שחק אותה סמארט

Get Smart

במאי: פיטר סגל
תסריט: תום ג'. אסטל ומאט אמבר
שחקנים: סטיב קארל, אן התאווי, דווין ג'ונסון, אלן ארקין

את המידע המודיעיני החיוני שלי על 'שחק אותה סמארט' אפשר לתמצת לשלושה פרטים. השניים הראשונים – שזו פרודיה על סרטי ריגול, ושבתפקיד הראשי מופיע סטיב קארל – מופיעים בפוסטר של הסרט. פריט המידע השלישי (שלא מופיע בפוסטר): מצד אחד לא סרט רע, מצד שני צפוי לאורכו, לרוחבו ולעומקו, ולא מספיק מצחיק.

מקסוול סמארט (קארל) הוא מנתח מידע שרוצה נואשות לקבל קידום לתפקיד סוכן שטח בזרוע הביון האמריקאית 'קונטרול'. בניגוד לשם הארגון, הרבה קונטרול אין בו, ותרומתו למאבק בטרור לא עולה כנראה על זו של משמרות זה"ב. במטה הראשי של 'קונטרול' הסוכנים המניאקים מציקים לחנונים שמפתחים את הגאדג'טים, הבוס מבלה את זמנו במריבות עם גופים ביטחוניים אחרים, ולעובדים יש רק מכנה משותף אחד – כולם נרדמים כשמקס מקריא את עמוד 117 בדו"ח המודיעין היומי שלו, ומחמיצים את 400 העמודים הבאים. סוכן השטח היחיד שמפרגן למקס הוא 23 (דווין ג'ונסון, שבשבילי תמיד יהיה "דה רוק", או לפחות "החצץ"). 23 נחשב לאגדה חיה ב-'קונטרול', אבל שמתי לב שגם הוא משקיע פחות זמן במאבק באל קעדה, ויותר זמן בקרבות פיינטבול עם שאר הסוכנים בהפסקות הצהריים.

לעומת זאת אצל המתחרים העסקיים, ארגון הטרור 'כאוס', מתקתקים עניינים. הבד גאי הראשי הוא זיגפריד (טרנס סטמפ), שמשמו בלבד אפשר להסיק את מזרח-גרמניותו, שיערו הכסוף, עיניו הקרות כקרח ונטייתו השובבית לירות בבריונים שלו כלאחר יד. זיגפריד מפתח עוד אחת מהמזימות הנדושות האלה לגנוב נשק גרעיני, ולהשתמש בו כדי לסכן את היציבות החופשית או העולם הבינלאומי או משהו. כשנודע לאנשי 'קונטרול' על האיום החדש הם מחליטים, בניגוד למה שניתן לצפות מרמת היעילות שלהם, ללכת בדרך הקשה ולסכל אותו, אך אירוע מביך (נוסף) במטה לא משאיר למפקד ברירה והוא מטיל את המשימה על מקס הטירון. לצידו פועלת סוכנת 99 (אן התאוויי) המקצועית, היעילה והמנוסה, שכמובן לא רואה אותו ממטר.

בתור פארודיה על סרטי ריגול, אתם כנראה חושבים שאתם יודעים מראש את כל עלילת 'שחק אותה סמארט'. אתם צודקים. ברור שמקס יפשל בהתחלה בצורה כל כך מחרידה שהוא ישמח שהפאדיחות שלו נחשבות סודות מדינה. ברור שמקס וסוכנת 99 יבלו חצי מהזמן במריבות, ילמדו לעבוד ביחד, ויהיה ביניהם מתח רומנטי. ברור שלקראת סוף הסרט עיר אמריקאית גדולה תהיה בסכנת השמדה, ויהיה צורך במרדף שיהרוס חצי ממנה כדי להציל את החצי השני. למעשה אין בסרט טוויסט או פרט עלילתי שמנסים להיות מקוריים. תגידו (ואני אסכים) שזאת לא כזו בעיה, אחרי הכול פארודיה צוחקת על מה שמוכר לנו. אלא שלא רק הסיפור הכללי, גם רוב הסצינות הספציפיות של 'שחק אותה סמארט' כבר הופיעו בקומדיות ריגול אחרות ולכן לא מתעלות מעבר לרמת הגיחוך הקל. אחרי שראיתי את שלושת סרטי 'אוסטין פאוארס', לא מפתיע אותי כשהסוכן חשאי תקוע בשירותים ומשמיע קולות כאב שמתפרשים בצורה לא נכונה, או כששומר הראש של זיגפריד, ענק מפחיד ומכוער פחד, מגלה צד אנושי. גם הדביליות של נשיא ארה"ב או הנבל הראשי והסיידקיק שלו שרבים כמו זוג לא מתפקד הם לא המצאות קומיות חדשות. נכון שפה ושם הבדיחות הממוחזרות עדיין היו מוצלחות – גם אחרי שראיתי כמה פעמים טרוריסט שמנסה להתמודד עם מענה קולי, זה מצחיק אותי. אבל כשהבדיחות המקוריות באות אחת לעשר דקות ואורך הסרט הוא 110 דקות, אני מרגיש שהוא נמתח בעשרים דקות מיותרות.

מה שנשאר ל'שחק אותה סמארט' להציע הוא הביצוע הקומי, שהוא מוצלח רק חלקית. סטיב קארל בסדר: הוא עושה פרצופים מצחיקים, וזה משעשע לראות אותו פולט משפט מלודרמטי על איך הוא יכשיל את הרעים, ומייד מוצא דרך חדשה להכאיב לעצמו. אבל סמארט הוא בסך הכול בחור בחליפה, בלי המאפיינים המטורפים של אוסטין פאוארס, וקארל אכן לא מגיע לרמות הטירוף שהיו דרושות כדי להכניס לסרט אווירה שטותית עד הסוף. שאר השחקנים מתקשים עוד יותר להתעלות על מגבלות התסריט. אן התאווי היפה מוכשלת בהיעדר כמות מספיקה של בדיחות טובות, ודוויין ג'ונסון כנ"ל חוץ מהקטע של להיות יפה. דמויות המשנה האחרות זניחות, כשהיוצא מן הכלל הוא מפקד 'קונטרול' (אלאן ארקין): נחמד לראות קשיש אסרטיבי עם פתיל קצר, שאוהב ללכת מכות. בכלל, דווקא הצד של האקשן מספק לסרט עוד כמה נקודות זכות, ובעיקר בולט לטובה המרדף העירוני שהזכרתי קודם, שבו נוטלים חלק מכוניות, מטוס, רכבת והאיברים האלסטיים של מקס.

בסך הכול 'שחק אותה סמארט' מצטיין ברמה יוצאת מהכלל של בינוניות: הסרט עצמו עבר די מהר, אבל ביציאה הרגשתי שכמות הצחוקים בדיוק הספיקה כדי לא לגרום לזמן שראיתי אותו להיחשב מבוזבז. 'שחק אותה סמארט' הוא אופציה אם אין שום דבר אחר שאתם רוצים לראות באמת, או שאתם אוהבים במיוחד את סטיב קארל. בכל מקרה אחר, הייתי מוותר עליו.