מלהיות אלמדובר,
זה סרט זניח שיצא כבר ב-2007,ויצא ברוב העולם ישר ל-DVD.
אבל למי אכפת כל עוד פלנופה קרוז שם,גם אם היא תשחק את הגזר באליעזר והגזר אני הלך לראות את זה.
יש חן מסוים בסרט. הוא חוצה את גבול הגיחוך באלגנטיות וצבעוניות מרשימה. נכון, המשחק רחוק מלהיות מרשים במיוחד ופוגע באמינות של הדמויות (דמויות מוכרות שבאמת היו קיימות), אבל הנוכחות הפיזית של השחקנים מצליחה לסקרן יותר מהמילים שהם מוציאים. כרגיל בלא מעט סרטים מסוג זה, הדיבור באנגלית רחוק מלהועיל.
מבחינה רעיונית הסרט מנסה לעסוק (קצת) גם באחריות חברתית. הרומנטיקה הבנאלית נוגעת בהיבטים חברתיים וקיימת גם ביקורת על ספורט השוורים. התסריט ,בדומה למשחק, רחוק מלפתח את רעיונותיו ואמירותיו באופן מספק. החתירה לתמציתיות מוסיפה עניין לסרט אבל באותה מידה גם עומדת בעוכריו.
על אף (ואולי גם בגלל) המגבלות השקופות, ככל שהסרט התקדם הוא נראה מעין תרגיל בקיטש ונוצר אפקט קצת מקסים של סיפור רומנטי קצר (שמתרחש לאורך שנים). סרט לא מרגש במיוחד, אבל עם צורניות שמצליחה לשמור על עניין. מבחינה חזותית יש כמות לא מבוטלת של רגעים יפים.
הסרט מאכזב בעיקר משום שהוא מצליח לתת טעימה נדיבה מהפוטנציאל הרעיוני והסגנוני שקיים בו. מספיק לצפות בכותרות הפתיחה והסיום (או בפניו של אדריאן ברודי) בשביל להבין את ההחמצה. בקיצור, סרט כושל שחבויות בו הנאות קטנות (חבל לפטור את הסרט כקיטש, הוא לא יותר קיטשי מ"צעצוע של סיפור 3").
דרך אגב, כדאי לבדוק ב-IMDB את שאר הפרויקטים שבמאי הסרט היה מעורב בהם (בעיקר בתחום התסריט).
נראה מסקרן
ולו רק בגלל השילוב המנצח של לוחמת שוורים, פנלופה קרוז ושם הפעולה "תשוקה".
(10 נקודות וחיבוק למי שמזהה את הבמאי המסתתר מאחורי שלושת הפרטים הללו)
אלמודבר,אבל צר לי לאכזב הסרט הזה הוא מאוד רחוק...
מלהיות אלמדובר,
זה סרט זניח שיצא כבר ב-2007,ויצא ברוב העולם ישר ל-DVD.
אבל למי אכפת כל עוד פלנופה קרוז שם,גם אם היא תשחק את הגזר באליעזר והגזר אני הלך לראות את זה.
קצת מביך, לא נורא
יש חן מסוים בסרט. הוא חוצה את גבול הגיחוך באלגנטיות וצבעוניות מרשימה. נכון, המשחק רחוק מלהיות מרשים במיוחד ופוגע באמינות של הדמויות (דמויות מוכרות שבאמת היו קיימות), אבל הנוכחות הפיזית של השחקנים מצליחה לסקרן יותר מהמילים שהם מוציאים. כרגיל בלא מעט סרטים מסוג זה, הדיבור באנגלית רחוק מלהועיל.
מבחינה רעיונית הסרט מנסה לעסוק (קצת) גם באחריות חברתית. הרומנטיקה הבנאלית נוגעת בהיבטים חברתיים וקיימת גם ביקורת על ספורט השוורים. התסריט ,בדומה למשחק, רחוק מלפתח את רעיונותיו ואמירותיו באופן מספק. החתירה לתמציתיות מוסיפה עניין לסרט אבל באותה מידה גם עומדת בעוכריו.
על אף (ואולי גם בגלל) המגבלות השקופות, ככל שהסרט התקדם הוא נראה מעין תרגיל בקיטש ונוצר אפקט קצת מקסים של סיפור רומנטי קצר (שמתרחש לאורך שנים). סרט לא מרגש במיוחד, אבל עם צורניות שמצליחה לשמור על עניין. מבחינה חזותית יש כמות לא מבוטלת של רגעים יפים.
הסרט מאכזב בעיקר משום שהוא מצליח לתת טעימה נדיבה מהפוטנציאל הרעיוני והסגנוני שקיים בו. מספיק לצפות בכותרות הפתיחה והסיום (או בפניו של אדריאן ברודי) בשביל להבין את ההחמצה. בקיצור, סרט כושל שחבויות בו הנאות קטנות (חבל לפטור את הסרט כקיטש, הוא לא יותר קיטשי מ"צעצוע של סיפור 3").
דרך אגב, כדאי לבדוק ב-IMDB את שאר הפרויקטים שבמאי הסרט היה מעורב בהם (בעיקר בתחום התסריט).
חיקוי זול לאלמודובר
עלילה בנאלית,הכל מובן מראש ,אבל משחק טוב .
קשה מאוד להגיע לרמה של המאסטרו הספרדי.