ייאמר בזאת קבל עם ועדה שלו הייתי חבר אקדמיה, ומקבל לידי בימים אלה את טופס ההצבעה, בקטגורית "השחקנית הטובה ביותר" – זו שבה בתור ישראלי, בתור חנון, ובתור חלק מהקונצנזוס, הייתי אמור לסמן "נטלי פורטמן" בלי לחשוב פעמיים – לא הייתי מצביע עבורה. הקול שלי היה הולך לג'ניפר לורנס ב"קר עד העצם" ("Winter’s Bone" עדיין נשמע טוב יותר). לא שפורטמן לא היתה גדולה, חלילה, אבל ג'ניפר לורנס ענקית. אף פעם לא ראיתי לפני כן את השחקנית הכמעט ילדה הזאת, שהיתה בת 18 כשהסרט צולם, וקשה לי לתאר לעצמי אותה כשום דבר מלבד הדמות שלה בסרט הזה. היא חזקה, קשוחה, מפוחדת ומבועתת, לפעמים כולם ביחד, וכל פרס שהסרט הזה מקבל שייך קודם כל לה.
ג'ניפר לורנס היא רי, שחיה במה שאפשר היה לתאר בשיא האחים גרימיות כבית קטן בלב היער. אמא שלה לא מתפקדת ולא מדברת. אבא לא בסביבה. בשביל אחיה ואחותה הקטנים היא הדמות הסמכותית היחידה, ומישהו הרי צריך ללמד אותם מיומנויות בסיסיות לחיים כמו כביסה, או לצוד סנאים ולפשוט את עורם, כי כסף לאוכל לא בטוח שיהיה. היה אפשר לקרוא לזה בית הרוס, אבל זה בכל זאת בית. וגם אותו היא עלולה לאבד: השוטר המקומי מודיע לה שאבא שלה, שהשתחרר בערבות לא מזמן, לא התייצב למשפט, ואת הבית רשם כערבון. בקיצור, יש לו שבוע להגיע לבית המשפט, חי או מת, ואם לא יהיה שם – גם את הבית היא תאבד.
מעט מאוד מסופר על היחסים בין רי לבין אביה, אבל אפשר להבין שקרובים מאוד הם לא היו. היא לא מחפשת אותו כדי לזכות מחדש באהבתו ולא רוצה לנקום את נקמתו. היא צריכה אותו כמו שצריך חתימה על טופס ירוק. באזור מגוריה של רי ענף הייצוא העיקרי הוא קריסטל מת', וחיים שם כמה אנשים מפחידים מאוד ששומרים סודות באופן קפדני מאוד. מכיוון שאביה היה מעורב בעסק, האפשרות שגופתו המרקיבה מוטלת מתחת לאיזה עץ אינה בלתי סבירה, וכך גם האפשרות שרי תצטרף אליו אם תשאל יותר מדי שאלות.
קר מאוד במקום הזה. ומפחיד מאוד. ואני לא ממש יודע איך דברה גרניק עשתה את זה. אני יודע איך יוצרים מתח: יש רשימה ארוכה של טריקים קבועים ויעילים שקל לזהות. פריימים צרים, חללים סגורים, מוזיקה מאיימת. "קר עד העצם" לא עושה כמעט שום דבר מכל הדברים האלה, אבל הרגשת המועקה והאיום בו היא מוחשית לחלוטין. ברור שהעלילה מחייבת את רי לדחוף את האף למקומות מסוכנים, ובדרך כלל זה לא היה מאוד מדאיג אותי כי בתור גיבורת הסרט שלומה מובטח עד הסצינה הלפני-אחרונה לפחות. אבל כאן, יותר מבכל סרט אימה מהזמן האחרון, התחשק לי לצעוק עליה "תברחי! תברחי!!".
"קר עד העצם" מתרחש בהרי האוזרק, אזור עני ואומלל של ארה"ב שרוב תושביה מעדיפים להתעלם מקיומו ובצדק. מהרבה בחינות זה מזכיר את אותם סרטים שמגיעים מאיראן או בנגלדש, מתעדים את עליבות החיים שם ותמיד נותנים לי קצת הרגשה לא נעימה כאילו הם נועדו למרוק מצפון של הצופים המערביים: נראה קצת סבל אנושי נורא, נבכה קצת ואז נאכל משהו בארומה. וכמוהם, הסרט מנסה לסייע במשהו למצב בעצם העובדה שהוא מעלה למודעות את קיומו של המקום הזה. אבל הוא לא חוגג על האומללות של הגיבורים שלו או מתרפק עליה. התושבים מקבלים את המצב כמו שהוא, כי זאת המציאות שהם מכירים, ומתמודדים עם מה שיש. הם לא רואים את עצמם כמסכנים ולא מצפים לרחמים שלכם.
זה גם לא אחד מסרטי "פיסת החיים" שמרגישים שזה מתחת לכבודם לסגור את הסיפור בדרך כלשהי – יש פה התחלה, אמצע וסוף. ובכל זאת, מבחינת עלילה הוא מתסכל. אפשר לקרוא לו סרט מתח, וזה יהיה נכון: כמו בכל סרט בלשי, יש פה גיבורה שחוקרת היעלמות מסתורית, ויש גילויים ותוצאות. אבל זה לא קורה עם הגיון של סרטי מתח, שבהם כל רמז מוביל לרמז הבא ואתם כצופים צריכים לנסות להשלים את התמונה. במשך הרבה זמן רי מסתובבת בין מבויים סתומים, מחפשת תשובה ולא מוצאת, וגם כשהן מגיעות בסוף – הן לא פותרות שום דבר. אין קתרזיס ואין מוסר השכל. מה בעצם לקחתי מכל זה? מה למדנו? כלומר, חוץ מזה שצריך לגגל את השחקנית הזאת ולגלות מה היא עומדת לעשות בעתיד? למרות שהוא לא חסר עלילה, זה למרות הכל בעיקר "סרט אווירה" – אווירה קרה, קודרת ומאיימת שתגרום לכם לנשום לרווחה ביציאה מהקולנוע.
מסכים עם כל מילה
סרט מצוין שלא רואים כל יום, רצוי לציין שהבימוי ממש טוב.
לא יצאתי מאוכזב מהסרט, זה בטוח.
אני חושב שכבר אמרו את זה כאן איפהשהו:
ג'ניפר לורנס תהיה מיסטיק הצעירה בריבוט של אקס-מן.
לא יודע עד כמה הם ינצלו את יכולות המשחק שלה, אבל הנוכחות שלה בטח לא תזיק לסרט.
מעניין
בנית לי סיפור מתח עם טוויסט בעצמך.
ששמעתי על הסרט, הנחתי שהוא יהיה עשוי נורא טוב, אבל עם עלילה שיהיה לה קשה מאוד לכבוש אותי.
חיכיתי לשמוע את דעתך.
כשהתחלתי לקרוא את הביקורת דרך מסך הפלאפון שלי (ע"ע: דברים לעשות כשכבר משעמם לראות בעבודה את אותו הסרט בפעם האלף), לאט לאט התחלתי לחשוב שהסרט הוא הרבה יותר ממה שחשבתי.
אז הגיעה הפיסקה האחרונה.
קשה לי, קשה לי עם הסרטים האלו שהם נורא נורא יפים ומעניינים ואז יוצאים עם תחושת החמצה ("סרט לבן" כדוגמה).
אני לא יודע, לראות בדויד?
לא התלהבתי
סרט לא רע, אבל דיי אוברייטד לטעמי. בהחלט לא רואה סיבה להרעיף עליו מחמאות כמו רוב המבקרים. יש בו כמה סצינות חזקות וכמעט בלתי נשכחות לצד סצינות מיותרות ונצלניות. בסך הכל אני חושב שזה סרט ששווה צפייה, אבל יש בו הרגשה של החמצה- הוא היה יכול להיות טוב יותר (בעיקר מהפן הסיפורי, ולכן אני גם דיי מקבל את האמירה שזה "סרט אווירה").
ג'ניפר לורנס שחקנית טובה,
אבל לצערי הכל מסביבה כל כך משמים ומשעמם. כמה אפשר לראות שחקנית משוטטת מנקודה א' לנקודה ב' לנקודה ג' לנקודה ב' לנקודה א' לנקודה ב'… כל הזמן חיכיתי שהסרט כבר יתחיל, אך לשווא.
סרט נחמד
הוא הצליח להיות מותח אבל גם משעמם. סך הכל שווה צפיה, אבל לא נפלתי ממנו, ובהחלט הרגשתי שהוא אובר-רייטד. וגם מי שגילם את ת'אמפ מילטון שיחק בצורה פושרת למדי.
מה שמעניין אותי הוא: האם זה באמת אפשרי שמישהו יתן את הבית שלו בתור ערבות?
מהפייבוריטים שלי באוסקר הנוכחי. גם ג'ניפר לורנס, יותר מנטלי פורטמן.
כתבתי עליו קצת גם כן לאחר הצפיה:
http://2nd-ops.com/tomer/?p=4882
הסרט מרשים מאוד. קר, אכזרי ומרגש. מועמד מוצדק מאוד לאוסקר.
אבל גם הצפיה בו לא עונה על השאלה שמתעוררת עוד לפני שצופים בו:
מה משמעות השם "Winter's Bone" ?.
יכול להיות שזה איזשהו ביטוי אמריקני עלום? מישהו יודע?
פירוש השם: "מתנת חורף"
http://en.wikipedia.org/wiki/Winter%27s_Bone
זה כתוב בעמוד שקישרת אליו? לא מצאתי שם התייחסות לזה.
(ל"ת)
אני די בטוח שההסבר הופיע שם לפני כמה שבועות.
מצד שני, ערכים בויקיפדיה נוטים להשתנות לפי גחמה. יכול להיות שההסבר נערך החוצה כי הוא לא היה מגובה ברפרנס מקובל.
כאן הוא עוד מופיע:
http://www.imdb.com/title/tt1399683/faq
(וזה יכול להיות גם "ברכת חורף").
סרט נפלא!
אני באמת לא זוכרת מתי בכיתי כל כך הרבה בסרט, ועוד סרט שממש לא סוחט רגש בכח.
מותח, מרגש, מבויים פשוט מדהים.
תסלחו לי,
אני הולכת לקנות עוד כמה חבילות טישו.
סרט מצוין
משחק טוב מהרבה דמויות בקאסט. מלבד לורנס שבאמת הצליחה לבנות דמות מורכבת ומרשימה, ג'ון הוקס (טירדרופ) ודייל דיקי (מיראב) נתנו גם הם הופעות חזקות.
האווירה והצילום היו מאוד מיוחדים. אני כבר רוצה לראות את הסרט פעם שניה, אבל ניתן לו קצת זמן לשקוע.
לא אהבתי.
כל התגובות בדף ואפילו הביקורת אומרות שזה היה סרט מתח, וזה די הפליא אותי לאחר הסרט. באמת, היה אמור להיות שם מתח? אני לא הרגשתי שהיה שם מתח, העלילה דלה עד לא קיימת והסצינות מורטות העצבים בעיקר מרטו לי את הסבלנות ושיעממו אותי למוות. יש הרבה דברים מעולים בסרט; המשחק של רוב המעורבים (ג'ניפר לורנס טובה, אבל כל השבחים האלה? דיילי דיקי הייתה ממש מעולה והילדים הם כשרונות יוצאי דופן), הצילום נהדר, האווירה מגעילה ומדוייקת כנראה. אבל בתור סרט משהו לא עובד בו. כי כן הרגשתי שרי היא בחורה שלא יקרה לה כלום, ותמיד תעשה ותאמר את הדבר הנכון. כי מרוב אווירה קרה ומנוכרת וחוסר רצון להיות בסרט הזה לא היה אכפת לי מי מת או מי נהרג או מה הולך לקרות במקום המגעיל הזה (חוץ מהילדים הקטנים שהיו נהדרים). כי לא קורה כלום בסרט הזה במשך הרבה מאוד זמן, ובחצי שעה הראשונה שלו הרגשתי כאילו אני צופה בתוכנית טבע על חייהם של תושבי המקום.
אה, ואם אתם רואים את הסרט בלי תרגום, תדעו שאי אפשר להבין מילה כמעט ממה שרוב האנשים אומרים שם.
נ.ב:
צפיתי בסרט הזה אחרי שצפיתי במשחקי הרעב, שניהם סרטים ששיעממו אותי לחלוטין ובשניהם ג'ניפר לורנס שיחקה כמעט את אותה הדמות. כרגע היא על "הולד" אצלי עד שאני לא אראה שהיא שחקנית מגוונת וטובה ושהסרטים הבאים שלה יהיו לטעמי לפחות.
לא ראיתי את הסרט,
אבל אני חושב שסרט עם הרבה סצינות מורטות עצבים דווקא נכנס בלי בעיה לקטגוריית "מתח".
בזמן האחרון הרבה מההודעות שלי מובנות,
אז כנראה הבעיה היא באמת בי ולא בכם.
התכוונתי שהסצינות שאנשים בתגובות תיארו כמורטות עצבים היו בשבילי סצינות איטיות, משעממות ומורטות את הסבלנות. לא הבנתי שאני צופה בסרט מתח עד שלא קראתי פה את הביקורת והתייחסו לכך שהוא סרט מתח.
ויזואל קודר ומרשים זה לא מספיק
סרט בלי אומץ למרות שהוא בהחלט די טוב. לורנס נפלאה. ותראו את 'נהר קפוא'. הרבה הרבה יותר טוב.
"סרט בלי אומץ" זה בעיקר סיסמא ריקה מתוכן,
מה היה חסר לך בסרט במילים שהם לא סיסמאות ריקות? ואיך עדיין הוא הצליח להיות די טוב בעיניך למרות זאת?