ברוכים הבאים לאחרית הימים, סרט של "מלחמת הכוכבים" נכשל בקופות. מה זה נכשל – נפל לתוך לבה בזמן שמעריצים צועקים לו מלמעלה "אבל אתה היית הנבחר!". גם הכתבות החיוביות ביותר כלפי הסרט לא מצליחות לגרום לסכום שהרוויח בסוף השבוע להישמע חיובי – 100 מיליון דולר בארבעה ימים? זה הכל?
כמו כן, ברוכים הבאים לאחרית הימים: סרט שפותח עם מאה מיליון דולר בסוף השבוע נחשב לכישלון.
אל תבינו אותי לא נכון – אני לא מתלונן, ולא אומר שבעצם "סולו" הוא הצלחה. עם תג מחיר של 300 מיליון דולר (או משהו בסגנון), הכנסות של 100 מיליון דולר בסוף שבוע ארוך בארה"ב (כלומר, כולל יום שני) והכנסות של 65 מיליון דולר מחוץ לארה"ב בסך הכל, מדובר במכה קשה לדיסני. נכון לעכשיו, ההשערה היא שהסרט יסיים בארה"ב באזור ה-230 מיליון דולר בסך הכל, ולא בטוח שהשוק הסיני יהיה מספיק כדי להציל את הסרט הפעם.
להזכירכם, זאת לא המכה הראשונה של דיסני השנה. החברה שנראתה בשנים האחרונות ככזאת שכל מה שיוצא מידיה הוא זהב הוא התרסקה כבר לפני חודשיים עם "קמט בזמן" שאכזב ביקורתית וקופתית (ונגנז בארץ בסופו של דבר). אבל אם את ההתרסקות של "קמט בזמן" היה אפשר לתרץ ב"ובכן, הקהל בימינו כבר פשוט לא קונה שום דבר שהוא לא זיכיון משנות ה-80" או משהו, הכישלון של "סולו" צריך לאותת חזק לדיסני – "אתם לא כל יכולים", ובעיקר "השם ישמור, הצפתם את השוק עם הסרטים האלה".
כמובן, לא בטוח שהלקח הזה יילמד. במקביל ליציאת הסרט, לוקאספילם הכריזו שהם עובדים על "בובה פט" בבימויו של ג'יימס מנגולד ("לוגאן", "הולך בדרכי"). זה היה לפני התוצאות המאכזבות של "סולו" ואפשר אולי לקוות שבעקבות הכשלון של "סולו" יבטלו אותו, אבל לא סביר. וחבל – כי אם יש סרט שאני רואה בו אפילו פחות צורך מסרט אוריג'ין על האן סולו זה סרט אוריג'ין על בובה פט. הסיבה היחידה שהבחור נהיה פופולארי זה בדיוק בגלל שלא יודעים עליו כמעט כלום – למה להרוס את הדבר היחיד שעובד לטובתו?
וזה לא ש"בובה פט" הוא הסרט היחיד שהם מתכננים. הם גם עובדים לכאורה על סרט של אובי וואן קנובי (עדיין לא אושר אבל כמעט בוודאות יוצא לפועל. השמועות אומרות שסטיבן דאלדרי בדיבורים על הפרוייקט), ויש את שתי הטרילוגיות שריאן ג'ונסון והיוצרים של משחקי הכס אמורים ליצור, וזה בלי לדבר על הסדרה שג'ון פאברו עובד עליה. האם דיסני ולוקאספילם יעצרו שנייה ויקחו צעד אחורה בעקבות הכשלון? יבטלו איזה פרוייקט שניים, יצמצמו את מספר הסרטים שיוצא כל שנה של כל אחד מהמותגים שלהם? או שמא הם ידחיקו את הלקחים שניתן ללמוד מכאן, יאשימו את הכל על הבמאי, השחקנים והתסריטאים ויעברו הלאה? לצערנו, התשובה היא כנראה האופציה השנייה.
מקווה שאתם רוצים לראות עוד אלפי סרטי מלחמת הכוכבים, כי זה מה שמגיע. לפחות תוכלו להתנחם בלראות אותם קורסים בקופות מדי פעם.
בחדשות אחרות: קווין סמית'. הרבה זמן לא שמענו ממנו שום דבר שלא קשור למצבו הבריאותי (לאלה שלא יודעים: הוא עבר התקף לב), ובצדק, וגם קצת שלא בצדק. אחרי "מוכרים בלבד 2", מדובר בבמאי בחיפוש אחרי עצמו. אני אגן על "כנסיית הפחד" (Red State) עד זוב דם, אבל אין ספק שאנשים לא ממש באים לקווין סמית' בשביל מותחן-אימה שיוצא נגד כתות נוצריות, לא משנה כמה מדויק ומבריק הוא. "זאק ומירי עושים פורנו" ו"שוטרים על הפנים" ( צמד הסרטים שהוא עשה לפני "כנסיית הפחד") לא ממש הצליחו להמריא או להיצרב בזכרון, והשלב האחרון בקריירה שלו של "סרטים שאני יוצר בעקבות פודקאסטים מסוממים" איבד את מרבית הקהל שלו. ולמרות שאני גם מאוד אוהב את "ניב", בניגוד ל"כנסיית הפחד", אני לחלוטין אבין אנשים שלא זורמים עם הניבתן האנושי של קווין סמית'.
ועכשיו הוא חוזר לחיקם החם של ג'יי ובוב השקט, בסרט המשך, שהוא בעצם גם ריבוט ואולי בעצם רימייק שנקרא "Jay and Silent Bob Reboot" ("הריבוט של ג'יי ובוב השקט"?). הסרט יתאר כיצד צמד הסטלנים מגלה שהוליווד עושה ריבוט לאותו סרט שהם ניסו לעצור ב"ג'יי ובוב השקט מכים שנית", אז הם בשנית יוצאים למסע לעצור את הסרט מלהתקיים. במילותיו של קווין סמית' "הסרט החדש יהיה בדיוק אותו הפאקינג סרט" ובמקביל "הסרט יצחק על רימייקים, ריבוטים וסרטי המשך בזמן שהוא יהיה בדיוק כל אחד מהדברים האלה".
מצד אחד, זה משמח – היקום הקולנועי של קווין סמית' הוא מקום חמים שנחמד לחזור אליו, וכמעריץ קומיקס בהחלט אפשרי שיהיה לסמית' את היכולת לעקוץ את המצב הנוכחי של הוליווד בצורה ש"דדפול 2" לא עשה. מצד שני – "ג'יי ובוב השקט" היה אחד הסרטים החלשים של היקום ושל היוצר, בסופו של דבר. לא שהייתי רוצה המשך ל"דוגמה" או משהו, אבל האם אנחנו באמת צריכים דווקא המשך לסרט הזה? נגלה, כנראה, שנה הבאה. הסרט מתחיל לצלם בקיץ הקרוב.
כבר דיברתי על האכזבה שלי ממה שהוצג לנו מ"רציחות שמחות" עד כה, ומסתבר שיש עוד מישהו שלא שמח: רחוב סומסום. סדרת הטלוויזיה תובעת את הסרט, אבל זה לא בדיוק כמו שזה נשמע – היא לא רוצה שהסרט לא ייצא לפועל, ולא רוצה שלא יקרינו לו פרסומות: היא פשוט רוצה שהסרט יקפיד וידגיש שמדובר במשהו שאין לו שום בדיל של קשר לרחוב סומסום (הטאגליין בפוסטר של "רציחות שמחות" כרגע הוא "All Street. No Seaseme"), מהסיבה הסבירה שהיא לא רוצה שאנשים יקשרו בין בדיחות זרע למותג לילדים (הם משתמשים במונחים משפטיים אחרים, אבל זה שורש העניין). "רציחות שמחות" נכון לעכשיו לא ששים להיענות לתביעה, וממשיכים עסקים כרגיל. אני מניח שהם ייפגשו בבית המשפט. [Variety]
ונסיים במורגן פרימן. שמונה נשים טוענות שהשחקן הטריד אותן מינית בזמן העבודה על הסטים של סרטיו האחרונים, ועוד שמונה אנשים אחרים מוסרים עדויות על מקרים של הטרדה מינית מצד השחקן שהם היו נוכחים בהם. פרימן, לעומת זאת, מכחיש את כל זה וטוען שמדובר ב"בדיחות שלא הובנו כהלכה" ו"שהוא לעולם לא היה עושה משהו כדי לפגוע במישהו אחר". על פי ניסיון העבר, כל המקרה הזה רק בחיתוליו, ונראה לאן זה מתפתח מפה. ובכלל, למרות המהירות שהרשת דורשת שנגיב, לא פעם יש ערך להמתנה: במקרה של ג'ורג' טאקיי, למשל, המתלונן נגדו כמעט לחלוטין חזר בו מהתלונות כנגד השחקן (או לפחות על כל אלה שגורמות למקרה להיראות כתקיפה מינית).
ואם אנחנו כבר בנושא של מטרידנים, אז הארווי ויינסטין הסגיר את עצמו למשטרת ניו יורק כנגד האשמות האונס שהוא מואשם בהם. וטען שהוא חף מפשע, אבל נו באמת. אני מניח שהמשפט כנגדו יהיה אחד מאותם מהמשפטים המפורסמים בסגנון מייקל ג'קסון ואו. ג'יי סימפסון, ולו רק בגלל שמרבית מעדי ההגנה והתביעה יהיו מפורסמים בקנה מידה עולמי.
ואם כל אלה לא מספיקים לכם ואתם רוצים לצלול לתוך בלגן נוסף שנוגע לאנשי קולנוע שמואשמים באונס, אז אחד הבנים של מיה פארו פרסם פוסט ארוך שבו הוא טוען שמיה פארו היא זאת שהתעללה בילדים שלה ולא וודי אלן, ושבלתי אפשרי שוודי אלן תקף מינית את הבת שלו.
"לא בטוח שהשוק הסיני יהיה מספיק כדי להציל את הסרט"
כן, הייתי אומרת. הוא עשה בסין 10 מיליון בסופ"ש הפתיחה.
לצד כל המספרים הרעים, זה אחד המביכים ביותר.
זה לא מפתיע
הביצועים של הסרטים הקודמים כבר הראו שלסינים לא אכפת ממלחמת הכוכבים.
טוב זה היה ברור מהתחלה שלשים אותו במאי זה לא
הרעיון הכי חכם שיש, ככל הנראה בדצמבר היה מצליח יותר, כבר נחנקו מסרטי ענק בתקופה זו, בטח שזה לא סרט טוב במיוחד.
אבל ההספד המוזר על דיסני שהם כבר ״נכשלו״ השנה לא מדיוק, לא בגלל שזה לא נכון, אלא בגלל שאתה עושה את זה כאילו זה לא קורה כמעט כל שנה, הרבה פעמים סרטים שהם לא של מארוול/סטאר וורס/אנמיציה נכשלים, גם אם הם מבית דיסני(אליס 2, הזה עם קלוני שאני לא זוכר כבר ועוד ועוד).
א. היה מדובר לרוב בסרט אחד בשנה, וכזה שהיה אפשר "לבלוע" אותו מבין הדברים האחרים.
ב. לא היה מדובר בסרט שהם היו משוכנעים שיעבוד. "קמט בזמן", עד לרגע שהגיעו הביקורות טוויטר, היה נראה כמו הדבר הגדול הבא. "אליס 2" , "שודדי 5" ועוד היו דברים שדיסני ידעו שהם ממשיכים כי הם מקווים שמישהו יתלהב, אבל הם לא ממש התנהגו כאילו הם בנו עליהם. גם הזה עם קלוני שווק בחצי כוח. "קמט בזמן" היה אמור להיות סרט שאנחנו עדיין מדברים עליו ועל ההישגים שלו עד עכשיו. במקום זה הוא סיים עם פחות ממאה אלף בארה"ב (נגד תקציב משוער של יותר ממאה אלף).
כן אתה צודק, בכל מקרה יש פה אכזבה, למרות שקמט בזמן כבר קרה והיה אפשר להבין(ועובדה שהובן בטח בתקופה של הפנתר והנוקמים).
על סולו יותר קשה לסלוח ואני יותר תולה את זה בזה שיצא במאי ולא בדצמבר(גם חשבתי כך מהתחלה), ובנוסף כמובן הוא לא מוצלח כלכך .
דיסני יצטרכו לעשות חושבים מה לעשות עם כל מלחמת הכוכבים הזה לפני שהסרט השלישי יאבד ממה שהוא אמור להיות(בנוסף יש לומר שמלחמת הכוכבים הקודם לא היה הצליח כל כך).
אם באמירה "מלחמת הכוכבים הקודם לא היה הצליח כל כך" כוונתך לאחרוני הג'דיי, זה פשוט לא נכון, כיוון שהסרט הצליח מאוד בכל קנה מידה – גם קופתית, גם ביקורתית, וגם בכל סקר קהל מסודר (כלומר שווידא שהמצביעים אכן ראו את הסרט ולא מצביעים יותר מפעם אחת).
תראה הצליח זה כמובן מושג יחסי, שאני רואה את הכוח מתעורר ואת רוג אחד אז אני לא חושב שהוא כזה הצליח, לדעתי שסרט ראשי של מלחמת הכוכבים בקושי עושה יותר מהיפה והחיה ועושה פחות מהפנתר השחור זה ״לא כזה הצליח״.
אוסף של סרטים שכולם הצליחו
אחרוני הג'דיי "לא הצליח" בגלל שהיפה והחיה והפנתר השחור הצליחו מאוד בפני עצמם? אז האם הכח מתעורר "לא הצליח" כי אווטאר הרוויח 700 מיליון דולר יותר ממנו?
זה שהכח מתעורר הכניס מעל 2 מיליארד זה היה חריג. לא היתה שום ציפייה ריאלית שאחרוני הג'דיי יתקרב למספר הזה, ללא קשר לתוכנו או לאיכותו. רמת הציפיות לכח מתעורר היתה כזו שאי אפשר להשוות לסרטים אחרים (ציפייה של שנים, חזרה לתחושות של הטרילוגיה המקורית לאחר האכזבה מהפריקוולים, וכו').
הירידה בהכנסות בין הכח מתעורר לאחרוני הג'דיי מקבילה לירידה בין תקווה חדשה ולבין האימפריה מכה שנית. (או בין חזרה לעתיד הראשון לשני, וכו'). הוא הכניס פחות או יותר בדיוק כמה שהיה צפוי שיכניס פרק שני בטרילוגיה.
סרט שהכניס 1.33 מיליארד הוא הצלחה קופתית בכל צורה שמסתכלים על זה. (עד שיצאו עכשיו הפנתר השחור ומלחמת האינסוף הוא היה מספר 9 בצמרת ההכנסות העולמית של כל הזמנים)
סרט שהשיג 91% ביקורות חיוביות (וממוצע 8.1) הוא הצלחה ביקורתית.
סרט שהשיג דירוג A ב-CinemaScore ו-90% בסקרי צופים מבוקרים הוא הצלחה בדעת הקהל.
הכל צפיות, אני חושב ומאמין שציפו לקצת יותר.
אני לא אטחן פה מים, דעה זו דעה
אבל זו דעה שמבוססת על עובדות לא נכנות.
אחרוני הגדי הכניס הרבה יותר מרוג וואן אז איך הוא פחות הצליח ממנו. למעשה הוא הסרט סטאר וורס השני הכי מרוויח בפרנצ'יייז (כמובן בלי חישובי אינפלציה).
לא אמרתי שהוא הכניס פחות מרוג אחד, אני כן אומר שיש שלסדרה החדשה של מלחמת הכוכבים שלושה סרטים ״חשובים״ וכל השאר, העניין פה לא כמה עשה כל סרט אלא כמה ציפו ממנו, הצלחה היא מושג שהוא ביחס לצפיות ולכן אם ציפו מרוג(אני סתם זורק פה) שיעשה 800 מיליון בכל העולם והוא עשה מילארד אז הוא הצליח מאוד.
לעומת זאת אחרוני הגידי עשה מילארד ושלוש מאות שזה סכום גבוהה ויפה ואכן יותר מרוג אבל לאחר שראו את הצלחת הכוח ואת הצלחת רוג 1 אז ציפו ממנו לדעתי ליותר.
לדעתי ציפו ממנו למיליארד וחצי לפחות בטח אחרי השבוע הראשון, הסרט לא הצליח כל כך בסין וגם הירידה שלו בארצות הברית הייתה מהירה ביותר, מה שאומר שלאחר ההתלהבות מעוד סרט סטאר וורס כנראה אנשים לא כל כך אהבו אותו(כנראה).
וזהו
פוטנציאל להצלחה עוד יותר גדולה לא הופכת את הקיים לכשלון
הוא בוודאי יכול היה להצליח עוד יותר. ואני בטוח שבדיסני קיוו שיכניס עוד. זה שהיה פוטנציאל לעוד לא אומר שהסרט לא הצליח.
גם מלחמת האינסוף לא בטוח שיגיע ל-2 מיליארד. אם בסוף ירוויח "רק" 1.95 מיליארד, האם זה אומר שהוא "לא הצליח"?
כפי שאתה אומר, ייתכן שאנשים לא אהבו אותו לאחר התלהבות ראשונית. ייתכן. אבל כל נתון אמיתי שיש לנו (הכנסות, סקרי דעת קהל מסודרים, ביקורות) אומר אחרת.
על פי הנתונים (ולא תחושות בטן סובייקטיביות לפי כמה אתה ציפית שיכניס) הסרט הצליח בכל המדדים, אפילו אם היה יכול להצליח אפילו יותר.
תראה אני אגיב פה לשתי התגובות ברשותך.
למרות שלדעתי זה מיותר אבל בסדר, לא בגללך או משהו בגלל שאנחנו לא מסכימים ואתה לא יורד לסוף דעתי וזה בסדר.
תראה קודם כל לגבי ההשוואות לסרטים אחרים, ההשוואה ליפה והחיה לדוגמא בה להשוות בין שני סרטים שיצאו באותה שנה ואז אין עניין של זמנים.
המותג של היפה והחיה עם כל הכבוד לו הוא לא מלחמת הכוכבים, ועצם זה שהוא עשה בערך אותו דבר זה אומר משהו, ההשוואה לאווטר לא במקום כי זה עולומות שונים לגמרי..
עצם זה שאתה אומר ש בדיסני ציפו ליותר זה אומר שהייתה אכזבה קלה. הצלחה היא לא כמה סרט עושה אלא רק בהשוואה לכמה ציפו לו. זה הכל.
הנוקמים עצם זה שהוא יעשה בסביבות שתי מילארד זו הצלחה רק בגלל שציפו פחות. זה שסרט של מלחמת הכוכבים עושה פחות מהסרט החלש של הנוקמים(או לטרון) זה מראה על חולשה מסוימת.
זה הכל, עכשיו לגבי כל מה שהבאת לי(ביקורות סקרים וכו) זה לא משנה אם בסוף הוא עשה את מה שעשה.
דבר אחרון, לא רציתי להגיד את זה אבל אני חושב שזה יעזור במשהו, אני לא אוהב את מלחמת הכוכבים ולא סרטי גיבורי על, לא מתחבר לזה מה אני אעשה, אני כן מבין במספרים וכלכלה וזה העיסוק שלי; אני יודע שככל הנראה דיסני ציפו מהסרט הזה לעשות משהו כמו מילארד וחצי ובטח לאחר הפתיחה האדירה שלו. הסיומת החלשה במקצת שלו ומה שעשה בסוף עלול להגיד משהו רע על הסרטים הללו, זה לא אומר שיש חולשה בסרטי העתיד, זה כן אומר שהסרט הזה לא היה מה שצפו ממנו(וזה העניין של הצלחה לעומת פחות הצלחה ולא הצלחה).
כאמור: יש הבדל בין "היה יכול להצליח אפילו יותר" לבין "לא הצליח"
אני בטוח שבדיסני היו רוצים לראות יותר, אבל אני בספק רב שהם רואים את הסרט שכזה שנכשל (או "לא הצליח"). פשוט סרט שהצליח, אבל היו רוצים שיצליח עוד יותר.
אם היה מגיע ל-1.5 מיליארד הוא היה הסרט ה-7 המכניס ביותר בכל הזמנים (לאותו זמן, לפני שני סרטי מארוול הבאים). אז במקום זאת הוא היה "רק" הסרט ה-9 המכניס בכל הזמנים. כאמור: הצלחה גדולה, אפילו אם היתה יכולה להיות גדולה יותר.
אני בטוח שבדיסני לא התאבלו על תוצאות הסרט (להבדיל, לדוגמה, מהסרט על סולו, שהוא אכן כשלון במימד ההכנסות). כשתכננו את הסרט וודאי חשבו שיש לו פוטנציאל להכניס 1.5 מיליארד, אבל אני לא מאמין שחלק ממערכת השיקולים שלהם היתה "אם יכניס פחות מ-1.5 מיליאד זה כשלון מבחינתנו").
ונקודה אחרונה, לגבי מלחמת האינסוף. כתבת: "הנוקמים עצם זה שהוא יעשה בסביבות שתי מילארד זו הצלחה רק בגלל שציפו פחות". זה ממש לא נכון, כי עוד לפני שיצא דיברו בלי סוף על זה שהנה מגיע סרט שיכול ואמור להכניס מעל 2 מיליארד. אחרי הפתיחה החזקה שלו, כמה התלהבו וכבר התחילו לפנטז על שישבור את שיא כל הזמנים של אוואטר (מה שלא הולך לקרות). אם הסרט בסוף יכניס קצת מתחת ל-2 מיליארד תהיה בטוח שתראה כתבות/פוסטים פה ושם של אנשים הטוענים שזה אומר שהסרט "נכשל" מול הפוטנציאל והציפיות ממנו (שזה מאוד מקביל לטענה שלך שאחרוני הג'דיי נכשל כי הכניס 1.33 מיליארד ולא 1.5).
ודרך אגב ההשוואה פה לאווטאר לא קשורה, זריקת נתונים גם אם הם נכונים לא תהפוך אותך ליותר צודק…
זו היתה תגובה ישירה להשוואה שלך
אתה אמרת שאחרוני הג'דיי לא הצליח כי "בקושי עושה יותר מהיפה והחיה ועושה פחות מהפנתר השחור".
בתגובה, שאלתי האם לפי אותו קריטריון לדעתך הכח מתעורר לא הצליח כי היה סרט אחר שהכניס יותר ממנו?
last jedi מקום שלישי מהסוף
כרגע מבחינת דירוגים הוא נמצא מתחת ל"נקמת הסיט" ורק מעל "אימת הפאנטום" ו"מלחמת המשובטים"
אתה טועה, הדירוג שלו נמוך
הציון של הצופים 41%
בIMDB שזה גם צופים, הציון שלו מקום שלישי מהסוף מכל הסרטים בסידרה
הוא לא סתם כתב: "בכל סקר קהל מסודר"
"(כלומר שווידא שהמצביעים אכן ראו את הסרט ולא מצביעים יותר מפעם אחת)."
מויקיפדיה:
Audience reception measured by scientific polling methods was highly positive. Audiences randomly polled by CinemaScore on opening day gave the film an average grade of "A" on an A+ to F scale. Surveys from SurveyMonkey and comScore's PostTrak found that 89% of audience members graded the film positively, including a rare five-star rating.
https://en.wikipedia.org/wiki/Star_Wars:_The_Last_Jedi#Audience_reception
ההבדל בין סקר מסודר לסתם שאלון באינטרנט
בדיוק.
גם Rotten Tomatoes וגם IMDB אינם אמינים לכלום בנושא העדפות הצופים (וזה נכון גם אם דרוג הצופים שם הוא 100% או 0% – פשוט פריט מידע ללא משמעות חוץ מלייצר כותרות Click Bait). זה אחרת לגבי הציון הממוצע שנותנים שם של מבקרים מקצועיים, כי זה כן מדגם מייצג.
פשוט:
1. אנשים מצביעים שם יותר מפעם אחת.
2. אנשים מצביעים ללא שראו את הסרט (וזה ברור כשרואים שההצבעות מתחילות לפני שהסרט יצא בכלל).
3. יש מניפוליציות מכוונות כדי לשנות דירוגי סרטים לכאן או לכאן (מקרה ידוע הוא של קבוצה שהתגייסה לדרג נמוך בכוונה את הסנדק ב-IMDB כדי שהאביר האפל יעלה לראש הדירוג).
4. המצביעים באתרים אלו אינם מייצגים את קהל הצופים הכללי, אלא אחוז קטן באוכלוסיה שבא להם ללכת לאתר כזה ולהצביע). זה אחד הדברים הבסיסיים ביותר שצריך להפנים כשלומדים סטטיסטיקה. קבוצת המדגם חייבת להיות מדגם מייצג של האוכלוסיה הכללית.
אז כפי שאמרתי קודם: *יכול להיות* שאחוז משמעותי מהצופים לא אהבו את הסרט. אבל כל נתון אמין שיש לנו אומר אחרת.
בעוד כך וכך שנים גם פתיחה של 150 תחשב כישלון
אינפלציה ועלייה מתמדת של מחירי כרטיסים עושים את שלהם
אז רציחות שמחות לא צריך לפרסם את עצמו כ"לא רחוב סומסום",
הוא יכול לפרסם את עצמו כ"לא החבובות" (מותג שאני מניח שלבריאן הנסון יש בו קצת יותר השפעה). It is NOT the time to meet the Muppets.
^ אם ג'ין יאנג מ"עמק הסיליקון" היה מנהל שיווק.
(ל"ת)
לא היה כבר אוריג'ן לבובה פט?
קוראים לו מתקפת המשובטים?
זה גם היה האוריג'ן של אובי וואן קנובי
אבל עכשיו רוצים להראות לנו סרט של אובי וואן מתבודד במדבר בין אנשי חול וחוואי לחות
המכתב שכתב מוזס, הבן המאומץ של פארו, הוא לא חדשות.
הוא התבטא בנושא באריכות לפני כמה שנים, בעקבות מאמר של דילן פארו (המאשימה), שאליו הגיב גם אלן בזמנו במכתב. הסיבות שבגללן זה עלה שוב לכותרות הן כמובן תנועת ה-Me Too, אבל גם העובדה שהאח שלהם, רונן פארו, שהגן עכשיו על גרסתה של דילן, הפך בשנים האחרונות לסופרסטאר בתחום העיתונות, ובדיוק קיבל פרס פוליצר על מעורבותו בסיקור ה-Me Too וחשיפת ההאשמות כנגד הארווי וויינשטיין.
ובקשר להאשמות כנגד מורגן פרימן, ההקבלה לג'ורג' טקיי די מוזרה. כשמדובר במספר דו ספרתי של אנשים שמדברים על מגמה של הערות ושליחת ידיים – כולל אחת מכותבת המאמר – הסיכוי שמדובר בהמצאה הוא אפסי.
כן
בכלליות, בשנייה שמספר התלונות הוא כמעט דו ספרתי (או ליתר דיוק, יותר מאדם בודד) אני חושב שלא סביר שאין בסיס כלשהו לעובדות.
ובכל זאת, המקרה בחיתוליו. בין אם (המקרה היותר סביר) שיש עוד כמה האשמות חמורות יותר או באותה המידה שמחכות מסביב ובין אם (המקרה ההרבה פחות סביר) שחלק מהמקרים יתגלו כמשהו שאין בו ממש.
בנוגע למוזס – באותה מידה היה אפשר להגיד שהמכתב של רונאן הוא לא היה חדשות בזמנו, כי ידענו על המקרה עוד בשנות ה90. מדובר במכתב מפורט בהרבה ממה שפרסם בעבר, שאולי חוזר על הטענות הכלליות שלו – אבל מדבר על דברים ספציפיים בהרבה.
אני לא חושב שיש למישהו ספק שמורגן פרימן אכן שלח ידיים.
אני אפילו לא חושב שהוא הכחיש את המעשים. השאלה כרגע היא האם יתברר שמורגן פרימן הוא תוקף מיני סדרתי, ואז הקריירה שלו תלך בדרך קווין ספייסי, או שמדובר בשחקן שהתחיל את הקריירה שלו בעידן "נקמת היורמים" (שבו זה היה לגיטימי לחלוטין לנקום במישהו על ידי זה שתגרום לחברה שלו לחשוב שאתה זה הוא ותשכב איתה), התרגל לנורמה שבה הטרדות מיניות זה לא ביג דיל, ועכשיו כשהכללים השתנו צריך להתנצל, לפצות וללמוד לשמור את הידיים שלו לעצמו.
באופן כללי הטרדות מיניות, מבחינתי
נעות על הסקאלה של בין חוסר טאקט (מחמאות, אמירות סתמיות), דרך בריונות (אמירות משפילות, ניצול מעמד) לתקיפה ואף תקיפה אלימה.
אם יפורסם בסוף שמורגן פרימן זרק כמה הערות לכמה נשים על כמה סטים (כמו שהוא טוען בהתנצלות, שהוא הובן לא נכון וכו') – ובכן, נשמע לי כמו אלפי אינטרקציות אנושיות שאני שומע מדי יום, בין גברים-נשים, גברים-גברים, נשים-נשים וכן הלאה. ולכן אני ודאי לא ממהר להרשיע אותו , לא ציבורית, לא משפטית ולא חברתית.
זה אף פעם לא באמת היה לגיטימי, רק אומרת
זה היה לגיטימי להציג התנהלות כזו בסרטים ובמדיות נוספות, כאילו שזה קורה במציאות או שזה מצחיק כשזה קורה. וזה היה לגיטימי להעלים עין כשבעלי כח עשו דברים יותר או פחות גרועים לנשים, ולקיים איזושהי תרבות שתיקה והדחקה סביב פגיעה כזו. אלו חלק מהמרכיבים של מה שאנחנו מכנות בימינו תרבות האונס.
יחד עם זאת, גם לפני 50-60 שנה לא כל גבר בעולם שלח ידיים. למעשה, שולחי הידיים ככל הנראה מעולם לא היו הרוב- בין אם מתוך כבוד "לאבא של" או "לגבר של" האשה, או מתוך איזושהי הבנה שזו חדירה למרחב הפרטי של בת אדם. למה אני טוענת שהם לא היו הרוב? כי גם הסיפורים של נשים שהן דור או שניים מבוגרות ממני, הם תמיד סיפורים על הקומץ הגרוע ולא על כל הגברים הגרועים.
הפעילות הפמיניסטית המדהימה לאורך העשורים האחרונים בהחלט שינתה את השיח והעלתה לתשומת הלב הציבורית את הבעייתיות בהתנהלות מחפיצה מול נשים, וזה בהחלט שיפר קצת את ההתנהלות של כל מיני מגלומנים. אבל עדיין, אז והיום, אלו לא היו הרוב.
לפי אחד הדיווחים, אלן ארקין "הצעיר" הוא מי שביקש ממורגן פרימן להפסיק להציק לנשים על הסט של הסרט שצילמו לפני שלוש שנים.
לא "לגיטימי", אבל נסלח
כלומר "לצבוט למישהי בתחת" היה שקול ל"ההוא שמספר בדיחות לא מצחיקות" ו"ההיא שמספיילרת את משחכס של אתמול" ולא ל"ההוא שצריך להכניס לכלא" ו"ההיא שיוצרת סביבת עבודה כל כך רעילה שחייבים לפטר אותה".
אני מבינה למה אתה כותב את זה
אתה טועה לחלוטין, זה היה שקול להוא שמספר בדיחות לא מצחיקות, בין החבר'ה הגברים. נשים לא תפסו אף פעם צביטות וליטופים בתחת בתור משהו נסלח או בתור בדיחה לא מצחיקה. אני לא חושבת שאתה מבין עד כמה זו חוויה משפילה ומגעילה.
ההבדל מאז להיום, שחינכו נשים להיות ספוג, והתודעה הפמיניסטית קצת הורידה את כושר הספיגה אצל נשים. לא אצל כולן, חארות שנוגעים עדיין מתקיימים, ורוב הנשים עדיין לא מתלוננות (לא שיש סיבה להתלונן, או כמו ששוטרת אמרה למכרה שלי שהגישה תלונה *בעידוד מנהליה*: "אבל למה את מגישה תלונה? זה לא שהוא עשה לך משהו, רק נגע". עברו כשלוש שנים מהגשת התלונה ההיא, המשטרה עדיין לא גבתה עדות מאנשים שהגיעו יותר מפעם אחת לתחנה, התיק נסגר מחוסר עניין לציבור).
אני לא חושבת שזה מה שהוא מתכוון אליו
אני חושבת שהוא מתכוון להבדל בין להיות חרא של בן אדם ללהיות פושע.
אפשר לעשות דברים חוקיים לחלוטין ועדיין להיות חרא של בן אדם (אייל גולן לכאורה הצליח להדגים את זה יפה מאוד…), אבל לא לעשות משהו שהוא לא חוקי.
ברור שגם אז אלה שצבטו ונגעו היו חארות, זה פשוט לא נחשב "לא חוקי" באותה תקופה. ולכן ההתייחסות כנגד זה לא היתה "הבן אדם פושע בואו נחרים אותו" אלא "עוד פעם X מתנהג כמו חרא, תנפנפי תתרחקי ותעברי הלאה", מה שאפשר לX להמשיך להתנהג כמו חרא בלי השלכות ממשיות.
ברגע שזה הפך להיות לא חוקי אז הסיפורים מקבלים נופך אחר. של מישהו שפעל בצורה שאינה תואמת את החוק, ועד כמה שהייתי רוצה שזה יהיה המצב, זה לא היה המצב, ועל כן זה לא נכון לשפוט את זה באותו האופן.
זה אכן מה שהתכוונתי
מהסיפורים שנחשפים עכשיו, הרבה מאד נשים ידעו שכדאי לתפוס מרחק ממורגן פרימן (אחד הציטוטים הוא "בימים שהוא נמצא על הסט כולן ידעו שלא ללבוש בגדים צמודים"). אבל בעבר ההתנהגות שלו הייתה שקולה לזו של הבוס שאף אחד לא רוצה להתעסק איתו, כי הוא צועק ומשפיל מקצועית (נאמר, השטן לובשת פראדה, או, עד כמה שאני זוכר, תשע עד חמש), והיום ההתנהגות הזאת כבר שקולה לתקיפה מינית פלילית). ההבדל המשמעותי הוא בין התנהגות שהיא בעייתית במקום העבודה אבל לא מכתימה את האדם בחיים הפרטיים שלו, ובין התנהגות שהופכת את האדם למוקצה גם מחוץ ל"זירת הפשע". ומורגן פרימן בן השמונים פלוס נמצא עכשיו במקום שבו שינו את החוקים, ומה שהפך אותך לחרא של בנאדם מול העובדים בעבר הופך אותך היום למוקצה מחמת מיאוס גם בחוץ.
בינתיים, מורגן פרימן כבר מתחיל לאבד קמפיינים, מה שאומר שאפילו לא צריך להפסיק לבדוק, כי המוסד של "קריינות של מורגן פרימן" בוטל.
https://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3739033,00.html
עד כמה הכישלון של סולו פוגע בדיסני בשנה שבה הם הוציאו את הפנתר השחור והנוקמים 3?
אין ספק שזה פוגע בזכיון של סטאר וורז, אבל עד כמה זה פוגע בדיסני כחברה?
כלכלית? אני לא מאמין שהרבה
תדמיתית? קשה לאמוד את העניין.
זה לא יפגע בדיסני כלכלית באופן משמעותי. אפילו אם הסרט אכן יהיה הפסד בסופו של דבר, ההכנסות מהמותגים האחרים שלהם יותר ממפצות על כך ("רק" מלחמת האינסוף והפנתר השחור כבר הכניסו להם ביחד יותר מ-3.24 מיליארד).
שאלה יותר מעניינת היא האם זה יפגע בקתלין קנדי? גם ב"רוג אחת" היו בעיות הפקה מתוקשרות וערכו את הסרט עד הדקה ששוחרר, אבל הוא הכניס הרבה מעבר לצפוי והיה הצלחה כלכלית וביקורתית.
אבל ב"סולו" בנוסף לבעיות ההפקה (שגרמו להוצאות בשמיים) הפעם אין (כנראה) הצלחה קופתית. בהחלט אפשר לטעון שפיקוח יותר הדוק של החברה על הליך ההפקה היה מונע את המצב של החלפת במאים לאחר שרוב הסרט צולם, וצילום רובו מחדש. אם יש לקנדי יריבים פנימיים בחברה, זה הזמן שלהם להפנות אצבעות מאשימות.
השאלה היא לא מה ההפרש בין ההכנסות של סולו לבין ההכנסות הצפויות שלו
כי פה אנחנו מדברים על כמה עשרות מליוני דולרים, כסף קטן לתאגיד כמו דיסני. השאלה היא איך זה משפיע על התחושה שהמותג "מלחמת הכוכבים" (ואולי גם המותג "סרטי מארוול", שבנוי על אותה מכונת הייפ) עמיד בפני פגעי הזמן. תחושה רעה לגבי היכולת של כל תאגיד להמשיך באותו גל של הצלחה מתבטא מיד בצניחה בערך המניה – ולכן אנחנו רואים מקרים שבהם תאגידים ששווים עשרות מליארדים מפספסים תחזית רבעונית בכמה מליוני דולרים, וערך המניה שלהם צונח מיד. אני בספק אם "סולו" מספיק כדי לגרום לצניחה כזאת אצל תמנון עצום כמו דיסני, אבל תחושה אמיתית שיקום מלחמת הכוכבים מאבד גובה יכולה לגרום לנזק עצום.
מה התקווה שלוקאספילם ילמדו
את הדבר הנכון מהביצועים של סולו?
שכמובן תלוי במה הפרשנות האישית לסיבות שהסרט הזה כשל ככה, ולכיוון הנכון להמשך הסרטים בפרנצ'ייז הזה.
כי מבחינתי הכיוון הזה של "origin story" של דמויות מוכרות הוא פשוט שגוי מהיסוד. זה קונספט שמעדיף את הבטחון שבדמות ידועה ומוכרת (כשאנחנו כבר במסגרת של פרנצ'ייז ידוע ומוכר) על פני מקוריות ויצירתיות. זו האופציה הכי פחות מעניינת, כי היא פשוט ממלאה את החלקים ה"חסרים" מהעבר של הדמות – אנחנו כבר יודעים לאן זה מוביל, אנחנו כבר יודעים מה הדמות הזו הופכת להיות, אנחנו כבר יודעים את כל מה שבאמת חשוב לדעת לגביי הדמות הזו (כי אם היה קורה בסרט הזה משהו קריטי, איך יכול להיות שלא שמענו עליו כבר בחשיפה הראשונה שלנו לדמות?).
הדבר הכי פחות מעניין בסולו, מבחינתי, היה האן סולו. לא למדתי עליו שום דבר שלא ידעתי כבר על הדמות מהסרטים הקודמים בכיכובה. מצד שני, כן יצאתי מהסרט הזה עם רצון לראות סרט עתידי – על דמות חדשה שלא ידעתי עליה כלום לפני הסרט הזה. או במילים אחרות – תנו לי סרט על אנפיס נסט במקום על בובה פט או אובי וואן קנובי. הנה דמות חדשה, מיוחדת (בעיני), שאנחנו באמת עוד לא יודעים עליה כמעט כלום ושאשכרה יש מצב לספר עליה סיפור מעניין. אני מקווה שלוקאספילם יהיו קצת יותר אמיצים ויקחו צ'אנס על דמויות חדשות וכיוונים מקוריים. שירחיבו את היקום הזה במקום לצמצם אותו עוד ועוד.
זה הסרט שהייתי כבר היום קונה כרטיס אליו. בובה פט? Keep it.
אוף טופיק - המלצה על Cargo
סרט מצוין של נטפליקס, בהשראת סרט אוסטרלי קצר שסוקר כאן בעבר:
http://www.fisheye.co.il/zombie_dad/
לגבי קווין סמית
אהבתי רק 3 סרטים שלו (קלרקס, איימי ודוגמה). ומאוד אהבתי את "היקום העקום" שלו (View Askewniverse).
ג'יי ובוב השקט מכים שנית היה בזבוז של זמן. כמו מישהו שקיבל תקציב גבוה ואומר לכולם "איזה מגניב. אני יכול לעשות סרט! תראו!". בגלל זה אני מאוכזב שבמקום לעשות עוד משהו מעניין ביקום שלו, הוא ממחזר את הסרט הזה, שהיה מלכתחילה חסר תועלת.
האמת היא שדי התייאשתי ממנו אחרי ג'רזי גירל וזאק ומירי, ועדיף לו שיפרוש. לדעתי, במקום לעשות סרטים, יהיה לו הרבה יותר מתאים לעבוד בחנות גלידה. כולם אוהבים גלידה, נכון? אז כולם יהנו לקנות גלידה ממוכר כריזמטי כמוהו.
אני אהבתי רק את דוגמה ואת ג'רזי גירל
לא יודעת מה רוצים מהסרט הזה, בעיניי הוא היה חמוד מאוד (לא כולל חלקה של ג'ניפר לופז, אבל למרבה השמחה הוא מסתיים מהר). ב'מוכרים בלבד' ניסינו לצפות והוא היה משעמם נורא; כשהתברר שהקובץ חסר (פעם היה מצב כזה) והחמצנו את סוף הסרט, לא טרחנו להשלים. 'עכברי הקניון' היה מטופש ומיותר. בשאר הסרטים כבר לא טרחתי לצפות…
מבחינתי Chasing Amy זה ההיילייט
של היקום הקולנועי של קווין סמית'.
אפילו שאהבתי גם את דוגמה וחיבבתי באופן מספק את מוכרים בלבד ועכברי הקניונים.
את האחרים לא ראיתי.
סליחה, למה מוחקים פה תגובות לגיטימיות?
בסה"כ המלצתי על סרט.
הא?
לא נמחקה שום תגובה, ואם אתה מדבר על התגובה למעלה שבה המלצת על Cargo (בהנחה שזה אותו משתמש). התגובה הייתה בהמתנה לאישור (כמו כל תגובה של משתמש בפעם הראשונה) ולקח לי שעה ועשרים להגיע אליה כי לא הייתי ליד מחשב. בוא לא נסחף.
מתנצל :/
להגנתי, בתחילה הופיעה התגובה ואז נעלמה – הייתי צריך להבין למה במקום להגיב שוב.
לא ברורה לי השמחה לאיד...
"לפחות תוכלו להתנחם בלראות אותם קורסים בקופות מדי פעם"? למה שזה "ינחם" מישהו? אם אני לא רוצה לצפות בסרט אני פשוט לא צופה בו, לא מפריע לי שהוא קיים עבור מי שכן רוצה לצפות, ואני לא שואבת שום "נחמה" מכישלונו.
לגבי וודי אלן ובעיקר מיה פארו "שמח" אצלם במשפחה…![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
מוזס (כיום פסיכולוג/מטפל זוגי ומשפחתי) אומץ גם ע"י וודי אלן ולכן הוא לא הבן של מיה פארו אלא (רשמית) הבן של שניהם. המכתב שלו (לא הראשון, כבר היה אחד לפני כמה שנים) נראה יותר נגד מיה פארו ופחות בעד וודי אלן, והוא טרגי בפני עצמו, בלי קשר לדילן… נראה שעברו על הילדים האלה חיים קשים (חלקם מצאו את מותם בנסיבות לא טבעיות) והפרידה המתוקשרת בין אלן ולפארו חילקה אותם למחנות של בעד ונגד. דילן בעד פארו ולכן מבחינתה מוזס "בוגד". עם קשר לדילן, בעיניי די והותר המכתב שכתב ופרסם וודי אלן בעצמו:
https://www.nytimes.com/2014/02/09/opinion/sunday/woody-allen-speaks-out.html
נ.ב.
אתה הייתה?!
לא, את הייתה!!
השמחה לאיד היא לא על חשבון מי שרוצה לצפות, ואפילו לא על חשבון האנשים שעובדים על הסרט אלא על חשבון מנהלים רמי דרג שחושבים שהם יכולים להשקיע מינימום מאמץ ולב בסרטים שלהם ולהמשיך להנפיק להיטים. הם גם היחידים שסובלים כשהסרטים מתרסקים ולא מכניסים את הכסף (אלא אם היה חוזה ספציפי מאוד לאחד השחקנים או הבמאי).
לפחות הטעות תוקנה... כדאי לעבור קצת יותר על ההגהה טרום הפרסום
ואני עדיין לא מבינה את השמחה לאיד; ואם אותם "מנהלים רמי דרג" משקיעים "מינימום מאמץ ולב" הרי ש(לכאורה) אכפת להם רק מהכסף, אבל הם משקיעים הרבה ממנו, אז הם דווקא כן משקיעים בסרטים את הדבר שחשוב להם מכול… והאנשים שמשקיעים את הכסף הם לא היוצרים, לא הם משקיעים "מאמץ ולב" בכל מקרה. הם שוכרים את היוצרים שיעשו זאת, וכל סרט כזה מספק עבודה לאלפים בזכות הכסף שהושקע בו. ברור שלפעמים יש גם כישלונות ולא רק הצלחות, אבל אני לא רואה שום סיבה "להתנחם" בהם. למה אתה חושב שרק המשקיעים הם "היחידים שסובלים כשהסרטים מתרסקים ולא מכניסים את הכסף"? ליוצרים ולאנשים שעבדו עליו לא אכפת? הרי הם אלה שהשקיעו את המאמץ ואת הלב…
מסכים קצת עם יהונתן וקצת איתך.
אי אפשר לומר שמה שיש לדיסני כלפי סטאר וורס זה שאיפות. מה שהיה להם עם מארוול זה שאיפות. לגבי סטאר וורס זאת נטו יהירות. סדרת פריקוולים מתמשכת שאין לה סוף, שתי טרילוגיות חדשות שהוכרזו לפני שהנוכחית הסתיימה ושתי סדרות חדשות (אחת אנימציה ואחת לייב אקשן) זה פשוט אוברקיל, ואני אומר את זה בתור מעריץ סטאר וורס שנהנה גם מהכוח מתעורר ואחרוני הג'דיי.
לגבי זה שהמפיקים הגדולים הם הנפגעים היחידים – פה אני לא מסכים. גם מניות של שחקנים יכולות לצנוח בעקבות סרט כזה, לפחות בעיני הציבור. דוגמא טובה היא בן אפלק. אז אולי היו לא מעט אנשים שלקחו בחזרה את מה שאמרו על הליהוק שלו, אבל בגדול הוא די נהפך לבדיחה ול-meme בעקבות התגובות המרירות שלו לאנדר-פרפורמנס של BVS והכישלון של ליגת הצדק. כרגע נראה שהיה עדיף לו לא להיכנס לזה בכלל. למרות שהוא באמת עשה מאמץ ניכר (לפחות לדעתי) כדי לתת לנו גרסא ראויה של באטמן.
פאסה! כולל גיבורי על!
תחשבו:
מלחמת הכוכבים עם טכנולוגיה שנוצרה בשנוצת ה 70 המוקדמות עדיין מקודמת בשנות האלפיים.
גיבורי על, אנשים בטייטס מצילים את העולם, ממש התאים בזמנו לתקופת מילחמה הקרה אבל היום ניראה דבילי.
מעניין....
שרלוק הולמס, בלש שפותר פשעים באמצעות היקש לוגי, נוצר במאה ה-19 ואיכשהו עדיין מקודם בשנות האלפיים.
דרקולה, מהגר ממדינה זרה ומוזרה שמגיע לחופינו המתרובתים ומוצץ את דם הנשים החפות מפשע שלנו, ממש התאים בזמנו אבל נראה היום מטופש.
אוקיי, אני לא מומחה ואשמח להתבדות אבל...
למה אף אחד לא מדבר על האנדר-פרפורמנס של דדפול 2? תקציב הסרט נופח פי שתיים לעומת הראשון (ואולי אפילו יותר בגלל עלויות הפרסום) וכרגע לא נראה שהוא ישחזר את אותם 780 מיליון בכל העולם. חסרים לו 281 מיליון בשביל זה וקשה לי להאמין שלסרט יהיו רגליים כה ארוכות. וגם אם כן – הוא לא יעבור את הראשון. בימנו סרט המשך לסרט כה אהוב אמור לעשות יותר כסף מהראשון. עושה רושם שאחרי הבאז הראשוני ה-word of mouth לא שיבח במיוחד.
בעיקרון אתה צודק, המשך אמור לעשות יותר מהראשון
פה ספציפית זה יותר אובר-פרפורמנס של הראשון מאשר אנדר-פרפורמנס של השני – ככה לפחות אני רואה את זה.
בכל מקרה דדפול 2 אמנם עושה פחות מקודמו, אבל לא בהרבה, כלומר הוא רחוק מלהיות כשלון וכנראה לא ישנה את התכניות של פוקס לעתיד
לא כל המשך מכניס יותר מהמקור
יש אפקט חזק לסרט חדשני בתחומו שקשה לסרט המשך לשחזר.
האימפריה מכה שנית הכניס משמעותית פחות ממלחמת הכוכבים המקורי, למשל.
אחת הסיבות לכישלון של סולו
אף אחד כאן לא הזכיר את העובדה שיש חרם של מעריצים על סטאר וורז בעקבות "אחרוני הג'דיי" ובגלל שדיסני הכניסו פוליטיקת זהויות לתוך סטאר וורז. יש ביוטיוב הרבה סרטונים של מעריצים שמדברים על הדברים האלה. הנה דוגמית:
https://www.youtube.com/watch?v=yBXIP8fnKvg
https://www.youtube.com/watch?v=esDy-XViJAM
אנשיםבודדים ואנונימיים העלו כמה סרטונים ליוטיוב. סו וואט
אם יש משהו שנלמד מאחרוני הגדיי זה שהמעריצים הבכיינים והמקטרגיםבשאוהבים לבזבז כמות עצומה של זמן ואנרגיה על תלונות הם אומנם יודעים להתבטא באינטרנט אבל בתכלס הם אחוז מאד מזערי וזניח מהקהל.
וזה שלשני הסרטונים האלה ביחד יש פחות מ-200k צפיות גם מכניס דברים לפרופורציה
(ל"ת)
אף אחד לא הזכיר את זה
בגלל שלרוב סרטים לא חיים ומתים בקופות על סמך דעותיהם של 50 אנשים אינטרנטיים שכותבים פוסטים של 5000 מילה על איך שמלחמת הכוכבים זה מותג שמת בעיניהם בגלל שבאחד הסרטים היו אישה סינית ואיש שחור
כל ההחרמות האלה תמיד מצחיקות אותי
אתם יכולים פשוט להגיד שאתם לא אוהבים את הסרטים. זה בסדר, הרבה אנשים לא אוהבים אותם, זה לא כאילו אין סיבות לא לאהוב אותם. אפילו בתוך הטיעונים שלהם מתחבאות סיבות לגיטימיות לא לאהוב את הסרט בלי שצריך להיכנס לתיאוריות קונספירציה לגבי האג'נדה הסודית של מי שמאחוריו.
הם זניחים
ואם הם כועסים שסרטי מלחמת הכוכבים כבר לא סובבים סביב גברים לבנים אז נראה לי שהם מחרימים את הסרט הלא נכון.
חבל שהם מחרימים את סולו.
הם דווקא היו אוהבים אותו. הסרט משתין על פעילים חברתיים מהמרפסת.
תחפשו בגוגל ויוטיוב על החרם ותראו שזה ממש לא זניח וזה ממש לא קשור ל-"גברים לבנים גזענים" כמו שמאוד נוח לדיסני להציג את זה. אני יכול בקלות לתת כאן דוגמאות של מעריצים שחורים ושל נשים
שמביעים ביקורת על הכיוון הפוליטי של סטאר וורס, וכמובן על מה שעשו לדמויות בג'דיי האחרון.
הפלופ של "סולו" והכעס של המעריצים מספיק גדול וגרם לכך שכבר יש דיבורים על פרישה של קתלין קנדי מסטאר וורס.
הנה דוגמה למאמר שמתייחס לחרם
https://www.express.co.uk/entertainment/films/971073/Star-Wars-Han-Solo-FLOP-Kathleen-Kennedy-QUIT-fire-Lucasfilm-fan-boycott-Dave-Filoni
זה נראה לפחות קשור מספיק ל"גברים לבנים גזענים"
שהם יהיו נציגות המעריצים הכי בולטת, או לפחות רעשנית, ברשת. הפאנדום הזה (כלומר תדמית המעריצים במקרה זה) ממש לא נראה משהו מבחוץ בימים אלה.
A 'Stars Wars' Trailer To Piss Off Hateful Fanboys
https://youtu.be/VVpG1iC737c?t=1m32s
וגם לטראמפ הצביעו נשים, ואפרו-אמריקאים, אז מה? זה בבחינת "החברים הכי טובים שלי הם…"?
התגובה שלך ומה שקורה סביב הפאנדום של סטאר וורז, מוכיח בדיוק את הטענה: הפוליטיקה נכנסה עמוק למקום שהיא לא צריכה להיות בו.
מעריצי סטאר וורז ובהכללה חובבי מד"ב ופנטזיה, הם האנשים האחרונים שאפשר לחשוד בהם
בגזענות או בחוסר קבלת האחר או כל שאר האיזמים. להפוך את החלק הביקורתי של המעריצים לגזענים/מיזוגנים זה מאוד נוח לדיסני, במיוחד באווירה הפוליטית של היום שבה כל מי שחושב אחרת ממך, מיד הופך באופן אוטומטי לגזען/חשוך/פאשיסט/בוגד וכו'.
זה שהזכרת את טראמפ בצורה שהזכרת אותו זו עוד דוגמה לכך.
עצם זה שהפאנדום של סטאר וורז מגיב בצורה כזאת, אומר שדיסני התנהלה כאן בצורה שגויה, וזה כולל את ההתקפות על מעריצים. הקטע הוא שדיסני לא מסתירים בכלל שהם הכניסו פוליטיקה, כמו למשל כשהם הכריזו שלאנדו קאלריסיאן הוא פאנסקסואל. הם חטפו ביקורת על זה ממעריצים ותקפו אותם בחזרה. הם גם אמרו שהם החליטו לעשות אותו פאנסקסואל מתוך אג'נדה.
העובדות הן שסולו נכשל בגדול, "הג'דיי האחרון" גם לא חביב הקהל וסבל מירידה כשהיה בקולנוע ומכירות הבלוריי שלו נמוכות. אז מה, כל מעריצי סטאר וורז הם גברים לבנים גזענים? זה מגוחך.
הדיבורים על החלפת קתלין קנדי לא באים סתם, כנראה שמישהו שם התחיל להבין שיש להם בעיה יותר עמוקה מאשר כמה טרולים באינטרנט.
למה אתה טוען ש
"מעריצי סטאר וורז ובהכללה חובבי מד"ב ופנטזיה, הם האנשים האחרונים שאפשר לחשוד בהם בגזענות או בחוסר קבלת האחר או כל שאר האיזמים."?
אתה בטוח שזו לא טענה שנובעת מהסתכלות שמוחקת את כל מי שמחוץ לסביבה המיידית שלך? כי בגדול פנטזיה ומד"ב די מזוהים עם אוכלוסיה הומוגנית יחסית.
סליחה אבל
לצאת בהצהרות "הפאנדום הוא בעצם אחלה בחלה" כמה ימים אחרי ש"מעריצים" הצליחו להטריד, להעליב ולקלל בהערות סקסיטיות וגזעניות את אחת מהשחקניות עד כדי כך שהיא עזבה את אינסטגרם זה לא זמן טוב להגיד שבעצם כל המעריצים הם דובוני אכפת לי שדיסני מנסה להכפיש את שמם ומה פתאום פוליטיקה לא משחקת כאן עניין.
יש לי לא מעט אנשים שאני אוהב שאוהבים סטאר וורז שלא קשורים להתנהלות הזאת, אבל הפאנדום נמצא בצומת דרכים קריטית, ואם החלקים המתונים לא יתנתקו מהחלקים הרעילים התוצאות יהיו רעות לכל הצדדים.
האם יצא לך לראות את הוידאו שבו
מסכמים את סך כל קטעי הדיבור שיש לדמויות נשיות שאינן 'הנסיכה ליה' בטרילוגיה המקורית?
לי יצא.
זה היה קצר.
אז וואלה, איזה יופי שיש מגוון של דמויות מפתח נשיות בסרטים החדשים.
ואיזה באסה שזה נראה כל כך חריג.
נו באמת, הם לא הכריזו שום דבר כזה
ממש לא. באחד הראינוות מישהו שאל את ג'ון קסדן (אחד הכותבים) ישירות אם לאנדו הוא פאנסקסואל, וקסדן זרק בתשובה "I would say yes". מהמשפט הלא מחייב הזה הפכת את זה ל"דיסני הכריזו שלאנדו קאלריסיאן הוא פאנסקסואל"?
אשמח אם תוכל להצביע על מקום שמישהו בדיסני טען "שהם החליטו לעשות אותו פאנסקסואל מתוך אג'נדה". הרי אם זו היתה אג'נדה זה היה מופיע איפשהו בסרט ולא רק בראש של אחד מהכותבים.
"דיסני לא מסתירים בכלל שהם הכניסו פוליטיקה"? הרי התקיפות האלו על דיסני (מהשוליים של השוליים של המעריצים) החלו עוד מהכח מתעורר (אוי לא! שתי הדמויות הראשיות הן אשה לבנה וגבר שחור), המשיכו ברוג אחד (שוב סרט עם דמות נשית ראשית!) והמשיכו ביתר שאת באחרוני הג'דיי (דמות של אשה אסיאתית! דמות של אדמירלית שמתנגדת לטייס הגבר!).
אז עכשיו בסרט על סולו אכן יש אלמנטים עלילתיים בנושאים של זכויות אדם (או רובוטים) ופמיניזם. אבל לא היה שמץ דבר מזה בעלילות הסרטים הקודמים (למעט עבור אותם "מעריצים" הזועמים על בחירות ליהוק שלא השפיעו על העלילה). היכן בעלילה של כל הסרטים האלו היתה אמירה חברתית/פוליטית כלשהי? (למעט המסר הרגיל של הזיכיון – האימפריה רעה / הדמוקרטיה טובה).
ולטענה האחרונה שלך של ""הג'דיי האחרון" גם לא חביב הקהל", זה כבר דובר כאן בעמוד זה. למרות מה שאותם "מעריצים" זועמים טוענים בתוקף ומנסים להשריש בתודעת הציבור, אחרוני הג'די אכן היה חביב הקהל. העובדות מראות ש-90% מהצופים מאוד אהבו אותו (ו-10% מתחלקים בין אלו שהיו אדישים אליו ואלו שלא אהבו). וההכנסות שלו, אף אם יכלו להיות יותר גבוהות, הגיעו בדיוק ליעד הצפוי מסרט שני בטרילוגיה שהראשון בו הצליח מאוד (כלומר, אותה ירידה באחוזים כמו שהיה לאימפריה מכה שנית מול תקווה חדשה, או בחזרה לעתיד השני מול הראשון).
ב"אחרוני הג'דיי" מצאתי דווקא אג'נדה די ברורה
שהרגיזה מאותי מאוד בגלל הדרך בה בחרו להציג אותה. ניתן לשייך אותה לתפישה מוסרית וניתן לשייך אותה לאחת פוליטית, אבל הסרט ממש מתאמץ לזעוק אותה.
ניהלתי דיון ארוך מאוד בדף הביקורת של הסרט בנושא, אבל בקצרה: החליטו להציג "גבורה" קלאסית כאינפנטילית וקידשו את חיי היחיד עפ"נ הכלל, כשבדרך בה הם בחרו לעשות זאת, גם היחיד ימות עם הכלל שסירב להציל כי חייו חשובים יותר. זה הרס את כל קשת הדמות של פין, זה סירס את פו כמנהיג אפקטיבי והפך את הולדו לתמהונית מלאת גאווה, בגיבוי של ליה. זה שזור לכל אורך הסרט, מי שסוטה מכך ננזף ומוגחך, מי שנוהג כך מוצג באור חיובי ומקבל חיזוקים ומעמד. וזה משגע אותי, כי אם רצו לדבר על כך שמאצ'ואיזם וגישה ששה אלי קרב אינן תכונות שעוזרות ליצור מנהיג טוב בהכרח ושיקול דעת תוך שקלול ערך חיי אדם דווקא כן, הם יכלו לכתוב זאת בצורה שתשדר זאת כמו שצריך.
לעובדה שאדמירל הולדו היא אשה ופו הוא גבר לא היה שום קשר לכך ולכן "דמות של אדמירלית שמתנגדת לטייס הגבר" זה אד אבסורדום החוטא לטיעון, אם הולדו היתה גבר ופו אשה זה היה משגע אותי באותה מידה.
היה גם מעט סאבטקסט של שחרור חיות ולא ילדים בסצנת הקזינו שאולי היה יכול להיחשב פוליטי בעיני מישהו, אבל אני מייחס את זה לאינטלקט הנמוך עד מאוד שהכותבים החליטו להעניק לדמויות, משום מה
מסכים
זה פחות או יותר רוב הבעיות העיקריות שגם לי היו עם הסרט. אולם החלקים בו שכן היו ממש טובים יותר מפיצו על כך בשבילי.
ויזואלית הוא מהמם. ממש.
אני חושב שאני צריך לצפות בו שוב, אולי ממרחק של כמה חודשים אהנה יותר.
אני נהניתי מצפיה מחודשת
ראיתי את הסרט 3 פעמים (בהחלט סרט שכיף לראות על מסך גדול). הבעיות שהפריעו לי המשיכו להפריע, אך לפעמים פחות ולפעמים יותר. לעומת זאת, מהדברים הטובים שבסרט נהניתי יותר ויותר עם כל צפיה.
אופטופיק פוליטי (באמת, הפעם)
אני אבין אם ימחק.
דוגמה גרועה, כי אהם, לא – לא כל מי שחושב אחרת וכו'. מה לעשות שבעולם פוליטי שאכן יכול להיות הרבה פעמים אפור, זהו אחד ממבחני הלקמוס הפוליטיים המובהקים שהיו.
אחלה עדכון
ז'תומרת, למרות שידעתי כמעט כל מה שכתוב, זה עשה לי סדר. נראה לי שזו המטרה, אז תודה.
ועוד מחשבה אחת, בעקבות נבירה היום בכתבות ישנות באתר ובעקבות הפוסטרים החדשים והמגניבים לגמרי של "מלון ארטמיס". נראה לי שהפורמט באתר שאני הכי מתגעגע אליו (חוץ מפודקאסטים אולי) הן כתבות הפוסטרים של רד פיש, כמו זו או זו. יש סיכוי לקאמבק? אני אפילו אשמח לעשות את זה (talk to me).
שאלה: מדוע הקיבעון להכנסות במקום לצופים?
סדרת טלוויזיה נמדדת על פי רייטינג (אמנם היום פחות מבעבר, ובכל זאת).
הצלחה של משחק וידאו נבחנת על פי כמות העותקים שנמכרו (דיגיטליים ופיזיים).
רב מכר? בוא תַראה כמה עותקים מכרת או לכמה שפות תורגמת.
מדוע זה לא ככה בסרטים? מהיכן הדאגה הזו לעו"ש של האולפנים?
"ספיידרמן 3", למשל, עשה 336 מיליון דולר בארה"ב ואילו "השיבה הביתה" 334 מיליון. שזה… נתון. אפשר כמובן לנתח שיעורי אינפלציה ולדון מי מהשניים רווחי יותר בראי ההיסטוריה, או, יותר פשוט, להסתכל על כרטיסים: "ספיידרמן 3" מכר בארה"ב 48 מיליון כרטיסים לעומת "השיבה הביתה" שמכר 37 מיליון. מעולה, המספרים האלה מועילים הרבה יותר.
"סולו" עשה 100 מיליון ב-4 ימים, וכן – אפשר להבין מכך שהוא לא הצליח במיוחד בנוף הקולנועי של ימינו. אולם הביצועים שלו היו בולטים יותר לו היינו יודעים כמה אנשים הלכו לראות אותו במהלך הסופ"ש, לעומת "הג'דיי האחרון" או "רוג אחת". מדוע זה לא המצב? הרי בכל תחום אחר זה ככה.
יותר.. פשוט?
תגיד לי מאיפה אתה משיג נתונים של כרטיסים, ואני אישית (לא יכול לדבר בשם כולם) אשתמש גם בהם.
כמו שבארץ אין לנו דרך סבירה לדעת כמה כסף סרט הכניס בשקלים אלא רק בכרטיסים, עוד לא נתקלתי במקור מידע אמריקאי שמדבר בכרטיסים. (אני מניח שאתה לא מדבר ספציפית עליי, אבל זה מפריע לי וכן הייתי שמח שיהיו לי את שתי האפשרויות, ולכן אשמח לדעת מאיפה השגת את הנתונים האלה).
זהו, שהיה קשה יותר למצוא משחשבתי
בסוף השתמשתי באחת הטבלאות בדף הזה (תחת "Top Movie of Each Year"; בלחיצה על השנה הרלוונטית רואים את הטופ 10 של אותה שנה. אה, והרגע למדתי כי "שרק 2" מכר יותר כרטיסים מ-"הג'דיי האחרון").
וואו, זה אתר מסורבל.
טוב לדעת שהוא קיים, אבל לקח לי יותר מדי זמן להבין כמה כרטיסים סולו עשה (11 אלף) בשביל להשתמש בו בצורה נוחה. כמו גם העובדה שהוא מציג נתונים רק מ-95 הופכת כל טבלה אפשרית עם הנתונים האלה לחלקית משהו.
ולמרות כל זה – תודה רבה מאוד על האתר.
היכן אפשר לעיין בנתוני מכירת הכרטיסים בארץ?
לצורך הנתונים של כל סרט וסרט
יש את אתר "ספר הקולנוע הישראלי" – http://www.cinemaofisrael.co.il/
ומתישהו mook עשה עבודת קודש והצליח למצוא את 100 הסרטים המצליחים לכל הזמנים (לא מעודכן עם הנתונים של "מכתוב", שלדעתי צבר מספיק כרטיסים כדי להופיע שם איפשהו) -http://www.fisheye.co.il/top_100_israeli/
מסתבר כי יש באתר מעט יותר נתונים משחשבתי
החל מ-1915 למעשה. צריך רק להחליף, בשורת הכתובת, את השנה הרלוונטית (מכאן למשל). בחלק מהשנים יש אף דיווחי כרטיסים של טופ 100 ויותר.
אוקיי, וואו
אם הנתונים כאן באמת נכונים (ולכאורה אין סיבה שלא) יש כאן כמה דברים שממש לא מסתדרים. סרטים שמכרו 250 מיליון כרטיסים נמצאים בטבלת האינפלציה מתחת לסרטים שמכרו הרבה פחות כרטיסים. אני עוד לא מכריז שהכל שבור כאן, כי יש הרבה סרטים שהופצו שוב ושוב לאורך השנים ("חלף עם הרוח" הוקרן ברצף למשך 4 שנים מהרגע שיצא, על פי הנתונים כאן) אבל ממבט חטוף, נראה שטבלת "הסרטים הרווחים עם חישובי אינפלציה" וטבלת "הסרטים שאנשים קנו להם הכי הרבה כרטיסים" שונות, למרבה הפלא, אחת השנייה. עכשיו השאלה היא (ושוב, זה אתר מסורבל ומעצבן כשאי אפשר לבדוק בעמוד סרט עצמו כמה כרטיסים הוא מכר) איך הטבלה השנייה נראית.
מעניין באמת איך זה עובד
"תקווה חדשה" מכר 104 מיליון כרטיסים (87 מיליון ב-77' + 13 מיליון ב-78 + 4 מיליון ב-79) והוא מקום #2 בטבלה לפי חישובי האינפלציה. לעומתו, "הכוח מתעורר" מכר 110 מיליון כרטיסים (88 מיליון ב-2015 + 22 מיליון ב-2016) אבל נמצא במקום #10 באותה טבלה.
בהתחלה חשבתי כי אולי מחירו של כרטיס קולנוע ממוצע לא השתנה רבות עם השנים כפי שנהוג לחשוב, מה שיכול להסביר את חוסר הקורלציה (מוכרים יותר כרטיסים אך מרוויחים עליהם פחות), אבל העמוד הזה ב-boxofficemojo מפריח את ההשערה.
חסר 30 מיליון כרטיסים מ97'
ל"מלחמת הכוכבים" המקורי. ובכל זאת, יש משהו שלא מסתדר. אני אצטרך לשבת על זה לעומק יותר אחר כך.
טוב, התחלתי לנסות ליצור איזה טבלה מעודכנת של כרטיסים
אבל: חסרים יותר מדי נתונים בשנים הראשונות (אין נתונים למשל על אף אחד מהסרטים של צ'אפלין) כדי שאני ארגיש שזה פרוייקט שלם שכדאי להשקיע בו. לפני שעצרתי, נראה שהסרטים הכי נצפים הם במבי, פנטזיה ופינוקיו שלכל אחד היה 250 מיליון כרטיסים (!) ויותר ואף אחד אחר לא התקרב אליהם אפילו.
נשמע הזוי
250 מיליון כרטיסים עם אוכלסיה כוללת 132 מיליון (שנת היציאה של פינוקיו) ?
אולי זה במצטבר, לאורך זמן? סרטי דיסני חזרו לא מעט לקולנוע
בעיקר לפני שהצפייה הביתית (בהתחלה בקלטות וידאו ובהמשך ב-DVD) נכנסה לבתים. לא יודעת איך זה בארה"ב, אבל כילדה בישראל צפיתי ברוב סרטי דיסני הקלאסיים (שלגייה, סינדרלה, היפהפייה הנרדמת, עליסה בארץ הפלאות, ספר הג'ונגל, היפהפייה והיחפן, מרי פופינס ועוד) בקולנוע. כל כמה שנים היה דור חדש של ילדים להציג לו את אותם סרטים…
כמובן, יש גם צופים שחוזרים לקולנוע לצפות באותם סרטים שוב ושוב. רצה הגורל והסרט הראשון שהביא אותי לקולנוע בפעם השנייה (בתשלום מלא) הוא "אלדין" (בהמשך גם "מולאן"). דיסני עושים את זה לאנשים.![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
ספציפית המקרים האלה לא
https://www.the-numbers.com/market/1942/top-grossing-movies
הייתי מציין שגם קנדה נחשבת בחישובים ואולי עוזרת, אבל וואו בקנדה אין הרבה אנשים. מה שכן – אולי מלחמת העולם השנייה השפיעה איכשהו על מה שאנחנו רואים כאן? לכאורה ההשפעה אמורה להיות שלילית, אבל אולי בהפוך על הפוך היא דווקא הייתה חיובית בצורה קיצונית?
גם מספר צופים זה לא מדד קבוע
הכלכלה, הגלובליזציה והשינויים החברתיים בעולם מנגישים סרטים ליותר אנשים מבעבר, הן בתוך ארה"ב והן מחוץ לה. ובאופן כללי מספר האנשים בעולם גדל מאוד.
אם אתה רוצה מדד עם אמירה משמעותית באמת, תצטרך להראות את הנתונים המספריים (כספיים או אנושיים) ביחס לאחוזון הכלכלי שלהם, ביחס למגדר, לדת, לאחוז העדתי שלהם בתוך המדינה…
לדוגמה, אף פעם לפני הפנתר השחור לא נתקלתי בהתיחסות נרחבת כל כך למדדי צפיה של סרטים באפריקה. אני מבינה מהפרסומים ששם הסרט צבר אהדה משמעותית ואולי הנתון האפריקאי השפיע על הרווחים הרבה יותר מסרטים אחרים מהוליווד.
שני המדדים: מספר הצופים או הרווחים הם מאוד אירעיים, ורלוונטים רק בהשוואה לשנים קרובות ואז בכל מקרה מספר צופים ורווח נשארים מאוד קרובים. אני מניחה שקל יותר לאסוף מידע על רווח (נתוני מכירות) מאשר על מספר צופים שידרשו המרות מיוחדות לפי המחירים בכל מדינה. כמו כן, בסרט עצמו מושקע כסף ולא צופים, לכן יש הגיון מסויים בשיח על ההפרשים בין השקעה לרווחים.
טוב, אירועים תרבותיים בקולנוע הם פקטור מעניין
אך זה לא משהו שקורה כל יום. אמנם מסקרן לראות את ההכנסות של "הפנתר השחור" באפריקה או "קוקו" במקסיקו, אך השאלה היא מה דווקא בקולנוע גורם, באדיקות אובססיבית, להתייחס לנתון הכספי בלבד ולהתעלם מהאחר, ועוד בידיעה ברורה כי קיימת אינפלציה (אשר כותרות בומבסטיות כאלה ואחרות מעמידות פנים שאינה רלוונטית). למה רק בקולנוע זה ככה? אין הפרשים בין השקעה לרווחים בתחומים אחרים? נניח משחק וידאו פופולרי שיצא לאחרונה, "God of War", מכר 5 מיליון עותקים – 3 מיליון מתוכם בשלושת הימים הראשונים. אין ולוּ מקור אחד שמדווח כמה כסף בדולרים הרוויחה סוני מכך. מדוע פה זה לא רלוונטי אך בקולנוע כן?
דיברת על אירעיות, שזה רלוונטי רק לשנים הקרובות וכי בשני הנתונים זה משתנה ממדינה למדינה, אבל לדעתי הנתון של מספר צופים נאמן יותר ל-"רוח הפופולריות" של סרט מאשר כמה כסף הוא עשה (בני אדם הם אותם בני אדם, ורק צריך להשוות את כמות הצופים לכמות האזרחים במדינה. מחירי הכרטיסים לעומת זאת שונים שונים ממדינה למדינה ולעתים שונים מעיר לעיר).
אני חושבת שאין הבדל משמעותי בין הכנסות לבין מספר צופים
שבמרווח של שנים קרובות, יש קורלציה בין השניים, ובמרווח של שנים מרוחקות אף אחד מהנתונים לא נותן תמונה שלמה.
אם לפני 40 שנה היו פחות אנשים במספרים אבסולוטיים, אז אולי סרט עם 80% צפיה נצפה ע"י פחות אנשים מסרט עם 70% צפיה בימינו. וכאן נכנסים גם פקטורים של שינויים תרבותיים וכלכליים שמגדילים או מקטינים נגישות של אוכלוסיה לסרטים.
התכוונתי במקור להוסיף איזו הערה צדקנית על אימוץ שיח קפיטליסטי בכך שאנחנו מדברים במדדים של כסף ולא של מספרי צופים, אבל אז חשבתי על כך ששיח ההצלחה של סרטים הוליוודיים תמיד מגיע בצמוד להשקעה, ועל כך שמספר כרטיסים דורש חישובים גדולים בעוד שהכנסות הן נתון הרבה יותר מהיר לחישוב ולכן אני מבינה מאיפה מגיע השיח הזה גם לפרסומים לציבור. אם רוצים לדווח בזמן אמת, זה נתון שקל יותר להגיע אליו וקשה יותר לעשות בו טעויות גדולות.
אני מניחה שבארץ לא מדברים ברווחים אלא במספרי כרטיסים משום שהקולנוע הישראלי בכל מקרה לא ריווחי. זו דרך להשאיר את השיח קצת מעודד.
אני לא מסכים בכלל
מספר צופים זה מדד סופר-רלוונטי ובוודאי יותר מהכנסות כספיות (עם או בלי אינפלציה).
לטעמי הוא רלוונטי כיוון שהנטיה של אנשים בתחומי התרבות והתקשורת היא תמיד לחשיפה ולא לכסף. בעיתונות מדרגים חשיפה, בטלוויזיה וברדיו מדרגים רייטינג, בספרים ותקליטים מדרגים מספר עותקים, במוזיאונים מדרגים מבקרים, בקונצרטים מדרגים כמות קהל וכן הלאה.
בדיוק כפי שקול רם כתב מטה, "רוח הפופולריות" כאן היא בדיוק זו.
התשובה האמיתית היא, כפי שציינו, כי לצערנו זה הנתון שהאולפנים מפרסמים.
דבר חשוב שיש לזכור הוא שהחשיפה האמיתית של סרטי קולנוע היא רחבה הרבה יותר מנתוני הכרטיסים עקב ההורדות הלא חוקיות. אין לי שום דרך להעריך אבל אני מניח שסרט בפרופיל גבוה שמכר 50 מיליון כרטיסים – כנראה נצפה על ידי לפחות פי 4 או פי 5 אנשים יותר בדרכים לא חוקיות…
אני דווקא חושבת שהפיראטיות ירדה בצורה משמעותית
בישראל זה פחות מורגש כי אין פה סנקציות חוקיות, ברוב מדינות אירופה ואמריקה הצפונית הצליחו להטמיע את העניין הזה של רכישת תוכן (כמה תביעות ענק הסדירו את הנושא). סרטים בד"כ זמינים לצפיה חוקית זמן לא רב אחרי שיורדים מהקולנוע.
לא כתבתי בשום מקום שמספר הצופים לא רלוונטי, טענתי שהוא קורלטיבי להכנסות, ושהכנסות הן מדד יותר נגיש למי שמדווחים, ויותר רלוונטי לאולפנים.
טלויזיה, רדיו, ספרים, משחקי מחשב, ואלבומים הם לא מוצרי צריכה עם קורלציה ברורה בין התשלום למשתמשים. קונצרטים ומוזיאונים מוגבלים בהשוואה לקולנוע- אי אפשר לקיים את אותה תצוגה/הופעה בעשרה אולמות במקביל, מה שמקל על חישובים וספירות.
למה ספרים, משחקי מחשב ואלבומים לא?
משחקי מחשב במיוחד, עם כל הגנות הDRM ונסיונות ההגבלה אפילו על השאלה, או פשוט רכישות מקוונות דרך פלטפורמות שקושרות הפעלה לחשבון ספציפי?
אפילו ספרים ואלבומים שניתן להשאיל, משמשים קודם את אלו שרכשו אותם ולא כל מי שרוכש משאיל לאחרים, זה מיעוט יחסי.
תפסת אותי, לא מבינה הרבה במשחקי מחשב
ממשיכה לעמוד מאחורי שאר הדברים שכתבתי (קונה מוזיקה, קונה ספרים גשמיים, משלמת לנטפליקס, הולכת להופעות בארץ ובחו"ל, מוזיאונים רק לעיתים די רחוקות, צורכת רדיו ישראלי וזר)
לא התכוונתי לתפוס..
פשוט לא בטוח שירדתי לסוף דעתך.
למה לדעתך באלו (נניח ספרים) ההכנסות אינן קורלטייבות למספר הצורכים? כי יש סיילים? יש גם כרטיסים בהוזלה לסטודנטים וכו', ומחירי כרטיסים משתנים דרסטית בין אזורים ורשתות קולנוע אפילו באתה מדינה במדינות גדולות דיין.
כי ספר הוא מוצר שקונים אחד למשק בית
בין אם יקרא אותו אדם אחד או שיקראו אותו חמישה. על סרט כל צופה רוכש כרטיס עצמאי.
אני מזניחה את עניין המבצעים, כי מבצעים יש בכל תחום, ומשום שהם ניתנים מתוך איזשהו ניהול כלכלי מחושב וכניראה שנלקחים בחשבון. (זה לא שהאולם נתקע עם עודפי סרט אז הוא מוכר ממש בזול, לצערי כבר הגעתי לקולנוע בלי לקנות כרטיס מראש וגיליתי שבזמן שנסעתי ההקרנה בוטלה)
אני לא אתפלא אם על כל עותק של ספר שזכה לשני קוראים, יש גם עותק שזכה ל-0
בוודאי בשוק הספרים הישראלי שמעודד "העמסת" עותקים (גם אם פחות מאשר פעם).
ומצד שני ספרים בגרסת הטבלט הולכים ותופסים נפח
וזה הופך את הקריאה לפעולה שהיא בקורלציה למכירת עותק. אני לא מבינה איך אפשר לקרוא סיפור על מסך ולא על נייר.
בתור מישהו שקורא המון על מחשב בפורומים, לצורך לימודים וכו'
אולי היה לי קל יותר לעבור, כי מאז כניסת חוק הספרים לתוקף עברתי לקרוא אקסקלוסיבית באנגלית בפורמט דיגיטלי משיקולי תקציב ואני יכול לומר לך שזה פשוט כיף! אני תולעת ספרים כשמתאפשר לי, והיתרונות דוגמת קריאה היכן שרוצים, אחסון המון ספרים בכיס/תיק, קריאה *ממש* נוחה בשכיבה ואם רוכשים קורא אלקטרוני, חוויית קריאה דומה למדי לזו של ספר "אנלוגי" (למעט תחושת הדפדוף והריח) עולים משמעותית על החסרונות, מלבד האלמנט הסביבתי.
אני כבר קורא ארוכות על מסך הסמארטפון וכיף לי (כרגע עם מסך ממש גדול, אבל קראתי גם על מסך 4" ונהניתי). ממליץ בחום לנסות.
אגב, גם לקינדל יש אפשרות לחלוק ספרים עם בני משפחה, אבל את מניחה שאנשים באותו בית הם בעלי טעם זהה, מה שממש לא מתחייב.
אני הרבה פחות אוהבת לקרוא על מסך
אני קוראת הרבה מאמרים על מסכים, כי לא הגיוני להדפיס כל שטות. אם אני צריכה לקרוא משהו כמו שצריך, אני תמיד מדפיסה.
התשובה הבסיסית ביותר
בגלל שזה הנתון שהאולפנים מדווחים.
אין למיטב ידיעתי שום דיווח רשמי (ולא בטוחה שקיימת אפילו מדידה רשמית) של כמות הכרטיסים. הרווח הכספי, לעומת זאת, נמדד, נרשם ומדווח.
ואם השאלה היא ״למה האולפנים מדברים בהכנסות ולא בצופים״… אני מניחה שזה בגלל שהמטרה שלהם בסופו של דבר היא ההכנסה הכספית, וזה היינו הך מבחינתם אם סכום ספציפי יגיע מצופה אחד, שלושה או חמישה. השורה התחתונה בחשבון היא ההכנסות, לא נפח הקהל שיצר אותן.
אוף טופיק ממש
פשוט לא מצאתי דיבור על זה בשום מקום אחר-
האם באמת מתוכנן להצטלם סרט המשך לביל וטד? אני די בטוחה שראיתי מודעה על זה בimdb והייתי בשוק. מה הקטע?
כן, מתוכנן. יש נכון לעכשיו במאי, התסריטאים המקוריים והכוכבים המקוריים
הסיפור לכאורה אמור להיות "The story will reportedly catch up with the characters in middle-age, burdened by family responsibilities and still having failed to write the greatest song ever, until a visitor from the future arrives and tells them that fate of the world depends on them writing that song. So begins fresh hijinks as the duo travel through time to find inspiration."
מקור –
אה אז בערך מבוסס על הקומיקס ה"חדש"
לא בטוחה איך זה יצא לפועל ויש המון חששות ולמה דווקא עכשיו כרגיל, אבל ביל וטד זה פרנצ'ייז מאוד כיפי והסיפור בקומיקס בכלל לא רע (אם כי, כמובן דבילי ולא רציני בעלייל בכל זאת) אז, אני אפילו קצת אופטימית שזה יכול להעשות טוב.
*בקומיקס הם לא בדיוק מידל אייג' אבל כן יש להם ילדים / פעוטות, אז השינוי לא בוודאות כזה קריטי
ועוד בנושא קופות שבורות
אנשים הסתפקו אם 'מלחמת האינסוף' יעבור את השני מיליארד. ובכן, כרגע נראה שאין סיכוי שזה לא יקרה, עם סופ"ש לא רע בכלל בארה"ב ובסין ולמעלה מ1.9 מיליארד בעולם כולו, חודש בלבד אחרי היציאה לאקרנים.
הקטע הוא שלא בטוח שהוא יעבור את הפנתר השחור בהכנסות בארה"ב – הפער ביניהם בהכנסות לפי מספר ימי ריצה הולך ומצטמצם.
בקיצור, אם להיכשל בקופות, אז לעשות את זה חודש אחרי מלחמת האינסוף; ככה אולי זה פחות יבריח בעלי מניות. יתכן שזאת הסיבה מחמתה לא העבירו את הסרט לדצמבר – דיסני ידעו שמדובר בכישלון וניסו לרכך את המכה.
אז למרות שלא ממש הלך להם ברוב המקרים (ביקורתית לפחות)
נטפליקס ממשיכים לתת צ'אנסים לבמאים של סרטי ז'אנר שהבריקו עם היצירות הראשונות שלהם וקצת הלכו לאיבוד אחר-כך. הבמאי התורן הוא וינצ'נזו נטלי, שהתגלה לעולם בשלהי שנות ה-90 עם "קיוב" ומאז ביים כמה סרטים שלא עשו יותר מדי רעש ובשנים האחרונות התמקד בטלוויזיה (בין היתר עם פרקים של "אורפן בלאק", "אלים אמריקאיים" ולאחרונה גם "ווסטוורלד"). פייסבוק לקחו אותו לביים את In the Tall Grass, עיבוד לנובלה של סטיבן קינג ובנו ג'ו היל. הקרדיט המעניין שנטלי גייס לסרט הוא זה של שינטרו קאגו, אמן מנגה שנודע בסיפורי אימה סהרוריים, וישמש כמעצב חזותי של הסרט. דומני שזו הפעם הראשונה שבה אמן מתחום המנגה או האנימה מקבל ג'וב כזה בהוליווד.
גם הסופ"ש השני לא מרשים במיוחד
ירידה של כ-65 אחוזים בהכנסות מהשבוע הראשון ו"רק" 264 מיליון במאזן הגלובלי עד כה.
http://www.boxofficemojo.com/news/?id=4404&p=.htm
http://www.boxofficemojo.com/movies/?id=untitledhansolostarwarsanthologyfilm.htm
בהתחשב בכך שהתקציב שלו הוא כ250 מליון דולר
ולהבנתי זה לפני שיווק (שהיה די מינימלי, אז לפחות זה..), זה אכן מעט.
זה אכן מעט מדי
ההערכות שראיתי (בפורבס) הן של עלות הפקה 250-300 מיליון. עלויות הפצה ושיווק יכולות להגיע לסביבות 200 מיליון.
אוף טופיק: לאן נעלם אדוארד נורטון?
לאחרונה שמתי לב שאדוארד נורטון, אחד השחקנים הבולטים בהוליווד של העשור הקודם די נעלם מהראדר. ההופעות האחרונות שלו שזכורות לי הן מ'ממלכת אור הירח' ובהופעת אורח ב'בירדמן'. שניהם סרטים מוערכים ומוצלחים אבל גם בהם נורטון לא בדיוק גילם את הדמות הראשית והופיע באופן משני. (גם עמוד הIMDB שלו דליל בשנים האחרונות ומופיעות בו בעיקר הופעות אורח או דיבובים).
למישהו יש הסבר להיעלמות הזו? אני מעריך אותו מאוד וחושב שהוא מוסיף לכל סרט שהוא משתתף בו, לכן חבל לי שהוא נגוז מעל למסך.
אני חושבת שהוא דיווה
ואנשים לא רוצים לעבוד איתו כל כך. יש לי זיכרון כזה מסיפורי עבר, אע"פ שלא הצלחתי למצוא סימוכין משמעותיים לעניין.
הדף שלו בויקיפדיה טוען שידוע שהוא "פרפקציוניסט" ונותן כמה דוגמאות לריבים שהיו לו על סטים בגלל אובר התערבות שלו בתכנים, חלק מהמקרים האלו נגמרו בפיצוצים, למשל בהאלק בכיכובו הוא סרב להשתתף בקידום המחירות מרוב שהפיצוץ היה גדול.
מתישהו באמצע שנות האלפיים הוא התחיל להשתתף בעיקר בסרטים שפחות עניינו אותי. לפני כן היה איזה רגע שפתאום היה נדמה לי שאולי הוא טוב משום שהוא ממש טוב בדמות אחת, והוא משחק אותה שוב ושוב. תמיד חשבתי שיש הרבה מה לראות ממנו ובהחלט מצער שהוא נעלם מהמסך.
מכירות כמובן, טעות אידיוטית
(ל"ת)
אז את מניחה שזה לא שהוא לא רוצה, הם לא רוצים?
כי אני תמיד הנחתי שהוא פשוט החליט שזה מעייף אותו מדי, כמו רוברט דה נירו (אבל בשלב יותר מוקדם): שהטוטאליות שלו פשוט שרפה אותו, ונמאס לו.
לפחות בעניין ההחלפה שלו עם מארק רופאלו בתור הענק ב-MCU
זה היה שהם לא רצו.. ממה שהבנתי. ואכן בגלל מעורבות יתר בתכנים. שמעתי ברשת/קראתי איפשהו (לא בכתבה שקישרו כאן, עוד לא קראתי אותה) שהוא התרעם בהתחלה על רופאלו..(?), או אולי על דאוני ג'וניור – על כך שהאחרון לא עמד לצידו מול האולפנים ולא התעקש שישאר(?). כמובן שאין לי מושג אם זה נכון או סתם רכילות חסרת בסיס.
אין לי מושג
אפשר לפרש את הסיטואציה בהרבה מאוד דרכים. חיפוש בגוגל הניב הרבה שיחות רשת שנראות כמו זו, כולם זוכרים ששמעו שהוא לא איש נעים לשת"פים, לא מצאתי הרבה הוכחות תקפות.
לא בטוחה שאפשר לחשוד שנמאס לו, משום שהוא עדיין עושה כל מיני תפקידים משניים, בעיקר בסירטי אנימציה.
השמועות שרצות כבר הרבה שנים
הן שהוא שחקן ״קשה״, כלומר כזה שלא כל כך משתף פעולה, לא team player, ובעיקר מישהו שחושב שהוא יכול לעשות הכל יותר טוב מכל מי שסביבו. הסיפור שחוזר לגביי כמה סרטים שלו הוא שיש לו הרגל פחות או יוצר לשכתב בעצמו את התסריטים עבור הדמויות שלו.
עכשיו, אפשר לראות בזה איכפתיות והשקעה ורצון לקחת אחריות על כל אספקט אפשרי… אבל אם הייתי במאית או תסריטאית בפרויקט שלו נראה לי שלא הייתי רוצה לעבוד עם מישהו כזה שוב.
כמובן שזה הכל שמועות ורחשים ואף אחד לא יצא למיטב ידיעתי ואמר את הדברים האלה בריש גלי, אבל כששמועות חוזרות על עצמן באופן מספיק עקבי ולאורך מספיק זמן…
כן היתה הודעה פומבית, על הפן של ה-team player ושיתוף הפעולה
*מהוידאו (והכתבה הנלווית) שקושר למטה.
https://youtu.be/ekvA17eyfdg?t=53s
Marvel so resented Norton's meddling, in fact, that when it came time to bring the Hulk back to the big screen as part of The Avengers, Norton got the boot and the role was given to Mark Ruffalo. Studios almost never comment on why an actor is or isn't cast, but Marvel took the rare step of issuing a statement saying they wanted "an actor who embodies the creative and collaborative spirit of our other talented cast members."
ובהמשך, בנוגע ל... אובר מעורבות שלו
(כן, לא ראיתי/קראתי הכול בבת אחת![!מסמיק!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_blush.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_blush.gif" alt="" width="" height="" />)
)
גם היה את מה שיצא בפומבי בנוגע ל-"אמריקה X", מצד במאי הסרט טוני קיי.
Despite the film's obvious success, Kaye and Norton have not worked together since—it probably has something to do with the 40 ads Kaye took out in trade papers eviscerating Norton, and that time he told a reporter the actor was "a narcissistic dilettante who raped the film."
הסיפור עם אמריקה X מורכב יותר
הבמאי קצת ירד מהפסים למשמע ביקורת על העריכה הראשונית ונוצר שם קרב די מכוער בין הרבה צדדים. אולי אם השם של נורטון כבר היה מגובש בשלב ההוא, האולפנים היו נשארים בצד הבמאי, אבל כפי שהדברים קרו נורטון ערך את הסרט לבקשת האולפן. (לפני שנים בודדות הבמאי התראיין והסביר בכנות מרשימה על האופן שבו הוא הטריף את האולפנים והרג כל סיכוי להתפרנס אי פעם מקולנוע).
Why Edward Norton Doesn't Get Many Movie Offers
אגב, במהלך הפישפושים הזריזים ברחבי הרשת גיליתי
שהוא בא ממשפחה עם מלא מלא כסף, סביר להניח שהוא מיליארדר מהבית, כך שהוא לא חייב להלחם כדי לעבוד. אני מניחה שזו גם הסיבה שהוא מרשה לעצמו להיות עד כדי כך דוש, כי הוא לא באמת יפגע מההשלכות.
כמו כן, מסתבר שהיה לו קשר ארוך עם קורטני לאב, מה שיכול לרמוז שאולי הוא לא בקטע של קולנוע כי הוא חזק בסמים. מקווה עבורו שלא.
"הופעת אורח"?
זה תפקיד די משמעותי. משני, אולי, אבל לא אורח.
המלצה: The Toys That Made Us
סדרת הנטפליקס הזו עושה את מה ש-"שחקן מספר אחת" ו-"דברים מוזרים" עושים בקולנוע ובטלוויזיה העלילתיים: להזריק לורידים של הצופים מנה גדושה ומרוכזת של נוסטלגיה לשנות ה80. כל פרק מתמקד במותג צעצועים אחר, כשלרוב הפוקוס הוא, כאמור, על מה שקרה עם אותו מותג בעשור ההוא.
עד עכשיו הגישה של המפיקים היתה הרבה כיף עם מעט ערך תזונתי, אבל בעונה החדשה יוצרי הסדרה די התעלו על עצמם עם כמה אבחנות מעניינות על הבדלים תרבותיים בין יפן לאמריקה בפרקים שעסקו ברובוטריקים והלו קיטי. ביקורת שלי על הפרקים הנ"ל:
http://blog.alltheanime.com/the-toys-that-made-us/
אותי הם הצליחו קצת להרגיז
כל הסידרה מתעסקים בכך שמאוד קשה למכור לבנים בובות, אבל הוקדשו בדיוק 2 פרקים מתוך 8 לצעצועים שלא מיועדים לבנים.
גם אופי הפרקים על בארבי ועל הלו קיטי מאוד שונה מאופי הפרקים על כל השאר. התחושה בהלו קיטי היתה כמעט מזלזלת וכללה מעט מאוד אינפורמציה (וזו לא בעיה יפנית, על רובוטריקים הביאו טונות של אינפורמציה). ובארבי, בדיעבד שמתי לב שהכילה הרבה יותר עיסוק ברפש מכל שאר הפרקים (שכללו איזכורים אגביים על כל מיני תרגילים מאוד מכוערים שהמעורבים בפיתוח והמכירות עשו זה לזה).
קצת הרגיש כאילו עשה את הסידרה מישהו שגדל באייטיז ומתגעגע לצעצועי הבנים הנוסטלגיים שלו מאז, וכדי לצאת ידי חובה הלך על שני מותגים נשיים קלים מאוד.
לא ראיתי את הפרק על ברבי, אבל לא הרגשתי זלזול בפרק על הלו קיטי
להיפך, בהשוואה לפרקים האחרים שמראים איך "רובוטריקים" או "הי מן ושליטי היקום" מכרו הרבה מאוד צעצועים, הפרק על "הלו קיטי" מראה שזו פאקינג תופעה תרבותית – ובניגוד לשתי הדוגמאות האחרות, כזו שלא דעכה עם הזמן וכבשה לא רק ילדים חנונים אלא גם סלבס שהפכו אותה להצהרת-אופנה. זה גם הפרק היחיד (נדמה לי) שאשכרה הביא מישהי מהאקדמיה שתנתח את התופעה שהפרק עוסק בה (אם כי היא לא קיבלה יותר מדי זמן מסך). כמו שציינתי בביקורת, אפשר היה ללכת רחוק יותר עם המסקנות, אבל ניתוח מעמיק הוא לא הצד החזק של הסדרה (אם כי הפרק הזה הלך יותר עמוק מכל האחרים).
אני מנסה לחשוב אם הפרשנות שלי מרחיקת לכת
ראיתי 7 פרקים מסך ה-8.
בארבי היה הראשון שראיתי, הוא היה אחלה ורק בפרספקטיבה, התחושה שלי הוא שהפרק נעשה אחרת, ונתן דגשים אחרים. רוב הסידרה עוסקת בהתרחשויות שסביב פיתוח הדמויות והצעצועים, ההצלחות וגם הכשלים מתוארים באמצעות שיחזורים והרבה הומור עצמי. בארבי מצד אחד מתוארת כאיזשהו פאתוס, ומצד שני אנחנו יוצאים עם השורה התחתונה שהיא מבוססת על בובת זונה, ועם הרבה מאוד אינפורמציה על כל ה-cat fights בתוך החברה. בסוף הפרק מוזכר איזה כינוס לחגיגות ה(יובל?) לבארבי, והקריינות אשכרה הזכירה שהכל עבר על מי מנוחות כאילו שהיתה ציפיה אחרת.
בפרקים על צעצועי בנים הוזכרו הרבה מאוד מלחמות אגו, והן הועברו הרבה יותר חלק. היתה הרבה יותר התמקדות דווקא בחיובי, בשת"פים ובעשיה (המצליחה והכושלת) וגם בקונטקסט ההיסטורי.
לגבי הלו קיטי (שאני לא כל כך אוהבת אישית) קיבלתי תחושה מוזרה שלא עניין אותם להגיד משהו עמוק על החברה אז הביאו מומחים שיעבירו את הזמן, ומומחים הרי אפשר להביא לכל תחום. הייתי חושבת שהגורם הוא האתנוצנטריות האמריקאית של היוצרים, אבל לגו קיבלו המון כבוד. ובכלל, מה הלו קיטי קשורה?! היא לא צעצוע! היא מותג שמדפיסים על מוצרי צריכה.
הסידרה היתה מעניינת, למען האמת אני מסכימה עם ההמלצה שלך, זו לגמרי סידרה קלילה ונוסטלגית, זו הסיבה שבכלל צפיתי בה. יחד עם זאת, יש לי איזושהי בעיה עם התוכן ברטרוספקטיבה מתוך נקודת מבט נשית.
עוד דבר שמטריד אותי נוגע להצגה של הנרטיב של כל פרק בפני עצמו. להוציא את הלו קיטי, המשפט שחוזר על עצמו בכל הפרקים נוגע לכך שבלתי אפשרי לפרוץ את השוק ולמכור לבנים בובות (לכן קראו להן פיגרס ולא דולס). בפרק על בארבי נאמר שלילדות לא היתה בובה כזו של אישה. אז בעצם בארבי, בדיוק כמו כל דמויות האקשן, היתה במשך זמן רב יצוג יחידי לאישה בארון הצעצועים הילדי. דווקא לצעצועים מבוססי גברים הקדישו 6 פרקים, אי אפשר לחזור על טענת בנים ובובות 6 פעמים (וזה בדיוק מה שעשו).
ושוב, בעולם שבו בלתי אפשרי למכור לבנים בובות, איך זה ש-6 פרקים מוקדשים לצעצועי בנים 1 לצעצועי בנות ו-1 למותג שנתפס כנשי, שהצליחו להעביר כצעצוע אע"פ שכמעט ולא הוצגו צעצועים בפרק (אלא אם כן ויברטור נחשב).
היו כל כך הרבה צעצועים שהיו להיטים מטורפים אצל בנות באותן שנים. למשל, מעצמת פוני קטן- צעצוע שעד היום נמכר ואפילו הפיקו לו סידרה משונה חדשה עם אנימציה משונה מאוד. או הבובות הקטנות המתוקות האלו שבאו בתוך בית קונכיה.
ולגו- אני מבינה שבימינו לגו לא תופס עם בנות, אני גדלתי בבית שהיו בו רק בנות ולגו (ופליימוביל) היו שוס אדיר אצלינו. אני מבינה שהיו צריכים לבצע טרגטינג מחדש בשנים האחרונות, אבל מה היה היחס של בנות למשחקים האלו באייטיז? זה לא קיבל התיחסות. כל העיסוק היה בבנים שבונים דברים כבר דורות. [קלטתי שהיה לנו סט לגו של החללית שרואים בפרק, לדעתי עדיין קיים אצל ההורים שלי באריזה מקורית ועם כל החלקים. קצת בא לי למצוא אותו ולהתעשר].
לגו נתפס כמשחק לבנים?
בחיי שאף פעם לא חשבתי על זה ככה.
כשהייתי קטנה החלוקה של משחקי בנים/בנות הייתה בין רובוטריקים לבנים ופוני קטן/ברביות לבנות. לגו זכור לי בתור משחק יוניסקס לגמרי. גם פליימוביל.
זה מה שנאמר בפרק
אפשר לנסות לנתח למה, למשל, משום שלגו עזבו את הדמיון החופשי ועברו למודלים. רוב המודלים שלהם, ככל שהזמן התקדם, הפכו יותר ויותר מבוססים על צעצועי בנים.
ברור, לוגו במקור הוא משחק לבנים צבעוניות
שעליהן בליטות עגולות שמאפשרות לחבר אותן זו לזו בצורות שונות ומשונות.
נו, לגו, דה
(ל"ת)
הבליטות הן לא מה שמאפשר לחבר אותן
אלא התחתית, שעליה הוציאו גם חתיכת פטנט שהחזיק הרבה מאוד שנים ולמעשה הפך את לגו למעצמה הכלכלית שהיתה.
ואיך פספסת את ההזדמנות
לציין ש'כפי שצפוי מנקודת המבט הגברית הצד עם הבליטה הוא זה שקובע, בעוד שהמציאות מראה להיפך'![!(-;!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif" alt="" width="" height="" />)
המממ, אני בערך רגילה שקופצים מהודעות שלי
וממהרים להזכיר לי שאני "פמיניסטית מידי" או כל מיני דברים כאלה, אבל איפשהו בהזדרזות להגיב לי על אוטומט, הצלחתם להתעלם מתכני הסידרה שאני מניחה שלא ראיתם, וליחס לי דברים שציינתי כפי שהם עלו בסידרה.
כמו כן, אם אתה כבר רוצה לפתוח איתי שיח פמיניסטי וכל זה:
אני לא מתה על שימוש מקטין באברי גוף כדי להעביר נקודה, אפילו לא חשבתי על הסימבוליזם של חורים וזיזים ובכלל במערכת הרפרנסים המיידית שלי יותר קל לי לדמיין גביש מלח כלשהו מאשר סקס בהקשר של חיבורי לגו (הפעם האחרונה שהרכבתי מודל כלשהו, זו היתה מולקולה בשביל הרצאה- לא מלגו), לא כל הגברים מסתובבים עם בליטה, ואלו שכן, נוטים להעלב כשקוראים לה בליטה.
זה היה סתם קינטורון
ברוח טובה, אני מתנצל אם זה לא היה משעשע כמו שחשבתי.
זה בדרך כלל השלב שבו הכותב מפרט באופן משתפך על הדבר שעליו הוא ממליץ, אבל אני אסתפק ב"אם לא שמעתם על זה חפשו את זה בערוץ החינוכית ביוטיוב הקרוב למקום מגוריכם. תודו לי אחר כך".
מצטרף, הדבר הכי קרוב ל"המשרד" שהיה בישראל
(כולל הגרסא הישראלית של "המשרד")
פשוט קורע מצחוק ומדויק ברמות כואבות.
מסתבר שדיסני למדו משהו מההתרסקות של סולו
לפי ידיעה חדשה, דיסני ביטלו את הפריקוול של אובי וואן ואת הטרילוגיה של רייאן ג'ונסון!
https://www.express.co.uk/entertainment/films/1004400/Star-Wars-BACKLASH-Disney-Rian-Johnson-trilogy-Last-Jedi-fan-boycott-Kathleen-Kennedy
אלו חדשות מעולות לכל חובבי הסדרה. אף אחד לא היה צריך עוד סרט על אובי וואן. ורייאן ג'ונסון הצליח רק להרוס. נקווה שהם יבחרו מישהו שיתן כיוון יצירתי טוב יותר לסדרה הזו. אולי טאיקה ואיטיטי.
לא משהו רשמי
בכתבה הם כותבים שהם מסיקים את זה ע"י פרשנות שלהם להערות שאמר בראיון ה-art director.
אז אולי נכון, אולי לא, אבל כדאי מקור אמין ולא מבוסס שמועות.
(וכמובן, אולי אתה רואה את זה כחדשות טובות – לגיטימי לחלוטין – אך אין צורך לדבר בשם "כל חובבי הסדרה", בעיקר כשכל סקר אובייקטיבי הראה שרוב מוחלט מהצופים ומהמבקרים חושבים שאחרוני הג'דיי הוא סרט מעולה, למרות ההתנגדות הקולנית של מיעוט קטן).
יותר מזה
רוב הקהל ישמח לראות סרט על אובי וואן (וספציפית: מערבון עם יואן מק'רגור על התקופה שלו בטטואין), ויש אי-אילו קמפיינים לכך.
לא זוכר איפה קראתי את זה, אבל שמעתי כי אחרי "סולו" עשויים דיסני לשחרר סרט שכזה ישירות בפלטפורמת הסטרימינג החדשה – מה שיגרום לנהירת מנויים, וללא חשש מהתרסקות בקופות. בכ"א מק'רגור אמר רק שבוע שעבר שהוא ישמח לכך, אבל עוד לא פנו אליו. אני מחזיק אצבעות.
כל סקר הראה שהרוב חושבים שהסרט מעולה-
שגוי עובדתית.
דירוג הקהל ברוטן טומטוז הוא 46% (!). פחות מסולו. במטה קריטיק 45. בimdb 7.2 (כמעט כמו סולו) והם מאוד עדינים שם. ולא, זה לא מיעוט קולני שנתן לסרט 0, תכנס לסטטיסטיקות. אחוז האנשים שנתן ציון 8 ומעלה נמוך מ50 אחוז.
ולדעתי הנתון הכי מעניין הוא בכלל ירידת סוף השבוע השני של הסרט-היא 67 אחוז. זה נתון מטורף. זה כמעט פי 2 מהירידה של הכוח מתעורר שפתח עם סכום יותר גבוה (פאק), וגדול בהרבה גם מrogue one. הסרט היחיד שמצאתי עם פתיחה ונפילה באותו סדר גודל? באטמן נגד סופרמן. כן.
בקיצור, זה סרט סטאר וורס הכי שנוא מאז הפריקוולים, וכנראה גם כולל חלק מהם.
"Amazing. Every word of what you just said was wrong"
נכתב על זה כבר המון (בתגובות כאן למעלה בדף סרט זה), אז אחזור ממש בקיצור:
בקשר לדעת קהל:
כתבתי "סקר אובייקטיבי" בכוונה. דירוגי גולשים באתרים כמו רוטן טומטוז או IMDB לא אומרים כלום, למעט דעתם של אותם שבחרו לגלוש באתר ולהצביע, בין אם הם בכלל ראו את הסרט או לא, וגם אם הם מצביעים כמה פעמים.
פשוט לדרוג כזה אין משמעות, לא לחיוב (כמו שלאחרונה היו המון זיופים כדי להציג כאילו הסרט החדש "גוטי" אהוד ע"י גולשי RT – אף שהציון התמתן מעט עם הזמן), ולא לשלילה (כמו הסיפור הידוע שגולשים ב-IMDB הצביעו בכוונה נמוך לסנדק כדי להורידו בדירוג כל שהאביר האפל יהיה מקום ראשון).
לעומת זאת, בכל סקר אובייקטיבי עם מתודולוגיות בדיקה מסודרות (בודק שמי שמצביע אכן ראה את הסרט ומצביע רק פעם אחת), יצא ש-90% מהצופים נתנו ציון חיובי לאחרוניי הג'דיי (כלומר כ-10% התחלקו בין אדישים לאלו שלא נהנו).
בקשר לירידה בהכנסות בסופ"ש השני:
מעניין שזה הנתון המעניין בעינייך. זה דווקא נתון שלא אומר כלום במקרה זה, כיוון שסופה"ש השני שלו נפל על ערב חג המולד, ולכן הירידה החדה היתה צפויה. כשמסתכלים על המשך הכנסות הסרט רואים שהימים לאחר מכן (חג המולד עצמו) וסופה"ש הבא "פיצו" על הירידה הזו.
אתה יכול להשוות את הירידה מסופה"ש הראשון לשני רק מול סרט אחר שפתח כך לפני ערב חג המולד. השוואות אחרות פשוט לא אומרות כלום. שלא לדבר על כך שקשה להשוות להכח מתעורר (תופעה שאף אחד לא ציפה שתחזור על עצמה,וגם לא התמודד מול אף סרט חזק אחר), מול אחרוני הג'דיי (היתה לו תחרות קשה כשיצא).
דרך אגב, מוזמן לבדוק את ההכנסות הצפויות של סרט שני בטרילוגיה שבא אחרי סרט ראשון שהצליח מאוד – אחרוניי הג'דיי הכניס די כמה שהיה צפוי – ראה הירידה בהכנסות של האימפריה מכה שנית מול סטאר וורס המקורי, בחזרה לעתיד השני מול הראשון ועוד ועוד.
בקיצור:
*ייתכן* שאתה צודק וזה "סרט סטאר וורס הכי שנוא מאז הפריקוולים", אבל *כל* נתון אמין שיש לנו אומר אחרת. דעתך לגיטימית, היא פשוט לא מגובה בעובדות רלוונטיות.
לא הבנתי.
הבאתי לך שלוש סקרים גדולים ומקיפים מאתרי הקולנוע הגדולים בעולם, אתה לא נותן שום נתון נגדי, ובסוף העמדה *שלי* לא מגובה בעובדות רלוונטיות?
ולהגיד שמאות אלפים התחברו לימד"ב בשביל להוריד לסרט את הציון זה כן מגובה בעובדות, כי זה קרה לסנדק פעם? מצטער, אתה לא רציני. הציון של הסרט הזה היה גבוה בהרבה לפני שיצא; סוג האנשים שמדרגים סרט לפני שראו אותו הם בדיוק הפאנבויז שיתנו לסרט 10 לא משנה מה. כך שעל פי ה"עובדות הרלוונטיות", קהל הגולשים שהצביע בלי לראות הטה את הציון למעלה, אם כבר.
אז שוב-על פי הסקרים הכי מקיפים שיש לנו, כן, זה סרט סטאר וורס השנוא ביותר מאז הפריקוולים אם לא כולל.
צניחת שבוע שני תואמת את ביצועי הסרט מהבחינה שהוא ירד יותר מפי אחד וחצי מה"כוח מתעורר", ואכן עשה בערך 65% ממנו בסכום כולל. גרוע מזה, הסרט הרוויח פחות מ20 אחוז יותר מרוג אחת, עוד סרט סטאר וורס שלא עפו עליו, למרות שפתח פי 1.5 יותר גבוה. ואלה השוואות *הרבה* יותר רלוונטיות מלהשוות לסרטים מלפני 40 שנה. ולהגיד שהייתה לו תחרות קשה בסופש השני? איזה, גומנגי? תעשה לי טובה.
ואגב-חוסר האהדה של הקהל לסרט הזה נתמכת על ידי העובדה שהסרט הבא ביקום התרסק לחלוטין. נכון שהיו עוד הרבה סיבות לכשלון של "סולו", אבל נראה לי יותר מסביר שגם לאחרוני הדדיי היה חלק בזה. לאנשים מתחיל להמאס מהסדרה בזו.
הסרט הזה בבירור קיבל כתף קרה מהקהל. אני לא מבין איך זה אפילו דיון. זה אשכרה קופץ מכל נתון.
7.2 בימד"ב זה לא כתף קרה.
ובנוסף, מכיוון שידוע על קמפיין מכוון להוריד את הציון של הסרט מטה, רוב הציונים באתרים האלה אכן מקור די מפוקפק. אני לא יודע על מקורות יותר רשמיים או אובייקטיבים (אבל אולי יש), אבל בואו:
סרט שיש לו 7.2 בימד"ב (*עם* קמפיין להוריד לו את הציון), שהכניס את כמות הכסף שהכניס, ש(בנימה יותר אישית) נכנס לעשיריית האתר באותה השנה וסיים מקום שישי –
זאת לא כתף קרה. אני מוכן, בכאב ראש משהו, להתפשר על "מעורר מחלוקת" (עוד מושג שדיסני פוחדים ממנו ויכול להסביר החלטות שהם עושים) אבל הסרט בבירור לא קיבל כתף קרה. ואם כן – וואלה, הלוואי עלי כתפיים קרות כאלה.
עזוב אותי מהסמנטיקה עכשיו.
ולמה נתקעת על הציון בimdb? הבאתי מכלול של נתונים שמראים את מה שאני טוען. תגובות סלקטיביות זה ממש לא כיף.
אבל אם דווקא הimdb כזה קריטי לך, נזרום-7.2 זה כתף קרה אחושרמוטה. אתה מבין שאנחנו מדברים פה על סרט סטאר וורס, מהטרילוגיה העיקרית, אחד הסרטים עם הכי הרבה הייפ בעשור האחרון? אתה קולט שהציון שלו נמוך יותר מזה של נקמת הסית' (לא צוחק)? גבוה רק בחמש נקודות מנקמת המשובטים? כמעט זהה לסולו? והחלק הכי יפה-הוא במגמת ירידה מתמדת. דבר איתי עוד חצי שנה.
קמפיין הורדת ציון מכוון-וואו, זה אשכרה מה שגובלין ביבים אמר, הגענו לתיאוריות קונספירציה. חבל רק שהמציאות לא מגבה את התיאוריה הזו בכלל-כמות האנשים שהביאו לסרט הזה 10 כפולה מהכמות שהביאה לו 1. הפאנבויז הרבה יותר חזקים מההייטרים, הציון לפני שהסרט יצא היה גבוה בהרבה, ובקיצור-ההטייה היא למעלה. זה מחוזק על ידי העובדה שכאמור הציון רק ממשיך ולרדת לאורך זמן, מה שתואם את ההנחה של אנשים שרואים בלי השפעת הייפ בניגוד לקמפיין אינטרנטי שלא מאבד מומנטום במשך שנה כמעט (אגב, אנשים מבוגרים-שאני מניח שפחות מושפעים מקמפיינים אינטרנטיים של טרולים-נתנו ציון יותר נמוך).
הכניס את כמות הכסך שהכניס-נו באמתתתת. זה המשך לכוח מתעורר שפתח עם 220 מליון דולר. הראיתי בדיוק למה בהתאם לנתוני בפתיחה האלה, התוצאות שלו חלשות.
אז סרט שקיבל בימדב ציון שמושיב אותו במקום טוב באמצע של הפריקוולים מבחינת אהדה, ציון קהל קטסרופלי במטה קריטיק ורוטן, ונפילת סופש שני חסרת תקדים בגודלה ביחס לסרטי הסדרה ושהמקביל הכי קרוב אליה בתקופה האחרונה הוא bvs-זה סרט שבבירור לא קיבל כתף קרה. *בבירור*. איך יכולתי לחשוב ככה בכלל?
הו כן איך אני יכול לטעון לתיאוריות קונספירציה כאלה מטורפות
חוץ מזה שהיו אנשים שאמרו בצורה מפורשת שזה מה שהם עושים.
מכיוון שהמשך הפיסקה לוקח כל מיני הנחות יסוד שגויות (אנשים שצופים היום באים בלי הייפ? אנשים מבוגרים הם לא טרולים? אה, טוב, נניח), אני כרגע אתעלם ממנה.
ונו באמתתתתתתתתתתת גם לך. סרט פשוט לא מגיע למיליארד דולר עם כתף קרה. אולי "כתף פחות מתלהבת משהיה יכול להיות". אתה מתמקד מנפילת סופ"ש שני, אבל מתעלם מכל שאר הדברים שהסרט עשה (שזה, שוב מיליארד ומשהו דולר).
אתה רוצה לראות כתף קרה? תסתכל מה שלום "סולו".
אבל הראיתי לך ניתוח של הדירוג
שמראה שלכל הפחות, השפעת הטרולים הייתה קטנה בהרבה מהשפעת הפאנבויז שנתנו לסרט 10 סתם בשביל להעלות לו את הציון. אבל אתה מצאת לינק שאומר שהיו כאלה שהורידו את הציון בכוונה (מישהו אמר שלא? תיאורית הקונסםירציה היא שהקמפיין הזה הוא אשכרה הסיבה לציון הנמוך) וזה מבחינתך מסםיק מלהתעלם מפסקה שלמה שלי. כמה נוח. לא הכי מנומס גם.
לגבי מליארד ומשהו-הסברתי למה זה כתף קרה. אתה מתעלם מכל הטיעונים שאני כותב, ואז סתם זורק משפט "אבל הסרט עשה מיליארד דולר אז איך!" כשתגובה לפני זה הסברתי בדיוק איך. אתה עושה פה מניפולציות. זה לא כיף.
לך למישהו, סתם מישהו. תגיד לו "היה סרט שעשה מיליארד ומשהו דולר וגם הייתה לו נפילה מאוד חמורה בסוף השבוע השני". מה אתה חושב שהוא יגיד? שזאת אכזבה? גם אתה, חוזר על נתון אחד: סוף השבוע השני היה לא משהו. טוב. לא השתכנעתי מזה. אז השבוע השני היה לא משהו.
בנוגע לפילוח הנתונים שלך: אני לא מבין, כשאני אומר שמישהו מודה בכך שהוא שיחק עם הנתונים אני מעלה קונספירציה, אבל כשאתה אומר את זה זה אמת לאמיתה?
אבל, שוב, בבקשה ממך:
מכיוון שציון 7 ומעלה זה ציון שהוא אינו כתף קרה (אולי אכזבה קלה, אבל בטח לא בכי) ומכיוון שמדובר בשני שליש מההצבעות שהן 7 ומעלה.. האם האם זה שיש יותר ציוני 10 מ-1 לא פשוט אומר ש… אנשים אוהבים את הסרט הזה??
שוב, שני שליש מהאנשים אוהבים את הסרט. שלוש וחצי כוכבים, מכל מבקר, זה ציון חיובי. אם זה כתף קרה בשבילך, יאללה, בהצלחה.
מה שאני אומר זה ככה:
מה, מבחינתך, לא אכזבה? ציון 8? מיליארד וחצי? איפה הקו הדק הזה שאתה מצייר שבו "אחרוני הג'דיי" הוא איזה נפילה נוראית השם ישמור מה קורה פה? האם לא להגיד על 7.2 ומיליארד דולר "כתף קרה" לא בונה ציפיות קצת מטורפות מסרטים?
ככה:
לסרט הייתה פתיחת סופש ראשון קרובה מאוד לזה שלהכוח מתעורר. כלומר, בסופש הראשון של הסרט, הקהל היה נלהב באותה מידה (כמעט) כמו לפני הכוח מתעורר.
ובכל זאת אחרוני הגדי עשה שני שליש מהכוח מתעורר. הסיבה היא שמשבוע לשבוע הקהל נטש במספרים גדולים בהרבה, וזה למרות ביקורות נלהבות. הפה לאוזן בסרט הזה פשוט לא היה משהו.
האם אתה חושב שציפייה סבירה מהסרט הזה הייתה לשחזר-או להגיע קרוב לשחזר-את ההצלחה הכלכלית של הכוח מתעורר? על פי הפתיחה הכמעט זהה, מסתבר שכן. ובכל זאת הסרט אכזב.
האם אתה חושב שציפייה סבירה שהקהל יאהב את הסרט הזה לפחות באותה מידה כמו שאהב את שני הסרטים הקודמים? אם כן, הסרט אכזב.
האם אתה חושב שציפייה סבירה הייתה שהצופים יאהבו את הסרט הזה יותר מאשר את נקמת הסית? אם כן, הסרט אכזב.
האם אתה חושב שציפייה סבירה מהסרט הזה הייתה להגדיל את ההייפ של היקום הזה, ולא לרסק אותו? אם כן, הסרט אכזב.
מבחינתי, סרט שאכזב בכל כך הרבה מובנים, הוא אכזבה. ומבחינתי, סרט שהוא אכזבה – ניתן להגיד שקיבל כתף קרה. אז אפשר, בבקשה, להסכים שלא להסכים?
כן אבל...
סרט עם 7.2 ב-IMDb? כשאחוז המצביעים הכי גדול דירג 8? האחוז השני הכי גדול דירג 7, השלישי 9 והרביעי 10? ואפילו האחוז החמישי עדיין נתנו לו 6?
IMDb מראה את מה שהרבה אנשים כבר הבינו מזמן: שונאי הסרט הם מיעוט קולני באינטרנט.
ושוב, גם מבחינה כלכלית מדובר כאן בסרט הכי מצליח שיצא ב-2017. אולי הירידה שלו קשורה גם ל-Star Wars fatigue? בחיאת יש כל כך הרבה משתנים.
אבל הסרט הזה הוא לא אכזבה בשום קנה מידה. לכוח מתעורר היה את היתרון של להחזיר את הפרנצ'ייז אחרי שנים של כלום, פריקוולים גרועים ואז עוד קצת כלום. אם היית שואל אותי לפני 3 שנים, הייתי אומר לך שהוא לא ישתווה לכוח מתעורר קופתית.
"הסרט הזה וא לא אכזבה בשום קנה מידה".
טוב, הסברתי את הדיעה שלי בצורה די יסודית נראה לי. נשאר חלוקים.
שורה תחתונה:
אתה פוסל כל מדד שמציעים לך, כולל מדד IMDb שתמכת בו מקודם.
אז בהחלט נצטרך להישאר חלוקים.
בדיליי של חודשיים (תקופה עמוסה):
אתה נכנס איתי פה לויכוח על סמנטיקה, האם הסרט הוא כתף קרה, או רק אכזבה, או אולי בכי. זה דיון מעניין בעיניך?
נפילת הסופש השני וסקרי דעת הקהל, לעומת הסרטיפ הקודמים בסדרה, מראים שהקהל התאכזב מהסרט. זה הכל.
סוף השבוע השני ושוב סוף השבוע השני
נא להשוות רק לסרטים שפתחו כך שסוף השבוע השני שלהם נפל על ערב חג המולד. שום השוואה אחרת לא רלוונטית.
להבהרה: ראית איזו קפיצה מדהימה היתה בהכנסות ביום ש*אחרי* סוף השבוע השני? קפיצה גדולה פי כמה משהיה לסרטים הקודמים באותו יום שאחרי! זה ודאי אומר שאחרי גל המאוכזבים הראשון, בא גל שני שהתלהב, לא?
אז ודאי שלא, כי היום שאחרי סוף השבוע השני היה חג המולד עצמו – שבו הולכים הרבה לקולנוע. אלו פשוט השוואות שלא אומרות כלום (לא לטובת ולא לרעת הסרט). כשמשווים נתונים צריך לוודא שמנפים את ההטיות שבתנאים השונים.
אז "נפילת הסופש השני" לא מראה "שהקהל התאכזב מהסרט" אלא "נפילת הסופש השני" מראה שבסוף השבוע השני היה ערב חג המולד. לא יותר ולא פחות.
זה נכון. אף סרט שהרוויח יותר ממיליארד
לא נחשב פה באתר לכשלון ברמה שקראו להחליף בו את הבמאי. אפס סרטים כאלה. במיוחד פה באתר. במיוחד סרטי המשך לסרטים מצליחים. במיוחד לא כאלו שהסרט הראשון הרוויח פחות מהכוח מתעורר ואילו ה"כשלון" הרוויח יותר מה ג'דיי האחרון.
מעולם לא קרה. מעולם.
http://www.fisheye.co.il/avengers_2/
תראה לי מודרטור ואראה לך סטנדרט כפול.
מכיוון שקישרת לביקורת עם מלא תגובות, תהיה ספציפי
אם אתה מדבר על הדיון שלי שם נגד וידון – לא טענתי שהסרט הוא אכזבה קופתית, ולא שהסרט קיבל "כתף קרה". נקסט.
טענת בהחלט שהסרט כשלון
"ג'וס בשבילי הוא פשוט במאי בינוני. הוא אולי יוצר מוצלח,אבל הבימוי הבינוני שלו מכשיל את היצירות שלו"
אם הכשיל את היצירה, היצירה היא כשלון. אם היא כשלון איך הרוויחה מעל לבו של סיינט גונסון?
סטנדרטים כפולים של מודרטורים
לא, זה שמישהו מכשיל משהו לא אומר שמשהו הוא כישלון
וכמובן, אתה מתעלם מכך שהדיון שם הוא סובייקטיבי על טיב איכות הסרטים (כלומר, אם אני אוהב ומעריך אותם) ולא אובייקטיבי (כלומר, על כמות הכסף שהרוויח ודעת הקהל).
הסטנדרטים שלך לסטנדרטים כפולים זה שפשוט יהיו סטנדרטים ששונים משלך?
אם סרט אינו כישלון, אז אף אחד לא הכשיל אותו
ואתה טוענת שג'וס ווינדום הכשיל אותו. מכאן הסרט כשלון. מכאן כל הטיעון שלך על "אבל הרוויח מיליארד" הוא ראויה לב אנדרו כפול. סתרת את עצמך, כרגיל, אדון מודרטור
סרט יכול להיות לא כישלון
ועדיין מישהו ניסה להכשיל אותו – ולא הצליח. או הצליח, אבל רק במידה מסוימת (נגיד – הוא כישלון בכל הנוגע לדבר X אבל לא בכל הנוגע לדבר Y).
ושוב, אתה שם לב שאתה מתעלם מכך שהדיון היה על משהו שונה לחלוטין?
איך אפשר לשים לב למשהו שאתה מתעלם ממנו?
זו לא סתירה?
"מתעלם" לרוב* אומר שאתה שם לב למשהו אבל מתעלם ממנו
כלומר, שהוא נמצא במודעות שלך אבל מסיבות כאלה ואחרות אתה מדחיק אותו או מתנהג כאילו הוא לא שם. זה לרוב משהו ש"שמת לב" שאתה עושה.
יש נתונים רלוונטיים ויש נתונים לא רלוונטיים
לא הבאת שלושה סקרים. הבאת שלושה משאלי גולשים.
"סקרי" דעת קהל באתרים כמו RT ו-IMDB לא אומרים כלום. לא לחיוב ולא לשלילה. למה? כי הם לא מנוהלים לפי שום מתודולוגיה של ניהול סקר וניתוח התוצאות סטטיסטית. הבעייה הכי בולטת – אין שום אינדיקציה שאלו שמדרגים באתרים אלו מהווים חתך מייצג של כל קהל הצופים (ולכן שמתי כאן "סקר" במרכאות). הכי הרבה שאתרים אלו יכולים להגיד לנו זה אחוז שביעות הרצון בקרב האנשים המדרגים באתרים אלו (וגם לכך יש חריגות בוטות).
שני הסקרים היחידים (אתה מוזמן למצוא עוד) שנערכו עפ"י סטנדרטים של ניהול סקר (כאמור – בדיקה שהמצביעים ראו את הסרט, הצביעו פעם אחת בלבד, ומהווים חתך מייצג של הצופים) הראו שניהם 90% תמיכה בסרט ע"י הצופים. – שים לב שלא מדובר ש-90% טענו שזה הסרט הטוב ביותר אי פעם, אלא שהסרט טוב. לכן גם כל מיני נתונים כמו כמה ב-IMDB דירגו מעל 8 פשוט לא רלוונטיים.
"הסרט הזה בבירור קיבל כתף קרה מהקהל." – בוודאי לא נכון לסרט שהכניס כל כך הרבה כסף (וכן – זה המון כסף אפילו שהכח מתעורר הכניס עוד יותר).
עובדות:
– הקהל הרחב אהב ברובו הגדול את הסרט.
– רוב מכריע של המבקרים אהבו את הסרט.
– הסרט הצליח מאוד קופתית.
השערות לא מגובות בנתונים בעלי תוקף:
– הקהל שונא את הסרט כי כמה משתמשים אנונימיים מילאו עצומות נגדו
– הסרט קיבל כתף קרה מהקהל כי הרוויח פחות מ-2 מיליארד
כבר כתבתי – אתה אולי צודק, אבל אין קשר בין דעותיך לעובדות מגובות.
טוב, מצטער אם זה יהיה גס, אבל או שתתחיל להביא נתונים או שנסיים את הדיון הזה.
כתבתי שתי תגובות מפוצצות בנתונים וניתוח של נתונים, אתה לא מצליח להפריך כלום מחד ולא מביא שום נתון נגדי מאידך, אבל אני עדיין טועה כי ככה בא לך.
אני מצטער, אבל כרגע אתה פשוט עושה רושם של פאנבוי פנאט שנמצא בשלב ההכחשה. בחיים לא אבין איך העובדה שהקהל לא אהב סרט מסויים שאתה אוהב כל כך פוגעת בך אישית, עד לרמת הכחשת המציאות. תאהב מה שאתה רוצה, מה אכפת לך?
(ובפעם המאה-הציונים בימדב רוטן ומטה עקביים לחלוטין עם הביצועים בקופות. הכל משדר אכזבה גדולה. כל נתון צועק לך באוזן בדיוק את אותו הדבר. אבל אתה? "לא רלוונטי". מה אני אגיד).
הבאת נתונים לא רלוונטיים
והסברתי למה הם לא רלוונטיים. הם לא מייצגים בשום צורה שהיא את הקהל הרחב אלא (וגם זה באופן מוגבל) את גולשי אתרים מסויימים. כם אם תראה לי סרט שב-RT יש לו דירוג של 95% תמיכה מהקהל לא תהיה לזה משמעות לגבי הקהל הרחב.
כבר כתבתי בהתחלה – דנו בנושא זה ממש בדף הסרט הזה כאן וכל הקישורים כבר הובאו יותר מפעם אחת למעלה, אז נכון שכאן לא חזרתי עליהם עוד פעם (כי לא התחשק לי להביא אותם נתונים פעם רביעית) אבל נתונים (שלהבדיל מהנתונים שלך באמת יש להם תוקף) כבר הובאו. ואם אין לך כח לגלול למעלה ולפתוח תגובות, בוויקיפדיה סיכמו את הנושא, עם הפניות לכל סקר רלוונטי (ותקף סטטיסטית):
אצטט אותך, עם התאמות מתבקשות:
"אני מצטער, אבל כרגע אתה פשוט עושה רושם של פאנבוי פנאט שנמצא בשלב ההכחשה. בחיים לא אבין איך העובדה שהקהל אהב סרט מסויים שאתה שונא כל כך פוגעת בך אישית, עד לרמת הכחשת המציאות. תשנא מה שאתה רוצה, מה אכפת לך?"
(שוב: הציונים בימדב רוטן ומטה לא עקביים בכלל עם הביצועים בקופות, שהיו הצלחה גדולה, וגם לא עם אף סקר מבוסס אחר).
זכותך לשנוא את הסרט. אתה לא היחיד – יש קבוצה קטנה מאוד וקולנית מאוד ששותפה לדעתך.
הולי שיט, *אלה* הסקרים המדעיים שדיברת עליהם כל הזמן?
הסבר: הסקר של סרביימונקי נעשה ב*ארבע הימים הראשונים של ההקרנה*. כלומר, הוא סוקר בצורה לא פרופורציונלית מעריצים של מלחמת הכוכבים.
איך אני יודע? 89% ממעריצי מלחמת הכוכבים אהבו את אחרוני הגדיי, לפי הסקר. 81 אחוז ממי שלא מגדיר עצמו מעריץ, ו… 89 מכלל הסוקרים. לא ברור לי איך זה עובד (נראה לי הם הפרידו לקטגוריות של "לא מעריץ", "מעריץ קזואל" ו-"מעריץ ההארדקור") אבל ברור שהלא מעריצים הם מיעוט חזק.
רוצה לשמוע עוד משהו מעניין? נכון הסקר המדעי שכל כך נאחזת בו אמר ש81 אחוז מהקהל הרחב (לא המעריצים) אהב את הסרט באיזשהי רמה? זה *כמעט בדיוק* המצב בimdb (שהוא סקר לא מדעי, כמובן) וזה למרות טווח זמן רחב בהרבה, שתמיד מוריד ציונים של סרטים עם הייפ גבוה. 81 אחוז שאהבו את הסרט *באיזושהי רמה*, מתוך הקהל שבא לסרט בסופש הפתיחה, זו לא תגובה נלהבת. שוב, איך אני יודע? כי זה גם (כמעט) אחוז התגובות חיוביות-באיזושהי-רמה של באטמן נגד סופרמן.
חשוב להזכיר, כי אתה מנסה לשכוח-כל האכזבה שהנתונים האלה משדרים עקביים לחלוטין עם נפילת הסופש השני של הסרט שמזכירה את… באטמן נגד סופרמן. עוד פעם.
מה שאני מנסה להגיד פה-יופי שמצאת סקר שכתוב בויקיפדיה שהוא מדעי. זה לא עוזר אם אתה קורא אותו כמו רובוט.
אשכרה כל מה שמצאת רק חיזק עוד יותר את הטענות שלי. אתה קולט על מה בזבזת לשנינו את הזמן?
בנוגע לפסקה האחרונה שלך, תגיד, אתה אשכרה מנסה להחזיר לי? אתה שם לב כמה אתה כועס ממה שקורה פה? סורי, תגובה כזו אמוציונלית לזה שהקהל לא אהב את הסרט כמו שאתה אוהב אותו לא נראית לי סבירה.
אם אתה צעיר אני מתנצל-כי באמת שכולנו היינו במקומות האלה. אבל אם לא-רבאק, אתה לא חושב שאתה מגזים? אני מרגיש שאני יושב ומוכיח לך שהבן שלך רוצח סדרתי.
מרשים
קח נשימה ארוכה ותירגע. לקחת מאוד קשה את זה אם חזרת לפוסט מלפני כמה חודשים עם כזה זעם קדוש.
הסקרים שאחרי יציאת הסרט לא מאוד מייצגים לדעתך? יכול להיות. אבל הם היחידים שיש לנו שנעשו בצורה שתקפה סטטיסטית. כל השאר המצאות וניחושים (שאולי נכונים ואולי לא, אך ללא ביסוס חוץ ממה שבא לך להאמין).
הירידה הסוף השבוע השני? חסרת משמעות לחלוטין כפי שכבר הוסבר מספר פעמים (היה ערב חג מולד, זה היה צפוי. והיתה עליה חדה יום אחרי, גם כצפוי).
אין לי שום רצון "להחזיר לך" (פשוט המילים שלך כל כך התאימו למה שכתבת שזה חסך לי את הצורך לנסח מחדש). וגם אין בי שום כעס (מה שאי אפשר להניח לגביך לאור התגובות, הטון שלהן והאובססיה). מאחל לך שתמצא דרך לשחרר ולהמשיך הלאה. וגם אם לא, אז לא נורא. אין שום דבר "רע" בזה שבחרת להאמין שמשהו הוא נכון ללא נתונים, רק חבל שאתה מרגיש צורך להמציא נתונים (איפה שאין) ולהתעלם מנתונים (איפה שיש) כדי להצדיק לעצמך את נוכונות הדעה שלך. אבל זו זכותך המלאה לחשוב ולפעול כך.
אכתוב שוב: "זכותך לשנוא את הסרט. אתה לא היחיד – יש קבוצה קטנה מאוד וקולנית מאוד ששותפה לדעתך."
זה יוצא משליטה. נסכים שלא להסכים?
(ל"ת)
בוודאי
חשבתי שזה היה המצב כשהדיון הסתיים לפני חודשיים.
יש לשים לב שברוטן לא מכניסים לציון הממוצע את כל הדירוגים
ספציפית, אם דירגת סרט בכוכב 1, זה לא יכנס לממוצע. רק 2 ומעלה.
אז הממוצע האמיתי של אחרוני הג'דיי נמוך בהרבה.
אבל זה דיון סרק. נמשיך לראות מספרים שמציגים מגמה ברורה, ולראות איך מפסידים כסף על מה שהיה אווזה המטילה ביצי פלטינה עד לפני כמה שנים בודדות. מהצד השני ימשיכו לתרץ ולתרץ. דיבורים במקום דולרים. ואנשי העסקים של דיסני ידעו להקשיב למספרים ולא לתירוצים ובכך זה יגמר.
כרגיל
הפסד כסף
כאמור, אולי. הכל יכול להיות.
אך רק סרט אחד בסדרה זו הפסיד כסף (וחלק משמעותי מזה היה עקב הוצאות ההפקה המנופחות).
כל שאר הסרטים הרוויחו סכומי עתק. אז מגמה אין כאן.
רק סרט אחד הפסיד כסף
הזכיון בסדר גמור
https://www.forbes.com/sites/lukethompson/2017/12/21/why-arent-star-wars-toys-selling-as-well-this-year/#47977a9654e5
בכלל קראת את הכתבה אליה קישרת?
המשפט הראשון:
ואז הם מונים מספר סיבות אפשריות, החל מפשיטת הרגל של Toys-R-Us ועד זה שהסרטים האחרונים לא הביאו מספיק דמויות חדשות למכור מהן צעצועים.
תזמון
שלא לדבר שכתבה זו נכתבה מספר ימים בודדים לאחר צאתו של אחרוני הג'דיי, ולכן מדברת על ירידה במכירות צעצועים בסוף 2017 (ביחס לסוף 2016).
בדיוק בזמן שהסרט היה אמור להעלות את המכירות
וזה הזמן שהוא כשל בו.
אבל זו הנקודה שלי מלכתחילה. צד אחד טוב במילים, בתירוצים, בהתחמקויות, המשמעויות כפולות. הצד השני פשוט מראה מספרים. וזה ברור למי האנשים בדיסני יקשיבו.
בדיוק
מסכים עם כל מילה שכתבת כאן: "צד אחד טוב במילים, בתירוצים, בהתחמקויות, במשמעויות כפולות. הצד השני פשוט מראה מספרים".
ההבדל הוא איזה צד מביא נתונים מגובים ולפי שיטות סקירה מדעיות ואיזה צד מסתמך על נתונים חסרי משמעות (משובי גולשים) שאף סותרים את נתוני הקופות.
זכותך לשנוא את הסרט. אתה לא היחיד – יש קבוצה קטנה מאוד וקולנית מאוד ששותפה לדעתך.
קייטלין קנדי מנהלת מזעזעת.
היא מתנהגת עם הפרנצ'ייז כמו נער במאנצ' בתוך פיצרייה,כל ה"אסטרטגיה" שלה היא פשוט לשחרר כמה שיותר סרטים של סטאר וורס בהנחה שכולם רווחיים בהכרח. היא מתנהגת כמו ילד מפגר עם תת מקלע. אין לה מושג מה לעשות עם היקום הזה, והיא הצליחה להגיע תוך שני סרטים מאחד הסרטים הכי מצליחים אי פעם לכשלון קופתי ענק ולסרט אחר שנוא.
המנהלים בדיסני, לעומתה, הם אנשי עסקים רציניים ולכן הם פשוט עקפו את ההחלטות שלה ודרסו את כל התכניות שלה לעתיד, וטוב שכך. אני מניח שהיו מפטרים אותה אם זה לא היה מראית עין רעה, אבל כנראה שאף אחד לא ישים על ההחלטות שלה מעכשיו גם ככה.
מקווה מאוד שאחרי שיסיימו עם הטרילוגיה הנוכחית (שאבודה לדעתי) הם ילמדו מדי.סי ויעצרו הכל, יקחו נשימה, ויחשבו טוב טוב איך ממשיכים מכאן. יש ליקום הזה פוטנציאל ענק ואני בטוח שיש המון יוצרים שיכולים להוציא להם ממנו זהב.
הי יש לי רעיון: בואו ניתן לג'ורג' לוקאס לביים את הפריקוול לסיקוול של הריבוט!
(ל"ת)
זה מוכיח שיקום קולנועי זה לא רעיון טוב
הסיבה שאנשים חושבים שזה רעיון טוב זה כי הניסיון הראשון התברר כהצלחה, ודברים שמצליחים כבר מההתחלה, ככל הנראה יהיו מצליחים גם בשאר הפעמים. כי רוב הסיכויים שמה שהתברר כמוצלח בהתחלה, יש לו סיכוי גבוה מ-50% להצליח, ולכן במקרה שלנו אנשים ניסו עוד פעם ועוד פעם, בתקווה שיפלו על הצד הנכון של המטבע. אחרי הכל, רוב הסיכויים שרוב הסיכויים שהם יצליחו. אבל, מסתבר, שבמקרה שלנו למטבע יש הרבה יותר משני צדדים, והעובדה שמארוול הצליחו עם הניסיון הראשון לעשות יקום קולנועי מראה שהתרחש הבלתי יאומן וקרה שמשהו שיצליח באחד מתוך מאה ניסיונות, יצא מוצלח על הפעם הראשונה. זה אמנם מגניב שדבר שיש סבירות כזו נמוכה שיקרה קרה במציאות, אבל זה קצת חבל שבגלל שהדבר המגניב הזה, אנחנו צריכים לראות עוד ועוד ניסיונות כושלים להקים יקומים קולנועיים.
זה לא מקרי שזו פעם ראשונה. זה בגלל
למיטב הכרותי היקום המשותף של מארוול זו פעם ראשונה שניסו לבנות יקום קולנועי עם מחשבה מראש לאן צפויים להגיע. אני מאמינה שאם נחזור מספיק אחורה נראה מספיק סרטים שמדברים אחד עם השני ברמות שונות. חלקם באופן שמתוכנן מראש, וחלקם בדיעבד. ההבדל העיקרי של מארוול זה שהם הצהירו על זה בראש חוצות, כבר מהסרט הראשון (או ליתר דיוק, מהקומיק-קון שלפניו, כשהראו חלקים מאיירו מן פעם ראשונה). והם עמדו בהבטחה שלהם. והם עשו את זה טוב, והם ממשיכים לעשות את זה, ובשלב זה – זה נהייה קצת מתיש. זה כבר לא חמישה שישה סרטים שצריך להשלים, זה כמעט שלושים, עם שניים-שלושה סרטים בשנה, ולא לפספס. ואחרי שנגמרה ההתלהבות מהרעיון הראשוני, זה כבד להכנס לעוד יקום קולנועי.
עכשיו שלא תבינו לא נכון – אם יהיה עוד יקום קולנועי שעשוי טוב מההתחלה אני מאמינה שהוא יצליח, אבל אני מאמינה שיהיה לו יותר קשה, לא יותר קל, כי ההתלהבות הראשונית מהקונספט (שהיא עצמה הצליחה לגרום לאנשים לראות סרטים כמות ת'ור או קפטן אמריקה הראשון בקולנוע) כבר לא קיימת. הקהל עכשיו רוצה סיבה טובה להכנס לרכבת הרים כזו.
לקרוא ליקום 'מלחמת הכוכבים' כושל כלכלית
זה שימוש משונה מאד במונחים האלו.
ביקום של מארוול יש והיו מספיק סרטים מצ'וקמקים בין ועד גורסי הקופות האחרונים.
ההבדל בין די סי למלחמת הכוכבים היא עצומה.
בזמן שבאטמן נגד סופרמן ויחידת המתאבדים היו שנואים אוניברסלית (ובמידה רבה גם ליגת הצדק) – הם גם נקרעו לגזרים בידי המבקרים וכמובן גרמו לשיא של הפייז 1 של די סי להתרסק עם הכישלון של ליגת הצדק.
אחרוני הג׳דיי לעומת זאת היה מאד אהוב על מבקרים ועשה קופה טובה, והירידה בהכנסות היתה צפויה. סולו אמנם היה כישלון קופתי אבל לא לכלכו עליו כמו על די סי. הקהל פשוט היה אדיש.
השוואה מוגחכת
3 סרטים ברציפות שעברו את המיליארד זה הישג חד פעמי וסולו היה רעיון שעלה באדישות מתחתחילה אבל הפסד אחד לא יכול למחוק את ההצלחה ההעצומה