במקור: Harry Potter and the Order of the Phoenix
במאי: דייויד ייטס
תסריט: מייקל גולדנברג
על פי ספרה של ג'יי. קיי. רולינג
שחקנים: דניאל רדקליף, אימלדה סטנטון, רופרט גרינט, אמה ווטסון, מייקל גמבון, רייף פיינס, אלאן ריקמן, אואנה לינץ' ועוד ועוד
הייתי רוצה להתחלף עם הארי פוטר, ולא כדי לעוף על מטאטא, לגור בטירה מכושפת, או לנשק קטינות אטרקטיביות ממוצא סיני. אלה צ'ופרים נחמדים, אבל לא מספיקים כדי לפצות על חבורת פסיכים בגלימות שמנסה להרוג אותך. לא, הייתי רוצה לחיות בעולם של 'מסדר עוף החול', כי הסרט מציג פנטסיית ילדות אחרת שלי, הרבה יותר קסומה ומרהיבה: להקים עם החברים שלי מועדון מגניב נגד המורה הכי מניאקית בביצפר.
אבל אני מתגאה בהקפדתי על פרטים זעירים וחסרי משמעות, ולכן אציין שיש ב-'הארי פוטר ומסדר עוף החול' גם סיפור שלם על גבורה וחברות, מלחמה והקרבההההה (סליחה, פיהוק קל).
הארי פוטר בן ה-15, מבלה בסרט את שנתו החמישית בפנימיית הוגוורטס – מקום פלאי בו קיימים יצורים אגדיים, כמו סוסים מעופפים בלתי נראים או מורים טובים, שתלמידים אשכרה רוצים לבוא לשיעורים שלהם. בשעות הפנאי, ה"פ עוסק בעיקר בהצלת העולם מהקוסם האפל לורד וולדמורט. לילדים היום יש כאלה תחביבים מוזרים.
בפתיחת הסרט, הארי מותקף על ידי סוהרסנים, זן קסום של סמרטוטי ספונג'ה מעופפים ומרושעים. הוא מגן על עצמו, ומואשם שבכך עבר על החוק. נערך משפט, שבמהלכו מתבררות לנו שלוש עובדות מצערות: 1. קהילת הקוסמים לא מוכנה להכיר בכך שוולדמורט חזר למלוא כוחו ומהווה איום ממשי; 2. הם מעדיפים להתייחס להארי, שמספר להם על כך, כשקרן ומשוגע וזה גם מה שהתקשורת העוינת כותבת עליו; 3. דמבלדור, הקוסם האגדי ומנהל הוגוורטס, עדיין מתרוצץ בסרטים כתרנגולת היסטרית ערופת ראש, בפספוס מכאיב של דמותו השלווה והחייכנית בספרים.
למרות האישומים נגדו, הארי חוזר להוגוורטס, אך משרד הקסמים, שחושש מסיפוריהם של הארי ודמבלדור על שובו של לורד ו. הרשע, מחליט שדמבלדור הוא-הוא האיום האמיתי. המשרד ממנה לבית הספר לכישוף קוסמת מפקחת בשם דולורס אומברידג', שתפקידה האמיתי הוא למרר את חייהם של הארי, דמבלדור וכל התומכים בהם. הארי המסכן, שתמיד היה חיה נרדפת, סובל הפעם גם מסיוטים מסתוריים (שבהם וולדמורט לוחש לו "הארי… הארי…" כמו איזה סוטה), ומנודה על ידי שאר הילדים, שמאמינים לעיתון. מחוץ לבית הספר מתרבים הדיווחים על אירועים מפחידים ופעילויות של אוכלי המוות, משרתיו של וולדמורט. הארי שואף לקחת חלק בפעילות החשאית של מסדר עוף החול, אגודת הקוסמים שאותה הקים דמבלדור כדי ללחום בקוסמי האופל, אבל בינתיים הוא תקוע בבית הספר. מה אפשר לעשות? להרמיוני (כמובן) יש רעיון: להקים מועדון סודי ללימודי קסמי הגנה. שתישרף האומברידג' הזו! אם אפשר – מילולית.
הסרט החמישי בסדרת 'הארי פוטר' הוא עוף חול קצת מוזר. מצד אחד, הסרט דווקא הרוויח מכך שהוא מבוסס על אחד הספרים הפחות מוצלחים בסדרה: קטעים רבים נחתכו החוצה, מבלי שחסרונם יפריע לעלילה. פתיחת הסרט אמנם קצת קטועה ומבלבלת (למה מופקדת על בטחונו של הארי שומרת שלא יכולה לעשות כלום כשקורה משהו? התשובה בספר, לא בסרט). אבל אחר כך המצב משתפר. שלא כמו הסרטים השלישי והרביעי בסדרה, שרצו עם הלשון בחוץ כדי לדחוס את כל הפרטים החיוניים מעלילת הספרים (ונכשלו בכך), ל-'מסדר עוף החול' יש סיפור שוטף, שרובו ברור, גם בלי לקרוא את הספר קודם.
מצד שני, הספר החמישי דל יחסית באקשן, ולכן כמוהו גם הסרט: אין בו אף סצינה מרשימה שנחקקת בזיכרון, כמו אותו מאבק עם דרקונית שפיאר את 'גביע האש'. כרגיל, יש הרבה המצאות נחמדות ואפקטים מיוחדים, כמו תא טלפון שהופך למעלית למשרד הקסמים, זיקוקי הדינור הקסומים שמפעילים האחים וויזלי, או הענק גרעפ, שמספק לסרט כמה מהרגעים הקומיים המוצלחים שלו. אבל רגע השיא האמיתי של 'מסדר עוף החול' אמור להיות אירוע טרגי, והצורה הקונבנציונלית שבה הוא מטופל בסרט, הופכת אותו לסתמי. אנשי הוליווד, אנא הפנימו: כשדמות אהובה מתה, הילוך איטי בלי סאונד לא גורם לי להרגיש כאב. הוא גורם לי להסתכל בדאגה לכיוון עמדת המקרין.
בעיה אחרת של 'עוף החול', כבכל סרטי הסדרה, היא "היו לנו רק שעתיים וחצי להכניס את האגרידסנייפמקגונגלפאדג'בלאטריקסנווילצ'ו ועוד 237.3 דמויות ודמויות משנה". ג'יני וויזלי, למשל, נראית מסכנה במיוחד, כמו הילדה שעומדת בצד ולא מקבלת אף שורה בהצגה של בית ספר; ואפילו שני חבריו הטובים של הארי, רון והרמיוני, קצת נשארים בשוליים. חבל, כי רופרט גרינט (רון) עדיין מצחיק, ואמה ווטסון (הרמיוני) עדיין שולתת!, באותה המידה שגרמה לי לחשוב על הסרט הקודם כעל 'הרמיוני גריינג'ר וגביע האש'. דניאל רדקליף עצמו, אני שמח לומר, התייצב על רמת משחק סבירה של הארי פוטר.
שתי שחקניות חדשות מככבות: אוונה לינץ' – ליהוק מצוין לתפקיד לונה לאבגוד, הילדה שנראית מעופפת אפילו לקוסמים, ומתיידדת עם הארי בסצינות יפות וקצת מרגשות; ובעיקר אימלדה סטונטון ('וירה דרייק'), שמשחקת את דולורס אומברידג'.
הרבה פעמים אומרים כמה חשוב שנאהב את הגיבור של הסרט, אבל מה שבאמת חשוב, זה שנשנא את הרשע. בדומה לדמבלדור, גם הרשע הרשמי של 'עוף החול', וולדמורט (רייף פיינס), מאכזב: הוא לחוץ מדי בשביל להיות מרשים, ולפעמים נראה כמו הומלס שהתרושש אחרי ניתוח שיפוץ אף כושל, ומאז עובד במופע רחוב עם פרצוף צבוע לבן. אומברידג', לעומתו, היא הדבר האמיתי, התגלמות כל המורות המגעילות שהיו לכם: המורה חווה, שביישה אתכם מול כל הכיתה; המורה סמדר, ששיטת החינוך שלה כללה אך ורק שינון בעל פה של חומרים מעניינים כמו ספר הטלפונים; והמורה ימימה, שהסוודר הורוד המזעזע שלה היה מעוור אתכם ממרחק חמישים צעדים. קשה לקבוע מה יותר מזעזע אצל אומברידג' – האם זה הפער בין המראה הדודתי החייכני והצחקוקים החלקלקים-מתקתקים, לבין האכזריות והקלות היתרה שבה היא מנצלת את כוחה כלפי תלמידים? או אולי אוסף צלחות החתלתולים החמודים במשרד שלה? מה שבטוח, בשבילי מערכות היחסים הטעונות שבין אומברידג' לתלמידים היו האטרקציה האמיתית של הסרט, יותר מסצינת הקרב בין הטובים לרעים.
אם אתם לא נמנים על אוהדי הארי פוטר, 'עוף החול' הוא סתם סרט מהנה, עם הרבה דמיון, אפקטים, קצת הומור, וסיפור נצחי על צדק ורשע (כולל קלישאת "הגיבור צריך לבחור בין הצד הטוב לצד האפל", כמו ציטוט ישיר מ'מלחמת הכוכבים'). סרט כיפי, שכדאי לראות.
אבל אם אתם מאמיני הדת הרולינגית, אתם תלכו ל'הארי פוטר ומסדר עוף החול', תרצו או לא, כאילו הטילו עליכם קללת אימפריוס. אתם תתלהבו מעשרה דברים שאהבתם, תקטרו על אלף דברים שלא אהבתם, ותריבו עם מעריצים אחרים מה שייך לאיזו קטגוריה. אתם תפנטזו על סדרת טלוויזיה שבה כל ספר בסדרת הארי פוטר מעובד לעונה שלמה, ודמויות כמו גמדון הבית המרושע והפתטי קריצ'ר, הקוסמת משנת הצורה טונקס, או בלאטריקס לסטריינג' המצמררת, היו הופכות ליותר מהערת השוליים שהן בסרט הזה. ואתם תלכו גם לסרט הבא. אתם יודעים שתלכו… אתם חסרי אונים להתנגד.
אזהרת ספוילרים
לונג כבר הזהירה בדו"חקו, ואני חוזר על האזהרה: הביקורת הזו מדברת על 'הארי פוטר ומסדר הפניקס'. אפשר, כמובן, לדון כאן בעלילת הספר/סרט הזה, בלוויית אזהרת ספוילר, כשצריך. נא *לא* לכתוב כאן ספוילרים לספר השישי והשביעי. לא בלי סימן ספוילר ולא עם, לא ברצינות ולא בצחוק, לא אבל-אני-חייב ולא לא-יכולתי-להתאפק. הכוונה היא שגם מי שלא קרא עדיין את הספרים, אלא חווה את הארי פוטר בקולנוע בלבד, יוכל לקרוא את העמוד הזה בחופשיות, בלי לחשוש.
חוזר בשנית, פעם אחרונה: בלי *שום* ספוילרים להארי פוטר 6 ו-7. תודה.
אזהרת ספוילרים
שתי שאלות:
1. הספר השישי תורגם, למה לא לשים לו ספוילרים? הוא נגיש לפוטריסט הבריטי והעברי כאחד. השביעי אני יכול להבין, אבל השישי?
2.קצת אוף טופיק, אבל חשוב למסנל"לים הרגישים לזולת: איך מלבינים טקסט?
מצטער, אבל הסברנו את זה עשרים פעם.
זה לא פתוח למשא ומתן. המסנל"לים הרגישים מתבקשים לא לסנל"ל.
אזהרת ספוילרים
כשאנחנו מבקשים או דורשים דברים כאלה, קח בחשבון שאנחנו לא עושים את זה סתם כי בא לנו, אלא שיש מחשבה והיגיון מאחורי זה.
אנחנו אתר קולנוע. גולשים אצלנו צופי קולנוע – לאו דווקא פוטריסטים; גולשים אצלנו אנשים שלא קראו את הספרים של הארי פוטר, אלא רק ראו את הסרטים.
כפי שרד כתב, מבחינתנו זה כלל בסיסי, והוא לא פתוח למשא ומתן.
אזהרת ספוילרים
ובקשר להלבנה, בכל סרט אחר?
אזהרת ספוילרים
כתבה מספר 3991
אחלה של ביקורת.הסרט קצת פחות.
וולדמורט
עוד לא ראיתי את הסרט, אבל אני אראה אותו במוקדם או במאוחר. כנראה שבמוקדם. בכל אופן, לפי הפרסומות ולפי הסרטים הקודמים, וולדמורט באמת נראה מעורר רחמים בצורה פשוט… מציקה – אבל ממש חזק. בתור התחלה, תמיד רואים לו את הראש. זה לא אמור להיות ככה – כדי שהוא יהיה מפחיד, או משהו בכיוון, הוא צריך ברדס. ברדס שמחסה לו חצי מהראש, כל הזמן. חוץ מזה, הוא צריך להיות פחות דקיק. כלומר, לפחות הוא צריך להיות בעל דקיקות אחידה, הוא נראה כמו מן חרוט – עבה למטה ונהיה צר יותר ככל שעולים. העיניים שלו אמורות להיות אדומות, או לפחות עם איזשהו ניצוץ אדום – לא חריצים עלובים כמו בסרט.
חוץ מהדמות העלובה של וולדמורט, מה שהכי הציק לי בסרטים היה חוסר הזרימה שלהם – שנבע מניסיון להכניס יותר מדי פרטים. זהו.
אגב, כנראה שאין הרבה אנשים ערים בשעה הזאת.
וולדמורט
כזה נכון.
בגלל זה היית בהלם איך שעשו אותו ברביעי,הוא בכלל לא מפחיד והא לא נראה כמו אחד מהקוסמים הכי חזקים אי פעם.אבל מה שהכי שיגע אותי זה העיניים שלו שנראו יותר מדי אנושיות ועיניים יכולות לעשות דבר לא מפחד למפחיד
וולדמורט
דווקא מבחינתי וולדמורט היה הדבר השני שהכי הפריע לי. לאורך הסרט הרביעי ובכלל לאורך כל סרטי הארי פוטר, הבעיה הגדולה מהמעבר לספר לסרט הייתה לדעתי דמבלדור.
בספר תיארתי אותו כאדם זקן, אבל שקורן אור, חכמה, ידע וחוש הומור. בסרט לפעמים היה נדמה לי שבמקרה הרע הוא מחפש תוך כדי דיבור את הכסא גלגלים שלו ובמקרה הטוב סתם אדם זקן עם כובע מוזר
זה מאוד תלוי בשחקן שגילם אותו, אבל הרגשתי לאורך כל הסדרה שכמות הכוח שהועברה אליי ממנו בספר פשוט לא מצליחה לעבור דרך המסך, וזה חבל, כי יש המון פוטנציאל בדמות שלו
שניהם היו הדבר השני שהפריע לי.
הדבר הראשון שהפריע לי היה הארי פוטר. הילד פשוט לא יודע לשחק (ע"ע סצינת הבכי המחרידה בסרט השלישי), שזה די חמור בהתחשב בכמות זמן המסך שלו.
יכול להיות שזה רק אני שמנסה לשכנע את עצמי,
אבל אני מוכן להישבע שמסרט לסרט יש קטעים שהוא מתחיל להיות ממש אמין. אולי ירצה האל ובסוף הוא עוד ידע לשחק!
הקטע שיזכר לדעתי לדורות בתור אחד הקטעים מעוררי הרחמים שראה הקולנוע יהיה הקטע בו הוא מרים את השרביט למעלה, ובשיא ההתלהבות יורק על כל אנשי הצוות שיושבים בקרבת מקום: "אקספקטו פטרונום!"
שניהם היו הדבר השני שהפריע לי.
ללא ספק שחקן מזעזע
במיוחד בקטעי דרמה וכאב
שניהם היו הדבר השני שהפריע לי.
לא לשכוח את הסצנה המביכה בסוף הסרט הרביעי:
פשוט רציתי לא להיות שם כשראיתי את הבכי העלוב הזה.
אלוהים ילד, אתה לא יודע לבכות כמו שצריך, אז תבכה בשקט.
וולדמורט
חח צודק לגמרי, דמבלדור איבד לגמרי מהרושם שלו בסרטים הראשונים\ספרים..הוא נראה כמו איזה מישהו שלא קנה גלימה וכובע חדשים יובלות..:\
אם זה עוזר לך...
אז אני בהחלט חושב ש'מסדר עוף החול' הוא אחד הסרטים החלשים בסדרה. הוא בלי שום ספק פחות טוב משני הקודמים. וכל הדברים שציינת בתור מה שאת רוצה לראות לוקחים ביחד בערך 38 שניות מהסרט. הבעיה היא שגם בסרט הארי פוטר חלש עדיין יש את אלאן ריקמן בתפקיד סנייפ, אמה תומפסון, אמה ווטסון (שהאמת, לא ממש מתבלטת הפעם), ועוד דברים שתמיד כיף לראות. והפעם – גם אימלדה סטונטון. אז שווה לראות, למרות הכל.
דווקא אני חשבתי...
ממש אהבתי את הספר החמישי כי היה בו הרבה יותר עומק וסיבות ורגשות מאשר שאר הספרים, אולי משום כך הרבה יותר התאכזבתי מהסרט שלמרות שנהניתי לראות את כל אותם קטעים מדוברים-דילגו על יותר מדי דברים בעלי משמעות או לחילופין שתהיה להם משמעות בספר/סרט הבא… לחברה שהלכה איתי ולא קראה את הספרים הסרט היה ממש לא מובן, זה היה נראה כמו סוג של מחווה לספר שלא ממש יכול לעמוד כסרט בפני עצמו (גם אם רואים את הקודמים). העלילה עצמה בגדול מובנת אבל מדלגים על המון קטעים שיכולים להסביר את המניעים של הדמויות לעשות מה שהן עושות… זה נראה כאילו הסצנות הן כמו חתיכות פאזל ואתה אמור לקרוא את הספר כדי לעשות בעצמך את החיבורים.. דווקא הסרטים הקודמים עמדו בפני עצמם… וחבל שיש המון קטעים שדילגו עליהן (ואני מבינה את קטע ה"אין זמן" אבל בכל זאת- היו דברים שהשאירו ללא הסבר הגיוני.. זה בערך כמו שיראו את הארי קופץ מהגג בלי להסביר מה גרם לו לעשות את זה ומה הוא מנסה להשיג בכך.. זה מוציא מהדמויות את האנושיות והעניין.. וחבל…
לדעתי הסרט דווקא היה יפה
הראשון שהיה יותר טוב מהספר (לא שזה היה קשה מדי)
היו קטעים מצחיקים ונחמדים. האקשן הסופי לדעתי היה אחלה והוא הצליח לגרום לזה להראות ברמה של כל האחרים (ולא צניחה ענקית).
בסך הכול הסרט היה די סבבה והחזיונות היו מאוד משכנעים.
אבל הייתה ילדה בת שש באולם שבכתה רוב הסרט, אז לא מומלץ לילדים קטנים. די מפחיד
מפתיע שיש עדיין הורים
שלוקחים לסרט ילדים בני שש. הסדרה הפסיקה להיות סרטים לילדים בערך בסצינת העכבישים בסרט השני.
מפתיע שיש עדיין הורים
זה גם קרה אצלי שאמא כלשהי הביאה את הבת שלה בת ה6 והילדה נרדמה תוך רבע שעה
על המשפט בביקורת שבו וולדרמורט לוחש להארי. מזל שלא שתיתי קולה.
ארי פוטע!
בפעם הראשונה קראתי את הספר לפני שראיתי את הספר. בפעמים הקודמות אטמתי את אוזני לטענות אודות עומק בסדרת הארי פוטר, ובעקבות הקריאה מהספר השלישי שיניתי את דעתי, חבל רק שאי אפשר לומר דבר דומה על הסרט.
כן, קיצורים, ספר בן 700 עמוד פלוס (לדעתי ספר טוב מאוד) וכו'. אבל ראבאק- רון והרמיוני כל כך מוחלשים, כל כך שם ברקע בשביל קידום מינימאלי של העלילה, כמו הקמת צ"ד. פרד וג'ורג' נעדרי שנינות וקסם אישי, ג'יני ויזלי מתאדה לכדי אבק, אעין כמעט האגריד: כל אלה הופכים בסרטים את הוגוורטס למקום שהוא, לדעתי הרבה יותר מגרמי מדרגות משני מיקום. משפט פה, שנינות שם והייתי חושב אחרת את על הסרט. גם הבנתי סופסוף שדניאל רדקליף לא שחקן גרוע, הדמות הקולנועית שלו פשוט חתוכה (אגב, זה עדיין לא אומר שאני חושב שהוא שחקן מצוין, הוא בסדר). שלא לדבר על הסירוס שנעשה לסיריוס- איפה הזעם! איפה האישיות חמת המזג! אני חולה על גארי אולדמן והוא ממגנט על המסך מבלי להשתמש בשטיקים, חבל שהוא לא הראה קצת יותר חיות.
מה שכן, העריכה הייתה מאוד חכמה, במיוחד שימוש בקליפים ומעברי סצנות מהירים וחוזרים בכדי לכסות חלקים גדולים מדי אך משמעותיים בעלילה. ההומור עבד עלי כמו שצריך (במיוחד הקטעים עם פילץ') והיו הרבה המצאות מקוריות של הסרט שתרמו המון להנאה מהסרט, כמו למשל המטוטלת מאחורי אמברידג' או גזרי העיתונות על מראות חדר הנחיצות.
אני חייב גם לציין לטובה את הדמויות הממוחשבות- קריצ'ר, גרעפ וסייח התראסטלים היו עשויים מצוין לדעתי, ולא שמתי לב לנסיגה ברמת האנימציה.
אני חושב גם שהסרט הזה נראה הרבה יותר אפור וחנוק מקודמיו (במיוחד הראשון)והדבר נעשה בכוונה בכדי להראות לנו איך הרגולציות והתקנות חונקות את הקסם בעולם, ואיזה כיף עם דמבלדור כבודו.
וכמובן, אמברידג' מלכה, אולי הדמות הטובה ביותר בסדרת הסרטטים עד כה, להוציא, כמובן, את סנייפ
בעד ונגד:
בעד:
1.יש לסרט לוק של סרט אימה על מוגלגים ולא של סרט פנטזיה, וזה יצא מאד יפה.
2.רמת המשחק של כל השחקנים השתפרה מאד, במיוחד זו של רדקליף. גם אווה לינץ' מעולה.
3.אין תחושה של קיצוצים, העלילה ברורה ביותר ובמשפטים הקצרים שלו מצליח התסריטאי להעביר מסרים ותחושות שבספר לוקחים עמודים רבים.
4.השינויים הקלים שנעשו בעלילה נעשו בצורה מאד חכמה.
5.הפטרונוסים יפים יותר.
6.סצינת הפתיחה (הדארסלים) יפהפיה.
7.רוב הרעיונות המקוריים של התסריטאי (שלא היו בספר) הם מצוינים.
8.יש יותר אלן ריקמן.
9.העיצוב של הבית של סיריוס יפהפה.
10.דמבלדור נרגע קצת.
11.הלוקיישנים החדשים של הסרט – יפים ומושקעים. מה שאי אפשר לומר על הוגוורטס בסרט הזה.
12.הופתעתי לטובה כשראיתי שכן הכניסו כמה סצינות מעולות מהספר שלמרות שהעלילה היתה מובנת לגמרי בלעדיהן, הן מהיפות בספר. הייתי בטוח שיקצצו אותן. (לדוגמא סצינת המודעות שלונה תולה בסוף הספר)
ועכשיו לקיטורים:
1.כל האפקטים גרועים ביותר!
2.הסוהרסנים לא התקרבו אפילו לאופן שבו ביים אותם קוארון בסרט השלישי. לא רק שהם לא ספקו את התחושה שמרגישים שהם באים, הם גם דמו יותר לסנדמן מספיידרמן מאשר לסוהרסנים.
3.סצינת גרעפ היתה מזעזעת בעיני, ולא רק רמת הCGI הנמוכה. כל כך חיכיתי לראות את הרמיוני נכנסת להיסטריה, זה היה יכול להיות שואו שלם של אמה ווטסון, שדי חסר בסרט.
4. לא יכלתם לתת לקריצ'ר יותר משני משפטים? אה, אני צריך להגיד תודה שיש אותו בכלל.
5.כמעט כל הסצינות בטירה הם בקלוז אפ. לא רואים את הוגוורטס בכלל.
6.האפקטים גרועים.
7.אני לא יודע אם זה חסרון או מעלה, אבל הסרט גביע האש היה מדהים ביופיו הויזואלי. הסרט הזה נראה כמו עוד איזה סרט רגיל עם קלייב אוון שודד בנק או משהו כזה. הזוהר של הוגוורטס אכן חסר, מצד שני – הרי זה מתואר בספר -איך שאמברידג' עשתה מהוגוורטס מקום שהארי היה מעדיף לא להיות בו.
8.יש מעט מאד אקשן בספר. האקשן הגדול ביותר זה סצינת "ויזלי הוא המלך" שבשיאה הארי וג'ורג מפרקים למאלפוי את העצמות. אבל בסרט אין קוידיץ'.
9.עיין סעיף 1.
10.כשהארי מגלה את האמת על אופיו של אביו, הוא חוטף את השוק של החיים שלו. מישהו הרגיש את זה בסרט?
11.למה הארי לא נכנס להסטריה כשהוא צריך? זה היה חסר לי גם במפגש הראשון עם רון והרמיוני, גם אחרי התקיפה של ארתור, וגם אחרי האסון בסוף. זה היה עושה את הסרט סוחף ואמוציונלי יותר.
12.מה הארי מצא בצ'ו הזאתי? בספר מתוארת נערה יפה במיוחד!
ועוד סתם הערה קטנה.
הלנה בונהאם קרטר נראית כאילו טים ברטון עצמו איפר אותה.
הטוב והרע.
אהבתי דווקא את האולסטאר של לונה. הן היו מאוד יפות.
הטוב והרע.
קראתי שהם רצו להעיף את קריצ'ר מהסרט, אבל רולינג אמרה להם שהוא נורא חשוב להמשך העלילה, אז הם הכניסו אותו בוכח שיגיד שתי שורות וזהו.
אה, אז זה הוא?
קראתי שהיתה דמות כלשהי (בלי להזכיר איזו) שהיתה אמורה לא להופיע בכלל, אבל רולינג אמרה שהם יהיו בצרות בסרט השביעי אם היא לא תופיע. חשבתי שטונקס (שהתפקיד שלה בסרט חמוד, אבל לגמרי מיותר מבחינת עלילה) היא אפשרות סבירה.
הטוב והרע.
דאדלי באמת נראה כמו ערס/מאפיונר רוסי אבל למען האמת בכלל לא זיהיתי אותו בהתחלה.
וקריצ'ר היה אניגמה מבחינתי, כי לא הבנתי בכלל מה הפואנטה שלו…
מעבר לזה שהוא הגרסא הזקנה והגרמפית של דובי…
כנראה להראות שאמא של סיריוס היתה נאצית?
הקטע עם קריצ'ר.
בספר הוא משרת תפקיד יותר חשוב מלהופיע לשתי שניות בשתי סצינות שונות אבל בסרט כל זה נעלם, דווקא זה הקיצוץ היחיד שאיכשהו התעצבנתי עליו בניגוד לשאר הקיצוצים שהיו מבורכים. חוץ מזה היתה חסרה לי סצינת קווידיץ' אחת, וזהו בעצם. אבל אני לא עד כדי כך כועס על זה שאין קווידיץ' אבל היה יכול להיות נחמד יותר אם היה.
הקטע עם קריצ'ר.
אני מבינה שבספר היתה לו יותר חשיבות, אבל אם כבר הכניסו אותו לסרט, לפחות שהם יסבירו עליו קצת יותר, בתור אחת שלא קוראת את הספרים לא היה לי מושג מי הוא ומה הפואנטה שלו.
בשביל מה צריך קווידיץ'?
ראינו כבר אנשים משחקים קווידיץ'. הבנו. זה מגניב. בשלב הזה להראות עוד משחק קווידיץ' לא היה מעניין יותר מלהראות את הארי ושות' משחקים כדורגל.
בשביל מה צריך קווידיץ'?
האמת שנכון
בהתחלה זה היה נחמד, אבל בשלב מסויים זה פשוט כבר לא מעניין יותר.
בשביל מה צריך קווידיץ'?
כי יש סצינת אקשן מעולה המתרחשת במהלך משחק קווידיץ' והיא לא דומה לשום דבר שראינו כבר.
מחזק.
היה יכול להיות הרבה יותר טוב אם היינו יכולים לראות את זה.
אתם יכולים לרענן את זיכרוני?
בדיוק בגלל
שהפעם הקווידיץ' עצמו, לא כמשחק אלא כמשהו שחוצץ בין חברים, משחק תפקיד חשוב בסרט הזה, בדיוק כפי ששיחק תפקיד חשוב ב'חדר הסודות'.
זה לא הקטע של "הבנו שזה מגניב לא צריך את זה", הקווידיץ' גם נותן מעיין אמינות של 'מסגרת', וגם תורם להתפתחות העלילה.
סביר שאני במיעוט, אבל משחק הקווידיץ' בסרט הראשון
היה הסצנה היחידה בכל הסדרה כשראיתי אותה (על מסך גדול!), ממש גרמה לי לשבת בפה פעור ובנשימה עצורה. כמו מרדפי החלליות במלחמת הכוכבים (בעיקר המקוריים) או הקטע ביער ב-'סופר על'.
גם בסרטים האחרים של הארי פוטר, כולל בסרט הזה, יש קטעי מעוף מגניבים, אבל הם לא משתווים לה.
אוקיי, אבל זה היה הראשון
אם היה עוד משחק קווידיץ' בכל אחד מהסרטים הבאים, זה כבר היה משעמם.
למה משעמם?
אם להמשיך עם הדוגמה הקודמת שלי: בסרטי מלחמת הכוכבים, אנשים לא התלוננו על עודף בקרבות חרבות אור או מרדפי חלליות, בטענה שהם משעממים.
להפך, זה היה חלק ממה שאנשים ציפו לו בכל סרט.
הארי פוטר ועכשיו הוא זונת צמרת.
לא, סתם.
הפתיע אותי, למען האמת.
יש לי, בתור פוטריסטית מין השורה, את אותם מטענים רגשיים שלכל מעריץ אמיתי של הסדרה יש כלפי הסרטים ; השניים הראשונים היו סתם, השלישי היה פיכסה לחלוטין, הרביעי היה יפה, אבל לא באמת העניק משהו מעבר לחוויה של לראות את ההתרחשויות על מסך גדול. הייתי בטוחה שזה ימשיך ככה גם בסרט החמישי, אבל זה לא. ממש לא.
הארי פוטר ועוף החול הוא סרט כל כך טוב, כי יש לו זכות קיום מעבר לעיבודו כסרט. הוא עומד בזכות עצמו. כמובן, אם לא מכירים את העלילות הקודמות יהיה קשה לצופה ההדיוט להבין מה בדיוק הולך, אבל גם אדם שקרא את ארבעת הספרים הראשונים וראה את הסרט החמישי לא יצא מהאולם מאוד מבולבל. זאת הפעם הראשונה שסרט של הארי פוטר שומר על קו עלילה רציף – הוא לא רק נגזרות של סצנות מסוימות מהספרים שרודפות אחת אחרי השניה כדי להדביק את הקצב [משהו שבלט בשלישי וברביעי מאוד]. קטעים משעממים למדי שהיו בספר נקצצו החוצה לטובת בדיחות מעריצים שהיו עשויות היטב. כן, הארי פוטר ועוף החול הוא גם [למרבה ההפתעה] סרט מאוד מאוד מצחיק –
כל הקטעים עם אמברידג', ביחוד הקטע המהיר שבהו רואים את כל התיקונים וכל מה שהיא עושה לתלמידים, היו פשוט מעולים. מצחיקים בטירוף. היו עוד אינספור קטעים כאלה, מהסוג שמעלה חיוך לא רק על פניהם של פוטריסטים [אם כי היו גם כאלה, ברוך השם] אלא גם סתם קטעי הומור משובחים להפליא-
אמברידג: "אני מבינה שהגשת קודם כל מועמדות למשרת המורה להתגוננות מפני כוחות האופל?"
סנייפ: "כן."
אמברידג': "והדבר לא עלה יפה?"
סנייפ: "מסתבר."
סוף
אז כן, הארי עדיין לא שחקן באמת, אבל אקווס כנראה לימד אותו כמה דברים, כך שהוא היה נסבל ולא הפריע. [אגב, רק אני ראיתי דימיון עז ומצמרר בין סצנת הרכיבה על התסטראלים של הארי לבין הסצינה באקווס שבו הוא דוהר על הסוס? זה היה, אמ… הייתי מוותרת על זה.]
אבל שאר השחקנים עדיין עושים עבודה מצוינת ומציגים דמויות נפלאות, בראשם אמברידג', לוציוס מאלפוי וסנייפ, וגם רופרט גרינט משתבח מסרט לסרט ואמה ווטסון כבר לא משחקת רק באמצעות הגבות שלה כמו בסרט הקודם.
אגב, אני גם לא מסכימה עם הקביעה שאין אקשן. הקרב בחדר הנבואות ובחדר הפרגוד היה רווי אקשן והיה מעולה – ככה דמיינתי קרב אמיתי בין קוסמים! הוא היה ערוך היטב וממש היה נפלא לראות את התיאורים בספר קמים לתחייה בצורה כזו מעוררת השתאות.
בעיני, ה"פ ועוף החול הוא ללא ספק הסרט הטוב בסדרה, אפילו שהוא מבוסס על אחד הספרים החלשים בה. ייטס, הבמאי האלמוני, השכיל למצוא את דרך הישר – לא להיצמד מדי לטקסט, להוריד מה שלא חשוב ולשמור על הרוח הפוטריסטית שכל כך הייתה חסרה בסרטים הקודמים. לכן יצא לו סרט שגם פוטריסטים יוכלו בהחלט להנות ממנו, וגם מי שלא שותף להילולת ההארי הגדולה יוכל להתענג עליו.
אבל למה הזיכרון הנורא ביותר של סנייפ היה כזה קצר?
What´s wrong with this world?!
לא, זה היה הספר הכי טוב בסדרה
שנהפך למישמש לא ברור בלי שום קסם או נשמה. הוא הכיל את אחת הדמויות החזקות ביותר בסדרה, שהפכה לסתם הומלס זקן עם הרבה קעקועים ומעט מאוד סיריוס. הוא החריב דמויות כמו לופין ודמבלדור, סצינה בו רדפה סצנה, חלקים חשובים בספר פשוט מצאו את דרכם החוצה בעוד שקטעים משעממים ולא חשובים נמתחו ונלעסו כמו מסטיק, והיה שם מחסור עז בתאורה באמתלה של "סרט בוגר ואפל יותר".
אלפונסו קאורון הוא במאי גאון. הילדים של מחר זה אחד הסרטים המטלטלים והטובים שיצא לי לראות בימי חיי. אבל ההארי פוטר שלו היה, בעיני, מחורבן, דווקא משום שהיה לו כל כך הרבה פוטנציאל.
מישהו יקר,
בבקשה להגיב בנימוס.
בפעם הבאה (וגם בכל הפעמים שאחריה) שתכתוב למישהו אחר תגובה שאומרת bulshit, תגובתך תימחק.
על טעם ועל ריח...
לא, רגע. אני עדיין חושבת שהסרט השלישי היה מחורבן.
אגב, אם בא לך להתדיין בצורה קצת יותר רצינית [שלא לומר, אהמ, מנומסת] אתה מוזמן. אם לא, אני חושבת שעדיף לחסוך תגובות כמו התגובה השניה שלך בשרשור הזה מגולשי האתר שלא מחבבים במיוחד טרולים.
מה? למה מחורבן?
נכון שהספר (שהוא הספר הכי טוב בסדרה בלי שום ספק) מדהים ומפתיע ומלא באקשן סופי, אבל זה לא אומר שבגלל שהסרט וויתר על כמה דברים הוא הופך למחורבן.
סרט נמדד גם לפי העלילה שלו. וברור שהעלילה בספר תורמת את כל הטוב שיש בסרט. גם אני קצת התאכזבתי על השמטת הרמזים שהופיעו כמעט בכל פרק בספר, אבל מה לעשות. הוא עשה את הסרט כמו שציפיתי שהוא יהיה. לא מדהים ולא מחורבן. כי לספר הזה אי אפשר להשתוות
למה מחורבן?
אני מאמינה שרשמתי את זה גם בביקורת על השלישי, ומכיוון שפה זה הביקורת על החמישי אני אגיד למה בקצרה;
לאסיר אין עלילה. יש בו דבוקת סצנות שרודפות אחת אחרי השניה עם איזשהו חוט קטנטן [כזה שתופרים ממנו גלימות היעלמות, כנראה] שהוא תירץ של עלילה. סצינה רודפת סצנה, רובן גם לא חשובות – מה אכפת לי מדודה מארג' המתנפחת? למה זה צריך לקחת כל כך הרבה מהסרט? סצנה מיותרת, שבמקומה אפשר היה להכניס מידע על הקונדסאים או המפה, משהו שאשכרה חשוב לסרט.
הדמויות – באסיר מופיעות הדמויות הטובות ביותר שבספר – סיריוס ורמוס, שתי דמויות שהסרט החריב לחלוטין. אני לא אומרת שכל דמות צריכה להיות העתק אחד לאחד של מה שהיא בספר, אבל ראבק, זו דמות שיש לה לא מעט תיאורים בספר – אי אפשר היה לעשות את סיריוס דומה לסיריוס? למה שפם? למה שיער חום? למה ההתנהגות הכה לא סיריוסית? כנ"ל על רמוס.
גם דמבלדור היה מעצבן, תזזיתי ולא מובן. אני שמחה שבסרטים הבאים זה קצת נרגע לו.
האווירה – הארי פוטר הוא סרט אווירה. זו זכות הקיום הראשונה של הסרטים, והדבר הראשון שהם צריכים להעביר – את האווירה הקסומה, המוזרה והמרהיבה של עולם הקוסמים, של הוגוורטס. באסיר אין שום דבר כזה. אין אווירה פוטריסטית, אין בדיחות פנימיות שמוכרות למעריצים. אין בו את האווירה האפלה, הבוגרת, שיש למשל בסרט ה"פ ועוף החול. אין בו תאורה, זה הכל.
זה כל כך מפריע לי דווקא משום שהאסיר הוא הספר הכי מוצלח בסדרה, לטעמי. שני הספרים הראשונים היו בינוניים למדי, כך שכשהסרטים שלהם יצא פיכס, זה לא מאוד הפריע לי. אבל לקחת את הספר הטוב ביותר בסדרה, ספר כל כך מעולה, ולעשות איתו פשוט כלום? זה הכי כואב.
ארג. בקצרה, אה?
כן, ועכשיו נעביר את הדיון לכאן:
http://www.fisheye.co.il/harry_potter_3
לדעתי הוא התמודד עם פרדוקס הזמן יותר טוב מהספר.
אסביר בפירוט כשיהיה לי כח לזה.
בביקורת המתאימה, בבקשה
על טעם ועל ריח...
סוף סוף תודה לאל מישהו שחושב כמוני.
שראיתי את השלישי הייתי בשוק כמה דברים הורידו ושינו,לא רק ברמה שאת השורה של הרמיוני העבירו לרון אלא בכללי.אחרי הסרט יצאתי בתחושה נוראית שאם לא הייתי קורא את הספר לא הייתי מבין כלום,וכל הסיפור של פרטריגו(נראה לי ככה רושמים)היה זוועתי.אחרי זה חשבתי לעצמי שאלפונסו אולי במאי חזותי מרהיב אבל הוא לא יודע איך להעביר את העלילה שתיהיה ברורה(עדיין לא ראיתי את הילדים של מחר)
פיטר פטיגרו
זה קצת ניטפוק
אבל כשקראתי את הוויכוח בדף של הסרט השלישי בעין הדג, בעקבות ההוראה להעביר את הדיון לשם, שיעשע אותי לראות שדווקא את השתמשת שם במילה בולשיט
-האשף הדגול
מסכימה!
הדמויות של לופין וסיריוס הם הדמויות הכי אהובות עליי בסדרה. לעולם לא אסלח לקוארון על הדרך המזעזעת שבה הוא החריב אותן.
ואני עדיין לא מבין מה העניין.
אמנם קוארון שינה את ההופעה הפיזית של הדמויות אבל הרגשות שהם מעבירים הן אותם רגשות.
לדעתי רק פאנטים של הארי פוטר יכולים להתלונן על זה. אבל אולי אני טועה.
דווקא סיריוס נקלט אצלי היטב כדמות טראגית.
ואהבתי את הקעקועים עליו, מוסיף לתחושת המינזטרופיות וגורם לו להיראות כמו אסיר של ממש.
מה גם שבסצינה האחרונה שלו בסרט השלישי הוא היה מאד מרגש ותאם את רוח הספר לדעתי.
דווקא סיריוס נקלט אצלי היטב כדמות טראגית.
כנ"ל.
סיריוס בהחלט טראגי ואפל.
אגב לופין
גם בספר החמישי הוא היה שניה וחצי כמו בסרט?
פחות או יותר.
אני לא זוכרת את התיאור המדויק בספר,
אבל העיני, הקרב הזה העביר את מה שהוא העביר. לטעמי, בספר הוא לא היה מלהיב מספיק, אבל אלו מגבלות הספרות. בסרט הוא היה מאוד מוצלח, עם עריכה מצוינת ואחלה אפקטים. אני הרגשתי מסופקת.
לא יודע לגבי הקרב המדויק הזה
אבל קרבות הקסמים בספרים מתוארים באופן די מגוחך. מתוארות "קללות" שעפות באוויר כמו סילונים צבעוניים, ושהגיבורים צריכים להתחמק מהם. זה לא קסמים, זה קרב לייזרים בנוסח הרובוטריקים.
נראה שדעתך לגבי ארבעת הסרטים הקודמים דומה מאוד לשלי.
הבעיה היא שבגלל זה עכשיו אני מתחיל, לא עלינו, לפתח ציפיות לגבי החמישי.
החמישי חרא, אל תלך!
נו, הנה, עכשיו אני מקטינה לך את הציפיות.
ועכשיו ברצינות – אני חושבת שהדבר שהכי היה חסר בסרטים הקודמים [אם כי מעט ממנו כן היה ברביעי] זה האווירה הפוטריסטית. יש ממנה מספיק בסרט החמישי, וזה מה שנותן לו עוד ערך בתור סרט, ולא סתם בתור משהו שנדבק לסוליה של הספרים.
לדעתי לשלישי היתה אווירה טובה.
הוא הסרט שגרם לי להרגיש "את הקסם" בצורה הכי חזקה.
אם יש מישהו שמתקרב איכשהו לצורת הכתיבה של רולינג בסצינה הקולנועית, הרי הוא אלפונסו קוארון.
הארי פוטר ועכשיו הוא זונת צמרת.
לדעתי ההתלהבות מלוציוס נובעת בעיקר מהשחקן שמשחק אותו.
ג'ייסון אייזקס הוא שחקן נפלא, במיוחד דמויות מתנשאות ורעות (הוא היה מרושע להפליא ב"פטריוט")
הארי פוטר ועכשיו הוא זונת צמרת.
אני הולכת להשמע עכשיו כמו מעריצה היסטרית בת 13 אבל..
הוא כל כך שווה@%@%@#%
לכל אלה שרבים על השלישי והחמישי
אני דוקא מאוד נהנתי מכל סרטי הארי פוטר. פשוט כל במאי עיבד את הספר בדרך אחרת, וזה גם תלוי באורכו של כל ספר. למרות שקולומבוס היה הכי נאמן לספרים, הכי נהנתי מהחמישי ומכל החידושים שנעשו שם (כולל התמקדות רבה על צילומי מקומות של מוגלגים והאקשן). למרות שנורא אהבתי גם את הראשון, הוא היה הכי פחות טוב, כי למרות שאני מבין ששם הילדים היו אמורים להיות קטנים, זה עדיין ביאס אותי, אבל העיקר הכוונה. כמו כל ספר בסדרה, גם כל סרט בסדרה יפה בדרך שלו.
ועכשיו, אחרי צפיה ב''אות קלון'' -
[סרט קטן וחביב על רומן אסור בעיירה פוריטנית עם דמי מור]
כשגארי אולדמן רוצה, לבחור יש כמויות כריזמה מטורפות. מה שמוביל אותי למסקנה ההגיונית היחידה – הסיבה שאולדמן לא משפריץ כריזמה לכל הכיוונים בסרטי הארי פוטר היא הוראות של הבמאי. עדיין לא ברור לי למה זה המצב, אבל לפחות את האשמה שקודם לכן הפלתי על אולדמן, עכשיו אני שמחה להשליך לעבר קאורון, ובמידה מסוימת גם ייטס [משום שהסיריוס של הסרט החמישי היה טוב ו"סיריוסי" בהרבה מזה של הסרט השלישי, אם כי גם הוא לא היה נאמן במאת האחוזים לסיריוס הסיפרותי].
גארי אולדמן
הוא שחקן מלא כריזמה, הוא מדהים ברוב הסרטים שלו.
סיריוס זאת לא הדמות בשבילו, ולא בגלל שהוא לא שחקן טוב, אלא כי משהו בדרך מתפספס, אולי זה הבימוי, או אולי התסריט, אבל הוא לא מצליח להפגין את הכריזמה שלו כמו שצריך.
אבל הוא כן גורם לי לפחות לאהוב את סיריוס קצת יותר.
גארי אולדמן מאז ומתמיד היה כריזמטי ברמות.
ולדעתי, גם בסרט הזה הוא בלט מאוד וגנב את ההצגה. לדעתי העובדה שאת לא ראית אותו ככריזמטי בסרט היא שפשוט היה לו תפקיד מאוד קטן בסרט, ולא ממש עמוק, כך שלא נתנו לממש את הפוטנציאל המלא שיש לו בסרט הזה, והשאירו אותו מעט אנמי בסופו של דבר (ואני דווקא מאמין שבסרט השלישי הוא היה טוב יותר, ושם הוא הציג דמות הרבה יותר מעניינת מבסרט החמישי). כך שלדעתי זה לא אשמת אולדמן ולא אשמת הבמאי – זו אשמת התסריט, שדחס כל כך הרבה דמויות לתוך סרט אחד, ופספס כמעט את כולן. אני אולי בדעת מיעוט, אבל דווקא 'מסדר עוף החול' הוא מהספרים החביבים עלי מבין ספרי פוטר. רק חבל שהסרט שנעשה עליו, יצא כל כך בינוני ביחס לשאר הסרטים, ומאוד חלש שלעצמו.
ובהערת אגב: אני ממליץ לך מאוד לראות סרטים אחרים של אולדמן, כמו "לאון" ו"סיד וננסי" (את 'אות קלון' לא ראיתי), שם הוא לא רק כריזמטי מאוד, אלא משחק בצורה לא פחות ממושלמת מכל בחינה אחרת. באמת שאולדמן מסוגל להרבה יותר ממה שהוא עושה בסרטי הארי פוטר.
האמת שכריזמטי הוא היה גם באלמנט החמישי.
[זה הוא שם, נכון? אני כבר לא סומכת על הזיכרון שלי בכל מה שקשור לשמות או פרצופים או זיכרון בכלל. כנראה שהיתי יותר מדי זמן בחברת מאצ'], אבל באות קלון הוא היה, איך לומר, מהפנט. זה לא קשור רק למראה החיצוני שלו, אלא למשהו יותר עמוק. הוא שיחק שם דמות אפלה ומיוסרת, תכונות שמאוד משקפות את סיריוס בלק, וזה גרם לי לתהות למה [ולהצטער] שהיכולות הללו לא מצאו את דרכן גם לסרטי הארי פוטר.
האמת שכריזמטי הוא היה גם באלמנט החמישי.
כן הוא גם שיחק באלמנט החמישי.
זורג הוא זה!
הארי פוטר ועכשיו הוא זונת צמרת.
אגב היותך פוטריסטית, אני קראתי את הפיקים שלך במגדל הלבן והם מעולים.
סורי על הפלישה לפרטיות אבל בביוגרפיה שלך כתוב שאת מכונה רולדהה!
לא יכולתי להסכים פחות.
טוב, יכולתי להסכים פחות אבל הגזמה פראית היא הדרך העינדגית שלי לומר "כנסו, כנסו".
בתור אחד שגם מחשיב את עצמו ל"מעריץ" (כלומר, קראתי את כל הספרים יותר מפעם אחת ונהניתי מהם מאוד), אני חושב ש"מסדר עוף החול" היה כל מה שסרט קולנוע מהסוג הזה *לא צריך* להיות — הן עבור צופים אקראיים והן עבור קוראים. אני אשווה בין עוף החול לגביע האש סתם כי ראיתי את האחרון רק עכשיו ומאוד נהניתי ממנו (בניגוד גמור למסדר היבשושי).
גביע האש מתעלה על עוף החול בכמעט כל פרמטר שהצלחתי לחשוב עליו. המשחק בסרט החמישי היה פאתטי, ולא רק של רדקליף אלא של חלק נכבד מאוד מהקאסט (אפילו אמה ווטסון השולתת). מערכת היחסים של השלישייה לא תוארה כמעט בכלל, וכשהם כן דיברו אחד עם השני (בערך פעמיים-שלוש) הרגשתי כאילו הם זה עתה נפגשו. בולט לטובה היה רון שכנראה הבמאי לא הצליח להשחית. בניגוד לסרט הקודם בסדרה, הבימוי כאן בקושי קיים, ובכל אופן לא מורגש באף סצינה. ההרגשה הכללית הייתה כאילו אין כאן מה לספר. ההצגה הכללית של הסיפור הייתה מקושקשת לחלוטין, ומאנשים שדיברתי איתם הבנתי שאם לא קראת את הספר עליך להיכנס לכוננות אידיוטומט.
והאפקטים. בניגוד לעושר הוויזואלי של הסרט הרביעי למשל, הפעם היוצרים כאילו מקמצים באפקטים מיוחדים. מה שאנחנו רואים מהגוורטס הפעם הם חדר הנחיצות, כמה מסדרונות והגשר להוגסמיד… אפילו הזיקוקים מתאמצים להיראות כמה שיותר רגילים. ההרגשה הכללית הייתה של חוסר מעוף וחוסר דמיון של היוצרים. כנ"ל לגבי המוזיקה, היא לא תרמה לחוסר האווירה הכללי. "לראות את ההתרחשויות על מסך גדול" זה בדיוק מה שסרט הארי פוטר אמור להציע לקוראים, להמחיש וויזואלית את כל הדברים שקשה לדמיין כקורא. הסרט החמישי עושה את זה בצורה אומללה.
בקשר להארי פוטר השלישי
כבר ציינת את כל הנקודות בדיון מלפני שלוש שנים, והיו שם גם תגובות רבות ומנומקות היטב אז חבל לחזור על זה פה.
בנוסף לזה את מדברת כאילו ראית את אקווס ואת יודעת עם הוא משחק שם טוב.
ובקשר לסרט הטוב בסדרה – בסרט נחמד, אבל כיוון שהספר חלש מאוד גם לסרט אין הרהב לאן לגדול עלילתית. השלישי הוא הסרט הטוב בסדרה לטעמי והרביעי האדפטציה הטובה (וגם סרט מעולה). הספר הרביעי הוא במקרה גם האהוב עלי יחד עם השביעי, אז אולי בגלל זה.
-האשף הדגול
לכל אלה
שלא רוצים לראות את הסרט בגלל הספר, אני ממליצה לכם לא לעשות את זה. אם אתם אוהבים בכלליות הארי פוטר, או אוהבים את הז'אנר אז לכו לראות. אם לא אז לא. אל תפסידו את הסרט רק בגלל הספר הנורא. נכון, הספר המעצבן כן משפיע כמובן על הסרט, אבל למזלנו הרב, הסרט פחות מעצבןף פחות מדכא, פחות נתלה כל הזמן על הקטעים בו הארי מרחם על עצמו וכולם שונאים אותו. הם עשו את הסרט יותר טוב ומהנה מהסרט. הם שינו הרבה מאוד פרטים. נכון, הסרט עדיין קצת מעצבן בגלל הספר, והסרט לא מדהים אבל הוא בהחלט מהנה. אז אל תוותרו על הסרט רק בגלל הספר, חבל.
אם את כל כך אוהבת את הסרטים, דווקא כדאי לקרוא את הספרים
הסרטים לא יכולים להעביר את כל ההומור, העומק, הפרטים הקטנים וההשקעה בדמויות משנה שיש בספרים. אפילו הסרטים היותר מוצלחים לוכדים רק חלק ממה שיש בספרים.
ולדעתי הספרים כל כך מוצלחים בלהעביר תמונה ויזואלית ומוחשית של מה שקורה בהם, שגם אנשים שבדרך כלל מעדיפים סרטים או טלוויזיה מאוד נהנים מהם. זו אחת הסיבות שהספרים כל כך מצליחים.
אם את כל כך אוהבת את הסרטים, דווקא כדאי לקרוא את הספרים
החלטתי שאני אקרא את הספרים אחרי שאחרון הסרטים יצא.
ככה אני אמשיך לקבל את חווית הצפייה המלאה והספרים רק יוסיפו למה שאני גם ככה אוהבת בסרטים במקום לגרוע
אם את כל כך אוהבת את הסרטים, דווקא כדאי לקרוא את הספרים
חבל, לדעתי את טועה.
תחשבי כמה את נהנת לגלות בפעם הראשונה את הפתרונות של התעלומות בסרטים, ואז תכפילי את זה ב100 – וככה מרגישים בסוף ספר של הארי פוטר.
תקראי קודם ואז תראי, זאת הדרך היחידה לקבל את מלוא ההנאה.
אם את כל כך אוהבת את הסרטים, דווקא כדאי לקרוא את הספרים
אם אני אקרא את הספרים אני אהפוך להיות כמו כל שאר האנשים שמתבאסים מהסרטין, אני אחכה, יש לי סבלנות :)
''חסרי אונים להתנגד''?
זה מצלצל קצת מוזר, אבל למה לא, בעצם?
אם אפשר לומר שאין לכם הכוח להתנגד, אז מה רע בחסרי אונים להתנגד?
טכנית זה אולי חוקי, אבל זה נשמע ממש עילג בעברית.
גם לי זה נשמע עילג,
אבל זה משום שאנחנו משתמשים ב"חסר אונים" כביטוי, ושם באמת נשמעת לא מתאימה התוספת "להתנגד". "און" לא משמש כתחליף נפוץ ל"כוח" בשפה המדוברת.
מה שאני אומר הוא שאפשר להסתכל על זה כעל ניסוח שאינו עילג אלא נמלץ – כמו למשל במשפט "חפץ לא מצאתי בצפיה בהארי פוטר החמישי, אך אונים לא היו לי להתנגד לרגלי אשר נשאוני על כרחי בואכה אולם הקולנוע".
אמנם ספק אם לזה כיוון המשורר העכרורי, אבל למה לא לאמץ את עקרון החסד בפרשנות?
אתם שניכם - אימפריו!
עכשיו אתם חסרי אונים להתנגד לביטוי "חסרי אונים להתנגד"… אתם תקבלו אותו עכשיו… ללא מחשבה נוספת… ללא פקפוק…
סרט מהנה!
אבל וולדמורט- מגוחך… :(
אח, קלעת בול.
הפסקה האחרונה כאילו מכוונת אלי (ולמעריצי פוטר באשר הם)
אבל זה נכון,
הסרטים תאמת, לדעתי, התדרדרו מסרט לסרט, לעומת הספרים שכמעט ורק משתבחים.
הספר החמישי באמת היה הפחות אהוב עלי, ובכל זאת, יש הרבה ממש לעשות סרט.
ואני בטוחה שאני אתאכזב, ובכל זאת אני אלך.
זה עצוב בסיכומו של דבר לא?
_______________________
תגובה על הסרט תבוא אחרי שאני אראה אותו, כנארה מחר..
לא לשימושי האישי כמובן,
אבל רק בשביל לדעת, יש גרסא מדובבת?
הגרסה המדובבת יוצאת השבוע - 26/7
אני חושב שמגיע לאימלדה סטנטון/אמברידג' תגובה מפותלת משלה...
עוד לא ראיתי את הסרט, ואין לי ממש ספק שסטנטון עושה את העבודה בצורה מעולה, אבל צריך להעיר שגם בספר זו בדיוק אמברידג' – הדמות המפלצתית הזו היא אחת מההברקות הגדולות ביותר של הסדרה כולה.
אני חושב שמגיע לאימלדה סטנטון/אמברידג' תגובה מפותלת משלה...
מהתגובות שקראתי כאן משתמע שבסרט שיכללו אותה אפילו יותר.
אני חושב שמגיע לאימלדה סטנטון/אמברידג' תגובה מפותלת משלה...
לאו דווקא
אחי (מכור לספרים) אמר שבספר היא היתה אפילו יותר נוראית.
מסכים איתו, אבל
מה שגם עשו לאמברידג' הקולנועית היה נפלא, ונראה לי שזה בזכות השחקנית ששיחקה אותה.
אני חושב שמגיע לאימלדה סטנטון/אמברידג' תגובה מפותלת משלה...
אני מניחה שהם לא הקצינו את עניין השריטות כי הם לא רצו להראות סאדיסטים יותר מדי, זה אחרי הכל עדיין סרט שילדים רואים והם בטח ניסו להיות קצת יותר עדינים.
אבל לדעתי הנקודה הובהרה מספיק חזק, השחקנית עשתה עבודה מעולה והדמות היתה פשוט בלתי נסבלת ומרושעת אמיתית.
(רציתי לחנוק אותה כל פעם שהיא ציחקקה)
הבדלי תרבות...
זה ללא ספק מזעזע.
אני לא מבין למה כולם מאוכזבים מדמבלדור בסרט
גם בספרים הוא לא כזה שוס.
כל הזמן מספרים איזה קוסם דגול הוא, אבל לא רואים מזה שום דבר.
הוא אפילו לא מסוגל לשמור שבבית הספר שהוא עצמו מנהל לא יהיו סכנות חיים, ומסתמך פעם אחר פעם על קוסמים מתחילים שיצילו את הוגוורטס.
אני לא הייתי מאוכזב מרמת הפעילות הנמוכה של דמבלדור,
אלא, כמו שכתבתי בביקורת – מזה שהוא משוחק באופן שמפספס את רוב היופי של הדמות, כמו שהיא בספרים.
דמבלדור של הספרים הוא אדם רגוע, שמשרה שלווה על כל האנשים שסביבו (אלא אם מדובר באוכלי מוות, כמובן). מצד שני, באופן כמעט פרדוקסלי, הוא חייכן, הוא לא לוקח את עצמו ברצינות למרות שהוא הקוסם הכי מהולל בעולם, ויש בו צד של ילד בן 10 שמתלהב מממתקים, מבדיחות קרש ומשטויות באופן כללי. מדי פעם הוא מתמלא צער או חרטה, אבל הוא לעולם לא נלחץ.
דמבלדור של שני הסרטים הראשונים (ריצ'ארד האריס) היה רגוע ושליו, אבל הוא היה כמו סבא טוב ורגוע, בלי כל הצד השטותי והשובב של דמבלדור מהספרים. דמבלדור של הסרטים הבאים (מייקל גמבון) נראה כל הזמן מרוגז ורדוף, מה שמפספס עוד יותר – הרבה יותר – את האופי והקסם של הדמות המקורית.
אגב, בשר הטבעות איאן מק'קלן שיחק את גאנדאלף בצורה די דומה לדמבלדור שתארתי כאן. מבחינת האופי יש דמיון לא מועט בין שתי הדמויות.
למעשה
לאחר מותו של ריצ'ארד האריס (ז"ל) דובר הרבה על איאן מק'קלן בתור דמבלדור.
אני זוכר שלפני הרבה זמן מגזין הקולנוע שהיה לרשת רב חן פרסם סקר שערכו בבריטניה ובו יוצרי הסרט בחרו 6 מועמדים להחלפתו של האריס ונתנו לקהל הבריטי להצביע.
איאן מק'קלן היה אחד מהם וזכה לרוב הקולות, כאשר מייקל גמבון לא הגיע אפילו למקום השני (אלא רק לשלישי).
באמת חבל, בסרט השלישי דמבלדור מצטייר כתמהוני (ולכן די מתאים) אבל בסרט הרביעי הוא פשוט זקן מטורף, גם בחמישי הוא נראה מעט פזור דעת.
איאן מק'קלן מתאים להיות דמבלדור אבל אני יכול להבין למה הוא לא בחר בתפקיד (חזרה על אותם שטיקים מהדמות של גנדלף ואולי היה גם עניין כלכלי או לוח זמנים עמוס, אי אפשר לדעת).
כמה מפתיע
אתה שואל את הציבור הרחב מי מתאים לגלם דמות של קוסם זקן וחכם, והם בוחרים במי שבדיוק גילם קוסם זקן וחכם בשלושה מהסרטים הפופולריים של כל הזמנים! מי היה מנחש? ואם היית עושה סקר בארץ על מי מתאימה לגלם את הרמיוני, נינט היתה מנצחת. מזל שהפקת סרט היא לא דמוקרטיה.
בכל מקרה, השינוי שעברה הדמות של דמבלדור בסרטים היא לא אשמתו של מייקל גמבון. זה לא השחקן שמחליט אם לשבת בשקט או להתרוצץ כתרנגולת כרותת ראש ((c) עכרור). זאת החלטה של הבמאים.
כמה מפתיע
חחח נינט :)
אבל יש צדק בדבריך. מאוד הגיוני שהבריטים יאהבו את (סר) איאן מקלן בתור קוסן זקן וחכם.
כל כך היה עצוב לי שריצ'ארד האריס נפטר, הוא היה הרבה יותר טוב בתור דמבלדור מאשר אדון גמבון.
אני לא הייתי מאוכזב מרמת הפעילות הנמוכה של דמבלדור,
אבל מה זה שווה שהוא עושה רושם של אדם חכם, אם אין מאחורי זה כלום?
הרי בכל ספר (מלבד הספר השלישי אולי) הוא עושה טעויות מטופשות.
אם תשים לב, לא דיברתי על זה שדמבלדור הספרותי מוצג כאדם חכם,
אלא על זה שהוא אדם רגוע שמקרין ביטחון ושלווה – ובסרטים האחרונים (בגילומו של מייקל גמבון) הוא לא כזה.
אני גם לא ממש מסכים עם מה שאמרת על זה שהוא עושה טעויות מטופשות, אבל זה כבר עניין אחר.
אתה צודק
אבל אני עדיין חושב שכדי להקרין ביטחון ושלווה, הוא צריך גם לעשות מעשים שיגרמו לתחושות האלה.
אני מסכים!
אני מסכים בהחלט עם הכתב. לא משנה כמה טוב נראה הטריילר, אתה תלך לסרט ותתאכזב! נו באמת, סיריוס עם שפם?! למה דניאל רטקליף משחק כמו עגבנייה? מה הבעייה אם דמבלדור, הוא חייב להפסיק לשחק את הלחוץ! המצב לא טוב, ואני מאמין שהוא עוד ידרדר, אבל איכשהוא אני תמיד הולך לסרטים האלה, שלעומת הספרים הם בדיחת קרש פתטית!!!
אני מסכים!
דמבלדור לחוץ בגלל שיש לו קלקול קיבה תמידי. למה יש לו קלקול קיבה תמידי? בגלל כל הממתקים, ועוד העובדה שהוא לא כל כך מבין בהלכות המוגלגים, הוא בטח קונה את הממתקים מאיזה סוחר בכפר נידח עם ממתקים שירדו מםס הייצור. קרמבוו, יותר נכון עובשבו. פפפףףף.
ד''א בספר לסנייפ יש שפם,לא ברור לי למה בשאר הסרטים גילחו לו אותו
היכן בדיוק מצוין בספרים שלסנייפ יש שפם?
כי למיטב זיכרוני אין לו, ודווקא בתחום עיצוב הדמות של סנייפ נעשתה עבודה יוצאת מן הכלל, "לפי הספר". השיער ארוך, השחור והשמנוני, הגלימות, החיוורון, ההבעה שכאילו משהו מסריח מונח לו מתחת לאף כל פעם שהוא רואה את הארי – סנייפ הוא אחד הדברים הטובים בספרים, ואחד הדברים שתורגמו בצורה הטובה ביותר למסך הקולנוע.
באיורים
אני חושב שבאיורים בראשי הפרקים מראים אותו עם שפם. לא זכור לי תיאור כתוב איפשהו באחד מהספרים. אבל אני לא מומחה גדול, קראתי כל ספר פעם, פעמיים.
יאפ, בספר השלישי בפרק ''הניצחון של סנייפ'' אאל''ט
אבל לא זכור לי שבספרים הוא מתואר כבעל שפם.
האיורים הם אינטרפנטציה של מישהו אחד
העובדה שלסנייפ יש שפם (ויותר חשוב, הוא גם מתקרח ויש לו זקנקן גועלי) באיורים של מארי גרנד-פרי לא אמורה להזיז לאף אחד. אם מישהו רוצה לחשוב שככה נראה סנייפ, זכותו המלאה, כמו שזו זכותו המלאה של אדם לחשוב שיותר מתאים לסנייפ להיראות כמו אלן ריקמן. יש גם אנשים שחושבים שהכל בולשיט ובוחרים לחשוב שסנייפ לא נראה כמו שהוא נראה באיורים של ספרים האמריקאים ולא נראה כמו שהוא נראה בסרטים. אחרי ארבע שנים בחברת מעריצי פוטר, שמתי לב שרובם מושפעים קשות מאלן ריקמן.
טונים טיפה פחות אגרסיביים, תודה.
העובדה שאלן ריקמן הוא שחקן מצוין המגלם את סנייפ באופן מוצלח לא הופכת את דמותו בסרט לאינטרפרטציה (שים לב, בלי נ, עם ר, Interpretation) עדיפה על-פני כל אחת אחרת. מיליארד "פוטריסטים" יכולים לטעות.
לא אמרתי שזה מזיז למישהו. ציינתי את האיורים מכיוון שאם מישהו חושב שלסנייפ יש/אין שפם הוא כנראה מסתמך על האיורים הנ"ל.
תכלס? לא הייתי מופתע אם לסנייפ בעיני רוחה של הסופרת אכן יש שיער פנים כלשהו, נערים/גברים צעירים שאינם גבריים פיזית או לחילופין אינם נמצאים במעמד שולט בחברה שבה הם חיים (בין אם בית-ספר תיכון, חברה אנושית רגילה, או בית-ספר לקוסמים) נוטים לגדל שיער פנים על-מנת לחזק את תחושת הגבריות שלהם, לא הייתי מופתע יותר מדי אם גם סנייפ היה עושה זאת.
אבל, אני גולש לOFF-TOPIC, ולאחד לא מעניין במיוחד, כך שבנקודה זו אפסיק.
רק אציין, שבדמיוני שלי סנייפ לא נראה לא כמו אלן ריקמן (הוא יפה מדי!) ולא כמו האיורים הנ"ל, אלא כפי שהפעולה מרמזת, כיציר דמיוני שלי בהסתמך על הספרים. הצלחתי לשמר את הדמות הזו גם לאחר הצפייה בסרט/ים, ואני אישית חושב שעדיף לשקוע בספר/ים לחלוטין מבלי להסתמך על עיבוד כזה או אחר בהמחשה המתרחשת בעיני רוחנו, זה יוצר חווית קריאה מהנה בהרבה, לעניות דעתי כמובן. ושוב, קצת OFF-TOPIC, אז אפסיק.
נ.ב.
טעויות כתיב, דקדוק, ושאר ירקות: 1 בלילה, ואני עצלן.
אתה מייחס אלי דברים שמעולם לא אמרתי.
ציינתי שהרבה אנשים מושפעים ממראה של אלן ריקמן כסנייפ כשהם מדמיינים את הדמות כ*עובדה*. לא אמרתי שכולם צריכים להעדיף את האינטרפנטציה הזו על פני אחרות.
האיורים הם אינטרפנטציה של מישהו אחד
אני חייבת להודות, שבקשר לאינטרפטציה הסרט השפיע, מאוד!
אני זוכרת, שקראתי את הספרים, דמיינתי כל דמות ודמות, אולי בעזרת האיורים אבל משהו שאני חשבתי עליו, שראיתי את הסרט הראשון, אני זוכרת שחשבתי שסנייפ הוא ממש לא מה שתיארתי.
עם יצאת עוד סרטים, והמציאות שגורמת לך לראות את הסרט הרבה יותר מאשר אתה קורא את הספר, התרגלתי לדמיות מהסרט.
היום, שאני קוראת את הספר (במיוחד עכשיו בשביעי באנגלית) אני לא יכולה שלא לדמיין את השחקנים, ואפילו, לשמוע אותם אומרים את הטקסטים..
אכן
כשקראתי את הספר השביעי לא יכולתי שלא לדמות בעיני רוחי את בלטריקס בתור הלנה בונהם קרטר, למרות שכשקראתי את החמישי והשישי דמיינתי אותה מכוערת ובלונדינית.
לגבי סנייפ – בעיה אחת עם אלן ריקמן. סנייפ אמור להיות בן 38-40 (כמו הוריו של הארי) והוא נראה הרבה יותר מבוגר (בטח בגלל שריקמן יותר מבוגר…)
אבל, אבל--!
אבל היא מתוארת כבעלת שיער שחור! למה דימיינת אותה כבלונדינית כשיש לה שיער שחור?
לא שפם, זקנקן.
ואלן ריקמן ענק, במיוחד בתפקיד הזה, רק חבל שסנייפ לא אמור להיות זק?ן.
לא שפם, זקנקן.
בסרטים, כל אדם שהלך להוגוורטס בזמן שההורים של הארי היו שם נראה זקן לפחות בעשר שנים ממה שהוא אמור להיות. אפילו ההורים המתים של הארי לא נראים בני 20 כמו שהם היו אמורים להיות במותם.
סרט מעולה
וביקורת מדויקת!!! אתה כל כך צודק באשר למעריצים הכפייתיים..(מודה באשמה) זה פשוט היה חובה!! אתה כותב מצוין!!
שאלה
אין לי מושג למה אמרו שהוא מפחיד כי אין שם שום דבר אפילו קרוב למפחיד.
בסרטים הקודמים היו פה ושם סצינות מלחיצות (העכבישים, בית הקברות)
בסרט הזה אין שום דבר שדומה לזה.
אין לי מושג בן כמה אתה, אבל בכל מקרה, אין ממה לפחד.
:)
שאלה
זה לא קטע של לפחד מהסרט, אני לא מפחד מהסרט. הארי פוטר זה שילוב של פאנטזיות מוזרות ולא הגיוניות לרוב, פשוט נשמע לי מעט הזוי שסרט כזה מפחיד, אחרי הכל, הסרט הוא פאנטזיה אחת גדולה, אז אין סיבה לפחד, לפחות זו דעתי לגבי זה.
מפחיד את מי
הסרט אכן מפחיד – מפחיד ילדים קטנים (בהקרנה בה הייתי יצא איזה זאטוט מפוחד עם אבא שלו).
אם הייתי ב-MPAA
הייתי נותן ל:
* הארי פוטר ומסדר עוף החול: PG
* הארי פוטר וגביע האש: PG-13
* הארי פוטר והאסיר מאזקבן: PG-13
כשקווירל שתה את החד קרן
זו היתה רק אחת הסצינות היותר מפחידות שם.
זאת לא חוכמה
זאת עובדה ידועה שהרבה מאוד אנשים מפחדים מעכבישים, במיוחד אם הם בגודל של בניין
מסדר עוף החול לא מפחיד יותר מהאסיר מאזקבאן.
בטח שכן. הוא אחד, הם חבורה שלמה.
חבורה של אנשים טובי לב מול אסיר מאיים?
תודה על העצה, אבל אני בוחר באסיר.
האמת, פחות עניין של פחד
בדיוק אבל בדיוק מה שאני הרגשתי!!
ניסוח מצויין! כל הכבוד!
מי שכתב את הביקורת מלך!
נקרעתי מצחוק, וגם הסכמתי עם רוב מה שאמרת…
תודה!
אני יודע שזה לא קשור,אבל כרגע במהדורת חדשות ערוץ 2 ספילריו ללא רחמים את הסוף של הספר השביעי,ואמרו בדיוק איזה דמיות מתות ואיזה חיות ללא אזהרה מוקדמת,הטענה לפי מה שהבנתי היא שכל מה שקרא את הספר כבר סיים אותו עד עכשיו אז אפשר לגלות,והמעריצים המושבעים בטח כבר יודעים את הסוף מזמן.כל הכבוד ערוץ 2.
אני רק בעמוד 190, זה בטח אומר שאני מעריצה לא רצינית ומגיע לי עונש. נבלות.
שראיתי את הקרבות חשבתי שאני באעות נכנסתי לסרט של מלחמת הכוכבים
סרט מאכב
נטול אקשן יחסית לסרטים הקודמים
היו קטעים שממש לא הבנתי תקשר שלהם או מה קורה
לא היה קווידיץ' כי המפיקים אמרו שאין זמן בסרט לקטעים האלו..
בטח דניאל רדקליף [השחקן שמשחק את הארי] שמח
כי הוא אמר שהסצנות שהוא לא ממש אוהב הן על המטטאים בגלל שהוא רוצה ילדים
אולפני
והמפיקים של 
וכל מי שאחראי על הסרט מ
עשו חרא עבודה
אז מה עם הספר הוא לא המוצלח מבין הסדרה
בסרטים אפשר לעשות הכל
חצי סרט נעשה במחשב..
אפקטים לא מרשימים במיוחד
[יחסית לסרטים הקודמים]
קטעי אקשן-כמעט ואין
והקטעים שיש מאכזבים
ובאמת נראים כמו קטע ממלחמת הוככבים
על החרבות ליזר
עזוב שנייה את הסרט,
אותו אני כבר אראה בשבוע הקרוב,
אני פשוט חייב לציין שזאת אחת הביקורות המצחיקות שיצא לי לקרוא באתר הזה (אחרי הביקורת על 'אדפטיישן' כמובן)
מי שכתב אותה גאון!
כן ירבו ביקורות כאלה באתר!
הארי לא נתן אגרוף לסוהרסן...
סרט רע ומאכזב!! ספויילרים וכל זה..
כל כך נכון. וכל מילה אחרת מיותרת! הסרט פשוט א-כ-ז-ב-ה..
אני מסכימה עם כל מילה.
בן כמה הארי פוטר בסרט החדש שלו? [כיום]ובן כמה הוא במציאות?
בסרט הוא בן 15 ובמציאות היה לו יומולדת 17 לפני יומיים?
בסרט הוא בן 15 ובמציאות היה לו יומולדת 17 לפני יומיים?
18. הוא יליד 1989.
אה, לא, אני דיברתי על הארי.
לדניאל, מסתבר, ימלאו 18 בתוך שעות ספורות. מזל טוב!
אה. אבל גם אז אתה טועה.
הארי פוטר הוא יליד ה-31 ביולי, 1980. מכאן שבעוד שמונה ימים הוא אמור להיות בן 27.
אבל עזוב, ככל שאתה יודע יותר דברים מטופשים וחסרי תועלת כאלה, יש פחות מקום במוח לדברים חשובים באמת.
אגב
מאיפה הגיע ה-1980 לסיפור? ראיתי בערכים בויקיפדיה שמקובל שזה תאריך הלידה של הארי, ושהספרים מתרחשים בשנת 1991 והלאה. אבל בספרים עצמם אין ציון זמן. מי החליט, ולמה?
אגב
בספר השני יש יום-מוות 500 לניק כמעט בלי ראש, ועל ההזמנה(או על משהו אחר, לא זוכרת בדיוק על מה) היה כתוב שהוא נהרג בשנת 1492, מכאן נובע שכעבור 500 שנה זה 1992, והארי בן 12, אז זה אומר שהוא נולד ב1980. קפיש?
ג'יז.
אגב
מאיפה ה-31 באוגוסט במטוטא?
הכל נכון, רק 31 ביולי.
תודה על התיקון ^^
אחרי יום ההולדת שלו. ביום ההולדת שלו יש את הביקור של דובי וכל העניין עם העוגה.
אגב
וגם עם היומן של רידל- כתוב שזה היה חמישים שנה לפני והיומן נכתב בשנת 1942…
ללא ספק יש חורים בעלילה של כל שבעת הספרים
אבל אני חושב שמה שOKDesign התכוונה זה שיש עקביות בכל הסדרה לגבי הפרטים הקטנים. זה אחד הדברים האהובים עליי בסדרה הזאת (במיוחד בשלושת הספרים האחרונים) – פרטים שוליים לכאורה מהספרים הראשונים משמשים כרמזים מטרימים לטוויסטים גדולים בספרים האחרונים.
אוה, לא באמת מעניין אותי בן כמה אוהב הבוצדמים הקטן.
אבל בלי שום קשר, על המשפט האחרון שלך אני חותם בשתי ידים. סטורי אוף מיי לייף.
עוד לא ראיתי
אבל אני לא מבין למה יש בביקורת תלונות לגבי זמן המסך הקצר של בלטריקס וטונקס.
בלטריקס מופיעה רק בסוף הספר, ורק ל-2 קטעים משמעותים.
לטונקס, לעומת בלטריקס, אין אף קטע ממש משמועתי בהתפתחות העלילה הספר, ואם אני לא טועה, הביקורת טוענת שהפעם שמו דגש על הקטעים החשובים באמת, תהורמים להתפתחות העלילה.
זהו.
הצלקת שלו כן מופיעה בסרט.
גם אני הרגשתי קצת בחיסרונה אך כל פעם שזה קרה התרכזתי מעט ויכולתי לראות את הצלקת מוסתרת מאחורי השיער.
הצלקת שלו כן מופיעה בסרט.
היו קטעים בסרט שראיתי אותה, והיו קטעים שפשוט נראה כאילו היא לא הייתה שם.
וזו רק אני או שהצלקת מתכווצת עם השנים? כי אני זוכרת שעוד בשני הסרטים הראשונים היא הייתה כמעט על חצי מצח, בסרט השלישי והרביעי לא כל כך שמתי לב לזה, אבל בחמישי היא הייתה נורא *נורא* קטנה.
ולא נשכח להזכיר את זה
שבאופן מסתורי (או קסום) צבע העיניים של הארי השתנה מירוק לכחול (בספר העיניים שלו נשארו ירוקות עד הסוף)
הסרט הכי מוצלח עד כה
אה כן, ומזל"ט לרדקליפוש:]]
יותר מידיי תלונות
תשמעו ביננו, המעריצים של הארי פוטר, לכל אחד יש את הטענות האישיות שלו לגבי מה שהפריע לו בסרט אבל בסה"כ, אתם באמת חושבים שאפשר לעשות אותו טוב יותר? אז היו מכניסים סצנת קווידיץ' ומשמיטים את הסצנה בו ג'ורג' ופרד מפוצצים את הביצפר בזיקוקים(סצנה מדהימה אגב) היה יותר טוב?
אני באמת שנהניתי מכל הסרטים כי הם טובים ועדיף פשוט לקחת את הדברים הטובים כי זה בלתי אפשרי ליצור סרט מושלם מספר כ"כ פנטזיונרי ומלא שכל אחד יכול לראות בצורה אחרת.
כל פעם שאני הולך לסרטים האלו אני נהנה מחוויה ויזואלית מדהימה ומבדיחות פוטריות טובות וחוזר הביתה בתחושה טובה.
אל תשכחו שהסרט זאת רק הצעה וברור שלא מהווה אלטרנטיבה לספר. אני בעד.
[מעריצי] הארי פוטר ואלו שלא קוראים את הספרים
תוך כדי גלישה באינטרנט, בעיקר בפורומים שקשורים להארי פוטר, שמתי לב לתופעה מעניינת – היחס לסרטים תלוי באופן ישיר בשאלה האם אתה פוטריסט או לא.
בסרט השלישי, האסיר מאזקבן, רוב הפוטריסטים ממש סבלו. הרבה מהם, כפי שמפורט גם בביקורת ומונצח על חולצות, תיעבו את הסרט, מסיבותיהם שלהם, בעוד שהציבור שלא קרא את הספרים נטה לחבב את הסרט הרבה יותר.
בסרט החמישי, מסדר עוף החול, נדמה לי שהעניין קצת התהפך. פתאום חובבי הספרים נהנים בסרט, משבחים אותו, ממליצים עליו, בעוד שנדמה לי שבקרב הלא – פוטריסטים יש קונצנזוס הרבה פחות רחב שזה הסרט הטוב בסדרה. חלקם אפילו לא נהנים בו.
אני לא מסתמכת כאן רק על עין הדג, אלא בעיקר על פורומים של מעריצי הארי פוטר, וזה כמובן לא נבדק מחקרית, אבל עדיין נראה לי שבאיזשהו מקום, הסרט החמישי ענה בצורה הטובה ביותר על ציפיות המעריצים וקצת "הזניח" את ציפיות הצופים הרגילים, שאינם מעריצים מושבעים של הספרים.
מה דעתכם?
זה די הפוך אצלי.
אני נורא אוהב את הספרים, ועדיין חשבתי שהאסיר מאזקבן היה סרט נחמד מאוד ושמסדר עוף החול היה לא יותר מסביר. מה שכן, גם אני שמתי לב לזה שפוטריסטים שנאו את האסיר מאזקבן וחשבו שמסדר עוף החול היה טוב.
אני גם יודע למה זה
אנלא יכולה שלא להגן על הספר המעולה הזה..אני חושבת שרק כי הוא ארוך, אומרים שהוא מתמרח ולא טוב, אבל אוף! הספר הזה מעולה! אהבתי בו את כל העלילה! מההתחלה ועד למילה האחרונה! :\\
[מעריצי] הארי פוטר ואלו שלא קוראים את הספרים
בגלל שיש יותר מעריצים של הספרים מאשר של הסרטים ולפחות חצי מהאנשים שהולכים לסרטים הם האנשים שקראו את הספרים, אין יותר מדי הבנה או התחשבות במעריצי הסרטים שהעיזו לחטוא ולא לקרוא את הספרים (כמוני)
אנחנו בודדים בעולם, נידונו לחיות בבושה שאנחנו אוהבים את הסרטים כמו שהם ולא מבינים למה כל עדת המעריצים של הספרים אף פעם לא מרוצים.
אגב, מעניין שדווקא הסרט שהכי נאמן לספר (החמישי) הוא דווקא הסרט הכי פחות מוצלח מהסדרה (לדעתי) מבחינת עלילה וזרימה.
הסרט החמישי הוא, מבחינה עובדתית,
לא הסרט שהכי נאמן לספר. די להפך, למעשה. שני הסרטים הראשונים היו מאוד נאמנים לספר, הרביעי היא נאמן בהחלט, השלישי לקח לעצמו חירויות רבות בתחום העיבוד והחמישי קצץ החוצה בערך שני שליש ספר, החלטה נבונה להפליא, לטעמי. אולי גם ההחלטה שהפכה אותו לכל כך מוצלח.
הדירוג סרטים מבחינתי
מהטוב לפחות טוב הוא:
גביע האש
האסיר מאזקאבן
אבן הקוסמים
מסדר עוף החול
חדר הסודות
אני אישית הכי נהנתי מגביע האש, ושמעתי מאינספור פוטריסטים, שהם הכי "סבלו" מהסרט הזה.
אני מניחה שבסופו של דבר, זה פשוט עניין של טעם וריח, לא?
נשמע כאילו הוא קיצץ אתמה שהיה אמור
להתקצץ בעריכה של הספר, ומשום מה לא קרה.
חרא ספר, הספר החמישי. היה עינוי מטורף לקרוא אותו.
הסרט החמישי הוא, מבחינה עובדתית,
ממש ממש ממש לא,
הספר הרביעי נאמן?
זה הסרט שהכי סבלתי בו,
לא יודעת אם אני נקראת פוטריסית (קראתי את כל הספרים, את הראשונים עד 3-4 פעמים, יותר מזה לא..)
והוא ממש לא נאמן, השמטת דמויות, שינוי עובדות, אולי, מבחינת סרט הוא היה טוב, אבל כעיבוד לספר, ממש לא בעיניי..
זה כי הספר גרוע
[מעריצי] הארי פוטר ואלו שלא קוראים את הספרים
לא בהכרח אני קראתי את כל הספרים ודווקא את הסרט השלישי הכי אהבתי , ברביעי סבלתי החמישי הראשון והשני בסדר לא יותר מזה.
תגדירי פוטריסט.
אני אהבתי את כל הספרים (אפילו את החמישי למרות שפחות מהשאר) ואת ספרים 1-4 קראתי אפילו יותר מפעם אחת ויותר מפעמיים.
מצד שני אני לא כותב או קורא פיקים של פוטר ולא גולש בפורומים בשביל הספרים\סרטים שלו.
אני לא חושב שמדובר ביצירות מופת וגם לא בספרים גאונים אבל לדעתי אלה ספרים טובים מאד שפשוט כיף לקרוא.
לדעתי הסרט הראשון היה בינוני, השני בינוני פלוס (כמעט נחמד), השלישי היה הכי טוב בסדרה (דווקא בגלל שאווירת הקסם היתה הכי טובה בו לדעתי ובגלל הדברים הקטנים שקוארון הכניס מראשו), הרביעי היה נורא כייפי ומלא באקשן מבוים היטב אבל העלילה הרגישה כמו דייסה ובגלל זה אני לא יכולתי לצפות בסרט פעם שניה ואילו החמישי היה ממש טוב, כמעט כמו השלישי.
איפה זה מעמיד אותי?
האם אני בכלל יכול להיחשב לפוטריסט?
שאלה טובה.
אני אישית מגדירה פוטריסט כמי שמתעניין בהארי פוטר גם מעבר לספרים עצמם – פורומים, פאנפיקשן, כנסים וכו'. אפשר לאהוב את הספרים ולא להיות פוטריסט, לטעמי, בדיוק כמו שאפשר לראות קבוע את כל המשחקים של מכבי חיפה ולא להיות אוהד שרוף.
אבל מעולם לא שמעתי הגדרה רשמית לפוטריסט, כך שאין לי מושג אם אתה נכלל בקטגוריה או לא. עניין של נקודת מבט.
בהחלט שאלה טובה.
כי לפי ההגדרה שלך אני נחשבת לפוטריסטית ואני מעולם לא קראתי אפילו עמוד אחד בספרים, מצד שני יש לי מהדורות DVD מיוחדות של הסרטים, חולצות של רון ויזלי וסנייפ וקניתי את הtime turner
[מעריצי] הארי פוטר ואלו שלא קוראים את הספרים
אצלי זה די הפוך..ממש ממש התאכזבתי מהסרט..בתור מעריצת הספרים.איך יכול להיות שמעריץ ספרי הארי פוטר, יהנה בסרט החמישי, מבלי אפילו מידי פעם להתלונן על קיצוץ או עיוות פה ושם? נהנתי בסרט..אבל עד גבול מסויים..אנלא יכולה להגיד שהתלהבתי..זה היה רק "עוד סרט"..לעומת זאת, הכי הרבה אהבתי את הסרט השני.!
[מעריצי] הארי פוטר ואלו שלא קוראים את הספרים
אני מסכימה בערך,
את השלישי לא אהבתי, את הרביעי עוד פחות, בחמישי נהנתי.
אבל לשלישי ציפיתי ממש, כי את הראשונים אהבתי מאוד, הרביעי באתי עוד יותר בציפיות, כי החליפו את הבמאי של השלישי, וזה הספר השני הכי אהוב עלי (אחרי השישי) והתאכזבתי מאוד.
בחמישי, אחרי הביקורת והסרטים הקודמים, באתי עם ציפיות ששואפות לרצפה, והופתעתי לטובה.
לא הבנתי
אתה רוצה לדעת כל כך הרבה פרטים שלא הוצגו בסרט אבל אתה מסרב לקרוא את הספר? למה שלא פשוט תקרא אותו ותחסוך לעצמך את כל חוסר ההבנות האלו.
המורה סמדר הייתה בסדר
הספרים לפי סדר (שלדעתי) מהפחות טוב אל הטוב!
הארי פוטר ואבן החכמים
הארי פוטר וגביע האש
הארי פוטר והאסיר מאזקבן
3.הארי פוטר וחדר הסודות
2.הארי פוטר ומסדר עוף החול
1.הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם
ואלה שאומרים שמסדר עוף החול היה ספר גרוע או פחות טוב, אנלא מבינה אותם, כי בספרים האחרונים פשוט מגלים את כל הסודות ואת כל ההסברים ואת כל עולם הקוסמים רואים אחרת (חח איך רואים שאני חרשתי על הספרים:))
לדעתי הספרים נהיים הרבה יותר רציניים ולעניין, מהספר החמישי ומעלה:)
אני מעתיק הודעה שלי מ'רטטוי'
חברים יקרים, נא לא לכתוב הודעות שמכילות אך ורק דירוג של הסרטים בלי נימוק כלשהו – זה שקול להודעה שאומרת רק "סרט גדול!" או "סרט גרוע!". זה ציון, לא דיון.
אאוץ'.
הפסקה האחרונה הייתה כ"כ מדויקת שהרגשתי רע עם עצמי. סדרת הטלוויזיה? כ"כ! אני מדמיינת את זה ללא הפסקה בימים האחרונים.
סרט מ-ש-ע-מ-ם
חוץ מהדיאלוגים הסתמיים, הדמויות המשעממות שלא התחברתי לאף אחת, והרשע שהוא בעצם בדיחה, הייתה הרגשה, בניגוד לספר, שהכל מתרחש כ"כ מהר. לולא חילופי העונות שהיו שם כדי להראות שהזמן זז, הייתי חושב שבין סצנת הפתיחה לסצינת הסיום עבר אולי חודש…
חוץ מעיצוב העולם והאפקטים, הסרט היה ר-ע.
אגב קראתי את 4 הספרים הראשונים, לא ידעתי כלום על החמישי, ככה שלא זו הסיבה שהשתעממתי.
נראה כמו הומלס שהתרושש אחרי ניתוח שיפוץ אף כושל
ידעתי…
מייקל ג'קסון הוא וולדמורט.
אני דווקא חשבתי שהוא צריך להופיע ביקורת אחת למטה:
הוא נראה כמו מוטציה של קרפיון.
עד כאן. עוד מילה אחת רעה על רייף פיינס ואני לא אחראי יותר למעשיי
וברצינות – מה כולכם נטפלתם אליו? רייף פיינס הוא שחקן מצוין ומשחק את וולדמורט בצורה מצמררת שיערות. והעיצוב של וולדמורט גם גאוני ומפחיד בטירוף.
אז זהו שלא
הדמות של וולדרמוט בסרט היא תזזיתית ואגרסיבית מידי, היא לא משדרת את האכזריות וחישוב הקר שעומד מאחורי הדמות של הספר.
הוא דומה יותר בהתנהגות לנבלים של סרטי אנמציה של פעם, לא פעם מצאתי את עצמי מדמיין אותו אומר שררררדדדררר הבטחת לי גוף חדדדששש.
גם מבחינה ויזואלית הדמות בסרט לא נאמנה למקור , העינים אנושיות ,הקול צווחני,ההתנהגות כמו של ביריון בכיתה ב' בקיצור מה מפחיד בזה ??
לא כל האשמה בפיינס , הוא סה"כ עושה מה שאומרים לו אבל אני אישית הייתי מחליף אותו בשחקן ששיחק את הליצן בIT , הוא עשה לי טראומה מליצנים לכל החיים זה מפחיד!
אז זהו
רייף פיינס בהחלט אחלה שחקן..
אבל בתור וולדמורט העבודה לא מספקת.
לא יודעת אם בגללו, בגלל התסריט או בגלל הבימוי.
הוא לא מפחיד מספיק.
מפחיד, אבל לא כמו שמתואר בסרטים..
ויש משהו במה שאמרו פה מעלי, עם הקטע של העיניים, הם באמת לא משדרות פחד כמו שמצפים.
אז זהו
אני לא חושבת שזה דווקא אשמת רייף עצמו, כי הוא כשחקן כן יודע לתת את כל כולו
אני פשוט חושבת שהזמן מסך, העיצוב החיצוני של הדמות והבימוי אשמים בזה שהוא לא מספיק מפחיד בתור וולדמורט, למרות שהוא כן הצליח להעביר בי רעד קל בגביע האש.
אני בוודאי אצא שטחית נורא בתגובה הזו-
לא רק שהוא שחקן מצוין ופשוט תענוג לראות אותו על המסך [אם עוד לא ראיתם את "הגנן המסור" רוצו לספריית הדוד הקרובה לביתכם!] יש לו סוג מאוד מחשמל של כריזמה, הוא יפה בצורה מאוד מאוד ברורה.* אין לי מושג בן כמה הוא [יש לי תחושה שלא בשנתון שלי בכל מקרה] אבל פיינס הוא דוגמא מצוינת לסוג של יופי של שחקן שלא דוהה אחרי שנים, והוא עדין, בעיני, אחד הגברים היותר מושכים בהוליווד. אולי בגלל הבריטיות.
* כל זה לא תופס לה"פ. אני כן נהנית מההופעה שלו בתור וולדי, אבל מושך הוא, אמ, לא.
זה אוקסימורון
אי אפשר לכתוב דברים חיוביים על רייף פיינס ולצאת שטחית
חבל....
טוב, אני לא אשקר ואומר שמאוד נהנתי. סתם בגלל כל האווירה ה"הארי פוטרית", שמחזירה אותי לתקופות אחרות.
אבל בגדול מפעמת אכזבה באוויר.
האמת היא שהתיאשתי לחלוטין כשראיתי את 'האסיר מאזקבן', הוא היה הגרוע בסדרה לדעתי. לאחר שמאוד נהנתי מ'גביע האש' התפוגגה מעט האכזבה, אבל ה'מסדר' לא אכזב עד לרמת 'אזקבן', כך שאין לי תלונות מיוחדות, חוץ מ..:
1.היכן נעלם הקווידיץ'? שמקומו בספר זה מאוד חשוב, וכל עניין 'רון המדריך', הבימאי דילג לו על הפרט המרכזי הזה בעלילה.
2.וולדמורט כל כך לא… למה אתם חושבים ששפתיים של טרנסוסטיט ומראה אשר הדבר האחרון שניתן לומר עליו הוא מעורר עוצמה, עשויים להיות הלורד וולדמורט, שכן, הקוסם הנורא מכולם זה שאין לשאת בשמו…..?
3.ההשוואה של מלחמת הכוכבים הייתה כל כך במקום, שפשוט ראיתי את הארי עם קסדתו של דארת' למשך כמה שניות…ומזל שזה לא ככה בסרט.
4.טוףף, הכי מבאס, שזה כמו פגם במפעל שממשיך הלאה והלאה למשך הסרטים הבאים בערך מאז הסרט השלישי- מי שלא קרא- לא יבין! מה פתאום רך-כף, ועוד כל מיני פרטים שהכי בלטאו ב'אזקבן' ופשוט נגררים, כאילו שהבימאי סומך על מי שלא קרא שישלים, וחבל, כי אפשר להסביר זה לא שאי אפשר להסביר.
זהו, בערך ההתרשמות שלי מסרט.
החצי המלא של הכוס הוא הליהוק המושלם כל כך של כל הדמויות בסרט, כולן שכנעו אותי לחלוטין, ודניאל רדקליף מתבגר ומשתפר. אין טעם לציין את סנייפ המדהים שרק משתבח מסרט לסרט, וכמה נפלא ומתיע לראות את הלנה בונהם קרטר…
להיות פוטריסט זה מייגע...
סיריוס בלק ונרקיסה מלפוי הם בני דודים, לא אחים.
נכון!
למה סיריוס באש לא נראה כמו סיריוס באש של גביע האש? זה היה הרבה יותר מרשים ומתגמל את הצופה הנאמן.
רך כף היה אחד הדברים המבלבלים אבל לפחות העבירו את הבלבול הלאה עם אמברידג', והפשטנות שבה הזכירו את העץ המשפחתי של בלאק בלטה במיוחד לרעה (לאחר שטרחתי לבדוק אותו מבעוד מועד) לנוכח ההבלחה התלושה של קריצ'ר (לא להתמקד באחת העלילות עוד נסלח אבל למה להתעלם בגסות משתיהן).
זה לא רק בפנימיה.
מדובר בכל אוכלסיית גיל חטיבת הביניים והתיכון.
הדבר היחיד שצריך לזכור במקרה של הארי פוטר הוא שבראש ובראשונה מדובר בספרים שהם ספרי ילדים בעיקר. הסרטים בסך הכל מתבססים עליהם.
מה גם שבספר החמישי (ואפילו ברביעי) כל עניין היחסים הבין מיניים מתפתח בצורה אמינה, אמנם זה לא מגיע למין אבל לפחות שמים על זה דגש. תיזכר\י רק בספר החמישי וכל עניין ההארי\צ'ו שהיה הרבה יותר מפותח ממה שהראו בסרט וגם small talk פה ושם ופרטי רכילות שונים.
בתור מי שגדל אף הוא בפנימיה, הרשה לי לחלוק עליך.
זה לא שסקס לא העסיק את כולם – ורמיזות על עניין במין השני יש כבר בסרטי פוטר הקודמים – אלא שלא כולם ממש עשו סקס (או אפילו התנשקו).
הוגוורוטס זאת לא סתם פנימיה
זה בית הספר הטוב בעולם לקוסמים מהמשפחות הטובות ביותר.
לא מדובר פה בנוער סורר או בעייתי אלא בנערים ונערות שמוזמנים ללמוד את רזי הקסמים במקום הכי טוב בעולם.
מעבר לזה, שקהל היעד של הסרטים הוא בעיקר ילדים וצעירים וזה לא הכי מקובל להפגין חיבה מוגזמת בסרטים שזה קהל היעד שלהם.
חלק מהם עדיין בשלב של "girls yuck".
אני גם חושבת שזה נורא חמוד ותמים שלשם שינוי סקס זה לא מרכז העניינים, הנוער ביימנו כל כך ממהר להתבגר שכבר לא מציגים בסרטים יותר את התמימות והתלהבות בדברים כמו נשיקה ראשונה או קראש ראשון, כי בגיל 15 כבר כולם קופצים למיטה.
אני אולי אולד פשן, אבל אני אוהבת את הקצב שבו הסרטים מתקדמים, לאט לאט, כמו שזה צריך להיות.
הוגוורוטס זאת לא סתם פנימיה
צודקת.
בגלל זה הארי פוטר מרענן קצת -במקום שכולם ישכבו עם כולם יש קצת תמימות ילדותית שרק מוסיפה לזה טעם חיובי. לא הכול צריך להיות סקס, גם אם מדובר "בגיל הזה". ובכלל לאן בני הנוער רצים היום? להתנשק ולשכב כמה שיותר מהר? שירגעו ויהיו ילדים, זאת תקופה שעוברת ממש מהר…
ומשהו שחשבתי עליו ברגע שיצאתי מהסרט… אי אפשר להפוך את הספרים של הארי פוטר לסרטים. אי אפשר. זה אולי מדגדג באצבעות, אבל אי אפשר להכניס רגשות-מחשבות-אקשן-תעלומות-רמיזות-עלילה-חוסר עלילה שמתפרשים על 800 עמודים – לסרט. כן, זה סרט, אבל המרחק בינו לבין הספר הוא עצום…
חבל שהפוטריסטים עוד לא קלטו שהסרטים האלה נעשו רק בגלל שזה חלק מהמסחור והפופולאריות של הסדרה… חבל על העצבים.
התכוונתי לספרים
אני התגוררתי בפנימיה עד לפני שנתיים כאדם בוגר ולא כחניך.
הפנימיה היא פנימיה חילונית ונחשבת לאחת מהטובות בארץ (יש אפילו פרופסור מאוד מפורסם שיצא משם), ועדיין ההתעסקות בין הבינו לבינה מתוך המגורים יחד היתה אינטנסיבית בצורה בלתי תאמן. מאחר וגם פרטיות אין להם כל כך בפנימיה אז הם לא טורחים להסתיר את זה גם.
לא הבנתי את הטיעון ש"מדובר בפנימיה הטובה ביותר" , אז מה? את הילדים האלו עשו בעזרת קסם?
את הספרים הראשונים מאוד אהבתי מאחר ועולם הערכים שהוצג בהם אכן תאם לילדים בני 12, בספר השישי הרגשתי שהם בני 16 שהגיעו להתפתחות של בני 13, 14 וההתנהגות של אף אחד מהם אינה תואמת את גילה (אוי, רון ויזלי מחמיץ פנים להרמיוני…)
נ.ב.
אדם, אם אני זוכר נכון מהקון האחרון אתה שכנת בפנימיה דתית, דבר שמשנה קצת את עולם הערכים והמושגים שלך לעומת בני נוער חילונים.
אתה זוכר מאוד לא נכון: אני במקור מקיבוץ של השומר הצעיר.
אבל הנטיה של אנשים לחשוב שאני דתל"ש מעוררת בי גיל רב.
ויותר לעניין: זו לא סתם פנימייה, זו פנימייה במלחמה.
אמנם נכון שהמלחמה נהיית רלוונטית יותר ויותר ככל שהעלילה מתקדמת, אבל כך גם ההתבגרות (המינית ובכלל) של הגיבורים. לכן לא פלא שהגיבורים עסוקים קצת יותר בלהגן על חייהם ועל כל היקר להם, כמו גם ללמוד כל מה שהם יכולים בכדי לשרוד – וקצת פחות מוטרדים מסוגיות של מי כבר לובשת חזיה ואיך אפשר להוריד אותה ביד אחת ובלי להסתכל.
ויותר לעניין: זו לא סתם פנימייה, זו פנימייה במלחמה.
אני לא זוכר באיזה ספר זה היה ,(לא מסדרת הארי) שציינו שם שדווקא הלחץ במלחמה גרם להם לעשות את זה כמו שפנים.
(ריכחתי קצת את הביטוי המקורי).
אבל, שוב, מה שהפריע לי היה חוסר ההתאמה המשמעותית בין גילם לבין העובדה שהתנהגותם מסתכמת המרבית המקרים כ"בנים/בנות זה איכס, איך בכלל אפר להבין למה הוא/היא מתנהג/ת ככה?".
אבל כל חברת הקוסמים היא מאוד מאוד שמרנית
בל נשכח - דווקא בסרט הרביעי
אני לא זכרת את הסצינה הזאת ויש לי את הDVD איפה היא נמצאת בסרט?
אופ טופיק קטן
א. בנוגע לתהיותיך לגבי המיניות המודחקת של הארי פוטר, אולי כבר הספתק לראות אבל אורי קציר הקדיש פוסט שלם לסוגיה, והתשובה שלו היא שזה לא שהארי פוטר לא עושה סקס, רולינג פשוט אל מספרת לנו את זה ישירות אלא בעקיפין, כדי לא לפגוע בקוראיה הצעירים. http://www.aplaton.co.il/story_332.
ב. התגובה שלי אצל אורי קציר, היתה, אגב, שאני לא בטוחה שהניתוח שלו נכון, ומכיוון שחברת הקוסמים מוצגת כחברה שמרנית יותר מהחברה שאנחנו מכירים (לדוגמא: עונשים גופניים הם מקובלים לחלוטין, וכל הפורמליסטיקה ביחסי מורים-תלמידים, לבוש וכו'), כנראה שגם בתחום הזה הם שמרנים יותר.
ג. כבוגרת פנימיה של השומר הצעיר אף אני (ובערך בת גילו של הארי פוטר יליד 1980, כלומר מקבילה אליו מבחינת הנורמות המקובלות בחברה), אני מצטרפת לאדם קלין אורון: חשבו אצלנו על סקס הרבה מאוד, אבל מעט מאוד עשו את זה. היו אצלנו מעט מאוד זוגות חברים (אפילו פחות מאשר בהוגוורטס), ובכלל לא ברור כמה מהם עשו את זה.
אופ טופיק קטן
בעסה – הלינק לא עובד
נסה בלי הנקודה שבסוף הלינק.
זה כמו בסרטים האלה
שהשוטרים או צוות הימ"מ תמיד מגיע ברגע האחרון.
זה תירוץ מספיק טוב בשבילי.
תיזהרו אנשיים זה חשוב מאוד באמת
הלכתי לראות עם אחי את הסרט כמו עם הרבה מאוד ילדים שאוהבים את הספר הסרט היה מרשים אבל מסביב? בושה וחרפה ראיתי את הסרט בגולבוס בקניון מלחה בירושלים וההמלצה שלי:אל תלכו בושה וחרפה,נזכרו להודיע ברגע האחרון שההקרנה בוטלה והסתובבנו סתם בקניון,ועד שנכסנו-גהנום, כיסאות לא נוחים אין סוף בעיות בסאונד,הורידו סצנות מהסרט שהורגשות שהורידו, ועוד קבוצה גדולה של אמריקאים שאומנם מגניב שהם בארץ אבל הרסו את כל הסרט עם כל הדיבורים, בקיצור חברה תעברו לראות ברב חן באמת מחזיר לכם את הכסף שלכם
תיזהרו אנשיים זה חשוב מאוד באמת
זה לא באמת קשור אבל.
סבא שלי חבר של גלובוס, וכל פעם שמתלוננים על הקולנוע אני מדמיינת אותם ניגשים לקשיש הזה ואומרים לו "תשמע, הכיסאות לא היו נוחים". זה משעשע אותי.
חשבתי לעצמי מעט
על כל התלונות שהופנו לדמויות כמו סיריוס, לופין וגם וולדמורט שלא נראים כמו שהם מתוארים בספרים ושמתי לב שדווקא אחד השינויים היותר מרכזיים לא זוכה לתלונות כלל:
הרמיוני.
בספרים היא לא אמורה להיות ילדה יפה, היא אמורה להיראות לא טוב ולהיות מעצבנת לכל מי שלא מכיר אותה לעומק.
מהסרט השלישי אמה ווטסון בתור הרמיוני היא הבחורה הכי שווה בכל הוגוורטס.
זה לא הפריע לאף אחד?
חשבתי לעצמי מעט
הם לא יעשו אותה ממש מכוערת, אחרי הכל הם צריכים לשווק אותה.
חשבתי לעצמי מעט
תקראו את "קרוב להפליא ורועש להחריד" של ג'ונתן ספרן פויר, ע"מ 184, ותראו שבתרבות האמריקאית לפחות, אמה תומפסון הפכה להיות גורם משיכה של ממש
אתה מתכוון לאמה ווטסון, נכון?
מהיר 3 עצבני 3?
קודם כל, אלף סליחות מהרוסי הקטן על החיקוי בניק (מבטיחה שזה חד פעמי…)
אז ראיתי אתמול, קפאתי מקור בסינמה סיטי והתכווצתי בפחד לעיתים מזומנות.
נהניתי כרגיל לראות איך הרעיונות מהספר קורמים עור וגידים – גם אם זה לא מה שאני דמיינתי, אני עדיין נהנית מזה. וגם האווירה היתה מעוצבת למשעי.
היו לי שתי בעיות עם הסרט:
אחת, הרגשתי נורא מותקפת ועצבנית. כבר על ההתחלה, ועוד באור יום, התקפת דמנטורים עם פסקול חזק ומקפיץ, אח"כ ינשוף, פריצת חברי המסדר לבית, פרד וג'ורג' קופצים כל שניה בתרגיל אפרייטינג. זה היה קצת מעצבן. כשהגיעו להוגוורטס – קצת נרגע.
הבעיה השניה – הרגשתי כאילו אין ממש דיאלוגים רגועים. כל אחד ירה את השורות שלו, ולא ממש התייחס לאחרים, או שהיתה התייחסות של שורה והופ! לסצינה הבאה. אני יכולתי להשלים משהו עם קצת יותר בשר מהספר. אם לא הייתי קוראת את הספר, אני יודעת שזה היה מעצבן אותי מאוד מאוד.
אתה כותב נפלא!
אין לי מושג בן כמה אתה או איך קוראים לך, אבל אני פשוט מוכרחה לומר לך שאתה כותב מדהים!!
שנון, ציני ובעיקר- מצחיק ברמות!!
אני פשוט מכורה לדברים האלו שאתה כותב…
תמשיך עם זה, תודה.
כמו שדמבלדור אמר פעם, "לא הסמקתי כל כך מאז שמאדאם פומפרי אמרה לי שהיא אוהבת את מחממי האוזניים החדשים שלי".
מתי הוא אומר זאת?
בפרק הראשון של 'אבן החכמים', למק'גונגל.
מה יש לכולם נגד הסרטים הראשונים?
הם היו היחידים בסדרה שהקצב שלהם
היה נורמלי, ממש סרטי ילדים למופת.
שלא לדבר על דמבלדור המושלם דאז :(
מה יש לכולם נגד הסרטים הראשונים?
נכון!
כולם קוטלים את שני הסרטים הראשונים כאילו הם היו איזה פאדיחה קולנועית גדולה במיוחד. דווקא לדעתי הם היו הכי נאמנים לספר, והקצב שלהם כמו שזה שמעליי אמר היה ממש סביר, והעלילה הייתה מאוד מובנת ומלוטשת.
אה, וגם הרמיוני הייתה שם ילדה רגילה ומעצבנת כמו שהיא אמורה להיות, ולא פצצה מסובבת ראשים שגונבת את כל ההצגה…
מה יש לכולם נגד הסרטים הראשונים?
מחזקת.
ובכל זאת, תמיד שאני משווה בין הספרים/סרטים, אני מוציאה מהמשוואה את שני הראשונים.
הם היו יותר הקדמה, הסבר על העולם, בלי יותר מידי עלילה -ראו אורכים של הספרים- ומהשלישי מתחילה להתגבש עלילה של ממש וכד'.
אז..לאדעת.
בכל מקרה, אני מאוד נהנהתי מהסרטים הראשונים, הם היו הכי מדוייקים ומאוד נפלאים,
יהיה כ"כ רע להחזיר את קולומבוס? =\
הבעיה שלי עם קולומבוס
היא שהחזון הויזואלי שלו שואף לאפס.
מה גם שבחרו בו לשני הסרטים הראשונים בגלל העובדה שהוא הצטייר כבמאי ילדים. אני חושב שאחרי התגובות הטובות שקיבלו קוארון, ניואל וייטס לא יציעו לקולומבוס לחזור.
מה יש לכולם נגד הסרטים הראשונים?
כן, אבל הם ספרים לכול דבר. כשהתחלתי לקרוא את הסדרה היו רק שלושה ספרים, ומבחינתי הם היו סיפורים מלאים ולא הקדמה לשום דבר…
נראה לי שזה פשוט בגלל שהארי ושות' עדיין ילדים קטנים וזה אוטומטית הופך את הסרט לפחות נחשב. חוצמזה שבסדרה בת 7 ספרים\סרטים שכל ספר\סרט שיוצא זה וואו, טבעי שהראשונים נשכחים.
מה יש לכולם נגד הסרטים הראשונים?
מה הבעיה עם מייקל גמבון??
שהוא לא קרא את הספר. רק את השורות שלו בתסריט.
רק זה יכול להסביר למה הוא מתנהג ההיפך מדמבלדור.
אני מקוה שזה לא ספוילר.
http://my.area.co.il/view.php?siteid=38980&jet=page&menuid=954000
מצוין! תמיד רציתי לראות את המצבה של הארי פוטר.
למי שלא יודע במה מדובר,
http://news.msn.co.il/news/Yellow/Internal/200501/20050125134854.htm
יש לי שאלה
עוד לא צפיתי בסרט, אבל האם דובי נמצא בו?
כי קריצ'ר נראה כמו הצרות שלי.
זה מה שיקבע אם תצפה בסרט או לא?
לא, אין דובי.
בניגוד למה שחשבו הילדים בני העשר שישבו לידי וליד חברה שלי. הם רואים את קריצ'ר וצורחים: תראו! זה דובי! יו, זה דובי! סתכלו, הנה דובי! איכ, איך שינו אותו! איכ, איזה מכוער! תראו, הנה דובי!
אני מקווה,
מאוד, אבל נורא, אבל ממש, שלא כרגע ספיילרת את הספר השביעי.
אם כן, מגיע לך למות ולהישרף באש הגיהנום, ולתגובה שלך מגיע להיזרק לפח הזבל של האינטרנט.
לדעתי מה שהוא כתב זה לא ספוילר.
אבל אין ספק שתגובות המכילות את שתי המילים 'הספר' ו'השביעי' כצירוף שמני הן חשודות ועדיף שלא יופיעו בביקורת הזו (או בכל מקום אחר בתקשורת הציבורית בתקופה הקרובה. שמעתי על כמה וכמה מקומות שספיילרו חלקים מהספר הזה).
התגובה של פלפל לא מספיילרת בשום צורה את הספר השביעי,
אלא אם העובדה שנוויל מופיע בו היא ספוילר, והיא לא.
יחד עם זאת אני מבקש שוב שלא להזכיר *בכלל* את הספרים השישי והשביעי בביקורת הזו.
תקווי
אני דווקא, בניגוד לעכרור ובועז, כן חושב שלדבר על תרומה של משהו הידוע לך למשהו שלא ידוע לך היא סוג של ספוילר, אבל לא אחד רציני במיוחד. בכל-אופן, אני מתנצל.
מה שכן, בהחלט אין צורך בתגובות נאצה למיניהן, אם כל-כך חשוב לך שאף-אחד לא יגיד שום-דבר על הספר השביעי, אולי כדאי שתקראי אותו למען הסר חשש.
ובכל מקרה, כפי שהתבקשנו, לא ארחיב במילים על הספר השביעי, או השישי. יום טוב שיהיה לך =)
מבדר בהחלט.
יש בסוף הסרט סצינת בונוס ונדמה לי שהיא בעצמה סצינת בית החולים(קראתי על זה איפשהו)
אין בסרט סצינת בונוס.
שאלה לעורכים
אפשר לדעת בבקשה מדוע מחקתם לי את התגובה? במה בדיוק היא היתה בלתי הולמת?
לא יודע באיזו תגובה מדובר.
אבל פניות כאלה לעורכים – במייל.
ביקורת טובה מאוד
עכרור – כל הכבוד!
אני גם נהנתי מאוד מהסרט. הקטעים שהוספו תרמו מאוד להבנה של רוח הסיפור. בקטעים כאלה אני אף פעם לא יודעת למי מגיעה התודה – לתסריטאי? למפיק? לבמאי?
בכל מקרה, המון סצנות, ובייחוד הסוף, גרמו לי לאושר גדול. המינון המדוייק של התפעלות מהרעיונות הויזאולים (החוקים שנתלים על הקיר) הבדיחות והקונפלקטים שהארי מתמודד איתם עשו את הסרט למפתיע לטובה. מומלץ בחום.
הם יכולים להרגיש אותם.
הם יכולים להרגיש אותם.
ברור שהם יכולים להרגיש אותם, לכן זה ניטפוקון.
אבל מן ההגיון כשאתה באוויר רוכב על משהו שאתה לא יכול לראות אלא רק להרגיש, ההבעת פנים שלך צריכה להיות קצת יותר מבוהלת
ניטפוקון
אכן, הם יכולים להרגיש אותם. בספר עצמו יש התייחסות יותר מפורטת לזה – בשביל אלו שלא רואים את הסוסים המסע הזה הוא סיוט לא קטן (נסה לדמיין תעופה על משהו שאתה לא יכול לראות…)
ניטפוקון
האמת שדמבלדור אף פעם לא היה דמבלדור בסרטים – לא רק עניין ההוד וההדר או השלווה שקורנת ממנו. אנשים נוטים לשכוח את זה, אבל דמבלדור הוא סוג של קוקו, קליל, אפילו ילדותי בקטעים מסוימים. לא רק התזזיתיות של גמבון מפריעה לי, אלא העובדה שהוא הפך לזקן נרגן, במקום לאדם הצעיר בנפשו, השובב, המלא חיים והסבלני עד קץ שהוא בספרים.
זו קללה מאד אפלה וחזקה
וצריך הרבה ריכוז וכוונה כדי להוציא אותה לפועל ולכן יכול להיות שבמצב מלחיץ כמו באמצע קרב, אתה לא לא תצליח להטיל אותה כמו שצריך ועדיף לנסות דרכים אחרות להכניע את האויב…
מישהו מוכן להסביר לי
אני חרשתי את הספרים בחיפוש אחר הסבר (אפילו משהו סטייל "אבדה קדברה עולה 100 נקודות מאנה ושאר הקסמים רק 10" היה קביל) ולא מצאתי כלום. זה אחד החורים התמוהים ביותר בסדרה כולה.
(כמובן שאשמח לגלות שטעיתי ויש התייחסות נקודתית לזה – ובפרט אשמח לגלות איפה).
אבל אבדה קדברה היא נגד החוק.
אסור לאף אחד לבצע אותה.
אבל אבדה קדברה היא נגד החוק.
הארי לא הוענש כי הוא לא ביצע את הקראשיאטוס הוא רק ניסה ולא הצליח
הרעים - משתמשים בקללה על ימין ועל שמאל.
אבל בספר הרביעי אומרים בברור שאין קסם נגד.
אין קללה שמרפאת מוות,
אבל קללות חוסמות יש בשלל צורות וצבעים. לחש הגנה לא מנטרל את הקללה, אלא מסיט אותה הצידה או בולם אותה.
לא יודעת, גם מאקדח אפשר להתחמק,
שלא לדבר על קסם השכפ"צ. לא מי יודע מה מרשימה, החתיכת מתכת הזאת. בואו נמכור אותה בסופר.
אבל אקדח הוא המצאה של מוגלגים עלובים
מקוסמים אני מצפה למשהו קצת יותר מסוכן, ובודאי שמהקסם החזק ביותר שלהם.
''הארי והרמניוני כיוונו את שרביטיהם לוולדמורט.
'אקספקטו צארבומבאס' זעק וולדמורט בייאוש, ופטריה גדולה התרוממה מעל אנגליה.
הסוף."