 |
||
| תעשיית סרטי האימה הישראלית פורחת! בטריילרים, כלומר. בנוסף לטריילרים המתחרים ב'מת לראות 1', עכשיו יש גם טריילר-זוועה נוסף – 'נקמת ילדי הגזזת', בפורמט קוויקטיים איכותי. |
12.08.2007
|
|
יומית
תעשיית סרטי האימה הישראלית פורחת! בטריילרים, כלומר. בנוסף לטריילרים המתחרים ב'מת לראות 1', עכשיו יש גם טריילר-זוועה נוסף – 'נקמת ילדי הגזזת', בפורמט קוויקטיים איכותי.
תעשיית סרטי האימה הישראלית פורחת! בטריילרים, כלומר. בנוסף לטריילרים המתחרים ב'מת לראות 1', עכשיו יש גם טריילר-זוועה נוסף – 'נקמת ילדי הגזזת', בפורמט קוויקטיים איכותי.
על פי מה שיוצר הטריילר פירסם בפורום הקולנוע של תפוז, 'נקמת ילדי הגזזת' לא משתתף בפרויקט של "מת לראות 1".
נכון, הוא לא.
נכון, הוא לא.
אבל רשמתם שהוא כן, לא?
אני מבולבל
נכון, הוא לא.
אה, הבנתי למה התכוונתם ביומית,
אבל זה קצת מבלבל.
מי שם חולה בגזזת?
הילדים נראים בריאים. לאיש המסתורי יש שיער ארוך, לא בדיוק מסתדר עם גזזת. האם לבובות יש גזזת?
עריכה ופסקול נהדרים.
מצד שני אולי הכוונה
להשלכות של הטיפול המניעתי בגזזת. הולך.
אני חייב להודות, מרשים
אלף, מהנוחות והיעליות שבקוויק-טיים. סחטיין על הישראלים.
בית, על טריילר, שאני חייב להודות, ממש מצויין. טריילר חסר מקוריות שדבק בתבנית המאוד מגובשת לאחרונה של טרילרים לסרטי אימה. טריילר יעיל, הנראה כהגרסה הישראלית למנסרים מטקסס, עם טאצ' של גבעות הפחד. כל הכבוד.
אז אין סרט כזה?
הטריילר הזה,
ביחד עם פרויקט מת לראות, לא רק ששכנעו אותי מחדש שיש עתיד לקולנוע הישראלי, העתיד הזה נראה נוצץ לחלוטין. באמת כל הכבוד ליוצרים (רק בעיה אחת-לא כדאי לשקול לשנות את שם הסרט? זה נשמע כמו פארודיה).
נכון, סתם 'גזזת' היה נשמע יותר טוב
וגם כמו סרט המשך/פריקוול ל'כלבת' מ'מת לראות'.
בכל אופן, עדיין יותר קל להפיק טריילר מאשר סרט. שיעשו אחד מהסרטים האלה באמת, ואז נראה איך העתיד נראה.
רגע, אז זה לא סרט אמיתי?
אוי, באסה…
מאוד נהניתי
מהטריילר, זה מראה שאם רוצים אפשר גם בלי תקציב, ושאנחנו לא פחות טובים מהאמריקאים (חח, טוב נו, אנחנו פחות..).
אני לא יכול להגיד שלא הצטמררתי, לפחות מהקונוטציות השואתיות.
ישר כח!
ראיתי ת'סרט הזה,
קוראים לו המנסרים מטקסס: ההתחלה.
בעצם, ההוא היה יותר מצחיק.
כמה תשובות לנקמת ילדי הגזזת
שלום לכולם אני שמח שאתם אוהבים ומתעניינים ושואלים והנה תשובות לכמה שאלות:
הפרוייקט לא משתתף בתחרות "מת לראות" כי הוא לא נעשה במסגרת החוג לקולנוע של אוניברסיטת תל אביב אלא כפרוייקט גמר בבית הספר לעיצוב בחולון.
בתשובה לאוקוק: הילדים אכן בריאים :) ונכון שלגזלן יש שיער ארוך אך אם תשים לב לאחיו שעליו מונח הקפוצ'ון – הוא אחד מילדי הגזזת.
בבעלותם גזלן הנקניקיות והגזוז.
אני לא רוצה לגלות יותר מדי מהסיפור אבל אחיו בעל השיער הארוך נוקם את נקמתו של אחיו הקטן ניצול הגזזת ושולח את הילדים מלאי השיער והחן לאבדון.
אראגונזו קלעת בול. האמא זה גבעות הפחד האבא זה המנסרים מטקסס וזה התינוק המעוות ויש לו בן דוד שנקרא וולף קריק ובמילים אחרות זהו סלאשר ואכן לסלאשרים יש תבנית. מי שמעניין אותו מהם מאפייני הסלאשר יכול לקרוא בויקיפדיה דרך אגב ילדי הגזזת זה סיפור אמיתי וכל קטעי הארכיון הם אותנטים.
לגבי מי שאמר על השם הפארודי. באמת אני התלבטתי המון כי הדבר האחרון שרציתי לעשות זה סרט בורקס פארודי על אימה. מבחינתי פרודיה זה הדבר שהכי קל לעשות ולי אישית נמאס לראות את זה בארץ. אחרי הרבה מאוד לבטים החלטתי בכל זאת שהשם יעבוד כשם שטבח המנסרים מטקסס אינו פארודי גם השם נקמת ילדי הגזזת לא צריך יותר מדי לקחת את עצמו ברצינות. זה זכיר, זה טראשי וזה עובד. אם זה יהיה פארודיה או לא – השם לא יקבע לי את זה.
חבר'ה המון תודה על ההתעניינות אשמח תמיד לענות על כל שאלה, תמשיכו לפרגן ליוצרים וגם לתת ביקורת כשצריך.
רועי.
שאלה
יש לינק למאמר **עובדתי** מעמיק בנושא?
חיפשתי וכל המאמרים שמצאתי, פרט לאחד, היו רוויים בפרופגנדה רגשית שמסתבר שאני אלרגי אליה.
מצאתי את זה: http://hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=2577
בינתיים המאמר הכי עובדתי ופחות מניפולטיבי שהצלחתי לדוג.
נושא מעניין שאני אשמח ללמוד ולהכיר קצת יותר מקרוב, אבל זה מחייב מקורות רציניים, אובייקטיביים ובלתי מעוותים רגשית. מצאתי אחד. יש עוד?
נראה לי שקצת הגזמה
לקרוא למאמר הזה "עובדתי". ודי מעניין איך נראים המאמרים האחרים, אם זה הכי עובדתי מביניהם.
והנה, ב"הארץ" סקירה עם קצת פחות תארי כבוד רגשיים, וקצת פחות האשמות וקביעות מרחיקות לכת.
http://tinyurl.com/ywpne7
נראה לי שקצת הגזמה
קראתי לו "הכי עובדתי ופחות מעוות רגשי שמצאתי" מה שאומר שבאופן יחסי למאמרים האחרים שמצאתי, הוא היה הכי עובדתי.
עצם זה שביקשתי מאמר עובדתי מהווה רמז עווה לכך שלא מצאתי מאמר עובדתי ואובייקטיבי ברמה שקיוויתי למצוא.
אם אתה רוצה להשוות את המאמר הזה למאמרים שהופיעו בוואלה, וויינט ודומיהם, הוא בהחלט יותר טוב, למרות שעדיין לא מספיק טוב.
ותודה על הלינק, זה בהחלט הרבה יותר טוב.
נראה לי שקצת הגזמה
מצד שני, המאמר של "הארץ" מדבר בעיקר על עניין החקיקה ומצב הפרשה כיום, והרבה פחות על מה שקרה אז.
וקצת תוספת מ'מעריב'.
למרבה הצער, אין לי גישה למאגר כתבי עת, אז קשה למצוא חומר נוסף – למטה התוצאות של מאמרים הקשורים לגזזת מתוך מפתח חיפה.
http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/600/330.html
http://tinyurl.com/3xgwe5
גם שני המאמרים האלה, ב-'הארץ' וב-'נרג', מזעזעים.
באו וחטפו ילדים מבתי ספר בלי להגיד להורים שלהם כלום, הסיעו אותם לאיזה מתחם ממשלתי והחזיקו אותם שם שבועיים עם הקרנות, תלישת שערות וטיפולי רנטגן בעוצמה לא ידועה. והיום לא חושפים את הפרוטוקולים של משרד הבריאות בנושא.
אשכרה נשמע כמו סרט אימה. גם כמו משהו שקורה במדינה פשיסטית – וכנראה ישראל היתה כזו, בכמה תחומים חשובים, בשנות ה-50 (גם היום הממשלה מתייחסת לאנשים בתור בשר תותחים אישי שלה, אבל בכל זאת אני חושב שהמצב קצת השתפר).
לא שאני חולק עליך,
אבל דברים דומים קרו בכל מדינות המערב כמעט באותה עת. למשל, ניסויי הל.ס.ד. על חיילים בבריטניה, ניסויי טסקגי בארה"ב (עד 1972!), ועוד כהנה.
ומבצעי עיקור לאוכלוסיות שונות בקנדה ושוודיה.
נראה לי שבניסוי בטסקגי השתתפו ''רק'' 400 איש,
וכמובן שבשני המקרים שהזכרת לא לא היו מעורבים ילדים. בישראל היה גם לפחות מקרה דומה אחד שנחשף ממש לאחרונה – הניסוי למציאת חיסון נגד אנתרקס, שנעשה על מאות חיילים ב-99', הרבה אחרי המקרים ההם בבריטניה ובארה"ב.
אבל כן, בסך הכול אתה צודק – כל המדינות מתייחסות מדי פעם לאזרחים שלהן בתור משאב זמין לניצול (ומתייחסים ככה בעיקר לאזרחים מסוג מסוים, אלה שקל לנצל: שחורים בארה"ב ומזרחים בישראל בשנות ה-50 – וחיילים פטריוטים מסכנים שנותנים אמון עיוור בצבא, בכל זמן ומקום).
אני מריחה ניסיון להגניב אוף טופיק מהדלת האחורית.
אנא.
ממש לא,
זאת היתה הערת אגב, וממילא אין מה להוסיף בנושא.
הסיבה היחידה שהמשכתי עוד קצת בפתיל הזה היא, שאני באמת חושב שהבסיס הכי טוב לסרטי אימה הוא מקרים אמיתיים שבהם קרו דברים מזעזעים לאנשים – כמו בסיפור הגזזת. זה נותן לסרטים האלה קורטוב של ראליזם, וחיבור לחיים המציאותיים, שהוא מאוד מטריד.
אכן
וסרט המשך אפשרי ל"גזזת" הוא "נקמת ילדי האסבסט".
זהירות: חוסר טקט מוחלט
"אולמי ורסאי – החגיגה נמשכת".
לגבי ילדי הגזזת
הסערה התקשורתית החלה לפני 3 שנים שאיתי בלחסן יצר את "ילדי גזזת" – הקרנת המאה אלף . שידור מיוחד ובו מתואר תחקיר תיעודי וראיונות עם ילדי גזזת. שם גם יש חומרים ארכיונים בוידאו מאותה תקופה. (חלקם לקחתי בעצמי גם מהארכיונים)
אני חייב להודות
שלמרות שמאוד נהניתי מהטריילר, התאכזבתי מכך שלא מדובר בסרט אמיתי שהולך לצאת בקרוב. כבר הרבה זמן אני אומר שהקולנוע בארץ צריך סרט אימה.
היה משהו מאוד קרוב
כתבה מספר 3466
אני חייב להודות - תשובה לאכזבה של סיר וויליאם המדמם
היי אתה צריך להבין שבשביל שסרט כזה יהיה כמו שצריך יש צורך בכמה מליונים.
ייתכן ובעתיד נוכל לגייס את הסכום הזה.
למישו יש את הטלפון של גאידמק?
אני חייב להודות - תשובה לאכזבה של סיר וויליאם המדמם
אני מבין שיש קשיים מבחינת תקציב ביצירת סרט מהסגנון הזה. בתור תלמיד במגמת קולנוע בתיכון, קרה לו פעם שהיה לי רעיון שממש הייתי מרוצה ממנו אבל הוא לא יצא לפועל.
בכל מקרה, אולי אני סתם מגולמן, אבל קיבלתי ממך השראה, לנסות ולעשות סרט אימה ישראלי.
סיר וויליאם - תשובה
אחלה. תמשיך ליצור והמון בהצלחה!
חצי
מבחינה כלכלית, איך הלך ל"ימים קפואים"? מעניין אותי לדעת אם הוא הצליח, ומכאן, אם יש סיכוי שעוד יוצרים ישראליים יעזרו אומץ ללכת עד הסוף עם רעיונות מקוריים שאולי יש להם.
די להתלונן
ההיסטוריה של סרטי האימה מלאה בסרטים טובים בתקציב מינימלי והז'אנר כולו ידוע כאחד הזולים ביותר להפקה. אז נכון שסרט הוא לא דבר זול, אבל מבין הסרטים האפשריים, סרט אימה הוא הזול שבהם.
לא צריך להקים סטים ותפאורות כי הכל בנמצא ואפשר גם להשתמש בסוגים שונים של מבנים הרוסים שניתן למצוא בכל פינה בארץ.
תאורה כמעט לא קיימת, מספיק זרקור אחד בזוית טובה וכל שאר להשאיר בחושך, שלא לדבר שככל שיש יותר צל, אז הסרט לרוב יותר מעניין ונשאר יותר מקום לדמיון.
לא צריך שחקנים סוג א' שזוללים את התקציב, כל שחקן שיודע לצרוח ויש לו הבעת פנים מפוחדת יספיק.
איפור הוא מסובך רק כאשר צריך מפלצות הוליוודיות, אבל אם הרוצח הוא בן אדם משוגע, אז ההשקעה היא בעיקר בתלבושת. ודם מזויף קל להכין.
בסופו של דבר הכי חשוב זה רעיון מבריק ורעיונות לא עולים כסף אלא זמן.
לכן צריך להשקיע בעיקר אנרגיה וזמן, ולשכוח מפיתוח הסרט לפילם (וגם לשכוח מלראות מזה כסף). אולי אחרי שהוכחתם את עצמכם בסרט אחד, מישהו יהיה מוכן לתת לכם קצת כסף לסרט הבא.
ולדעתי אחרי שהסרט ירוץ באיזה שני בתי קולנוע בארץ אפשר להתקדם עם הזמן ולאפשר הורדה שלו בחינם באינטרנט כדי לצבור קהל מקומי שיחכה לסרט הבא שלכם.
כל יוצרי האימה הגדולים יצרו הרבה סרטים (ורובם טראש גמור) כדי לזכות להכרה שלהם. אז לעשות סרט אימה אחד כדי להראות שאתה יודע כאשר המטרה היא בכלל ליצור כרטיס ביקור כדי למצוא עבודה בטלוויזיה (איפה שהכסף)זאת לא שיטה.
ואני אומר את זה בתור מישהו שגם פוזל לכיוון הז'אנר ומתכוון לקרוע את התחת כדי ליצור משהו טוב ולא לחכות לכסף. למי שיש 8 דקות מוזמן לראות סרטון אימה קצר שעשיתי שנעשה בלי שום ציוד מקצועי או עריכה מקצועית ורק עם מצלמה ביתית גרועה במיוחד. סרט ז'אנרי לחלוטין ובלי יומרות.
מקווה שתהנו:
http://www.youtube.com/watch?v=4LWlEhZM0R4
ואתה מדבר בתור?
להאיר חושך זה לא פחות קשה, ולאו דווקא יותר זול.
חוץ מזה שלפי ההיגיון שלך – דרמות הן הכי פשוטות. לא צריך סטים, כי אפשר פשוט לקחת בית של משפחה אמיתית, לא צריך שחקנים סוג א', כי כל אחד יודע לדבר ולהתווכח.
ואתה מדבר בתור?
לדרמות צריך יותר לוקיישנים, אלא אם כן אתה עושה את "12 המושבעים". ואם זה לא אולפן, שמצריך הרבה עלויות, אז לרוב המקומות צריך אישור כדי לצלם באור יום ואז צריך גם לסגור אותם כדי שעוברי אורח לא יפריעו (ואני לא מדבר רק על רחובות אלא אפילו במשרדים וחנויות) מה שאומר שצריך לשלם למישהו הרבה כסף בשביל זה, הרבה יותר מאשר לצלם בשעות החשכה באיזו פינה בעיר או בטבע ובלי לבקש רשות מאף אחד (מה שנקרא "הפקת גרילה").
בנוסף בדרמות מה לעשות צריך שחקנים טובים בהרבה מאשר לסרטי אימה, הטקסטים מורכבים יותר ומגוון הרגשות של השחקן צריך להיות רחב יותר. מתוך כל סרטי האימה שראית, גם הטובים שבהם, כמה פעמים חשבת לעצמך "משחק מעולה", לעומת זאת בכמה מתוכם חשבת לעצמך "רעיון מעולה". סרטי אימה מעולים הם בראש ובראשונה רעיון מעולה ולא משחק מעולה.
אתה לא צריך את דסטין הופמן בשביל לשחק את לדרפייס, ג'ייסון או מאיירס או אפילו כדי לעשות את "הפרוייקט המכשפה מבלייר" ובגלל זה העלות על שחקנים היא אפסית.
בדרמה כדי למשוך את הקהל אתה חייב להשיג שמות גדולים, באימה מספיק שחקנים לא מוכרים עם הרבה אנרגיה, כי אתה לא מוכר את השמות בפוסטר, אלא את הקונספט.
די להתלונן -תגובה
אוי ואבוי לך.
אוי ואבוי לך אם אתה חושב שסרט אימה דורש פחות כסף. אתה מוזמן לעשות בי מובי אם אתה רוצה והסרטים שאתה מדבר עליהם הטראשים נעשו בתקופת שנות השמונים מזמן חלפו מן העולם וכבר לא רלוונטים בטח שלא בארץ רוויות פרודיות כמו שלנו שגם ככה קשה לעשות דבר כזה מבלי שיראה פרודיה.
התגובה שלך מלאה דברים שהם שטות גמורה כגון
"תאורה כמעט לא קיימת, מספיק זרקור אחד בזוית טובה וכל שאר להשאיר בחושך, שלא לדבר שככל שיש יותר צל, אז הסרט לרוב יותר מעניין ונשאר יותר מקום לדמיון"
שמראים שללא ספק אין לך שום נסיון מקצועי בהפעלת סט וקשה מאוד לקרוא את שאר הדברים שלך אחרי מילים כאלו. ובכל זאת ניסיתי ולכן אני ממשיך להתייחס
לקחת מצלמה ביתית ולעשות מכשפה מבלייר כבר עשו ואם אתה מחפש לעשות סרט 90 דקות שיחזיק שמספר סיפור קצת יותר מעניין מדמות אחת תקועה בחדר עם דם אז כדאי שיהיה לך כסף והרבה.
לגבי שחקנים:
אנחנו ראינו אולי 60 שחקנים באודישנים בוגרי בית צבי, ניסן נתיב, יורם לווינשטיין, ענת ברזילי ועוד ועוד ושתדע לך שאימה מאוד קשה לשחק. לשחק מישהו במצב האינסטינקטיבי ההישרדותי לצעוק להיות משכנע זה מאוד קשה.
ברור שלא צריך את דסטין הומפן לשחק את לדרפייס! אבל אתה מדבר פה על דמות אחת שכל מה שהיא צריכה זה להרוג ולהראות מאיימת (אגב יש צורך בהרבה שפת גוף זה לא עניין של מה בכך). מה עם שאר הדמויות ? מה עם הסיפור ? אתה רוצה לדבר על תפאורה ? אתה חושב שמבנה נטוש זה מספיק ? מה לגבי ארט ? יש צורך בארט מטורף אם אתה רוצה לשחזר לוק של שנות ה-70 בצורה אמינה.
אתה יודע בכמה מליונים עשו את טבח המנסרים מטקסס 2003 ו2006 או את גבעות הפחד ?
אני חושב שבשביל לשכנע אותי תצטרך להראות שיש לך הרבה יותר נסיון ממה שהראית בסרטון שעשית ביוטיוב
ואני מזמין אותך להסתכל מאחורי הקלעים של סרטי אימה של השנים האחרונות כדי להבין שהמשחק שונה לגמרי ממה שהיה בשנות ה-80.
ואני מציע שבתור אדם שרק "מתכוון לקרוע את התחת" קודם תקרע את התחת ואחרי זה תבוא עם תובנות ולא לפני.
ובכל זאת למרות כל הדברים אני חושב שכל אחד צריך ללכת עם החלום שלו הכי רחוק שהוא יכול והכל אפשרי. כרגע אין לי שאיפה לעשות סרט וייתכן שהיא תגיע בעתיד.
די להתלונן -תגובה
קודם כל רועי אני שמח שאתה מגיב לי, אהבתי את הטריילר ואם תחליט בכל זאת לעשות את הסרט שלך שלח לי מייל, אני עובד בחינם.
עכשיו לויכוח –
הרעיון שלך מתבסס על סיפור אמיתי ודי מזעזע, ככה שיחד עם האמינות וצילומי הארכיון כבר יש לך קונספט טוב, שמבחינתי זה האלמנט החשוב ביותר בסרט אימה.
הבעיה כמובן כמו שציינת היא בליצור לוק של שנות ה-70, שהיא בעיה ספציפית לסרט שלך כי גיל הרוצחים תלוי בשנת האירועים של הגזזת. אבל אם לדוגמא היית מוצא רעיון טוב באותה מידה שמתרחש בתקופה מודרנית היית חותך בשניה את סעיף ההוצאות על הארט. תמיד אפשר למצוא רעיונות זולים ומתוחכמים, ברור שזה לא קל, אבל זה אפשרי.
ברור ש"פרוייקט המכשפה מבלייר" היה חד פעמי, אבל הוא לא היחידי, מה עם "קיוב"? העלות הגבוהה היחידה הייתה לבנות חדר אחד. יש דוגמאות נוספות כאלה לרוב קלאסיות יותר. "ליל המתים החיים" נעשה בתקציב נמוך ממה שיש לך עכשיו בבנק ומי חשב על קונספט כזה בזמנו, לעזאזל, מי חשב על זומבים?! זה היה גאוני. פולנסקי עם "הדייר" ו"תינוקה של רוזמרי" (ואפשר גם את "רתיעה") לימד את כולם מה זה אימה פסיכולוגי והכל התרחש בבית דירות אחד. האימה הסוריאליסטית ב"ראש מחק" של לינץ' מלא בדימויים מסוייטים ותו לא. ב"אנשי החתול" לא הראו אפילו איש חתול אחד בעזרת רמיזות מופתיות, שבימינו כבר הפכו לקלישאות, והאנשים שראו אותו בתקופתם שיקשקו במכנסיים. וזה עוד מבלי לכלול את גל סרטי הג'יאלו האיטלקיים (שהם בית ספר לקולנוע) ואת הסלאשרים שלפני כמה עשורים.
"המנסרים מטקסס" ו"גבעות הפחד" המודרנים הם לא דוגמא כי אלו סרטים שעברו רימייק, מסחור וכניסה אל לב המיינסטרים, בעוד הסרטים המקוריים היו בעלויות מינימליות. אז סף הרגישות של הצופים השתנה, זה ברור, הם דורשים יותר מאיש עם מסור חשמלי, (אבל לא בגלל שהוא לא מעניין אלא כי כבר עשו את זה קודם וטוב) או משפחה שתקועה במדבר מול משפחת קניבלים (למרות שזה עדיין נשמע טוב…) אבל גם האמצעים שבידי הקולנוען נעשו מתוחכמים וזולים יותר. גם גל סרטי האימה-הפורנוגרפית של ימינו עם "מסור" ו"הוסטל" בראשם יחלוף עם משהו חדש שאף אחד עוד לא חשב עליו, ואל תשכח ש"מסור" הראשון היה גם הברקה מדהימה שאף אחד לא חשב עליה מקודם וגם קונספט אפקטיבי וזול לחלוטין (אחת הסיבות להצלחה האדירה שלו), בהוליווד זה היה בסך הכל מליון וקצת דולר (ועוד עם שחקנים מקצועיים וצוות יקר), אבל את הקונספט היה אפשר לעשות גם כסרט שוליים זול בהרבה.
מאז ומתמיד ז'אנר האימה היה החדשן הגדול בתחומי הסגנון בגלל
שהרבה קולנוענים למדו להשתמש במגבלות התקציביות לטובתם, לפעמים הסרט קיבל מראה מחוספס יותר, המוזיקה משמעותית יותר, הרעיונות הפכו מופשטים יותר (במקום להראות תכלס), יותר עבודת עריכה מתוחכמת, וכן גם תאורה מינימליסטית שחוסכת תפאורה מושקעת כי לא צריך לחשוף הכל.
לגבי השחקנים:
כנראה שלא הצלחתי להבהיר את עצמי, אני לא אומר שלא צריך שחקנים טובים וברור שזה עבודה קשה ומאוד פיזית, אבל אפשר להתפשר, לא צריך שחקנים מפורסמים (שעולים הרבה כסף) הם בכלל לא רלוונטיים. גם הוליווד לא משתמשת בסרטי אימה במפורסמים אלא אם כן האימה גולשת לתחום המותחן העל טבעי.
די להתלונן -תגובה
זה לא תמיד 1 + 1. אתה מתייחס לכל סיפור העשייה כאילו זה מתכון, ולא משנה מה תעשה, כל עוד תעקוב אחרי ההוראות ייצא מוצר ראוי. זה בדרך כלל לא המצב, כמו שאתה רואה שקורה לסרטי האימה וגור בשנה האחרונה.
בסופו של דבר, אתה פשוט לא יכול לפשט את המציאות למערכת צפייה ומובנת מאליה בצורה הזו. שחקנים טובים בדרך כלל עולים כסף, לפעמים אפשר למצוא שחקנים מתחילים ברמה גבוהה, אבל זה לא קורה הרבה. זה בדיוק אותו הדבר עם עורכים, במאים, צלמים ושאר הצוות הדרוש להפקת סרט.
אז אתה יכול ליצור קליפים שנראים בדיוק כמו כל סרט אימה מה20 שנים האחרונות, שנראה ג'נרי לחלוטין ובאופן דיי עקבי לא מסוגל לרתק אדם שראה שניים או שלושה סרטים כאלה ליותר מדקה או שתיים, וזו בדיוק הבעיה. כשאמרת שהכל טמון בקונספט, צדקת, חלקית: אפילו הרעיון יחסית שולי, אבל רמת ההתלהבות והמוטיבציה שלך לייצר ולהפיק את אותו רעיון ברמה גבוהה יכולים לשנות את רמת הסרט לבלי היכר.
הבעיה אינה מה עושים, אלא איך עושים את זה. כשיוצרים כל דבר כמו שצריך, זה לא באמת משנה אם זה ספר, סרט, משחק מחשב או קו האופנה האחרון, הרמה תלויה כמעט אך ורק במידת ההשקעה של היוצרים. ובדיוק בנקודה הזאת ההפשטות שעשית לתהליך היצירה נכנסות ומתחילות ליצור בעיות: ברגע שזה מובן לך מאליו שמספיק לצלם כתם דם מזוייף מטושטש, מנורה מתנדנדת ולהעביר את רמת החשיפה לאור של המצלמה לגרעינית לחלוטין זה כל מה שצריך בשביל ליצור סרט אימה, אז ככה בדיוק ייראה המוצר. ייצא מזה סרט נוסחתי, צפוי, ג'נרי, והכי גרוע, שכבר ראינו אינספור פעמים מאינספור יוצרים אחרים שחשבו בדיוק אותו הדבר. מה שהכי מרגיז זה שהדבר היחיד שמונע מכל סרט כזה להתרומם, בסופו של דבר, הוא לא ההפקה, הפרסום או אפילו הקהל, אלא אך ורק היוצר שלא כיוון גבוה יותר. בסופו של דבר, אם תכוון רק למדרגה הראשונה, לעולם לא תגיע לשנייה, לשלישית וכן הלאה.
זה ממש לא משנה מה אתה יוצר, תן טיפה כבוד לתהליך היצירה, כי בסופו של דבר זה מה שעושה את ההבדל האמתי בין יוצר טוב לסתם ממחזר נוסחתי: לא רק הכשרון והידע, אלא בעיקר היחס למוצר.
ל-Quixand
אתה צודק שהיחס של היוצרים לסרט יכול להשפיע דרמטית על המוצר הסופי, וזאת אחת הסיבות שסרטי האימה ההוליוודים מתישים כל כך, רואים על המסך שהסרט הוא עוד מוצר בפס ייצור שגרתי.
ואתה צודק שסרט אימה טוב הוא לא מתכון, אבל, סרט אימה טוב הוא כן וריאציה על מתכון.
מלכתחילה לכל ז'אנר יש מערכת חוקים ברורה מעצם הגדרתו כז'אנר, והיוצר פועל בתוך המסגרת הזאת בויריאציות שונות כאשר הקהל יודע בדיוק לאיזה סרט הוא נכנס. כאשר אתה הולך לראות את ה"מסור" אתה לא מצפה שהסרט יכיל קטעי שירה וריקוד או שהסרט יסתיים בחתונה דביקה, ואם הסרט כן מכיל אותם סימן שזה כנראה פרודיה כי יוצרי הסרט מלגלגים בכוונה על חוקי הז'אנר.
אבל ז'אנר הוא כאמור רק מסגרת כללית מאוד ובתוכו פועלות עוד ועוד נוסחאות. למשל כמעט תמיד כאשר מעורב איזשהו "רע" מפלצתי הוא יקום להתקפה נוספת אחרי שהגיבורים בטוחים שהם כבר הרגו אותו, וכמעט כל סרט אימה יכיל חבורה של אנשים רגילים הנקלעים למצבים בלתי רגילים (בלשון המעטה…).
למה אתה לא רואה אף פעם סרט שבו נשיא ארצות הברית נרדף על ידי רוצח סטייל ג'ייסון?
בעיקר כי יותר מפחיד לראות אנשים כמוך וכמוני נקלעים למצב כזה וכי נשיא ארצות לא חסר אונים, יש לו את הצבא שישמר עליו (הסרט היחידי שעולה לי לראש זה "הפלישה ממאדים" של טים ברטון ושם זה היה פרודיה).
למה זה תמיד חבורה של אנשים? כדי לתת לצופים יותר גופות. וגם כדי ליצור סכסוכים פנימיים לגבי דרכי פעולה אפשריים. אם היה רק אדם אחד, אז לא היה בסרט כמעט דיאלוג אלא רק מרדף אחד ארוך (רק ספילברג עשה את זה עם "דואל" המופתי).
למה כמעט תמיד האנשים תקועים במקום מבודד?
מן הסתם כדי ליצור קלסטרופוביה, אבל גם כדי שהדמויות לא יוכלו לקרוא לעזרה ושהגבולות הגאוגרפיים גם יהיו מוגבלים, לרוב גם משיקולי תקציב. אם זה באמצע מדבר ("גבעות הפחד"), בעיירה נידחת (כמעט כל סרט סלאשר), בטירה מאיימת (אין צורך לפרט), בקניון ("שחר המתים"), במזרח אירופה ("הוסטל"), בבטן האדמה ("The Descent", "The Cave"), ביער ("המכשפה מבלייר"), בחלל ("הנוסע השמיני") ואפילו במעבדת מחקר בקוטב ("The Thing").
החוכמה היא לקחת את הנוסחאות הכל כך מוכרות האלה ולתת להן טוויסט, לפעמים שינוי קטן כמו מיקום (למצוא עוד מקום סגור שעוד לא עשו בו סיפור אימה – נגיד ישיבה חרדית) ולפעמים לשבור לחלוטין נוסחאות מסויימות כמו למשל "דואל", דבר שקשה לעשות אבל מתגמל בהרבה.
צריך להכיר את הנוסחאות כדי להשתמש בהן לטובתך.
אם תלך אחד לאחד על פי המתכון של סרטי אימה ברור שיצא לך פרודיה במקרה הרע וסרט גרוע במקרה הטוב, אבל אם תעשה וריאציות על המתכון תוכל להשיג תוצאות טובות ואפילו מקוריות.
בתגובה שלך אני מבין שהתייחסת גם לנוסחתיות הסרטון שלי ביוטיוב (כאשר הגרעיניות בו לא הייתה כלל מכוונת פשוט המצלמה גרועה). אבל זאת הייתה מראש הכוונה שלי והבהרתי את זה, זה היה תרגיל ז'אנרי מובהק בלי שום יומרה לחדש מעבר. ניסוי אישי בחיקוי הסגנון.
תשובה לא''ש - סרטי אימה בעידן המודרני
היי מה שמך ?
אני שמח שאתה מתעניין בשיתוף פעולה אין ספק שיש לך הרבה ידע כללי בנושא הז'אנר וזה תמיד חשוב לדעת לאיזה שבט אנחנו שייכים ומה כבר נעשה.
אשמח להשאר בקשר זה המייל הפרטי שלי :
ההוצאות העיקריות בסרט הם לא השחקנים ואנשים שיעבדו בזול או בחינם אפשר למצוא הבעיה היא הציוד (צילום, תאורה ותפאורה) האוכל והדלק במיוחד הדלק.
גם שמח שאתה דוחף לעשייה זה מאוד חשוב.
אתה כותב בתגובתך דברים שכל במאי ויוצר היה מתקומם נגדם וזה לקחת בחשבון שיקולי הפקה ושהם יכווינו את היצירה שלך.
כלומר אם זה לא שנות ה-70 זה יעלה פחות אז בוא נעשה לא
שנות ה-70. כפי שאמר אחד האנשים פה אתה מתייחס לזה כאל מתכון.
אכן קיוב עלה מליון וחצי שקל וליל המתים החיים חצי מזה אבל אלו 2 דוגמאות שונות שלא רלוונטיות. קיוב הוא אימה פסיכולוגי מתאר סיטואציה בתוך מקום אחד (כמו מסור שעלה מליון ומשהו דולר) שזה תמיד יותר זול וליל המתים החיים נעשה בסוף שנות ה60 בתקופה שכל דבר היה מזעזע שלא שמו לב לפרטים הקטנים.
היום זו תקופה אחרת כמו שאמרת מודרנית ואתה לא יכול לחזור אחורה כי זה לא מעניין אנשים יותר ובצדק. היום מתייחסים לז'אנר הזה ברצינות כמו לכל ז'אנר והפקות ענק משקיעות סכומי עתק בליצור סרטי אימה.
יש עכשיו רימייקים לליל הקדושים, ליום שישי ה13 וגם לליל מתים החיים והכל במלא כסף כי הקהל רוצה היי דפינישן צילום איכותי, משחק משכנע וכול'.
אפילו אם עושים ציטוט של אותה תקופה של סרטי אימה דלי תקציב אז משקיעים בזה המון כסף כמו טרנטינו בגריינדהאוס.
וגם אם הולכים לכיוון הפולחני כאילו דל תקציב כמו בית אלף הגופות המצויין של זומבי שזו דוגמא לסרט כביכול טראשי כביכול בי מובי קלאסי הומאז' נהדר לטבח המנסרים מטקסס והנה 7 מליון דולר הוצאות.
ונכון שחקנים הם לא ההוצאה העיקרית אפשר למצוא גם בחינם וגם מפורסמים אל תשכח אנחנו בישראל אבל עדיין קשה למצוא שחקנים שעושים אימה. דרמה דווקא יודעים לעשות אבל אימה לא יודעים איך לאכול את זה.
ובעצם מה שאני אומר שצריך כמה מליונים. אם בסוף העולם שמאלה הוציאו 3 מליון דולר ובסודות 5אז גם לנו מגיע משהו כזה.
לרועי
בודדים בארץ מקבלים 3-5 מיליון דולר, ואם לא קוראים לך אבי נשר או יוסף סידר, אז הסיכוי שתראה סכום כזה בלי להיות ידיד קרוב של גאידמק הוא פחות מאפסי.
אני מבין לחלוטין שהסרט שלך מצריך ארט מסוים מאוד ואתה לא מוכן להתפשר עליו, צודק לחלוטין, גם אני בחיים לא הייתי מוכן להתפשר על סרט שמבחינתי זה חלום חיים לעשות אותו.
לפי רמת ההשקעה שלך בטריילר ברור לחלוטין שבוער לך לעשות סרט. אבל בתור סרט ראשון שלך (אני מניח) אתה לא יכול להיות בררן, אז את פרוייקט החלומות שלך תשמור במגירה ליום אחר, כי בתור מישהו שמתחיל מלמטה שיקולי הפקה תמיד יהיו נגדך.
לרוג'ר קורמן (אולי אבי הטראש והאיש נתן לקופולה, סקורסזה, פרנקנהיימר ודה פלמה את ההזדמנות הראשונה שלהם) היה אחד משיטות העבודה המרתקות ביותר. הוא בנה את הסרט מסביב למה שהוא יכל להשיג, לא מה שהוא לא יכל להשיג. וזה הגיע לקיצוניות משעשעת. כאשר הוא השיג אופנוע ותת מקלע הוא עשה סרט שהם עמדו במרכז הסיפור, וכאשר הגיעו לידיו מדים ורובים גרמניים הוא החליט לעשות סרט על נאצים פסיכוטיים.
עכשיו אני לא אומר שצריך לעשות טראש, אבל צריך לשבת לסער מוחות ולמצוא רעיון מעולה שאפשר לעשות עם אמצעים שעומדים לרשותך. הרי כולנו רוצים להיכנס לעסקי הקולנוע ודי מגששים באפלה, אבל לחכות לתקציב זה הדבר הבעייתי ביותר שאפשר לעשות, כאשר במקום זאת אפשר לצאת עם צוות גרילה ולצלם סרט שאמנם לא יהיה מושלם ויצירת מופת אבל יעשה בתשוקה והרבה כיף. ואולי מספיק מהכיף הזה יעבור מסך והסרט זה עוד עלול להפוך בטעות לסרט קאלט.
מה שבטוח זה שאם הסרט עובד טוב, הוא יכול לעבוד גם בלי היי דפינישן.
לא מזמן שמעתי על ''קרן רותם מוריה''-
http://www.rotemfund.org/
"הקרן שמה לה למטרה לתמוך ביוצרים צעירים, המחפשים דרכי עשייה וחשיבה אחרת בכרך המציאות הקולנועי. הקרן תנסה לאתר בדיוק את אותם אלה שכתבו תסריט מבריק, אך שתוכנו אינו קונבנציונאלי, בדיוק כמו סרטו של רותם".
היומית הזאת נראית כמו המקום המושלם לפרסם קרן שתומכת ספציפית בהפקת סרטי אימה…
תגידו
זה סוג של אירוניה שחברת "מקורות" מימנה את הקטע?
תגידו - תשובה
מי שמימן את האירוע זה אני מה שמקורות סיפקו זה חשמל. :)
תודה על ההתעניינות
רועי