אני מנסה לא להתעצבן, אבל קשה. הרי אין טעם לכעוס על כך שסרט כלשהו מועמד או לא מועמד לפרס כלשהו – זה רק אומר שהאנשים שהצביעו חשבו אחרת ממך. חוץ מזה, את הרוב המכריע של הסרטים המועמדים לפרס לא ראיתי. אין לי שמץ של מושג אם "בית לחם", המועמד המוביל השנה עם מועמדויות ב-12 קטגוריות, הוא סרט טוב או לא. אני מניח שהוא טוב, כי הוא מועמד לפרסי אופיר.
אבל הנה האבסורד: רק טיפה מאחוריו, עם 11 מועמדויות, נמצא "מי מפחד מהזאב הרע". הוא מועמד לפרסי הבימוי, התסריט, השחקן, שחקן המשנה, הליהוק, האיפור, המוזיקה ועוד ועוד. אבל לפרס אחד הוא לא מועמד: הסרט. כלומר, האקדמיה חושבת שהכל היה מצוין בסרט, חוץ מהסרט, וש"לצוד פילים" יותר טוב. הכל עניין של טעם, כמובן, אבל באמת קשה לי לדמיין מיהו אותו חבר אקדמיה שמחזיק מעצמו אחד שמבין משהו בקולנוע, ומאמין ש"לצוד פילים" הוא סרט טוב ו"הזאב הרע" לא. גם ההיעדרות של "הנוער" מרשימת המועמדים לפרס הסרט מוזרה, בעיקר כשלפרס הבימוי הוא דווקא מועמד. מעבר לזה – אין לי הרבה דעה, כיוון שהרוב המוחלט של הסרטים, כרגיל, הם כאלה שלא הוקרנו עדיין. "בננות" לא מועמד לכלום (גם לא לעיצוב אמנותי?! ברצינות?), "פלאות" מועמד רק לשני פרסים, בינהם פרס השחקנית ליובל שרף (יובל שרף?! ברצינות?).
חוץ מזה, המון תוצאות תיקו: שיטת ההצבעה והעובדה שלא היו מובילים בולטים הביאו לכך שבהרבה קטגוריות מספר המועמדים הוא גדול מחמישה. מוני מושונוב מתחרה נגד עצמו בקטגורית השחקן הטוב ביותר. ריימונד אמסלם נגד עצמה בקטגורית השחקנית.
רשימת המועמדים, בקופי ופייסט:
הסרט הטוב ביותר:
"בית לחם"
"הבן של אלוהים"
"לצוד פילים"
"סוכריות"
"שש פעמים"
הסרט הטוב ביותר – מסלול פרינג':
"אני ביאליק"
"פנתר לבן"
הבימוי הטוב ביותר:
"בית לחם"
"הנוער"
"מי מפחד מהזאב הרע"
"סוכריות"
"שש פעמים"
השחקן הראשי הטוב ביותר:
שאדי מרעי, "בית לחם"
מכרם חורי, "הבן של אלוהים"
ששון גבאי, "לצוד פילים"
צחי גראד, "מי מפחד מהזאב הרע"
אלון אבוטבול, "מקום בגן עדן"
השחקנית הראשית הטובה ביותר:
טלי שרון, "ההיא שחוזרת הביתה"
ריימונד אמסלם, "כידון"
רותם זיסמן-כהן, "מקום בגן עדן"
יובל שרף, "פלאות"
ריימונד אמסלם, "פלסטלינה"
סיון לוי, "שש פעמים"
שחקן המשנה הטוב ביותר:
צחי הלוי, "בית לחם"
זהר שטראוס, "הבן של אלוהים"
מוני מושונוב, "לצוד פילים"
דבל'ה גליקמן, "מי מפחד מהזאב הרע"
מוני מושונוב, "סוכריות"
שחקנית המשנה הטובה ביותר:
לאורה ריבלין, "ההיא שחוזרת הביתה"
שירילי דשא, "הנוער"
רותם זיסמן-כהן, "לצוד פילים"
אהובה קרן, "מפריח היונים"
קרן ברגר, "מקום בגן עדן"
חנה לסלאו, "פלסטלינה"
התסריט הטוב ביותר:
"בית לחם"
"לצוד פילים"
"מי מפחד מהזאב הרע"
"מקום בגן עדן"
"שש פעמים"
הצילום הטוב ביותר:
"בית לחם"
"מי מפחד מהזאב הרע"
"מקום בגן עדן"
"פלסטלינה"
"שש פעמים"
העריכה הטובה ביותר:
"בית לחם"
"הנוער"
"מי מפחד מהזאב הרע"
"סוכריות"
"שש פעמים"
עיצוב פס הקול הטוב ביותר:
"בית לחם"
"כידון"
"מי מפחד מהזאב הרע"
"מקום בגן עדן"
"סוכריות"
"שש פעמים"
המוזיקה הטובה ביותר:
"בית לחם"
"הבן של אלוהים"
"מי מפחד מהזאב הרע"
"מקום בגן עדן"
"סוכריות"
הליהוק הטוב ביותר:
"בית לחם"
"הנוער"
"לצוד פילים"
"מי מפחד מהזאב הרע"
"שש פעמים"
הסרט הקצר הטוב ביותר:
"איה"
"בבגה"
"ברוכים הבאים ו… משתתפים בצערכם"
"חופש גדול"
"חניה בצל"
הסרט התיעודי הטוב ביותר:
"אילוף הגוררת"
"גן עדן"
"זמן פוניבז'"
"חמש מצלמות שבורות"
"לשכה 06"
"שומרי הסף"
גם אני די מתעצבן.
אבל בכל זאת, 'הזאב' מועמד ללא מעט. אז אני כן מנסה להסתכל על הצד החיובי, על חצי הכוס המלאה…
ואני מקווה מאוד מאוד שהוא ייקח הרבה פרסים. מועמדויות בכלל לא מספיקות לסרט המעולה הזה.
שומרי הסף וחמש מצלמות שבורות??!!
WTF??!!!
אכן WTF
כי מתברר שהסדר הנכון הוא קודם להיות מועמד לאוסקר, ורק אחר כך לאופיר.
"הזאב" לא מועמד לפרס הסרט?!
טוב האמת שזה לא מפתיע, מכמה סיבות.
האקדמיה שלנו גם כן מלאה בלא מעט אנשים שמן הסתם לא מתחברים או נגעלים מדברים כמו "הזאב", ואם זה לא מספיק הם בטח בטוחים (ובצדק, למען האמת) שסרט כזה לא יצליח בחיים להשיג מועמדות שלא לדבר על לזכות באוסקר בקטגורית הסרט בשפה זרה.
ובכל זאת, לגמרי הגיע לו מועמדות.
זה מעניין
כי אחרי צפייה בזאב הרע, הייתי בטוח שלמרות החזות החיצונית שלו, הוא דווקא סרט שיכול להיות מאוד נגיש לקהל של האקדמיה הישראלית (ושלא נדבר על האמריקאית. לא יודע לגבי זכייה, אבל אני חושב שאם הוא היה מגיע לשורטליסט של הסרט הזר, הסיכויים שלו להשתחל לחמישייה היו מאוד גבוהים). נראה שצדקתי באופן חלקי. חבל שלא ייתנו לסרט הזה לייצג אותנו באוסקר, אבל לא נורא. לפחות אהרון ונבות יתנחמו ב-611 הפסטיבלים והאירועים האחרים שמשבחים את הסרט הנפלא שלהם.
לסרט מעולם לא היה סיכוי באוסקר
רוב האנשים שבוחרים בקטגוריה הזו הם אנשים זקנים מאוד שלא מתחברים לדברים כאלה.
אם כבר אולי זו הסיבה ש"לצוד פילים" כן מועמד, כי אם כל כמה שמדובר בסרט בינוני אולי חברי האקדמיה שלנו האמינו שהוא יותר נגיש לחברי האקדמיה האמריקאית.
לא דיברתי על זכייה
אלא על מועמדות. ובקטע הזה אני חושב שהיה לו סיכוי לא רע בכלל.
בדיוק
וזו הסיבה שdogtooth היווני מלא האלימות והסטיות היה מועמד?
זה נכון שיש פעמים שזה נראה כך, אבל אי אפשר לדעת בוודאות שסרט מסוים לא יהיה מועמד לפרס כי הוא קשה או ייחודי מדי לקשישי האקדמיה. עזבו את זה, מחוברים לחיים לא היה מועמד!
והמועמדויות? מעצבנות. אני לא אתפלא אם הזאב לא היה מועמד לפרס הסרט בדיוק בגלל המחשבה הזו.
שאלה למי שראה את "בשר תותחים"
האם האיפור בו היה עד כדי כך חובבני שזה מצדיק שאין לו מועמדות לאיפור בעוד שלזקן המזויף של יהודה לוי בפלאות יש מועמדות?
לא ראיתי את בשר תותחים,
אבל אני אזרוק ניחוש שהרבה יותר חברי אקדמיה ראו את פלאות מאשר אותו.
כנראה שזה נכון
למרות שגם אם היו צופים בו חברי האקדמיה, קשה לי להאמין שהוא היה מועמד. הרי השמרנות של האקדמיה שלנו עצומה לעומת השמרנות של האמריקאית, וגם שם מעדיפים לתת מועמדיות איפור ל"כמעט נראה כמו היצ'קוק" מאשר ל"נראה קטוע יד וחסר ראש".
איזה איפור מוריד יד
או ראש? חשבתי שעושים את זה ב-CGI, ואני לא בטוח שזה אותה מחלקה כמו איפור. גם התקציבים שלהם שונים קצת.
ראש אולי יותר קשה.
אבל גדמים זה לחלוטין משהו שניתן ליצור באיפור. יכול להיות שלאחרונה התחילו להשתמש יותר בעבודת מחשב, אבל סרטי הזומבים נמצאים כמה עשורים טובים לפני וגם בהם הייתה את אותה מידת השקעה בביתור הגופות של המתים המהלכים.
אני תוהה
האם האקדמיה הישראלית מנסה בכח להיות לא רלוונטית? בית לחם סומן כסוג של פייבוריט, אבל יש קונצנזוס ביקורתי סביב מי מפחד מהזאב הרע. זה קשור לכך שאחד הסרטים הוקרן בישראל מחוץ להקרנות אקדמיה ובפסטיבלים שונים בעולם ואחד עוד מחכה לבכורה עולמית בוונציה. המועמדויות הכפולות של שחקנים באותה קטגוריה נובעת מהעדר מגבלה על כך בתקנון הפרסים. תאורטית, יתכן מצב בו אותו אדם מאכלס בעצמו את כל רשימת המועמדים.
פרט להעדרו של מי מפחד מהזאב הרע דווקא מקטגוריית הסרט, הכי מרגיזה אותי המועמדות של יובל שרף. האקדמיה הישראלית מתה עליה משום מה, למרות שהיא שחקן חלשה ביום טוב. אדיר מילר ויהודה לוי נתנו הופעות שראויות למועמדות לדעתי, אבל יובל שרף היא הנציגה היחידה של הסרט מחוץ לקטגורית האיפור. למה, כי המשפט שלה על החומוס הירושלמי היה כל כך אמין?
כל זה לא היה אכפת, אם לא היה העניין שהזוכה נשלח לייצג את ישראל באוסקר. חברי האקדמיה יצביעו למי שהם רוצים, אבל חבל לי שמי מפחד מהזאב הרע לא יזכה אפילו להתמודד על הכרטיס לאוסקר.
יובל שרף
היא שחקן חלשה?!
![!(-;!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif" alt="" width="" height="" />)
כנראה שאביעד יודע משהו שאנחנו לא...
(ל"ת)
זה לא מסובך. היא חייבת להיות שחקן חלשה,
כי שחקנית היא לא.
היא לא צריכה לנסות להיות לא רלוונטית
היא לא רלוונטית. אם יעשו סקר באוכלוסיה הכללית, אני אתפלא אם יותר מ-10% ידעו מה זה פרס אופיר, או שהוא ניתן על ידי האקדמיה הישראלית לקולנוע. לפחות מועמדות או זכיה באוסקר שווה משהו מבחינת הקהל שהולך לסרטים (וזו הסיבה האמיתית שהוא קיים), אני לא מאמין שזכיה בפרס אופיר משפרת הכנסות של סרטים.
היא ועוד איך משפרת.
לא באופן ישיר, כמובן. אבל קח את השנה האחרונה: כמה אנשים ידעו מה זה "למלא את החלל" לפני פרסי אופיר? אבל אז הוא זכה בהמון פרסים, ולכן קיבל כותרות בעיתונות, טונות של פרסומת חינם, והופה – מאתיים אלף צופים. זה לא אומר שזה יקרה לכל סרט, או שאפשר להצמיד ערך כספי לזכיה באופיר, אבל היא בהחלט לא חסרת ערך.
היא משפרת כמו כל פרס
זה כמו להיות הבחירה הרשמית של פסטיבל ברלין, או מועמד לגלובוס הזהב. זה לא אומר שתאהב את הסרט, או שהיית שומע עליו אחרת, אבל זה גורם לו להראות יותר מסקרן. אני מניח שמועמדות או זכיה בפרס אופיר עוזרת להכנסות. עובדה שרוב הסרטים הישראלים מופצים לקולנוע רק לאחר חשיפת המועמדויות וחלקם רק אחרי הטקס*. זה משהו שנראה טוב על הפוסטר.
*מה שמעלה שוב את הטענה שלי שבכדי לעורר עניין ציבורי, מועמדות לפרס אופיר צריכה להיות תלויה בתאריך ההפצה ולא בשנת ההפקה.
מה הבעיה בזה ששחקן יתמודד מול עצמו?
אם שחקן אחד נותן שתי הופעות שונות בשני סרטים שכל אחת מהן היא מספיק טובה בכדי להיות מחמשת הטובות של השנה, מה הבעיה בשתי מועמדויות?
כי אז הוא צריך לנאום נאום ניצחון
ונאום הפסד בבת אחת.
זאת תצוגת משחק שהייתי שמח לראות.
"אני גאה להפסיד לשחקן כמו זה שזכה. לא יכולה הייתה להיות
בחירה טובה יותר".
הפסדתי לעצמי פעם.
הייתי *ככה* מלעלות לבמה ולשאול "ומה בדיוק לא בסדר בסיפור השני?!"
אבל התגברתי על עצמי. כמו גיבורה.
וניטפוק קטנטן:
איך זה שפישלייק של רד פיש מופיע בשמו המלא, בעוד כולנו מופיעים בניקים שלנו?
שכבתי עם הבמאי
(ל"ת)
מתבקש לתת כיתוב לתמונה בראש העמוד
"שמע, קשלס, יש לי חדשות טובות וחדשות רעות."
יש בזה דווקא הגיון...
אני מניח שכל תהליך בחירת המועמדים לא אומריותר מדי, אבל דווקא יש משהו נכון במה שכתבת "הכל מצויין, חוץ מהסרט" בהקשר של "מי מפחד מהזאב הרע" – מאחר ובמקרה הזה החלקים (המצויינים) טובים מהמכלול.
לא ראיתי את רוב הסרטים, ועדיין
אם הזאב לא זוכה בקטגורית הצילום, אני שורף את האקדמיה. עם מבעררר!
דווקא בקטגוריה הזו יש לו תחרות קשה ביותר
לא שהצילום בסרט הוא לא נהדר (ובכלל גיורא ביח הוא צלם נפלא), אבל מבין הסרטים שראיתי, וראיתי את רוב המועמדים, אם יש קטגוריה אחת שכמעט כל הסרטים בתחרות מצטיינים בה, זו קטגוריית הצילום. הסרטים הישראלים של השנים האחרונות, ושל השנה בפרט, מצולמים נהדר.
דווקא קטגוריית המוזיקה נראית כהימור הבטוח יותר לגבי הזאבים הרעים.
אם ראית את רוב המועמדים
מה דעתך לתת את שני השקלים שלך על רשימת המועמדים? לצד העצבים על העדרו של מי מפחד מהזאב הרע מקטגוריית הסרט, לא ראיתי אף אחד משבעת המועמדים, פרט ללצוד פילים, שלא אהבתי. אשמח לקרוא את דעתו של מי שגם צפה בסרטים האחרים.
שני השקלים שלי
אני מקבל על עצמי את האתגר, אבל אתייחס רק למועמדים שראיתי (מבין המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר לא ראיתי את לצוד פילים, כי אני לא אוהב את הסרטים של רשף לוי, ולא ראיתי את סרטי הפרינג' ואין לי תירוץ טוב לזה…).
כהקדמה אציין שלדעתי התמודדו השנה הרבה סרטים טובים, ואפילו טובים מאוד, אבל אף לא סרט מצויין ממש אחד, וזו לדעתי הסיבה לריבוי התיקו במועמדויות השונות. אני גם די בטוח ש"מי מפחד" ו"הנוער" הגיעו קרוב מאוד לחמישיה, ולא זכו להתעלמות כפי שזה נראה בשורה התחתונה.
דבר שני, אני בהחלט מסכים שתחרות של סרטים שכמעט אף אחד לא ראה היא מטופשת בלשון המעטה, ואחת הסיבות לניכור (או סתם חוסר יחס) שהקהל הרחב מרגיש כלפי האקדמיה והאופירים.
אני כותב בכל קטגוריה גם את הבחירה שלי, ועוד זוכה בציון לשבח שהמצאתי לצורך התגובה.
ודבר אחרון, אני מנסה לפרט את דעתי כמה שאפשר, וזה כולל התייחסות למהלכים עלילתיים באופן עקרוני – אבל אני לא מפרט שום דבר על העלילה, אז אין חשש לספוילרים.
ועכשיו למועמדים.
פרס הסרט:
בית לחם – הבאז סביב הסרט הזה בהחלט מוצדק, הוא מציג צד של "הסכסוך" שעוד לא ראינו בסרט. סוכן שב"כ והסייען הצעיר שהוא מפעיל. יש בסרט אותנטיות רבה, אבל אני חייב לומר שלא יצאתי נפעם ממנו. הבימוי אפקטיבי מאוד אבל לא מבריק, התסריט אותנטי ומרשים מאוד אבל הסוף נמרח ומאכזב בסופו של דבר. (אשמח להרחיב כשהסרט ייצא).
הבן של אלוהים – במשפט אחד: קראוד פליזר עשוי מצוין עם תסריט מלא חורים. הבימוי של ארז תדמור וגיא נתיב מרים את התסריט הבעייתי לרמה של סרט טוב, והמשחק משובח (בעיקר זוהר שטראוס והשחקנית היווניה אריאנה לאבד), אבל הרבה מהלכים עלילתיים מגייעם במפתיע וללא שום הסבר. זה חינני במקרים מסוימים, אבל מפריע כשמדובר על המהלך העיקרי של הסרט. נראה שסיפור המסגרת היה מוכן מראש אבל חלקים גדולים באמצע לא נתפרו עד הסוף. אני מופתע שהסרט לא קיבל מועמדות על צילום, אבל כאמור בתגובתי הקודמת, זו היתה קטגוריה קשה מאוד השנה. המוסיקה גם מצויינת.
לצוד פילים – לא ראיתי.
סוכריות – אני חייב לומר שיותר מכך שהופתעתי שהזאבים הרעים לא מועמדים, הופתעתי שסוכריות כן מועמד. זה אחד הסרטים השאפתניים של השנה שלדעתי לא הצליח לעמוד בשאיפות שלו. התסריט סימבולי מדי (מאבק על שליטה בשוק הסוכריות כמשל לסכסוך הישראלי-ערבי), ולא אחיד ברמת הדמויות. השיא מגיע מוקדם יחסית ולאחריו הסרט מרגיש תקוע. והמשחק לא אחיד כמו הדמויות. מנשה נוי ומוני מושונוב נפלאים, אבל וילוז'ני, עזרא כפרי והבחור הגרמני היו ממש לא טובים בעיני. יש בסרט סצנות מבריקות, והצילום מרהיב (של צלם גרמני, לכן הוא לא מועמד בתחום זה), אבל בעיקר הפריעו לי המשחק והסימבוליות השקופה.
שש פעמים – הבחירה שלי ללא ספק. מכל הסרטים שנעשו השנה הוא מרגיש לי הכי שלם. התסריט מקורי, קשה, כואב ולא מרחם (ואכן יש כאלה שהסרט יהיה קשה להם מדי), הבימוי אותנטי כמו התסריט ושניהם מחרידים במציאותיות שלהם. המשחק של כל המשתתפים פשוט נהדר (פרס הליהוק חייב ללכת לסרט הזה), גם העריכה מדויקת וחכמה, והצילום הופך את הריאליזם הזה לפיוטי לרגעים עם כמה סצנות שלא יצאו לי מהראש. גם פרס הסאונד לדעתי צריך ללכת לכאן. שוב, זה סרט קשה שלא מרחם על הדמויות שלו ולא על הצופים, ואני אגיד את זה שוב, כי אני שמעתי לפני ההקרנה שזה סרט קשה אבל לא תיארתי עד כמה. אבל למי שמחפשים בקולנוע לא רק תחושות טובות ובריחה לפנטזיות, אלא גם תיאור כואב של המציאות, זה הסרט בשבילכם.
ציון לשבח: אם הוא כבר מועמד, אז סוכריות, על הוירטואוזיות והשאפתנות.
בימוי:
הנוער – ראיתי את הסרט לפני כחצי שנה ואני חייב לומר שלא התלהבתי יותר מדי. מצד שני, תום שובל באמת מוכיח כישרון לספר סרטים בשפת הקולנוע ואני כן מצפה לסרטים הבאים שלו. משהו בסרט הזה לא הרגיש לי אמין, אבל זאת בעיה איתי (או עם התסריט) ולא עם הבמאי (שהוא גם התסריטאי, אמנם, וזו בעיה בקולנוע שלנו ובהרבה סרטים השנה הרגישו את זה).
מי מפחד מהזאב הרע – עבודה מעולה של הפפושלסים, אין מה לומר. לפעמים הקריצות לסרטים אחרים הרגישו מעט מוגזמות (לזרוק את חפירה ביער, המממ….), אבל באמת שיופי של עבודת בימוי. ציפיתי כמו כולם פה לראות אותם גם מועמדים לסרט הטוב ביותר.
על שאר המועמדים פירטתי בקטגוריית הסרט.
הבחירה שלי בקטגוריה הזו היתה מיה דרייפוס על "ההיא שחוזרת הביתה" הבעייתי אך המאוד אפקטיבי, עוד לא החלטתי מי מבין המועמדים הסופיים יקבל את קולי.
תסריט:
קטגוריה מעניינת ומגוונת. התסריט של בית לחם מספיק מקורי ואותנטי כדי להכניס אותו לכאן למרות בעייתיות מסויימת (אולי עריכתית) ברמת דמויות המשנה ובניית הסוף. מי מפחד מהזאב הרע הוא מופת של תסריט מתח. מקום בגן עדן הוא תסריט שאפתני מאוד ואלגורי מאוד מאוד שהרגיש לי קצת כבד על עצמו, אבל זה בהחלט סיפור מעניין. ועל התסריט של שש פעמים שווה להזכיר שהוא לא בנוי בצורה קלאסית של סיפור שמתפתח עם נקודות מפנה, שיאים, שלוש מערכות וכו' אלא סיפור על דמות שהולכת ונופלת בבור שהיא והסביבה שלה כורים סביבה.
הבחירה שלי: מי מפחד מהזאב הרע. ציון לשבח: שש פעמים.
שחקן: כל הבחירות ראויות כאן, שימו לב לילד שאדי מרעי מ-בית לחם, שהוא הבחירה שלי, אבל לא אופתע בכלל מכל זכיה אחרת.
שחקנית: כאן ראיתי רק 3 מועמדות (טלי שרון, רותם זיסמן כהן וסיון לוי), אבל קשה לי להאמין שמישהי מהאחרות תרשים אותי יותר מטלי שרון. ציון לשבח: סיון לוי.
שחקן משנה: חסר לי כאן הייתם עומרי מבית לחם שבכלל לא הוגש כמועמד על ידי ההפקה (כנראה כי הוא היה מקבל יותר קולות מצחי הלוי). מבין המועמדים זוהר שטראוס הוא הזוכה שלי, הוא נותן הופעה מצוינת ב-הבן של אלוהים. ציון לשבח: מוני מושונוב, שהיה נקודת אור בסוכריות.
שחקנית משנה: לא ראיתי את מפריח יונים, לצוד פילים ופלסטילינה, אז אני הולך שוב עם ההיא שחוזרת הביתה ולאורה ריבלין שמשחקת את אמא של טלי שרון ומצליחה להפחיד, להצחיק ולעורר רחמים והערצה גם יחד בתפקיד שלה. ציון לשבח: שירילי דשא.
צילום: כאמור, התחרות הכי קשה השנה, אבל לטעמי בועז יהונתן יעקב, שהופך את מקום בגן עדן לחוויה רוחנית עם הצילום השמימי שלו, ראוי לזכות. ציון לשבח: כמעט כל הצלמים האחרים, כולל כאלה שלא נכנסו לחמישיה.
עריכה: אומר זאת כך, עם עריכה אחרת, לא בטוח שגם אני הייתי מסוגל לסיים את שש פעמים בצפיה אחת. גם אסף קורמן מצליח לאחד יפה את הסיפור של הזאבים הרעים ועל כך הוא זוכה בציון לשבח שלי. הנוער לא הצטיין במיוחד בקטגוריה זו, ובית לחם דווקא לדעתי נפל בעריכה וסוכריות לא עבד עלי בכלל כאמור (ולדעתי כמעט כל הסצנות שם הן שוט אחד).
בסרטים הקצרים לא ראיתי רבים מהמועמדים האלה (בהחלטה מודעת, היה ברור לי שהם יעלו ויוקרנו על מסך גדול, לכן העדפתי להקדיש את הצפיה בסטרימינג לאנדרדוגים, ואני ממש שמח שיצא לי לראות את "בפה פעור ובעיניים עצומות" הנפלא), אז עוד אין לי דעה בנושא.
יצא ארוך, מקווה שלא מדי…
אם יש כאן עוד אנשים שראו את הסרטים אשמח לשמוע את דעתם.
וכל זה בשני שקלים?
(ל"ת)
פרטתי לאגורות
(ל"ת)
פרס אופיר לא רלוונטי לסרט הזה בכלל
קודם כל הסרט אכן לא שייך לאוסקר הזר,
בלי קשר לזה, הדבר היחיד שרלוונטי לסרט זה ההצלחה המסחרית
הקהל שהסרט הזה מכוון אליו הוא הקהל שמתעניין בפרסי אופיר.
זאת רק דעתי כמובן.
"לצוד פילים" הוקרן בפני המפיץ הנודע הארווי ויינשטיין
"בימים אלה מתמודד "לצוד פילים" על פרס אופיר, ורשף הולך כמעט לכל הקרנה מאלה המיועדות לחברי האקדמיה הישראלית לקולנוע, כדי לחוש את הדופק. מחוגי ההפקה נודע שהסרט הוקרן בפני המפיץ הנודע הארווי ויינשטיין ואמר ליוצריו שאם הסרט יישלח מטעם האקדמיה להתמודד על אוסקר הסרט הזר, הוא יזכה בטוח.
כאשר הקשו ושאלו למה, הוא הסביר שהשנה שינו את שיטת הבחירה, ושכל 6,000 חברי האקדמיה בוחרים, וסר פטריק סטיוארט הוא כוכב גדול, אהוב וחזק בארצות-הברית. חלק מהסרט הוא באנגלית, והוא עוסק בזקנים ובמצב חברתי שלהם, נושא מאוד אהוב על האקדמיה האמריקאית. לדבריו, אם ישראל תמשיך לשלוח את הסרטים הפוליטיים, הם עשויים להגיע לחמישייה הסופית, אך לעולם לא יזכו, כי היהודים שם, והם כ-4,000 מבין חברי האקדמיה, לעולם לא יצביעו לסרט ששם את הדגש בישראל על הסכסוך.
"
זה מה שכתוב באתר הנ"ל – השאלה הגדולה
האם צריך סרט הכי טוב – או סרט מנצח
לדעתי היה צריך לשרוף 15% מהסרט הנ"ל
ואז רשף היה מרוויח הרבה כסף
שאלה:
האם פטריק סטוארט היה יכול להיות מועמד לשחקן המשנה אצלנו, או שיש תקנונים כאלה ואחרים שמונעים מצב שכזה?
אאל"ט,
רק מי שמחזיק באזרחות ישראלית יכול להיות מועמד. מאותה סיבה גם פסלו מועמדות עבור דני יוסטון האמריקאי בסרט "פלייאוף".
קטן השלם מסך חלקיו
באמת צעד תמוה של האקדמיה. איך יכול להיות שכל דבר בסרט טוב אבל הסרט לא? הוא הרבה יותר טוב מ"לצוד פילים", ועל שאר הסרטים האלה לא שמעתי בכלל. בכל מקרה, אני מנבא לו הצלחה בחלק משאר הקטגוריות. אם הוא לא זוכה במוזיקה אני אוכל את הכובע שלי!
נ.ב. יובל שרף?!
זה לא נכון.
ש"האקדמיה חושבת שהכל היה מצוין בסרט, חוץ מהסרט" כמו שרד ציין רק בגלל שהוא מועמד בכל הקטגוריות חוץ מהסרט. זה אומר שהכל מצוין בסרט אבל למרות זאת הסרט הוא לא מחמשת הטובים. זה לא אומר שהוא גרוע. זה לא אומר שהוא לא מצוין. זה לא אומר הרבה על טיב הסרט עצמו. חוץ מזה שיש חמישה סרטים אחרים טובים יותר. וזה הגיוני לגמרי, לדעתי. חריג, ואני מניח שזה לא המקרה פה (ואני כן מאמין שזה טמטום של האקדמיה) אבל הגיוני, בכל זאת.
נדמה לי שחל בלבול בין המועמדויות לפרס אופיר
לבין המועמדויות למלכת היופי/חן/מיס בת-ים
אם ככה, אמסלם בטוח זוכה
כי כולם אוהבים את ריימונד!….וואו, צרצרים לא מספיק פה. *הכניסו כאן את מה שלא שומעים כשצרצר מספר בדיחה גרועה*.
זה פחות גרוע ממה שחשבתי
הסרט אלים לא רק יחסית לסרטים ישראלים ושונה מכל מה שהיה עד עכשיו בישראל.
כמו שטרנטינו לא מקבל כל כך הרבה מועמדויות וזכוית באוסקר, ציפיתי שגם פה זה יהיה. "כלבי אשמורת" לא היה מועמד אפילו לאוסקר אחד. "ספרות זולה" היה מועמד ל-7 וזכה רק בפרס אחד, כשאני מתערב שלדעת הרוב הגדול של האנשים הוא יותר טוב מ"פורסט גאמפ" שהפסיד לו את פרס הסרט.
ציפיתי כבר שייתנו לו רק מועמדות לדברים "קטנים" כמו איפור, מוזיקה או עריכה, אבל הוא קיבל מועמדות כמעט בכל קטגוריה.
יותר טוב מפורסט גאמפ???
"צ'אק נוריס,יש לך משימה"
"כן המפקד"
"מישהו זלזל בפורסט גאמפ,חסל אותו"
כן, לדעתי "ספרות זולה" יותר טוב מ"פורסט גאמפ"
אלו סרטים שונים לגמרי, אבל אני אוהב את "ספרות זולה" יותר.
אבל בכל מקרה, לפי IMDB, ל"ספרות זולה" יש ציון 9.0 עם כמעט 800 אלף מצביעים, ול"פורסט גאמפ" יש 8.7 עם כמעט 700 אלף מצביעים. גם המצב של "פורסט גאמפ" מעולה, אבל של "ספרות זולה" יותר טוב.
בבקשה להפסיק להביא מדדים מIMDB
ספרות זולה סרט טוב יותר, גם לפי דעתי.
אבל IMDB מלא בטיינג'רים אמריקאים שחושבים שנולאן הוא הבמאי הכי טוב אבר בגלל שיש לו כל כך הרבה סרטים ב250, ושלאהוב את פול תומאס אנדרסון עושה אותם לאותנטים.
לסרט כמו מיסייה ורודו יש 7.8 ולמלחמת הכוכבים יש 8.8, אז מה.
גם אני לא תמיד מסכים עם IMDB
אבל כתבתי בתגובה למעלה "רוב האנשים", ו-IMDB הוא עדיין הדרך הכי טובה לדעת מה הדעה של רוב האנשים על סרט (באיזה עוד אתר תמצא 700-800 אלף אנשים שדירגו את שני הסרטים? אני יודע שזה לא מחייב שכל אחד מהם ראה את הסרט, אבל זה כן מדד).
מעפ''ג,מעפ''ג
ראו 2 תגובות למטה (כרגע)
מה שמבאס הוא
שחוסר המועמדות מבטלת כל סיכוי קטן שהיה לסרט לייצג אותנו באוסקר.
שום סרט לא מתעלה על פורסט גאמפ
מעפ"ג
אחרי שהתרגלתי לגלגול הנוכחי של עין הדג,
הגרפיקה של האתר הראשון נראית פשוט מחרידה! האמת היא שלא צריך להגזים, הגרפיקה הייתה בסדר גמור לתקופתה. ומילון עין הדג השלם זה אחד התיעודים המצחיקים ביותר למה שהיה שם פעם. מה שאנשים מסוימים היו קוראים לו "הווי", מילה שאף פעם לא הבנתי למה מישהו ירצה להשתמש בה.
וכן, זה עוף טופיק לחלוטין, אבל זה פשוט היה רגע של "נוסטלגיה" בשבילי לאתר הישן. גם את המילה הזאת אני לא אוהב. את פורסט גאמפ, לעומת זאת, אני מאוד מאוד אוהב, ואת ספרות זולה עוד לא ראיתי, אז בינתיים מבחינתי הוא בהחלט מתעלה עליו.
זה באמת מגוחך שזה המקרה
אבל מה שמגוחך אפילו יותר הוא שאני לא יכול להגיב בעצם על (כמעט) אף סרט שמועמד כאן – למעט "לצוד פילים" אף סרט מהמועמדים בקטגוריה הראשית עדיין לא הופץ, בקטגוריית הבימוי אף סרט לא הופץ והמצב לא שונה במיוחד בקטגוריות האחרות, ראשיות או לא.
זה אבסורד שסרטים שמועמדים לפרס הכי חשוב בקולנוע הישראלי לא מקבלים את ההזדמנות לצאת לקולנוע ולהיות נצפים על ידי מי שאינו חבר אקדמיה.
הנה אני מסכים איתך בדקה ורבע
http://e.walla.co.il/?w=/6/2669692
זה הרושם שיש לי בשנים האחרונות
הפסקתי לכתוב בבלוג שלי על פרסי אופיר, כי הרגשתי שזה פרס של תעשיה שמתנהלת בתוך בועה. הקשר היחיד עם הקהל הוא שהזוכה הוא לרוב סרט שכבר שמענו עליו שהוא ממש טוב. אני כותב "שמענו", כי בזמן הכרזת המועמדים, הזוכה הצפוי בדרך כלל הוצג בעיקר בפסטיבלים וטרם נחשף לקהל הישראלי. יש יוצאי דופן, כמו "ואלס עם באשיר" ו"הערת שוליים" שהופצו לקולנוע לפני הכרזת המועמדויות, אבל ברוב המקרים, אנחנו קודם שומעים שסרט מועמד או זוכה באופיר ורק לאחר מכן, יכולים בכלל לשפוט איך הוא ומה דעתנו על הזכיה. זה לא כמו באוסקר, שסרטים חייבים להיות מופצים מסחרית לפני הכרזת המועמדויות ושהאולפנים מטפטפים נתונים וקטעים מתוכם כדי לעורר את בלוטות הטעם ולעודד את סיכויי הזכיה שלהם. נדמה כאילו 99% מהדיבורים על המועמדים לפרס אופיר, נעשים הרחק מעיני התקשורת.
השנה, חזרתי לכתוב קצת על המרוץ, אבל היה לי ברור שהמידע הזמין לי הוא אפסי ביחס למה שבאמת מתנהל בין הקרנות האקדמיה. מי שלמעשה היה בהקרנות אקדמיה יצחק מהנאיביות בתחזיות שלי. ההנחה שלי הייתה שמי מפחד מהזאב הרע ובית לחם הם המועמדים המובילים, כי הם זוכים לחשיפה בינלאומית וכי… ככה כתוב בסריטה. למעשה, בפוסט השלישי והאחרון שלי על המרוץ, פשוט הפנתי לסריטה שמסקרים את המרוץ בתוספת הכרות עם הסרטים עצמם. הכותבים שם הגיעו להקרנות מיוחדות ומסוגלים להביע את דעתם על כל סרט. אני לא יכול לעשות את זה כי גם את מי מפחד מהזאב הרע, ראיתי בסך הכל שבוע וחצי לפני בכורתו הארצית (וזה מאוד נדיר שאני רואה סרט ישראלי בהקרנה לא מסחרית).
אני חושד שבקרב חברי האקדמיה הישראלית מתקיים אותו הלך רוח שקיים אצל מבקרים רבים בארץ. מאוד אוהבים סרטים, אבל רוצים את האקסקלוסיביות והיוקרה. הקהל מקלקל את זה, הוא מביע דעה רק אחרי שהסרט יוצא ולא מאפשר את אותו מרחב לדון בסרט ולשפוט אותו בלי הפרעה. הקהל גם פחות מתוחכם, הוא אוהב סרטים של רשף לוי ואבי נשר ומתעלם מיוסף פיצ'חדזה ויונתן גורפינקל. פחות כיף ללכת לפי הקצב של המפיצים ויותר מעניין לשפוט סרט שאף אחד כמעט לא יכול לומר שאתה אידיוט כי אהבת/שנאת אותו.
אתה לא לבד.
אף אחד לא יודע מי מוביל ומי לא, גם לא חברי האקדמיה עצמם.
יפה אמרת
(ל"ת)
הדוגמה של כוכב נולד היא מצוינת
וממחישה היטב את הבעייתיות.
שאלה
יהיה השנה את "הכה את האופיר"?
(שנה שעברה הגעתי למקום ממש נמוך)
כמה שאלות
1)מה ההבדל בין עיצוב פסקול לבין מוזיקה?
2)לפי ויקי,חברי האקדמיה הם
אז מה הם הקריטריונים לחברות באקדמיה?אם מישהו יודע,אשמח לשמוע.
ואיך המועמדות היחידה שסרט לא מקבל היא לפרס הסרט?הוא הצטיין בכל מרכיב בנפרד?איזה מין פרס מיותר זה הליהוק?ואם רוב הסרטים בכלל לא הוקרנו מסחרית,אז מה אכפת לי?
אני באמת מנסה להסתכל על הפרס הכי נחשב בקולנוע הישראלי באור לא מגוחך,וזה פשוט לא הולך לי.
בקשר לקטגוריית הליהוק
לא יודע עד כמה היא מיותרת,
יש הרואים בה עבודה אמנותית לכל דבר (ויש כאלה שפחות)
אגב, בארה"ב הקטגורייה הזו יותר שנוייה במחלוקת
מי אמור לקבל את הפרס הזה בכלל?
לבמאי, שלגדולים מביניהם יש שליטה על צוות השחקנים שעובדים איתם? למפיקים? למלהקים שבטח היו אחראים יותר על תפקידי המשנה? אולי, כמו במקרה של הזאב הרע, לשחקן שרדף אחרי הבמאי ברחוב, קילל אותו ודרש להשתתף בסרט הבא שלו?
למעשה, כל כך הרבה קטגוריות מושפעות מהבמאי, שאני נוטה ליחס לו הרבה מהקטגוריות האחרות: קל מאוד לזהות סרט של ווס אנדרסון, מישל גונדרי או מייקל ביי לפי העריכה והצילום, בלי קשר לזהות הצלם והעורך. אפילו המשחק מאוד מושפע מהבימוי – עובדה שדיוויד או ראסל מוציא מהשחקנים שלו, גם הפחות מוערכים מביניהם, הופעות נהדרות.
מי השחקן שרדף אחרי הבמאי ברחוב?
לא נתקלתי בסיפור הזה עד כה, סתם סקרנית…
בשיחה שהיתה עם קשלס ופפושדו בסינמטק חולון הם אמרו שליאור אשכנזי נתקל באחד מהם ברחוב לאחר ש"כלבת" יצא כבר, ודרש להופיע בתפקיד גדול יותר בסרט הבא שלהם. התפקיד של אשכנזי ב"מי מפחד מהזאב הרע" נכתב במיוחד בשבילו.
במקרה של ליאור אשכנזי, אני יכול להאמין
ראיתי אותו הולך פעם ברחוב עם חולצת "אני פילולוג" ולהקרנה של הזאב הרע במוזיאון תל אביב, הוא הגיע עם מכנסיים קצרים וישב בקהל. הוא כנראה לא מתבייש למשוך תשומת לב במקומות ציבוריים.
כמו שחקן?
(ל"ת)
כמו בן אדם שאוהב למשוך תשומת לב.
לא כל השחקנים כאלה.
(אגב, אני דווקא חיבבתי את ליאור אשכנזי. הוא נראה לי (לפחות מהדברים שלו במוזיאון תל אביב בהקרנה של סריטה) כמו בן אדם שההצלחה לא עלתה לו יותר מדי לראש, וברגעים שכן הוא מתייחס לעצמו בהומור – אחרי ההקרנה אחד הבמאים אמר שזאת חוויה אחרת בשבל הצופה האירופאי לראות שחקנים לא מוכרים, בהשוואה לצופה הישראלי. אז אשכנזי אמר שדווקא אותו מכירים מ"ללכת על המים" שגם היה בינלאומי, ואז התחילו למנות בפאנל את הסרטים הבינלאומיים שהוא הופיע בהם. וזה היה באופן הכי לא מתנשא, אלא מודע לעצמו עם חיוך. אני בעדו.).
מי אמר שאני לא מחבב אותו?
הרגע בו ראיתי אותו עם חולצת "אני פילולוג" הוא אחד הרגעים האהובים עלי מאז שעברתי לשכונה. יש בארץ מעט מאוד אנשים מפורסמים כמו ליאור אשכנזי שלא נלחצים מהחשיפה ולא מנסים לשמור על דיסטנס. הוא לא מפחד למשוך תשומת לב, כי הוא נהנה להיות אנטי-זוהר ואני מעריך את זה.
ברור שהמלהקים
ואגב, הם ממש, אבל ממש לא אחראים רק על תפקידי משנה, אלא גם על הראשיים.
ממליץ בחום לצפות בסרט ׳המלהקת׳
הוא מדבר בדיוק על הנושא הזה – כמה משמעותית ולא מוערכת העבודה של המלהקים, ואיך איגוד הבמאים מונע מהאוסקר לתת להם פרס בטענה שהם אחראים על השחקנים.
הסרט ישודר בשני הקרוב ביס דוקו.
עיצוב פסקול
זו לא הלחנה, זה עיצוב של הדיאלוגים והאפקטים הקוליים,
ובקשר לקריטריונים, מספיק להכנס לאתר של האקדמיה הישראלית לקולנוע ולראות את תנאי הקבלה.
זה אמור לבוא בתגובה ל-המפטי
(ל"ת)
לצורך העניין
עיצוב פסקול הוא המקבילה האופירית לקטגוריות מיקס הסאונד ועריכת הסאונד של האוסקר.
זה לא ״האקדמיה״ חושבת
זו השיטה. כש-900 אנשים צריכים לבחור סרט אחד בלבד בכל קטגוריה, רבים יצביעו לסרט שלהם או לסרט שהם קשורים אליו או לסרט שהם הכי הכי אוהבים. סרטים שהם אהבו ולא נפלו לקטגוריות האלה יקבלו את קולותיהם בקטגוריות משנה, שגם בהם צריך להצביע רק למועמד אחד. בגלל זה קטגוריית הבימוי נראית כמו קטגוריית פיצוי.
אם אני לא טועה
(אין פרוט על כך בתקנון פרסי אופיר), בכל קטגוריה מצביעים לחמישה מועמדים ולא לאחד. זה מקובל בטקסים כאלה בכדי להבטיח מספר מינימלי של מועמדים.
אתה טועה
זה אכן מה שמקובל ברוב התחרויות, וגם מה שהכי נכון וצודק, אבל לא מה שקורה באופיר.
אני כבר הבנתי שהאקדמיה היא שטות אחת גדולה
בעיקר בארץ אבל לפעמים (אבל רק לפעמים) גם בארה"ב.
ז"א איך מי מפחד מהזאב הרע לא מועמד לסרט הטוב ביותר? ולצוד פילים כן?
לא טרחתי לראות לצוד פילים כי כל אדם שני קטל אותו בביקורות ומי מפחד מהזאב הרע פשוט מעולה מכל בחינה.
חבל.
שאלת תם
"לרדת מהעץ" נחשב גם הוא לסרט שיכל טכנית להיות מועמד? ואם כן, באמת לא מצאו לנכון לתת לו שום מועמדות?
הוא היה מועמד בשנה שעברה
היו לו כמה מועמדויות:
שחקן (גל תורן), צילום, תסריט, עריכה וליהוק
http://www.fisheye.co.il/ophir_nominations_2012/
האם תוכל לכתוב מה דעתך על הסרט?
משתמע מתגובתך שצפית ב"לרדת מהעץ", ונראה שאפילו חיבבת. אשמח לשמוע מה דעתך עליו, אם מתאים לך לפרט (אני טרם צפיתי בו, אבל על פניו הוא נראה מעניין למדי, ואני זוכרת לגור בנטוביץ' חסד נעורים מאז "הכוכב הכחול"). תודה!
צפיתי, אהבתי, ממליץ לך לצפות
את הכוכב הכחול דווקא עדיין לא ראיתי.
לרדת מהעץ הוא סרט שהתפספס ממש אצל הקהל לדעתי, וחבל. זה סרט עם לב גדול שמסופר בצורה מקורית ועשוי עם הרבה אהבה. קצת קשה לי לפרט ממרחק הזמן, אבל אשמח לדבר עליו אחרי שתצפי בו.
מי מפחד מהזאב הרע
הביקורת של יעל שוב בטיים אאוט על מי מפחד מהזאב הרע מסבירה למה הסרט מועמד לכל כך הרבה פרסי אופיר, אך לא לפרס הסרט http://digital.timeout.co.il/activemagazine/welcome/timeout_563.asp
למה?
אני לא ראיתי שם הסבר.
לדעתי ההסבר הוא פשוט ומעצבן: התחרות על פרס הסרט הטוב ביותר היא התחרות על הסרט שיישלח לאוסקר, ומכיוון שיש תפיסה (בצדק או שלא בצדק) שסרטים אלימים לא מצליחים באוסקר, המצביעים ביודעין בחרו בסרטים אחרים. מה שבפעם המי יודע כמה מצביע על העובדה: "הסרט המתאים ביותר לאוסקר" ו"הסרט הטוב ביותר" הם לא אותו הדבר, ואין סיבה שהם יאוחדו לפרס אחד.
לפי מה שהבנתי
הסרט מאוד הרשים אותה בכל האספקטים המקצועיים, אבל היא לא יכולה להמליץ על סרט כל כך אלים.
מצב דומה לדעתי למה שהרגישו חלק גדול מחברי האקדמיה.
ההסבר שלך הוא גם נכון למרבה הצער, וגם ההסבר שאידן כתב באחת התגובות למעלה הוא נכון (שניתן לבחור רק סרט אחד גם בשלב המוקדם).
אה, נכון, גם זה הסבר אפשרי.
(ל"ת)
זה לא קצת עצוב
שהאירוע שאמור להיות השיא לתעשיית הקולנוע הישראלית נהפך ללא יותר מ"תחרות" זולה למי ישיג את ה*אפשרות* להתחרות על האוסקר בקטגוריה *שולית*?
אני רואה את "פלאות" צועמד רק בקטגוריה אחת, יובל שרף,
מה הקטגוריה השנייה?
בלי קשר, פלאות הוא יופי של סרט. אם המועמדויות היו מפורסמות כשהוא טרי בתודעה שלנו, היה כעס רב סביב היעדרו.
אני קורא לאקדמיה לעשות סולחה עם אבי נשר.
הוא מועמד גם על האיפור
חוסר החיבה של האקדמיה הישראלית לאבי נשר הוא לא דבר חדש. הסרט היחיד של נשר שהיה מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר הוא "פעם הייתי" ואבי נשר היה מועמד עליו רק כמפיק.
חוסר החיבה *המוצדקת*...
(ל"ת)
למה מוצדקת?
על רקע אישי? אפשר לדעת יותר על הנושא?
מוצדקת כי הוא במאי בינוני
שיוצר סרטים בינוניים. פעם עוד אמרו שכן צריך לתת לו איזשהו יחס כי בכל זאת לסרטים שלו יש רמת הפקה מרשימה ביחס לסרטים ישראלים אחרים, אבל גם זה כבר לא נכון כשיש לנו סרטים כמו "בופור" ו"מי מפחד מהזאב הרע" (שבניגוד לסרטים של נשר הם גם סרטים טובים של ממש).
יהיה "הכה את האופיר" השנה?
(ל"ת)
נראה שלא.
באמת שהייתי שמח, אבל במצב המגוחך הזה שבו בשום קטגוריה לקהל לא היתה אפשרות לראות יותר מאחד או לכל היותר שניים מהמועמדים, אני לא רואה בזה טעם. לקהל אין שום כלים, בסיס או עניין לניחוש, לי אין שום יכולת לפרסם ניתוח של הסיכויים (מלבד לצטט את יאיר רוה או את "סריטה"), וכל ניחוש כאן לא יהיה יותר מרולטה.
אבי נשר והאקדמיה
האקדמיה לקולנוע מורכבת מאנשים שקשורים ועובדים בתעשייה. אבי נשר הוא במאי שממש לא נעים לעבוד איתו ובגלל זה הוא לא מקבל הרבה מועמדויות. בנוסף חזה הסרטים שלו לא משהו…
חבל מאוד שחברי האקדמיה עובדים ככה,
ובמקום להצביע לפי מה שהם באמת חושבים על הסרט הם מצביעים לפי הקשר שלהם עם הבמאי. בנוסף זה שהסרטים שלו לא משהו…