אין חידושים באתר החודש, אבל רגע לפני שהספילברגיאדה מסתיימת וכמה רגעים לפני שנתחיל את הפרויקט הבא שלנו, ננצל את ההזדמנות ונשאל אתכם: האם יש פינות קבועות או משהו שהייתם רוצים לראות יותר באתר? וכמובן, איזה דפי סרט או סדרות לסרטים עתידיים או עתיקים הייתם רוצים לראות.
מי שרוצה לראות את דפי הסיכום הקודמים מוזמן להציג בתגית של "סיכום דפים" .
סרטים
הג'נטלמן והאקדח (בקרוב. רוברט רדפורד פורש ממשחק, אולי?)
הגננת (רימייק) (בקרוב. אמריקה עושה נדב לפיד)
הולמס וווטסון (בקרוב. הבלש שאתם מכירים, בדיחות הפלוצים שאתם לא)
הוק (בעבר. מהתקופה שבה סרט לייב-אקשן של דיסני לא היה שחזור של המצויר)
המטבח (בעתיד? נשמע כמו "אלמנות", אבל עם גנגסטרים)
המכבסה (בעתיד. מה זה פה, 'הרמז'? יש גם 'הטרקלין'?)
הנערות האחרונות (בעבר. "אחרון גיבורי הפעולה" פוגש את "יום שישי ה-13")
הסוד של קלס (בעבר. סרטו הראשון של יוצר "שיר הים")
הסר חבר: הרשת האפלה (ידעתם שהאינטרנט יכול להיות מסוכן?)
חכם בלילה (עכשיו בקולנוע. קווין הארט נפרד קצת מדה רוק וחוזר לבית-ספר)
טרמינל (בעבר. מבואסים שהטיסה שלכם מתעכבת בשעה? נסו לגור בשדעה התעופה)
יורוטרטיפ (בעבר. מה שסקוטי לא יודע לא יפגע בו)
כופר נפשה (בקרוב בנטפליקס. הבמאי של "הפשיטה" מביא עוד אלימות, אבל הפעם בכתות)
לכל הנערים שאהבתי (עכשיו בנטפליקס. לכל קלישאות התיכון שמאסתי בהן)
מינכן (בעבר. אריק באנה מגלם סוכן מוסד שנשלח לחקור מה קרה לקריירה של אריק באנה לאחר "מינכן")
מלחמת העולמות (בעבר. הסיבה שבגללה טום קרוז רץ הפעם: חייזרים)
מלתעות (בעבר. ספינה קטנה טו טו טו טו טו טו טו, ספינה קטנה טו טו טו טו טו טו טו, ספינה קטנה. כריש גדול טו טו טו טו טו טו טו טו, כריש גדול טו טו טו טו טו טו טו, כריש גדול. )
מרוסק (בקרוב ב…יוטיוב רד? אוקיי. הסרט החדש של ג'וזף קאן, שעשה את "מרותקים" הנהדר אבל רוב העולם מכיר אותו כבמאי הקליפים של טיילור סוויפט)
נקמה (לא הגיבורה שתקופת 'מי טו' צריכה, אבל זאת שקיבלנו, אני מניח)
סוספיריה (בקרוב. סרטי אימה משנות ה-70 עושים קאמבק)
קינגסמן 3 (בעתיד הרחוק. אם אפשר בבקשה קצת פחות סקסיזם הפעם, זה יהיה נחמד)
רשימת שינדלר (בעבר. לפני שהיה לו סט מסוים של יכולות, הייתה לליאם ניסן רשימה)
תורשתי (בקרוב. ספציפית ב -9.10, בהקרנת אתר חד פעמית בסינמטק הרצליה. עוד פרטים בקרוב)
תפוס אותי אם תוכל (בעבר. לאונרדו דה-קפריו התעשר מלרמות אנשים הרבה לפני "הזאב מוול סטריט")
סדרות
אלמנטרי (משודרת כרגע. מה אם שרלוק היה גר בארה"ב ו-ווטסון הייתה לוסי לו?)
בית הנייר (בנטפליקס. מי שגר בבית מנייר שלא יזרוק אבנים. כי אבן מנצחת נייר)
בנות גילמור (בעבר. שיחות במהירות שלא מביישת את סורקין)
המקום הטוב (משודרת עכשיו. זוכרים את הפרסומת ההיא של מקדונלדס עם Welcome to hell? בהצלחה להוציא את זה מהראש עכשיו)
הסוכנת קרטר (בעבר. הסוכנת קרטר קשוחה ומגניבה וללא עונה שלישית)
סוכן מחוק (בעבר. זאת…אה…לא, אין לי כלום, לא יודע)
זמנים, רבותיי, זמנים
סקר קהל קטן: האם הייתם רוצים שנוסיף לדפי סרט את אורך הסרט? זה אפשרי – וגם קיים בכמה דפים – פשוט לא ממש ראינו את הטעם, כשאפשר בשניה לפתוח גוגל או ימד"ב ולגלות. אבל אם לראות את זה פה יעזור לכם, זה משהו שאפשר להוסיף. מוזמנים להביע את דעתכם.
אני אישית מעדיף
כשאני משוטט בחיפושי אחר סרט לראות אני תמיד בודק את האורך כדי לראות אם זה מתאים כרגע, ואני בד"כ משוטט כאן כדי לראות אם יש ביקורת רשמית או סתם חוות דעת של אנשים.
מצד שני, זה באמת שטויות לפתוח רגע את ימד"ב, אז זאת שאלה של כמה טרחה נוספת זו בשבילכם לדעתי. עדיפים עוד דפי סרט מאשר פחות דפים אבל עם ציון הזמן.
טרחה זאת לא
וזה בהחלט לא יבוא על חשבון דברים או דפים אחרים. זו פונקציה שקיימת, השאלה אם ההוספה של זה באמת תעזור. כאמור, אפשר לבדוק את זה בשניה. פשוט יש התלבטות אם זה משהו כדאי להתחיל מעכשיו בדפי סרט.
אם כך
אז למה לא, בעצם? זה אמנם לוקח שניה, אבל זה תמיד יותר נוח כשהמידע מרוכז במקום אחד (מן הסתם זה לא כל המידע, אבל זה כן פרט מידע משמעותי לדעתי).
בקיצור, אני תומך בהוספה~
אולי לינק לימדב?
(ל"ת)
אבן מנצחת נייר?!! טראמפ אולי לא ייבש את הביצה או בנה חומה, אבל אני מבין שלפחות הצלחה אחת כבר יש לו.
(ל"ת)
מזל טוב!
בהתחלה זה היה רשום אחרת ובצורה נכונה, אבל החלטתי להכניס את זה ככה ולראות כמה זמן יעבור עד שישמו לב. זכית בדף סרט לבחירתך, און דה האוס.
אז בעצם אם החודש עלה דף סרט גם לאלמנטרי וגם להולמס וווטסון,
אז למה לא דף סדרה להאוס?
כי האוס זה סקובי דו, לא שרלוק הולמס.
(ל"ת)
אפשר להוסיף
את " רוח רפאים" " הצבע ארגמן" ו"ריקוד מושחת"?
שני דפי סדרה בבקשה (מתי שנוח, בלי לחץ):
הראשון ל-"Preacher" הנהדרת (משלים עונה 3 בימים אלה ונהנה מכל רגע).
והשני, אם במיינדפאק תאולוגי עסקינן, סדרת האנימה "Neon Genesis Evangelion" חוגגת מחרתיים יומולדת 23; אפשר לתת לה מתנה בדמות דף סדרה?
אין לי בקשות לדפי סרט או סדרה
אבל אני בהחלט אשמח לראות יותר דיבור יזום על סרטים מעבר לביקורות, בין אם בפינות כמו תמונה קבוצתית או סתם כתיבה כללית על קולנוע. אני מאוד אוהב להרחיב את הידע וההכרות הקולנועית שלי, אז לדעתי פינות שבהן מסתכלים קצת לעומק על סרטים שונים, בין אם פופולאריים ובין אם נידחים היא כיפית. מה הסרט הכי לא-תואם-לז'אנר-של-עצמו שראית? "סרט הפסטיבלים" הכי כיפי שראית? השימוש הכי טוב בסאונדטרק בסרט לדעתך? בין אם כפינה של כותב יחיד ובין אם כפינה של תמונה קבוצתית אני מאוד נהנה לקרוא דברים שכאלו, אז אשמח לראות עוד.
לא שסקסיזם עושה לי את זה, אבל אני דווקא אשמח שקינגסמן 3 לא יוריד את הטון.
כלומר, קינגסמן והסרטים של טרנטינו זה בערך כל מה שנשאר למי שאוהב לראות מדי פעם קולנוע שאינו פוליטיקלי קורקט/פרוגרסיבי/פמיניסטי/מתחסד.
אני מבין שזה הגל הנוכחי, ומבין מצוין למה הוא הגיע ועד כמה היה נצרך תיקון תפיסתי במושגי החברה, אבל לפעמים בנאדם פשוט רוצה לראות קולנוע כיפי, בוגר ואמיתי, שאינו מיופה ו״תקין״, מבלי לחשוב האם יש מישהו שנעלב מאספקט כלשהו בסרט.
אני לא מתכוון לפתוח פה פתילפלצת אודות התהליכים המודרניים בחברה המערבית לטוב ולרע, וברור לי שזה עלול לקרות גם אם לא ארצה, אני סתם רציתי להביע צד מסוים ופרטי, זה הכל.
בלי להיכנס לטוב/לא טוב
אני.. לא בטוח שאתה צודק בנוגע לכך שווהן וטרנטינו הם היחידים שממשיכים בקו הזה.
הם אולי (ושוב, צריך בדיקה) השמות הכי גדולים ומוכשרים שממשיכים בקו הזה, אבל בטח לא יודע אם היחידים.
ישנם עדיין כל מיני סרטים עם גישה סקסיסטית יחסית
שאיתם אני יכול לחיות, אבל אותה בדיחה בסוף של קינגסמן הראשון למשל גרמה לי פיזית להתכווץ באי נוחות בכיסא. אני חושב שהם גם ניסו בכוונה להגזים עם הסקסיזם בתור המעין-פארודיה על סרטי ג'יימס בונד שהם רצו לעשות, אז זה עבד למסגרת הזאת- אני פשוט ממש לא הרגשתי איתה בנוח. כנ"ל הסצינה מהסרט השני בפסטיבל המוזיקה עם ה- fingering. שוב- אני מניח שזה היה גס ובוטה במכוון, ועדיין- אני לא ממש נהניתי מזה, אז אני עם מתן בעניין הזה.
דווקא מטרנטינו לא זכור לי שהרגשתי רגעים שכאלו.
כן, נראה לי שנשאר קצת יותר מהם למי שמחפש את זה...
דבר ראשון, אתה אומר "פוליקטלי קורקט" ו"פמניסטי" באותו הקשר כאילו שניהם בהכרח דברים שליליים. לא חושב שצריך לחשוש לגורלם של דברים פוגעניים ולא מתנצלים בעולם ובמדיה בעתיד הקרוב. די בטוח שתמצא חפיפה בין אלה שזועקים שהפוליטיקלי קורקט הרג את ההומור לכל הגברים שמתלוננים ש"מי טו" חיסלה את הרומנטיקה. מצטער, אבל אני לא מאלה שממהרים להספיד את ההומור או הסקסיזם רק כי הפוליטיקלי קורקט והפמניזם "המרושעים" הגיעו. מי שאוהב את הסרטים שלו "כמו פעם" בהחלט יכול למצוא אותם וימשיך לקבל אותם בעתיד הקרוב.
ובבקשה בוא לא נלך לכיוונים האלה של "פתיתי שלג שנפגעים מכל דבר". א. מאוד קל לא להיעלב כשאתה לא מושא העלבון. ב. יש לא מעט דמויות סקסיסטיות, וכשאני רואה אחת על המסך הפעולות שלה לא מפריעות לי או נראות מוזרות כי אני יודע שזו הדמות. הסקסיזם ב"קינגסמן" לא העליב אותי כי זה סקסיזם, אלא כי הוא הגיע משום מקום, בלי שום הצדקה פרט ל"הסרט הזה הוא מחווה לסרטי ריגול סקסיסטיים אז זה בסדר" והיה טון סיום צורם לסרט שעד אז היה מאוד כיפי ומבדר.
היתרון בלעשות הומאז'ים / פרודיות לדברים מן העבר זה שאפשר גם לבחון אותם בעין ביקורתית ולהחליט אילו אלמנטים לשמר, אילו לא ועם אילו אפשר לשחק או לחתור תחתם בדרכים יצירתיות, כמו שהסרט עושה לפעמים. לינדזי אליס עשתה על זה מאמר וידאו מעולה וציינה שאם "זה" או "דברים מוזרים", למשל, היו יותר נאמנים למציאות של אותה תקופה, הגיבורים שלה כנראה היו הרבה יותר סקסיסטיים וגזעניים אבל זה לא שם כדי שהצופה יוכל לפתח אהדה כלפיהם.
כמו כן, בין אם נרצה או לא, סרטים לא נוצרים בואקום. הם משקפים מציאות ומעבירים מסרים, יש להם השפעה על העולם. ובגלל שבעולם כרגע נשיא ארה"ב לועג באופן פומבי ובוטה לנפגעת תקיפה מינית ופולט שטויות כמו "זו תקופה מאוד מסוכנת לגברים צעירים", תסלח לי אם אני מעדיף שלפחות המדיה שאני צורך תהיה פחות סקסיסטית.
(מכוון לכש)
(ל"ת)
Maniac החדש בנטפליקס
יהיה מדהים אם יהיה לו דף. הלוואי שהיה אפשר לדבר עליו כל היום.
איך אתם לא מכירים את סוכן מחוק תתביישו לכם
תכלס אם הייתי יודעת בזמנו איך קוראים לה בעברית גם אני לא הייתי מנסה, זה נשמע ממש רע.
אבל לשמחתי ניסיתי וממש אהבתי אותה, אז כתבתי לה ביקורונת בדף בשבילכם.
סוכן מחוק זו סדרה מופלאה, ובזכותה נהניתי מאוד לראות אותו בעונה ה2 של פארגו.
(ל"ת)
יש לי בקשה לדף סרט
אתם יכולים בבקשה לשים דף סרט לסטאן ואולי? זה סרט על לורל והארדי (השמן והרזה) שיוצא החודש.
יבול הקרע בשריר
מצאתי את עצמי מאותגר תנועתית ומוצף במשככי כאבים לאחרונה, עם הוראות ברורות להניע את הרגל כמה שפחות. אז יצא לי להשלים מעט פערים הרי 2 הסנטים שלי בקצרה:
נטפליקס:
american vandal- מוקומנטרי שהוא פארודיה (חלקית ולא מאוד הומוריסטית) על סדרות true crime. זוג נערים חוקר פשע בו יש נאשם שנראה ברור שאשם, אבל קיימות ראיות שלא מסתדרות עם הנראטיב. צפיתי בעונה הראשונה (תלמיד שנאשם בריסוס אברי מין על מכוניות) כשיצאה ויצאתי בתחושת meh, אבל העונה השניה מוצלחת יותר לדעתי- זוג התלמידים מכר את הדוקו שלהם לנטפליקס והם זכו בפרסום והוצפו בבקשות לחקור מקרים שונים בבתי ספר אחרים. התעלומה מעניינת ויצירתית (בבי"ס יוקרתי, דמות מסתורית בשם turd burglar משליטה טרור במוסד בדרכים שונות שקשורות לשמה), התהליך מסקרן ויש פחות תחושה של חלקים "מתים" לאורך העונה.
insatiable- נחשפתי לסדרה הזו דרך הבאזז שהתפתח סביבה, כיוון שהיו שטענו שהיא מטיפה לfat shaming, כיוון שהpremise שלה הוא תלמידה שהיתה בעלת משקל יתר ומושא לעג של התלמידים הפופולאריים, איבדה המון משקל תוך מס' חודשים עקב פציעה וכעת מתכננת נקמה במי שהתעלל בה. למעשה, זו כמעט הטעיה, כי למיטב זכרוני רוב הסדרה כלל לא עוסקת בכך אלא בתיאבון שונה לחלוטין: אהבה חד מינית, פוליאמוריה, רצון למעמד חברתי וקבלה. לא יודע למה השיווק מדגיש דווקא את האספקט השולי יחסית של גזרת הכוכבת, שאמור להיות אלגורי, אני מניח. היו כמה סטריאוטיפים שאכזבו אותי מעט למשל, כשהגבר עם המניירות הנשיות והעניין בתחרויות יופי בסוף מתברר כביסקסואל, והסדרה מרשה לעצמה חופש גדול מדי מהריאליזם לעיתים, אבל לרוב היא עובדת, עד לסוף פרק סיום העונה, שהרגיש כאילו מישהו שינה את הטון בצורה צורמת מאוד: למה פתאום הילד הרע משדל אותה לרצוח מישהו בתא מטען של מכונית? עברנו לדקסטר פתאום בלי ששמתי לב?. לא ממש יודע איך להגדיר אותה, היא לא ממש קומדיה, לא ממש דרמה, משהו באמצע, אני מניח, אבל חוויית הצפיה היתה טובה. אם יחזרו למצב סמי-ריאלי שוב, אצפה בעונה השניה.
unreal- סדרה שעוסקת במה שמתרחש מאחורי הקלעים של ריאליטי היכרויות סטייל the bachelor, כולל הציניות, הסקסיזם, הזיוף, המניפולציות הרגשיות והלחץ ליצור טלוויזיה טובה, להתקדם בעולם די סקסיסטי וכו', כשמה שמתרחש מאחורי הקלעים מעניין הרבה יותר ודברים משתבשים, לעיתים מאוד. הדמות הראשית היא רייצ'ל, DP שמאוד טובה במה שהיא עושה אך זה מגיע ע"ח בריאותה הנפשית ויכולתה לחיות עם עצמה. בסיום העונה שעברה שהם צילמו היא התפרקה וכעת היא מנסה לחזור לתלם. העונה הראשונה מעולה, השניה מעט פחות והשלישית גם יורדת מעט, עדין משתלם. קיימת עונה רביעית בה לא צפיתי עדיין.
אמאזון:
ג'ק ראיין- בתיכון ממש חיבבתי את ספריו של טום קלנסי, אז כשראיתי את ג'ים מ"המשרד" (האמריקאית- ג'ון קרסינסקי) עובר לעבוד במשרד בCIA, הבנתי שאני חייב לראות אותה. הפרק הראשון הותיר בי רושם לא מוצלח במיוחד של תבנית "יורים ובוכים" סטנדרדית למדי וכמעט ויתרתי, אבל המליצו לי לראות לפחות 2 פרקים וזה אכן משתפר. התכנית של הרעים חכמה מהממוצע, קרסינסקי חביב, האקשן סביר בלבד ואין הרבה ממנו. הטראומה עימה הוא מתמודד מעניינת, אבל לא ממש מטפלים בה או מביאים אותה לידי ביטוי בעונה הראשונה וחבל, כי היה כאן פוטנציאל לדילמות מוסריות מעניינות בהחלט. בסה"כ, לא מתעלה על סדרות אחרות בסגנון, מלבד רמת התחכום של הרעים.
סרטים:
hotel artemis- לא ממש הבנתי את הפואנטה. רעיון שהיה יכול להיות מבטיח אבל לא חוויתי מתח, עניין מיוחד בסיפור או חיבור לדמויות. אקשן כמעט אין, לא צחקתי. בעיקר לא הבנתי מה הסרט רצה לומר לי. המלצה: רשת המלונות מג'ון וויק צריכה לשכור את שירותיה של ג'יין פוסטר ואולי של דייב בטיסטה.
סיקאריו (1 ו2): טרנד הmeh ממשיך. בראשון עוד היו שתי סצנות מותחות וחשתי את הלב פועם, ואז הגיע הסוף ואמרתי לעצמי, "Huh?" ואז הגיע השני שהיה הגיוני פחות, מעניין פחות, קוהרנטי פחות וגרם לי להבין שהפרנצ'ייז הזה כנראה לא עבורי, או לפחות לא עבורי על משככי כאבים. בכנות, אין לי אפילו חשק להרחיב, וחבל. כמה בזבוז של פוטנציאל אדיר בין דל טורו לנסיכת הקרטל, בחינה שלה את האלימות עליה הסתמכה בדרישה למעמד בכל מקום וכו'.
עולם היורה 2: הסרט הגרוע ביותר בסדרה, לדעתי. בזבוז טוטאלי של כל השחקנים שם, שיצאו במצב גרוע משכנסו, כולל הדינוזאורים. אחד הרגעים הדביליים ביותר בקולנוע מאז "מרתה". מרגיז ומיותר.
סולו: סרט סביר. הייתי מעדיף את הגרסה שהיתה יכולה להיות, לפני שצילמו 70% מהסרט שוב. לא חובה לראות, שום דבר בו לא יעמיק את ההבנה לגבי הדמות, אולי אפילו מעט יגרע, אבל תמיד אפשר להתעלם. וודי הרלסון ממש חביב, הייתי שמח לראות עוד ממנו, oh well…
פציעה היא זמן טלויזיה מעולה,
כי יש לך זכות מלאה לרחם על עצמך, ודרישה רפואית לרבוץ. בהצלחה עם זה, ואופטלגין נוזלי זה החיים (בהתחלה לא חשבתי שחומר לא נרקוטי בכלל מסוגל לעזור לכאבים חזקים)
על פי ההמלצות האלו יש לנו טעם מאוד שונה ככל הנראה, יחד עם זאת יש משהו כמו 3 סרטי ג'ק ראיין (בכל אחד כוכב אחר בתפקיד ראשי) ואאל"ט כולם זמינים בנטפליקס.
לא בטוחה שזה הקטע שלך אבל אולי אם ג'ק ראיין עניין אותך: יש בנטפליקס המון סדרות משטרה/פשע בריטיות טובות: מרצ'לה, הסדרה עם ג'יליאן אנדרסון, ברודצ'רץ'.
אלו המלצות שקיבלתי מאחרים, קשה למצוא סדרות או להחליט שרירותית, המבחר עצום (צרות של עשירים
).
אני מחפש מזמן סדרה בה עוד לא צפית שתתפוס אותי ממש ולא מוצא. די מוזר, כי נראה שיש סדרות חדשות כמעט מדי יום..
חיבבתי את הספרים, לא יודע אם במידה כזו שאנסה לצפות בסרטים המבוססים עליהם. חלק מההנאה מהם היתה הירידה לפרטים ובלתי אפשרי לשמר את זה בסרט.
ג'ק ראיין עניין אותי בגלל השילוב של קרסינסקי כגיבור פעולה עם הקונספט (ואני לגמרי מודה שאני משוגע על "המשרד" ואם השחקנית ששיחקה את פאם היתה מלוהקת כבת הזוג שלו או היתה הופעה רגעית של סטיב קארל הייתי נשאר עם חיוך רחב יותר בסוף הסדרה), כי המודל של פרוצדורלי-פעולה/משטרה כבר די מיצה את עצמו אצלי, לפחות מהסדרות האחרונות שניסיתי. אגב, הסדרה "נשק קטלני" מאוד לא מוצלחת. מהסדרות הבריטיות שציינת, יש אחת שמתבלטת לטובה?
בכלל, אם יש לך בראש סדרות ממש טובות מכל ז'אנר וערוץ, אשמח להמלצה.
Killing Eve
יוצאות מהכלל, שלושתן (ג'ודי קומר, סנדרה או והסדרה).
האמריקאים?
אני קצת אוהבת סרטי אקשן עם כל האינפנטיליות העלילתית שלהם, וכל סרטי ג'ק ראיין היו מהז'אנר, בלי שום יחוד מעניין.
דווקא שלושת הסדרות הבריטיות שהזכרתי היו מוצלחות יותר. כל אחת והיחוד שלה. ברודצ'רץ' מאוד רגישה, כתובה מאוד טוב ואני מאוד אוהבת את הקאסט. הסידרה עם ג'יליאן אנדרסון היתה מוצלחת בעיני ביחוד משום שהמשטרה עבדה שם כמו שמשטרה עובדת. כלומר, ההתנהלות של הנוגעים בדבר כן התיחסה לביורוקרטיה, לא נכנסו לזירת פשע לפני שכולם עלו על חלוקים סטריליים, לא קרה שג'יליאן אנדרסון פיספסה את שחיית הבוקר שלה רק כי התגלה פרט חשוב ומותח- היא תייקה אותו בראש המטלות של הצוות, וחזרה למלון שלה לישון. אף אחד מהשוטרים לא נקשר ריגשית לקורבנות או לפושע, לא היתה שם ונדטה אישית, אלא עבודת משטרה. מאוד הערכתי את הגישה העלילתית הדי נדירה הזו.
מרצ'לה יותר אקשני, אבל יש באיפיון הדמות שלה טוויסט קצת מעניין, היא פחות טובה מהשתיים האחרות.
מכיוון שיש לי נטפליקס אני מכירה בעיקר את התכנים שם. שתי סדרות לא חדשות וממש טובות בעיני הן סוף הפאקינג עולם (מדהים וקודר) וקימי שמידט (העונה הראשונה קצת פחות טובה מהבאות, סידרה מצחיקה בטירוף).
מיינדהאנטר נשמע לי בתאור העלילה לא טוב, לקח לי הרבה זמן להגיע לצפות בסידרה, והיא דווקא טובה.
ראיתי גם שתי סדרות אוסטרליות, שתיהן מהממות אבל חלק מהאושר שלי בצפיה הגיעה מהעובדה שאני בת. לא יודעת אם יעבוד גם עבורך:
האחיות- רופא גוסס מספר בתקשורת שבכמעט כל הפריות המבחנה שביצע, הוא השתמש בזרע שלו. הדבר מעמיד את הבת שלו במצב מאוד מוזר. הסידרה מאוד לא אמריקאית באופן הטיפול בסיטואציה, ועיקר הפוקוס הוא במערכת היחסים בין 3 האחיות בין עשרות הצאצאים שמאותרים.
האכזבה: עם חפיפה בחלק מהשחקניות ב'האחיות', אמא טרייה וכושלת מגיעה לקבוצת תמיכה של נשים בחופשת לידה. מצחיק, מרגש ופמיניסטי בצורה שצריך לעשות טלויזיה פמיניסטית (כלומר, לא דידקטי בכלל אבל הקו המנחה בעלילה מגיע עם הרבה סולידריות נשית).
יש בנטפליקס גם את לטענת גרייס. זו המלצה בעייתית קצת. מבוסס על ספר באותו שם של מרגרט אטווד, שמבוסס על מקרה אמיתי. ההפקה לא מתחרה בהפקה של סדרות כמו סיפורה של שפחה, אבל היא כן הפקת טלויזיה סבבה. העלילה מאוד נאמנה למה שקורה בספר, שזה אחלה, אבל הספר נותן הרבה מקום לשתי הדמויות הראשיות (גרייס והפסיכותרפיסט שלה) בסדרה חתכו כמעט לגמרי את החלק של המטפל, אני חושבת שזה קצת מוריד מערך הסיפור. זו עדיין סידרה טובה ואם אתה לא מתכוון לקרוא את הספר אפשר להנות ממנה.
חוץ מזה, הגיעו לנטפליקס כמה סדרות ישראליות שהיו להיטים בזמנן, ראיתי לאט את צומת מילר ואני מניחה שמתישהו אצפה באופן מסודר בפרלמנט, כי אף פעם לא ראיתי את זה שלם. וכמובן שיש לנטפליקס הרבה ריאליטי, שזה הדבר הנפלא ביותר בעולם כולו על תקן פחמימות ריקות למח.
והכי גילטי פלז'ר: ראיתי את קרטה קיד, וזה היה ממש כיף. נחמד מצד נטפליקס להביא סרטי אייטיז. נראה לי שראיתי עוד קומץ אבל אני לא זוכרת כי זה היה פחות מהנה.
ניסיתי לא מעט סדרות נוספות שלא תפסו אותי כל כך. אחרי מיינדהאנטר אני תוהה אם יתכן שאני מפספסת דברים בגלל תאור לא טוב של העלילה.
סוף הפאקינג עולם ברשימת הצפיה שלי
ואדגום את הסדרות המשטרתיות שציינת.
"האחיות" לא נשמע כמו משהו שאשקע בו, "האכזבה" דווקא נשמע נחמד (ומבטא אוסטרלי הוא יתרון).
אם אהבת את קראטה קיד, ליוטיוב רד יש סדרה בשם kobra kai שממש נחמדה וממשיכה את העלילה של הסרט אחרי שנים, כששני היריבים כבר בוגרים.
למיינדהאנטר הגעתי בדרך די עקיפה, צפיתי בסדרת הדוקו making a murderer עקב פודקאסט true crime בשם real crime profile לו התחלתי להאזין בזמנו שניתח את הסדרה והמתרחש בה ברמת הפרק, ומוגש ע"י פרופיילר לשעבר בFBI ואנליסטית קרימינולוגיה שמומחית באלימות במשפחה, מע' יחסים אלימות וstalking (הפודקאסט עצמו יכול להיות איטי לפעמים ולא עבור כולם) הם נוטים לנתח סיפורים מפורסמים מהעבר, להסביר את הפרופיל הנפשי של הפושעים ודפוסים שכדאי להכיר כסימני אזהרה. אחד המנחים הוא יועץ לסדרה Criminal Minds שעוסקת בפרופיילרים (אם כי לא בדיוק בשיא הריאליזם, אבל אם את מחפשת סדרת משטרה פרוצדורלית וכבדה יותר מהאחרות שמתמקדת יותר באספקט הזה, תוכלי להוסיף לרשימה), מה שהביא אותי אליה. בשלב הזה כבר הייתי כה סקרן לגבי התחום שכששמעתי על mindhunters שעוסקת בפיתוח הענף ידעתי שאצפה בה, למרות שהעיסוק בדברים הללו לא קל.
לא היה לי מושג שקרימינל מיינדס עדיין רצה
לדעתי ראיתי קצת פרקים מהעונות המוקדמות, אבל עברה לי הסבלנות מזמן.
אני ממש מעדיפה את הסדרות הבריטיות. קודם כל, זה נחמד לצרוך תוכן לא אמריקאי, מראש הוא שונה וזה הופך אותו למעניין. בנוסף, יש משהו נחמד בסדרות עם מעט עונות קצרות וזהו.
במקומך הייתי מקדמת את סוף הפאקינג עולם לראש הרשימה, זו צפיה של שעתיים וחצי או שלוש שעות נטו.
לא הבנתי –
יש סדרות כמו צומת מילר והרלפמנט בנטפליקס?
לא הצלחתי למצוא…
בממשק העברי בלבד
(ל"ת)
לא היה לי מושג שנטפליקס מציגים קטלוג שונה בתלות בשפת הממשק.
די טיפשי לדעתי, הרי גם ככה הם עושים חתך לפי המדינה, מה הקטע לפי השפה?
זה תְלוי תרגום אאל"ט
"צומת מילר" לא מתורגמת לאנגלית ולכן לא מוצגת בממשק האנגלי, ונהפוכו: סדרות שאינן מתורגמות לעברית לא יוצגו בממשק העברי. יש בזה (קצת) היגיון לדעתי.
לא באמת
אין לי שום בעיה לצפות בתכנים באנגלית ללא תרגום, ויש סרטים שאשמח לראות גם אם זה אומר שיהיה תרגום לאנגלית ולא לעברית.
אם יש הרשאת שימוש בתוכן באזור שבו אני משלמת על מנוי, שיתנו לי את האופציה ואת שיקול הדעת האישי האם אני מסוגלת להתמודד עם שפה זרה או שלא.
כמה מוזר, באמת החלפתי שפה והיא נעלמה
(ל"ת)
לשם הסקרנות (או אם בא לך לשחק עם השפה)
שיניתי לאנגלית, חיפשתי בהיסטוריית הצפיה שלי, מצאתי את דף הסידרה באנגלית אבל אי אפשר לצפות בה. כל כך מטומטם מצידם! אני מתה! לדעתי אפשר חופשי לכתוב להם ולשאול מה הקטע, זה סבבה לגמרי לאפשר לאנשים לבחור לצפות בלי כתוביות
https://www.netflix.com/title/80230788
זה ודאי מִשנה זהירות
מבחינתם, עדיף לא לעצבן כאלה שרגילים ל-VOD עשיר ומתורגם, ואשר מתחילים סדרה שנראית לטעמם, ומגלים, אויה, כי היא לא מתורגמת לשפה אותה מכירים. או גרוע מכך: הם ממשיכים לעונה נוספת של סדרה אותה החלו בנטפליקס (בעברית) ומגלים כי אותה עונה עלתה ללא תרגום (היה משהו כזה עם "ג'יין הבתולה" לאיזו תקופה). עדיף לאותה חברה לא לקחת סיכון עם תלונות שכנראה יבואו.
אבל כן חייב להימצא פתרון סביר; אולי בהגדרות להוסיף אופציה של "הציגו לי סדרות שאינן מתורגמות לשפת הממשק הנוכחית"?
(אגב, זה עדיין פחות מעצבן מאמזון פריים שלא טורחים להסיר סדרות ועונות שלא זמינות באזורינו. זה ליטרלי "ני ני ני נה נה נה, הנה סדרה שאתם לא יכולים לראות")
אני עם מישי בקטע הזה.
שיאפשרו מינימום כפי שציינת, אופציה אם המשתמש מעדיף סדרות שלא בשפת הממשק.
מעבר לכך, כמינימום וברירת מחדל, כן הייתי מאפשר בכל אופן את כלל הסדרות בשפה של המדינה דרכה החשבון נכנס (נגיד ישראל בדוגמה הזאת), זה פשוט היגיון בריא.
הכי חכם לאפשר שתי הגדרות נפרדות: שפת ממשק, רשימת שפות שמבינים.
בקשה לדף סדרה
עבור 'שבאבניקים'.
אמנם קצת בדיליי, אבל בצניעות המתבקשת אכתוב כי עובדת היותי חרדי תוביל אותי לכתיבת הבחנות מרתקות על הסדרה והעולם שהיא מתיימרת להציג.
ובהזדמנות זו, תודה ליהונתן, מתן וכל הצוות.
דף סדרה
ל"המשרד" האמריקאית. לא ראיתי את הבריטית אבל האמריקאית מעולה
אחת הסדרות האהובות עליי
לא יודע כמה דיונים יתפתחו לגביה, אבל היא נפלאה.
אויש נו, עשיתם לי את החשק. מבקש דף סרט לאוליבר וחבורתו.
(ל"ת)
בקשה (והמלצה) - אשמח לדף סרט ל-The Ritual
אחרי שהתאכזבתי אתמול מ"ליל המסכות" (ראו תגובה בדף הסרט) צפיתי אתמול גם ב-The Ritual בנטפליקס, וזכיתי בתיקון – סרט אולי הרבה פחות חדשני מ"ליל המסכות" אבל כזה שלא נופל בכמעט אף מלכודת שסרטי אימה נופלים בהם – הדמויות עשויות טוב ומנומקות היטב (אנחנו לא יודעים הרבה על ארבעת הגברים שמובילים את הסרט, אבל אפילו כשהם מתארים את ארוחת החלומות שלהם זה מסתדר עם התפיסה שלנו של הדמות), רובן מעוררות אמפתיה אמיתית, הדיאלוגים מרגישים מדויקים ואף פעם לא מלאכותיים, המשחק לא יוצא דופן אבל משכנע בהחלט, וההחלטות של הדמויות, גם כשהן טעויות, מגיעות עם נימוק מוצלח. הסרט לא מפחיד או מגעיל במיוחד, אבל הוא בהחלט טוב בלבנות מתח הדרגתי, והסיום, גם אם הוא לא מפתיע, בהחלט מספק ולא מופרך (עוד בעיה של סרטי מתח/אימה).