תמונות מחיי נישואין של ג'יימס בונדZeev123ב-04/02/2024 20:18
תמונות מחיי נישואין של ג'יימס בונד
Zeev123
פורסם פברואר 4, 2024 ב 20:18
אמזון לא יודעים לשווק סדרה אז הם פשוט זורקים את הכסף על זכיונות כאילו "מר וגברת סמית'" מעניין משהו, אפילו שאין ממש קשר. יש פה משהו בבסיס שהוא "מר וגברת סמית'", אבל גם קצת "האמריקאים", לרגעים ג'יימס בונד, אבל בסוף הכי הזכיר לי את "תמונות מחיי נישואין" של ברגמן. מאמין שלפני עשור פשוט היו מעלים את זה כסדרת מקור, אבל מה זה משנה, העיקר שגלובר יצר עוד סדרה מושלמת.
יש עיקרון שאהבתי בסרטי בונד המקוריים, שהם היו כמעט משחק על כמה אפשר להמשיך עם הדמות בלי לדעת עליה כלום. היא פשוט צצה בתחילת כל סרט עם המשימה החדשה כמעט בלי רקע, וכולנו שם לתמוך בה, כי בסיפורים כאלה יש משהו אוניברסלי שתמיד יעבוד.
גלאבר עושה את זה פה על זוגיות, כשהזוג במקרה גם עובד בריגול. זה ניסוי מעניין במיוחד היום כשאוהבים להדביק רקע ופלאשבקים לכל דבר, מסרטי מארבל עד קומדיות רומנטיות, ואפילו סדרת בונד שברה עם דניאל קרייג. כל פרק מחדש יש משימה ולא ברור כמה זמן עבר. הזוג לומד להכיר יותר אחד את השני, אבל כמעט ולא יודעים כלום על ג'יין וג'ון סמית', האנשים עם השמות הכי גנריים בעולם. מספיק להסתכל על שמות הפרקים בשביל לראות שהמשימות שם ברקע כשהעיקר הוא הזוגיות שלהם: "דייט ראשון", "דייט שני", "חופשה ראשונה" וכו' (אל תציצו ברשימה אם עוד לא ראיתם את הכל, יש ספוילרים).
ואז הסדרה מתגלה בעצם כ"תמונות מחיי נישואים", כשהוציאו את הדיאלוגים הארוכים מחדרי המיטות והחליפו בהומור ואקשן. במקום לרצות להיות סוכן חשאי שמציל את העולם ביעדים אקזוטיים, מה שעשיתי כשראיתי בונד לראשונה בילדות, אני פשוט רואה טעויות ודברים שקרו לי בחיים במערכות יחסים, עם זוג שעל הדרך יוצא למשימה שכוללת מרדף מטורף באיטליה.
העבודה של כולם פה ברמה גבוהה. דונלד גלובר ומאיה ארסקין מושלמים ביחד, הבימוי של כולם אדיר ובמיוחד של הירו מוראי וגלובר (גם אם הם לא שברו שיאים כמו בעבר), הפסקול של פלמינג כיפי ומושלם לאווירה. זאת לא ממש סדרת אקשן, ועדיין יש פה כמה סצנות מרשימות ושימוש מעולה במסעות של הסוכנים כדי לצלם בכל העולם (מה ש"ארגייל" כשל בו לגמרי עם העולמות המפוקסלים שלו).
זה היה פשוט משחק גאוני בז'אנר של קומדיות רומנטיות וסרטי ריגול. אהבתי כל רגע וגלאבר הולך ומתברג כאחד היוצרים שהכי מעניינים אותי היום. אחרי תקופה קצת יבשה בטלוויזיה מבחינתי, יצא לי לראות ברצף כמה הברקות מטורפות של סדרות שהן גם קולנועיות, וגם היו יכולות לקרות רק בפורמט טלוויזיוני של פרקים ("פארגו 5", "הקללה", ועכשיו זה). מקווה שהמגמה תמשיך.
כמו שכתבתי במקום הלא נכון, אני לא בטוחה שאני מסכימה איתך שהסדרה היא ממש הברקה, אבל היא בהחלט מתעלה מעל רוב הדברים שיצאו לאחרונה, והיא היתה אחלה חוויית צפיה.
מה שזיהית בה ובאמת עושה אותה טובה יותר מסדרות אחרות בז'אנר הספציפי מאוד שלה, שהיא לא נכנסת לפלשבקים אלא חיה את עכשיו, גם כשעכשיו כולל קפיצות בזמנים.
בעיני השיוך למר וגברת סמית עושה לה עוול, העלילה מאוד לא דומה לעלילת הסרט. שני הדברים היחידים שמחברים בין הסרט לסדרה נוגעים לכך שמדובר בזוג מרגלים ולכך שזו סדרה עם פן קומי.
מצד אחד, הסדרה מאוד קשה לסספונד ויש כל כך הרבה מה לנטפק בכל פרק. הרבה חורים עלילתיים וחוסר היגיון והרבה התרחשויות שמשאירות יותר שאלות מאשר תשובות. ומה שמרגיז הוא שעושה רושם שהתסריטאים לא שמים לב לאותם חורים ולאותן שאלות או שלא אכפת להם.
מצד שני, הסדרה נורא כיפית. תמיד מעניין לראות מה יקרה בכל משימה, הדמויות ממש סימפטיות ומשוחקות נהדר ומערכת היחסים שלהן, גם אם לא טבעית או ריאליסטית בשום צורה ובעיקר מתבססת על דמויות שעושות שטויות כי הדרמה דורשת, כן מעניינת למעקב.
מערכת היחסים בין שתי הדמויות הראשיות עוברת הרבה רגעים מאולצים וכמה ויכוחים כתובים בצורה רעה ומרגיזה על מנת שתתפתח בכיוון הרצוי אבל הם כל כך חמודים שכן אכפת לי מהם מספיק בשביל לרצות לדעת לאן כל זה מוביל. האקשן סביר, ההומור די טוב אך מגיע במינונים קטנים מדי והקונספט הכללי מוצלח.
מה שכן, היא יותר מוצלחת אך מאוד מזכירה לי את 'BEEF'. סדרה אחרת עם קונספט מוצלח ודמויות נהדרות שפשוט מתעקשת לגרום להן להתנהג באופן דבילי ולא משכנע באופן עקבי רק בשביל לקדם את העלילה. את 'BEEF' הפסקתי אחרי מספר פרקים אבל את 'מר וגברת' נראלי שאסיים.
ראיתי אתמול את הפרק השישי עם היועצת זוגיות וזה היה פרק מאוד מרגיז. שום דבר במערכת יחסים שלהם לא היה הגיוני או הסתדר בשום צורה אנושית, ובטח שלא לדמויות כאלה. זה הרגיש בבירור כמו תסריטאי שאומר 'עכשיו הקונפליקט ביניהם צריך להחמיר' ואז מקריץ סיפור טיפשי שאין בו שום התנהגות נורמאלית שנגמרת בזה שאחד מהם מרגיש פגוע כי "ככה". חצי מהריבים שלהם זה דיאלוגים שאם השחקנים היו מקריאים בטון רגוע זה היה מרגיש כמו שיחה נורמאלית, לא ויכוח אפילו, סתם אנשים מדברים. אבל הם צועקים את הדיאלוג כי "קונפליקט!".
המשימות זה גם חלק מאוד טיפשי בעלילה אבל הוא בהחלט שולי. מה שכן, הוא היה מאוד מרכזי בפרקים הראשונים ולכן היה עיקר המיקוד של מה שהפריע לי אבל לאט לאט הכתיבה המרושלת עוברת מהמשימות למערכת היחסים.
אם כי כן נהניתי מהפרק, וזה החלק היותר מוזר. לא יודע למה. כלומר, כן, הקונספט של הפרק אצל היועצת הוא ממש מגניב ואני מאוד אוהב סצינות דיאלוג ארוכות, אני עדיין מאוד אוהב את הדמויות, היה מצחיק ומשוחק טוב ועדיין אכפת לי לאן מערכת היחסים שלהם מתפתחת למרות שהאופן בו זה קורה מעלה לי את הפיוז כל פרק מחדש.
ואני יכול להגיד בוודאות שלא ראיתי כתיבה דבילית כל כך כבר המון זמן. לא הפסקתי לגלגל עיניים. החצי הראשון של הפרק האחרון הצליח להשניא עליי את הזוג (בעיקר את ג'יין). אבל אז קורה משהו מוזר. החצי השני של הפרק האחרון מגיע ומתגלה כיצירת מופת טלווזיונית קטנה. מזמן לא נהניתי כל כך בסצינה כלשהי כמו בסצינת סירום האמת. וגם הסוף סוגר את כל הסאגה הזו בצורה יפה והולמת. ואני מאוד אוהב את השוט האחרון. נראלי שמעולם לא ראיתי פרק או סרט שגרם אצלי לשתי תגובות כל כך קיצוניות ונגדיות לשני החצאים שלו.
וחייב להגיד מילה טובה על הבימוי שהיה נהדר לכל אורך הסדרה (למרות שסצינות האקשן היו תמיד משעממות אבל למזלי אין הרבה) ועל שתי ההופעות הראשיות. מאיה ארסקין במיוחד פשוט פנטסטית. והפסקול מוסיף המון.
(הממשק שלה זבל והעובדה שאמזון פריים הרגיל לא משתלם בארץ גורם לשירות הזה להיות מאוד שולי בישראל, אבל יש להם אחלה קטלוג סך הכל. נגיד "האוס" הייתה זמינה שם בעברית שנים לפני שעלתה בנטפליקס החודש ואף אחד לא שם על זה)
ואז הרבה מהמנויים מגיעים לשם במקרה כי רצו משלוח מהיר לכל מה שהם מזמינים, וזה נותן גם גישה לאפליקציית סטרימינג.
בארץ פריים הרגיל לא נותן הרבה, ואז הרבה פחות מגיעים לפריים וידאו על הדרך.
ואני חייבת לציין לטובה את ההיצע שלהם בסדרות. לאחרונה אני רואה יותר תכנים בפריים (וקצת פחות בהולו והכי פחות בנטפליקס)
בעיני זה מנוי משתלם עם כמות הסדרות המעניינות שיש בקטלוג שלהם, ביחוד למי שלא היו מנויים עד כה ולכן יהנו מכמה מהסדרות הישנות יותר שהן טובות.
משהו שמבחינתי יושב בשורה עם "הסופרנוס", "הסמויה" ושות'. סדרה שהתחברתי אליה ברמות הכי גבוהות.
לא בתכני מקור יש להם את "הכתר החלול", הפקת ענק בריטית למחזות של שייקספיר ברמה מטורפת (כן, זה ג'רמי איירונס בתור הנרי הרביעי, טום הידלסטון עושה הנרי החמישי ובנדיקט קמברבאץ' בריצ'ארד השלישי), ועם תרגום יפהפה (ומקורי!) לעברית.
וגם בגרסא שם זה ערוך כסדרה עם פרקים של שעה, כלומר כל הצגה 2-3 פרקים, ולא כל הצגה כסרט שלם. זה יתרון וחסרון ביחד, תלוי מה אתם מעדיפים.
"סניקי פיט" זוכר שראיתי עונה שלמה ולא ממש התרשמתי, אנסה לחזור אליה.
night sky שמתאים למי שאוהב את מר וגברת סמית
והאיש במצודה הרמה, counterpart (שהייתי בטוחה שהיא סדרת מקור שלהם אבל אני רואה שכבר לא זמינה אצלם), uploaded, והפריפראל (שבוטלה אחרי העונה הראשונה), בשורות טובות והבנים. יש להם היצע ממש טוב- בתכנון אסטרטגי אפשר לנצל את חצי השנה המוזלת במנוי לפריים כדי לצפות ברוב התכנים המומלצים שלהם ואז להתקדם למשהו אחר
מתבקש שהיא תמשיך בלעדיהם. הם כנראה יעשו כל עונה עם זוג חדש, דווקא נשמע כמו קונספט לא רע. ולמרות שאהבתי את הזוג של גלובר וארסקין, אעדיף לראות דמויות חדשות (בתקווה שעם כתיבה טובה יותר הפעם).
שלא רציתי את האישור הרשמי לזה, כי חיבבתי מאד את הסדרה אבל לא אהבתי את המהלך העלילתי של סוף העונה הקודמת וקיוויתי שיתברר משהו אחר. להרחיב כרגע על מדוע אין לי לא זמן ולא כוח, אולי בהזדמנות.
תמונות מחיי נישואין של ג'יימס בונד
אמזון לא יודעים לשווק סדרה אז הם פשוט זורקים את הכסף על זכיונות כאילו "מר וגברת סמית'" מעניין משהו, אפילו שאין ממש קשר. יש פה משהו בבסיס שהוא "מר וגברת סמית'", אבל גם קצת "האמריקאים", לרגעים ג'יימס בונד, אבל בסוף הכי הזכיר לי את "תמונות מחיי נישואין" של ברגמן. מאמין שלפני עשור פשוט היו מעלים את זה כסדרת מקור, אבל מה זה משנה, העיקר שגלובר יצר עוד סדרה מושלמת.
יש עיקרון שאהבתי בסרטי בונד המקוריים, שהם היו כמעט משחק על כמה אפשר להמשיך עם הדמות בלי לדעת עליה כלום. היא פשוט צצה בתחילת כל סרט עם המשימה החדשה כמעט בלי רקע, וכולנו שם לתמוך בה, כי בסיפורים כאלה יש משהו אוניברסלי שתמיד יעבוד.
גלאבר עושה את זה פה על זוגיות, כשהזוג במקרה גם עובד בריגול. זה ניסוי מעניין במיוחד היום כשאוהבים להדביק רקע ופלאשבקים לכל דבר, מסרטי מארבל עד קומדיות רומנטיות, ואפילו סדרת בונד שברה עם דניאל קרייג. כל פרק מחדש יש משימה ולא ברור כמה זמן עבר. הזוג לומד להכיר יותר אחד את השני, אבל כמעט ולא יודעים כלום על ג'יין וג'ון סמית', האנשים עם השמות הכי גנריים בעולם. מספיק להסתכל על שמות הפרקים בשביל לראות שהמשימות שם ברקע כשהעיקר הוא הזוגיות שלהם: "דייט ראשון", "דייט שני", "חופשה ראשונה" וכו' (אל תציצו ברשימה אם עוד לא ראיתם את הכל, יש ספוילרים).
ואז הסדרה מתגלה בעצם כ"תמונות מחיי נישואים", כשהוציאו את הדיאלוגים הארוכים מחדרי המיטות והחליפו בהומור ואקשן. במקום לרצות להיות סוכן חשאי שמציל את העולם ביעדים אקזוטיים, מה שעשיתי כשראיתי בונד לראשונה בילדות, אני פשוט רואה טעויות ודברים שקרו לי בחיים במערכות יחסים, עם זוג שעל הדרך יוצא למשימה שכוללת מרדף מטורף באיטליה.
העבודה של כולם פה ברמה גבוהה. דונלד גלובר ומאיה ארסקין מושלמים ביחד, הבימוי של כולם אדיר ובמיוחד של הירו מוראי וגלובר (גם אם הם לא שברו שיאים כמו בעבר), הפסקול של פלמינג כיפי ומושלם לאווירה. זאת לא ממש סדרת אקשן, ועדיין יש פה כמה סצנות מרשימות ושימוש מעולה במסעות של הסוכנים כדי לצלם בכל העולם (מה ש"ארגייל" כשל בו לגמרי עם העולמות המפוקסלים שלו).
זה היה פשוט משחק גאוני בז'אנר של קומדיות רומנטיות וסרטי ריגול. אהבתי כל רגע וגלאבר הולך ומתברג כאחד היוצרים שהכי מעניינים אותי היום. אחרי תקופה קצת יבשה בטלוויזיה מבחינתי, יצא לי לראות ברצף כמה הברקות מטורפות של סדרות שהן גם קולנועיות, וגם היו יכולות לקרות רק בפורמט טלוויזיוני של פרקים ("פארגו 5", "הקללה", ועכשיו זה). מקווה שהמגמה תמשיך.
תודה
כמו שכתבתי במקום הלא נכון, אני לא בטוחה שאני מסכימה איתך שהסדרה היא ממש הברקה, אבל היא בהחלט מתעלה מעל רוב הדברים שיצאו לאחרונה, והיא היתה אחלה חוויית צפיה.
מה שזיהית בה ובאמת עושה אותה טובה יותר מסדרות אחרות בז'אנר הספציפי מאוד שלה, שהיא לא נכנסת לפלשבקים אלא חיה את עכשיו, גם כשעכשיו כולל קפיצות בזמנים.
בעיני השיוך למר וגברת סמית עושה לה עוול, העלילה מאוד לא דומה לעלילת הסרט. שני הדברים היחידים שמחברים בין הסרט לסדרה נוגעים לכך שמדובר בזוג מרגלים ולכך שזו סדרה עם פן קומי.
חמישה פרקים לתוך הסדרה:
מצד אחד, הסדרה מאוד קשה לסספונד ויש כל כך הרבה מה לנטפק בכל פרק. הרבה חורים עלילתיים וחוסר היגיון והרבה התרחשויות שמשאירות יותר שאלות מאשר תשובות. ומה שמרגיז הוא שעושה רושם שהתסריטאים לא שמים לב לאותם חורים ולאותן שאלות או שלא אכפת להם.
מצד שני, הסדרה נורא כיפית. תמיד מעניין לראות מה יקרה בכל משימה, הדמויות ממש סימפטיות ומשוחקות נהדר ומערכת היחסים שלהן, גם אם לא טבעית או ריאליסטית בשום צורה ובעיקר מתבססת על דמויות שעושות שטויות כי הדרמה דורשת, כן מעניינת למעקב.
מערכת היחסים בין שתי הדמויות הראשיות עוברת הרבה רגעים מאולצים וכמה ויכוחים כתובים בצורה רעה ומרגיזה על מנת שתתפתח בכיוון הרצוי אבל הם כל כך חמודים שכן אכפת לי מהם מספיק בשביל לרצות לדעת לאן כל זה מוביל. האקשן סביר, ההומור די טוב אך מגיע במינונים קטנים מדי והקונספט הכללי מוצלח.
מה שכן, היא יותר מוצלחת אך מאוד מזכירה לי את 'BEEF'. סדרה אחרת עם קונספט מוצלח ודמויות נהדרות שפשוט מתעקשת לגרום להן להתנהג באופן דבילי ולא משכנע באופן עקבי רק בשביל לקדם את העלילה. את 'BEEF' הפסקתי אחרי מספר פרקים אבל את 'מר וגברת' נראלי שאסיים.
חמוד בסה"כ.
אתה לא מפספס משהו חשוב במיוחד
חוץ משני הפרקים האחרונים הכל מלא בבדיחות שיבשות יותר ממדבר סהרה.
הטעות שלך
שאתה מתעניין במשימה, והסדרה לא.
השלמתי את שני הפרקים האחרונים
ואני יכול להגיד בוודאות שלא ראיתי כתיבה דבילית כל כך כבר המון זמן. לא הפסקתי לגלגל עיניים. החצי הראשון של הפרק האחרון הצליח להשניא עליי את הזוג (בעיקר את ג'יין). אבל אז קורה משהו מוזר. החצי השני של הפרק האחרון מגיע ומתגלה כיצירת מופת טלווזיונית קטנה. מזמן לא נהניתי כל כך בסצינה כלשהי כמו בסצינת סירום האמת. וגם הסוף סוגר את כל הסאגה הזו בצורה יפה והולמת. ואני מאוד אוהב את השוט האחרון. נראלי שמעולם לא ראיתי פרק או סרט שגרם אצלי לשתי תגובות כל כך קיצוניות ונגדיות לשני החצאים שלו.
וחייב להגיד מילה טובה על הבימוי שהיה נהדר לכל אורך הסדרה (למרות שסצינות האקשן היו תמיד משעממות אבל למזלי אין הרבה) ועל שתי ההופעות הראשיות. מאיה ארסקין במיוחד פשוט פנטסטית. והפסקול מוסיף המון.
בbeef
(ל"ת)
איפה רואים את זה בארץ?
(ל"ת)
אמזון פריים וידאו
(הממשק שלה זבל והעובדה שאמזון פריים הרגיל לא משתלם בארץ גורם לשירות הזה להיות מאוד שולי בישראל, אבל יש להם אחלה קטלוג סך הכל. נגיד "האוס" הייתה זמינה שם בעברית שנים לפני שעלתה בנטפליקס החודש ואף אחד לא שם על זה)
אפשר לשלם על פריין וידיאו בלי לשלם על אמזון פריים, זה גם זול יותר.
בכל מקרה אמזון פריים כן נותן לישראל את קינדל אנלימיטד עם מבחר ספרים וקומיקס דיגיטלי מאד מרשים וגם את פריים וידיאו.
כן, אבל ממה שאני מכיר בעולם השירות מצליח יותר כי מגיע עם הפריים הרגיל
ואז הרבה מהמנויים מגיעים לשם במקרה כי רצו משלוח מהיר לכל מה שהם מזמינים, וזה נותן גם גישה לאפליקציית סטרימינג.
בארץ פריים הרגיל לא נותן הרבה, ואז הרבה פחות מגיעים לפריים וידאו על הדרך.
כן, אני בפירוש הגעתי לאמזון פריים שלא דרך הטלויזיה
ואני חייבת לציין לטובה את ההיצע שלהם בסדרות. לאחרונה אני רואה יותר תכנים בפריים (וקצת פחות בהולו והכי פחות בנטפליקס)
בעיני זה מנוי משתלם עם כמות הסדרות המעניינות שיש בקטלוג שלהם, ביחוד למי שלא היו מנויים עד כה ולכן יהנו מכמה מהסדרות הישנות יותר שהן טובות.
ממליץ על הדרך שוב על היהלום הנסתר שלהם - sneaky pete. סדרה מצוינת.
(ל"ת)
מתכני המקור שלהם, "פטריוט" לדעתי במשבצת היהלום הנסתר
משהו שמבחינתי יושב בשורה עם "הסופרנוס", "הסמויה" ושות'. סדרה שהתחברתי אליה ברמות הכי גבוהות.
לא בתכני מקור יש להם את "הכתר החלול", הפקת ענק בריטית למחזות של שייקספיר ברמה מטורפת (כן, זה ג'רמי איירונס בתור הנרי הרביעי, טום הידלסטון עושה הנרי החמישי ובנדיקט קמברבאץ' בריצ'ארד השלישי), ועם תרגום יפהפה (ומקורי!) לעברית.
וגם בגרסא שם זה ערוך כסדרה עם פרקים של שעה, כלומר כל הצגה 2-3 פרקים, ולא כל הצגה כסרט שלם. זה יתרון וחסרון ביחד, תלוי מה אתם מעדיפים.
"סניקי פיט" זוכר שראיתי עונה שלמה ולא ממש התרשמתי, אנסה לחזור אליה.
קודם כל חייב לתיין את the Underground Railroad של בארי גנקינס,
כלומר, באמת שלו הוא ביים את כל הפרקים.
סדרה מצוינת ששכחתי ממנה
ועדיין, בודדות הסדרות שאהבתי כמו "פטריוט".
וגם
night sky שמתאים למי שאוהב את מר וגברת סמית
והאיש במצודה הרמה, counterpart (שהייתי בטוחה שהיא סדרת מקור שלהם אבל אני רואה שכבר לא זמינה אצלם), uploaded, והפריפראל (שבוטלה אחרי העונה הראשונה), בשורות טובות והבנים. יש להם היצע ממש טוב- בתכנון אסטרטגי אפשר לנצל את חצי השנה המוזלת במנוי לפריים כדי לצפות ברוב התכנים המומלצים שלהם ואז להתקדם למשהו אחר
קאונטרפארט היתה סדרה של סטארז.
(ל"ת)
וdead ringers
(ל"ת)
וכעת מדווח שהסדרה חודשה לעונה שניה - בלי גלובר וארסקין
ועל כך יש לומר:
מה?
ראיתי.
ואני חולק עליך.
זה בדיוק
שלא רציתי את האישור הרשמי לזה, כי חיבבתי מאד את הסדרה אבל לא אהבתי את המהלך העלילתי של סוף העונה הקודמת וקיוויתי שיתברר משהו אחר. להרחיב כרגע על מדוע אין לי לא זמן ולא כוח, אולי בהזדמנות.