השפם הדגול מכולם:
144  |
צ'רלי צ'פלין |
69  |
גראוצ'ו מארקס |
| 19 |
קלארק גייבל |
| 73 |
יוסמיטי סאם |
| 11 |
אינספקטור קלוזו |
| 28 |
טום סלק |
| 25 |
ג'ון קליז |
| 65 |
איניגו מונטויה |
| 47 |
בוראט |
| 23 |
החתול במגפיים |
מספר מצביעים: 504
השפם הדגול מכולם
– פורסם ב 9 בדצמבר 2006Posted in: סקרים
וואו,
יותר מדי אופציות מוצלחות…. אני אחשוב על זה עוד קצת ואגבש החלטה.
איפה עמיר פרץ?
במשרד הבטחון, ככל שזה נשמע מופרך
סטגדיש
עם כל שנאתי לתגובות סתמיות, זה פשוט חובה
עדיין?...
שפם (מה, ציפיתם לכותרת מתחכמת?)
צ'רלי צ'פלין: שפם מרובע קצרצר ומודבק. שמש גם את הנווד והספר היהודי וגם את הינקל. מאחר וגם להשראה להינקל היה שפם שכזה, נראה שהמציאות מעולם לא התאימה כל כך לאביזרים.
גראוצ'ו מרקס: השפם הוא רק חלק ממערכת הבעות יחודית. המשקפיים, הגבות, החליפה וההליכה השפופה מוסיפים מסגרת. השפם לבדו, מה גם שהינו צבוע, נעדר עוצמה וזקוק לשאר הגראוצ'ו בכדי לעשות רושם.
קלארק גייבל: זה שפם זה? נראה כאילו הוא לא נזהר עם הטוש.
אינספקטור קלוזו: שפם גדול ומרשים שעזר לנתק בין הדמות לבין השחקן. עם זאת, השפם אינו דגול מאחר ואינו יותר מאביזר לדמות, במקום לפתח אישיות משל עצמו.
טום סלק: מקרה הפוך. לשפם יש אישיות, לשחקן אין. נפסל בגלל דמיון רב מדי לברט ריינולדס.
ג'ון קליז: להוציא את פולטי, התפקידים הגדולים ביותר היו בתקופה המגולחת. מאז הופעת השפם, נדמה כאילו שכח כיצד להצחיק. השפם נענש בעונש הרחקה עד לשובו מן המתים של גרהאם צ'פמן (שבעצמו נתן כמה הופעות נפלאות עם שפם).
איניגו מונטויה: אחלה שפם, אבל בטח בספרד יש עוד מיליון כאלה. בנוסף, אינו מהווה תחרות לליפה האימתנית שעל ראש בעליו.
בוראט: שפם חזק, יציב וטבעי. לצערי, עוד לא ראיתי כיצד הוא מתפקד בסרט, אז אמנע מלהצביע לו.
החתול במגפיים: זה לא השפם, זה התרגיל.
בחרתי ביוסמיטי סאם כי מדובר בשפם שהוא גם שחקן אופי. כאשר סאם בטוח בעצמו ומאיים על אחרים, השפם מכסה את פניו ומכריז בגאון על נוכחותו. כאשר סאם נפגע, בין בידי אריות רעבים או דינמיט, השפם מתכווץ לכדי שני קוים עשנים ולעיתים, אף נעלם כליל. אין מה לומר, תנו לשפם הזה אוסקר וישא"ק.
תודה על התשובה המקיפה,
אבל, אין כמו צ'אפלין.
אש''כ
כשראיתי את כותרת הסקר ישר חיפשתי את הרקול פוארו. איך שכחתם אותו?
אם יש סקר שבו צריך
זה זה.
רק שאין לו שפם
רק שאין לו שפם
הממ. מעניין שאתה אומר את זה. משום מה הייתי בטוח שיש לו שפם, ועכשיו הסתכלתי בתמונות וגיליתי שברובן אין לו. מאוד מוזר.
בוראט
לאחר צפייה בסרט אני יכול לקבוע שהשפם זה החלק היחיד בגוף שלו שלא עושה לי בחילה אוטומטית.
בוראט
מסכימה איתך. אני עדיין בטראומה משאר חלקי גופו של בוראט.
ושל אזמט.
האופציה החסרה
נעדר: השפם מהסרט "להיות או לא להיות" של לוביץ'. שפם המהווה חלק מהעלילה ממש, וחיי אדם תלויים בו…
דווקא לי חסר דודו זר.
זר, אתה חסר
שמע, אתה יכול לצחוק עליו
אבל בסקר של וואינט סיפרו שאחת הפנטזיות הנשיות הנפוצות ביותר היא על סקס עם זר.
שמע, אתה יכול לצחוק עליו
וכמובן בסקר הנגדי, של הגברים, הפרטנרית המועדפת הייתה אוזה.
לא איגואנה טרופית?
לא איגואנה טרופית?
זכתה במקום השני.
אז אני מבין שלא הבנת את הבדיחה?
לא, אבל נראה כאילו הוא ניסה לצאת מתוחכם גם בלי זה.
בסך הכל בדיחה מצחיקה
אך כזאת שמבוססת על היכרות קודמת עם משהו שהיה באתר די מזמן. כלומר, משהו שללא המידע הזה אפשר להבין אותו אחרת לגמרי.
בסך הכל בדיחה מצחיקה
מת מסקרנות להבין אותה, קצת פרטים?
אה... מה?
יש לי רעיון:
זה אמנם יהרוג את המעט שעוד נשאר מהבדיחה הזו, אבל אולי פשוט כדאי שכל אחד יכתוב את פירוש רש"י שלו לבדיחה, כי נראה לי שהיו פה לפחות 3 אפשרויות שונות.
אני אתחיל:
זר כמו דודו זר לעומת זר כמו stranger. לא יודעת אם זו היתה הכוונה, אבל אותי זה הצחיק ככה.
ונורטון חשב שחוסר ההבנה היה בקשר לאיגואנה
או שלא...
למען האמת, גם אני כבר הלכתי כאן לאיבוד.
תשמע
בדיחה אחת מוצלחת בפתיל זה יפה מאד
זה לא נורא אם זאת לא עבדה…
קלארק גייבל !
כשאת המקום השני חולקים יחדיו גראוצ'ו מרקס וצ'ארלי צ'אפלין.
דאלי והשפם
אני לא בטוחה שהוא עומד בקריטריונים של הסקר, אבל אין יותר שפם מהשפם של דאלי, אין שפם עם יותר אישיות, חיים ואינספור ייצוגים בדמות מחושי הג'וקים בציוריו של הבעלים.
אפשר לוותר לו בגלל המעמד כאייקון תרבותי, או משה?
הוא כן עשה סרטים
זה נחשב?
אני בונה על זה...
למרות שהחלק היחיד מ"הכלב האנדלוסי" (?) שראיתי כלל חיתוך של הרטוב של העין
טוב, בערך.
לימודי קולנוע?
כי שם ראיתי את השוט בשלוש שעורים שונים (עדיין פחות פעמים מסצנת ההתנקשות מ"האיש שידע יותר מדי")
מה יש ללמוד ממנו שלוש פעמים?
אני מאוד מחבב את הסרט הדפוק בראש הזה, אבל זה לא שאפשר ללמוד ממנו הרבה על עריכה נכונה, בימוי או כל דבר אחר, בעצם.
לא באותו הקורס
אחד בתולדות הקולנוע
אחד בתרגיל במבע קולנועי
ואחד בתרגיל בנרטולוגיה
אדריכלות
קורס בחירה – "מבוא לקולנוע", או משהו כזה. היה נחמד מאוד, וראיתי את "התפוז המכני" על מסך גדול. אה, וגם את "פסיכו" ו"מלהולנד דרייב", ועוד כמה.
אגב, ישנתי ב"אזרח קיין". אולי אני עמידה ליצירות מופת.
אוה! הנה ההגדרה ש-ravy חיפש!
שמחתי לתרום לדיון
לצערנו האזרח קיין הוא מסוג היצירות מופת שצריך ללמוד כדי לאהוב ממש. מה שנקרא: למתקדמים.
(להבהרה: הכותב גם לא ממש אהב את האזרח קיין.)
אני די שלמה עם ההחלטה להישאר ברמת המתחילים
אם זה מחיר ההנאה מקולנוע. הסברים על האזרח דווקא קיבלתי, קצת לפני וקצת אחרי ההקרנה – הכל נשמע נפלא, ושוטים בודדים (היד של המת, ההדפסים על הקירות, מעוף המצלמה וכו') אכן נראו מעניינים. עם זאת, לא קל להרדים אותי, ועוד באולם.
אתמול למשל, ישנתי נהדר לאורך שליש מחזרתו של סופרמן. אז אני יכולה לפחות לנסות להפיל את האשמה על הספה הנוחה-מדי שלי.
לא מסכים.
אני אהבתי מאוד את הסרט בצפייה ראשונה ובלי לדעת הרבה לא על הרסט ולא על חדשנות הבימוי.
מסכימה
כנ''ל.
אני באיזור מספיק זמן
כדי לדעת שאדם מבין דבר או שניים בסרטים (אני לא יודע אם יש לך השכלה פורמלית, וזה גם לא חשוב) אבל ראית מספיק סרטים ורמת האינטילגנציה שלך לא נמוכה כדי להעריך את הסרט. הרבה סרטים התקדמו מאז קיין והשתמשו בדברים שהוא המציא ואף שיפרו. כך שאדם בעל הרגלי צפיה ממוצעים אולי יראה בזה דבר מיושן – ראה פסיכו, שרובנו כיום קולטים את הטוויסט הרבה לפני.
הנקודה שלי היא שיש טעם אישי, יש הרגלי צפיה, יש ידע מצטבר ויש אינטילגנצית צפיה.
רק שלא יגרמו לי פה לצטט את אונגר בהקשר הזה…
הו אונגר, הו הנרי
בזמנו השתדלתי לקחת את כל קורסי הבחירה שרק יכולתי אצלו. אח, הגעגועים…
נרדמת?
מוזר. ראיתי אותו אתמול, בשיא עייפותי, ב-1:00 בלילה, ולא השתעממתי לרגע. אין בו רגע משעמם אחד – כל העלילה בו מסקרנת, פלוס העובדה שהעריכה נהדרת ואורסון וולס מוסיף כל כך הרבה לסרט בביום. הסיום הוא ללא ספק הסיום הטוב ביותר שראיתי אי פעם בסרט, וזה הסרט הרביעי הטוב ביותר שראיתי בחיי (הקודמים לו הם '2001', 'אדפטיישן', ו'טריינספוטינג [באמת]).
אני גם לא מסכים עם העובדה שזה "סרט למתקדמים". אני הבנתי אותו טוב מאוד, ואני רחוק מאוד מלהיות "מתקדם". המסר, הטוויסט והרעיון נפלאים (אם כי קצת קלישאתי) וקלים להבנה, ואם כי צריך לשמן מעט את גלגלי המוח, זה די קליל למי שיש לו "עבר" בקולנוע.
קשה לי לדמיין איפה השתעממת בסרט. תעזרי לי?
לרגע חשבתי שאתה מדבר על סופרמן.
תמיד מוכנה לעזור
תראה, הסרט היה משעמם. הרבה פחות מ"תותי בר", הרבה יותר מ"טריינספוטינג" (אם כבר הזכרת את אחד הסרטים האהובים עליי). הנחתי שהשעמום נבע מרמת הידע המאוד בסיסית שלי בתולדות הקולנוע וברזי האמנות הזו בכלל, מכיוון שההסברים שנלוו לצפייה דווקא היו מאוד מעניינם, הן ברמת התקדים ההיסטורי, הן ברמת השימוש באמצעי המבע הקולנועי, והן ברמת האקספרסיביות והיצירתיות הויזואלית (הו! – הנה ממד שאני בהחלט מוסמכת להעריך).
עם כל זאת, היצירה הסופית הרדימה אותי. באולם שהוא כמעט אולם קולנוע.
חלק מהעניין הוא שלא הייתי לבד – אולם מלא בתלמידי קולנוע/ תקשורת/ אמנות/ אדריכלות, והתגובות היו בסך הכל דומות לשלי. הרוב בכלופן, פרט לתלמידי קולנוע מתקדמים, כלומר אלו שבמהלך הצפייה התמקדו בניתוחים מקצועיים וככל הנראה לא הייתה זו צפייתם הראשונה.
זהו, עד כאן הניתוח שלי. אלו ממצאיי ומכאן מסקנתי כי "האזרח קיין" הוא אולי סרט נהדר ללמוד ממנו ועליו, אך הוא לא סרט שאשמח לראות שוב.
והיי, גם אני חשבתי שאתה מדבר על סופרמן.
טוב, נאבדתי.
אולי כל ההסברים שנתנו לך לפני הצפייה בסרט שגרמו לסרט להיראות כיותר ממה שהוא גרם לו להיראות כה משעמם.
כשאני צפיתי בסרט, ראיתי רק את אורסון וולס מביים, את אורסון וולס משחק, את אורסון וולס כתסריטאי, עריכה נפלאה וכל מיני בחורים אחרים – כל אלה נפלאים. את השאר השארתי לאחר כך.
תנסי את זה, מתישהו. חבל לפספס סרט נפלא כמו 'האזרח קיין'.
אולי זה פשוט עניין של טעם אישי במקרה הזה, במיוחד לאור התגובות כאן.
איזה בחורים אחרים?
התכוונתי לשחקנים.
פשוט הם רובם עלומי שם – כולם חוץ מאורסון וולס בעצמו, אם אני לא טועה.
אני זוכרת רק את החבר שלו
שבאמת שיחק טוב. השאר היו נורא עמומים ונבלעו קצת.
דווקא ממש אהבתי את תותי בר
וגם את פרסונה. אבל זה כבר דיון אחר…
זה כבר בוודאי עניין של טעם וריח.
"תותי בר" היה מעניין בעיקר בצילום שלו (בעיניי, כמובן), אבל נמרח כל-כך. יכול להיות שפשוט גדלתי על סרטים עם קצב אחר, לכן ההשהייה הזאת שאפיינה את הסרט פשוט העיקה עלי.
אני חושב שלא להצביע לצ'פלין זה חטא
אבל אני מבין את אלא שהצביעו לאחרים שריגשו אותם יותר.
אני נורא התקשתי שלא להצביע לאיניגו כי תמיד אהבתי את הדמות והסרט.
אך השפם של הנווד הוא עדיין השפם החשוב והמדהים ביותר שהיה ודמותו תחייה לעולמים.
ובוראט הוא סתם
– אבל מצחיק!
שפם טוב רק על חתולים.
שפם טוב רק על חתולות!
בדיוק מספיק זמן אינטרנט להצביע לגראוצ'ו בסקר הכל כך חשוב הזה...
וזוחלת בחזרה לפינה החשוכה ונטולת האינטרנט שלי, למי-יודע-עוד-כמה-זמן.
אף אחד לא התייחס לשפם שלו כמו גראוצ'ו
דיאלוג רלוונטי מתוך "מונקטי ביזנס":
אני לא בטוח שהבנתי את כוונת הסקר.
אם השאלה היא למי יש את השפם האייקוני ביותר, בעל הנוכחות הבולטת יותר, זה שמהווה יותר מכולם חלק בלתי נפרד מהדמות וכן הלאה, התשובה היא גראוצ'ו מארקס. לעומת זאת, אם השאלה היא מי הדמות או היוצר האהוב עליי, או הדגול ביותר מבין המשופמים לפי דעתי, התשובה היא צ'רלי צ'אפלין.
נוכחות.
הסקרים הם כמעט אף פעם לא "איזה מן הסרטים בקטגוריה הבאה הוא הכי טוב?" אלא "באיזה סרט הקטגוריה הזו הכי חזקה?"
השאלה היא על השפם, לא על המשופם.
לחביתוש היה שפם ענק
שפם אחד שנשכח מזמן...
איפה "איש זקן" מ"היה היה"?! זה היה שפם מרשים, חצי מהדמות היה שפם.
לא, זה היה זקן.
שפם וזקן.
כמו אצל המלך טריטון מבת הים הקטנה.
רגע? באלאדין היה איזה מלך עם שפם, לא? או שאולי זה היה זקן?
לג'פאר היה שפם+זקן כזה.
לסולטן מאלאדין יש שפמזקן מכובד.
כן. הוא.
לא, זה היה זקן.
בהחלט זקן אבל גם לשפם היה חלק נכבד מאד.
היה פעם סקר ששאל לאיזו תשובה אצביע אוטומטית...
טוב, התכוונתי להצביע לחתול במגפיים, אבל ברגע שראיתי את איניגו מונטויה בסקר מיד הוא קיבל את הקול שלי בלי לחשוב פעמיים.
כן, בסקר ההוא הצבעתי לנסיכה הקסומה. אכן כן.
צ'ארלי צ'פלין
לא רק בגלל האיש-
כשחברו של צ'פלין אמר שהאיש המצחיק בעולם(צ'פלין) והאיש הרשע בעולם(היטלר) חולקים אותו שפם, עלה בצ'פלין הרעיון של הדיקטטור הגדול.
ואכן, זהו לדעתי הסרט המצחיק והמרשים ביותר שראיתי אי פעם.
צ'ארלי צ'פלין
אאל"ט, הם חלקו יותר משפם.
רצון לכבוש את העולם?...
גם, וגם את היומולדת.
כמה פעמים נתקלתי בטענה ששני האישים חלקו את יום ההולדת.
האמת היא שצ'פלין מבוגר ב-4 ימים (בדקתי פעם).
מעניין אם יש קשר בין שפם ובין להיות בדרן
כי כמעט כל שחקן עם שפם שאני מכיר הוא שחקן קומדיות (או דמות בקומדיה).