ביקורת: שומר הברים

אף אחד לא שם אותו בפינה. רגע, רימייק לא נכון.

"שומר הברים" בקלות היה יכול להיות עוד סרט מיותר שצובר אבק דיגיטלי באפליקציה של אמאזון פריים: זה רימייק שביים דאג לימן – במאי שעשה דברים מוצלחים יותר ופחות ושאני בסך הכל מחבב, אך הוציא בתקופת הקורונה שני סרטים ממש גרועים ("כאוס מהלך" ו"נעולים"). אני שמח לדווח שהחששות שהיו לי התפוגגו במהרה, ושהסרט מצטרף לרשימת המוצלחים של לימן: הצילום של איי הפלורידה קיז עושה חשק לצאת לחופשה שם, סצינות המכות מבוימות לעילא עם צילום סוחף שממש מכניס אותך לתוך הקרבות, והעיקר – המחויבות של הסרט לא לקחת את עצמו ברצינות (כמעט) לכל אורכו.

העלילה עוקבת אחר אלווד דלטון (ג'ייק ג'ילנהול), מתאבק UFC לשעבר שכיום עסוק בלהשתכר ולחפש דרכים מהירות להשיג כסף בשביל עוד שיכר (וכן, תקרית מהעבר שלו נחשפת בפנינו לאורך הסרט, אבל לא קשה לנחש מה היא כבר בהתחלה). הוא מקבל הצעה מאישה בשם פרנקי (ג'סיקה וויליאמס) לעבוד בבר בבעלותה בתור המבוגר האחראי (מהסוג שמעיף בליינים בעייתיים החוצה, לא כזה שנשאר פיכח ומסיע אותם הביתה. לפחות לא כל פעם), מכיוון ש – אם לעשות פרפרזה לתרגום של הפתיח של "נסיך המדליק מבל אייר" – כמה טיפוסים מהסוג המפוקפק מופיעים שם מדי לילה ועושים קצת ברדק. דלטון מקבל את ההצעה, ועם הזמן נגלה את הסיבה האמיתית לבלגן שהולך שם.

זה נשמע רציני, אבל כאמור זה לא ממש כך. בסצינה שבה דלטון מוצג, למשל, נראה שהוא עומד להפגין את כישורי ההיאבקות שלו, אך היריב שלו מיד פורש בבהלה. כשהוא נלחם בחבורת אופנוענים שמציקה לאנשים בבר, הוא מתחיל את הקרב בלסטור לכל אחד מהם בנפרד. הנבל (בילי מגנוסן) אף פעם לא מוצג באופן מאיים, פשוט כי הוא נפו-בייבי בכיין שמשלם לאנשים אחרים לעשות דברים בשבילו, ובסצינה הראשונה שלו הוא נוזף בבריונים שלו בזמן שחצי מהפנים שלו מכוסות בקצף גילוח. בקיצור, זה סרט טיפשי בקטע טוב, והוא מודע לכך.

את המודעות הזה מגלם היטב ג'ילנהול – שהסרט הזה הוא המופע שלו. מה שמעולה כי הוא ממשיך פה רצף (בהנחה ואתם גמישים עם המושג וזורמים אותי על זה ש"אמבולנס", "ספיידרמן: רחוק מהבית" ו"מסור חשמלי מקטיפה" הם התפקידים האחרונים שלו) של הופעות אנרגטיות שמראות שהוא אחד השחקנים היותר מבדרים שעובדים כיום. לעומת זאת, יש לא מעט טענות על דמות נבל נוספת בגילומו של המתאבק קונור מקגרגור. מעולם לא צפיתי ב-UFC (הייתי יותר טיפוס של WWE) ואין לי מושג אם מקגרגור הוא מתאבק טוב או לא. אני יכול להגיד שהוא בהחלט לא שחקן טוב או אפילו בינוני, לפחות על פי הסרט הזה. אני אפילו לא בטוח אם מקגרגור בכלל ניסה לשחק פה, או פשוט עמד וחזר אחרי מה שאמרו לו להגיד במבטא אירי כבד, כמו לפרקון גדול, שרירי ומסטול. האם הסרט היה משתפר אם היו מלהקים מישהו שכן יודע לשחק? כנראה. אבל כאמור, זה סרט טיפשי מיסודו, וההופעה של מקגרגור – מגוחכת וחובבנית ככל שתהיה – לא מאוד הפריעה לי. ניכר שהוא בהחלט נהנה, והרי בשביל זה כולנו כאן, לא?

בנוגע לשאלת הרימייק, יש אולי בעיה. הבעיה היא שאין לי שום נוסטלגיה או רגשות עזים לכאן או לכאן כלפי "שומר הברים" המקורי. צפיתי בו לראשונה לפני כמה שנים, והוא סרט בסדר גמור עם כמה שורות משעשעות. לכן מבחינתי, הסרט הזה הוא שיפור עצום – אבל אולי יש מישהו שהסרט המקורי יקר לליבו שיתלונן שהרסו לו את הילדות או משהו כי בתפקיד הראשי החליפו גבר לבן בלונדיני בגבר לבן לא בלונדיני. טרלול פרוגרסיבי, אני אומר לכם.

אם יש בעיה אמיתית עם הסרט זה שהייתי מעדיף לראות את הסרט הזה על מסך גדול – הוא כיפי ומוצלח, ואני לא יודע למה סרטים כמוהו נזרקים לסטרימינג וסרטים אחרים נגנזים לחלוטין, ואילו ביזיונות כמו "שובו של ג'יפרס קריפרס" מוקרנים בקולנוע בלי בושה. כולי תקווה שבעתיד יותר סרטים כיפיים יגיעו לקולנוע במקום להיבלע בשירותי סטרימינג. עד אז, בהחלט כדאי לכם לראות את הסרט החדש של דאג לימן, גם אם על מסך קטן.