דו"ח קופות שבורות – 12.9.2004

מאת
דורון פישלר
– פורסם ב 14 בספטמבר 2004Posted in: חדשות

ביג באדה-בוםבדרך חזרה מסיני, איפשהו בין האיש שתפקידו להסתכל על הדרכון ולהגיד "בסדר" לבין זאת שתפקידה להסתכל על הדרכון ולהגיד "בוקר טוב", הדלקתי את הפלאפון. הוא מיד התחיל לצפצף כמו משוגע, ולהשמיע לי הודעות של כל קרובי, מכרי ומוקירי זכרי, שסיפרו לי שהודיעו לכל הישראלים לצאת תיכף ומיד מסיני בגלל התראה סופר-ממוקדת על פיגוע מה-זה-חמור. ולחשוב שבמשך היומיים שבהם הפלאפון היה כבוי (ממילא אין קליטה) ביליתי את הזמן בכלום נמרץ, כשאני חושב, בתמימותי כי רבה, שהאיום הגרוע ביותר על שלומי בא מכוון קיפודי הים. מה שטוב בסיני זה שאפילו חיבור לאינטרנט אין שם. פשוט תענוג.

במשך אותם יומיים הצלחתי בלי מאמץ מיוחד לא להקדיש שום מחשבה לחדש של ספילברג או של שמאלאן, לסקר החדש שיעלה בקרוב, לתככים מסביב לאוסקר הישראלי או לתוצאות השבוע בקופות ארה"ב. לא יודע להסביר את זה, אולי זאת תוצאה של השמש, הקרם נגד שיזוף או קו הרוחב. בכל אופן, איפשהו ליד פירמידת האיימקס החדשה הכל חזר אלי, ואת הדקות הבאות ביליתי ברטינה על השפל בדו"חקו, שבו לא קורה שום דבר מעניין. והנה הגיע סוף השבוע, והמצב, תתפלאו, דווקא לא כל כך נורא. לא שהשבוע הזדעזעו אמות הסיפים, או אמות בכלל – אבל להבדיל מהשבוע שעבר, שבו יצאו ארבעה סרטים שלא הזיזו לאף אחד, השבוע לפחות יש על מה לדבר.

23 מיליון דולר עשה הסרט שבמקום הראשון השבוע, וביחס לדמדומי ספטמבר, זה בהחלט לא רע. הסרט המדובר הוא דווקא כן. רע, זאת אומרת. 'Resident Evil: Apocalypse' הוא אחד מאותם סרטי המשך שאף אחד לא ממש ביקש: זה לא שהסרט המקורי ('האויב שבפנים' קראו לו אצלנו) היה כזה להיט. אם כי אני החזקתי בדעה שיש דרכים הרבה יותר גרועות לבלות שעה וחצי מאשר בהיה במילה ג'ובוביץ', עם או בלי אקדחים וזומבים. הסרט השני נותן עוד מאותו הדבר, לאחר שהזומבים פרצו מהמתקן הצבאי הסודי והשתלטו על העיר כולה, ומילה וחבריה החדשים (בינהם עודד פהר, הישראלי שנראה לאחרונה לשניה וחצי ב'המומיה 2') צריכים לנסות לברוח לפני שהממשלה תפתור את הבעיה בדרך ה-ctrl-alt-del הישנה והטובה: להפיל על העיר פצצת אטום.

אם תשאלו את המבקרים, סרט ההמשך גרוע עוד יותר מהראשון. אם תשאלו את האמריקאי הממוצע, הוא יגיד, בסדר, אבל מה עוד יש היום לראות בקולנוע? הסרט הכניס, כאמור, 23 מיליון, שיפור ל-18 מיליון שהשיג 'האויב שבפנים' הראשון בסוף השבוע הראשון שלו.

אל המקום השני, עם 10 מיליון דולר, נכנס 'סלולר'. בעיקרון, הסרט מספר על מישהו שמדבר בפלאפון במשך כל הסרט, ואסור לו לנתק. ואם זה נשמע לכם מוכר, יש לזה סיבה טובה. התסריטאי לארי כהן, שהשתתף בכתיבת הסרט, כתב גם את 'תא טלפון', ובקרוב הוא צפוי להמשיך את גל ההצלחה עם הסרטים 'ICQ', 'אינטרקום', 'פקס', ו'קופסאות קוטג". התירוץ הפעם הוא כזה: קים בייסינגר (עדיין במסגרת ניסיונות הקאמבק שלה) נחטפה, והחוטף מאיים לחסל את בעלה ובנה. מהריסותיו של טלפון שנמצא בחדר, היא מצליחה להתקשר למספר אקראי, ומגיעה לאיזה צעיר (כריס אוונס), שהופך לתקוותה האחרונה להינצל, אם היא רק תצליח לשכנע אותו שהיא לא עובדת עליו, ואם הבטריה שלו לא תיגמר. זה נשמע די טיפשי, אבל מבקרים לא מעטים דווקא מחבבים עד אוהבים את הסרט, למרות הקשיים בסיספונד. הסרט יגיע למסכינו כבר בסוף השבוע הקרוב.

אחרי שבועיים במקום הראשון, 'גיבור' נפל השבוע למקום הרביעי. אין הרבה על מה להתלונן, שבועיים במקום הראשון בארה"ב לסרט לא אמריקני זה הישג שלא הולך ברגל. מה שבכל זאת מפתיע הוא שבדרך, עקפו את הסינים המעופפים שלושה טינאייג'רים עם סירה ובלי משוט. 'Without a Paddle', שנראה כמו אחד מאותם סרטים שמופיעים בטבלה לשבוע אחד ואז נעלמים (מישהו זוכר את 'מגרש השדים: ההתחלה'?) יורד לאט, לאט מאוד, ואחרי ארבעה שבועות בקולנוע הוא נמצא עדיין בין שלושת הגדולים. 'אמריקן משוט' (או מה שלא יהיה) אמנם לא היה אף פעם במקום הראשון, אבל מבחינת הכנסות כוללות הוא כבר עקף, עם 46 מיליון דולר, את 'גיבור', שהשיג 42 מיליון. לא רע, בעיקר עבור סרט בתקציב קטן יחסית.

אבל במה שקשור לתקציבים קטנים והצלחות מפתיעות, 'איזה מין משוט' לא מגיע לקרסוליים של הסרט שנמצא השבוע בקצה התחתון של הטבלה. קוראים לו 'נפולאון דינמיט', ולכאורה הוא מתאים לכל הקלישאות של סרטי האינדי: ביים אותו אחד, ג'ארד הס, בן 25, שזו הפעם הראשונה שלו. מככבים בו שחקנים שבחיים לא שמעתם עליהם. תיאור העלילה שלו נשמע בדיוק כמו זה של כל סרט אינדי אחר שלא עוסק בקאובויים הומואים – סיפורו של טינאייג'ר חנון ודחוי חברתית ומשפחתו הבעייתית, באמריקה של הפרברים. הסרט התגלה לראשונה בפסטיבל סאנדאנס, ושם ציפו לו גדולות. אומרים שיש לו הומור ייחודי ומעניין. יאדה יאדה יאדה.

ההבדל בין הסרט הזה לכל יתר הסרטים שנשמעים בדיוק אותו הדבר הוא שהסרט הזה מצליח. לתחומו, הוא מצליח בצורה מטורפת. הסרט מוצג כבר 14 שבועות בהפצה מוגבלת, כשבכל שבוע, הוא מוצג ביותר קולנועים, וההכנסות שלו רק הולכות וגדלות, אך עדיין נשארות בתחום שמתחת לעשיריה המובילה. השבוע, כשהוא סוף סוף הצליח להשתחל לטבלה, מסתבר שבמשך אותם 14 שבועות של צבירה הוא הגיע להכנסות כוללות של 30 מיליון. עכשיו קחו בחשבון שהסרט נעשה בתקציב של 400 אלף דולר, ותבינו את גודל ההישג. והסרט עדיין לא אמר את המילה האחרונה.

זה לא שכל מי שצופה בסרט מתאהב בו מיד. למעשה הרבה אנשים לא סובלים אותו. גם המבקרים היו חצויים בדעתם, אבל נראה שיש סוג של אנשים שהסרט מדבר אליהם, והם חוזרים אליו שוב ושוב. במילים אחרות, יש לנו כאן קאלט. הסרט גם זכה כבר, בעצם, ל"גירסת במאי": כש'פוקס', שמפיצים אותו, קלטו את גודל התופעה, הם הוסיפו לסרט עוד 5 דקות שנחתכו ממנו בגרסה המקורית, כדי לעודד עוד יותר את המעריצים לחזור ולראות אותו שוב.

בשבוע הבא – נס: אמנם אנחנו עדיין באמצע ספטמבר, אבל מבחר הסרטים שיוצאים נראים על הנייר כאילו נלקחו משבוע לוהט של אמצע הקיץ. 'סקיי קפטן' המדובר, הנוסטלגי והחדשני יעמוד סוף סוף למבחן הקהל, ואליו יצטרפו שתי קומדיות ספורט – 'ווימבלדון' עם קירסטן דאנסט, ו'מר 3,000' עם ברני מאק. שנה טובה לכולם!

הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.

1. Resident Evil: Apocalypse – 23.0 (23.0)
2. Cellular – 10.1 (10.1)
3. Without a Paddle – 4.5 (45.5)
4. Hero – 4.4 (41.7)
5. The Princess Diaries 2 – 2.9 (89.3)
6. Anacondas: The Hunt for the Blood Orchid – 2.8 (27.6)
7. Paparazzi – 2.8 (12.0)
8. Collateral – 2.7 (92.7
9. Vanity Fair – 2.6 (11.1)
10. Napoleon Dynamite – 2.5 (30.3)
תגיות: