-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
רק אלוהים סולח
Only God Forgives
בבנגקוק, שוטר וגנגסטר מתעמתים בזירת האיגרוף.
תאריך הפצה בישראל: 25/07/2013
עוין, זוועתי, לא ידידותי, איטי ויפה. "דרייב" למתקדמים. לבעלי סבלנות וסיבולת בלבד, אבל די שווה את המאמץ.
לא צלחתי את הטריילר
הרבה יותר מדי אלימות בשבילי. הפסקתי באמצע.
הסרט נקטל בקאן
מקור
תלונות על היותו "אלים מדי" ו"ראיין גוסלינג כמעט לא מדבר". כלומר…דרייב?
זה בקושי מפתיע.
אבל זה עדיין הסרט שאני הכי מצפה לו.
מצד שני...
http://www.guardian.co.uk/film/2013/may/22/cannes-only-good-forgives-ryan-gosling-review?CMP=twt_gu
גם IGN קוטלים
3 מתוך 10.
ציטוט – "קומץ השורות שהוא (גוסלינג) ממלמל בסרט גורמות לאנטי-גיבור השתקן שגילם ב'דרייב' להיראות כאילו נכתב ע"י אהרון סורקין. לפעמים פחות זה פחות."
http://www.ign.com/articles/2013/05/29/only-god-forgives-review
לאחרונה אני מוצא את עצמי
מתחבר פחות ל-IGN מבחינת ביקורות. הציונים שלהם לסרטים שאהבתי באופן עקבי נמוכים מדי והרבה סדרות שאני לא סובל מקבלות מהם 8 ומעלה…
אניוואי אני אישית מקנא במבקרים שכבר צפו בסרט…
סרט מדהים.
חובה לראות. מבחינת העלילה מדובר בסרט פסיכולוגי עמוק שלוקח את דרייב בהליכה. במחינת הצילום והסינמטוגרפיה זה אחד הסרטים המרשימים ביותר ויזואלית שיצאו השנה. אבל, הסרט מאוד איטי ומצריך סבלנות, ודרייב הרבה יותר מהנה ומותח ממנו. סרט שהשאיר אותי המום. כדאי מאוד.
לחלוטין סרט מעולה.
ההשוואות לדרייב לא עושות לו טוב בכלל. מדובר בסגנון שונה לחלוטין. והקצב האיטי לא נורא- זה לא סרט ארוך והוא נגמר מתי שהוא צריך להיגמר.
אהבתי גם את הדמות הראשית והקונפליקט שלו לאורך הסרט. למרות שגם פה גוסלינג שתקן (יותר מתמיד), הוא משחק דמות שונה מזאת של דרייב.
מעבר למה שאמרת, הסאונדטרק של קליף מרטינז אדיר (וגם השירים).
סרט רע לתפארת
לא מספיק להגיד "סרט מורכב", אני חושב שכדאי גם ללתהות על המורכבות שלו.
וכן, יש מה לגלות בו – השאלה אם לצופים יש בכלל חשק לעשות את זה לנוכח הנפיחה הקולנועית הזאת.
איכשהו כל מה שעבד ב"דרייב" (מצטער על ההשוואה אבל היא בלתי נמנעת) – לא עבד כאן: הקצב המהפנט, התפאורה המעניינת, הדמויות המרתקות, הטייק המעניין על סרט מסוג מאוד מסויים.
אז כאן יש דמויות לא מעניינות שלא מעניין מהם והמניעים שלהם מעורפלים עד לא קיימים, אווירה שממצה את עצמה מהר (וגם נופלת בצילום, במוזיקה ומיזנסצינות הפלצניות והצפויות) והטייק על סרט נקמה אלים מהמזרח לא מוסיף כלום לז'אנר. אם אני רוצה לראות סרט נקמה אלים מהמזרח – אני אראה סרט נקמה אלים מהמזרח.
בקיצור, מקרה מובהק של צורה על פני תוכן ועוד צורה שלא עוברת.
אגב, האלימות דווקא לא הרתיעה אותי והיא לא סיבה לסלידה שלי מהסרט.
מסכים עם כל מילה
פורנוגרפיה זולה של אלימות מסוגננת ורדודה עם עלילה פשוטה וחסרת השראה.
5 מתוך 10 לטעמי.
מה "עמוק" בזה?
זה שזה כביכול משהו שנתון לפענוח, לא הופך את זה לעמוק. מה המסר שהסרט מנסה להעביר בקשר לזה? למה דווקא בתאילנד? למה הוא בחרה להעביר דווקא את המסר הזה באופן הזה? ועוד ועוד
אני ראיתי בסרט בן אדם פסיכופת וקצת אוטיסטי אפילו שמנסה להילחם באופיו האלים. לדעתי המסע שהסרט העביר אותי, כצופה, היה מפעים ומרתק.
חוץ מזה, זה סרט פוסט-מודרני. כל אחד אמור למצוא את המשמעות בעצמו ואני כבר רואה איך אנשים מסוימים הולכים להיגנב מהסרט הזה עד עילפון חושים רק בגלל כל הסמליות שיש בו ולנתח אותו בכזה אופן שיגרום לרפן עצמו להחוויר. וזה חלק מהיופי בסרטים מהסוג הזה.
איזה סימליות אבל, איזו מורכבות? הביקורת הרווחת על הסרט, לפחות לא זאת שקוטלת אותו, היא שהסרט עמוק, מורכב ועמוס בסמלים. רק שאף אחת מהביקורות האלו לא אומרת במה הסרט עמוק, מה המורכבות שלו ומה פירוש הסמלים.
מה שאני מנסה לומר
זה שאין טעם לומר את זה כי אתה יכול לבוא לסרט ולא לראות את מה שאני ראיתי.
אז, זה סרט רורשאך?
(ל"ת)
אם תרצה.
(ל"ת)
בסדר, מה אתה ראית. תפרה אותי. אני באמת באמת סקרן ומעוניין לשמוע.
זה לא עובד ככה.
אם אתה מצפה ממני לניתוח מעמיק בגודל של מאמר עב כרס, זה כנראה לא הולך לקרות.
הסרט הזה הוא אווירתי קודם כל. יש לו אווירה מסויטת ומצמררת. וה- setting הזה הוא כלי כדי להעביר את המאבק הנפשי העצום שהגיבור חווה לאורך הסרט.
נראה לי שכבר כתבתי את זה איפשהו פה, אבל מבחינתי הסרט מספר על בן אדם טיפה אוטיסט שמנסה להתנער מהעולם האלים בו הוא חי ועל ייסורי הנפש שעברו גורם לו והאפשרות של אלימות. כל הסצינות בהן ריאן גוסלינג קופץ את אגרופיו- לא די בשוט עצמו כדי להיות עוצמתי. זה התאורה, זה ההעמדה בתוך הפריים, זה הסאונדטרק. כל אלה ביחד יוצרים משהו גדול.
ודווקא בגלל שזה סרט כל כך אווירתי שמדבר על רגשות של אדם אטום, קצת קשה לתאר את הסרט במילים. בשביל זה יש לך את כל השאר.
ולא כולם חייבים להתחבר לזה. אני חשתי יראה לנוכח הסרט וזה מספיק מבחינתי כדי לקרוא לו עמוק: עצם העובדה שהסרט לוקח אותי למסע בנבכי הנפש המלוכלכת והמזוהמת של הגיבור.
כמובן שאפשר להתפלסף לא מעט על המשמעויות של הסרט אם אתה קורא את הגיבור כאדם שנלכד בין אלוהים (השוטר, דווקא הדמות הכי אלימה בסרט) לשטן (אמא שלו, שתמיד בוחנת אותו). אפשר להתדיין רבות על התרסקות ההומניזם ועל פוסט-מודרניות בהקשר הזה, אבל למה? הרי אפשר פשוט לצפות בסרט ולהנות ממנו כמו שהוא. ואם לא נהנית, לא נורא. תסמן שלא אהבת. אני לא חושב שאני יכול לתת לך הסבר שיעשה הכל הגיוני פתאום, כי זה פשוט לא סרט כזה.
אוקיי, תודה.
אני שומע כמה הסרט "עמוק" אבל אף פעם לא שומע מה עמוק בו.
אין לי תלונות על זה שאהבת את הסרט או התחברת לאווירה שלו. סרט זה דבר סובייקטיבי ואני לא מערער על החיבור שלך אליו.
לא הבנתי את התגובות בנוסח: כמו "דרייב", רק איטי ומהורהר
חבר'ה, גם "דרייב", למרות שמו, לא היה ממש "מהיר ועצבני".
זה מתחיל להישמע כאילו "רק אלוהים סולח" הוא סרט בו רואים את גוסלינג שותק, ואז חושב, ואז הסרט נגמר.
תוסיף כמה גרונות פתוחים באמצע, וזה די מדויק.
(ל"ת)
ותוסיף גם
את העובדה שיש לסרט עלילה פסיכולוגית מצויינת מעבר לגוסלינג. כך, שזה ממש לא נכון.
אגב
קצת מוזר לי שלא מופיע השם של וית'איה פאנסרינגארם (אלוהים – אני מקווה שככה מבטאים את זה) בדף הסרט בתור השוטר צ'אנג – בהתחשב בעובדה שהוא הדמות השניה (אולי הראשונה) בכמות זמן המסך ובהופעה המצמררת לחלוטין שלו.
בפרסום של הסרט
כתוב שהוא ה"בחירה הרשמית" בפסטיבל קאן. לא כל כך ברור לי למה הכוונה. אני דווקא זוכרת שדי שנאו אותו שם, בטח לא בחרו בו לכלום. זה שקר גס או שפיספסתי משהו?
http://www.lev.co.il/movies/movie.aspx?itemid=745&utm_medium=banner&utm_source=WALLA&utm_campaign=&utm_content=VURL_MACRO
כל סרט שנבחר להשתתף בפסטיבל קאן
יכול לשאת את התואר "הבחירה הרשמית". גם "העיתונאי" עם זאק אפרון השתמש בתואר "הבחירה הרשמית בפסטיבל קאן" בקמפיין הפרסומי שלו.
די נהנתי
סאונדטרק מעולה, משחק טוב וצילום מרהיב. למרות זאת, הסרט די איטי והעלילה שלו לא משהו. מבין למה קטלו את זה אבל בכל זאת אהבתי.
בין שתי הדעות.
התחושה העיקרית שיצאתי ממנה בסיום הסרט זה שהוא קצת… טיפשי, לא?
מצד אחד אני מבין את מה שהסרט ניסה לעשות וההקבלות שעלו לדיון למעלה מעניינות ומגרות.
אבל זה לא שינה את התחושה שיצאתי ממנה בסרט שזה שהוא בסופו של דבר פשוט קצת טיפשי.
הרי דמויות אין בסרט הזה, רק פלקטים דמויי-אנוש לרעיונות (המעניינים) של הבמאי. זה לא דבר רע בהכרח אבל כשאין דמויות טובות צריך שתהיה עלילה או רעיון או משהו שמפצה על זה . ואין. העלילה הרי גם היא רק משמשת להעביר את הרעיון של הבמאי שמסתמך על זה שאכפת לנו מהדמויות שאין כי הם רק מהווים רעיון של במאי ולא דמויות מלאות ומעניינות.
אז מה שנשאר מהסרט הזה הוא איזה שהוא רעיון שקל לפספס שהדמויות שאין והעלילה שכמעט יש משרתים. בפועל, זה אומר המון סצנות שנעות באיטיות ומתארות מעט פעולות שרובן חוזרות על עצמן במידה מסוימת ( על מנת לשמש מוטיב חוזר לרעיונות) שמשאירות קצת טעם טיפשי.
" אה, הנה מישהו הולך ברחוב" " אה. הנה עוד מישהו הולך ברחוב." " הנה מישהו שלישי הולך ברחוב " " הנה מסדרון" " עוד מסדרון" " מישהו הולך ברחוב" " עוד מסדרון" " אלימות גרפית" " מסדרון" " מישהו הולך במקום שהוא לא רחוב".
אני חושב שעוד קצת זמן בתנור היה עושה הרבה יותר חסד עם הרעיונות הכן מעניינים שיש לסרט הזה. בעיקר פיתוח דמויות כדי, נו, שיהיו. לא מספיק לדחוף ראיין גוסלינג שותק על מסך בשביל לצפות שיהיה לי אכפת ממנו. אני צריך סיבה, מניע, הזדהות, רצון לראות את הדמות הזאת. הדמות של גוסלינג לא עושה אף אחד מאלה. היא פשוט דמות ראשית כי ככה זה הגיוני. מה מייחד אותו מדמויות אחרות שהוא לא המוטיב הרעיוני ( שהרי אם רק המוטיב הרעיוני מבדיל את הדמות, היה אפשר להחליף אותה והסרט לא היה נפגע בכלל)? ואם הוא לא מיוחד ולא אכפת לי ממנו אז למה אכפת לי מהדברים שקורים לו? אני מבין שלא כל סרט חייב מעורבות רגשית אבל הרי הסרט מדבר על מסע שעובר הגיבור הראשי בסופו של דבר. אם לא אכפת לי מהדמות, לא אכפת לי מהמסע. אם לא אכפת לי מהמסע לא אכפת לי מהסרט.
אני מאמין שעם דמות ראשית ולא פלקט ראשי הסרט היה יכול לעלות ממדרגת רעיון מעניין לסרט טוב. כרגע הוא רעיון מעניין שמתרגם לסרט קצת טיפשי.
ואסיים בהודעה הצפוייה על כך שראיין גוסלינג שותק בכל הסרטים שלו ושזה נמאס כי אי אפשר להבדיל בין דמות אחת שלו ששותקת לשנייה. מעניין אם בחוזה שלו מפחיתים לו בשכר על כל מילה שהוא אומר.
פשוט סרט נורא שמתיימר להיות משהו שהוא לא. וחבל.
מה הוא מתיימר להיות ולמה הוא לא המשהו הזה?
אתה מבין, למשפט הזה צריכה להיות משמעות גם, אי אפשר לכתוב אותו בתור ביקורת וזה הכול.
מצד שני
גם למשפט כמו "סרט עמוק" צריכה להיות משמעות והשימוש בצמד המילים הזה יותר נדוש מההפך. להגיד "סרט מתיימר שלא עומד בציפיות" זה בערך כמו להגיד סרט רע אבל להגיד סרט "מורכב" זה לא לדבר על איכותו או טיבו של הסרט אלא על אופיו. ולהשאיר תיאור כמו "סרט מורכב" באוויר הוא בעיני מבאס שבעתיים.