דשא? באסה. דשא? באסה. דשא דשא – באסה באסה. דשא דשא? באסה באסה.
האנס זימר, הפסקולן של (בין השאר) "עליית האביר האפל", מזמין אתכם ואת שאר העולם להיות ניצבי-פסקול. לא ברור למה הוא צריך את זה: לפי התיאור בסרט, זה יהיה חלק מ"דקלום כלל-עולמי". מה שאתם צריכים לעשות זה להיכנס לאתר, להקשיב לדקלום-הדוגמה (שנשמע פחות או יותר כמו "דשא, באסה, דשא, באסה"), ולהקליט את עצמכם חוזרים עליו. אפשר ללחוש, לצעוק, לשיר או לנהום, לבד או עם חברים. בסופו של דבר, כשתראו את הסרט תוכלו להגיד שאתם השתתפתם בו. אולי זה מה שמעריציו של ביין צועקים כשהם מעודדים אותו נגד באטמן. טיפ לברוס: הקריפטונייט של ביין הוא דשא.
זה מצריך הרשמה לאתר – מה שגורם לזה להיראות קצת כמו קמפיין להעלאת המודעות ל-Ujam יותר מכל דבר אחר, אבל זה חינם וזה משעשע. אתם מוזמנים להעלות גם ליוטיוב ולכאן את הגירסאות שלכם ל"דשא, באסה".
(הצילום בראש הדף: Ian T. McFarland, פליקר, CC-BY-SA. דשא. באסה)
וואי
בהתחלה לא הבנתי מה הקשר לדשא. ואז שמעתי חחחחחחחח קורע
נשמע מוזר
בכל מקרה,אני מנסה D: .
נשמע מאוד משעשע XD.
מזל טוב, מאיה!
(ל"ת)
רד, פתחת Meme חדש.
מהיןם, כל פעם שיציעו לי לשחק כדורגל, או לעזור לנקות את החצר, אני אומר "דשא, באסה!".
חחח משעשע ביותר
זה נראה לי יותר כמו חלק מהסרט מאשר פסקול. אולי כל התושבים של גות'האם מהופטנים ומתחילים למלמל את זה או משהו…
נחמד מאוד
אולי זה גם מרמז על משהו בסרט (ביין אלרגי לדשא?).
מאז מקרה "נינט באווטאר"
לא היה צירוף מקרים כזה של משפט עם משמעות אחרת בעברית
מה בדבר "מזל טוב מאיה"?
http://www.fisheye.co.il/matrix_revolutions/
http://www.fisheye.co.il/%D7%93%D7%92-%D7%96%D7%94%D7%91%D7%93%D7%92-%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%97-2003/
asato ma sad gamaya
tamaso ma jyotir gamaya
mrutyor ma amritam gamaya
http://en.wikipedia.org/wiki/Navras
לי זה מזכיר טרנד בן עשור של פירוש שירה לועזית בקטעי ניו אייג' כמילים עבריות. "הנה עוד ים עולה", "הבא מנות ומנורות" וכו'.
אוקיי, אז מסתבר ש
מישהי בעמוד הפייסבוק המקושר לעמוד הנ"ל פירסמה את ההודעה הבאה
"Deh-shay, deh-shay bah-sah-rah, bah-sah-rah is how it's pronounced. I've been told that it means "He rises, he rises" in Moroccan."
היא קיבלה על זה 67 לייקים, אז יש מצב טוב שיש אמת בדבריה..
למישהו מבין הדמויות בקומיקס יש שורשים מרוקאיים?
(ל"ת)
לא לבאטמן או לביין
או לאף דמות, לפחות לפי ויקיפדיה…
עכשיו ראיתי שוב את הטיזר של הסרט, ושומעים את המילים האלה גם בסוף שלו. מעניין למה מרוקאית…
אני מנחש שזה משהו שקשור לליגת הצללים.
(ל"ת)
אבל בסרטים הוא גר בסין.
(ל"ת)
עבר לשם עקב עליית מחירי הדיור במרוקו
(ל"ת)
LOL
(ל"ת)
ולא הייתה לו כאפיה
(ל"ת)
אנטי LOL.
(ל"ת)
גם לראס א-גול אין.
(ל"ת)
מסתבר שמרוקו הוזכרה במספר קומיקסים של DC
אבל אף פעם לא בהקשר של באטמן.
(יכול להיות שהקומיקסים שזה הוזכר בהם קשורים בדרכים עקיפות לבאטמן… אבל זה כבר אין לי מושג. לא מתעניין יותר מדי בקומיקס.)
לא יודע לגבי הקומיקס אבל...
בסרט אמור להופיע בן ארצנו (ממוצא מרוקאי), אלון אבוטבול, הלא כן?
אמרו שהוא ידבר מונגולית לא?
(ל"ת)
איפה קראת את זה?
(ל"ת)
נענע
(ל"ת)
יש בכלל שפה מרוקאית?
או שהכוונה לדיאלקט של ערבית
"דיאלקט של ערבית" זה מונח פוליטי.
למטב זכרוני, זה הולך ככה: יש אידאולוגיה שנקראת "פאן-ערביות", ולפיה כל האומות הערביות הן עם אחד. לכן כל השפות הערביות השונות נקראות כולן "ערבית מדוברת". השפה המרוקאית כוללת המון שאילות מצרפתית ומספרדית, ההגייה שלה מבוססת על הגיית השפה הברברית, ויש לה דקדוק משל עצמה. לא מבינים אותה כאן.
אם כי יכול להיות שהאישה ההיא התכוונה דווקא לשפה הברברית, שהיא שפת אמם של כ-40 אחוז מתושבי מרוקו, אם אני זוכר נכון (אין לי כוח לבדוק).
יכול להיות גם שהיא לא ידעה על מה היא מדברת
(אין לי שום ידע בנושא, אבל זה שמישהו באינטרנט אמר משהו, לא אומר שהמשהו הזה נכון).
כמובן.
(ל"ת)
השאלה מה היא שפה היא אכן פוליטית.
האמרה הידועה אומרת ש-"שפה היא דיאלקט שיש לו צבא וצי".
ספציפית, אני לא באמת מעורה בנבכי הפוליטיקה של דיאלקטים ערביים, אבל לא שמעתי על כך שמישהו חולק על כך שכל ניבי הערבית הם בעצם אותה שפה. פרט למלטיזית, בעצם. בני מלטה טוענים שזאת שפה עצמאית. ולאף אחד אין באמת את האנרגיה להתווכח איתם.
יכול להיות שאני בדעת יחיד בעניין הזה,
ואם כך, אז אפשר לא לקחת אותי ברצינות, כי אני לא מבין בזה הרבה. אבל לא נראה לי. מספיק להעיף מבט בתיאור של הדקדוק הבסיסי של ניבים ערביים שונים ולהשוות בינם לבין עצמם ובינם לבין הערבית הספרותית, כדי לראות שההבדלים הם משמעותיים ובסיסיים. ואפשר להשוות בין מילים בסיסיות בדיאלקטים שונים ולראות שלעתים קרובות הן שונות לחלוטין. לולא היו המדינות הערביות מאוחדות ע"י שפת הקוראן ודת האסלאם (ואם לא היתה להם כל חלופה בדמות טקסט מקודש אחר שכתוב בשפה מקודשת), כבר מזמן היינו מדברים על עם לובי ועם סורי ועל שפה לובית ושפה סורית (או סורית-חדשה, כי הסורית המקורית התפתחה מהשפה האשורית הקדומה). לפחות כך אני חושב.
אני לא יודע ערבית.
ובכל זאת, אם ההסכמה המקובלת היא שהשפה שמדברים במרוקו נקראית ערבית, נראה לי נוח לקבל את ההגדרה. גם אם לך היא לא נראית הגיונית. כי ההגיון אינו באמת חלק מהמשחק.
(ובכל זאת, אם אתה רוצה להבין למה בדיקת הבדלים כמו אוצר מילים היא בעייתית, קרא קצת על סוציולקטים, אידיולקטים, כרונולקטים, ועוד שפע לקטים אחרים. כל אחד מאיתנו מדבר באוצר מילים שונה בפני עצמו – אידיולקט – ובמסגרות שונות יכול לאמץ שפה שונה למדי, בהתאם לנסיבות.)
יש ברברית
http://en.wikipedia.org/wiki/Berber_languages
אם אני לא טועה, ברברית היא לא דיאלקט, היא שפה בפני עצמה. אבל אני לא ממש מבין בזה.
אכן
ויש גם את הברברים שטוענים שזכותם היא לעצמאות (גם במרוקו וגם באלג'יר)
אכן, איזו דרישה ברברית!
(ל"ת)
כמובן, אין ממש דבר כזה "מרוקאית".
זה פשוט "ערבית".
כמובן, לא נכון.
(ל"ת)
וואלה. כי ממש קצת למטה מסתבר שדיברתם על אותו הדבר בדיוק
ובשרשור הזה נדמה היה לי שאפילו ראיתי תגובה שלך שמאשרת שכל השפות הערביות הן אותה השפה, רק עם דיאלקטים קצת שונים.
כמו שמקסיקני לא תמיד יבין קולומביאני שלא תמיד יבין פרואני שכמעט אף פעם לא יבין ספרדי – אבל הם כולם דוברי ספרדית.
או, אתה יודע, ישראלי-ירושלמי שלא יובן על ידי שאר הארץ (נגיד, ילדה בת 9 נכנסת למכולת בטבריה בטיול של המשפחה שלה לכינרת ומבקשת מהמוכר "מציצה")
תקראי קצת בוויקיפדיה על ערבית ספרותית, ערבית מרוקאית ולמשל, ערבית פלסטינית. את תופתעי לראות כמה הבדלים יש. זה לא "קצת". ואין מה להשוות ל"ישראלית" ירושלמית מול תל-אביבית. ההבדלים ביניהן זניחים, ודאי בהשוואה להבדל בין ערבית מרוקאית לערבית פלסטינית. וגם הדוגמה של הספרדית לא עומדת, לפחות לא עד שנקבל קצת מידע על ההבדלים בין הצורות השונות של השפה הספרדית. כי בעולם שלנו לעתים קרובות דברים שונים נקראים באותו שם, ודברים זהים נקראים בשמות שונים. ספרדית ופורטוגזית נקראות שפות שונות, בדיוק כמו אנגלית והינדו, למרות שהדמיון ביניהן זועק מהשוואה פשוטה, ואילו בווארית נקראת "דיאלקט של גרמנית", למרות ההבדלים המשמעותיים בין שתי השפות. פשוט תקראי קצת על הנושא, כי זה לא כל כך מובן מאליו.
וכאן אני עוצר. יש לי חשק אידיוטי לדון בנושאים שאני לא מבין בהם כמעט כלום, ואני מרגיש שאני מביך את עצמי.
ספרדית ופורטוגזית לא דומות בכלל!
אם אתה מדבר ספרדית עם אדם שדובר אך ורק פורטוגזית, הוא לא יבין אותך. מניסיון!
אפילו ספרדית ואיטלקית שהן כן מאוד דומות, לא כאלה דומות. איטלקית דומה לספרדית באותה מידה שהיא דומה לצרפתית או לרומנית. כולן שפות לטיניות. דובר רומנית יבין אותך אם תדבר איטלקית או ספרדית. כנ"ל לגבי דובר צרפתית.
אם כבר – פורטוגזית דומה יותר ל… רוסית. טוב, רק הניגון שלהן דומה באמת. אבל כשפוטוגזים או ברזילאים עוברים ליד אנשים שמדברים רוסית הם מנסים להבין איזה דיאלקט של פורטוגזית זה יכול להיות, ולהיפך. ככה אני תמיד מזהה פורטוגזית – זו רוסית שאני לא מבינה ממנה אף מילה. ואגב, אני דוברת ספרדית, כך שהנה הלכה לך התיאוריה לגבי הדימיון בין פורטוגזית לספרדית.
אשר למרוקאית וערבית – זה מה שאמרו לי כמה מרוקאים שונים (מרוקאים על אמת, לא "מרוקאים" בישראל). כששאלתי פעם מישהו כמה שפות הוא דובר, הוא אמר שלוש. אנגלית, צרפתית וערבית. שאלתי אם הוא לא מדבר מרוקאית, אז הוא אמר "כן, נו. ערבית, אמרתי לך." אחר כך מרוקאים אחרים איששו את העניין. אז כן, תכל'ס להסתמך על דוברי השפה מבטן ומלידה לאו דווקא אומר הרבה – אנימכירה המון ישראלים שלא יודעים עברית בשיט, ואמריקאים מבטן ומלידה שאומרים "אקס" במקום "אסק" וכאלה מן. ועדיין. כשדובר השפה אומר לך משהו, יש לזה קצת יותר משקל מאשר משהו שקראת איפשהו באינטרנט.
אחרון חביב – הקטע עם ירושלים היה יותר נכון ללפני דור ואפילו יותר, ופחות היום כמובן. מה גם שלהשוות בין כמות התושבים בכלל ישראל, והמרק בין עיר אחת לאחרות, לעומת גלגוליהן של הערבית, אנגלית וספרדית זה קצת בעייתי. אין ממש תחרות. ועדיין, זכורים לי ביקורים בירושלים בהם עמדתי וניסיתי להגיד מה אומר לי הזקן שיושב מולי ללא הצלחה ממשית.
שוב, הגדרת שפה היא עניין פוליטי.
המרחק בין מנדרינית וקנטונזית גדול בהרבה מהמרחק בין ספרדית לפורטוגזית. ובכל זאת, שתי הראשונות נחשבות אותה שפה.
מעבר לכך, שפה היא לא עניין מונוליטי, אלא רצף. למרות כביכול בכל איזורי ספרד מדברים ספרדית (טוב, נו, ובסקית), ובכל איזורי פורטוגל מדברים פורטוגזית, הרי שהשפה שונה ממקום למקום. ובספרד, ככל שמתקרבים לפורטוגל השפה דומה יותר לפורטוגזית, ולהפך בפורטוגל.
בקיצור, אתם מתווכחים על הגדרות שרירותיות לחלוטין.
אבל יש דמיון ברור בין פורטוגזית לספרדית, והוא גדול, פשוט יש הבדלים מספיק גדולים בין השתיים כדי שפורטוגזים יתקשו לתקשר עם ספרדים. אז ההקשר שבו השתמשתי בשפות בתור דוגמה הוא אולי לא מוצלח, אבל בעצם הדגמת עכשיו את הנקודה העיקרית שלי. תחשבי שדיאלקטים שונים של ערבית הם כמו ספרדית ופורטוגזית, למרות שנראה לי שבמקרה של הערבית הדמיון הוא לעתים קטן יותר. אז למה במקרה אחד מדובר בדיאלקטים של שפה אחת, ובמקרה אחר מדובר בשפות שונות? ודבר שני, המרוקאי הותנה ע"י מערכת החינוך שלו והתרבות שבה גדל להאמין שהשפה שלו היא ערבית. זה הכול. כמו עם כל הדברים בעולם, מדובר כאן בעניין של הגדרה, שהיא פוליטית במקרה הזה. בעצם, את יכולה לא להסכים איתי שמרוקאית-של-מרקש היא לא אותה שפה כמו פלסטינית-לודאית, אבל זה בכלל לא חשוב, כי "דיאלקט" ו"שפה" הן סתם מילים, שמשמעותן היחידה היא זו שאנחנו נותנים להן. העיקר שתשווי בין הדיאלקטים האלה ותראי את ההבדלים ביניהם, ואז תביני שהם לא קטנים בכלל. וכבר בלבלתי את עצמי לגמרי. אני כבר לא יודע מה היתה הנקודה שלי. בתכל'ס הנקודה שלי היא (פתאום נהיתה) שהוויכוח עצמו מיותר, כי אין טעם להגן על העמדה שמדובר ב"דיאלקטים" או על העמדה שמדובר ב"שפות", כי אלה הגדרות נזילות ויש להן משמעות בעיקר בהקשר של זהות לאומית ופוליטיקה.
אבל לא נראה לי שערבים בארץ
או בארצות השכנות יוכלו להבין מרוקאית, אז לפי טענתך זה מכתיר אותה כשפה אחרת מאשר דיאלקט של אותה שפה?
ההשוואה הכי מדויקת הינה לשפות הנורדיות.
אמנם איני דובר לא דנית, לא שוודית, לא נורבגית ואף לא איסלנדית, אבל למיטב ידיעתי אלו שפות קרובות להחריד שהינן בפועל ניבים של אותה השפה הדנית הארכאית. מצרכי פוליטיקה הן מוגדרות כשפות שונות, אף על-פי שנורבגית "ספרותית" תוקננה כשפה רק במאה הנוכחית.
ההבדלים בין העגות הערביות השונות אינם משמעותיים להחריד, אבל הינם עדיין קיימים. במיוחד במדינות המגרב שבהן ישנה השפעה ניכרת של השפה הצרפתית והספרדית, הינן נוכח גחמות קולוניאליות מהעבר והן נוכח הקרבה הגאוגרפית. כמי שערבית אינה שפת אימו אך נחשף אליה הן בבית-הספר והן באמצעי התקשורת (הרי מי אם לא הערבים שידרן אנימות עשור לפני שבישראל הבינו שמיאזקי זה אחלה) במידה מסוימת, קל לי בהרבה להבין דבר-מה מהנאמר בערבית השגורה במדינות הגובלות בישראל לעומת זו הנפוצה במדינה רחוקה כמו מרוקו. כך ש*בהחלט* יש דבר כזה "מרוקאית", או לכל הפחות "ערבית מגרבית", בין אם זה מסתדר עם תפיסת עולמו של פלוני כזה או אחר ובין אם לא.
ואם להחזיר את הדיון לנושא המרכזי
מעניין האם המשמעות של מה שזה לא יהיה שנאמר שם (דשא באסה?) היא שונה בדיאלקטים אחרים של ערבית, או לצורך העניין: בפלסטינית, לבנונית, מצרית, עירקית ואיראנית. למשל :-)
לי לפחות זה לא נשמע כמו משהו נהיר בערבית כלשהי.
אבל איני דובר ערבית ממש. בתקווה שיגואר יבחין בדיון המתנהל ויוכל ליישב את הסוגיה.
אגב, האיראנים דוברים פרסית , שהינה שפה אינדו-אירופאית. יש דמיון רב יותר בין עברית וערבית מאשר בין פרסית וערבית.
דשא באסה בהחלט.
אה, נכון, פרסית :-)
שכחתי מזה. זה בטח דומה קצת לארמנית?
לא.
(ל"ת)
יש דבר כזה מרוקאית
זה הניב הערבי המדובר במרוקו.
דיאלקט לא מתחיל ונגמר בהגייה
ומבחינה עקרונית אין שום מניעה שמדובר במילים שקיימות במרוקאית בלבד, למשל.
אמממ... היא צודקת בהגייה של המילים,
לגבי המשמעות אני לא כל כך בטוח. די מובן לי שמי ששר את הסאמפל הוא לא דובר השפה הערבית, ואם המשמעות המקורית מהשפה הערבית אז 'בשאר', שזה לפי דעתי מה שאאומרים שם משמעו כלל האנשים. או משהו כזה, קשה לתרגם את זה.
לגבי הדיון על ערבית ומרוקאית ודיאלקטים שונים, אז הקומבינטור די טועה במה שהוא אומר. הערבית הספרותית כמו שקוראים לה בעברית, היא השפה הערבית המוכרת בכל מקום. יחסית לזמן הממושך ולשטח שבה היא מדוברת, זה די מרשים שערבי בכל מקום בעולם יבין ערבית ממקום אחר. לגבי הדיאלקטים, צריך להבין ששפה זה משהו שמשתנה לפי מספר גורמים. נכון שהערבית שמדברים בישראל שונה מהערבית שמדברים בסעודיה, אשר שונה מהערבית שמדברים במצרים. אבל המקור הוא אותו ומקור, והשוני הוא בעיקר במבטא. המבטא זה הדבר שהכי משתנה בכל מדינה, אך עדיין ערבי אמור להבין מה שערבי אחר אומר לו. נורא מגניב לדעת שעוספיא ודלית אל כרמל לדוגמא, שני כפרים צמודים (שאף אוחדו לתקופה מסויימת לעיר אחת) מדברים במבטאים שונים לגמרי! כך גם עם ירכא וג'וליס (אני יותר בקיא במבטאי הכפרים הדרוזים). אפילו דרוזים מדברים במבטא שונה ממוסלמים שמדברים במבטא שונה מנוצרים בארץ, אבל עדיין מבינים אחד את השני.
חוץ מזה, הערבית היא שפה נורא עשירה, ככה שכל דבר יש לו מספר מילים בשפה הערבית, וכל אזור יכול להתביית על מילה מסויימת על מנת להגדיר משהו, ובמשך זמן מסויים אזור אחר יכול קצת לשכוח את משמעות המילה.
עוד דבר שגורם לשפה הערבית להישמע כמו דיאלקטים שונים זה ההיסטוריה. הערבים במשך זמן ממושך חיו תחת שלטון קולוניאליסטי. היכן שהאנגלים שלטו שרדו מספר מילים באנגלית בהגייה ערבית שרק תושבי אותו מקום מבינים מה משמעותה. במקום בו שלטו צרפתים שרדו מספר מילים בצרפתית. לדוגמא, אם תשאלו כל ערבי בארץ מה משמעות המילה 'סביטאר' הוא יגיד לכם בית חולים. לבנונים לא מבינים מה הקשר כאשר המילה האמיתית בערבית היא 'מוסטשפא'. אך בארץ כשהאנגלים שלטו והערבים היו צריכים להגיע לבית החולים הם היו צריכים להגיד 'Hospital' שבמבטא ערבי כבד וחיתוך דיבור מהיר נשמע כמו 'Sbitar'.
ותודה לגונאי שנזכר בי באמצע הדיון!
תודה על המידע.
האם אתה מכיר פרטנית את הערבית המדוברת במגרב?
גם לי הערבית בערוצים השונים מחצי האי ערב נשמעת נהירה מספיק, אפילו זו הסודנית, אבל מהחשיפה המועטה שלי למרוקו, תוניס ואלג'יריה הערבית שלהם נשמעת אחרת.
ובסוגיית המרוקאית לעומת ערבית, אם המשפט הוא אכן בערבית, מה הן המילים בכתיב ערבי ומה פירושן? (לי פשוט זה לא נשמע כלל כמו בשאר).
שוב תודה! ואין על מה, לא קשה לזכור מגיבים קבועים באתר כשאתה תוכף אותו מזה כמה שנים טובות ^_^
אני גר כרגע בניו יורק
ופה הבנתי לראשונה כמה אני יכול להבין ערבים ממרוקו, לוב, תוניסיה וכאלה בלי בעיה. ואני עוד אחד שהערבית אצלו חלשה יחסית לשפת אם (ככה זה כשמתחילים לדבר ערבית רק בגיל 15). למען האמת, הערבית בלוב (מנאומו של קדאפי) נשמעת נורא דומה לערבית של הארץ במבטא, לעומת הערבית מצרים לדוגמא.
שוב, הערבית שלי יחסית חלשה (אני בקושי יכול לכתוב או לקרוא), לעומת זאת אני יכול לקלוט מבטאים נורא מהר, ומה שהאנשים שרים שם לא נשמע מבטא מוכר כלשהו. אם המילים הן אכן בערבית, הן נאמרות במבטא משתדל מדי, ואני אישית לא מצליח להבין מה הם אומרים. כמו לשמוע יהודי לא דובר ערבית מנסה לחקות מילים שהוא שומע, אך מוסיף להן את מה שנדמה לו כמבטא ערבי, אז הוא חייב לעשות ח' גרונית, להחליף כל א' או ה' ב-ע' ולהדגיש נורא את האות ק' (היה לי דיון על זה לא מזמן עם אחד מחברי). לגבי 'בשאר', זו רק השערה שלי שבמידה והם אכן מנסים להגיד משהו בערבית הם הוסיפו 'אה' לסוף המילה וזה נשמע כמו 'באשארה'.
קיימות הרבה השערות ברשת לגבי איזו שפה זו ומה משמעות המילים. החל באנשים שטוענים שזה הינדו והמשמעות היא 'long live', ועד להונגרית 'Tessék, tessék, basszá' rá, basszá' rá!'
תרגמו את זה.
תודה רבה על המידע ^_^
לי זה נשמע שונה כנראה בגלל חוסר ידיעת השפה יותר מאשר שוני של ממש.
בנוגע לדשא באסה, מוזר שהם לא סיפקו תעתיק, אני הייתי שמח להקליט את עצמי מספר פעמים חוזר על זה לו ידעתי על מה בדיוק אני אמור לחזור… P=
הממ. נראה שלראות את זה בהונגריה יכול להיות משעשע יותר.
(ל"ת)
ניסיתי פעמיים להקליט את עצמי אבל...
זה נורא קשה להקליט את החלק השני המהיר בנשימה אחת.
מישהו הצליח?
'הפלישה למערב' היה סרט מחורבן; 'סקוט פילגרים' היה צריך להצליח יותר.
http://www.movieline.com/2011/11/universal-chief-ron-meyer-addresses-tower-heist-vod-fiasco-admits-cowboys-aliens-land-of-the-lost-wo.php
האם הבחור כן באופן בלתי רגיל, או שזו סתם חוכמה שבדיעבד?
כי הוא מודה בהרבה דברים שלא הייתי מצפה ממנו.
אני מוכן לקנות את זה
אם מעתה והלאה האולפן ישקיע יותר בסרטים כמו 'סקוט פילגרים' וידחוף אותם כמו שצריך, ויזניח מה שמלכתחילה ברור להם שהוא זבל טהור.
להפך, הבעיה הייתה כמות ההשקעה
סקוט פילגרים נחשב לכזה כישלון לא רק כי הוא הרוויח מעט אלא כי הוא עלה המון.
בכלל הבעיה של יוניברסל בשנים האחרונות הייתה שהם תקצבו בנדיבות יתר פרויקטים שאיש לא צפה להם הצלחה אדירה כמו ׳איש הזאב׳ או ׳עוזרו של הערפד׳.
תודה, רד.
לא נראה לי שהיתה לי תגובה כלשהי לדבר הזה אם לא הייתי כאן בדרך, אבל היות וכן – בכיתי מצחוק. אם כי לקראת הסוף, כשקצת נרגעתי, הגעתי למסקנה שמדובר ב"דשא, בצרה" ולא "דשא, בעסה". אולי זו תוכנית לייפוי בצרה?
אני בכלל שמעתי "דשא בסלט"
על דבר אחד אי אפשר להתווכח, זה בטוח "דשא".
אני שמעתי חד-משמעית "דשא בַּשָׁרָה".
(ל"ת)
בעיקרון עד עכשיו לא חיכיתי בנשימה עצורה לסרט.
אבל המחשבה על המלודרמה של נולאן מגיאה לשיא בצ'אנט כלל-עולמי של "דשא, בעסה" (או בצרה) באולם מלא ישראלים שברה אותי (ומהצד מעירים לי "ומעניין מה יופיע בכתוביות"). אני כל כך הולכת לראות את זה בקולנוע.
(מצד שני, מה אם הם לא יקלטו את זה? אולי נארגן הקרנה עינדגית?)
היי! רציתי להציע את זה לעורכים כשיצא הטריילר המלא!
Damn You! Curse You!![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
נשמע יותר כמו ''דשא! בשר!''
אולי מחאה על צפיפות יתר ביום העצמאות בפארקים של גות'הם