ולגמרי במובן הטוב של המילה.
"חופשה נעימה" הוא אחת הקומדיות השחורות היותר מלחיצות שחוויתי, בין היתר כי היא כל פעם מהתלת בנו שיש איזשהו קוד מוסרי או מניע פוסט-טראומטי לגיטימי סטייל "דקסטר" שנותן לגיטימציה לדמויות, ואז יורקת לנו בפנים וצועקת "לא, אידיוטים, פשוט לא עושים את זה!".
בתור אדם שמאד אהב את "דקסטר" ואת "גוד בלס אמריקה", הסרט הזה הוא מהלומה רצינית ומוצלחת ממש.
והסיום… אף מילה.
אבל לא מסכים עם ההשוואה לדקסטר ולגוד בלס אמריקה, שכן הם פועלים בכל זאת באיזו מסגרת מוסרית נורמטיבית. בחופשה נעימה יש טירוף מוחלט. מדובר בסרט הכי טוב שנמצא עכשיו בקולנוע (עד שיגיע סייד אפקטס של סודרברג).
המאורע המחולל שמוביל לרצח הראשון הוא דמות מעצבנת, שבדומה לדמויות שמחרפנות את פרנק ב"גוד בלס אמריקה", אנחנו ממש רוצים שתמות.
בהתחלה אנחנו עוד יכולים לקבל את כריס בתור האדם הזה שרוצח את האנשים שמגשימים את החלומות שלנו, "הקהל הכלומניקי". אבל לא זה המצב, הוא סתם אידיוט חולה בראש, ואין לו שום קוד הגיוני כפי שהוא טוען בפעם הראשונה שטינה רוצחת.
הטירוף המוחלט, העובדה שהאולם היה מלא בזקנים מבועתים שבאו בסך הכל לראות קומדיה בריטית בשם "חופשה נעימה", ההומור היבש המצויין, הצילום היפהפה ובייחוד העריכה של הרגע ההוא על ההר עם הביצה של ההיא והתרנגולות של ההם-
חולה בראש!
ולגמרי במובן הטוב של המילה.
"חופשה נעימה" הוא אחת הקומדיות השחורות היותר מלחיצות שחוויתי, בין היתר כי היא כל פעם מהתלת בנו שיש איזשהו קוד מוסרי או מניע פוסט-טראומטי לגיטימי סטייל "דקסטר" שנותן לגיטימציה לדמויות, ואז יורקת לנו בפנים וצועקת "לא, אידיוטים, פשוט לא עושים את זה!".
בתור אדם שמאד אהב את "דקסטר" ואת "גוד בלס אמריקה", הסרט הזה הוא מהלומה רצינית ומוצלחת ממש.
והסיום… אף מילה.
סרט אדיר
אבל לא מסכים עם ההשוואה לדקסטר ולגוד בלס אמריקה, שכן הם פועלים בכל זאת באיזו מסגרת מוסרית נורמטיבית. בחופשה נעימה יש טירוף מוחלט. מדובר בסרט הכי טוב שנמצא עכשיו בקולנוע (עד שיגיע סייד אפקטס של סודרברג).
אז אתם מסכימים.
בחופשה נעימה יש טירוף מוחלט.
ובלי שום קשר, מה מצאתם טוב ב"ברך את אמריקה, אלוקים"? זה היה אחד הסרטים היותר מעצבנים שנתקלתי בו בשנה האחרונה.
מצטרפת לאיחולים
הטירוף המוחלט, העובדה שהאולם היה מלא בזקנים מבועתים שבאו בסך הכל לראות קומדיה בריטית בשם "חופשה נעימה", ההומור היבש המצויין, הצילום היפהפה ובייחוד העריכה של הרגע ההוא על ההר עם הביצה של ההיא והתרנגולות של ההם-
אדיר, אדיר, אדיר.