סרטים שמתרחשים במקום אחד הם סיכון. מצד אחד, הם בהחלט יעילים מבחינה הפקתית: אפשר לצלם הכול בלוקיישן אחד, גג שניים, וגם מספר השחקנים יכול להישאר כזה שאפשר לספור על יד אחת. מצד שני, זה מאוד מגביל את הסיפור, שצריך להיות מספיק מעניין כדי להשאיר את הקהל מושקע למשך אורך של פיצ'ר. יש מקרים שבהם זה עובד יותר טוב ("קבור" הנהדר) ויש מקרים שלא ("שטן" המטופש של מ. נייט שמלאן, שמתרחש בתוך מעלית). אני גם די משוכנע שיש תת-ז'אנר שלם של סרטים כאלו שמתרחשים בגופים של מים (יש אפילו אחד בבריכה). "נפילה", התוספת החדשה למועדון המיקום הבודד, מתרחש גבוה בשמיים.
בקי, בעלה דן וחברתם האנטר הם מהאנשים המוזרים האלו שבמקום לראות סרט במזגן מעדיפים לטפס על דברים מאוד גבוהים בזמן שהם קשורים לרתמות. במהלך אחד הטיפוסים, דן נופל למותו בעקבות תאונה (מה שלא יכול לקרות כשיושבים בבית). 51 שבועות – ככה הסרט כותב, לא ברור למה – וכמה קלישאות של אבל מאוחר יותר, האנטר מנסה לשכנע את בקי להצטרף אליה לטיפוס על מגדל תקשורת בגובה 600 מטר. אחרי מעט מאוד שכנוע, שתי הנשים מגיעות למגדל הרעוע-וחלוד-באופן-מובהק ומחליטות לטפס עליו. הן מגיעות עד למעלה, מצלמות כמה תמונות וכשהן מחליטות לרדת בחזרה הסולם הרעוע-וחלוד-באופן-מובהק נשבר. לו רק הייתה דרך כלשהי לחזות שדבר כזה יקרה.
מהר מאוד לתוך הסרט מבינים שהאנטר היא מסוג הדמויות של "חברות-הכי-טובות" שלא ברור בכלל למה הגיבורה חברה שלהן. מסתבר שבאותם 51 שבועות שחלפו, האנטר הפכה להיות מה שהצעירים מכנים "משפיענית" עם עשרות אלפי עוקבים ברשתות החברתיות. מהרגע שהיא משכנעת את בקי להצטרף ועד שהן מגיעות לראש המגדל, האנטר מספיקה כמעט לגרום למותן כשהיא מקליטה סרטון תוך כדי נהיגה, לצלם פגר של חיה שהן נתקלות בה ולהעלות לאינסטגרם (למה?) ובאמצע הטיפוס היא מנענעת את הסולם החלוד "בצחוק" (ברצינות, את אדם נוראי). למעשה, ייחלתי לה גורל אכזרי כבר מההתחלה, אחרי שהיא עושה "לייף האק" וגם אומרת את זה בקול רם. הסרטונים האלה תמיד מטומטמים, למה שאני אחתוך מלפפון עם מחבט טניס?
זוכרים מה שכתבתי למעלה על להשאיר את הקהל מושקע בסיפור? הסרט מצליח בזה חלק מהזמן, ספציפית במערכה השנייה. היה אפשר בכיף לקצץ עשרים דקות, ספציפית אלו הראשונות, שהן הגרועות ביותר בפער ניכר. סרטים כאלו בדרך כלל נפתחים עם מעט מאוד אקספוזיציה חיצונית, אם בכלל. הגיבורים מתחילים ישר בלוקיישן הבודד והסיפור נגלה לנו באמצעות דיאלוגים. חבל שהסרט הזה לא עשה משהו דומה ופשוט העביר את כל מה שראינו דרך סיפורים בין שתי החברות. גם ככה הן תקועות על מגדל, מה עוד הן יעשו?
כאמור, הסרט נהיה מעניין כשהן נתקעות למעלה, אבל – סליחה מראש – מאבד גובה ככל שהוא מתקדם. בהתחלה הן מנסות לחשוב על דרכים לחלץ את עצמן אבל קורים להן עוד ועוד דברים עד שבשלב מסוים נהייתי אדיש למצבן. עם כל הכבוד, שתי השחקניות האלו הן לא טום הארדי או ריאן ריינולדס ובחלקים מסוימים הן לא מצליחות להפוך את מה שקורה למעניין. אני לא יודע אם גם שחקניות טובות היו הופכות את הסרט הזה ל"וואו!", אבל זה בהחלט היה עוזר. לפעמים נראה שעדיף היה לעשות עוד טייק כי התחביר של השורה קצת מוזר או שהרגש הרצוי לא ממש עובר, אבל כנראה שלא היה מספיק זמן או תקציב. חלק מהדברים שקורים מאוד צפויים, אם כי החלטה תמוהה ביותר לקראת הסוף כן הפתיעה אותי. אבל יותר בקטע מתסכל מאשר חכם.
מה כן טוב פה? בעיקר הצילום. לא ראיתי את "סולו חופשי", אבל שמעתי שחלק מהשוטים בו גרמו לאנשים לחרדה. אני לא חושב שהצילום של "נפילה" משתווה אליו, אבל זה עדיין לא סרט שהייתי רואה אם יש לכם ורטיגו. מצד אחד חשבתי שהחוויה הייתה מתעצמת לו הייתי צופה בסרט על מסך גדול, מצד שני ייתכן שאותו דבר נכון גם לגבי הלחץ שהרגשתי בחלק מהשוטים. מה שכן, לפעמים האפקטים חורקים וקצת קשה היה לי להרגיש אימה בשם מישהי שבסכנה ליפול אל מסך ירוק לא משכנע.
יש פוטנציאל בפרמיס של "נפילה", ואני כן חושב שאפשר היה להוציא משהו יותר מעניין ומבדר ממנו, ואישית אשמח לראות משהו דומה בעתיד עם קאסט יותר מוכשר ואולי קצת יותר תקציב. כלומר, אם אפשר לעשות עשרות סרטים כאלה בים, אז למה לא על מגדלים? בקיצור, מוסר ההשכל הוא שעדיף להישאר בבית ולצפות בסרטים על אנשים שעושים דברים מטומטמים כאלה במקום לעשות אותם בעצמכם. עד שיגיע הסרט על מישהו שמחפש את השלט והיד שלו נתקעת בין הכריות של הספה.
אתה לא באמת השווית עכשיו דוקומנטרי עם סיכוי גדול למות לסרט עם מסך כחול נכון?
(ל"ת)
תראו frozen
לא, לא המפורסם של דיסני אלא הזה מ 2010 על שלושה חברים ורכבל אחד. סרט מעולה
זה סרט שנועד למסך הגדול. לכתוב עליו ביקורת על סמך צפיה במסך קטן לא ממש עושה לו צדק.
הסרט רחוק מלהיות מושלם. אבל החוויה על מסך גדול הצליחה למגנט אותי למסך ולחפות על הפגמים שלו. אני גם לא יודע על איזה אפקטים אתה מדבר שלא עבדו. הסרט צולם ברובו על מגדל אמיתי!
20 הדקות הראשונות בסדר גמור בתור הצגת סיפור הרקע ומסבירות למה בקי שנהגה לטפס על הרים פוחדת פתאום מטיפוס על סולם. לא חושב שהסרט היה עובד בלי זה.
2 השחקניות עושות עבודה טובה. לא מדהימה. אבל טובה. במיוחד הפחד של בקי בשלב הטיפוס.
הפריע לי חור תסריטאי ענק שאפילו הבמאי הודה שקיווה שצופים לא ישימו לב אליו. אבל בגדול בקיץ המשמים והמאכזב הזה מבחינת בלוקברסטרים אני חושב שמדובר באחד הסרטים הבודדים ששווה ללכת לקולנוע בשבילם!
לא ממש מסכים איתך
אבל הכינוי שלך הוא קרוס-אובר שלא ידעתי שאני צריך עד עכשיו.
מה החור התסריטאי? סיקרנת...
(ל"ת)
סרט מפחיד מאוד
מזכיר לי את משחק הקרש בגובה באוקולוס.
לטעמי כל הסצנות של הבחורות בסכנה בגובה היו מאוד אפקטיביות ומפחידות. יותר מכל סרט אימה שראיתי לאחרונה.
ובכן, נראה שחווית המסך הגדול תהיה זמינה בסוף
לפי האתר של יס פלאנט, יופץ פה באמצע נובמבר עם השם "תלויה באוויר".