שמו העברי של הסרט המצוין כאן אינו השם הרשמי שניתן לו על ידי המפיצים בארץ, וייתכן שהוא יופץ תחת שם אחר.

החיפוש אחר האושר כפי שמשתקף בחייהן של שלוש אחיות מניו ג'רזי, ובסודות והסטיות של בני משפחתן שמתגלים עם הזמן.

עמוד הסרט בחסות עומר ליבנה

סרט מס' 1 בסדרת אושר

אורך: 2:14

תאריך הפצה בארה"ב: 16/10/1998

בימוי

טוד סולונדז

תסריט

טוד סולונדז

משחק

ג'ון לוביץ'
ג'יין אדמס
לארה פלין בויל
סינתיה סטיבנסון
פיליפ סימור הופמן

תגובה אחת פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

1. תגובה שמכילה ספוילר מאת האסתטיקה של החבובות
   ספוילר

   צפיתי בסרט הזה בפעם הראשונה עם אימא שלי כשהייתי בן 13

   האסתטיקה של החבובות

   פורסם מרץ 1, 2014 ב 23:05

   כן כן, כבר אז הייתי מוזר ומתלהב. בזמן אמת חשבתי שזאת יצירת מופת אבל היום, אחרי שצפיתי בו שוב בפעם השנייה ואחרי שאני כבר מכיר את השטיקים של סולונדז, ההתלהבות קצת שככה. הצילום והמשחק המציאותיים עד מאוד הסיחו את דעתי, בצפייה ראשונה לפחות, מהפרובוקציות הזולות של סולונדז ומאוסף הסצנות הדוחות המקובצות בסרט. יותר מהכול, הסרט הזה הזכיר לי את ריימונד קארבר בריאליזם המלוכלך שלו (לא בהכרח את תמונות קצרות של אלטמן, אלא את הסיפורים הקצרים עצמם), אלא שקארבר מעולם לא היה בוטה כל-כך ומעולם לא נגע בנושא כמו פדופיליה, בטח לא בצורה השנויה במחלוקת שבה עשה זאת סולונדז. סצנות שבצפייה ראשונה ותמימה הרגישו לי טבעיות, כאילו היו יכולות בקלות להילקח מחיי היומיום, נראות לי עכשיו יותר גלויות מבחינת "איך המכונה עובדת" – הן לא באמת ריאליסטיות, הן רק נראות ככה בזכות בימוי ומשחק מצוינים. עדיין, מבחינתי זה תמיד יהיה סרט הסולונדז האהוב עליי, האחרון לפני שהוא איבד את זה סופית ואחד האהובים עליי משנות התשעים באופן כללי, כי מה שסולונדז עושה בסרט הזה זה בעצם לתת לנו תמונה עגולה של כל הדמויות – גם לדמויות של דילן בייקר או פס"ה יש מניעים, גם לקורבנות הרמוסים (ג'וני וג'וי) יש רגעים מגעילים. הבחירה של הסרט לא לחלק את הדמויות לטובות ורעות, אלא רק להציג לנו בני אדם כמו שהם, על חולשותיהם והמעשים השפלים שהם יכולים לעשות, היא שעושה את הסרט למה שהוא. לא לכל אחד ובהחלט עלול לזעזע ולערער את גבול הטעם הטוב, אבל עדיין מומלץ.

   וכמובן שהשיר של מייקל סטייפ וריין פיניקס בסוף פשוט ענק.

   ?

   הגב