ביקורת: Primal

ה'לא-בדיוק-סרט' הטוב של השנה, ואולי בכלל, הוא סאגה מדממת ומטורפת על איש אחד, דינוזאור אחד, וכל אלפי הדברים שמנסים להרוג אותם.
שם בתרגום חופשי
קדמון
שם לועזי
Primal

"Primal" ("קדום"? "קדמון"? "קדמוני"? "איש המערות והדינוזאור"? תחליטו אתם) הוא מסוג היצירות שיכולות לגרום למפרצת מוחית. 

מספיקים ידע בסיסי בפלאונטולוגיה או ביולוגיה וצפייה בשלוש דקות מהסדרה בשביל להגיד "מה? זה… זה לא הגיוני. כל החיות האלה לא היו באותה תקופה. דגים לא אמורים לעשות את זה. שום דבר לא אמור לעשות את זה. איך אתה עדיין חי. איך אתה מת. מה קורה פה???". 

אבל לא זה מה שיגרום למפרצת, חלילה. מה שיגרום למוח שלכם לשבוק חיים זה הטירוף המוחלט והאדיר לחלוטין שמתרחש לנגד עיניכם. כי תנו לי להגיד לכם, אני אולי עדיין לא יודע מהו סרט השנה של 2019, אבל אני בהחלט יודע מהו ה"חצי ממיני סדרה שהפכו מהר לסרט כדי לנסות להשיג מועמדות לאוסקר" הטוב ביותר, וזה בהחלט זה (כמו כן, אני אקרא ליצירה הזאת סדרה וסרט לסירוגין, כי אם היוצרים לא התחייבו להגדרה מסויימת אז גם אני לא).  

"קדמוני" היא לא בדיוק מה שניתן לכנות "עלילתית", אלא יותר רצף סצנות של אקשן, אימה ואקשנאימה, אבל בגדול הסדרה עוקבת אחרי איש מערות קדמוני שמתחבר תחת נסיבות טרגיות לדינוזאור, וביחד הם הולכים ממקום למקום ומתחמקים מדברים שונים שמנסים להרוג אותם בשלל צורות. 

כמה פשוט, ככה אדיר. 

כי תקשיבו – ואני לא משתמש בהשוואה הזאת בקלות ראש – לא ראיתי אקשן שכזה מאז "הפשיטה". אמנם ארסנל הנשקים כאן מצומצם לשיניים, זנבות, ידיים, טפרים אבנים ומקלות, אבל "קדמון" מוצא דרך לגרום להם להכאיב כל פעם מחדש בצורה מיוחדת במינה. האיש והדינוזאור (שנדמה לי שהיא נקבה) מתמודדים מול איום אחר איום ובכל פעם מסתמכים על כוח פיזי ועל מידה קלה של תחכום בשביל לשרוד בקושי עוד מפגש עם עדר של סכנות. עצמות נשברות, גולגולות מתרסקות, דם עף לכל מקום, דברים עוברים דרך ראשים וזה אדיר. אלימות זה רע ילדים, ואל תצאו למסע טבח המוני בחיות בר (אלא אם אתם תקועים אלפי שנים לפני הספירה ואז לכו על זה, אתם צריכים לשרוד), אבל הולי שיט כמה שהיא מגניבה פה. 

אבל "קדום" הוא לא רק סרט אקשן, הוא גם סרט אימה. לא בקטע של הבהלות זולות שנזרקות מקצה המסך או משחקים עם המוזיקה ועם עוצמת הסאונד, יותר בקטע של "מכירים את היצור הזה שאתם פוחדים ממנו בדרך כלל סתם ככה בטבע כשהוא קטן? אז הנה הוא בגרסה גרגנטואנטית שלו. אה, והנה עוד שלוש מאות כמוהו". אם אתם מהאנשים שחושבים שהטבע הוא מקום קסום, התשובה של הסרט תהיה "כן, בהחלט, מאוד קסום – קסם מאגי שחור שעשוי כולו מדם וקורבנות". 

כמו כן, הזכרתי שכל זה מצוייר? כלומר, אני מניח שראיתם את התמונה למעלה, אבל בואו נתעכב על זה לרגע: האנימציה בסדרה הזאת נפלאה ובועטת בכל מי שחשב שאבד הכלח על אנימציה דו מימדית. ואז מוציאה לו את עמוד השדרה דרך הגרון. ואז מרביצה לו עם עמוד השדרה שלו עצמו. היא טובה מאוד, זה מה שאני מנסה להגיד כאן.  

זאת לא אמורה להיות הפתעה – ליצירה הזאת אחראי גנדי טרטקובסקי, האנימטור שהיה אמור להיות התשובה של המערב לאמני האנימציה של יפן, אבל אז עשה את טרילוגיית "מפלצת של מלון". טרטקובסקי מוכר בעיקר בזכות הסדרות שיצר – "בנות הפאוורפאף", "סמוראי ג'ק" ו"המעבדה של דקסטר", ולכן אולי יש הגיון בכך שאת הפלא הקולנועי הראשון שלו הוא יצר בכלל בטלוויזיה, סוג-של (אפשר לדבר כאן גם על הקו ההולך ומתפוגג בין קולנוע לטלוויזיה, אבל היי, גם מה שנחשב לסרט הראשון של ספילברג היה בכלל פרוייקט טלוויזיוני, אז כנראה ההבדלים האלה היו מטושטשים גם לפני או-טו-טו חמישים שנה). 

זה מדמם. זה אלים. זה מפחיד. זה גם נוגע ללב: לאורך השעה וארבעים של "ראשוני" אנחנו לומדים להכיר את שתי הדמויות שלא מוציאות מילה מפיהן לאורך כל הסרט. הן נקשרות לאט לאט אחד אל השנייה, ואנחנו לאט לאט נקשרים אליהן. ובסופו של דבר, כמו שהוכיח כל סרט אקשן בשנים האחרונות – זה מה שחשוב. כל האימה המשתקת וכל האקשן המגניב שבעולם לא יוכלו לסחוף אתכם אם לא אכפת לכם מהדמויות שנמצאות על המסך. זה גם קולנוע מהמדרגה הכי גבוהה: זה שאין לו דיאלוגים להישען עליהם, אז הוא מצליח להעביר סקאלת רגשות שלמה בכל אמצעי המבע האחרים. ובניגוד לסרטי אנימציה קצרים שבהם המחסור בדיאלוגים הוא מאולץ (היי, "הצב האדום"), כאן הוא גם מתאים לסיפור.

אני לא בטוח מה יקרה עם "פריימל" – האם אדולט סווים תוציא גם את ההמשך שלו כסרט? האם תצא עונה שנייה? אבל הנה מה שאני כן יודע: אדולט סווים עשו טובה ענקית לעולם הקולנוע כשהם הכניסו את המיני סדרה למסגרת הקולנועית (גם אם זה דרך פרצה חוקית), כי בזכותם יש לנו את מה שהוא (ככל הנראה, יש בכל זאת עוד חודש) סרט האנימציה הטוב ביותר של 2019, סרט האקשן הטוב ביותר של 2019, סרט האימה הטוב ביותר של 2019, ושתיים מהדמויות הטובות ביותר של השנה הזאת. עכשיו רק נותר להתבאס שאין שום דרך נורמלית לצפות בדבר הזה בארץ.