קיוב 2

מאת
קיפוד
– פורסם ב 4 בדצמבר 2003Posted in: ביקורות

במקור: Cube 2: Hypercube
במאי: אנדריי סקולה
תסריט: שון הוד, ארני ברבש,
לורן מקלחלן
שחקנים: קארי מאצ'ט, ג'ארן
וין דייויס, גרייס לין קונג,
מת'יו פרגוסן

מעשה שהיה, כך היה: לפני שנים רבות, בארץ רחוקה, התעוררו שבעה אנשים במקום זר ומוזר, ולא זכרו איך הגיעו לשם. המקום הזר והמוזר התגלה כמבוך קטלני, המורכב מחדרים שצורתם כקוביה. החברים ניסו למצוא את דרכם החוצה, כשעליהם להישמר בדרך ממלכודותיו הקטלניות של המבוך (הקטלני), ומנטיותיהם הקטלניות של חבריהם לחבורה.

זה, בקצרה, היה תיאורו של 'קיוב', סרט קנדי קטן ועצמאי מלפני כחמש שנים, שמבחינתי, זכאי להתכנות "בהחלט לא רע". 'קיוב' היה רענן וחדשני בתחומים רבים – רובו ככולו, למשל, צולם בחדר אחד בלבד, כאשר כל מה שהשתנה ב"מעבר" מחדר לחדר היה צבעה של התפאורה. לרוע המזל, בדיוק אותו התיאור שמוצג קודם, מתאים גם לסרט ההמשך, 'קיוב 2'.

אז מה השתנה הלילה הזה? שום דבר מהותי. שוב יש לנו חבורה של אנשים זרים זה לזה, המתעוררים בחדרים קובייתיים. בכדי שנרגיש שיש שינוי, הפעם החדרים בוהקים בלבן, ולא צבעוניים כמו בפעם הקודמת. ביג פאקינג דיל. הזרים מתחילים לשוטט במבוך, לחפש את הדרך החוצה, באם קיימת כזאת, ונופלים אחד אחד, כמו כושים קטנים בספר של אגאת'ה כריסטי. ואם בסרט הקודם הם לפחות מצאו לעצמם דרכים מגניבות למדי למות, כאן אפילו את זה אנחנו לא מקבלים.

מה לעשות, מה שעבד פעם אחת לא יעבוד שוב, ללא חידוש עקרוני או שינוי מהותי. אז כן, המבוך הפעם אינו סתם תלת-ממדי. הוא בעל ממדים רבים בהרבה, אם כי דבר זה לא מוסיף לסרט עומק. כאשר אתם עוברים מחדר לחדר, ייתכן שאתם זזים גם בזמן, קדימה ואחורה, לצדדים, ולעוד כיוונים מוזרים. אדם יכול להיות במקביל בשני חדרים, או לראות את עצמו יוצא מהחדר אליו הוא נכנס כרגע. למה? כי חשבו שזה מגניב, ואך ורק מסיבה זו. לא משום שזה תורם באופן כלשהו לעלילת הסרט, ולא משום שזה מתיישב עם הגיון עקבי כלשהו בסידורם ותנועתם של החדרים. אם אמנם יש הגיון כלשהו בארגון הרב-ממדי שבסרט, הוא מוסתר באופן כל כך מתוחכם עד שרק דוקטורנטים לטופולוגיה או סתם עתודאי טכניון משועממים לא יתייאשו מלחפש אותו.

מה שכן, התקדמות המחשוב בשנים האחרונות אפשרה ליוצרי הסרט לעשות דברים לא רעים בכלל בתקציב המצומצם שעמד לרשותם. הסרט בהחלט נראה טוב, לרוב. לרוע המזל, זה כמעט הדבר הטוב היחיד שניתן לומר עליו. העלילה הופכת להיות מטופשת יותר מרגע לרגע. כל חוק אפשרי, בין אם מדובר בחוקי הטבע, חוקי התנהגות האדם, או סתם הגיון פשוט, נמוגים ככל שהסרט מתקדם.

ואם חשבתם שתקבלו הסברים באשר למה בדיוק קרה בסרט הקודם, אתם טועים ומוטעים. כן, הדמויות מדברות הרבה, ומפריחות תיאוריות קונספירציה, אבל אלה לא מחזיקות מים. אם היו מפתחים את אותן קונספירציות, ומבססים את הסרט עליהן, אולי באמת היה כאן משהו. כל הדיבורים על מה שאולי עומד מאחורי הקוביה עלולים לגרום לכם לחשוב שאולי בסופו של הסרט סוף סוף נדע מה, לכל הרוחות, בעצם הלך בשני הסרטים האלה. אך לא זה המצב. לשאלות החשובות לא תקבלו פה שום תשובות, וזאת, אני חושש, לא כדי לשמור על מסתורין בריא, אלא פשוט משום שהתשובות האלה לא נמצאות אצל אף אחד מיוצרי הסרט. למה לעבוד קשה ולנסות להמציא הסבר משכנע אם אפשר פשוט להמשיך לרמוז ולהעלות תיאוריות, בלי להגיד שום דבר מפורש?

והכי גרוע שאין את התחושה שכל זה הולך לאן שהוא. אין פה את החידה שעמדה בבסיס הסרט הקודם, שאם רק יצליחו לפענח אותה, תמצא הדרך החוצה. החדר הבא שאליו מגיעים החברים יכול להיות בעצם החדר הקודם – אין שום הגיון נראה לעין ואין שום קצה-חוט שיוביל אותם אל היציאה, ואם כך, מה הטעם בכלל להמשיך ולהסתובב בין החדרים? ככל שזה נוגע לצופים, האנשים הכלואים בסרט יכולים להמשיך לשוטט, להתדיין ולריב, תוך כדי משחק גרוע (מחווה לסרט המקורי?) עד קצה היקום. שזה בעצם לא רחוק, בהתחשב בגיאומטריה העל-מרחבית בה מתרחש הסרט.

אם אתם מבין האנשים שאהבו את 'קיוב' הראשון, ואתם תומכים בגישה הגורסת שסרטי המשך צריכים להיות דומים ככל האפשר לסרטים המקוריים, יש סיכוי מסוים שתיהנו גם מ'קיוב 2'. אבל לא שווה לקחת את הסיכון. ואם, יום אחד, ינתקו אתכם מערוצי הכבלים עקב אי תשלום, ותזדקקו, בהעדר ערוץ האופנה, למשהו אחר לבהות בו מבלי שיהיה צורך להפעיל את הראש, תוכלו לקחת את הסרט מספריית הדי.וי.די. שלכם. או אז, אני בטוח שיוצרי הסרט ישמחו שמרכולתם אינה חסרת תועלת לחלוטין.

תגיות: