ג'קי בראון
Jackie Brown

דיילת שמבריחה כסף נעצרת ע"י הרשויות ומסכימה לעזור ללכוד את סוחר הנשק שבשבילו היא עובדת.

אורך: 2:34
תאריך הפצה בארה"ב: 25/12/1997
תאריך הפצה בישראל: 03/04/1998

3 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. הפתיחה הכי טובה של סרט טרנטינו. כל השאר -meh

    רטקסס

    (ל"ת)

    • מסכים שזאת פתיחה נהדרת,

      גם אם לא שוברת את שיאי טרנטינו (היא יותר טובה משל חסי מוות, מפסידה בפער לספרות זולה, קיל ביל וממזרים חסרי כבוד). בכלל, אני חושב שאת הפרחים יש לתת לביבי וומאק ופאם גריר – Across 100th St. שיר מהמם, והנוכחות של פאם מחשמלת. אני צריך לתת לו עוד צפייה, אבל מהזיכרון שלי ממנו הוא פשוט מאוד משעמם. אני שמח שטרנטינו שלח ידו בניסיון בדרמה מהורהרת, אבל כדרמה מהורהרת, ג׳קי בראון שיעמם אותי מאוד.

      • איפה הייתה פה דרמה מהורהרת?

        האסתטיקה של החבובות

        מדובר במותחן קלאסי עם טובים ורעים, שבו מאוד ברור וצפוי כבר בצפייה ראשונה מי ימות ומתי ומי יישאר בחיים. סצנת הגימיק לקראת אמצע-סוף הסרט (תראו תבינו) טרנטינואית למשעי ונהדרת, אבל חוץ מזה כן, די משעמם. אולי סרט הווינטאג'-טרנטינו שהכי דומה להיו זמנים בהוליווד, עם הרבה החפצה של כפות רגליים ובלי הרבה דברים שקורים, וכשהם כבר קורים הם נצמדים בנוקשות לנוסחה. כזאת היא 1997 – שנה נהדרת למוזיקה, לקולנוע פחות.

 

להגיב על האסתטיקה של החבובות לבטל

(חובה)