זהו. הגיע הרגע. כלומר, עוד כמה שעות. את הטקס השנה אני אנסה להעביר עם עדכון חי כמה שיותר, אבל אני עדיין לא בטוח לחלוטין באיזה מתכונת זה יעבוד. בכל מקרה שלא יהיה, אתם מוזמנים להתעדכן ולעדכן, ואם לא פה אז בפוסט הייעודי בקבוצת הפייסבוק שלנו.
03:00 אנחנו מתחילים עם הופעה של ז'אנל מונה שהיא מחווה למיסטר רוג'רס שאנשים מאוד אוהבים, ומשם מתפתח למשהו אחר ומגניב ממש, עם מחוות מאחור לסרטים שלא מועמדים ("מידסומאר", "קוראים לי דולמייט", "אנחנו") השנה מה שנחמד. בכלליות, זאת בחירה נהדרת לפתיחה, וז'אנל מדהימה פה.
03:06 סטיב מרטין וכריס רוק באים לפתוח עם הבדיחות שלהם. "למה אין מנחה יותר?" "טוויטר!"."ג'ף בזוס ראה את "סיפור נישואים" וחשב שזה קומדיה". "היה לנו כיף מאוד לא להנחות הערב, תודה רבה".
03:11 רג'ינה קינג מגישה את פרס שחקן המשנה. והזוכה הוא…בראד פיט. לא מתחילים עם הפתעות. בראד פיט מתחיל עם בדיחת אקטואליה וממשיך עם נאום נחמד ביותר שמודה לצוות הפעלולנים.
03:21 ביני פלדסטין מציגה את מינדי קיילינג שתציג את הסרטים המצויירים. אוקיי. והזוכה הוא… צעצוע של סיפור 4. שוב, לא ממש הפתעה. ג'וש קולי זוכה באוסקר הראשון שלו על הסרט הראשון שלו. אין מה לעשות, לא מסתבכים עם המאפיה של דיסני. ועכשיו הסרט הקצר המצוייר…והזוכה, שוב, על פי התסריט – Hair Love.
למי שרוצה לראות את הסרט שזכה:
03:26 ג'וש גאד בא להציג את השיר של "Into The Unknown", ומדבר על גרסאות מסביב לעולם של אלזה, כדי לבצע גרסה "בינלאומית" של השיר.
03:35 קלי שםמשפחהשאנילאזוכר מציגה את קיאנו ריבס ודיאן קיטון שמדברים על "באהבה אין חוקים" ונראה שאין להם מוג מה קורה פה, ואז מציגים את פרס התסריט המקורי. פרזיטים!!!!!!!!!!!!! בונג: "תודה, כבוד גדול, כן". נהדר. הכל פה נהדר.
03:41 טימותי שאלמה ונטלי פורטמן באים להציג את התסריט המעובד. והזוכה הוא ג'וג'ו ראביט! מצטער, נשים קטנות. בתוך עשר דקות גם בונג ג'ון הו וגם טאיקה ואטיטי הם זוכי אוסקר. טירוף.
03:45 שאיה להבאף עולה לבמה עם שחקן שאני לא מכיר כדי להציג את פרס הלייב אקשן הקצר. ההצגה קצת מביכה אבל נראה שזה נחמד. והזוכה הוא.. החלון של השכנים!!! כן. סרט נהדר והטוב ביותר בקטגוריה הזאת. בואו תראו אותו כאן.
03:52 קריסטן וויג ומאיה רודולף עולות על הבמה.הן עושות קטע כלשהו שהן מעוצבנות כ"אודישן" לבמאים. זה נחמד ממש. הן באות להציג את פרס התפאורה. היו זמנים בהוליווד זוכה באוסקר השני שלו. אם ציפינו שתהיה סחיפה מטורפת ל"1917", לא נראה שזה קורה.
עכשיו הן מציגות את פרס התלבושות. רודולף וויג עושות מחרוזת שירי תלבושות, בגדים, ואופנה. הן נהדרות. הזוכה – נשים קטנות. גם פה, עקרון ה"יותר שמלות, יותר אוסקרים" תופס.
04:00 ולפתע בלי שום התראה – הופעה של אחד השירים המועמדים.
04:06 יש איזה שיחת סקייפ של גרתה טונברי עם מישהו (אל גור? אני לא מזהה) ועכשיו מדברים על סרטים תיעודיים ויש מונטאז' שמציג את הסרטים האלה בצורה די גרועה. מארק ראפלו בא להציג. מפעל אמריקני זוכה, וזה בסדר, אם כי "למען סאמה" הרבה יותר טוב. לזוכה יש נאום חמוד ממש.
ועכשיו הסרט הדוקו הקצר. והזוכה הוא Learning to Skateboard in a Warzone (if you're a girl) שזה השם הכי טוב בין החבורה, אבל ממש לא הסרט הטוב ביותר. בשביל זה, צריך לראות את "בהיעדרות".
04:15 מהרשלה עלי בא להציג את הפרס ללורה דרן. או, אממ, את הפרס לשחקנית משנה. והזוכה היא לורה דרן. תיראו מופתעים. דרן נפלאה, וזה נאום אוסקר מאוד קלאסי.
04:24 אנתוני ראמוס (מ"המילטון" ו"כוכב נולד" ובקרוב העיבוד הקולנועי של "In The Heights") נמצא באמצע הקהל ומדבר על עצמו ועל לין מנואל מירנדה ועכשיו לין מנואל מירנדה עולה לבמה שבא להציג מונטאז' על החשיבות של שירים בסרטים. זה מונטאז'… לא טוב. ממש לא טוב, אבל עכשיו יש הופעה של אמינם ל"Lose Yourself" כי השנה היא 2002, מסתבר. והמיקרופון לא עובד חצי מהזמן. מרטין סקורסזה כמעט נרדם. זה נפלא.
04:35 אוסקר אייזק וסלמה הייק באים להציג את קטגוריות הסאונד. והזוכה בעריכת סאונד הוא "פורד נגד פרארי". וורום וורום. ועכשיו סאונד מיקסינג. והזוכה הוא "1917". אוסקר ראשון. מבין הסרטים שמועמדים לאוסקר, רק "האירי" ו"ג'וקר" כרגע בלי אוסקר.
04:41 רנדי ניומן מבצע את השיר מ"צעצוע של סיפור 4", זה שיר נחמד והופעה נחמדה.
04:47 יש מישהו על הבמה ולאף אחד אין מושג מי הוא והוא עושה איזה ראפ על האוסקר עד כה. זה… בסדר? לא נחוץ, אבל בסדר.
04:49 ויל פארל וג'וליה לואיס דרייפוס מגישים את פרס הצילום, ויש להם בדיחה על זה שצלמים הם אנשי הפקה. זה… בסדר. והזוכה הוא רוג'ר דיקנס, "1917". האוסקר השני של "1917" בטקס עד כה, בתיקו עם "היו זמנים בהוליווד". דיקנס קצת מבליט את האנשים שעושים את הצילום באמת וזה אחלה נאום.
עכשיו הם מגישים את פרס העריכה. "פורד נגד פרארי" זכה בעוד אוסקר. אוקיי.
05:02 זאזי ביטס מדברת עם המנצח של התזמורת ונראה שאנחנו לפני השיר של סינתיה אריבו. אריבו אחלה, אבל השיר לא מאוד מעניין.
05:11 אולי עכשיו בטעות גם יגישו פרסים. ג'יימס קורדן ורבל וילסון באים כחתולים מקאטס, והקהל ממש בקטע של זה. "כאנשים שהיו ב"קאטס", אין כמונו שמבינים כמה חשובים הם אפקטים טובים". הם מרביצים למיקרופון. ואז הזוכה הוא "1917", אוסקר שלישי.
05:15 ריי רומנו וסנדרה או באים להגיש את פרס האיפור. סנדרה: "איפור הוא חשוב, אני בעצם בת 87". רומנו: " אני בעצם שרליז ת'רון". והזוכה הוא.. "פצצה", מגיע להם על העבודה על השחקניות, אפילו אם הסרט לא טוב וג'ון ליתג'ו נראה נורא שם.
05:22 מונטאז' על סרטים בינלאומיים עם קריינות של פנלופה קרוז. קרוז עכשיו באה להגיש את הפרס. "פרזיטים" זוכה (כמובן), זכייה ראשונה של דרום קוריאה בקטגוריה (מטורף), ואוסקר שני לפרזיטים.
05:26 אלטון ג'ון מופיע עם השיר שלו, מה שאומר שאנחנו בקרוב (כנראה אחרי הפרסומות) נגיש את הפרס לפסקול ושיר מקורי.
05:34 גל גדות, סיגורני וויבר וברי לארסון עולות לבמה להציג, ויש בדיחה על זה שהן פותחות מועדון קרב. נראה שהן מגישות את האוסקר לפסקול השנה. והזוכה היא.. המלחינה של "ג'וקר", אוסקר ראשון ל"ג'וקר", ואוסקר ראשון לאישה בקטגורית הפסקול כאשר היא לא מפוצלת. היא ממש מתרגשת.
עכשיו קטגורית השיר. "רוקטמן" זוכה. אוסקר שני לאלטון ג'ון, אוסקר ראשון לשותף הכתיבה שלו, ברני טופין.
05:49 ספייק לי בא להגיש את פרס הבמאי. בונג ג'ון הו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
05:54 סטיבן ספילברג על הבמה למי אכפת בונג ג'ון הו זכה באוסקר על בימוייייייייייי. עכשיו יש את הלזכרם. בילי אייליש שרה את ה"לזכרם" בביצוע של "יסטרדיי". קירק דאגלס, שמת ממש בסופ"ש האחרון, זוכה לכבוד השקופית האחרונה.
06:01 ג'ורג' מקיי, כוכב "1917", מציג את אוליביה קולמן וצוחק על בזבוז הזמן של האקדמיה (כלומר, מקריא את הטקסט של האקדמיה שצוחקת על עצמה). קולמן באה להציג את פרס השחקן הטוב ביותר. "שנה שעברה היה הלילה הכי טוב בחיים של בעלי. הוא תמיד אומר את זה. ואני ילדתי שלושה פעמים". והזוכה הוא חואקין פיניקס על "ג'וקר". הוא נותן נאום "חשוב".
06:10 רמי מאלק בא להגיש את פרס השחקנית. רנה זלווגר זוכה. אפס הפתעות בפרסי המשחק, בנאום יחסית יבשושי.
06:20 פרס אחרון. ג'יין פונדה באה להציג את פרס הסרט. והזוכה הוא… "פרזיטים"!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!111 היסטוריה באוסקרים פאק פאק פאק.
הנאום ירד והקהל צעק להעלות את המסך. זה פאקינג מטורף. היסטוריה. איזו זכייה מוצדקת. פאקינג שיט. מדהים.
04:06
זה סר דיוויד אטנבורו!
וואו. וואו. וואו.
אין פאקינג מילים. לאורך כל הערב פרזיטים סחף, אבל הסיום עדיין הותיר אותי בהלם מוחלט.
הוריי פרזיטים!!!
אחרי טקס שהיה בעיקר משעמם וצפוי נורא, הזכייה של פרזיטים בפרס הסרט (והבמאי) סגרה את הטקס בצורה משמחת ומרגשת.
איזה יופי!
אז מסתבר שהתוצאות שהאוסקר הדליף בטוויטר היו התוצאות הנכונות?
(ל"ת)
לא
1917 קיבל שם את פרס הבימוי
את התינוקת השוודית הזו אתם מזהים, ואת פאקינג דיוויד אטנבורו לא?
אח, הנוער של היום…
להגנתי: לא ראיתי את אטנבורו שנים
והתמקדת יותר בתינוקת מאשר באטינבורו, והכל היה מבלבל בעריכה שם.
מצטער אטינבורו אתה ממש אחלה!
יששששש! כל כך מגיע ל"פרזיטים"!
זה סרט מעולה הזכיה כל כך מוצדקת!!!
אז לגבי in memoriam
לפי מה הם מחליטים מי מספיק חשוב כדי לקבל שקופית בעצמו ומי צריך לחלוק?
זה נראה לנו הגיוני שקובי בראיינט אמנם זכה באוסקר אבל בתכלס הוא כדורסלן יקבל שקופית פתיחה+ציטוט, אבל טרי ג'ונס עם שנים של קלאסיקות מאחוריו לפני ואחורי הבמה יצטרך לחלוק שקופית?
זה רנדומי לחלוטין?
גם לי הציק הקטע הזה
לא זוכרת אם היה ככה גם בשנים קודמות, אבל בהחלט הרגיש לי לא לעניין לחלק שקופית אחת לשניים ככה.
וגם – יש משהו לא נעים במחיאת כפיים במהלך In Memoriam. איך אמורים להרגיש הקרובים של מי שלא זוכה למחיאות? זה הופך משהו שאמור להיות מכובד ומלא הוקרה לסוג של תחרות פופולריות.
מעולם לא ראיתי חלוקה של שקופיות בזמן לזכרם.
וחוץ מזה, על מה מוחאים להם כפיים? על זה שהם מתו?
הוא קיבל שקופית כי הוא זוכה אוסקר(על סרט אנימציה קצר).
לא אמרתי שאני לא מבינה למה הוא קיבל שקופית
זוכה אוסקר – ברור שמגיעה לו שקופית.
למה זו היתה השקופית הראשונה, הכי בולטת, הכי ארוכה, +ציטוט, לעומת אנשים שהקדישו את חייהם לעולם הסרטים -זה החלק הלא ברור.
כי הוא מת לאחרונה, בגיל צעיר, ובאופן טרגי.
וכי ברגע שהוא מת האקדמיה קפצה על גל האבל הלאומי והכריזה על מחווה לזכרו, ורק אחר כך נזכרה שעד שהטקס יגיע הגל יחלוף ואפשר להסתפק בשקופית יפה.
ועוד שתי הערות
1. אני בשוק שבשום שלב בטקס "הנוקמים" לא הוזכר, אפילו לא כבדיחה. 0 התייחסות לסרט הכי מכניס עד כה.
2. הנסיון של האקדמיה לנסות לפצות על הקטע של המחסור במועמדות על ידי זיקוקי דינור וחצוצרות כל פעם כשיש אישה בטקס שעושה משהו הרגיש סתם מעליב וקרינג'י. לא קיבלו עוגיות מבחינתי.
זה מה שקורה כשמוציאים סרט באפריל
עד האוסקרים כל הבאזז דועך לגמרי. בגלל זה רוב סרטי האוסקרים השנה יצאו ממש בסוף השנה, כדי להיות טריים בראשם של המצביעים. אני גם חושב שתאריך יציאה זה אחת הסיבות היחידות שאנשים דיברו על 1917 כמועמד רציני. אם הוא היה יוצא בתחילת 2019 הוא היה נשכח במהרה.
מאד מסכים לגבי הנקודה השנייה
במיוחד הקטע שהן הציגו את המנצחת הראשונה על התזמורת… רק ל5 דקות הבאות. למה כבר לא להביא אותה לכל הטקס?