
תידרוך לקראת קרב?
________
העלמה עפרונית, מנחשת.
בסרט ''הלהקה''
היתה חסרה ההתמודדות של חברי הלהקה עם החברה הישראלית הלוחמנית (למרות שיש קטע מאוד קטן) כי אני חושב שזה לא היה העיקר בסרט, החיילים הגיעו כבר ללהקה צבאית אז אין להם כבר את ההתלבטויות לגבי הדרך.
יש סרט אחר שמציג את זה ואני מדבר על "בלוז לחופש הגדול". כאן מדובר בצעירים לפני גיוס שמתלבטים (לפחות אחד מהם) אם ללכת לקרבי או ללהקה צבאית.
ב''הלהקה''
מדובר על תקופת הזוהר הכי זוהרת של הלהקות הצבאיות. אני לא חושבת שמישהו בכלל הרהר באופציה של הקרבי, כשהייתה לו האפשרות להשתתף בתכנית ה"כוכב נולד" הכי גדולה שהייתה בארץ.
לא כל כך נכון
התקופה אומנם תקופה יפה ללהקות הצבאיות אבל לא נשכח שבארץ היתה גם מלחמת "התשה" די ארוכה.
בתקופה ההיא ללכת לקרבי היתה אופציה כמעט הכרחית מבחינה חברתית.
היתה מחאה שהושפעה מדברים שקרו מחוץ למדינת ישראל (יותר פוזה מאשר מחאה אמיתית) אבל בכל זאת מרבית הנוער רצה ללכת לקרבי וההתלבטויות היו מאוד קשות.
בהרבה מקרים היו כאלה שהתקבלו ללהקות צבאיות אך בעקבות לחץ חברתי זנחו את הרעיון לטובת יחידה קרבית.
שכחתי משהו
"לא שם זין" של דן בן אמוץ – כדאי לקרוא.
אגב, הכוכב הכחול
הסרט עם הפסקול הכי קאלטי שיש. רק בשביל בטאנס הקטן שר שם כל הזמן עם ההו הו הו הה הה הה. אני אישית הפכתי את זה להמנון ההשכמה הפרטי שלי בשמירות לילה במחנה קיץ שיער הזורע, מחנה קיץ של צופי ת"א, שבט כרמל (?). ורק בגלל שלי זה לקח 4 חודשים לאתר את זה אז זה
אגב, הכוכב הכחול
הקטע הזה נמצא ב-
http://corky.net/planetblue/sounds.html
(נקרא theme.wav).
אגב, הכוכב הכחול
טוב מאוחר מאשר לעולם לא…
http://planetgur.com/beyond.htm
ההצבעה הסופית- הלהקה.
ולמה? כי אני, ב"סרט טוב", הבנתי משום מה שמדובר על סרט שמורכב ממרכיבים טובים- משחק, תסריט, בימוי.
וללהקה יש את כל אלו: הוא מספר על התמודדותם של בני נוער שהופכים להיות חברים בלהקה, בפעם הראשונה, וכאשר הלהקה שלהם היא למעשה להקה צבאית בעולם מיליטריסטי. הומור, רגש, אהבה, קונפליקטים, ואפילו שירים. אם הוא לא היה קאלט, הוא היה סרט איכות.
גבעת חלפון, לעומת זאת, הוא קומדיה של הומור "דאחקות", הומור מוצלח מאד, אבל לא מתחבר לסרט שלם.
כשהצבעתי ל''מבצע סבתא'' הוא היה במקום השני
ועכשיו הוא עבר למקום הראשון…
מציצים – ראיתי מזמן, ותמיד הרגשתי שזה הקאלט של אחרים (אלו שידעו לצטט ממנו על אלטמן הקטן וכו').
חגיגה בסנוקר – במשך שנים אחרים ידעו לצטט ממנו, עד שגם אני למדתי. אם להתעלם מה
יות שלו, סה"כ – מצחיק, עם אהבה וסוף טוב, ממש קומדיה רומנטית בטעם של פעם (במיוחד הסוודרים של זאביק).
גבעת חלפון – שוב, הציטוטים הכי מצחיקים בעולם, אבל אני תמיד משתעממת באיזשהו שלב ולא רואה עד הסוף.
הלהקה – השירים, התמימות של אלה שהפכו אחר כך להיות כוכבים (גידי גוב, גילת אנקורי), העלילה שמזכירה את fame. סרט מצויין, שלא יודע אם הוא רוצה להיות דרמה או קומדיה.
דיזנגוף 99, שאותו בכלל הכרתי כספר, שנכתב על ידי סמדר שיר ולווה בתמונות מהסרט – כמעט מושלם.
אלכס חולה אהבה – ראיתי רק בילדותי וזכורים לי משם רק הציטוטים, כך שבעיני זה סרט פולחן ותו לא.
מבצע סבתא – שהוכתר בגלל שהוא מלגלג על כל מה שהיה נחשב קדוש (כפי שכבר אמרו כאן), וגם על סרטי הפולחן עצמם. נדמה שהמשפטים המפורסמים ממנו נכתבו על מנת להיהפך לציטוטים בקרב מעריצים, והוא מודע להיותו סרט פולחן. אז בזכות התסריט והמשחק המעולה של כולם שם – מקסים.
גם אני התלבטתי בין:
וואו, התלבטות מטורפת.
למרות שלא ראיתי חלק ניכר מהסרטים הנ"ל, יסלחו לי הסלחנים, אבל אני גם לא ממש רוצה לראות.
ההתלבטות שלי היא בין "הלהקה" ל"מבצע סבתא".
"הלהקה" מצד אחד, עם כל החבר'ה שאני אוהבת (טוב נו, עם ששי וגידי) ועם השירים שאני *כל כך* אוהבת, והבדיחות והשטויות…
("גם שלווה זה היה הסולו שלי!")
"מבצע סבתא" מן המתרס, עכשוי והרבה יותר ביקורתי כלפי החברה והאנשים בה, עם הומור שקורע אותי. אולי בגלל שאני כמעט קיבוצניקית ויש לי כל כך הרבה חברים קיבוצניקים, וגם יצא לי להיות במקום בצבא שיש בו מבצעים עם שמות *הרבה* יותר מגוכחים מאלו בסרט, אולי סתם בגלל החיבה המופרכת לקרמבו ולציטוטים הנצחיים שלו…
אני נותרתי ללא יכולת בחירה
מה שכן, חסרו לי באמת "קלרה הקדושה" ו"בלוז לחופש הגדול", בעיקר הבלוז. "טוב למות בעד ארצנו" ו"היי ג'ו. מה נשמע ג'ו. אז תגיד ג'ו, איך זה שם למעלה?", שצמררו אותי לפני שהתגייסתי.
דמוסתנס.
אני גם חשבתי על בלוז
לא יודעת עד כמה זה מתאים לשאר הסרטים המועמדים.. זה לא קאלט בשבילי, אבל באמת סרט טוב ומצמרר כל פעם בדיוק במידה הנכונה.
אני מופתעת לגלות כל פעם מחדש כמה מעט אנשים אשכרה מכירים את הסרט הזה, וחבל, כל כך חבל.
כבר מראש עמדתי להצביע לגבעת חלפון
א' – זה הסרט שראיתי הכי הרבה פעמים ואחד הסרטים היותר מצוטטים ואהובים עליי.
וב' – נו, זה גבעת חלפון.
ואז בעצם חשבתי – באיזה סרט צחקתי יותר?
והתחלתי להזכר במבצע סבתא, שבערך בכל דקה ממנו צחקתי. לכל אחד יש אמת מידה משלו למה הוא סרט טוב, אבל אני חושבת שכשמדברים על סרט קאלט ישראלי, הומור הוא המרכיב הבסיסי. ולא שגבעת חלפון לא מצחיק.. הוא מצחיק, ואפילו מאוד. אבל אולי מבצע סבתא מצחיק אותי יותר.. לא יודעת.. הומור יותר עכשווי? לא, זה לא זה.
טוב, אי אפשר להסביר הומור.
''מציצים''.
- שעד עכשיו בקושי קיבל קולות
להפתעתי. בניגוד לרוב הסרטים האחרים כאן, 'מציצים' נחשב בדרך כלל לסוג של סרט איכות, אם כי אישית לא הבנתי את זה אף פעם. וכנראה שגם המצביעים האחרים לא.
אז אם כבר טרחת וכתבת הודעה, אפשר לקבל נימוקים?
הזמנים משתנים
פעם הוא נחשב סרט איכותי.
היום הוא נחשב לסרט טרחני, שובינסטי וסתמי.
זה אומר שנניח סרטי ג'יימס בונד הישנים,
שהרשו לעצמם לקרוא לנשים פוסי, איבדו לחלוטין את הרלוונטיות, ולא עמדו במבחן הזמן?
אני מאמינה שברגע שמדובר בסרט שבבסיסו הוא טוב, הוא לנצח.
האמת? כן.
סרטי ג'יימס בונד הם שובניסטים ומגעילים מהבחינה הזאת. לא – הם לא עמדו במבחן הזמן.
סרטי ג'יימס בונד, ואני חוזר פה על עמדתי, היו זבלונים גם במקור
ונשארו זבלונים עד עצם היום הזה. המטמורפוזה היחידה שהם עברו היא שהיום הם זבלונים משעממים.
סרטי ג'יימס בונד, ואני חוזר פה על עמדתי, היו זבלונים גם במקור
אפשר בהחלט להבין למה אתה מתכוון בטענה זו, אבל לדעתי סרטי בונד הראשונים טובים בהרבה (בהמון, למעשה) מאלו העכשווים (תקופת פירס ברוסנן), שאיבדו את כל הטעם שלהם והפכו להיות סתם עוד סרטי פעולה.
אבל נראה לי שגם בונדים הראשונים מעולם לא ניסו להיות סרטי איכות אלא בידור טוב להמונים, לכן אין להתייחס אליהם כזבלונים. בתחומם – סרטי ריגול אקשן- הם בסך הכל מהכי טוב שיש.
אי אפשר להשוות
הסרט "מציצים" הציג חברה מסויימת שחיה בתחילת שנות השבעים. החברה כיום שונה לגמרי וקשה למצוא אנשים שהסרט מדבר אליהם היום.
גם הסרט "שיער" לצורך ההשוואה מציג חברה כזו אך יש כאן גם אמירה מחאתית (וגם שירים).
בסרט "מציצים" אין שום אמירה רק תיאור של אנשים שמשעמם להם בחיים והם עסוקים בלהעביר את הזמן בשטויות.
פעם זה הצחיק ועורר הזדהות כלשהי, היום כבר לא.
דוגמא מצויינת
"שיער" צולם בסוף שנות השיבעים, בפרספקטיבה של כ10 שנים מהארועים בסרט.
זו אגב הסיבה שהוא הרבה (הרבה) פחות פרובוקטיבי מהמחזמר המקורי שנוצר ב67 (או 68 או 9 – לא זוכר).
מראש הוא נוצר על חברה שונה שאיננה עוד:
"ביל בלע שלושים גלולות
וג'ון עובד עם אבא
לג'יין יש ילדה מוודסטוק
או מקנדה
לנורמן יש חנות מזון טבעי ומוצרי חלב
נשא את קטי לאישה
וישלם משכנתא כל חייו"
אלה פחות או יותר האנשים שעליהם נעשה הסרט בזמן שצולם…
שהסרט שיער מדבר ללא מעט אנשים
כי הוא נעשה על תקופה, ולא מתוך תקופה (וגם כי הוא טוב).
זה מחזק את מה שאמרתי
ש"מציצים" הוא סרט שנעשה ע"י אנשים שרצו להנציח את אורח החיים (המטופש) שלהם בתקופה ההיא וזה דבר שהיום לא מדבר להרבה אנשים.
יפה
אז רק כדי להבהיר את מה שהתכוונתי אליו, חשבתי שהדוגמא של "שיער" לא מתאימה פה. אולי לא הבנתי את כוונתך. באופן כללי, אנחנו לא חולקים…
שיער
מדבר ל הרבה דברים אוניברסליים, לא רק של התקופה. אם אני מנסה להיזכר מה דיבר אליי כשהערצתי את הסרט הזה בילדותי, זה היה הדרך העדינה שבה הילדים ה"רעים" מפתים את הילדים ה"טובים". את המתח שבים לאהוב בחורה בלתי מושגת לבין לאהוב בחורה מושגת "מידי" אבל טובת לב. את המתח שבין גזעים שונים גם בחברה הפתוחה ביותר. את הפחד ממלחמה ואת הרגע שבו שעשוע הופך למשהו רציני. ואיך שחבורה שמתגבשת על בסיס של דאחקות לא יכולה להיות חזקה מול הנטיות האידיאולוגיות והאישיות השונות של כל אחד מהחברים בה.
את כל הדברים האלה אני מניחה שאין במציצים (אם כי בטח יש בו דברים אחרים. לא יודעת, לא ראיתי).
והפסקול!
הנימוקים למטה אצל יניב ואיתי
סרט לא מוכר אבל לדעתי הכי טוב הוא
תעלת בלואמיך. סרט פשוט קורע מצחוק שכל פעם שאני רואה אותו אני צוחק מחדש.
ואם מותר להכניס סרטי טלוויזיה אז למה לא הללויה עם טל פרידמן וההוא ממה קשור?
חסרים לי כאן...
… סרטים של אפרים קישון. או שלדעתכם הם לא סרטי קאלט?
חסרים לי כאן...
חשבתי שקישון כתב את קזבלן.
חסרים לי כאן...
את קזבלן כתבו מנחם גולן וחיים חפר. הסרטים של קישון הם סאלח שבתי, השועל בלול התרנגולות, תעלת בלאומליך, השוטר אזולאי, ו… (יש עוד. לא זוכר).
'השועל בלול התרנגולות' בטח שלא קאלט.
'השוטר אזולאי' גם לא ממש (למרות שבזמנו הוא שודר המון). 'תעלת בלאומליך' היה פעם, ונמוג אל השכחה. היחידי שאולי עונה להגדרה הוא 'סאלח שבתי', וגם ימיו היפים כבר מאחוריו.
חסר לך 'ארבינקא'
שהוא סרט חביב וסטירי
וד"א הוא כולל שיר נחמד של קישון ההונגרי המסודר על ת"א- "מי זה תכנן את תל- אביב?"
ראיתי הכל מלבד ''הכוכב הכחול'', ''חגיגה בסנוקר'' ו-''אלכס''
ממה שראיתי, אף סרט לא ממש יכול להחשב "סרט טוב" בקריטריונים אובייקטיבים של משחק, צילום וכיוצא בזאת. חלק, מסיבות מובנות מאליהן – בשנות השישים והשבעים לא היה תקציב בארץ כדי לעשות סרטים באמת טובים מבחינה מקצועית.
נראה לי, שהסרט היחיד שערכו גדול מהערך הקאלטי שלו הוא "מבצע סבתא".
אין להבין מתגובה זו שאני לא אוהב את הסרטים הללו. שני הסרטים שנכון לזמן כתיבת התגובה הזו מובילים את הסקר (מבצע סבתא וגבעת חלפון) הם סרטים מאוד מצחיקים בעיני, ואני מצטט מהם פעמים רבות. אבל אם ננתק את הערך הקאלטי, ישארו קומדיות סבירות, לא יותר. בנוגע ליתר הסרטים ברשימה שראיתי, אפילו סרטים סבירים לא ישארו מהם אם נמחק את הקאלט.
אין גם להבין מכך שאני לא חושב שיש קולנוע טוב בארץ. יש, רק שהסרטים הטובים הללו לא נהפכו לקאלט.
אז תראה את ''הכוכב הכחול''
הסרט הטוב באמת ברשימה הזאת. הוא אמנם קלטי בהגדרה, אבל היכולת שלו להיות משוחרר כל כך מתבניות (בניגוד לסרט מנפץ תבניות, או מרכיב תבניות חדשות, או פועל על בסיס תבניות אלטרנטיביות) ועדיין להיות מהנה ומבדר ואפילו טיפה מעורר מחשבה, הופכת אותו לסוג של יצירונת מופת.
והחלק הטוב ביותר ב''הכוכב הכחול''?
כתוביות הסיום. לא פחות מגאוניות.
"דברים בנוסח – "אחראי שווארמות וטרמפים", ו-"איש נחמד באופן כללי".
האמת, ראוי לשכור את הסרט, לצפות בכתוביות הסיום, ולהחזיר. כל הבאמצע די מעייף.
סרט קאלט
יש סרט ישראלי מצויין שלדעתי יכול היה לענות על ההגדרה של קאלט, אבל אני חושב שהוא פשוט לא מפורסם מספיק ודי נשכח.
אני מדבר על 999 עליזה מזרחי, סרט שגם בו אפשר למצוא הרבה משפטים בלתי נשכחים.
-לפי מה אתה מזהה רוצח?
– לפי… הריח.
אין ספק שמה שאתה אומר נכון
במידה מסויימת, אבל זו לא הטענה כנגד הסרט.
כשהייתי בצבא זה היה הסרט שלי ראיתי אותו בערך 20 פעם ואני וחברי דיקלמנו את הסרט בכל הזדמנות.
הטענה שלי שהוא לא עומד במבחן הזמן.
הסרט מדבר על תקופה שהיתה בתחילת שנות השבעים ומציג את החברה באותה תקופה. התקופה מאוד שונה משנות התשעים ושנות האלפיים ורוב האנשים הצעירים שלא חיו באותה תקופה לא יבינו כל כך מה הסרט בא להגיד ולא יתחברו אליו. ובגלל זה הוא קיבל מספר נמוך של הצבעות.
מבחינתי, אני כבר לא מסוגל לראות את הסרט, התבגרתי כנראה.
הלהקה, אבל זה רק כי אין את מארס תורכי.
או שהוא עדיין לא נחשב קאלט אצל אנשים מחוץ לאילו שאני מסתובבת איתם.
אריק ואורי
שאלה באמת קשה.אם יש משהו שאנחנו הישראלים דווקא לא רעים בו, הוא לייצר סרטי קאלט.
הפיתוי היה כמובן לבחור ב"מבצע סבתא", אבל… התסריט והבימוי הנפלא של אורי זוהר, בתוספת איינשטיין המלך, מנצחים.
"לא בא לך?, יבוא לך, יבוא לך…"
לחילופין
יכול להיות שאנחנו פשוט אומת קאלט, כי אין לנו קולנוע טוב. או בגלל שאנחנו אוהבים לסגוד ולצטט.
הכל תלוי בפרספקטיבה.
ההתלבטות הגדולה -
אין הפתעה אצלי: כמו אצל רוב המצביעים, גם אני התלבטתי בין מבצע סבתא לגבעת חלפון. גבעת חלפון לקח. אני לא יודעת בדיוק להסביר למה: כנראה שגם כי הוא היה יותר מצחיק בעיני, וגם כי בסופו של דבר הרגשתי שהוא אומר לי יותר ממבצע סבתא על הרבה דברים, כולל רוח התקופה.
נו הרי ברור שמציצים
מעולם לא הצליח סרט ישראלי לגעת בכזו עדינות ופיוטיות ובמינון מדויק בין הומור למנלכוליה קיומית במוצר המוגמר של הציונות והוא הצבר.
או יותר נכון, הכישלון שלו.
איזה צילום מופתי, איזה משחק מבריק ובימוי שלא נופל מגאוני.
כל אלו יחד עם תסריט ודיאלוגים נדירים באיכותם מציבים את מציצים בפסגת הקולנוע הישראלי לדורותיו.
יש בכלל ספק?
אכן כבלים סרט מצוין וגבעת חלפון ענק אבל כמו שמישהי כבר אמרה פה פעם מבצע סבתא קדוש הסרט הכי ישראלי והכי טוב שנעשה פה
יש בכלל ספק?
קלרה היא הקדושה האמיתית- אבל זה לא נחשב סרט קאלט- אפילו אני שאני אוהב אותו ראיתיו רק פעמיים (אין לי אותו על קסטה…)
יש הרבה ספק.
אבל ממי שלא מספק נימוקים אני לא מצפה להבין את זה.
ברוב הסרטים יש לפעמים רגעים מצחיקים במבצע סבתא יש קצת רגעים לא מצחיקים זה סרט שמשקף את החברה הישראלית חוץ מזה ההתנשאות הפלצנית והמגעילה שלך לא אומרת שאתה מבין משהו!
היא גם לא התיימרה לכך.
ואם כבר נימוקים, גבעת חלפון, לא רק שמשקפת את החברה הישראלית (של אז ואפילו של עכשיו), היא סרט שכולו קטעים מצחיקים.
ועוד באותו נושא
Ynet מפרסם את תוצאות סקר הסרט הישראלי האהוב ביותר. חלפון מקום ראשון:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2907674,00.html
וזה בגלל
שמבצע סבתא לא נחשב כסרט קולנוע.
אני לא אגיד את זה יותר.
תהיות
לא מוזר שסרט הקאלט המוביל כרגע קיבל בסה"כ 37 הצבעות בימד"ב?
(רמז!)
http://imdb.com/title/tt0374053/
לא מוזר
זה סרט ישראלי. אפילו הסרט הישראלי הגדול בכל הזמנים על פי משאל ynet לא קיבל הרבה יותר.
http://imdb.com/title/tt0073052/
קזבלן
קזבלן, הוא סרט שבאמת מתאר את מה שהיה כאן בשנות ה-70.
אני ממליצה לראות את הסרט אחד הסרטים היותר טובים שראיתי
ואני כבר מכירה אותו בעל-פה…
תהנו!!!
בשנות השבעים
כולם רקדו ברחובות ושרו?
בשנות השבעים לא,
אבל ב47-48 זה היה די מקובל.
ידע אישי?
הכוכב בכחול!
סרט גאוני!
אחלה פסקול! אגב יש מישהו יודע איך קוראים לקטע המפורסם של BEYOND אני לא מוצאת!!!
ענו לך על זה בדיוק
בעמוד הזה, קצת יותר למעלה (כתבה מספר 2113 ואם אין לך כוח לחפש – לפי אלעד, הקטע הוא beyond של silver.
התלבטות בעיקר בין הסרטים החדשים....
אני בשוק שלא שמו מרס תורכי, אבל לא משנה.
מציצים.
אולי חלק מכם חושבים שזה סרט גס רוח ואידיוטי ואולי הוא ככה אבל לא בשביל כולם.
זה "הסרט" הישראלי, אפילו אם 80 אחוז מהצופים שונאים אותו (למרות שבמקרה הזה זה ממש לא נכון.)
זה כמו "טיטאניק". כמעט כולם שונאים את זה, אבל זה עדיין סרט קלאסי… גם חסמבה, וזאב רווח (שתי דוגמאות שאני אישית שונא).
מציצים אני דווקא אהבתי, גם את אאריק איינשטיין אהבתי שם.
מה שאומר
שקלאסיקה ואיכות לא תמיד זהים או חופפים.
גם אני חושב שגבעת חלפון סרט נורא מצחיק,
במיוחד לכל מי שמכיר את ההווי של בסיסים צה"ליים שתקועים בשומקום – שלגביהם הסרט הזה עדיין די נכון מכמה בחינות.
לעומת זאת הערך העיקרי של 'אסקימו לימון' הוא לראות שחזור טוב של איך דברים נראו בשנות החמישים, כשאבא שלי היה בגיל של הדמויות בסרט. מעבר לזה אין בסרט משהו מיוחד.
והערה לסיום: אני חושב שיש בעיה בתאוריה שלך. אני אשכנזי ('קר לב') ובכל זאת אני אומר שלום לאנשים שאני מכיר. מדי פעם אני אפילו מחייך (!), שואל מה שלומם (!), ומקשיב להם כשהם עונים לי (!!!). אבל יש לי שניים-שלושה מכרים וחברים מזרחיים, אז אולי נדבקתי מהם.
יש לך חברים מזרחיים?
איכס.
יש לך חברים?
איכס.
סרטים שאהבתי
וכמובן שהשבחים על אסקימו לימון מגיעים לבועז דוידזון ולא למנחם גולן.
וגם הגידופים.
שכחתם
יש עוד סרט קאלט אחד שלא צויין-כבלים (אריק איינשטיין מוני מושונוב וצבי שיסל)אחד הטובים שהיו לנו וחבל שאי אפשר(כמעט)להשיג
דווקא באימיול אפשר להשיג אותו נורא בקלות.
(אני לא עושה דברים לא חוקיים, חלילה! יש לי עותק חוקי של הסרט בבית בשתי קלטות וידאו. ברצינות).
צדיקה!
גם לי יש אותו על אותן שתי קלטות וידאו מקוריות, ושחוקות כבר מרוב שימוש… היתה תקופה בצעירותי שידעתי את כל הסרט בע"פ. עכשיו זה רק משהו כמו 70%. :)
אגב, מסתובבות לאחרונה שמועות על רצון להוציא את הסרט על DVD. הן מסתובבות כבר כמה זמן, ו-DVD עוד אין, אבל אני עדיין לא מאבד תקווה.