באמריקה, שם הסרט הזה הוא "Battle: Los Angeles". מחוץ לאמריקה הוא נקרא "World Invasion: Battle LA". עדיין לא ידוע איך הוא ייקרא בעברית. הטיזרים ששוחררו עד עכשיו נראו לא רע, אבל לא שכנעו אותי שזה יותר מעוד סרט על פלישת חייזרים. הטריילר המלא הזה כבר משכנע הרבה יותר: שילוב של "מלחמת העולמות" ו"בלאק הוק דאון" שממחיש שלהיות בעיר באמצע פלישת חייזרים קטלניים שהורגים את כולם עשוי, למעשה, להיות לא כיף.
קרב: לוס אנג'לס – טריילר מלא
– פורסם ב 12 בינואר 2011Posted in: וידאו
ניחוש מנסיון
אני מנחש שיש שם משפחה מפורקת שהסיפור הזה יאחד אותם.
יכול להיות, אבל זה לגמרי לא נראה כמו הסוג הזה של סרט.
(ל"ת)
רק אם ספילברג יביים
(ל"ת)
מנחש. לא מנחש. במילה אחת WOW
קודם כל עצם העובדה שהפסקול ככל הנראה לא יהיה של הנס זימר כבר נותן כמה נקודות בונוס לסרט.
חוץ מזה, ויזואלית הסרט נראה פשוט מדהים. מסכים שזה נראה כמו שילוב בין מלחמת העולמות לבלק הוק דאון, אבל אהבתי גם את הטריילרים הקודמים. מוזר לי שהבמאי הוא ג'ונתן ליבסמן שאין לו שום סרט ברזומה ששוה איזכור.
נקווה שהסרט יהיה טוב כי סרטים אפוקליפטיים תמיד נראים טוב בטריילר. גם מלחמת העולמות היה נראה טוב בטריילר ודי אכזב אחרי צפייה.
הפסקול הוא של בריאן טיילר ("לכודים ברשת", "בלתי נשכחים", "מהיר ועצבני"), שהוא אמנם לא האנס זימר אבל הסגנון שלו לא שונה בהרבה.
בריאן טיילר
הוא כתב גם את הפסקול של "ילדי חולית" שלדעתי הוא אחד הפסקולים הטובים שנכתבו (לא סתם משתמשים בו הרבה בטריילרים לסרטים שונים), אז דווקא לסוג כזה של סרטים זה מאוד יכול להתאים.
נראה מגניב אבל...
למה לחייזרים יש טילים של בני אדם?
יש להם דווקא טילים מסוג אחר.
זאת אומרת, אני מומחה קטן מאוד בטילים, אבל הפיצוצים הנראים בטריילר (כולל אלו שבתמונה למעלה) הם בעלי אופי ייחודי, ושונה ויזואלית מכל הפיצוצים שראיתי עד היום בקולנוע.
למה "טילים של בני אדם"?
טילים במובן של נשק שנע באמצעות בעירה אחורית, בר-ניווט, ובעל ראש נפץ. וגם כדורים במובן של נשק שנע באמצעות בעירה ראשונית. שניהם יעילים מאוד בלוחמה בתוך האטמוספירה ובמיוחד בטווחים המדוברים.
אפשר לבצע שיפורים מפה ועד הודעה חדשה אבל המדע הבסיסי הוא פשוט אבל יעיל מאוד.
נראה כמו מתחרה רציני
ל"מחוז 9" על תואר סרט פלישת החייזרים הטוב ביותר, וזה תואר שקשה לקחת מהמחוז, לכן אאחל לו בהצלחה, ואני בהחלט מצפה לראות את זה על מסך ענק
מחוז 9 היה טוב, אבל לא ממש פלישה...
יותר כמו חייזרים-מגיעים-עם טכנולוגייה-עתידנית-ואז-מתעללים-בהם.
טריילר מעצבן.
הטיזר הזה:
http://www.youtube.com/watch?v=ORb3zC8z94w&feature=related
היה הרבה יותר טוב לדעתי. חוץ מזה, אם גם בסרט מלחמה על מחלקת נחתים הרגישו צורך ומצאו דרך לדחוף מישהי למשבצת הבחורה (מישל מונהאן), כנראה שהסרט הזה הולך להיות הרבה יותר שיגרתי ממה שיכל היה.
והכי חשוב-שנאתי את העיצוב של החייזרים. רובוטים? מי רוצה לראות דבר כזה?
משבצת הבחורה
התכוונת למישל רודריגז או לבריג'ט מוינהאן? כי אומנם שתיהן בחורות, ושתיהן בסרט, אבל לא ראיתי מהטריילר משהו שמרמז על זה שמישהי מהן היא 'הבחורה' בסרט.
באמת כתבתי "מישל מונהאן", הא? :)
הכוונה לברידג'ט, או בקיצור-האזרחית שמופיעה בטריילר. החלק שלה אמנם לא נראה גדול, אבל אני פשוט לא רואה איך לדמות כזו יש מקום או קשר לסרט כזה, אם לא כדי למלא את משבצת הבחורה.
אז השאלה היא מה הקשר של אזרחית לסרט על לוחמה בשטח בנוי?
זה לא סרט על מלחמה בין שני צבאות במדבר, אחרי הכל.
גם אני מסכים שיש מקום תיאורטי לאזרחים בסרט כזה,
אבל העובדה שהאזרחית הזו כפי הנראה תחבור למחלקת הנחתים הופכת את הדמות ל-א', חסרת תועלת, כי אם היא תהיה עם החיילים כל הזמן אנחנו בכל מקרה מאבדים את זוית הראייה של האזרח הפשוט, מה שהיה יכול להיות מעניין ו-ב' מרגיש לי מאולץ.
תוסיף לזה את העובדה שבטריילר נראה שהמקום שלה בסרט גדול יותר ממה שסרט ריאליסטי על הנושא צריך, ומתחילה להתקבל ההרגשה שהיא שם כדי לשים עוד וי על הצ'ק ליסט, וזה תמיד סימן רע. נכון שבעיקרון יש לא מעט סיבות מוצדקות לדמות כזו בסרט כזה, פשוט כרגע הסיבה הלא מוצדקת נראית לי הכי סבירה.
אני מסכים.
כמו שכתבתי, הסרט הזה לא נראה לי מבטיח. אבל, בכל זאת, אם לא היו עוסקים באזרחים איכשהו זה היה נראה לי מוזר עוד יותר.
זה יכול להיות הרבה יותר גרוע מוי בצ'יקליסט
זה יכול להפוך למדד של הסוף כסוף טוב או רע (הילדה ניצלה = סוף טוב, ולא משנה כמה נהרגו בדרך). בכלל, הסרטים הללו נוטים להיות טובים הרבה יותר כשהם עוסקים בקולקטיב מאשר באנשים בודדים (ראה מלחמת העולמות).
היי
אתה יכול בבקשה למצוא כינוי אחר?
I'm kind of a big deal around here.
לא סתם שאלתי למה הוא לא מופיע בסקר האחרון...
יאללה להוסיף…. :-)
אני לא הייתי מתלהב ייתר על המידה
הסרט הזה נופל לקטגוריה של "אותה הגברת רק בשינוי אדרת". עשרות סרטים כבר טחנו את הנושא הזה מכל פינה אפשרית. הסיכוי שלו להפתיע עם משהו חדש, שלא נראה בעבר, אפסי. היקף הפיצוצים, אגב, מזכיר לי את הסגנון של מייקל ביי (לא סתם הם עבדו יחד ב"רובוטריקים"… כנראה שמשהו נדבק).
לרגע חשבתי שמדובר בסרט של ספילברג
עימכם הסליחה :-)
גם ההליקופטרים.
ועדיין, הגישה כאן שונה לחלוטין. גם לדעתי הנושא של פלישת חייזרים כבר נטחן יותר מדי, אבל עוד לא היה סרט פלישת חייזרים שמצולם כסרט מלחמה ממש, באופן ריאליסטי ומנקודת המבט של הלוחם בשטח.
אני תוהה איך הם יסיימו את הסרט. רוב סרטי הפלישה מסתיימים באיזה דאוס אקס מאכינה שבזכותו רוח האדם מנצחת את הפולשים, למרות שהם מתקדמים מאיתנו טכנולוגית באלפי אם לא מיליוני שנים, וזה נורא נחמד אבל לגמרי, לחלוטין ומשום בחינה לא מציאותי. הסרט הזה, על פי הטריילרים, ריאליסטי הרבה יותר, ולכן יהיה הרבה יותר קשה לסיים אותו בניצחון של בני האדם.
צריך לסמן ספוילר לסרט שאני מנחש את הסיום שלו?
החייזרים מחריבים ומשמידים את לוס-אנג'לס עד היסוד, ובדקה התשעים בני-האדם מפתחים נשק שהופך את ההתמודדות איתם למשהו יותר נסבל, אבל לא מביא את הנצחון הסופי. המלחמה עוד תמשך ב-"שדה הקרב: ניו-יורק".
רוצה לדעת איך?
רמז – Independence Day
מה אמרתי לגבי "לגמרי, לחלוטין ומשום בחינה לא מציאותי"?
(ל"ת)
אה, זה פשוט
בסוף מגלים שזה בכלל לא חייזרים, אלא אזרחי העולם כולו שהתאגדו בכדי להשמיד את לוס אנג'לס, כדי שיפסיקו למחזר חומרים לעוסים ויפגינו קצת יותר מקוריות.
שים לב לרמז בשם, אחרת היו קוראים לזה קרב: כדור הארץ…
תגובה ארוכה וחפרנית עם התשובה שלי לשאלה שלך
קודם כל, הטריילר המדהים הזה ממש מזכיר לי את ספר המד"ב המעולה "מדרך רגל" (Footfall) של לארי ניבן וג'רי פורנל. גם נקודת המבט של האדם הקטן, הרעיון של לעשות עיבוד-מחדש מודרני ואמין לנושא הלעוס של פלישת־חיזרים. יש גם עוד כל מיני נקודות: למשל, הטקטיקה של הפולשים זהה אחד-לאחד לזו ממדרך רגל: התקפה בהפתעה של הרעשה מטאורית כבדה מהחלל, ומיד לאחריה פלישת-בזק קרקעית שמתמקדת באזורים אסטרטגיים, בחיפוי מתמשך מלמעלה. זו טקטיקה הגיונית (אפילו בלתי־נמנעת, הייתי אומר) ובכל־זאת לא ראינו אותה בכלל (עד כמה שאני יודע) מחוץ להארד-קור של המד"ב. בקיצור, אני חושד שמדרך רגל היה חלק מהותי משיעורי־הבית של מי שאחראי לסרט.
(זה משמח אותי כי יש צ'אנס לסרט מעניין, אבל גם קצת מעציב אותי כי זה מרחיק מאוד את היום שאזכה לראות סרט לפי מדרך רגל.)
כך או כך, אצל לארי ניבן יש עקרון מנחה חשוב: טכנולוגיה זה לא קסם. זה בסך הכל שיטה לעשות דברים. אפשר להבין אותה, אפשר להתאים אותה יש לה חסרונות ויתרונות ונקודות תורפה, יש נסיבות שבהן היא יותר או פחות אפקטיבית. זה דומה למה שדותן אמר למעלה בנוגע לטילים וקליעים, והעובדה שזה מה שהטריילר מראה מחזק את הנקודה. אז זה שיש כאן חייזרים, ושיש להם טכנולוגיה אחרת (אפילו לא בטוח שעדיפה!), ושלפחות בהתחלה הולך להם טוב, עדיין לא אומר כלום: יכול להיות שאין להם יתרון כזה גדול כמו שהם חושבים, יכול להיות שנצליח לחשוב על משהו כשנבין אותם יותר טוב, יכול להיות שהם לא באמת מבינים אותנו או שהם לא מעריכים נכון את העוצמה שלנו, וגם אם לא, יכול להיות שהם עוד יעשו טעויות קריטיות אם רק ניתן להם צ'אנס. בקיצור, יש כמה קילומטרים טובים של סיפור אפשרי בין אנושות מושמדת לבין דאוס-אקס-מכינה מעפן בסגנון היום השלישי.
אז מה אפשר לעשות? אני לא יודע אם ניחוש מלומד צריך להחשב כספויילר (לעצתך אודה), אבל הנה שלוש דרכי־פעולה שהאמריקאים שקלו או ניסו (במידה משתנה של הצלחה) במדרך רגל:
1. פשרה. זה תלוי במה החייזרים רוצים. הטריילרים רומזים שבני־האדם חושבים שהם רוצים השמדה טוטאלית, אבל זה שווה בדיקה.
2. לנטרל את היתרון שלהם. במדרך רגל (וגם אולי בקרב על לוס אנג'לס) מדובר ביתרון של שליטה בחלל, זאת־אומרת, צריך לשים את נאס"א על סטרואידים, להרים כלי משחית, לתקוף אותם במסלול, וברגע שלא יוכלו או יהיו עסוקים מדי לחפות על הכוחות הקרקעיים שלהם יעמוד לנו יתרון הביתיות והמספרים.
3. אדמה חרוכה. ברגע שהשתכנעת שאיבדת אזור מסויים לטובת החייזרים, פשוט תפציץ לו את הצורה בנשק גרעיני. כך גם ניטרלת את היתרון שהאויב השיג בהצלחה האחרונה שלו, וגם הפחתת את המוטיבציה שלו בעתיד. מצד שני, זה דורש ממך להיות מסוגל לוותר על הנכסים והאוכלוסיה שאולי יש לך באותו אזור. במקרה שלנו אנחנו מדברים על אחד המרכזים התעשייתיים הגדולים ביותר של ארה"ב ועל אולי עשרות מיליוני תושבים. לא נעים.
אז מה יהיה בסרט?
מספר 2 כבר נוסה ב"היום השלישי", או לפחות פרודיה על 2 נוסתה ביום השלישי. אי־אפשר לחזור על זה עוד פעם סתם כך.
אני מהמר דווקא על 3, למרות הקונטרוברסיאליות שלו. אני חושב שהוא תואם את הסגנון הויזואלי והטון האפל והנואש של הטריילרים. צפה שהסרט יגמר בשוטים ארוכים ועצובים מעל עיי-חורבות שחורים ומעשנים, ריקים מכל אדם חי ועם רמז לגופות חרוכות מתחתיהם, חסרי־חיים וחסרי־תקווה, עד שלפתע נראה איזה ציץ ירוק שהצליח ללבלב בפינת אחד המגרשים ההרוסים ומסמל את דבקות החיים למול כל אתגר, כמו כמו שגם אנחנו, אחי האמריקאים, למרות הקורבן הנורא, דבקנו בחיים למול בלה, בלה בלה בלה, בלה בלה.
לחילופין, אולי ישחקו על הקטע הזה של יצורי־ים. נראה לפי הביצים הזוהרות בים שהם קשורים איכשהו למים. (ואגב: אם אני הייתי חייזר ימי, לא הייתי תוקף בלוס-אנג'לס, הייתי תוקף דווקא בניו-אורלינס ולאורך המיסיסיפי. אבל לא שאלו אותי). נגיד, הטריילר השני רומז שהחייזרים איתנו בקשר כבר זמן מה. אולי הם כבר התחילו ליישב את קרקעית האוקיינוס ואנחנו מפריעים להם עם הספינות והזיהום שלנו? אולי הם רק רוצים לחיות בשלום, ואין להם ברירה כי שדות ההנצה שלהם כבר הרוסים לגמרי מדליפות נפט? במקרה כזה, טבעי שילכו על 1, דווקא, וצפה שהסרט יסגר בנאום מרגש של הנשיא ברדיו (יותר דרמטי מטלוויזיה, מזכיר את מלה"ע השנייה), ואמריקאים פשוטים בוהים בחלל האוויר כשהם מקשיבים לו מכה על חטא האומה כולה ואומר שהיינו שחצנים ואנוכיים והבאנו חורבן על אחרים ועל עצמנו, אבל שלמדנו משהו, ובשיתוף־פעולה בין בני־אדם לחייזרים נוכל ללכת יד ביד לעתיד טוב יותר, לעתיד של בלה בלה, בלה.
ימים יגידו.
לא נולדנו אתמול (רגע, בעצם כן)
עם הנקודה הראשונה שלך אני לא מסכים. בתרחיש מציאותי, במקרה של פלישת חייזרים עוינים מהחלל אנחנו נפסיד. נקודה. כל תרחש אחר נראה לי לא סביר במידה כזאת שאפשר לומר שהוא לא אפשרי.
מובן מאליו שהחייזרים מתקדמים מאיתנו טכנולוגית בהרבה, מעצם העובדה שהם הגיעו אלינו ואנחנו לא הגענו אליהם. האנושות עוד לא הצליחה להנחית אדם על הפלנטה השכנה אלינו, שלא לדבר על פלישה בקנה מידה גדול אל מערכת שמש אחרת (כנראה. אלא אם כן הם מגיעים מאירופה או משהו). אז נתון שהם מתקדמים מאיתנו. בכמה? מאה שנה? אלף שנה? מיליון שנה? מיליון יותר סביר (הסיכוי שבני האדם וגזע אחר על כוכב אחר התחילו לגמרי במקרה להתפתח טכנולוגית בטווח של אלף שנה זה מזה הוא זערורי). אבל אפילו אם ההפרש היה רק מאה שנה: תאר לך תרחיש של מלחמה כוללת בין אומה עם כל הטכנולוגיה של 2011 לבין כזאת עם הטכנולוגיה של 1911. אין שום מצב שהצד הנחשל טכנולוגית ינצח, זה פשוט לא כוחות. אתה לא יכול להילחם בפצצות אטום עם מקלות ואבנים, לא משנה כמה רוח האדם מפעמת בך או משהו. אם חייזרים שגדולים עלינו רוצים להשמיד את העולם, הם ישמידו את העולם.
מצד שני, כל התרחיש של פלישה צבאית נראה לא סביר כמעט באותה מידה. אם גזע חייזרי מתקדם היה באמת רוצה להשמיד את האנושות הוא היה יכול כנראה לעשות את זה יותר בקלות עם ננוטכנולוגיה או וירוסים מהונדסים שהיו מחסלים אותנו לפני שהיינו מבינים מאיפה זה בא לנו בכלל. אז אולי אלה לא באמת חייזרים, או אולי הם לא באמת מתקדמים כמו שנראה. ואולי זה רק סרט הוליוודי עם פתרונות של סרטים הוליוודיים.
(ממליץ שוב על מדרך רגל שעוסק בנושא הזה. זה ספר מצוין. לא זורקים שם דינוזאורים, אבל יש כמה סצנות לא מאוד רחוקות מזה.)
לגבי הסיכוי שיש חייזרים מתאימים או שהם יתקיפו אותנו בצורה כזו אני לא יכול להגיד הרבה. אבל בהנתן שזה קרה…
שני דברים שצריך לשקול:
1. ביתיות. זה יתרון *ענק*. מסע בין־כוכבי זה דבר קשה בטירוף. אפילו אם יש לך מסע במהירות שקרובה למהירות־האור (ואין לך), עדיין הבסיס נמצא במרחק שנים ועשרות שנים ממך, ואתה חייב להסתדר עם מה ועם מי שהבאת, אחרי שספרת כל גרם. אתה בנחיתות מספרית, מורלית (אין לך לאן לברוח), ולוגיסטית. תאר לעצמך לא מלחמה בין שתי מדינות, אלא (נגיד) נושאת־מטוסים אמריקאית של ימינו שחוזרת בזמן ל1911 ומאיימת על לונדון דאז (אגב, יכול להיות סרט *ענק*). מה, היא תכבוש את האימפריה הבריטית? לא, היא לא. היא תגרום לנזק רב, תפגיז מהאוויר, תטיל מצור ימי ואווירי, תכבוש לא מעט נקודות מפתח לאורך החוף. אבל אין לה כוח אדם, ואין לה עורף. אפילו אם אמצעים צבאיים של 1911 לא יספיקו, אז לכל היותר תן לבריטים כמה שנים של פיתוח צבאי בעדיפות גבוהה (וקל יחסית, כשיש לך דוגמא לטכנולוגיה שאתה מנסה לפתח מול העיניים) והם מביסים אותה או משתלטים עליה.
2. רמה טכנולוגית. למה להניח שהטכנולוגיה החייזרית מתקדמת הרבה יותר? זה לא קסם. לא בטוח שוירוס או ננו-טכנולוגיה יכולים לעשות את העבודה. וגם לגבי טכנולוגיה באופן כללי, במשך מאות שנים מהתקופה הרומית ועד ימי־הביניים המאוחרים הטכנולוגיה לא השתנתה מאוד מהותית. זה רק עניין מאות השנים האחרונות. לא בטוח שזה ימשיך עוד מיליון שנה, לא בטוח שגם עוד מאה. וגם אם ימשיך, לא בטוח שבכל התחומים. מסע בין־כוכבי זה דבר קשה בטירוף, אבל לנו יש מושג איך אפשר לעשות את זה, ואדם על מאדים לא הנחתנו פשוט כי זה לא מעניין אותנו מספיק. סביר להניח שכל גזע זר שיגיע, לפה יגיע בגלל שהוא הצליח, סוף סוף, או נדחק מספיק לנואשות כדי לפתח מסע בין־כוכבי; כך או כך, יש לו הטכנולוגיה והמשאבים המינימליים שדרושים לזה, לא המקסימליים, אחרת הוא היה מגיע קודם. זה פער ממה שאנחנו מסוגלים, אפילו פער די גדול, אבל זה לא פער בלתי־נתפס.
זה כן קסם
לא קראתי את "מדרך רגל", אבל אני יותר מסכים עם הגישה של ארתור קלארק: כל טכנולוגיה מתקדמת מספיק היא, לצורך העניין, קסם. תיתן לתעשיה הצבאית הבריטית של 1911 אייפון, נראה לך שיהיה להם מושג מה לעשות איתו חוץ מלשחק Angry Birds? כמה שלא יתאמצו וכמה משאבים שלא ישקיעו בזה, הם לא יוכלו לייצר אחד כזה בעצמם, כי הטכנולוגיה שלהם רחוקה מדי. ברור שזו טכנולוגיה, אבל ככל הנוגע אליהם אפשר היה לקרוא לזה קסם.
אותה נושאת מטוסים (מצטרף אליך. סרט ענק), אם היא כוללת נשק אטומי ומעוניינת משום מה להשמיד את לונדון, לא צריכה להתאמץ. מטוס אחד, פצצה אחת, בום. אין שום דבר ב-1911 שיכול להפריע למטוס הזה. קורטז כבש את האימפריה האצטקית כולה עם 11 ספינות, כמה רובים ואפס נושאות מטוסים.
"כך או כך, יש לו הטכנולוגיה והמשאבים המינימליים שדרושים לזה, לא המקסימליים, אחרת הוא היה מגיע קודם" – ולמה אתה חושב שהם לא באמת הגיעו "קודם"? אולי הם הגיעו ברגע שיכלו? אולי הם יצאו לדרך ברגע שבו הם קיבלו אותות רדיו מכדור הארץ שמוכיחים שיש פה גזע קצת אינטליגנטי. לקח להם כמה עשרות שנים, אבל היי, מסע בין כוכבי זה לא קל, כמו שאמרת.
את הסרט על נימיץ ראיתם, שניכם?
לא ממש זכור לי כ"ענק".
אני אומר: תעביר אותם לארץ התיכונה
ותן להם להילחם בדרקונים.
דווקא היה סרט חמוד
ראיתי אותו ממש מזמן, אבל הוא זכור לי כסרט חמוד מאוד ומשעשע.
קלארק לא כל־כך הלך לפי האמירה הזו (או לפי איך שאנחנו מבינים אותה) בהרבה מהסיפורים שלו, שם הטכנולוגיה המתקדמת בהחלט ניתנת להבנת אנוש.
החייזרים יגיעו ברגע שזה יעניין אותם מספיק כדי להשקיע את המאמצים, מה שכנראה אומר שהמאמצים לא-טריביאליים, אחרת זה אומר שאין להם עניין אמיתי בנו בכלל. אז אתה אומר שהם פשוט לא ידעו עלינו עד ששלחנו להם הודעה? קשה לי להאמין. אנחנו-עצמנו עשורים ואפילו שנים בודדות מהיכולת לזהות פלנטות נושאות-חיים בפוטנציה באמצעות טלסקופים. מי שיכול לבצע מסע בין-כוכבי בקלות יחסית, ופלנטות מיושבות כל-כך מעניינות אותו, יכול לשלוח גשושות לכוכבים באזור. איך שלא תסתכל על זה, תמיד יש דברים שהם לא יודעים, שקשה להם לעשות, או שאין להם נסיון בהם, אחרת הם כבר היו פה ואולי אנחנו כבר מזמן לא. גם כמה עשרות או מאות שנים במסע לא יעזרו להם לפתח טכנולוגיה טובה יותר, סביר שהיא תקפא על שמריה במהלך התקופה.
אני חושב שלונדון הרבה יותר מדי גדולה, כבר מהתקופה הויקטוריאנית, מלהיות מושמדת על־ידי פצצת מימן אחת. ואפילו אם תבצע הפצצת־שטיח של פצצות מימן, בריטניה היא הרבה יותר מלונדון. אפשר להרוג הרבה מאוד אנשים מהאוויר — הבליץ בלונדון וההפצצות הקונבנציונליות בטוקיו ובדרזדן עשו את זה יופי — אבל לכבוש ארץ קשה יותר. קורטז והאצטקים היא הדוגמה הרגילה, אבל אני חושב שהיא קצת יוצאת־דופן. דבר ראשון, לא היתה לה שום מסורת מדעית, והיא לא היתה אפילו מנסה להעתיק את הרובים ושאר היתרונות שהקונקיסטדורים נהנו מהם. יותר לעניין, היא לגמרי לגמרי לא הייתה בשיאה, אלא בתהליך התפוררות מואץ בעקבות מגפות, ירידה באוכלוסיה, וכל־מיני תהליכים פנימיים. זה אחרת מלתקוף אימפריה בשיא כוחה. גם הבריטים חיכו וזממו בסבלנות עד שיכלו לנצל קונפליקטים פנימיים בהודו, ועד אז היא הייתה עצמאית. למערב לקח 350 שנה עד שהיה שווה לו והוא היה מסוגל לכבוש את יפן (שהיתה ברמה של ימי הביניים עד 1850!) וגם זה אחרי מלחמה קשה של 5 שנים, ואילו סין עצמאית עד היום. ארה"ב של היום היא מדינה מאוד ריכוזית ויציבה גם לעומת הדוגמאות ההסטוריות האלה.
אני דווקא חושב שאייפון בידי מדענים מ1911 היה יכול לשנות את מהלך ההסטוריה. כל־כך הרבה ידע אפשר להפיק מעצם הידיעה שדבר כזה אפשרי. מחשבים. אלקטרוניקה. מעגלים משולבים. LCD, אולי. תקשורת רדיו. תקשורת דיגיטלית. פלסטיק. הנדסת חומרים. ואם כבר מחשבים, אז מה אפשר לעשות איתם, איזה מין שימושים יש להם, איך כדאי לבנות אותם. הם אולי לא יוכלו לבנות אייפון, אבל הם בהחלט יוכלו לבנות מחשבים פרימיטיביים מבוססי טרנזיסטורים בקיצור דרך של 60 שנה, ועוד מלא דברים אחרים. ואייפון זה עוד דוגמה קשה, שמכילה הרבה טכנולוגיות שונות בחבילה קטנה מאוד שמקשה להפריד ביניהן, והוא לא צבאי. תחשוב על דברים ברורים יותר, נגיד, תיאורים ורישומים של F-15 שעושה בום על-קולי מעל עדים. עצם הידיעה שדבר כזה אפשרי ומעשי כבר נותן פוש של הרבה עשרות שנים. אתה יודע שכדאי לייצר מטוסים דווקא מאלומיניום; שאפשר לייצר מטוס שניתן לשליטה גם מעבר למהירות הקול; מה הצורה והמבנה שכדאי להתמקד בה; שאפשר וכדאי לבנות דווקא מנוע־סילון ולא פרופלור עם מנוע בוכנה; והכי חשוב, אתה יודע שזה דבר כדאי ומעשי, שבהכרח יכול להביא לתוצאות. אתה לא צריך לחשוש שזה מבוי סתום טכנולוגי — אתה *יודע* שכדאי לך להשקיע כל מאמץ, במקום, נגיד, להשקיע את כוח־האדם המדעי בלשדרג את הדיוק של הארטילריה ה1911ית שלך. תוכנית המחקר והפיתוח כבר שורטטה עבורך, ואתה צריך רק ללכת (לרוץ!) בה ולמלא את הפרטים תוך כדי התקדמות. בלחץ של מלחמה, אני מאמין שזה יכול לקחת פחות משנים בודדות.
הדיון המרתק הזה הזכיר לי שני דברים
אחד, הוא הקומיקס הנפלא של וורן אליס "Ministry Of Space", המתאר כיצד שינוי קטן בתוצאות מלחה"ע II הובילו לכיבוש החלל בידי בריטניה.
http://en.wikipedia.org/wiki/Ministry_of_Space
השני, הוא נאומו המפורסם של קארל סגאן, האסטרונום הכי כריזמטי שידע העולם, בו הוא מסביר למה אנחנו כה מוגבלים ביכולתנו לטייל אל הכוכבים, ומה בעצם כובל אותנו לקרקע. וכדי לשמור על הקישור הקולנועי, הנה מנה יפה של חוכמה וענווה.
http://www.youtube.com/watch?v=2pfwY2TNehw
שפוי אחד בסדום
באמת התפלאתי לראות את התגובות האוהדות דווקא פה. זה נראה רגיל מדי, Been there Done that ולא יותר מזה. פרט לאפקטים וסיקוונסים האפיים לא רואה שום ערך מוסף בסרט הזה.
יש לי דז'ה-וו מהבאז לפני סקייליין
(ל"ת)
איזה באזז?
(ל"ת)
נראה עדיף מרוב סרטי הפלישה מהחלל שיש.
בפעם הבאה אולי כדאי שתהיה משפחה מתפקד שתתפרק במהלך הסרט? זה יהה שינוי מרענן.
ובכלל, מחוות לרייג' אגינסט דה מאשין זה תמיד טוב.
טוב טריילר טוב משמן טוב
(כי, עם כל הכבוד, בחייכם – זה רק שמן!)
הטריילר פשוט נהדר – מינון נכון של גילוי וכיסוי, חשיפה קצרה של הדמויות הראשיות, הרבה דם ואש ותמרות עשן, ושימוש יוצא מהכלל בסאונד.
אבל אם אני מנסה ללקט ולחבר את המידע המועט שנותנים לנו בסרט – שברירי הדיאלוג, התחושה של הדמות של אקהרט שהוא לא בכושר, הטירון שאומרים לו בהצלחה, ההליקופטר שלא מספיקים להגיע אליו ומתפוצץ, הצורך להגן על נשים וילדים, ביצי חייזרים בתוך מים, טכנולוגיה מרובת חלקים וכוח-אש ובעלת מראה מחוספס – הרי שיש כאן אוסף של קלישאות. אין כאן אפילו דבר אחד מקורי באמת (למרות שאני מודה שטילים שמסתלסלים לפני הפגיעה זה מגניב).
לכן אני מנחש שזה יהיה סרט מהנה, שמשלב בין שני ז'אנרים בצורה שלא נעשתה קודם, אבל שהתוכן יהיה בנאלי להחריד. מעט התוצרת שהתסריטאי ובמאי ניפקו קודם גם היא לא מבטיחה.
מהביקורות שהתפרסמו עד כה, זה לא נראה מבטיח
אפילו אלו שאמרו שזה סרט נחמד טענו שהוא סרט אקשן סטנדרטי ולא יותר מזה, וכולם מסכימים שהדמויות והעלילה בנאליים להחריד: http://www.rottentomatoes.com/m/battle-los-angeles/
סוף השבוע הקרוב בקולנוע בארה"ב בכלל נראה קטסטרופה
חוץ מ-"שדה קרב: לוס אנג'לס" יוצא שם גם "דרושות אמהות על המאדים" (שבינתיים מקבל ביקורות פושרות ומטה) ו-"כיפה אדומה" שאמור לרשת את המקום של "דמדומים" (ובינתיים מקבל בעגבניות את הציון הנדיר – אפס). בינתיים, לא נראה שמשהו מאלה מאיים על "רנגו" – אני מקווה שלא, כי הוא באמת סרט מצוין ונפלא. אבל עם הבנות של "דמדומים" אי אפשר לדעת.
וואו.
קודם כל, הסרט נראה מעולה.
שנית- אני שמח שגם הפעם הם שמו את The Sun's Gone Dim and the Sky's Turned Black של Johann Johannsson. זה שיר גאוני שמשדרג אוטומטית כל דבר שקשור אליו (ועולה התהיה- למה לא נתנו ליוהנסון לכתוב את פס הקול?).
מצפה בקוצר רוח לסרט.
לא ראיתי שם שום דבר ששכנע אותי לראות את זה
כמו שציינו מעלי, הכל נראה משומש ומשובץ לפי הנוסחה של סרטי אסונות. מקווה שאתבדה. בכל מקרה, בוודאי שאחכה לביקורת לפני שאלך לראות. שאחרים יהיו שפני הנסיון. (אפשר לסמוך על האנשים פה שיתנדבו למשימה בחדווה).
עדיין לא ראיתי את הטריילר, אבל יש לי שאלה
זה שיש נקודותיים אחרי המילה 'קרב' אומר שזו תחילתה של סדרה חדשה?
או בקיצור, האם אנו צפויים לקבל את 'קרב: ניו יורק', 'קרב: לונדון' ו'קרב: האייים הקאריביים'?
לא יודע; סביר שכן.
היום אף אחד (כמעט) לא משקיע 100 מיליון דולר בסרט בלי הכנה מובנית לסיקוול. כמובן, אם באמת יהיו המשכים או לא, זה תלוי במידת ההצלחה של הסרט הראשון.
עין הדג הולך ועין הדג חוזר
ואתר הטריילרים של יאהו נשאר דפוק.
(או שזה רק אני שהיה צריך להוריד את הקובץ כי הסטרימינג פשוט סירב לזרום?)
אצלי עבד בסדר.
(ל"ת)
גם אצלי עבד חלק
(ל"ת)
אני איתך
ראיתי ביוטיוב.
נראה כמו משהו שלא כיף לראות
מקווה שזה לא יהיה כמו סקייליין. אני מתחרט שהלכתי לסקייליין. אני חושש שזה סרט שדופק את המוח. אני עדיין סובל מפלאשבקים מהסרט הכל-כך נתעב הזה..
נו, באמת
עוד לא ראיתם את הסרט, וכבר אתם מדברים עליו כאילו אתם יודעים הכל. הטריילר טוב, הטיזר האחר – שהיה בתגובות – מצויין. סרט על פלישת חייזרים הוא סרט על פלישת חייזרים, ובהשאלה הוא סרט על פלישת זרים, על כיבוש זר, על מלחמת השמדה ורצח עם, על גזענות ועל פחד. זה מה שיכול להיות שם, וזה מה שיהיה שם. מלחמת העולמות יצא אחרי 11/9 וקיבל הקשר היסטורי. מחוז תשע דיבר על אפרטהייד, הוא לא סרט פלישה קלאסי. "יום העצמאות" (היום השלישי) הוא סרט קלישאות מצויין, כתוב בדיוק כמו "גודזילה" ומבויים באותו אופן. "קרב: לוס אנג'לס" לא צריך להיות משהו שונה. כבר עברו כמה שנים מאז שהיה לנו סרט פלישה קלאסי וטוב. אייקונים מושמדים: ספינת מלחמה מתהפכת, טבח בחופי אל.איי, מה עוד צריכים? הסוף צריך להיות טוב לבני האדם, ומאה מיליון דולר בתקציב מבטיחים שככה זה ירגיש ויראה. אני מצפה. לא בקוצר רוח, אבל למה לוותר על סרט פלישה בתקציב כזה?
אני מסכים בהחלט שהטריילר מצוין
אבל כמו שהעירו פה לפני, הסרט מגיע מבמאי (ואגב, גם מתסריטאי) שעוד לא ממש הצליח להוציא סרט ראוי. לאור הרקורד הזה, יש מקום לחשש, דווקא בגלל שהטריילר עושה את העבודה שלו כמו שצריך – אולי הוא מוכר לנו סרט מחורבן בעטיפה נוצצת? קצת סקפטיות לא תזיק כאן.
טריילר לא שגרתי.
כן, מהלך הטריילר רגיל ונראה בעשרות אם לא מאות סרטי אקשן, פלישה ואסונות, ועדיין המוזיקה שעוצרת את כל מהלך העניינים באמצע תפסה אותי לא מוכן. רק בגלל זה הסרט מעניין אותי.
דווקא נראה טוב.... לדעתי :]
קצת מזכיר את היום השלישי ואת הסרטים שעשו בסוף שנות ה90… אקשן שעשוי טוב בקנה מידה עצום…
גם סרטים כאלה צריך מידי פעם :]
נראה כמו סרט מבאס תחת
שיכול להסתיים באחת משתי דרכים: השמדת האנושות (לא סביר…) או איזה תעלול מופרך לגמרי שיגרום לחייזרים להתפוצץ. יש גם את האפשרות של הסכם שלום אבל עם איך שהחייזרים האלה מתנהלים ועם העליונות הצבאית שלהם, הייתי מהמר קודם על השמדת האנושות. לא עושה לי את זה