 |
||
| תאונות עבודה קורות לא רק לפעלולנים. הצלם ניל ל. פרדריקס ('פרוייקט המכשפה מבלייר') נהרג במהלך צילומי סרט. מטוס הססנה ששימש לצילומים נפל למים, פרדריקס לא הצליח להשתחרר מציוד הצילום, וטבע. |
17.08.2004
|
|
יומית
תאונות עבודה קורות לא רק לפעלולנים. הצלם ניל ל. פרדריקס ('פרוייקט המכשפה מבלייר') נהרג במהלך צילומי סרט. מטוס הססנה ששימש לצילומים נפל למים, פרדריקס לא הצליח להשתחרר מציוד הצילום, וטבע.
תאונות עבודה קורות לא רק לפעלולנים. הצלם ניל ל. פרדריקס ('פרוייקט המכשפה מבלייר') נהרג במהלך צילומי סרט. מטוס הססנה ששימש לצילומים נפל למים, פרדריקס לא הצליח להשתחרר מציוד הצילום, וטבע.
זה עצוב כי לפי דעתי הוא עשה עבודה טובה בפרויקט המכשפה…
יהי זכרו ברוך.
עצוב שככה בני אדם מתים.
'פרוייקט המכשפה'
לא צולם ע"י ה"שחקנים" עצמם?
זה גם מה שאני שמעתי.
מעניין. אולי הוא בכל זאת תפקד על הסט כ-Director of Photography של הצלמים-שחקנים ("תרעידו את המצלמה יותר! היא לא רועדת מספיק! ומה זה כל האור הזה? כמעט אפשר להבין מה קורה כאן! אני רוצה חושך!").
זה גם מה שאני שמעתי.
אני גם שמעתי על משהו שנקרא יחסי ציבור.
ואני שמעתי
על משהו (מבויים ומצולם באופן רגיל) שנקרא "פרוייקט המכשפה מבלייר 2".
לא קשור.
לניל פרדריקס ז"ל לא היה קשר אליו.
לא קשור.
אה. אז אני לוקח את דבריי הציניים בחזרה
עצוב
שינוח על משכבו בשלום
הוא לא מת כבר על ידי החוואי המטורף בבית הנטוש בפרוייקט המכשפה מבלייר הראשון? (לא שלא ינוח על משכבו בשלום הפעם)
''הארץ'' - לא מה שחשבתם
"הארץ" עושה כבוד אחרון לצלם ז"ל ומשדרג אותו:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=466701&contrassID=2&subContrassID=7&sbSubContrassID=0
כשאני אמות,
אני רוצה שבהספד שלי יהיה כתוב שביימתי את 'רקוויאם לחלום'. ואם אפשר, גם שכתבתי את התשיעית של בטהובן. תודה.
כשאני אמות,
אני רוצה שיספידו אותי כמי שהיה על סף פריצה אמנותית.
זה ישאיר את הקהל במתח ויעורר גל סוער של שמועות ("שמעתי שבסרט הבא שלו הוא התכוון לטלטל את המצלמה עוד יותר", "די, אתה צוחק!")
אם כבר....
כשאני אמות אני רוצה שיכתבו על המציבה איזה פתגם סיני עתיק (לא בדיוק משנה איזה, כולם נשמעים מגניבים למדי) שלאחר התבוננות מרובה יתגלה, למעשה, כהיפוך אותיות של כתב חידה שירמוז על כך שבמרכז האוקיינוס השקט נמצא אי שבו קבור אוצר שאין כמוהו בעולם, יחד עם בקבוקון שמעניק חיי נצח.
לאחר שיטוטים ומעברים ארוכים בין מאות איים באוקיינוס השקט, קבצן זקן יגלה לך שהאוצר למעשה הועבר למקום אחר ולא ידוע, וכדי לגלות איפה הוא נמצא יהיה צריך לטפס על ההר הכי גבוה בהולנד ושם למצוא את הבית של המכשפה הכי זקנה ולבקש ממנה את המפה. והיא, כמובן, לא תתן אותה אלא רק בתנאי שתעבוד בשבילה במשך עשר שנים רצופות ותלמד את תורת הכישוף כהמשך השושלת המכפשית שלה (מסתבר שהיא עקרה, ולא יכולה ללדת, בנוסף לזה שאף אחד לא מוכן להתקרב אליה).
אחרי שיסתיים העשור עם המכשפה, היא תתן לך את המפה. אבל, בצער רב, תגלה שמסומנים בה שלושה איקסים אדומים במקום אחד, כל אחד מהם במקום אחר בעולם וכל אחד מהם מרוחק מרחק של אלפי ק"מ אחד מן השני. ולמרבה התדהמה, ברגע שתרצה להסתובב ולשאול את המכשפה על פשר הדבר, הבית שלה והיא עצמה יעלמו.
לאחר החלטה מהירה (שייתכן ותהיה מלווה ב"אן-דן-דינו") יוחלט ללכת בעקבות האיקס הראשון, שמיקומו במרכז יבשת אנטארטיקה. לאחר מסע ארוך ומפרך יחד עם חברי משלחת מעצבנים למדיי (אי אפשר לעשות את המסע הזה לבד), מתגלה בור ריק במרכז היבשת שבתוכו יש חתיכת עץ שכתוב עליה "מצא את האמת הפנימית שלך", ואז אתה מקבל הארה: "האוצר לא נמצא כאן". לאחר מכן אתה נזכר בכישוף מיוחד שהמכשפה לימדה אותך שבעזרתו ניתן לעבור ממקום למקום תוך שניות ספורות. בעזרת הכישוף הזה (שאתה מאוד מצטער שלא נזכרת בו קודם לכן) אתה מגיע ליעד השני. לאחר חיפושים נרחבים, אתה מוצא ארון קבורה מאורך יתר על המידה, אתה פותח אותו, תוך כדי ציפיה למצוא את האוצר, או לפחות את חלקו, אך בפנים אתה מוצא פתק קטנטן שנדמה ריק וחסר חשיבות בתחילה, אך לאחר התבוננות מעמיקה אתה רואה קו קטנטן עליו. אתה מחליט להוציא את זכוכית המגדלת, ולשים גם את זוג משקפי הקריאה שלך, ליתר בטחון, ורואה שזהו כתב יד על גבי הנייר, שרשום בעט מוזהב: "20 שנים לקח לי להכין את המסע הזה, בוודאי גם אתה בילית זמן דומה בניסיון לאתר את האוצר, אבל הוא קבור יחד איתי, ואף אחד לא יוכל לקבל אותו (כי הטלתי עליו קללה). מקוה שנהנית!". לאחר מכן, אתה תבחר להתאבד, כי בזבזת את מרבית חייך על איתור אוצר שלא תוכל לקבל. אבל לפחות תוכל להסתפק בעובדה שהיו לך חיים מלאי הרפתקאות, מקווה שזה מנחם אותך.
אם כבר....
אני טיפסתי על ההר (ככה ההולנדים קוראים לזה) הכי גבוה בהולנד. לא זכור לי שהיתה שם מכשפה. יכול להיות שאת עובדת עלינו? יכול להיות שכל זה כבר קרה? (;
אם כבר....
אתה רומז על כך שאני לא נמצאת בין החיים? אני רוח רפאים?
*
על הטיפוס!
וכמובן, אם זה ב'הארץ' זה גם ב'וואלה'
http://e.walla.co.il/?w=/200/587382/1
ואני לא אתפלא אם משם זה ימשיך להתגלגל גם ל'מעריב לנוער', ומשם קצרה הדרך לעיתונים מכובדים כ'מעריב', 'ניו יורק טיימס' ו'מה קורה בשכונתנו'. כמו שאמר פעם מראשוני ההתיישבות, הציוני הדגול ואיש האצ"ל יצחק הסוף: "בעתונות, כל ברווז – אגוז קשה".