הסרט הישראלי הטוב ביותר לשנת תשס"ט:
62  |
שבעה |
| 8 |
אביב 41 |
| 12 |
הכל מתחיל בים |
| 7 |
אצבע אלוהים |
| 10 |
ברוריה |
| 3 |
הסודות של מישל |
| 6 |
ג'וליה מיה |
| 14 |
מופע החיים של גוטל בוטל |
153  |
סיפור גדול |
| 14 |
אילי ובן |
מספר מצביעים: 289
הסרט הישראלי הטוב ביותר לשנת תשס"ט
– פורסם ב 21 בספטמבר 2009Posted in: סקרים
אני לא נוהג לעשות את זה,
אבל הצבעתי ל'שבעה' למרות שלא ראיתי כמעט אף אחד מהסרטים האחרים. בעיני, הוא אחד הסרטים הטובים ביותר שראיתי בסרטים האחרונות, בלי שום קשר לישראליות שלו (והוא מאוד, מאוד ישראלי).
יהיה יותר ממעניין לקרוא אותך מרחיב עליו.
למה ''עגמי'' לא נכנס?
הוא גם תשס"ט, לא?
כדי שאני אוכל להצביע לו בשנה הבאה,
(בהנחה שאוהב אותו כמו הציפיות המוקדמות שלי, כמובן).
הוא רק יצא
למרות שלא מעט אנשים הספיקו לראות אותו באחת מ-317 הקרנות האקדמיה שהיו, יותר הוגן אם עג'מי ישתתף בסקר של השנה הבאה.
ההודעה הזאת הפכה לאירונית בעל כורחה
אני בינתיים מתלבט בין סיפור גדול לשבעה.
שבעה וסיפור גדול עוברים בתיקו, לדעתי. באמת, שניהם מקבלים את אותה הכמות של אהדה מבחינתי. משבעה התרשמתי מאיכות המשחק, מהתסריט, מהצילום המפעים (די כבר, זאת לא בדיחה: כל מילת שבח בעברית מתחילה במ'! קונספירציה! פרעות תרפ"ח! בולשיביקים! מכונת זמן!), ולמען האמת, מסיפור גדול התלהבתי בדיוק בגלל אותם שני דברים: הצילום האפרורי והיפהפה, שגרם לאיזור חיוג 08 להראות מקסים בפעם הראשונה (טוב, זה ממש לא פייר מצידי. אני מדבר ככה לא יפה על איזור חיוג 08 בגלל הקונוטציות הרעות שהוא עושה לי למודיעין. לכל דיירי 08 הסליחה), המשחק המאופק של הדמויות (או שהתכונה הזאת הייתה קיימת אצל איציק כהן מלכתחילה, או שהוא תלש שיערות בשביל לשחק מאופק. אני אומר לכם, הבן אדם גרם לי לשכוח שהוא דראג קווין סטרייט! אני בטוח שדיוויין לא הצליח/ה לעשות את זה) והתסריט המצחיק/מקסים (מ'!). מבחינתי זה תיקו – אבל מצד שני, אני אבחר בסיפור גדול. ראיתי את הסרט הזה בזמן שהתחמקתי מבת מצווה מגעילה במיוחד (באותן נסיבות, דרך אגב, ראיתי את האביר האפל). הקול שלי הולך לסיפור גדול, אבל הלב שלי הולך לסיפור גדול ושבעה.
דראג קווין סטרייט?איציק כהן? טוווווווב
לא ידעתי, בעת כתיבת ההודעה, אם איציק גיי או לא,
ולא רציתי להדביק לו את תווית הדראג קווין בלי להבהיר עם הוא סטרייט או לא, ומאחר ורוב הדראג קווינס הם גייז – לא כולם, אבל אני מניח שרובם – אז העדפתי ללכת בשביל מעורפל. חוץ מזה שהוא דראג קווין לעת מצוא, אני לא יודע יותר מדי על חייו האישיים. אז, איציק כהן הומו או לא?
ככל הידוע לי ולאישתו, הוא סטרייט.
לגבי לגולאס, זה כבר סיפור אחר…
אוה.
אז דראג קווין סטרייט איט איז.
ולאשתו בנפרד, אתה מתכוון.
ככל הידוע לי, הוא בי
באופן מפתיע, ראיתי את רוב הסרטים
שבעה: אני לא שותף להתלהבות ממנו. הוא סרט חביב בעיני ולא יותר. השחקנים טובים, אבל משהו בסיפור נראה יותר מדי תקוע במקום. הדיאלוגים היו לדעתי חלשים ורק משחק טוב של חלק מהמשתתפים הציל את הסרט מבנליות.
אביב 41: סרט בסגנון הוליוודי שלא מחדש בשום תחום. הוא כמעט ואינו מציג את השואה ועוסק יותר בנאמנות מול הישרדות. מה שכן, משחק מצוין של קלי הריסון.
אצבע אלוהים: משה איבגי נותן הופעה טובה. חוץ ממנו, סרט חובבני שמזכיר את הקולנוע הישראלי של אמצע שנות ה-90.
ברוריה: הפתעה נעימה. לא סרט גדול ופתח לאינספור ניטפוקים בנושאי דת. עם זאת, מאוד קל להישאב לתוכו והוא לא נמרח יותר מדי. קצת מאכיל בכפית, אבל יש מה לצפות בעתיד מאברהם קושניר.
מופע החיים של גוטל בוטל: האכזבה של השנה. שירים לא קליטים, משחק גרוע, עלילה שמשמשת רק כמעבר בין קטעים מוזיקליים. אולי זה עובד על הבמה, אבל לא כסרט. יש שני קטעים מוצלחים (הפקק והשוד), אבל בגדול, הסרט לא ממריא.
סיפור גדול: הבחירה שלי. לא בטוח איך להתייחס לסרט. מצד אחד, התסריט קלישאתי ומלא חורים ואין בבימוי שום הפתעה או חידוש. מצד שני, זה סרט מאוד מהנה ומצחיק שמשוחק היטב וגם אם הוא צפוי, יצאתי ממנו עם חיוך. אז אולי זה לא אחד הסרטים ה"טובים" של השנה, אבל בהחלט אחד המהנים.
לא עברתי על כל התגובות
ואני מנחש שמישהו כבר קם ושאל איפה עג'מי ולבנון בכל הסמטוחה… (אולי לבנון לא, כי הוא עדיין לא הופץ להקרנות מסחריות) אבל אקום להגיד שמדובר בשני סרטים שלוקחים בתלת-אופן את כל סרטי הרשימה. מי שהספיק כבר לראות את עג'מי יודע על מה אני מדבר.
ראו אותו יחסית מעט אנשים
יותר מחלק מהסרטים האחרים ברשימה, אני מעריך, אבל שווה לתת לו הזדמנות שווה.
ראיתי רק את 'שבעה'
ואולי אם היה סקר הסרט הגרוע של השנה הייתי מצביע לו, אבל לא לסרט הכי טוב.
הרבה זמן לא ראיתי סרט כל כך משעמם וחסר טעם. הסצינה בבית קברות בהתחלה מעולה ויצרה אצלי ציפיות להמשך, כמה חבל שלא היה שום דבר אפילו קרוב לרמה הזאת בהמשך. משחק נחמד, תסריט משעמם ובימוי אפור מאוד.
איזו רשימה עצובה...
לא שמתי לב עד עכשיו כמה השנה הזו היתה מחורבנת לקולנוע הישראלי.לא הצבעתי לאף אחד מהסרטים. מכל הרשימה ראיתי רק את "השבעה" (בעל כורחי) והוא לא השאיר עלי רושם מי יודע מה. דווקא בשנים האחרונות נוצרו בארץ כמה סרטים מופתיים, כגון "בופור", "אדמה משוגעת" ו"ואלס עם בשיר" אז אני מקווה שמדובר בשנה יוצאת דופן. בכל מקרה, בשנה הבאה נראה לי שהרשימה תהיה הרבה יותר מוצלחת. מחכה בכיליון עיניים ל"עג'מי", "קירות" ו"כלבת" (לא, לא ל"לבנון", הטריילר לא עושה חשק)
רגע...
אם ראית רק את אחד מהסרטים ברשימה, על סמך מה את קובעת שזו הייתה שנה מחורבנת לקולנוע הישראלי? מה לגבי תשעת הסרטים שלא ראית?
זה די ברור, לא?
הסרטים כל כך גרועים שאין אפילו טעם לראות אותם.
רגע...
לא ראיתי אותם כי ממה שקראתי עליהם ומהטריילרים שראיתי החלטתי לחסוך מעצמי את עוגמת הנפש. את "סיפור גדול" אני בטח אראה בדי.וי.די אבל קשה לי להאמין שהוא שווה את הטייטל "הסרט הטוב לשנת".
לכל הפחות, זו הייתה שנה גרועה למודעות הקהל הרחב לסרטים ישראלים.
אני קורא באתר הזה כל יום, ואני לא מזהה חצי מהשמות בסקר.
סיכום קצר
לצערי, לא ראיתי את "אביב 41" ו"אילי ובן".
על רוב הסרטים מספיק לומר מילה אחת:
אצבע אלוהים – חביב
הכל מתחיל בים – בסדר
ברוריה – נחמד
גוטל בוטל – ניסיוני
הסודות של מישל – סביר
ג'וליה מיה – חינני
כל הסרטים הנ"ל היו בחזקת "בסדר", אבל הם לא סרטים חזקים שמותירים איזה רושם רב אחרי הצפייה.יש בהם מעלות מסוימות, אבל גם לא מעט מגרעות, חלקן התסריט וחלקן בתחום הטכני.
לכן התחרות היא רק בין שניים: "שבעה" ו"סיפור גדול".
הם שני הסרטים היחידים שממש עומדים על הרגליים בכוחות עצמם ונותרים בזיכרון הצופה.
לבסוף בחרתי ב"סיפור גדול", בגלל שהוא מותיר רושם יותר חזק, בין השאר בגלל שהוא מתמקד בארבע דמויות, לא כמו "שבעה" שמתפזר בין הרבה יותר דמויות וכך פחות קל להכיר ולהזדהות איתן.
התרשמתי לטובה גם מ"לבנון", אבל זה כבר לסיכום השנה הבאה.
מישהו יודע אם הן יתחדשו? או שזהו…
אז זה אומר שלא יהיה את סקר העשור?