מעבר להרים ולגבעות

סיפורה של משפחה: האב השתחרר זה עתה משירות קבע, האם היא מורה שמנהלת רומן עם תלמיד, והבת מפתחת יחסים עם פלסטינאי.

תאריך הפצה בישראל: 09/02/2017

9 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. הקתציר הזה נשמע כאילו

    מישהו ניסה לקחת את העלילות היחידות שהיו בקולנוע הישראל עד לפני כמה שנים (ועדיין מהוות חלק נכבד ממנו גם היום) ולאחד את כולן לסרט אחד, אבל בקטע פארודי. קצת כמו זה
    https://youtu.be/jhRwfFeUIpw?t=50

    2
    DBS, inbalg ?
    • באמת תהיתי

      nir

      איפה הסבתא ניצולת השואה והבן ההומו חולה האיידס

      2
      עוף בשומשום, DBS ?
  2. סרט גרוע!

    ערן

    תסריט תבניתי, משחק מאולץ. פשוט לוותר!

    • המשחק הוא באמת נקודת חולשה בסרט

      גם אני מצאתי את בחירת/הדרכת השחקנים לא מוצלחת ברובה. שזה מפתיע מאוד אם לוקחים בחשבון את ההופעות הנהדרות של השחקנים בסרטיו הקודמים של הבמאי. אבל אני חושב שהסרט רחוק מלהיות גרוע. וגם אם יש לו מגרעות צורמות, עדיין מדובר בסרט מרתק ושאפתני מאוד. לא כדאי לוותר עליו בכזאת קלות.

      1
      עוף בשומשום ?
      • אחלה סרט, אבל המשחק...מסכימה עם כל מילה

        נים

        אלון פדות דווקא עושה את העבודה ויוצר דמות קומית-דרמטית שהיא גם קשוחה כיאה לאיש קבע, אבל גם נוגעת ללב.
        שירי נדב-נאור ונועם אימבר, לעומת זאת, עומדים מול המצלמה וקוראים טקסט ואז מרימים אבן ו/או מפשילים את החצאית ומביטים במצלמה שוב. זה די מביך, האמת..מזכיר מופע סיום של בית ספר.

        למרות זאת מאוד נהניתי מהסרט – גם מהטיפול במה שהוא מכנה 'סיטואציה מורכבת' של החיים בישראל וגם מהשאלה לגביי טוב, רע ופלילי

        1
        לב ?
  3. מקפסט את מה שהגבתי ברשומה על "יום הקולנוע":

    הזה שלא הבין את מרשל מקלוהן

    אני לא יודע עדיין שמא אוכל להמליץ על הסרט בצורה גורפת, אך אותי אישית הוא "קנה". מה שמפתיע הוא שעל אף הסינופסיס ("צבא\פלסטינים\מין\משפחה"), הסרט, כפי שאני חוויתי אותו, הוא באופן מובהק לא סרט "חברתי" מסוגת ה"שיעור אזרחות" שבמידה מסוימת הפכה לקלישאה במקומותנו. הסרט עוקב אחר עלילותיהן של ארבע הנפשות, ומביא לנו דיוקן מדויק ושובר שלהן. הבימוי של קולירין נעשה כאן עם פינצטה, ומצליח לשקף לחלוטין את הרוח שנושבת בנפשותיהן של הדמויות בתסריט שלו. אפילו קשה לי להגדיר אותו כסרט משפחתי; הסרט מצליח למזג ללא מאמץ ובטבעיות מוחלטת את הסיפורים השונים של בני הבית, ומבלי להאפיל עליהם עם צל מלודרמטי של מורכבות תוך־משפחתית.
    לעומת "ביקור התזמורת" הלינקלטרי ו"ההתחלפות" המהורהר, זהו סרטו ה"עלילתי" ביותר של קולירין (לדעתי). אך בכל־זאת המעטה הדרמטי אינו חונק את האנושיות של הדמויות, כי אם מונח עליהן בעדינות, ומספק לנו כצופים מסגרת להתבוננות עליהן (מסגרת שייתכן כי חלקינו חש בחסרונה ב"התחלפות").
    עם זאת מובן לי כי לצופים מסוימים תהינה בעיות עם חלק מהאלמנטים בסיפור, ואלה ייגרמו להם לשפוט את הסרט לרעה. צר לי על כך, אך אני מבין את הרגש הזה לחלוטין; למזלי עלי לרוב הוא לא השפיע.

    • למה אתה מתכוון ב״לינקלטרי״?

      האם אתה מתכוון ש״ביקור התזמורת״ הזכיר לך את סרטיו של ריצ׳רד לינקלייטר? כי אם כן, אז אלוהים כמה שלסרט הנפלא הזה מגיעים איזכורים ראויים יותר. בעיני לדרמה הלירית והעדינה של קולירין אין דבר עם הפטפטת של הבמאי הטקסני.

      • אהבת האדם.

        כשאני חושב על לינקלייטר, אני חושב על מישהו שבמעריך ואוהב כל דמות ודמות בסרט שלו. אף אחד הוא לא פאנצ'ליין או נבל – כולם גיבורים שעושים את הטוב ביותר שהם יכולים ולינקלייטר מאוהב בכולם.

        (או לפחות, כך אני הבנתי את השם תואר הזה. אולי לבחור יש הסבר אחר)

        6
        omer, המשקפיים של וודי, הזה שלא הבין את מרשל מקלוהן, idoma98, Iter Impius, אדוארד נורטון ?
      • וואו, אני כ"כ לא מסכים עם מה שאמרת על לינקלייטר.

        אדוארד נורטון

        טרילוגיית "לפני" שלו היא נהדרת וכ"כ נוגעת ללב (הסרטים אולי ברמות שונות במקצת, אבל בסה"כ די שבה את ליבי), וגם boyood שלו היה מעולה בעיניי, גם אם קצת ארוך מדי. אף אחד לא עושה את זה כמוהו. השוואה אליו בעיניי היא מחמאה.

        4
        עוף בשומשום, אדם קלין אורון, yair_ca24, idoma98 ?
 

כתיבת תגובה

(חובה)