מעבר להרים ולגבעות

סיפורה של משפחה: האב השתחרר זה עתה משירות קבע, האם היא מורה שמנהלת רומן עם תלמיד, והבת מפתחת יחסים עם פלסטינאי.

תאריך הפצה בישראל: 02/02/2017

4 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. הקתציר הזה נשמע כאילו

    מישהו ניסה לקחת את העלילות היחידות שהיו בקולנוע הישראל עד לפני כמה שנים (ועדיין מהוות חלק נכבד ממנו גם היום) ולאחד את כולן לסרט אחד, אבל בקטע פארודי. קצת כמו זה
    https://youtu.be/jhRwfFeUIpw?t=50

    2
    DBS, inbalg ?
    • באמת תהיתי

      nir

      איפה הסבתא ניצולת השואה והבן ההומו חולה האיידס

      2
      עוף בשומשום, DBS ?
  2. סרט גרוע!

    ערן

    תסריט תבניתי, משחק מאולץ. פשוט לוותר!

  3. מקפסט את מה שהגבתי ברשומה על "יום הקולנוע":

    הזה שלא הבין את מרשל מקלוהן

    אני לא יודע עדיין שמא אוכל להמליץ על הסרט בצורה גורפת, אך אותי אישית הוא "קנה". מה שמפתיע הוא שעל אף הסינופסיס ("צבא\פלסטינים\מין\משפחה"), הסרט, כפי שאני חוויתי אותו, הוא באופן מובהק לא סרט "חברתי" מסוגת ה"שיעור אזרחות" שבמידה מסוימת הפכה לקלישאה במקומותנו. הסרט עוקב אחר עלילותיהן של ארבע הנפשות, ומביא לנו דיוקן מדויק ושובר שלהן. הבימוי של קולירין נעשה כאן עם פינצטה, ומצליח לשקף לחלוטין את הרוח שנושבת בנפשותיהן של הדמויות בתסריט שלו. אפילו קשה לי להגדיר אותו כסרט משפחתי; הסרט מצליח למזג ללא מאמץ ובטבעיות מוחלטת את הסיפורים השונים של בני הבית, ומבלי להאפיל עליהם עם צל מלודרמטי של מורכבות תוך־משפחתית.
    לעומת "ביקור התזמורת" הלינקלטרי ו"ההתחלפות" המהורהר, זהו סרטו ה"עלילתי" ביותר של קולירין (לדעתי). אך בכל־זאת המעטה הדרמטי אינו חונק את האנושיות של הדמויות, כי אם מונח עליהן בעדינות, ומספק לנו כצופים מסגרת להתבוננות עליהן (מסגרת שייתכן כי חלקינו חש בחסרונה ב"התחלפות").
    עם זאת מובן לי כי לצופים מסוימים תהינה בעיות עם חלק מהאלמנטים בסיפור, ואלה ייגרמו להם לשפוט את הסרט לרעה. צר לי על כך, אך אני מבין את הרגש הזה לחלוטין; למזלי עלי לרוב הוא לא השפיע.

 

כתיבת תגובה

(חובה)