קטגוריות הסרטים הקצרים הם ההזדמנות הכי טובה של יוצרים אלמוניים לגמרי לקבל כרטיס לאוסקר. כל מה שצריך זה חזון, כשרון ונכונות להשקיע חודשים או שנים ביצירה באורך של חמש דקות, ואולי תזכה להגיע לטקס ואפילו יראו את הפנים שלך בטלויזיה במשך 0.65 שניות.
הקטגוריות האלה גם היו, במשך שנים רבות, בזבוז הזמן הכי גדול באוסקרים לגבי 99% מהצופים. אנחנו יושבים ומחכים לראות את נטלי פורטמן, קולין פירת' וג'ק ניקולסון, ופתאום דוחפים לנו חמישה סרטים שאף אחד לא שמע עליהם ואף אחד לא יראה, ואיזה אחד סופר-נרגש שעולה לבמה ומודה לכל מי שמכיר אותו כאילו שזה מעניין מישהו. המצב הזה השתנה קצת כשפיקסאר התחילו להחזיר לקולנוע את הסרטונים הקצרים, והשתנה הרבה עם תחילת עידן יוטיוב, שבו פתאום לא צריך ללכת לפסטיבלים נידחים כדי לראות סרטים קצרים. אפשר אפילו, בהשקעה של מקסימום שעה, לראות את כל (או רוב) המועמדים, ולבחור את מי לעודד. ופתאום הקטגוריה הזאת הופכת למעניינת הרבה יותר מ"עריכת הסאונד הטובה ביותר".
ולמה אנימציה? כי אנימציה זה מגניב.
אלה הם, במלואם או בחלקם, חמשת המועמדים בקטגורית סרט האנימציה הקצר הטוב ביותר השנה.
יום ולילה
להבדיל מכל שאר המועמדים, את הסרט הזה כמעט בטוח שראיתם. זה לא ממש הוגן: יש פה ארבעה סרטונים שכמעט אף אחד לא ראה, וסרטון אחד שהוקרן בצמוד לסרט שהכניס מיליארד דולר. הסרט הזה קיבל חשיפה בערך פי מיליון – זו לא הגזמה גדולה – מהמועמדים האחרים. להבדיל מקטגורית סרט האנימציה הארוך, פיקסאר לא תמיד זוכים בקטגורית הסרט הקצר; לעתים קרובות האקדמיה (כלומר, חברי האקדמיה המעטים יחסית שמצביעים בקטגוריה הזאת) מעדיפים סרטים קטנים ואישיים יותר. הפעם יש סיכוי מצוין שהם יזכו, מכיוון שהסרט כל כך מקורי, ומבוצע באופן מושלם.
הסרט המלא לא זמין באינטרנט (לפחות לא באיכות טובה), אבל זה קטע ממנו – שכולל, בעצם, בערך חצי מהסרט כולו.
הדבר האבוד
אם אין לכם זמן לראות שום דבר אחר, תראו את זה. זה חמוד, מוזר, עצוב ואורך 15 דקות. זהו טריילר לסרט; את הסרט המלא אפשר לראות כאן.
מדגסקר: יומן מסע
אין שום קשר ל"מדגסקר" של דרימוורקס, כמובן. הסרט כשמו כן הוא, יומן מסע מאויר של טיול למדגסקר. מבחינת רמת האנימציה, זה כנראה הסרט הכי מרשים מבין המועמדים (כולל "יום ולילה"): יש בו עושר עצום של סגנונות ציור ואנימציה שונים, ושילוב נהדר של תלת-מימד וציורים ידניים. אלא מה, אין לו הרבה עלילה, ובשלב כלשהו של צפיה בסלט שבו כל שוט נראה כאילו הוא לקוח מסרט אחר, נכנסים לאוברדוז. למרות שהאורך שלו הוא רק 11 דקות, ההרגשה היא שהוא עמוס מדי.
The Gruffalo
האמת? לדעתי הסרט הזה לא צריך להיות כאן. זה עיבוד תלת-מימד של ה-BBC, באורך של חצי שעה, לספר הילדים הידוע "The Gruffalo", המוכר בעברית כ"טרופותי", והוא כולל קולות של סלבריטיבריטים כמו הלנה בונהאם-קארטר, רובי קולטריין, ג'ון הרט וטום ווילקינסון. וזו לדעתי הסיבה היחידה שהוא קיבל מועמדות. זה לא שהוא רע, הוא חמוד, אבל אין בו שום דבר מיוחד, לא באנימציה, לא בסיפור ולא בעיצוב הדמויות. חוץ מזה, בקלות אפשר היה לחתוך את האורך שלו בחצי.
חלק ראשון:
חלק שני:
!Let's Pollute
פארודיה אנטי-ירוקה על סרטונים חינוכיים. נראה חביב, אבל חד-בדיחתי. הסרט המלא לא זמין ברשת, זה קטע ממנו.
הדבר האבוד
פשוט מקסים, עצוב, נוגע ללב…אין לי מילים.
הדבר האבוד
מבוסס על ספרו של האמן והמאייר האוסטרלי שון טאן, שגם ביים ועיצב אמנותית את הסרט. טאן ידוע בעיקר ככותב ספרי תמונות (לא רק לילדים). ספרו The Arrival הוא יצירת מופת קטנה, כל עמוד מפעים ביופיו ובתשומת הלב לפרטים.
עוד יצירות של טאן:
http://www.shauntan.net/paintings1.html
http://www.tor.com/index.php?option=com_phocagallery&view=gallery&id=371
הדבר האבוד
מדהים ומרגש.
אבל, יש לי רגשה שבתור סיפור קצר הוא היה עובד עליי אפילו יותר טוב. דווקא הקריינות בלי התמונות הייתה הופכת את הסיפור להרבה יותר אפקטיבי מבחינתי.
אבל זו דעתי.
אני הייתי מעדיף תמונות בלי קריינות.
הויזואליה היא האלמנט החזק ביותר בסרטון. הסיפור נשמע לי כמו משהו שראיתי/קראתי כבר כמה פעמים בעבר.
The Gruffalo
אני לא אומר שזה הסרט הכי טוב פה, אבל אני לא מסכים עם מה שכתבת. אז מה? בגלל שזה ממומן ע"י חברה גדולה, לא מגיע לו לזכות באוסקר? ומה זה פיקסר? ואני חושב שהעיצוב דמויות שלו ממש טוב. אני לא מכיר את הסיפור המקורי, אבל ברור שעיצוב של הגרפולו הוא בטח כמו בספר. וכל שאר הדמויות ממש חמודות. כמו שהם אמורות להיות בשביל סרט לילדים.
האנימציה שלו מצוינת. אבל באוסקר בדר"כ לא זוכים מי שיש לו את האנימציה הטכנית הכי טובה, אלא הם נותנים את הפרס לפי הסיפור, או הרגש. כמו למשל The Moon and the Son.
וכן, בקלות אפשר היה לחתוך את האורך שלו בחצי.
לא טענתי שהוא צריך להיפסל *בגלל* שהוא של חברה גדולה
אני פשוט לא חושב שהוא יותר מבינוני, ונראה לי שהשמות הגדולים שקשורים אליו קצת סינוורו את הבוחרים. בכל שנה נוצרים מאות סרטי אנימציה קצרים, רובם הגדול של יוצרים צעירים, עצמאיים וסטודנטים, שהקטגוריה הזאת היא, כאמור, אחד הפתחים היחידים שלהם להגיע לארוע כמו האוסקר. לא ראיתי את כולם, אבל אני בטוח שמבין כולם היו מעניינים יותר, מקוריים יותר, ופשוט טובים יותר מ"טרופותי". "יום ולילה", אני בטוח שתסכים איתי, הוא סיפור אחר לגמרי – הוא מקורי, מרהיב, יש בו אנימציה מעולה ועריכת סאונד גאונית. הוא היה ראוי להיות כאן ולא משנה מי עשה אותו.
אוקי
אגב, אני הכי אוהב את יום ולילה
למרות שהדבר האבוד מאוד יפה, אבל שום דבר לא ניצח את הרעיון שמאחורי יום ולילה. ואני יודע שזה טכני, אבל אני חושב שחלק מהמדקסר זה רוטו, שזה נחשב אנימציה, אבל אני אישית לא אוהב. למרות שזה סרט מאוד מרתק
ואגב, "יונה בלתי-אפשרית" שיאיר רווה קישר אליו בשעתו:
http://www.youtube.com/watch?v=jEjUAnPc2VA
היה בהחלט יכול להיות מועמד ראוי.
נוכח העובדה שהוא מ2009, הייתי אומר שלא
אבל סרט מגניב מאוד, ללא ספק.
אני חולק עליך בנוגע לאיכות הסרטון
קודם כל, אני חושב שהוא יותר מבינוני, הוא חתיכת סרט מוצלח, ומושקע לאללה יחסית להפקה של טלוויזיה לילדים.
האם אתה יכול לתת דוגמה לסרטון טלוויזיה קצר ברמה כזאת? אולי אני פשוט לא מכיר, אבל לי נראה שהסרטון הזה בקטגוריה אחרת לגמרי.
לגבי היוצרים הצעירים, העצמאיים והסטודנטים, אני אולי בדעת מיעוט אבל אני חושב שעצם היותך סטודנט \ יוצר עצמאי לא מזכה אותך אוטומטית במועמדות לאוסקר או בנקודות בונוס כלשהן במירוץ.
יש יוצרים עצמאיים או כאלו בתחילת דרכם שהם סוג של עילוי – כמו כריס לנדרט ("ריאן") או דון הרצפלד.
להם היה את הכשרון הדרוש, העבודה הקשה וטיפת המזל שצריך כדי לייצר סרטונים מיוחדים, מעניינים, מקוריים וגם איכותיים במידה ראויה לציון. גם להם אגב היו סרטים אחרים שהיו משעממים ולא כל כך מקוריים.
בדרך כלל סרטים של יוצרים עצמאיים הם או "מקוריים" עד למידה שהם בלתי צפיים, או לא מלוטשים מספיק, או שיש בהם אנימציה מדהימה אבל סיפור לא מעניין.
כך שאולי לטרופותי לא מגיע אוסקר, אבל כמועמד אחד מבין חמישה מותר גם שיהיה סרט אחד שהוא פשוט סרט טוב ואיכותי שכיף לצפות בו, בלי כל המטען העודף.
ההקבלה הכי טובה שעולה לי בראש היא ל"דרקון הראשון שלי" – בלי שום דבר פורץ דרך, פשוט סרט טוב ואיכותי מכל הבחינות (סיפור, עיצוב, אנימציה, וכו').
ברור שלרוב סרטי הסטודנטים לא מגיעה מועמדות לאוסקר
אבל בדרך כלל אפשר למצוא חמישה שכן מגיע להם. רוצה דוגמה? פשוט תעבור על רשימת המועמדים לפרס הזה בשנים קודמות.
ושוב, לא טענתי שלא מגיע ל"טרופותי" מועמדות בגלל שהוא ממוסד, אלא בגלל שהוא סרט בינוני (לדעתי).
בגלל שאני אדם ממושמע
הלכתי ובדקתי.
2009:
Logorama – הזוכה – עבודה של סטודיו H5, סטודיו צרפתי שעשה עשרות קליפים ופרסומות והוקם ב 1996.
Granny O'Grimms Sleeping Beauty – עבודה של סטודיו Brown Bag Films שקיים משנת 1994 ועשה כמה וכמה תכניות טלויזיה וסרטים קצרים (כולל מועמדות נוספת לאוסקר ב 2001).
The Lady and the Reaper – עבודה של סטודיו ספרדי שעשה סרט באורך מלא שנה קודם ועכשיו עובד על הסרט הבא.
A Matter of Loaf and Death – של אולפני אארדמן.
ולבסוף French Roast – הסרט היחיד ברשימה שמתאים לתיאור של סרט סטודנטים \ סרט עצמאי.
2008:
אחד של פיקסר, אחד של סטודיו רוסי ותיק, אחד של סטודיו קטן שעושה בעיקר פרסומות, ושניים עצמאיים.
2007:
2 סרטים של סטודיוים שעושים בעיקר פרסומות ואפקטים לסרטים.
סרט אחד של אלכסנדר פטרוב שהוא אמנם יוצר עצמאי אבל פעיל משנות ה 80, זכה באוסקר בשנת 1999 והסרט המועמד הופץ ע"י סטודיו ג'יבלי.
ועוד 2 סרטים עצמאיים כמיטב המסורת.
2006:
סרט של פיקסר, סרט של בלו סקיי, סרט של דיסני, ושני סרטים עצמאיים.
לגבי זה שהסרט בינוני בעיניך, כנראה שזה עניין של טעם.
התחושה שלי היא שהטיעון המרכזי לבינוניותו הוא ש"אין בו שום דבר מיוחד", כי נראה שסרט אנימציה קצר צריך להיות מוזר ומהפכני כדי שיחשב לסרט טוב. מצד שני, ברב הסרטים שהגיעו לקטגוריה הזאת מכיוון האולפנים הגדולים, כמו הסרט של אארדמן משנה שעברה או פרסטו של פיקסר מ 2008, אין שום דבר מיוחד פרט להיותם סרטים טובים – כך שיש איזה חוסר איזון בין הקריטריונים של סרטים של אולפנים קטנים ושל סרטים של אולפנים גדולים.
יכול להיות שאני טועה וסתם לא התרשמת ממנו.
כל כך הרבה עבודה
בשביל לסתור משהו שלא אמרתי?
בפעם הרביעית: אני לא חושב שמגיע ל"טרופותי" להיות מועמד בגלל שלדעתי הוא לא סרט טוב במיוחד, ולא משום סיבה אחרת. אני באמת לא חושב שאני יכול להיות יותר ברור מזה.
לא, סתם כי זה מעניין אותי
(ל"ת)
אוף דורון! איזה פספוס
נכנסתי בגלל התמונה מתוך "הדבר האבוד" ואי אפשר להבין מהכתבה מאיזה סרט התמונה, וששווה לראות את הסרט. רק בגלל הטוקבקים נכנסתי לראות את הסרט, וזה היה הדבר הכי יפה שראיתי. שבר אותי לחתיכות. הסרט הזה זו דוגמה מדוייקת ללמה אני נכנסת לתחום של עיצוב לאנימציית תלת מימד, או בשפת הז'אנר- תלתיסטית. מהמם, מפיל, מדהים. הלואי שיזכה באוסקר. תודה ששיתפת
יום ולילה - הסרטון המלא
http://www.facebook.com/video/video.php?v=1730606187777
אני יכול להוריד אותו ולהעלות ליוטיוב
אם יותר נוח לכם לשלב סרטונים מיוטיוב. אני אשמח להעלות את הסרטון לשם
הרבה ישמחו, חוץ מפיקסאר
שידאגו שהסרטון שלך ירד מהאתר עוד לפני שתספיק לקבל חמש צפיות. אתה חושב שאחרים לא העלו את הסרט ליוטיוב בעבר?![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
כבר העלתי אותו
הינה הוא
http://www.youtube.com/watch?v=07eUz1kApCk#
הנה אחד באיכות טובה יותר
http://www.youtube.com/watch?v=yJgGe2Q750A
"ולמה אנימציה? כי אנימציה זה מגניב"
עכשיו אני מבין למה רף הסבלנות שלי לסרטי אנימציה עומד על אפס נקודה מספר כלשהו.
כי אנימציה היא אומנות ברמה אחרת
להשוות סרט בשר ודם לסרט אנימציה זה כמו להשוות
ציולם לציור
לא הייתה פה שום השוואה, לפחות לא מבחינתי.
רק ציטוט והסקת מסקנות.
מצאתי בטעות.
אולי זה קצת אוף טופיק, אבל ללא ספק מעורר מחשבה..
http://www.youtube.com/user/himmelroman#p/u/11/FTXGMRugHe4
זה סרטון שמעליב את הצופים שלו ללא הפסקה.
אבל אם זה מה שגורם לך לחשוב, מי אני שאתווכח.
'הדבר האבוד' נהדר!
ובאשר לסרט על מדגסקר – אכן עמוס כסרט קצר, אבל האנימציה נהדרת ואין ספק שזו מצגת הטיולים הטובה ביותר שראיתי הרבה, הרבה זמן.
סופסוף ישבתי לראות.
לילה ויום גאוני. אבל הדבר האבוד מושלם. קסום, מחבר לזכרונות ולילדות, ועם מסר מגניב בסוף. וקסום, יותר מהכל. קסם מזוקק.
מאוד יפה, הפרסומת לפלאפון
אה, סליחה, ה'דבר האבוד'.
בשם העיצוב הנהדר אני מוכן לסלוח למסר הבנאלי (גם כן כמו בפרסומות לפלאפון).
LOL
אני רק על הדיבוב של טים מינצ'ין מוכנה לסלוח. העיצוב זה בונוס.
(למרות שדווקא הקול של מינצ'ין והדברים הבאנליים שהוא אומר נשמעים קצת סותרים לאזניים שרגילו לחומר הרגיל שלו)
כל כך רציתי...
להתחפש ל"דבר האבוד" אבל אז הבנתי שחוץ המחבר'ה כאן, אפאחד לא ממש יבין את זה. הפסד שלהם.