מתקפת טריילרים מהחלל החיצון

'זה צעד קטן לאדם וצעד מאוד כואב אם דורכים יחפים על לגו'

זמנים קשוחים באל רויאל

יש במאים כמו דני וילנב או וודי אלן שכנראה לא ישנים יותר מדי ומוציאים סרטים חדשים בקצב מסחרר, ויש כאלה שמעדיפים לקחת את הזמן שלהם. דרו גודארד הוא מהסוג האחרון. עברו שש שנים מאז סרטו הראשון ("בקתת הפחד"), במהלכן הוא העסיק את עצמו בטלוויזיה ("דרדוויל") ובכתיבה ("לבד על המאדים") אבל עכשיו הוא חוזר סופסוף אל כסא הבימוי עם "זמנים קשוחים באל רויאל".

קצת קשה להבין מהטריילר את העלילה של הסרט מעבר ל"קבוצת אנשים מפוקפקים נפגשים במקום מפוקפק", ואני בהחלט מחשיב זאת כיתרון. הטריילר כאן הוא מסוג הטריילרים שלא חושפים יותר מדי ועדיין מצליחים לשכנע אותי לראות את הסרט, מצרך שהופך נדיר יותר ויותר.

אם בכל זאת אני יכול להסיק ממנו דבר אחד, זה שדרו גודארד חשב שבסרט הקודם שלו כריס המסוורת' היה עם חולצה יותר מדי והוא הרגיש צורך דחוף לתקן את זה.

ספיידרמן: ממד העכביש

אחרי טריילר ראשון יחסית מעורפל, הפעם אנחנו מקבלים קצת יותר מידע, וזה נשמע לא רע בכלל. אם לספיידרמן הלייב-אקשן יש יקום קולנועי, לספיידרמן באנימציה יש את המולטיוורס: מספר רב של יקומים מקבילים עם ספיידרמנים משלהם.

כבר כתבתי בפוסט של הטריילר הראשון שאני ממש לא מתחבר לאנימציה, ודעתי לא השתנתה. זה פשוט… לא יפה. השימוש באפקטים של חוברת קומיקס חמוד והעובדה שלורד מילר כתבו את התסריט מעודדת, אבל למה חלק מהשוטים של הסרט נראים כמו סרט תלת-מימד שמנסים להסתכל עליו בלי המשקפיים? אולי יש יקום במולטיוורס שבו האנימציה כאן קצת יפה יותר, אבל אצלנו זה סתם נראה מעפן.

ראלף ההורס 2

תראו, כשיצא הטיזר באמת הייתי מסוקרן לגבי הסרט, אבל הטריילר הזה הוריד לי את ההתלהבות. קודם כל, מה נסגר עם מופע העינוג העצמי הזה, דיסני? כל הטריילר הזה משדר וייב של נרקסיזם קיצוני .ואפשר לדבר רגע על מה לעזאזל עובר על הנסיכות כאן? ברור שהאנימציה התקדמה מאז שרוב הסרטים שלהן יצאו, אבל הן נראות שונה באופן מטריד: הפרצוף של פוקהונטס משונה, מואנה נראית הרבה יותר קרוב לאידיאל היופי, ומרידה נראית יותר חלקה וילדותית ופחות כמו הסקוטית הקשוחה שהייתה בסרט שלה. בקיצור, אני בהחלט מקווה שהאינטרנט שראלף ישבור יהיה גדול יותר רק מהאתר של דיסני.

אה, וכולם יודעים שחתולים זה סימן ההיכר של יוטיוב, ולא של טוויטר. מתחיל לתהות אם האנשים שעשו את הסרט היו אי פעם באינטרנט.

סרט לגו 2

איכשהו נוצר מצב שדווקא זה סרט האנימציה שאני הכי מצפה לו מבין אלו שבמקבץ הנוכחי. נכון שחיבבתי את "סרט לגו" הראשון, אבל לא התלהבתי ממנו יותר מדי ולא היה לו מחסור בבעיות. אבל האחד הזה נראה הרבה יותר מבטיח. מישהו יודע איפה קונים פצצת-לב כזאת? היא הדבר הטהור ביותר שראיתי מזה הרבה זמן ובא לי אחת כזאת ברגע זה.

האדם הראשון

מתבקש לעשות סרט על הנחיתה על הירח של ניל ארטמסטרונג. זה רגע היסטורי שמוכר בכל העולם, ו"צעד קטן לאנושות" וכו' וכו'. מה שלא מתבקש זה להציג את הסרט בצורה סופר-מותחת כאילו אנחנו לא יודעים איך זה נגמר. כלומר, טריילר, אתה מבוסס על אחד מהסיפורים הידועים בתבל. נא להתנהג בהתאם.

העניין הוא ש"האדם הראשון" זה סרט שאני מאוד מצפה לו, מדובר בסרט החדש של דמיאן שאזל ( ששני סרטיו הקודמים היו סרטי השנה שלי) אבל קשה לי להגיד שהטריילר הזה קנה אותי. אחרי שעשה סרט אחד סופר-אינטנסיבי וסרט אחד על מערכת יחסים, נראה שכאן יש מין שילוב שלהם, רק שכשאני יודע מראש מה יקרה זה לא כל כך מותח, ואני לא בטוח שאכפת לי ממערכת היחסים שמוצגת פה.

באמבלבי

המילים "סרט ספין-אוף ל'רובוטריקים'" יגרמו ללא מעט אנשים לפלוט אנחה ולגלגל עיניים. אחרי חמישה סרטים שבהם מייקל ביי הפך את המותג לסרטים מטומטמים להפליא ורועשים להחריד, האם מישהו באמת צריך ספין-אוף שהוא בעצם פריקוול? לא למדנו שום דבר מ"סולו"?

רק שבאופן מפתיע, זה נראה… לא רע? כלומר, שום דבר בו לא נראה טוב באופן מיוחד, אבל ביחס לאחרים הוא נראה הרבה פחות גרוע. הכיוון נראה כמו שילוב של "אי.טי" ו"ענק הברזל" ונראה שהסרט הוא בלי כל הקקפוניה שמביא איתו מייקל ביי. כנראה זה בגלל שהבמאי הפעם הוא טראוויס נייט, האיש מאחורי "קובו". היי, אולי במקום ספין-אופים תעשו סרט רובוטריקים בסטופ-מושן? נשמע לי הרבה יותר מעניין.

ליל המסיכות

חוק ידוע של סרטי אימה הוא שצריך לודא שהרוצח מת, אחרת הוא פשוט יחזור שוב ושוב. חוק ידוע נוסף הוא שגם שאתה חושב שסדרת סרטים מסוימת מתה, היא פשוט תחזור שוב ושוב. גם על "ליל המסיכות" החוק הזה לא פסח, ואחרי שבעה המשכים, ריבוט, ואז המשך לריבוט נראה שמגיע הסרט החדש בעוד סדרה שמסרבת למות, אבל במקרה של הסרט החדש הלכו הפעם על שיטה אחרת – סרט המשך ישיר לסרט הראשון, שמתעלם מכל ההמשכים שנעשו לו והתגליות שנחשפו בהם.

האמת? זה נראה ממש מוצלח. הסרט מחזיר את הנעימה המוכרת, את ג'יימי לי קרטיס בתפקיד האייקוני שלה ואפילו את השחקן של מייקל. ג'ון קרפנטר חוזר כמפיק ואת מלאכת הבימוי קיבל דייויד גורדון גרין, שבהחלט נראה שמנסה לגוון בפרוייקטים שלו (קצת קשה להאמין שהבמאי של קומדיית הסטלנים "פיינאפל אקספרס" עשה את הדרמה המרגשת "חזק יותר"). נראה שיש כאן שילוב של גורמים, אנשים ורעיונות שיכול לעבוד נהדר. אולי מייקל מאיירס, מחלוצי ז'אנר הסלאשרים, יצליח להחזיר עטרה לישנה היכן שהאחרים נכשלו.