איזה. טריילר. מטומטם. אוף. "אל תוך היער" יכול להיות אחלה דבר: עיבוד לקולנוע של המחזמר שמספר על דמויות מאגדות שונות, בבימויו של רוב מרשל – שאולי לא מוצלח במיוחד בבימוי סרטים של שודדי הקאריביים, אבל בבימוי סרטים המבוססים על מחזות זמר הוא דווקא סבבה לפעמים ("שיקגו")*. ורשימת המשתתפים יפה מאוד. נשאר רק לראות איך כל העסק הזה של השירה עובד. המוזיקה אמורה להיות מצוינת – כתב אותה סטיבן סונדהיים, והוא זכה עליה בהרבה פרסים וכאלה.
אז מה משחררים? כמובן, טיזר שבו אף אחד לא שר אפילו מילה אחת. מישהו עוד עלול לחשוב שזה מחזמר, איחס.
בלי שירים, הסרט הזה הוא רק עוד סיפור כזה של דמויות-מאגדות-שונות-מקובצות-יחד, והרעיון הזה כלשעצמו, תתפלאו לשמוע, אינו שיא המקוריות. העיצובים של הדמויות לא מעניינים (ג'יז, רפאנזל, תסתרקי לפעמים) והצילום יפה באופן דיסני-גנרי כזה. בקיצור, תחזרו אלינו כשיהיה לכם משהו להשמיע לנו. "אל תוך היער" ייצא בארה"ב בכריסטמס, ואלינו אמור להגיע, נכון לעכשיו, רק בפברואר.
* ולפעמים לא. היה סרט כזה, "Nine". אתם בטח לא זוכרים, אבל הוא היה גרוע.
(עוד מחשבה: לפני לא הרבה זמן, אם ג'וני דפ הציב את כף רגלו בסרט, הפרצוף שלו היה מרוח על כל הפוסטרים. עכשיו הגענו לשלב שבו יש סרט שבו משתתף ג'וני דפ, והטריילר לא מוכן להראות לנו את ג'וני דפ).
כן, טריילר מאכזב.. אבל!
Into the woods הוא מחזמר כל כך טוב ומוערך ומהווה (לדעת אשתי האמריקאית) אחד מעמודי התווך של התרבות האמריקאית המודרנית, שאני רוצה להאמין שעשו הכל כדי לא לדפוק אותו. מה שמחזק את האופטימיות שלי היא הקאסט.
בעניין אחר, בפעם האחרונה שראיתי את אמילי בלאנט היא נראתה כאילו יצאה ממשחק מנגה יפני, חרב ענקית והכל. עכשיו קצת פחות.
הלוואי הלוואי הלוואי וזה יהיה ראוי
בכל הנוגע לסרט הזה אני הולך להיות פאן בוי לתפארת, ורק לצווח על כמה שאני אוהב את חומר המקור.
אבל באמת, זה עניין זה נפלא.
נקווה רק שהסרט יעשה עימו חסד (כי מארשל הזה עולה לי על העצבים).
נראה קצת תפל.
מרגיש כמו retelling איב"י מהסוג שדיסני מאוד אוהבים להפיק (ובצדק, גם הגרועים שבהם מכניסים לאולפן המון כסף), רק שהפעם, במקום אגדה אחת הם מספרים מחדש כמה אגדות במקביל.
לגבי ההיעלמות של דפ, אני משער שזה נובע פחות מתחושת המיאוס כלפיו ויותר מהרצון לבנות מתח וציפיה כלפי הדמות שלו. השערה נוספת היא, שמכיוון שהוא מגלם דמות שתצריך, כנראה, לא מעט עבודת CGI, הם חושפים רק את החומרים המוכנים, או כאלה שהוכנו במיוחד לטריילר.
דילמה
מצד אחד יש גבול לכמה אני יכול לא להתלהב מסרט עם אנה קנדריק. וכשמוסיפים לעניין את אמילי בלאנט, מריל סטריפ וג'וני דפ בתפקיד שהוא עלול אשכרה לשחק בו, אז ההתלהבות בתוכי גואשת.
מצד שני יש גבול לכמה אני יכול להתלהב מסרט של רוב מארשל כי שיקאגו אולי סרט אדיר, אבל זכרונותיה של גיישה היה נוראי נוראי נוראי ( וזה חבל מעט, כי דווקא היה בספר לא מעט רגעים יפים ואני חושב שאהבתי אותו בכלליות אבל זה היה לפני עשור בערך.)
אז אני לא יודע אם אני מתלהב או לא לקראת הסרט. הקדימון לא שינה לי לכאן או לכאן.
בפעם הקודמת שמריל סטריפ השתתפה במחזמר קולנועי
זה היה "מאמא מיה", אז בלעך. אני לא מכיר את המחזמר Into the Woods, אז יכול להיות שיש בו פוטנציאל לסרט מעולה. הטריילר הזה באמת לא נותן סיבה להיות אופטימי. באותה שנה בה יצא הבלגן השמאלצי "מליפיסנט", אני לא לגמרי סומך על דיסני עם דמויות מוכרות מהאגדות.
בפעם האחרונה שמריל סטריפ השתתפה במחזמר קולנועי
היא הוכיחה שהיא מלכה גם כשמכריחים אותה למשש את הציצים של עצמה על גג מקלקר בעודה שרה אגתה פלאסקוג. "מאמא מיה" הוא אחד ממחזות הזמר הקולנועיים הכי קמפיים ומטופשים בתולדות המדיום, מריל סטריפ נשארה אלילה. בשילוב עם חומר בימתי מקורי שיש לו קצת יותר בשר ובמאי שהוכיח כבר שהוא יודע לתפעל סרט בלי לפזר נצנצים על הפריים בפוסט פרודקשן, יש מצב שהסרט עדיין יהיה שווה. הטריילר באמת מעפן.
מהמעט שאני זוכרת על המחזמר הזה
המילים בטריילר הם חלק מהשיר הראשון בו – מצד שני, זה לא יגיד כלום לאף אחד שלא מכיר את המחזמר המקורי…
מה שמדאיג אותי הוא הנטייה הקבועה ללהק לסרטי מחזמר המון המון שמות מוכרים, כדי שמה שימשוך אנשים לסרט הוא הקאסט. השירה נהיית משנית… בשיקגו זה עבד להם (עד היום לא ברור לי איך), במאמה מיה קצת פחות (אבל האופי הכללי של הסרט פיצה על זה), את עלובי החיים זה די הרס. אנה קנדריק יודעת לשיר, מריל סטריפ עושה את זה פעם שניה, אבל כל השאר מדאיגים אותי…
זה לא ממש ככה
יש כמה שחקני קולנוע מפורסמים, אבל הרבה מהתפקידים האחרים ניתנו לשחקנים שעיקר הניסיון שלהם הוא במחזות זמר בברודוויי. אני לא מכיר את המחזה, כך שאני לא יודע עד כמה הם משמעותיים.
אתה צודק בגדול
אם נסתכל רגע על השחקנים הגדולים של של הסרט, יש לנו את מריל סטריפ, אנה קנדריק, אמילי בלאנט, כריס פיין וג'וני דפ. מריל סטריפ אלילה שיכולה לעשות הכל, ואת הדמות שלה בסרט תמיד נותנים לשחקנית גדולה שיכולה להצדיק את הנעליים הגדולות אליהן היא נכנסת. אז גם אם סטריפ היא לא אלילת ברודווי, יש צדק גדול בליהוק שלה. דמותה של אנה קנדריק הוא דיי מרכזי, אבל יש לה רקע על הבמה ובשירה, אז זה ליהוק שנע בין התפר של לנצל את המעמד שלה ובאמת למצוא מישהי שיכולה להתאים. הדמויות של פיין ודפ מוצלחות וחשובות אבל לא מכילות המון שירה, כך שלמצוא שחקנים אהודים שיודעים לשיר מספיק טוב זה הגיוני. דמותה של אמילי בלאנט מאוד מרכזי, אבל אני לא בקיא בהיסטוריה המוזיקלית שלה. אבל היא מקסימה, אז יהיה בסדר. ובאמת ששאר הדמויות (האופה וכיפה אדומה בעיקר) מאוד מאוד מרכזיות וניתנו לשחקנים אנונימיים יחסית, כך שנראה שבגדול עשו איזון יפה בין שמות גדולים לכישרונות ראויים.
אמילי בלאנט לא מדאיגה אותי
כי, כפי שנאמר פה למטה, היא בהחלט בעלת ניסיון בשירה על במה:
http://youtu.be/iLsIs8dVyK8
מה גם שהתפקיד גולם בעבר ע"י שחקניות שלא בהכרח היו זמרות מקצועיות (אפילו ג'ואנה גליסון מההפקה המקורית לא הגיעה בדיוק לכל התווים שהשירים בתפקיד שלה דורשים), והוא נשען יותר על כריזמה ויכולות משחק, ובלאנט התברכה בשניהם.
למרות כל ההתלהבות מסטריפ, אני עדיין ספקן לגביה. כלומר, לא לגבי איכויות המשחק שלה (חילול הקודש), אלא לגבי מה יעשו בשירים שנועדו לתפקיד המכשפה, שהם מהשירים היפים והמורכבים במחזמר.
היי! התפקיד היחידי שהוקרב כתוצאה מהסטאר-קאסטינג בלה מיז הוא של ז'אבר.
שזה די טרגי באמת, כי לפני שבוע בערך גיליתי איך נראה התפקיד הזה כשמישהו שאשכרה יודע לשיר מגלם אותו. חוץ מזה, היו את הלנה בונהם-קרטר וסשה ברון-כהן (לשניהם יש ניסיון במיוזיקלס קולנועיים, שניהם לא זמרים – שניהם הפגיזו לחלוטין ב"Master of the house"), וכל השאר זמרים נהדרים נהדרים נהדרים. ג'קמן, הת'וואי, סייפריד, אדי רדמיין, סמנתה ברקס – לכולם יש זוג ריאות חזק לגמרי.
וזה לבד הרס לי את הסרט :(
כשראיתי אותו בקולנוע הייתי יותר מדי בהתלהבות מזה שאני רואה סרט שמבוסס על אחד משני מחזות הזמר האהובים עלי, אבל כשראיתי אותו בפעם השניה בבית רק רציתי לגחך בכל פעם שראו את ראסל קרואו על המסך.
והאמת שגם יו ג'קמן, שאמור לדעת לשיר, הצליח להרוס חלק מהקטעים שלו. לגבי השאר אני מסכימה.
master of the house זה שיר קל,התאווי שרה בסדר ולא יותר מזה ואני ממש לא מצליח להבין איך מישהו יכול לומר שאדי שר טוב. הטכניקה שלו פשוט מחרידה(פשוט להסתכל עליו ולראות על מה אני מדבר)…
למרות כל זה אני מסכים שרק ג׳אבר כדמות הועבר בצורה מחרידה.
על פונטין אפשר להתווכח,אבל זה לגמרי תלוי בשחקן שמשחק אותה. אן הלכה על דמות מסכנה וחלשה בזמן שאחרות בוחרות לעשות אותה אישה חזקה.
למרות כל זה,הסרט כסרט לא היה רע לטעמי. הם לא שרו כמו שהייתי מצפה מהם לשיר אבל הוא היה אינטימי והיה נאמן פחות או יותר למקור..
לאדי רדמיין היה זוג ריאות מרשים למדי.
זו טכניקה די שרויה במחלוקת, אבל אני אהבתי. אני חושב שהת'וואי הגיעה לטונים הנכונים, ושבאופן כללי – פאנטין בדר"כ היא די נקודת קיצון של סבל ועליבות. באופן כללי, אני חושב שכשמדובר ביצירה דרמטית עם שירים, הדגש עדיין אמור להיות על משחק. אין ספק שאין מחילה על הפער העצום שבין היכולת הדרמטית של קרואו ליכולת הווקאלית שלו, אבל באופן כללי – כן, אני מוכן למחול לשחקן ששר סבבה כל עוד הוא מצליח להעביר את המצב שבו הדמות שלו נמצאת במהלך השיר על הצד הטוב ביותר. למשל, מריל סטריפ ב"The winner takes it all" – היא לא נוסקת לגבהים מוזיקליים או משהו, היא זמרת די בינונית. אבל הסצנה עצמה מצליחה להיות מרגשת כי היא עדיין יודעת לשחק כמו שמעטים יודעים. כנ"ל לגבי אן הת'וואי בעלובי החיים (רק שבמקרה שלה, היא אשכרה שרה טוב).
אני לא חושב שיש ויכוח על הטכניקה שלו. כל מורה לפיתוח קול יגיד שהיא די איומה..
אני לגמרי מסכים לגבי העובדה שהרבה יותר חושב שהשחקן ידע לשחק.
זה נכון שתמיד יקחו את השחקן שיודע לשיר לפני הזמר שיודע לשחק.
הבעיה היא שבסרט בתקציב כזה לא לוקחים מישהו שיודע לעשות את שניהם.
מאותה הסיבה יהיה לי מאוד מאוד קשה לאהוב את מריל סטריפ בסרט הזה.. היא לא תוכל להגיע לעשירית מהיכולות הווקאליות של ברננדט. השאלה שצריך לשאול היא-האם התפקיד הוא תפקיד שהרבה ממנו מועבר דרך הקול. סאלי בקברט למשל לא אמורה להיות זמרת טובה עם קול ״יפה״.
אני רק הערה
ג'וני דפ כן שיחק במחזמר.
קריי בייבי, והוא היה דווקא לא רע.
"אינו שיא המקוריות" זה אנדר-סטייטמנט
יש כרגע שתי סדרות שונות עם הקונספט הזה של שילוב אגדות. ההבדל העיקרי הוא שפה אנשים גם שרים, אבל כנראה שלא רוצים שנדע את זה. הסרט היחיד של הבמאי שראיתי הוא "שודדי הקאריביים", אז בכלל אין לי ציפיות. אבל כנראה שבכל זאת אראה את זה כי אנה קנדריק היא מהאנשים האלה שאראה כל סרט שלהם. במיוחד כשהיא שרה.
המחזמר יצא ב1986.
והן?
אשמח לדעת על איזה סדרות אתה מדבר
בנוסף זה ממש מזכיר לי את הקומיקס Fables
גרים והיה היה פעם.
(ל"ת)
המעניין הוא ש"היה היה פעם" שייכת לדיסני.
(ל"ת)
אמילי בלאנט! אני אוהבת אותה מאוד
ואם היא יודעת לשיר אז בכלל מעולה.
לא שמעתי על המחזמר הזה קודם ואת שיקגו לא אהבתי, אבל דווקא הקאסט חביב בעייני: מריל סטריפ אלילה, אנה קנדריק מצויינת ואני די מחבבת את כריס פיין. מקווה שיהיה מוצלח.
לא מתרשם
הם משנים קווי עלילה,סונדהיים בקושי מוזכר בטריילר, הם לא שרים ומריל סטריפ נכנסת לנעליים הענקיות של ברננדט פיטרז.
נראה לי שזה לא יהיה מזהיר..
אולי להפך
אולי הם שומרים את איך יראה ג'וני דפ בתור סוג של מתח (שיהיה להם מה לשחרר בהמשך, או לסרט עצמו).
או שפשוט הדמות שלו עשויה מ-CG ועוד לא גמרו אותה
והם מחכים לטריילר הבא בשביל זה,
(אבל זה רק ניחוש ואין לראות בו כוונות אחרות)
אני מפחדת :(
זה יכול להיות מוצלח כמו שיקאגו, וזה יכול להיות נורא כמו בערך כל שאר המיוזיקלס הקולנועיים בשנים האחרונות. זה שאין תו אחד בכל הטריילר ושנראה שהשקיעו מלא באנימציה ואפקטים קצת מדאיג אותי.
תהיות.
מצד אחד – אולי זה לא רע אם זה הולך להיות הכיוון שסדרת ה"אפל־יותר־בוגר־יותר" של דיסני הולכת אליו, במקום המשך השחטת קלאסיקות אנימציה.
מצד שני, אם רימייקיי הלייב־אקשן המתוכננים (לבערך כל סרט אנימציה קלאסי שדיסני הוציאו) הולכים להיראות כמו אלה שכבר יצאו, סביר להניח שאחד מהשניים יקרו: דיסני יבינו שמדובר בשטות, ויפסיקו עם זה מהר מאוד, לפני שיספיקו להוציא את גרסת הלייב־אקשן־איב"י של מיקי מאוס, או שהם ימשיכו עם הסרטים הללו, אבל הם יהיו גרועים וזניחים ויעלמו כשם שהגיחו. כך שאולי בעצם עדיף שימשיכו עם סדרת הרימייקים שלהם, שיבואו, יעצבנו ויעלמו, במקום ליצור עיבודים לא מוצלחים למחזות זמר בעלי פוטנציאל – שכנראה ישארו העיבודים הקולנועיים היחידים שייעשו להם.
זה לא יכול להיות אפל כמו המקור.
המקור עם המסרים שבו לא יתאים לילדים ולכן כבר הודיעו ששינו דברים כמו למשל המוות של רפונזל.
אבל נקווה שזה במינון
כי לנסות להוציא את המסרים ולהפוך את הכל לנגיש יותר לילדים פשוט הורס את כל העניין.
לכן מוטב שמלכתחילה היו נותנים לאולפן אחר שלא היה מפחד ללכת עם זה עד הסוף.
מאיפה הגעת למסקנה הזו? או למסקנות הללו?
בוא נתחיל בפשטות-הסרטים האלה מביאים לדיסני כסף ומלא.
דבר שני, רמת הסרטים לא רע בכלל, נכון שאליס היה נורא אבל ארץ אוז ומלפיסנט לא היו רעים ועל פי רבים( כולל פישלר לגבי מלפיסנט) היו טובים.
אז מה ההגיון להפסיק לייצר את הסרטים הללו?
לטעמי – כל הסרטים האלה לא טובים. אבל טעמי הוא טעמי, בוא נתייחס לעובדות: פרט ל'אליס', אף אחד מהסרטים האלה לא רשם הצלחה קופתית גדולה מדי, גם אם לא נחשבו כשלונות גמורים. כולם זכו לביקורות רעות ולחוסר אהדה כללי ודי גורף.
מי יודע – אולי גרסאות הלייב־אקשן הקרובות ל'סינדרלה' ול'ספר הג'ונגל' יהיו יצירות מופת, או סתם יכניסו המון כסף מסיבה עלומה (כמו 'אליס') – אך אם לא, אני לא חושב שתהיה לדיסני סיבה להמשיך עם הסדרה הזו.
דווקא מלפיסנט אנשים אהבו, אני אישית אהבתי אפילו יותר את אוז אפילו אבל דעתי לא משנה כרגע.
אוז עשה 500 מיליון בערך שיחסית לתקופה שהוא יצא זה טוב.
מלפיסנט עשה מעל 700 מיליון דולר שזה סכום גבוהה.
לפרוטוקול ראלף ההורס ופלונטר עשו פלוס מינוס 500, עזוב את זה שהם סרטים הרבה הרבה יותר טובים, האם נראה לך שבסכום ההכנסות האלה דיסני יפסקו עם סרטי אנימציה?
האם נראה לך שבאותו סכום רווח הם יפסיקו לייצר סרטי לייב אקשן בגלל ביקורות רעות?
אליס לא הצליח מסיבה עלומה....
דווקא היה מאוד הגיוני שהוא יצליח, למרות איכותו הנוראית: הוא יצא בתקופה שטים ברטון עוד נחשב במאי מעולה, והשיתופי פעולה שלו עם ג'וני דפ היו מוצלחים. אני זוכרת שהמחשבה על השילוב בין המוזרות של טים ברטון והחומרים של אליס זה כמו היום שילוב של טרנטינו עם מערבונים: שילוב מנצח.
גם הקאסט היה אחד האדירים: אלן ריקמן בתור הזחל שמעשן נרגילה או הלנה בונהם קרטר בתור מלכת הללבות, זה תכלס קאסט אדיר. ואני מזכירה שבתקופה הזאת התפקידים של ג'וני דפ לא היו מאוסים והוא לא היה מאוס, אז היה למה לצפות.
בגלל כל הסיבות שהזכרתי, אנשים החליטו להתעלם מהביקורות (כמוני) וללכת לראות את הסרט בקולנוע.
אני חושבת שאחת החידות הקולנועיות הגדולות של השנים האחרונות איך מכל הסיבות שהזכרתי, יצא סרט כזה גרוע. אני חושבת שגם בסרט הזה התחילה ההתדרדרות הקופתית (לא בו, אלא בבאים) ובעיקר ההתדרדרות באיכות הסרטים שהשניים האלה מוציאים. ביחד ובנפרד.
הסיבה להצלחה של אליס הרבה יותר פשוטה: אווטאר
זה היה סרט התלת מימד הגדול שיצא מיד אחרי אווטאר, כשהטכנולוגיה הזאת נחשבה לדבר הבא הכי לוהט וכולם רצו עוד ממנה, במיוחד כשהטריילר שלו פומפם בקולנוע לפני כל הקרנה של אווטאר. זה עשה לו חתיכת קידום.
מה שהוא אמר.
70% מההצלחה של "אליס" היא אווטאר.
ואחוז דומה של כשלונות התלת מימד של אותה שנה הם אליס.
(ל"ת)
אני תוהה על הנפילה של ג'וני דפ
זה כל מה שצריך? 2 סרטים כושלים ואתה out בהוליווד?
אחרי הכל מדובר בשחקן מוכשר…
2 סרטים כושלים? יותר לכיוון 5
אם לא כוללים עבודות דיבוב והופעות אורח, הסרט האחרון של דפ שקיבל מעל 50 אחוז ברוטן טומייטוס היה אליס בארץ הפלאות, שגם הוא עבר את זה בקושי (51%), והסרט האחרון שלו שלא היה כישלון קופתי הוא שודדי הקאריביים 4 (וגם זה רק בגלל המותג, אם מתעלמים משודדי הקאריביים אז גם פה ההצלחה האחרונה היא אליס). ג'וני דפ הוא מאוד מוכשר, אבל אין ספק שלא הולך לו משהו כרגע
התעלות לא היה טוב? לא ראיתי.
והפרש הבודד היה מוצלח אבל לא בזכות דפ גם הוא היה שמה אבל העלילה הייתה טובה יותר
"התעלות" נחשב לנוראי (גם אני לא ראיתי),
ו"הפרש הבודד" נכשל לגמרי בקופות (וגם בביקורות), למרות שלדעתי הוא אחלה סרט.
הבנתי את כוונתך, אם כי הסיבה היחידה שהפרש נכשל הוא שהיה מבוסס על סדרה או משהו והאמריקאים כעסו. ..
*או* שהוא היה סרט מרוח ומשעמם.
ג'וני דפ וג'רי ברוקהיימר בכלל מאשימים את המבקרים בכישלון שלו.
בקיצור, תלוי את מי אתה שואל.
מחזמר שמשלב כמה אגדות ביחד...
סורי, האסוציאציה הראשונה שיש לי מהמשפט הזה היא "הכל אגדה" של אורי פסטר, לנצח ולעולם.
לא יודע
מצד אחד, הרעיון של כמה דמויות מאגדות ידועות שונות, נשמע מעניין (אם כי הוא כבר יושם כמה פעמים, הקומיקסים של Fables ומשחק הפריקוול The Wolf Among Us הם הדבר הראשון שעולים לי לראש).
מצד שני, הפעם האחרונה שדיסני עשתה סרט מצולם הכולל פרספקטיבה שונה על אגדה ידועה, יצא מעפן ושיטחי אפילו יותר מהמקור!
זה כלכך נראה סרט של ברטון
כי מריל סטריפ נראה כמו הלנה בונהאם קרטר בסרט…כל סרט שלה + ג'וני דפ בטח בתפקיד גמלוני-ליצן-עצוב-מוזר-מייקל-ג'קסוני כזה + הפוסטר
מצחיק שאתה אומר את זה
זה מצחיק במיוחד כי השחקנית המקורית ששיחקה את המכשפה,ברננדט פיטרז, ממש דומה להלנה במראה.
באיזה יקום "סוויני טוד" נחשב לחרא של סרט?
אם מעריצי סוויני טוד הבימתי התלוננו על העיבוד הגרוע לקולנוע, הם כנראה לא היו יותר מדי רועשים. "סוויני טוד" סרט אדיר. זה שלהלנה בונהם-קרטר אין את הריאות של פאטי לופון לא אומר שהיא לא עשתה עבודה עצומה בתור גברת לאבט (ששדדה את ההצגה בכל סצנה שלה עם ג'וני דפ), ובאופן כללי הסרט הזה היה, לבינתיים, רגע החסד האחרון של ברטון בתור במאי. לא חסרים מיוזיקלס קולנועיים מסריחים מהשנים האחרונות ("מאמא מיה" ו"רנט" עולים לי לראש – "היירספריי", "שיקגו" ו"עלובי החיים" היו מעולים כולם. וככל שזה נוגע למיוזיקלס מקוריים יש גם את "מעבר ליקום" ו"מולין רוז'", שהיו עוצרי נשימה בעיני).
ואם מחשיבים את "Once more with feeling" אז בכלל...
(ל"ת)
סוויני טוד אכן מעולה
צפיתי בו שוב לא מזמן אחרי כמה שנים שלא ראיתי אותו, והוא נשאר מבדר ומזוויע כמו בפעם הראשונה.
המעניין הוא שעכשיו ממש רואים שם את כל הסימנים להתדרדרות של ברטון. אני לא מדבר רק על ג'וני דפ באיפור לבן והלנה בונהאם קרטר בתפקידים הראשיים (זה אולי צפוי ומעצבן, אבל כמה שהם היו מעולים שם), אלא בעיקר על העיצוב. פעם סרטים שלו הבטיחו סטים משוגעים לגמרי ולאו דווקא אפלים-גותיים-גנריים (קחו למשל את הסטים המשוגעים של צ'ארלי, שלא מעט מהם באמת הוקמו לצורך הצילומים). פה הוא כבר עובר לשלב המחזור והגנריות, פלוס המון מחשבים ובלו סקרינים. בחיי שלא ברור לי איך זה קרה, אבל זה לא הפריע לו לצאת סוחף ומהנה.
* כן, אני יודע שהמחזמר הבימתי טוב בהרבה. אז מה.
מעבר ליקום נוראי
העיבודים לשירים סבירים אבל הסיפור משעמם ברמות אחרות.
הסיפור לא משעמם
הוא פשוט לא קיים, אבל הוא גם לא העניין. העיבודים לשירים במעבר ליקום הם כמה מהעיבודים הטובים ביותר לשירים של הביטלס. חוץ מזה, הסרט הזה יפה בטירוף, ויש בו כמה סצינות הזויות (כמו הזאת שמלווה את happines is a warm gun)
זה בהחלט העניין
אני אוהבת סרטים מוזיקלים, הקשבתי לסאונדטרק של מעבר ליקום עשרות פעמים, ובכל זאת היה לי קשה מאוד לראות את הסרט עד סופו.
מסכימה!
סווני טוד הוא סרט ענק! והוא באמת היה רגע החסד האחרון של טים ברטון בתור במאי
פרנקנווני לא היה סרט רע, הוא לא היה סווני טוד אבל לא היה רע.
אני שותף מלא להמון חששות
אבל תמיד שב להזכיר לעצמי שג'יימס לאפין אחראי לתסריט, אז אולי יהיה בסדר.
סוויני טוד הוא סרט-מחזמר גרוע
אני מוכן להסכים עד מידה מסויימת (ולא רחוקה יותר מדי) שיש לסוויני טוד חן מסויים בתור סרט, אם הוא היה בוחר (כמו עיבודים שקדמו לו) לספר את הסיפור הרגיל וללא השירים של הספר הרצחני מפליט סטרייט, רצה הגורל וברטון התעקש לביים את הסרט כסרט-מחזמר, וככזה הוא צריך לענות על הכללים של הז'אנר שלו, שהם בעייתים, זה נכון בגלל חיסרון ברור של שימוש במדיום שלא בו הוא נכתב וזה לא קל בכלל לגרום לשירה לעבור טוב באולם קולנוע.
וככזה ברטון עשה החלטות הזויות עד רמת הגיחוך ורוב הסיכויים שאם הכרת את המחזמר הרגשת מרומה במידה מסויימת – החלטות שכוללות הוצאה בכלל של הקורוס מה שיוצר רגעים קולנועיים רעים כמו השיר God That's good שמושר ברובו על ידי הקורוס ובגרסת הסרט השורות של הקורוס מקוצצות (80% מהשיר כולל המילים God That's good, פייספאלם לא קטן).
בחירת השחקנים זה דבר שני, אתה מזכיר את הלנה, אני חושב שהיא לא מתאימה בשום קנה מידה ובלי מידה נאה של נפוטיזם מבית היא לא הייתה לעולם נבחרת לתפקיד הזה (אגב, לחלופין אני חושב שסשה ברון כהן עושה ביט מדהים ולזה באמת לא ציפיתי) הבעיה העיקרית היא ג'וני דפ, בחוסר יכולת השירה שמובילה לשינוי הסולמות הכי מזעזעים ששמעתי מעודי ובעובדה היותר פשוטה שהוא פשוט לא בגיל כדי לשחק את התפקיד.
קורוס?
מה זה קורוס? אנשים תכתבו באנגלית או תשתמשו במילה העברית, אני לא טובה בפענוח החצי חצי הזה :-(
מקהלה, chorus, שחקני מחזמר שאין להם תפקיד עם שם.
(ל"ת)
תודה. עכשיו ברור.
(ל"ת)
אני חושב,
שהקטע הזה (http://www.youtube.com/watch?v=ImiIMBPO9kk) בהחלט מספק ל… אמממ… חובבי המחזות שבינינו.
זהירות לא ללכת!!
זהירות לא ללכת!! אחד הסרטים הגרועים שראיתי מעולם. בכל מיוזיקל יש מידי פעם עלילה, פה לא. שירים הזויים ללא הפסקה, הסיפור הזוי והתוכן לפעמים נמוך ופוגע באינטיליגנציה. לא לילדים גם לא בני 15 פשוט כי התוכן כל כך נמוך. הסרט מתיש, אם זו הייתה הצגה היינו יוצאים באמצע כדי להביע עמדה, אבל זה סרט ורק כיווינו שזה עוד רגע נגמר. חצי שעה ראשונה אתם חושבים שאולי יהיה יותר טוב, שחקנים מצויינים בטח לא היו משתתפים בסרט מביש. בשאר הזמן אתם בעיקר לא מאמינים שאתם עדיין פה ומקווים שזה ממש עוד רגע ייסתיים.