בפרק הנוכחי של סדרת הסרטים הפופולרית המבוססת על סדרת ספרי הנוער הממש פופולרית, החברה הפוסט-אפוקליפטית המחולקת לפלגים מצויה במלחמה. גיבורתנו מסתתרת, יחד עם החבר שלה וקבוצה של מורדים חמושים, לאחר שהממשל הרודני השמיד את הפלג שבו נולדה וגדלה. אבל במחתרת, מתוכננת הנקמה: הגיבורה, כך מתברר, היא בעלת חשיבות מכרעת בהנחתת מכה ניצחת על הממשל ופירוק המערכת המעוותת אחת ולתמיד. עד כאן על "משחקי הרעב: עורבני חקיין, חלק ראשון", ועכשיו נעבור ל"סאגת מפוצלים: מורדים". ובכן, אותו הדבר.
בנוסף, אם ראיתם את "הרץ במבוך" (וחשבתם שהסוף היה אידיוטי לגמרי), חלקים גדולים מהסרט ייראו לכם מוכרים להפליא, ורבות כבר נכתב על הדמיון הרב בין הסדרה הזאת לבין "המעניק". ואם לאורך הסרט הקודם טריס, גיבורת הסרט, היתה סתם מישהי סופר-מוכשרת-מופלאה-מיוחדת, בפרק הזה היא כבר מקבלת במפורש את התואר של "האחת" – "The One" – שהכל תלוי בה, כמו ב"מטריקס", "הארי פוטר", "אליס בארץ הפלאות", "סרט לגו" וכל סרט שני בעשור האחרון. סדרת "מפוצלים", מתברר, היא ממוצע משוקלל של כל סדרות הפוסט-אפוקליפסה לנוער.
חבל, כי על החיקוי הזה מתבזבזים דברים טובים. קודם כל: שיילין וודלי. זאת אחת השחקניות הכי מרשימות ומקסימות בקבוצת הגיל שלה. הנוכחות שלה משפרת כל סרט. אפילו כשהסרט מסביבה הוא שטות מוחלטת. העיצוב, הצילום וסצינות האקשן – בניצוחו של רוברט שוונקטה ("RED") – גם הם יפים מאוד. ראויות לציון מיוחד הסצינות הסוריאליסטיות הרבות שמתרחשות בתוך סימולציה, עולם וירטואלי בנוסח המטריקס, ומשחררות את הסרט ממגבלות המציאות וההגיון.
וזה טוב, כי כשהסרט אמור להיות קשור למציאות או הגיון כלשהם, הוא לא יכול לברוח מהחטא הראשוני של הסדרה הזאת: הטימטום. כבר העברתי ביקורת שלמה בהשתאות מ"מפוצלים", וחשבתי שהפעם פשוט אקבל את המצב כפי שהוא ואתייחס לסרט בפני עצמו – אבל פשוט לא הצלחתי. הנחות הבסיס שעליהן מושתת העולם של הסדרה כל כך אידיוטיות, שגם אחרי סרט שלם להתרגל אליהם אי אפשר לקחת שום דבר ממנו ברצינות. לא, הרעיון של עולם שבו אנשים יכולים להיות רק כנים, אמיצים או ידידותיים, וכל אדם שיש לו יותר מתכונת אופי אחת הוא איום על המערכת ולכן יש לחסל אותו, לא הפך לפחות מטומטם במשך השנה האחרונה. למצב הבסיסי הזה הסרט מוסיף עוד מנה של עלילה לא-סבירה, לא-מוסברת או סתם מטופשת: קייט ווינסלט, כמנהיגת ה"רעים" מקדישה הפעם את כל מאמציה לפתיחת קופסה חשובה מאוד שבה אמורה להיות הודעה חשובה מאוד מהאנשים שייסדו את החברה המושלמת הזאת, כי היא מאמינה שזה יעזור לה (איך?) לממש את מטרותיה (שהן מה, בעצם?). אבל את הקופסה יכולים לפתוח רק "מפוצלים", והדרך היחידה לפתוח אותה היא לעבור מבחני סימולציה שיוכיחו שאותו האדם הוא גם אמיץ וגם חכם וכו' – כי מה יותר הגיוני מלהפקיד את המסר החשוב ביותר לחברה בידי האנשים שאסור להם להיות חלק ממנה. גם לא ברור למה צריך להוכיח "מפוצלות" עם כל המבחנים האלה כשממש בתחילת הסרט מוצג מכשיר שיכול לזהות בין רגע את מידת ה"פיצול" של כל אדם, ולכמת אותה באחוזים, שזה הגיוני רק קצת פחות ממכשיר שכשמכוונים אותו על מישהו יראה לכם את ה-IQ שלו – יודעים מה, עזבו, אין טעם. כל העסק פשוט אידיוטי מדי.
ושוב: חבל. פשוט חבל. "משחקי הרעב" כבר הוכיחו שפנטזיה לנוער לא חייבת להיות מטופשת. שיילין וודלי היא רצינית ויכולה להיות כוכבת אדירה של סרטים שיתנו לה משהו לעבוד איתו. רוברט שוונקטה יודע את העבודה. גם צוות האפקטים והעיצוב. אבל שום דבר מזה לא עוזר אם הכל מתבסס על סיפור שהוא כזה גיבוב של שטויות, שמעתיק רעיונות מסרטים אחרים והופך אותם לטפשיים יותר.
פורסם במקור בוואלה, שם הטוקבקיסטים מספרים לי שאסור לי לבקר את הסרט כי לא קראתי את הספרים ושם הכל מוסבר
השורה האחרונה - priceless
(ל"ת)
קראתי את שני הספרים הראשונים.
ובתור כזה, אני יכול להעיד שזה לא פחות מטומטם שם.
הספר השלישי
כדי להבין את כל העניין של הסיפור והעלילה צריך לקרוא אץ הספר האחרון…הכל מוסבר שם וחבל למי שאין סבלנות.
(כמו תמיד הספרים עדיפים על הסרטים).
אה והטוקבקיסטים צודקים.
אפשר להפסיק להשתמש בתירוץ המגוחך הזה?
אמנם לא ראיתי את הסרט (וגם אין לי כוונות לראות) אבל אם הסרט לא עומד בפני עצמו ורק אם קוראים את הספר מבינים אותו אז יש לסרט בעיה. בתגובה שלך פשוט השתמשת בכל קלישאות ה"כמו תמיד הספרים עדיפים על הסרטים" ו"הכל מוסבר שם (בספר הבא)" בלי להביע דעה מנומקת. לא, לא תמיד הספרים אוטומטית עדיפים על סרטים ונמאס לי מהאנשים שכל הזמן אומרים לי שאם הסרט לא מוסבר זה כי בסרט השני יסבירו הכל. אם יוצרי הסרט רוצים שאני אטרח לצפות בשני (או השלישי, ווטאבר) אני מצפה שייפסקו לפחות כמה הסברים בסיסיים ושיפסיקו לזלזל באינטליגנציה שלי.
לא, הטוקבקיסטים לא צודקים.
הסרט מטומטם. אם הספר לא מטומטם, הידד לו. זה לא משנה את זה שהסרט מטומטם. גם אם הלחם טעים, זה לא משנה את זה שהסרט מטומטם. גם אם הירח עשוי גבינה זה לא משנה את זה שהסרט מטומטם. רק הסרט יכול לשנות את זה.
חיפשתי את הכתבה ב״וואלה״
(כי אני מזוכיסט, אני מניח)
נתקלתי שם בטוקבק המופלא: ״סרט מעולה ….. הכתבה ?? סתם דעה של משהו שלא אהב את הסרט !״
תשמע, זה נכון לחלוטין עובדתית,
ולכן זו תגובה אינטליגנטית מאוד בסטנדרטים המקובלים שם.
כל הכבוד באמת, רד. עכשיו בא לי טוסט גבינה.
(ל"ת)
ולי בא טוסט צרפתי עם גבינה, חמאה ביצה וסלט ירקות!!
האם, לפי הגיון הסרט, זה הופך אותי לאויב המדינה?
חמור מזה
אם תשאל אחד, גארי יורופסקי, זה הופך אותך לנאצי.
![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
ואם נאצי יאכל טוסט צרפתי עם גבינה, חמאה ביצה וסלט ירקות, למה זה יהפוך אותו?
(ל"ת)
אוי, תפסיק להיות כל כך נאצי לגבי זה!!
(ל"ת)
למרק.
(ל"ת)
למרק מת איזה מאה שנה לפני עליית הנאצים. לא קביל.
(ל"ת)
מצטער. אבל זה תירוץ ממש מחורבן
אין לי שום סיבה לקרוא את השלישי אם השניים הראשונים היו פשוט זבל.
ואני גם לא רואה איך הם יש להם אפשרות להצדיק את הדברים שקורים בשני הספרים הראשונים אלא אם כן מתברר שכל הדמויות זה אנדרואידים עם בינה מלאכותית סוג ב'.
בלי לקרוא
ככה אפשר להצדיק: כולם מפוצלים, המכשיר שיקרי, כל המבנה החברתי מבוסס על שקר ונועל להקל את השליטה, וההודעה מהמקימים מספרת בדיוק את זה ומיועדת לאאוטסיידרים שילחמו לפירוק החברה, באדיבות אחד מהמקימים שהתחרט והקים מנגנון פירוק פנימי.
נשמע לי הגיוני שלשלם זה הולך, זה הכיוון של המון דיסטופיות
ספוילר אפשרי, לא?
(ל"ת)
אבל.. מה אם זה לא תירוץ מחורבן?
הטענות העיקריות שעולות נגד הטענה שלו הן ש:
א. אין סיבה לקרוא/להמשיך את הספרים אם ההתחלה הייתה חרא
ב. הכל נהיה הגיוני/יותר טוב רק לאחר מידע חיצוני לסרט.
אני נוטה להסכים עם המגיבים, אבל משהו בנחרצות של "הטענה הזאת היא שטות מוחלטת" מוזר בעיניי, כי אני חושב שבמקומות מסוימים ולא מעטים, זאת טענה לגיטמית שגם אם לא מנוסחת בדיוק ככה – האמת הבסיסית שלה תקפה לחלוטין.
לגבי א. – אני אישית חושב שזאת טענה לגיטימית אבל גם ההיפך הוא לגיטימי. היו במאים שעשו סרטים מחורבנים על גבי סרטים מחורבנים ולפתע יצירת מופת, היו סדרות סרטים שהיו גרועות ולפתע מצאו את הטון שלהם והתיישרו ובטח ובטח שסדרות טלוויזיה התחילו חלשות עם עונות גרועות ורק באמצע נהיו מעניינות. כמובן שזה לא הופך את הספרים הקודמים בסידרה לטובים – אבל זה לא פוסל שהספר השלישי טוב. (לא מדבר ספציפית על מפוצלים, כי לא קראתי/ראיתי, אלא על התירוץ הכללי).
לגבי ב. – אני חושב שזאת טענה לגיטימית, מעצבנת… אבל גם בלתי נמנעת. בקולנוע של ימינו יש הרבה רפרורים, מחוות שהופכות כמעט כל סרט לחווית מטא. אדם שמבין את הרפרורים/מחוות/התכתבויות פנים-ז'אנריות שהיוצר כיוון אליהן יהנה בוודאות יותר מצופה שזה לו פיסת תרבות הפופ הראשונה שהוא צרך אי פעם. אפילו "בחזרה לעתיד" משתפר כאשר מבינים מה הסיפור של "ג'וני בי. גוד". בלי לדעת את הסיפור ומי זה צ'אק ברי, הסצינה נחמדה עם שיחת טלפון לא קשורה באמצע. עם לדעת את הסיפור, היא נהדרת. עם לדעת את הסיפור להבין את ההשלכות ש"אחרי-שעות" דיברו עליהם, היא בעלת השלכות מטרידות.
כמו כן, הרבה פעמים בסדרות יש דברים שלפתע נהיים ברורים באמת רק בצפייה חוזרת. כאשר מסתכלים על סרטים וסדרות במבט רחב, הטיעון של "טוב, חכה שנייה עד לסרט הבא" הוא לא כזה מופרך ומחורבן.
הבעיה העיקרית עם הטיעון זה שלמרות וכל זה נכון, ולמרות שמפיקי אולפנים רואים סרטים כסדרות טלוויזיה ארוכות, עדיין אנחנו כצופים רק רואים נתח אחד כל פעם מכל החבילה, והם צריכים לשכנע אותנו ששווה להישאר. גם אם הסרט השלישי יהיה מושלם, הרבה יותר קשה לשכנע מישהו באמיתות הדבר הזה בזמן אמת, לאחר שני סרטים מחורבנים. ההיסטוריה עלולה כבר לשפוט אחרת, אבל זה לא ממש קשור אלינו.
אבל, בכל מקרה – כל חווית צפייה בהכרח תלויה בהיכרות של האדם עם תרבות הפופ. אני מסכים שעיבוד לספר צריך לעמוד בפני עצמו, אבל זה לא נכון להגיד שסרט צריך להניח מראש שהצופה שלו לא מכיר כלום – אחרת הסרטים שאנחנו אוהבים ורואים, לא היו נראים כמו שהם נראים. בירדמן לא היה זוכה לשבחים ממבקרים, כי אף צופה לא היה מבין את הומור המטא וכל הרפרורים שלו, חצי מהדיאלוג של שכנים היה הולך לפח, ויש עוד מספיק דוגמאות.
דיברתי על הספרים, לסרטים אני אפילו לא מתקרב
לגבי א' – יכול להיות שהשלישי יצירת מופת, אבל עוד לא ראיתי שום תגובה שאומרת את זה. כל התגובות שנתקלתי בהן הן כמו של j.d למעלה שאומרות שצריך לקרוא את הספר השלישי כי הוא מתקן את השניים הראשונים – וזה לדעתי תירוץ מחורבן, מה שמוביל אותנו לב'.
ב' – נכון, יצירה לא חייבת לעמוד בפני עצמה אבל זה די פוגם בה אם היא לא. ההבדל הוא שבדרך כלל כל הריפרורים הם לדברים שהיו לפני הסרט והיה לי זמן לקרוא או לראות אותם (כמו לשים ריבה בפה ואז לנגוס בסופגניה, דוגמא קצת דבילית אבל זה מה שעלה לי לראש)- כאן הריפרורים הם למשהו שבא אחרי (כמו לאכול את כל הבצק של הסופגניה, לעכל, לשטוף את הפה ורק אז לאכול את הריבה) שזה ממש ממש מגעיל.
לא רק שזה תירוץ, זה גם לא נכון
אמנם קראתי רק את הספר הראשון בסדרה, אבל גם זה היה יותר מדי. לפעמים יש בסרטים רגעים שאתה אומר לעצמך, אולי בספר ההיגיון הפנימי היה יותר מובן. אבל במקרה של מפוצלים – הספר היה עוד יותר מטופש מהסרט, בו לפחות יש קצת אקשן להסיח את דעתך. כי כשאתה צריך לקרוא את המילים, "הם אמיצים, אז הם קופצים מרכבת נוסעת", קשה שלא לגלגל עיניים. דווקא בגלל זה כל כך שמחתי לקרוא את הביקורת על הסרט הראשון, שאמרה בדיוק את מה שחשבתי על הספר: למה זה נראה למישהו הגיוני?
אז כן, אני נוטה להאמין שאם רד אומר שהסרט השני מטומטם באותה המידה, כנראה שגם הספר. לא שאי אפשר ליהנות ממנו גם ככה, אבל אם הוא ממשיך עם ההיגיון הפנימי של הספר הראשון – אני לא רוצה להתקרב לשם. ואין מה לעשות – הסרט מבוסס כולו על הספר, גם אם הוא משמיט או משנה דברים ההיגיון הפנימי נשאר.
מלבד כל אלה – באמת גם אם הספר הרבה יותר חכם ומוצלח, מה שלא נראה לי, אי אפשר לומר שזה פוטר את הסרט מהבעיות שלו. סרט חייב לספק חוויה מהנה בפני עצמו, ואם מישהו יוצא ממנו ולא מבין עם ההיגיון הפנימי שלו – זו ביקורת לגיטימית כלפי הסרט, שאמור להיות בעל היגיון משל עצמו הפונה לצופה.
קראתי את הספרים (באמת שאין לי מושג למה עשיתי את זה לעצמי)
וזה באמת מוסבר שם, רק מה, כמו כל דבר בספרים האלה גם ההסבר הוא אידיוטי לחלוטין ולא הופך את חוקי העולם הזה להגיוניים יותר (אם כבר, להפך, זה הופך אותם לאפילו יותר מטופשים, ולא האמנתי שזה אפשרי).
אני אשמח לשמוע את ההסבר
(לא אכפת לי מספוילרים, וזה, סתם סקרנות חולנית)
ההסבר של הספרים מסביר את הכל אבל ממש ממש מאכזב-ציפיתי ליותר-הרבה יותר!
לא אהבתי את הסוף של הספר השלישי והאמת-
כל הספר השלישי לא היה קשור לכלום!!
הספר השלישי סתם היה ניסיון כושל להסביר את הכל ופתאום כשהסופרת קלטה שאין לה אקשן-היא הכניסה איזה משימה מטופשת
כל מי שאהב את הסרט הראשון והשני ולא קרא את הספרים ממש יתאכזב…
אוי כמה שסבלתי
לא ברור לי מה עבר עלי שהלכתי לראות את הסרט הזה אחרי שכל כך סבלתי מהראשון … זו אותה תחושה שהיית לי לפני שהלכתי ל"רובוטריקים 4", מן תחושה של מזוכיזם עצבני. עכשיו אני בעיקר בוכה על תאי מוח שנשרפו לי במהלך השנתיים האלה. לא שאני נגד שריפת תאי מוח, לפעמים זה נחמד (הנוקמים) ו לפעמים זה פשוט לא !
זה נשמע שונה לחלוטין ממשחקי הרעב!
לא ראיתי בביקורת כאן משהו שמתייחס למשולש אהבה. אז זה לחלוטין שונה וממש לא אותו הדבר.
טענה לגיטימית
הטענה לגימיטית מאוד מאוד, למעשה מה שקורה בספר השלישי הוא ההסבר לכל הסדרה, ואם הסרטים יצאו מטומטמים זו לא אשמת הסופרת והספרים שהיא כתבה אלא אשמת הבמאי והתסיטאים שלא העבירו את הצדיע בצורה נכונה.
אחלה
זאת אשמת יוצרי הסרט שהסרט הוא גרוע.
מעולם לא טענתי אחרת.
היגיון
זה אפילו לא עניין לוויכוח בגלל שהאנשים שקראו את הספר האחרון והאנשים שלא מסתכלים על העניין משתי נקודות מבט שונות, אני לא אומרת שהפתרון שנמצא הוא הגיוני, אבל אני רק אומרת שהוא קיים והסרטים נדמים הרבה יותר מובנים לאנשים שקראו את הספר והבינו אותו, אז אולי זה באמת לא נראה סביר לאנשים שרק ראו את הסרטים, אבל למה צריך לחפש בכל דבר היגיון במיוחד כשידוע שההסבר יבוא בסוף? אי אפשר פשוט להנות מהסרט עצמו בלי לשפוט אותו בכל שנייה בציניות ולחפש מה הגיוני ומה לא הגיוני? אי אפשר להנות מהתסריט, האקשן, הבימוי וכל הדברים האחרים שמרכיבים את הסרט?
רוב הסרטים הם לא הגיוניים, לא קורים בהם דברים הגיוניים, אין בעולם שלנו קוסמים או מפצלות או חייזרים שמאיימים לחסל את האנושות, רוב האנשים לא מסוגלים לקפוץ מרכבות וגגות בלי לשבור את המפרקת, זה מונע מאיתנו להנות מהסרטים/ ספרים האלה? לא, אפשר להניח לרגע אחד את ההיגיון בצד ולהפסיק לשפוט את הכל, במיוחד כשזה סרט מדע בדיוני, מה שאומר שמשולבת בו פנטזיה. אז כן יש שם אנשים עם תכונה אחת, מה גורם לזה להיות פחות הגיוני מאנשים שבעזרת שרביטים מסוגלים להפוך את עצמם לקרפדות?
אפשר לנוח לרגע אחד, לצפות ולהנות ואז לקבל את הפתרון, בלי להפוך את הסרט מראש למשהו מחורבן רק בגלל שיש שם פרט שלא מתקבל על הדעת.
אה ואם הסרט גרוע אז הוא צריך לקבל את הביקורת הרעה שלו, אבל להפיל סרט רק בגלל פרט בעלילה שלא נראה הגיוני? תסלחו לי אבל זו קטנוניות.
כפי שכבר ציינתי
זה יפה מאד שהסרט מאד מובן וברור לאנשים שקראו את הספר השלישי אבל הוא צריך לעשות גם הנחת יסוד שלא כל מי שצופה בו קרא את הספר השלישי, או קרא אחד מהספרים בכלל. אבל הנושא הזה כבר מספיק נטחן ואני מעדיף להתייחס לשאר הודעתך.
אני מסכים לטענתך שאפשר להתעלם מסתירות בהיגיון וחורים בעלילה כאשר הם נמצאים בסרט טוב, וזה משום שאז אפשר לוותר לסרט על כל בעיות ההיגיון שבו ואפילו לא לשים לב אליהם. לראיה, "רכבת הקרח" שאני מכריז עליו כיצירת מופת הוא סרט עם לא מעט חורים בעלילה אך הם לא הפריעו לי לרגע (ובמהלך הצפייה בכלל לא חשתי בהם).
אבל זה לא המקרה של "מפוצלים" משום שהוא פשוט סרט לא טוב. צפייה בסרט מזכירה לי רביצה בשתיים בלילה מול איזו תוכנית אירוח (לא שאני עושה זה), הוא טוב בלהעביר את הזמן כשאתה ממש עייף, משועמם ואין לך שום רצון לגרות את החשיבה או את הרגש. הסרט מתיימר להיות עם ביקורת חברתית אבל היא ברמה של שיעור מטיפני בכיתה ב'. הוא מתיימר להציג סיפור התבגרות אבל כל הדמויות בו שטחיות להחריד ואף אחת מהן לא עוברת תהליך אמיתי. הוא לכמה רגעים חושב שהוא איזה סרט אקשן עתידני אבל מפתיע אותי איך למרות תקציבו ההוליוודי קטעי האקשן ב"סוכני שילד" יותר מלהיבים (ובפני עצמם הם גרועים). אני לא מצפה ממנו להיות סרט חדשני או מעורר השראה אבל אפילו בתור סתם סרט לכיף הוא נכשל. ומכיוון שאין דבר אחד בסרט שיכפה על חוסר האמינות של העולם שבו הוא מתרחש אז זה מפריע לי מאד.
ואני לא מסכים שאוטומטית צריך לשים את ההיגיון בצד כשצופים בסרטי מדע בדיוני/פנטזיה. זה שאין כזה דבר חייזרים או מפלצות בעולם האמיתי לא אומר שעצם קיומם בסרט כלשהו גורם לזה להיות לא אמין. הרי הקולנוע היא אשליה שגורמת לנו להאמין בדברים שאינם יכולים להתרחש במציאות. בין אם זה שג'וליה רוברטס יכולה להפוך מנערת אשפתות לאשת אצולה ובין אם זה שניתן לייצר דינוזאורים מדגימת דם. וכל עוד סרט כלשהו מציג דבר שאינו קיים במציאות אך שומר על היגיון בתוך הסרט, מספק הסברים ולא שובר את החוקים שהוא יצר, אז מצידי שהוא יהיה סרט על יקום שבו זן של תפוחים שנשלחו על ידי חתולים חיזריים משתלטים על העולם באמצעות מגפת פלפמפימפוס והוא עדיין יהיה הגיוני.
אם זה סרט גרוע אז בסדר, הוא יכול לקבל את הביקורת שלו בכבוד, פשוט עצבן אותי שבביקורת נקבע מראש שהוא גרוע בגלל אותו פרט.
עוד לא ראיתי אותו וכמו שכבר אמרתי- אם הסרט לא מובן לאנשים שלא קראו את הספרים זו בעיה של מי שיצר את הסרט (כי ייתכן שלא כל ספר נוער צריך לקבל עיבוד לסרט).
לדעתי את שייכת לפלג האמיצים
וברצינות – זה לא 'פרט' , כמו שאת מנסה להקטין את הרעיון הזה. הרעיון שניתן לחלק את האנושות לפלגים לפי תכונת אפיון אחת זה מה בסיס הסרט וההצדקה לקיומו. וזה אידיוטי ברמות שאפילו הבת שלי בגיל 4 לא קונה.
אני רק הערה.
תוכלי אולי להשתדל לשמור את ההודעות שלך בשרשור אחד? כולן עוסקות באותו הנושא ומנהלות את אותו הדיון. אין סיבה אמיתית לפתוח בכל פעם פתיל חדש.
טוב, אז יצא לי לראות את זה
האמת היא שהסרט הזה הוא לא כזה (!!) גרוע. אפשר ליהנות ממנו כמו שנהנים מסרט אקשן משולל הגיון, בעיקר כי יש בו יותר אקשן מהקודם. זה מתחבר לפרמיס המטופש, לסוף הצפוי, ולחוסר המקוריות שכמעט גובל בפשע של הספרים המקוריים. הכוונה שלי היא שהסרט הזה הוא לא "באטמן ורובין" או "גרוע ממש", אלא סתם "אהה…לא משהו". אבל כשלוקחים את קייט וינסלט, שיילין וודלי ,והבמאי רוברט שוונטקה – סה"כ חבר'ה די מוכשרים – וזורקים אותם לאמבטיית חוסר ההיגיון והקוהרנטיות הזו ,המחשבה שעולה לי לראש היא למה לא שינו דברים מסוימים? למה לא לשפר את העלילה קצת? להוסיף טיפה גוון הגיוני? ואז אני רואה שעקיבא גולדסמן ועוד שני תסריטאים שאין לי מושג מיהם התאימו את הספרים לתסריט והכל מתבהר…הסרט הזה נידון להיות כזה מלידתו.
ספר או סרט - זה כל הסיפור?
אחרי הסרט הראשון קראתי את 2 הספרים הראשונים (כי זה מה שהשגתי).
המסקנה שאליה הגעתי – שהספרים סתם הורסים.
הסרט הראשון שיפר משמעותית את השטות המוחלטת הזאת שנקראת הספר הראשון.
אנסמבל שחקנים מוצלח מאד, שבראשם שיילין וודלי ותיאו ג'יימס שהכימיה בינהם על המסך פשוט עובדת, גם בסרט השני (בטח יותר מג'ניפר לורנס מול ג'וש הצ'רסון ).
הסרט בסך הכל כיפי ומה שלא מופיע בספרים (אם זכור לי נכון) וכן מופיע בסרט זה, ההומור של פיטר (מיילס טלר המעולה).
אבל – המוסיקה שהיתה מצויינת ולמעשה מבחינתי די עשתה את הסרט הראשון, היתה סתמית לחלוטין בסרט השני, וזה היה מאכזב. היו המון חורים בעלילה, שכן מסופרים בספר השני ודילגו עליהם פה, כמו למשל חוסר החיבור בין הסרט הקודם לחדש, או מה זה הפלג "כנות" ולמה לעזאזל שמישהו ירצה להיות חלק מזה..והכי היה חסר – קצת יותר בנייה של היחסים בין טריס ופור – שבאופן כללי די התעלמו מהם.
סרט אנרגטי ומהנה, ואני בהחלט אלך לסרט הבא.
לגבי השחרור הזה ממגבלות המציאות וההיגיון
אני מניח שזה עובד יותר טוב בהקשר של הסרט, אבל בטריילר זה נראה *נורא* – כלומר, אנשים על מסך ירוק שגם מה שמצוייר עליו לא מושקע במיוחד. נחשפתי לזה פעמיים על מסך קולנוע, וזה לא בדיוק גרם לי לרצות לראות את הסרט.
https://www.youtube.com/watch?v=7Ql1T41Jw5U
טוויסט עלילתי משעשע? (אני חדש פה, מכור לכתבות ולדיונים מזה חודש)
מה אם פלג האמיצים יעשה משהו אמיץ באמת חוץ מלקפוץ מרכבות? מאחר ואומץ הוא לעתים מילה נרדפת לטיפשות (ע"ע המימרה "גיבור הוא מי שלא הצליח לברוח בזמן"), הייתי נותן לאחד האמיצים לעמוד מול קייט וינסלט ולומר לה קבל עם ומפוצלים "התספורת שלך מזעזעת. לא מתאים לך בלונד. ולמה נתת לג'ק למות בטיטניק, מה, לא יכולת לתת לו לשכב על הקרש שלך ברוטציה?"
הגזמת,
ממתי בחורות מבית טוב נותנות לאחרים לשכב על הקרש שלהן ברוטציה?
זה נשמע רומזני להפרין (מלשון פורנו)... או שזה רק הראש הכחול שלי?
ולשאלה:
1. כשזה כתוב בתסריט.
2. כשמי ששוכב על הקרש הוא ליאונרדו דיקפריו/ריאן גוסלינג/קיליאן מרפי/הבייבי פייס הנוכחי של הוליווד (אני באופן אישי הייתי בוחר בדניאל דיי לואיס).
3. ונטפוק טרמינולוגי: מי אמר ש"בית טוב" מתייחס למשפחה דווקא? יכול להיות שזה פשוט יצירת מופת אדריכלית שתשרוד את פגעי הזמן והמייקל ביי. אולי הבית מוצלח והמוסר, איך נאמר, על הקרשים (הא הא הא).
סרט מדהים
לפני שקוטלים את המבנה העלילתי (ובצדק) צריך לציין כמה דברים שכן מייחדים את הסרט לטובה. דבר ראשון שיילין וודלי משחקת מדהים, וזה קשה בהתחשב בכמות הרגשות שיש בסרט. דבר שני למי שלא הבין יש בסרט הזה (וגם במפוצלים) מסר פסיכולוגי עמוק בקטע של המערכת יחסים שלנו עם עצמנו, זה בעצם הבסיס לנקודת השיא בעלילה שבו טריס צריכה להתמודד מול עצמה ורגשי האשם שלה ולומר לעצמה שהיא בסדר. חוץ מזה גם הגרפיקה של הסצנות הלא אמיתיות והסביבה של הסיפור יפה מאוד. בקיצור גם אם העלילה לא מי יודע מה הגיונית עדיין זה משהו ששווה לראות…