הג'ק ניקולסון הטוב ביותר:
2 ![]() |
רסיסי חיים |
21 ![]() |
צ'יינטאון |
70 ![]() |
קן הקוקיה |
61 ![]() |
הניצוץ |
5 ![]() |
הכבוד של פריצי |
22 ![]() |
המכשפות מאיסטוויק |
41 ![]() |
באטמן |
10 ![]() |
בחורים טובים |
98 ![]() |
הכי טוב שיש |
6 ![]() |
אודות שמידט |
מספר מצביעים: 336
2 ![]() |
רסיסי חיים |
21 ![]() |
צ'יינטאון |
70 ![]() |
קן הקוקיה |
61 ![]() |
הניצוץ |
5 ![]() |
הכבוד של פריצי |
22 ![]() |
המכשפות מאיסטוויק |
41 ![]() |
באטמן |
10 ![]() |
בחורים טובים |
98 ![]() |
הכי טוב שיש |
6 ![]() |
אודות שמידט |
הכי טוב שיש
בעיקר בגלל שזה הסרט האחרון שלו שראיתי, אבל גם ככה סרט נהדר עם משחק טוב מאוד שלו ושל אהרו"כ הכלב
אחרי ג'ים קארי אני חולה על ג'ק
יש לו משחק פצצה
אני מת לראות את "הניצוץ" כבר שנים אני מחפש אותו בבלוקבסטר
"הכי טוב שיש" סרט פצצה ומצדיק את האוסקר שג'ק קיבל עליו
" קן הקוקיה " אחד הסרטים הכי אהובי אלי המשחק שלו שם פשוט משגע
גם " שבועה" לא רע בכלל
וכמובן הג'וקר בבאטמן (פצצה)
פצצות
למרות שככל הזכור לי את 'הניצוץ' דווקא אפשר להשיג בבלוקבאסטר, בדרך כלל, אם אתה רוצה להשיג סרט בן יותר מ-5, עדיף לחפש אותו בספריות בעלות זכרון ארוך טיפה יותר – האוזן השלישית, למשל.
ובאמת טוב לדעת שיש לך עוד דברים בראש חוץ מג'ים קארי.
פצצות
אני לא רוצה לקנות אותו עם היית רוצה אז הייתי פונה ממזמן לאוזן השלישית
הבעיה אצלנו בבלוקבסטר (בביאליק) אין את הסרט הזה להשכרה
אני אוהב את ג'ים קארי בגלל עברו והכישרון שלו חוץ מיזה יש לי הרבה דברים בראש אני ממש אוהב קולנוע
ועוד משהו ג'ים בילדותו העריץ את ג'ק ניקולסון ואת גרי לואיס
ומהם הוא לקח את הראיונות כשג'ים היה צעיר הוא העלה הצגת חיקוי על ג'ק במשך חצי שעה
ג'ק הוא אדם ענק בהוליווד זה שחקן אמיתי!
''האוזן'' בעיקר משאילים סרטים,
לא מוכרים אותם.
''האוזן'' בעיקר משאילים סרטים,
אני גר בעכו אין לנו בסביבה חנות שלהם
האוזן השלישית-יותר מדכא מביקור ביד ושם
טוב, אולי לא כל כך מדכא, אבל די רציתי לתלות את עצמי אחרי שביקרתי שם לפני כמה ימים. אני גר בראשון ולכן אין לי ממש אפשרות ללכת להשכיר סרטים מהאוזן, וזה ממש דיכא אותי, כי יש שם מבחר ממש ממש ענק, ויש להם לא אגף ילדים אלא אגף אנימציה! וואו!
ובבלוקבאסטר בראשון אפשר להשיג את הניצוץ של קיובריק רק בדי וי די, ואלה שאין להם יוכלו להסתפק במיני סדרה של הניצוץ. המחורבנת.
אחרי ג'ים קארי אני חולה על ג'ק
שלום לך/לך…
כמוך, גם אני חיפשתי את "הניצוץ" מלא זמן, ומצאתי אותו בשבוע שעבר- בגרסת די.וי.די!!
תמשיך לחפש, ולווא דווקא ברשתות הגדולות (אני מצאתי אותו בחנות קטנה בקרית גת…)
:)
נ.ב.- אחרי הכל, זה סרט נחמד והזוי (כמיטב המסורת של סרטי סטיבן קינג… כמו "זה" ו"תפסן החלומות")
אני אדבר בקצרה
(כי התרגלתי למדוד את הזמן בשניות, וצריך לעשות כל דבר במהירות)
הצבעתי ל"ניצוץ", כי זה סרט מעולה עם תסריט מעולה ועם משחק מעולה מעולה (פצצות) של ג'ק ניקולסון.
מבין שאר הסרטים, אהבתי את הדמויות שלו ב"הכי טוב שיש" וב"המכשפות מאיסטוויק" (תפקיד השטן תפור עליו), ושנאתי, אני מדגישה •שנאתי• את הסרט "אודות שמידט". זה היה הדבר הכי משעמם שראיתי אי-פעם בקולנוע, וגם יצאתי ממנו באמצע (פעם ראשונה שעשיתי את זה).
ועכשיו אם תסלחו לי, הקצבתי לעצמי עוד 15 דקות בלבד להיות על המחשב. (כן המפקד, 15 דקות!)
אויש, מסכנה.
אבל לםחות לא הגעת לרמה של ידיד שלי, שהיה נותל לעצמו הקשבים מתוך שינה.
ולעניין:
מסתבר שלמרות אהדתי לניקולסון, לא ראיתי אותו בהרבה תפקידים.
ומאלה שראיתי, אחד לא מופיע בסקר – 'השבועה': סרט לא מושלם, אבל בפירוש תפקיד מצוין של הג'ק.
תגידו, הבחירה בעשרת הסרטים היא עפ"י סרטים שג'ק היה מועמד עליהם לאוסקר?
בכל אופן, את פריצי, באטמאן, רסיסי חיים, קן הקוקיה, בחורים טובים ושמידט לא ראיתי. מאלו שראיתי לא אהבתי ממ שאת ג'ק במכשפות מאיסטוויק, וזה משאיר אותי עם בחירה קשה מאוד: הכי טוב שיש, או הניצוץ או צ'יינהטאון. שלושתם קלאסיים, שלושתם מצוינים, שלושתם ג'ק בשיאו. עדיין לא הצבעתי, אני עוד פתוח להצעות שוחד.
ג'ק והאוסקר
בהתחלה חשבתי באמת שדרך פשוטה וקלה לבחור את המועמדים לסקר מבין עשרות סרטיו של הג'ק תהיה לבחור את הסרטים שעליהם הוא היה מועמד לאוסקר. אבל מהר מאוד הסתבר שזה לא פותר כלום – ג'ק היה מועמד לאוסקר 12 פעמים. ומה שיותר גרוע, הוא לא היה מועמד על כמה מהתפקידים היותר מוכרים ואהובים שלו, שהיו בסרטים מסחריים מדי (באטמן, המכשפות מאיסטוויק), ולעומת זאת הוא קיבל מועמדויות על סרטים שאף אחד (וכשאני אומר "אף אחד" אני כמובן מתכוון לומר "אני", בצניעות אופיינית) לא שמע עליהם. אוקיי, את 'תנאים של חיבה' אני מכיר (והליהוק של ג'ק שם מיותר לגמרי), אבל וואט דה פאק איז 'עשבי פרא'?
ניקולסון ומריל סטריפ משחקים נוודים
או משהו. דווקא חוץ מהסרט הזה ראיתי את כל הסרטים עליהם הוא היה מועמד או זכה באוסקר, אבל את את "אדומים" וחלק מהאחרים אני כמעט ולא זוכר.
כן, בדקתי אחר-כך
וראיתי שזה טוב שלא לקחתם מועמודויות לאוסקר, כי יש שם באמת כמה סרטים מוקדמים שלא שמעתי עליהם מעולם. אבל האמת, גם על 'רסיסי חיים' לא שמעתי. ravy, מוכן לפרט?
סרטו הראשון שבו ניקולסון מופיע בתפקיד הראשי
אם אתה חושב שהמניירות שלו התפתחו אחרי "צ'יינטאון" זה לא ממש נכון, רואים אותם במידה מסוימת אפילו ב"אדם בעקבות גורלו".
בכל מקרה "רסיסים" הוא אחלה סרט. הסבר עלילה תוכל למצוא בימד"ב, אני רק אגיד שזאת דרמה עם כמה וכמה צחוקים, מרגשת, אינטליגנטית ועם משחק משובח של ניקולסון ושל הרבה שחקני משנה נשכחים משנות ה-70. אני אגיד גם שמהסרטים הראשונים שקניתי בדי.וי.די. היו שלושה של ניקולסון משנות ה-70: "רסיסי חיים", "הפרט האחרון" (התרגום הכי מפגר מאז "הצלצול"), ו"מלך האיים". שלושתם משודרים בטלוויזיה פה ושם, אז הם לא הכי אזוטריים. מאוחר יותר גם קניתי את "השבועה".
ומה השם באנגלית (של 'רסיסי חיים'?)
מזל שלא תרגמו אותו כ"חמש חתיכות קלות".
שכחתם אפשרות
"לא אצפה בג'ק ניקולסון גם אם יאיימו על חיי בנשק חם/קר/פושר"
או שיש את האפשרות לא להצביע
כמו שאני עושה כרגע, אבל לא מתוך חוסר אהדה לג'ק (הוא שחקן ענק לדעתי), אלא מפני שחצי מהסרטים בסקר לא ראיתי. בד"כ זה לא מפריע לי, אבל לא ראיתי את הניצוץ וקן הקוקיה (ראיתי את ההצגה, רמי הויברגר עשה את התפקיד מצויין) שנחשבים לשניים מהתפקידים הטובים ביותר שלו וחבל לי להתעלם מהם.
צודק
רמי הויברגר באמת עשה את התפקיד באופן יוצא מהכלל.
באשר לג'ק ניקולסון, כמו שכבר אמרו, באמת חסר בסקר את הסרט "השבועה", שהוא אומנם סרט ממוצע, אבל ג'ק ניקולסון משחק בו את התפקיד טוב מאוד.
אני בחרתי ב"הכי טוב שיש". סרט עם משחק טוב באופן כללי ומשחק מצויין של ניקולסון בפרט (אין ספק, הבנאדם הוא באמת אחד מהשחקנים היותר טובים שיש כיום).
בדיוק
לשחקן ברמתו של ג'ק ניקולסון באמת חבל לי להצביע כשאת חלק מהסרטים הטובים שלו לא ראיתי (הניצוץ, קן הקוקיה), אחרים אני פשוט לא זוכר (צ'יינטאון, שאני בטוח שראיתי פעם אבל כל פעם מופתע מחדש עד כמה אני לא זוכר אותו), ואפילו בין אלו שראיתי קשה לי להחליט (אין אני אמור להשוות בין באטמן להכי טוב שיש? באילו קריטריונים?). אז השבוע, ג'ק לא יקבל את קולי.
באטמן!
ברור שבאטמן.
(ולו רק בגלל העובדה שאת מרבית הסרטים עדיין לא יצא לי לראות. קורה.)
________
העלמה עפרונית,לא נותנת הקשבים לאפ'חד.
ובזאת שברתי את השוויון הזמני בין קן הקוקיה להכי טוב שיש
(את קן הקוקיה לא ראיתי אמנם אבל את הכי טוב ממש אהבתי).
ומה קרה לזאב רווח?
ראיתי את כל הסרטים ברשימה
ולמרות שאני מאוד אוהב את ניקולסון, רוב הסרטים ברשימה הם ממש לא מהטובים שלו.
"אודות שמידט" איום ונורא. פשטני, פרימיטיבי, מתנשא, וכו'.
"הכבוד של פריצי" הוא בעיקר קומדיה אסקפיסטית מפגרת, ולא במובן הטוב. במקרה, היא גם לא מצחיקה וההופעה של ניקולסון מוזרה ולא מתאימה לסרט.
"המכשפות מאיסטוויק" הוא נחמד-פלוס, אבל אף פעם לא התלהבתי ממנו.
"באטמן" הראשון פשוט משעמם אותי כל פעם שאני רואה אותו. יכול להיות שאני פשוט לא מצליח להתחבר אליו, ווטאבר ת'את מינז. את "באטמן חוזר" אני דווקא מאוד אוהב. ניקולסון משחק את ניקולסון.
"קן הקוקיה" הוא סרט מוערך יתר על המידה. סרט בינוני, פשטני וסתמי, והדמות של ניקולסון היא קלישאה אחת גדולה. הוא לא משחק רע, אבל גם לא שום דבר מיוחד.
את "בחורים טובים" לא ראיתי מזמן, אבל גם לא זכורה לי התלהבות מיוחדת. שוב ניקולסון משחק את ניקולסון.
"הכי טוב שיש" פשוט מעצבן אותי. סיטקום של שעתיים, שבאמת יש בו כמה קטעים מצחיקים, אבל הדרמה בו כל כך דבילית ומיותרת והדמויות כל כך קלישאתיות שאני ממש לא מבין למה הסרט נעשה מלכתחילה. ניקולסון, אחרי שהוא אגר את כל המניירות האפשריות במשך ארבעים שנה של משחק, משחרר את כולן בבת אחת. ממש יופי.
בסוף הצבעתי ל"רסיסי חיים", אחד הסרטים האהובים עלי. באותה מידה יכולתי להצביע ל"צ'יינטאון" או "הניצוץ". בלה.
לא יודע אם זה יעזור,
אבל הסקר עוסק בהופעתו של ג'ק ניקולסון בסרטים האלה, לא בסרטים בכללותם.
לכן גם הזכרתי את המשחק של ניקולסון בחלק מהסרטים
באלה שלא הזכרתי את המשחק של ניקולסון ספציפית, אפשר להוסיף בלי שום דאגה מיותרת משהו כמו "ניקולסון מרים גבות, מחייך חיוך מרוצה מעצמו וקורא לזה משחק".
ראיתי את כל הסרטים ברשימה
וחסר לי "הדוור מצלצל פעמיים" שהוא דרמה מעולה ומאופקת בה הוא מגלה יכולות הבעה מאד מגוונות בסטייל עולם התאטרון (משהו כזה בכל אופן- אני לא מרוכז כ"כ אז לא לתפוס אותי על המילה). אגב בחרתי "הקוקיה" ומפליא אותי מאד שבאטמן עבר את הניצוץ וצ'יינטאון.
ראיתי את כל הסרטים ברשימה
קן הקוקיה מוערך יותר מדי? תפקיד סתמי בהכי טוב שיש? תודה שהנחת לניצוץ ולצ'יינה.
קשה שלא להתרשם ממשחקו בהכי טוב שיש למרות שאפקט הזכרון הקצר גרם לרבים לבחור בו. קן הקוקיה הוא הסרט שמראה את הטירוף והחיים במוסד סגור בצורה הכי מרתקת ואותנטית שאפשר וניקולסון משתלב מצויין ומשחק ממש בצורה משכנעת שנראית אמיתית והוא ממש נראה מעורער נפשית. אפילו בסרטים לא מיוחדים כגון המכשפות ושבועה הוא מגלה יכולת משחק ראויה. אפשר לא לאהוב שחקן אבל לא צריך לצאת מפרופורציות בצורה מכלילה ולא מבוססת שכזו
אתה צוחק?
"קן הקוקיה" אותנטי? יחסית למה? רוג'ר אברט שהכניס לפני כמה שבועות את הסרט לרשימת הסרטים הגדולים שלו אפילו לא מתיימר להגיד שהסרט ריאליסטי או אותנטי. הוא אומר זאת מפורשות, וגם אומר שהסרט הוא לא "על אי שפיות". קרא בעצמך.
http://www.suntimes.com/ebert/greatmovies/oneflew.html
מה שכן, הוא עדיין אוהב את הסרט, עם הסתייגויות. כשהסרט יצא הוא אהב אותו הרבה פחות, כמו שגיליתי כשקראתי את הביקורת הישנה שלו. "קן הקוקיה" הוא סרט שנוצר בדיוק בשביל אנשים שמבלבלים בין העוצמה שהבמאי מכה בה בצופים לבין עומק או "אותנטיות".
איפה הזאב רווח?
אין דבר כזה ג'ק ניקולסון טוב. הפרצוף של הבחור עושה לי, מילולית, בחילה.
שבועה
שבועה זה המוצלח ביותר מבחינת
המשחק אך שחכתם אותו.
הניצוץ מתוך יראת כבוד
לסטנלי חברי הטוב
מסכימה עם כמה וכמה תגובות כאן:
אז בסוף הצבעתי
בעקבות הקונצנזוס המתגבש שג'ק הכי טוב שיש בהכי טוב שיש, החלטתי למחוק את הסרט מהתלבטויותיי, כי הוא באמת לא כזה טוב, וג'ק הוא גם לא החוליה החזקה שם. נשאר הניצוץ (ג'ק סופר משתגע) וצ'יינהטאון (ג'ק מפקח משטרה משתגע, אבל הרבה יותר בעדינות). האחרון זכה בקולי, מהסיבות הבאות:
1. הוא קיבל עד כה הכי פחות קולות מבין הסרטים שלגביהם התלבטתי.
2. התפקיד של ניקולסון בו הרבה יותר מינורי, אולי בגלל שהוא צעיר ועדיין לא פיתח מניירות קבועות.
3. זה סרט מופתי שאני מקווה שאנשים ייקחו מהאוזן ויראו.
4. הצבעתי כבר לניצוץ בסקר הקינג (נדמה לי).
5. מחווה לפולנסקי.
6. כי בשניה הראשונה שאלתי את עצמי, 'באמת? ג'ק ניקולסון משחק בצ'יינהטאון'?
הסרט היחיד שראיתי מהסקר
היה "קן הקוקיה", שלא אהבתי אותו. את "שבועה" ראיתי והיה סביר, אם כי לא משהו.
אני כנראה לא הטיפוס של ג'ק ניקולסון.
אמממ, ראיתי רק את באטמן ואת המכשפות
ואת המכשפות אני ממש לא זוכר. בדרך כלל הייתי מצביע לבאטמן, מהיותי חובב קומיקס בכלל וחובב באטמן בפרט, אבל בדיוק אתמול חשבתי על זה והגעתי למסקנה שג'ק ניקולסון לא היה טוב בתור הג'וקר, אז כנראה שאני אמנע מלהצביע הפעם..
או ג'קי, ג'קי...
אני חושב שהצבעתי לניצוץ בגלל הטרוף המזוקק בעיניו של ג'קי.
רק לו יש את זה, ורק בהניצוץ הוא מביא את זה לידי ביטוי בצורה החזקה ביותר.
גו ג'קי!
גו סטנלי!
סקר לא קל
אמנם לא ראיתי את כל הסרטים ברשימה, אבל בכל אלו שצפיתי ג'ק משחק נפלא. קשה לבחור.
על כן הצבעתי לפריצי, כדי שיהיה לו לפחות קול אחד.
באמת קשה
אמנם לא ראיתי את כל הסרטים ברשימה, אבל מאלה שראיתי זה באמת קשה לבחור.
ניקולסון הוא שחקן ענק עם כאריזמה שפשוט קורעת את המסך.
היה לי קשה אבל הלכתי על "הכי טוב שיש".
הוא שיחק שם כל כך טוב, וקיבל בצדק את האוסקר, אבל עדיין משחק גדול באמת נמדד לדעתי אם הוא מצליח גם להתמזג עם כל שאר המשתתפים. ניקולסון היה ענק שם, והשילוב של האנט איתו היה מושלם.
פשוט הכי טוב שיש.
קשה לבחור
הוא שחקן באמת טוב.
אבל אולי בגלל הנוסטלגיה (הכי אהבתי את הסרטים האלה) התתלבטתי בין "המכשפות מאיסטווק" ובין באטמן.
בסופו של דבר בחרתי במכשפות כי חוויתי גילוי מדהים בסרט הזה.
מהו אני לא אפרט.
הצעה למונח חדש
משהו שהוא בידיוק ההפך מאפקט שרק. אפקט בו הסרט הוא חדש יחסית ורק שוחרר לאקרנים, ולכן לא רבים צפו בו עדיין, מה שמוריד את סיכויו לזכות בסקר.
אפקט שמידט?
כבר קיים
כתבה מספר 963
(עד כמה שזכור לי יש לינק אפילו יותר רלוונטי אבל אין לי כוח לחפש)
הלו, לא שכחנו משהו?
"שבועה", anyone?
ג'ק ניקולסון בתפקיד באמת גדול, בסרט באמת טוב?
הצבעתי ל"צ'יינה טאון", כמובן, בשל העובדה שזה התסריט הכי טוב שנכתב אי פעם (הזמנתי פתיל קנטקי פרייד עוף טופיק, על האם יש תסריטים יותר גדולים. מצטער, רד).
כן, אני יודע שזה לא קשור לאיכות משחק, אבל מי שמעצב רשימה שלא כוללת את התפקיד הכי טוב של ג'ק, מקבל הצבעה לא שקולה.
ותודה על הדגים
שבועה.
אני לא מבין על מה אנשים מתרעמים. עד כמה שאהבתי, סרט די זניח.
ומעניין יותר, שמרבית התגובות לביקורת היו פחות מחיוביות. האם הזמן מאפר את זכרון הסרט בגוונים חמים ועליזים?
אני לא אקרא עכשיו את כל הפתיל של ''שבועה''
אבל אגיד רק שמאוד אהבתי את הסרט מאז ומתמיד, או לפחות מאז שראיתי אותו בפסטיבל ירושלים לפני שנתיים. קראתי לאחר מכן את הספר (השווייצרי) שהוא מבוסס עליו, והספר אפילו יותר טוב, אם לא בהרבה. אבל תמיד ידעתי שיש לשון פן טעם נהדר בסופרים, גם אם הוא לא תמיד בא לידי ביטוי. ג'ים תומפסון, הארי קרוז, כל מיני כאלה.
נו, ידעתי שאנחנו מכירים
גם אני ראיתי את "שבועה" בהקרנה ההיא. שורה 7, כסא 26. איפה אתה ישבת?
וגם אני הייתי מצביע ל"שבועה" אם הוא היה נכלל בסקר. למרות שברשימה יש סרטים טובים ממנו, אם אני מתייחס רק לניקולסון נטו, אני בפירוש מאמין שזה התפקיד הטוב ביותר שהוא עשה. מדהים בעיני איך ששון פן ריסן את השטיקים שלו והוציא ממנו כל כך הרבה רגש.
יש לו כמה סרטים קודמים
שבהם הוא מרוסן בצורה דומה, בלי עזרתו של שון פן. אחד בשם "הגבול" מתחילת שנות ה-80 שלא ראיתי, ו"מלך האיים" שכן ראיתי מתחילת שנות ה-70, בו הוא אולי טיפה אקסצנטרי אבל הרבה יותר רגוע.
אכן ''שבועה'' טוב למדי
ונדמה לי שגם הגבתי בביקורת על הסרט. קשה לי להוציא מהראש את סצנת הסיום שלו (שלא תפורט מחמת הספוילר).
צ'יינה טאון
אני תוהה כמה מהאנשים שהשתתפו בסקר הזה ראו גם את צ'יינה טאון לפני שבחרו ב"הכי טוב שיש".
צ'יינה טאון הוא אחד הסרטים הכי טובים שנוצרו אי פעם ,וניקולסון משחק שם את אחת הדמויות הנפלאות בתולדות הקולנוע, "הכי טוב שיש" הוא סרט נחמד, וניקולסון משחזר בו עוד פעם את כל השטיקים שלו, זה ההבדל.
אם לא היתי יודע מה סוג התגובות שאני אקבל אחרי הערה כזו, הייתי אומר שהצבעה מגוחכת כזו מעידה על בורות קולנועית בלתי נסבלת ממש.
אבל אני לא אגיד את זה.
נ.ב
גם ברסיסי חיים ובאדם בעקבותגורלו ניקולסון מצויין.
לקרוא אתה יודע?
בכלל קראת את התגובות הקודמות? או שסתם הגבת על המועמדים בסקר?
תקרא לי בור
אבל אני לא ממש התלהבתי מצ'יינה טאון. חשבתי שהוא היה אפילו די משעמם.
תראה אותו שוב
הוא משתפר מצפייה לצפייה.
צ'יינה טאון
אהבתי מאד את צ'יינה טאון.
את הכי טוב שיש – יותר.
הסיבה, לדעתי, היא שצ'יינה טאון עושה את 'שלו' – להיות סרט אפל מרגש ובלש מרתק. אבל הכי טוב שיש – קשה לשייך אותו לז'אנר (קומדיה רומנטית? אולי זה הכי קרוב). הוא עוסק בהרבה תחומים, מעורר הרבה רגשות אוניברסליים, ומשתפר מאד מצפייה לצפייה. בניגוד לצ'יינטאון, שחושבים עליו הרבה שעות אחרי הצפייה, ואחר כך לא, הכי טוב שיש הוא סרט שצץ פתאום בראש כשאתה הכי פחות מצפה לזה, גם שנים אחרי הצפייה.
למען ההגינות
מי שלא צפה ב"הניצוץ", נא לא להצביע (בנתיים) לסקר הנ"ל.
אחרי התלבטות, הניצוץ
ואני מצטער לומר שמה שבאמת הכריע את הכף זה איכות הסרט. כי באמת, כל כך הרבה תפקידים נפלאים – "שבועה" החסר, כפי שכבר נזכר, "הכי טוב שיש", שהוא אחד הסרטים הבודדים שמטחנת הסינדיקציה הטלויזיונית לא הצליחה להרוג בשבילי, ומלא בוואן ליינרים נצחיים, "באטמן" הראשון, עדיין פחות טוב מהשני אבל כולל את ג'ק בשיא מופרעותו, "קן הקוקיה" שהוא באמת סרט פשטני, רדוד וכו', אבל בזכות המשחק של ג'קי'לה ובזכות מה שהמלעיזים יקראו "בימוי אפקטיבי" ממש עושה לי את זה, מה לעשות, "רסיסי חיים", הכולל את סצינת הבכי החזקה ביותר שראיתי בקולנוע (בשיחה עם האב הגוסס), "צ'יינטאון", שאני אישית פחות התחברתי אליו מ"תינוקה של רוזמרי", אבל חושף בניקולסון צדדים חדשים בעיני, ועוד כהנה וכהנה.
הנקודה היא שבשבילי ג'ק הכי נפלא ב"הניצוץ", כי זה פשוט הסרט האהוב עליי ברשימה. כיוון שהסרט כל כך מרגש אותי, כך גם השחקן הראשי. ואולי להיפך. אין לי כוח, האמת, להעמיק בסוגיית הביצה והתרנגולת הזאת, כי הביצוע שלו שם באמת יוצא מגדר הרגיל. אין, מבחינתי, כמו הצעקה האגדית שלו דרך דלת העץ המרוסקת, ואם בעיני מישהו זה נחשב ספוילר, אז אני פשוט לא אכתוב מה הוא צועק. לכו תראו.
רק להוסיף ולציין שבאמת אין כמו ג'ק. אין, אין. חוץ מג'ים. במיוחד "אייס ונטורה 2".
חד מהציטוטים היותר זכורים ואהובים עלי מתוך באטמן.
באופן כללי אני לא משתגע על ג'ק. ב'שבועה' סבלתי, ואת 'הכי טוב שיש' אני לא מתייק בתור הסרט הכי טוב שיש (וגם לא בתור סרט טוב. סתם סרט כזה).
התלבטתי קצת גם בין בחורים טובים, המכשפות מאיסטוויק והניצוץ, אבל החלטתי בסוף ללכת על באטמן, גם בגלל הקטע שבאטמן מרביץ לג'וקר, ואז הג'וקר שם משקפיים ואומר:
יופי, בוא ניתן לאנשים לבחור מתוך בדיוק סרט וחצי שהממוצע פה ראה,
הכי טוב שיש, הוא קומדיה חביבה, משחק טוב של ניקולסון כרגיל אבל זהו. לא טיפה יותר.
ציינהטאון – טיפה אוברייטד (פילם נואר גדול מבחינתי זה האישה שלבשה כחול, צומת מילר, ולדעתי גם עיניים עצומות לרווחה שמשום מה אני היחיד שחושב שהוא פילם נואר. ציינהטאון, עם כל הכבוד לגילויים והקיצוניות בסך הכל די משעמם, ניקולסון טוב כרגיל, אבל זהו.
הניצוץ, הוא אחד מהסרטים המחורבנים ביותר שאי פעם ראיתי (וזה ממישהו שמאד אוהב את קובריק), קראתי את הספר לפני הסרט, והסרט כל כך איכזב אותי שאין לי כח להתחיל אפילו, מצד שני ניקולסון היה נקודת אור.
באטמן – ניקולסון והמניירות, נו.
בחורים טובים – כמו באטמן.
והבחירה שלי – קן הקוקיה, סרט רגיש, ענק לא דל או משעמם לשניה, יצירת מופת ובעיקר בגלל המשחק הענק של ניקולסון.
את שאר הסרטים לא ראיתי לצערי.
האישה שלבשה כחול...
ההוא עם דנזל וושינגטון? רוצה אולי להסביר מה כל כך טוב בו? ראיתי אותו רק פעם אחת ודי מזמן, אבל אף פעם לא חשבתי שהוא יותר מנחמאאאאד (והסוף פשוט איום ונורא) ואני הקדשתי כמה שנים טובות מחיי לטובת מחקר הפילם נואר וספרי הנואר למיניהם.
בכלל
נראתה לי מוזר התגובה שלו, בכל מה שנוגע לפילם-נואר. היה חסר לי שם שם אחד, משהו… אה, כן, נזכרתי- פיליפ מארלו.
ועכשיו שנזכרת בו
רוצה אולי לרמוז לנו מה אתה רוצה שנעשה איתו?
לא יודע.
לא ממש מת עליו. עליו אין יותר נוארי ממנו.
למה לא?
הוא אולי מקשקש הרבה, אבל במעשים בערך כל הגיבורים/אנטי-גיבורים הנואריים יותר נואריים ממנו.
כן, אבל הוא *ה*גיבור הנוארי.
אמר *מי*?
אמר מי
שמסתכל על הז'אנר ממבט חיצוני על פי הקריטריונים שרוב הציבור שופטים אותו בהם.
אוקיי, ומה הקריטריונים?
ולפי איזה יצירות ספציפיות שבהן הופיע מארלו שראית/קראת אתה שופט את הדמות?
יודע מה? אני רוצה לענות לך,
אבל בזמן האחרון, כל פעם שאני מנסה לחשוב על דמות מסרט דחור לבן, האמפרי בוגארט של קזבלנקה מתיישב לי בראש ולא מרפה.
אתה רוצא להגיד שבוגארט
הוא סוג של טרול?
נראה ככה, לא?
לא טרול, אבל בהחלט דומיננטי.
מה אתה וודי אלן ב''שחק אותה סם''?
הרקול נוארו
בנוגע למארלו
ראיתי את השינה הגדולה ואת "שלום לנצח", ואני יתייחס גם לקי לארגו, והנץ ממלטה (המפרי בוגרט בכל זאת).
השינה הגדולה וגם הנץ ממלטה, הם כמו צ'יינה טאון סרטים עשירים, עמוסים בתככים, סמלים, רעיונות ושחיתויות, הבעיה היא שלפחות השינה הגדולה מסובך הרבה יותר מדי ועם כל הכבוד לבוגארט את באקול, ולאווירה, זה פשוט לא עשה לי את זה, שני הסרטים גם די מיושנים.
קי לארגו הוא אפילו לא זה, ואני די סובל כשקוראים לזה פילם נואר, לא דומה, לא קשור, ובטח לא ברמה של הסרטים האחרים.
שלום לנצח, אליוט גולד נפלא ומשנה את השטיק הבוגארטי לגמרי, אבל מצד שני יכול להיות שהבעיה (על אף הג'אז הנפלא), היא דווקא באובר פשטות,
המקום הנכון לפילם נואר בעיני היא השילוב המדויק בין אוירה וקסם, למספיק תככים ושחיתות, וגם לחוסר יישון, ואיזושהיא רלוונטיות להיום, ולכן דווקא הסרטים שלקחו את הז'אנר למקומות חדשים, הם אלו שאני תמיד יאהב
האשה שלבשה כחול – על הקסם, האווירה, הסיפור, אבל גם על המסר, ועל הגאונות ברעיון של פילם נואר – נוארי. (שחור)
ועיניים עצומות לרווחה – הפילם נואר הכי מקסים שאי פעם נוצר, המחווה המדהימה של קובריק לז'אנר, אולי הסיפור לא מסובך, אבל כמו האשה שלבשה כחול הוא לפחות מעביר מסר, חד ודן בנושאים רלוונטיים (מהות הנישואים/אהבה בעיקר), ועם הכי הרבה קסם שאפשר.
האישה שלבשה כחול...
האישה שלבשה כחול, הוא מה שצ'יינה טאון היה יכול להיות אילו הוא לא היה מיושן. פילם נואר קלאסי, אפל עם המון שחיתות וסודות.
מה גם שהדמות (שאם אני לא טועה – דון צ'ידל) מגלם, מדהימה כשלעצמה. עוד על הסרט בתגובה הבאה שלי לגבי מארלו
ועדיין
לא ממש הסברת כלום. אני מסכים שהדמות של צ'ידל נהדרת, ונואר על שחורים זה אולי רעיון מחוכם, אבל רק אם עושים איתו משהו מעניין. בסרט לא ראיתי שום דבר חדשני או מעניין, לא בעלילה ולא בביצוע. מה ספציפית ראית בסרט?
בקשר למארלו, יופי, אז קשקשת הרבה על סרטי בוגארט. "קי לארגו" הוא לא פילם נואר, ואף אחד לא טען שהוא כזה. את "הנץ ממלטה" ו"השינה הגדולה" אני אפילו לא ממש אוהב. הספר של "הנץ" הרבה יותר טוב מהסרט, ובמקרה של "השינה" אפילו הספר לא משהו.
בקשר ל"שלום לנצח", הסרט האהוב עלי מבין השלושה, לא הבנתי מה ניסית להגיד. מצד אחד אתה לא אוהב אותו כי הוא פשוט מדי (והוא לא), מצד שני אתה אוהב סרטים שמחדשים. אם הוא לא מספיק חדשני בשבילך, יכול להיות שלא הבנת מה הוא מנסה לעשות, ואם אתה מכיר את מארלו בעיקר מהקולנוע ולא מהספרים המקוריים, רוב הסיכויים שאתה גם לא תבין.
וידוי קטן
אז ככה, ביקורת זה אחלה דבר אבל…
נכון לא קראתי את ריימונד צ'אנדלר (וגם לא את דשיאל האמט אלו בעצם שום ספרות נואר), אבל זה אתר על קולנוע ולא על ספרים.
הטעם שלי בקולנוע שונה לחלוטין מזה שבספרים. וככה זה.
לגבי החוסר פירוט על האשה שלבשה כחול, אני מודה שראיתי אותו די ממזמן (עניין של כמה שנים טובות), כך שאני לא ממש יכול לזכור ניתוח מפורט של הסרט, אני פשוט זוכר שהוא עשה עלי רושם טוב מאד, שהוא היה מקסים, שהמשחק בו היה לעילא, ושהוא עבד על פי כל כללי הז'אנר מלבד החידוש הנוארי המבריק (ומעבר לכך שזה היה על שחורים, גם הסיפור של ג'ניפר בילס כמקביל לסיפור של פיי דאנוויי בצ'יינה טאון, הוא סיפור "נוארי" תרתי משמע, שזו גם הברקה קטנה כשלעצמה.
ועם כל הכבוד לא שמעתי ניתוח מעמיק במיוחד שלך על צ'יינה טאון, או שלום לנצח, (באספקט הקולנועי, לא הספרותי), אז איך אתה בדיוק מתלונן עלי?
כמו שאמרתי, אני לא זוכר את האשה שלבשה כחול (או for that matter את צ'יינהטאון כל כך טוב, אז אני לא אכנס לוויכוח מפורט עליהם
(אולי יום אחד אני יעשה מרתון, פילם נואר, אבל בינתיים זה מה יש)
מה שכן. הסרטים כן היו קשורים.
ציינהטאון = פילם נואר
השינה הגדולה =פילם נואר
הנץ ממלטה = פילם נואר
קי לארגו = לדעת כמה מבקרים, פילם נואר.
השוואה בין סרט אחד למשנהו בתחום הז'אנר (מה גם שהז'אנר די נדיר)מקובל בהחלט
אני חושב שעיניים עצומות לרווחה הוא פילם נואר.
וכן שהוא סרט טוב (אולי אכתוב עליו 'מה היה'?) אבל חולק עליך בעניים צ'יינהטאון. ראיתי אותו לראשונה רק לפני כשנה, ולמרות היותו סרט בן כמעט 30 שנה, הוא לא התיישבן לרגע.
הכי טוב שיש
בחרתי בהכי טוב שיש, אבל בעקביו נשף משחקו ב"זוהר"(SHINING). האם זה תורגם כהניצוץ? שם טוב לסרט (רמז לניצוץ הטירוף) אך הספר תורגם כ"זוהר" כך שאולי זה סרט אחר?
-האשף הדגול
אתה בטוח שאתה לא מתבלבל?
'The Shining' הוא 'הניצוץ', וככה גם קוראים לספר בעברית, לפחות בגירסה שאני מכיר. לא שמעתי על תרגום לספר בשם 'זוהר'.
אתה בטוח שאתה לא מתבלבל?
נראה לי שהוא מתכוון לסרט
shine שאני לא זוכרת איך תורגם לעברית, אבל הוא על הפסנתרן ההוא שגם קצת השתגע, לא?
'ניצוצות'.
התבלבלת
"זוהר" זה סרט עם שאול מזרחי
.
התבלבלת
מתי הסריטו את ספר הזוהר?
עוד
גם אני לא מאוהבי ג'ק ניקולסון
בפרט לא אחרי שהוא גזל לדסטין הופמן יקירי את האוסקר על "לכשכש בכלב". לא שאני חושבת שניקולסון לא עשה עבודה טובה ב"הכי טוב שיש", אבל אני מאמינה לאלה שטוענים שהוא לא ממש שיחק שם – הוא פשוט היה הוא… עם כל השטיקים המעצבנים. אהבתי את הסרט בקולנוע, אבל הוא לא החזיק אצלי צפיה שניה בטלויזיה – פתאום תהיתי למה כ"כ אהבתי אותו בצפיה הראשונה.
אני מצטרפת גם לתהיה "למה שבחורה תתאהב בג'ק ניקולסון"? הוא מגעיל, מכוער, יש לו חיוך מרושע וגבות מטרידות. אני יודעת שהרבה נשים חושבות שהוא סקסי, אבל אם הוא היה מתקרב אלי אני חוששת שהייתי מקיאה עליו.
פרט לסרט הנ"ל ראיתי רק את "קן הקוקיה" (לפני שנים רבות מספור) ואת "באטמן". את האחרון ראיתי בטלויזיה, באיחור היסטרי, ולא הבנתי למה הוא היה כזה הצלחה, בעיני הוא היה ממש סתמי (את המשכיו לא טרחתי לראות). ניקולסון עשה שוב עבודת משחק טובה (בהנחה שהוא באמת שיחק – אני חושדת בו שהנכלוליות הזו היא חלק טבעי ממנו) אבל החיוך שלו היה בלתי נסבל מבחינתי. איכס.
החלטתי לשמור לו חסד נעורים ובחרתי ב"קן הקוקיה". למרות שאני לא זוכרת מהסרט כמעט כלום, זכור לי במעומעם שאהבתי אותו בזמנו, והשחקן הראשי היה טוב (אז לא ידעתי מיהו בכלל). כל מה שאני זוכרת הוא מההצגה, שהיתה באמת מצויינת, וגם הוייברגר.
חסרי טעם שכמותכם. אמנם 'הכי טוב שיש' הוא סרט טוב מאוד, אבל ב'מכשפות מאיסטוויק' ניקולסון במיטבו (איך אומרים – 110%), כך גם בתפקידיו ב'באטמן' (איך בכלל יכול בן אנוש לחייך תמידית ?) וב'צ'ינהטאון'.
הצביעו 'איסטוויק'. 'איסטוויק' – לשיפור המצב באמצעות כשפים שטניים.
זו לא שטיפת מח, זו לא שטיפת מח, זו לא שטיפת מח, זו לא שטיפת מח, זו לא שטיפת מח…
אז אני רואה שהטרנד החדש הוא סקרים על פי שחקנים
חבל, בגלל שאם יש משהו שאני גרוע בו יותר מאשר בזכירת שמות של אנשים זה בזכירת הפרצופים שלהם. כן, כן, אני מהאנשים האלה שאין להם מושג מי משחק בסרט עד שהם רואים את שמו מופיע בקרדיטים. אלו שלא יודעים אופי של דמות על פי ה"הסטוריה" של השחקן אלא נאלצים לקבל רק מה שהוא מראה על המסך. האומללים שמגלים רק לאחר שנים כי הבונד כבר הוחלף או כי דמויות מסרטים שונים היו למעשה אותו שחקן. מוכי הגורל שצריכים לחיות בפחד פן סלבריטאי נערץ כלשהו עבר לידם ברחוב והם אפילו לא שמו לב.
אני אוהב לחשוב שאת השמות הממש גדולים אני פחות או יותר מכיר, אבל לתת לי שמות של סלברטיס מדרגה שנייה ולצפות ממני לדרג את המשחק שלהם בסרטים שונים? שערוריה!
מה עוד שאת רוב הסרטים ברשימה הזו אפילו לא ראיתי (Shame on me! אנסה לתקן את המחדל בהקדם [ג'ק ניסול.קון?]).
ולכן, כדרכי מימים ימימה, אמכור את קולי בתחמנות למרבה במחיר, כאשר יתהוו כאן תוצאות ברורות. מי יתן והג'ק ניקולסון הטוב ביותר ינצח!
התוצאות לא ברורות מספיק כבר עכשיו?
אני יכול להשפיע על אחד מהמקומות הראשונים => לא ברורות מספיק
מצד שני… מאחר ולא נראה שהסקר יהיה ברור הרבה יותר בעתיד הנראה לעין, אני פתוח להצעות.
כקולגה, אני מוחה.
לא רק שאני סובל מאותה הבעיה בדיוק, אפילו מצאתי את השם המדעי של המחלה: פרוזופאגנוזיה, "עיוורון פרצופים". זכרון הפרצופים שלי שואף לאפס המוחלט, ויעידו כל באי הקונים שנעלבים בכל פעם מחדש מכך שאני לא מזהה אותם. לך תסביר לאנשים שגם את אחותי זרובבלה אני לא מזהה אם היא משנה תסרוקת.
לכן לעתים קרובות יש לי בעיה לעקוב אחרי סרטים עם הרבה דמויות, ואני כמעט אף פעם לא מזהה שחקנים ידועים אם לא ידעתי מראש מי הם אמורים להיות. וכמובן, אם סלבריטאי ענק כלשהו (נגיד, סתם בשביל הדוגמה, ירמי קפלן) יעבור לידי במדרגות, אין סיכוי בעולם שאני אזהה אותו.
א-ב-ל: ג'ק ניקולסון הוא בשום אופן לא סלבריטי מדרגה שניה. גם טום הנקס לא. מדובר בסך הכל בשניים מהשחקנים המוכרים והמוערכים ביותר בעולם כיום. את ג'ק ניקולסון אני מאמין שאפילו אני אזהה (אם לא ברחוב, אז לפחות בסרט) ויש לו דמות קולנועית פחות או יותר קבועה, עד כדי כך שלא הצלחתי לקבל אותו בתור דמות שונה (ר' הביקורת ל'אודות שמידט'). הקיצר, אני מקבל את התלונה, אבל לא בקשר לסקר הזה.
טום הנקס אכן לא
אם אני זוכר נכון, את מרבית הסרטים שהוזכרו באותו הסקר ראיתי ואפילו כבר למדתי לזהות את פרצופו הצלוי היטב. את ניקולסון לאומת זאת אני מזהה בעיקר מ"הכי טוב שיש". יכול להיות שזה סתם מקרה שדוקא בסרטיו המוכרים ביותר לא צפיתי ועל כן לא הספקתי לפתח דיעה כלפיו. יכול להיות שהסלברטאי דוקא כן גדול דיו אבל לי סתם אין מזל.
בכל אופן התלונה הייתה לטרנד הנוחכי באופן כללי לא לבחירת המועמדים בסקרים.
אגב, תודה על השם המדעי. פרוזופאגונזיה, אתה אומר? עכשיו במקום סתם להתנצל ולטעון לטימטום, אוכל להרשים את מכרי (על פי טענתם) במחלות אקזוטיות שהם לא מכירים. רק תאמר לי שמורידים על זה פרופיל ואני בכלל אהיה מבסוט!
היי, אותי כן זיהית אחרי שהסתפרתי.
יו, זה אומר שאני מיוחדת?
האם אני היחיד
שממש לא מסכים עם הטענה שלג'ק יש דמות קבועה? בעיני הוא מהשחקנים הבודדים שממש לא חוזרים על עצמם, ואפילו אם יש לו נטייה לדמויות מטורפות האיפיון של הטירוף מגיע כל פעם ממקומות אחרים. כמעט אף פעם אני לא מקבל ממנו תחושה של חזרה על הגג הקבוע, ולמרות שאת אודות שמידט אני אראה רק ביום רביעי, אני מאמין שזה לא יפריע לי שם. האם אני לבד?
רד פיש נעים מאוד
היי, זאת קצת ירייה באפלה, כי אני רואה שהתגובות כאן הן מלפני 10 שנים כמעט.
אני מצלמת סרט בנושא פרוסופגנוזיה ואשמח מאוד אם תיצור איתי קשר.
kerengarf@gmail.com
תודה
אוי, אני כל כך מזדהה!
– לא יודעת איך נראית מירי בוהדנה
– לא מזהה חברים שלי מהתיכון
– אם מישהו מחליף תספורת, אני כבר לא בטוחה שזה הוא
– ישבתי אתמול ליד בני בגין שעתיים וחשבתי שהוא סתם איש מעצבן
נדמה לי שקואים לזה
חוסר יכולת לזהות פרצופים.
אוי, גם אני כל כך מזדהה!
ביחוד בקטע של התסרוקות. אבל אל תספרו לאף אחד.
ליד בני בגין לא יצא לי לשבת. או שכן?!
(ואיך קוראים לחוסר היכולת לזהות מילים לועזיות?)
ואני, בגלל שיש לי את הבעיה הזו
לימדתי את עצמי לזכור אנשים לפי הבגדים שהם לובשים.
מצאתי את עצמי בבעיה גדולה בטירונות, בה כל הבנות לבשו כל הזמן אותו דבר… ("קוראים לך שירה, נכון?" "לא, אני שירי, וזאת שיר, ושירה היא בכלל מפלוגה אחרת!")
כל זה בגלל שלא ישבת ליד בני בגין?
כן, כן, קרש.
העייפות שלי אשמה. מעט השעות שישנתי בלילה היו על חייזרים צמריריים וורדרדים שפלשו לכדור הארץ ושיעבדו את בני האדם, ועל גיבורי ה-KKK שנלחמו בהם.
בערך.
לי פשוט יש זכרון חלש לפרצופים ושמות
בעיקר ביחד.
אוי
זה לא שאני הסנגור של בני בגין או משהו כזה, אבל היות ואנחנו עובדים יחד אני יכול להעיד ש"מעצבן" זה בערך הדבר האחרון שאפשר להגיד עליו.
* למען הסר ספק אני לא שותף לדעותיו הפוליטיות ומעולם לא ניהלתי איתו דיון / שיחה בנושא.
למה בני בגין היה מעצבן
תראה, אני די מעריכה את בני בגין כבנאדם למרות שאני לא מסכימה עם הדעות שלו בכלל בכלל. אני מחזיקה ממנו איש די צנוע, אבל כנראה שהוא הסיט את כל האגו שלו לכיוון הבת שלו, עד כדי כך שזה העביר אותו על דעתו, כפי שיעיד המקרה הבא:
הייתי בשבעה של חברה שלי שנפטרה אחרי מאבק במחלה ממושכת. בני בגין קורא לעצמו ידיד המשפחה.
לבת שלו קוראים מיכל. במהלך העברב הוא לא הפסיק לדבר עליה – כמה היא מוכשרת, איך היא עושה חיל בלימודי הרפואה, כמה היא חכמה, כמה היא מצליחה, כמה אמביציה יש לה.
עכשיו, לבחורה שנפטרה גם כן קוראים מיכל, והיא גם בערך בת אותו הגיל – 28.
בכל פעם שבני בגין פתח את הפה לדבר על הבת שלו, ראו שאביה של מיכל שנפרה חשב שהולכים לדבר עליה, הבחורה העדינה והמקסימה שלא הספיקה לעשות הרבה, בגלל המחלה שלה.
ובמקום זה כל הזמן השיחה הוסטה לכיוון של מיכל בגין הרופאה הבריאה והמוצלחת, ולגאוותו של בני בגין על כך שהוא אבא שלה. כאילו הוא רצה לדחוף בכוח לפרצוף של האבא את הזיכרון של כל מה שהוא הפסיד.
זה היה מטריד. מטריד מאוד.
ממש לא מתאים לבני בגין להתנהג בצורה כזו
אחד האנשים היותר רגישים לזולת שאני מכירה, ובעיקר לאנשים שאיבדו את יקיריהן. והרי הוא איבד גם את בנו. מה שמסופר כאן תמוה בלשון המעטה.
שמת לב
שהגבת להודעה שנכתבה לפני כמעט 10 שנים?
פרוסופגנוזיה
היי אינדי,
אני מצלמת סרט על פרוסופגנוזיה.
אשמח אם תצרי איתי קשר.
kerengarf@gmail.com
תודה
הוא לא שפוי!
ג'ק ניקולסון מפחיד אותי, באמת!
העיניים שלו… אמאל'ה
הבנאדם באמת לא נורמאלי!
הסרט היחיד שראיתי מהרשימה זה 'בחורים טובים'.. אז אין לי שמץ לגבי שאר הסרטים,
בעצם חוץ מ'באטמן' אבל ראיתי לפני המון זמן ותהרגו אותי- אני לא זוכרת אותו…
האם מישהו יעזור לי להיזכר?
טעות בסקר!
מערכת עין הדג לא מכירה בסרט "שבועה" במיקרה? הלו זה הסרט שבו ג'ק ניקולסון נותן את ההופעה המדהימה ביותר שלו. חבל…נעלצתי להיסתפק ב"צ'יינהטאון" שזה הסרט הכי טוב בכיכובו
לא רק שמערכת 'עין הדג' מכירה
את 'שבועה', גם התפרסמה עליו ביקורת: כתבה מספר 656
אבל מה, לא חשבנו שכל כך הרבה אנשים ראו אותו.
אבל אם מערכת עין הדג מכירה בו כמו שאת אומרת (ומוכיחה),
אז למה הם לא שמו אותו בסקר??
לג'ק ניקולסון
יש מעל 30 סרטים (לא כולל סרטי טלוויזיה) בהם השתתף. סקרים אנחנו מגבילים לעד 10 אפשרויות. את מוזמנת לתת לי רשימה אלטרנטיבית של כל סרטיו/תפקידיו החשובים (לעזרתך אני מביאה את הדף שלו בימד"ב: http://us.imdb.com/Name?Nicholson,+Jack. ).
בכל מקרה, לביקורת על 'שבועה' יש מעט תגובות. מכאן הסקנו שלא הרבה אנשים ראו את הסרט, ושאין טעם להכניסו לסקר. גם זו אינדיקציה.
מסתבר שהאינדיקציה בעייתית...
'שבועה' היה כנראה מקבל יותר קולות מהמקום האחרון בסקר. אבל, כמובן, לא יכולתם לדעת את זה.
מה שקורה כאן עם שבועה,
ולמעשה גם עם המוביל בסקר, הכי טוב שיש, הוא הורסיה התקפה היחידה לאפקט השרק. לא העדפה לסרטים חדשים כי ראית אותם לאחרונה והם עוד טריים בזיכרון, דוקא העדפה לסרטים חדשים כי רק אותם אתה מכיר. אנשים מתקוממים על אי שיתופו של שבועה כי הם ראו רק אותו ואת הכי טוב שיש, ובהיעדר האפשרות השניה הולכים על הכי טוב שיש. משהו רקוב בסקר הזה. אפקט הכי טוב שיש.
נו, עדיף שמשהו יהיה רקוב בסקר,
מאשר שמשהו יהיה רקוב באנשים.
לא מסכימה
במקרה הזה טענתך לא צודקת. רק אחדים כאן הזכירו בתגובותיהם את 'שבועה'. ספק אם היה זוכה למספר דו-ספרתי של מצביעים. 'הכי טוב שיש' לבדו לא יכול להעיד על אפקט. אולי הוא סתם סרט פופולארי וזכור לטוב. שים-לב שהסרטים במקום השני והשלישי הם קן הקוקיה והניצוץ, ואחריהם באטמן, שהם כולם משנות השבעים והשמונים.
מה שכן, בהחלט היה ניתן לראות את האפקט שהזכרת בסקר על האחים כהן, בו רוב משמעותי בחר בביג לבובסקי ובאחי איפה אתה, ורבים מהם ציינו שאלו הסרטים היחידים שראו.
החלפת מועמדים
אני לא חושבת שמישהו התכוון ששבועה היה מגיע לדו-סיפרתי. אבל אין ספק שהיה מקבל יותר מ2 הקולות של המקום האחרון…
נו באמת.. מאכילים אתכם בתשובה..
אתם יודעים.. יש סיבה לכך שסרט כלשהו נקרא "הכי טוב שיש"…
טוב.. התאוריה הזו נתקלת בכל מיני דחיות חזקות מסרטים אחרים (ע"ע "the sweetest thing"), אבל, היי!
הכי טוב שיש!
כן, הסיבה היא שהתסריטאים קראו לו כך
לסרט הראשון שאני עושה, אני מן הסתם קורא "הכי
שיש", כך שגם הוא יוכל לזכות בסקרים.
למה לא פשוט לקרוא לו ''תבחרו בסרט הזה''?
כי אז השם יהיה חסר משמעות לאנשים שלא משתתפים בסקר
רגע אחד...
אתה רוצה לומר לי שיש אנשים שרואים סרטים ולא משתתפים בסקרים כאן???
יש לנו זוכה
http://us.imdb.com/Title?0109244
הציון מדבר בעד עצמו
מסכים. אז.. צריך תאוריה חדשה..
אולי השם אמור להיות הפוך לגמרי מהאיכות של הסרט, ובגלל ש"הכי טוב שיש" יוצא דופן בצורה כל כך.. ובכן.. יוצאת דופן.. אולי בגלל זה הוא קיבל אוסקר?
טובי – מנסה להעלות תאוריות בגרוש בעודו חצי נרדם וחצי ישן…
מה יוצא דופן בו?
מה יוצא דופן בו?
<אנחה>
נו… שקראו לו "הכי טוב שיש" והוא באמת היה הכי טוב שיש… (טוב… לא ממש ממש הכי טוב שיש.. רק.. as good as it gets..)
עכשיו זה למה לא מסבירים בדיחות..
הבדיחה הייתה יכולה להיות יותר מצחיקה
אם היה לה קשר כלשהו למציאות, המוסר השכל של קומדיות שנות ה-80. עכשיו תסביר למה זה לא "באמת הכי טוב שיש, אבל זה כן As Good As It Gets.
ובכן..
זו הרגשה אישית שלי..
פשוט – באנגלית ה"שיש" מקבל דגש יותר גדול – as it gets.
ממילא ההרגשה היא יותר על ה"עד כמה שאפשר" כלומר – על ההגבלה שבמשפט, ולא על ה"הכי טוב".
הכי חתול שיש?
מצטער, אבל כבר היה את הסקר על זה..
בעסה לך.. תאלץ להסתפק ב"תנו לי כסף, כאן ועכשיו"
הכי טוב שיש בהחלט
למרות שגם קן הקוקיה הוא סרט מעולה.
הכי אהבתי בהכי טוב שיש את זה שהוא אומר לזאת שהוא אוהב שהיא גורמת לו לרצות להיות בן אדם יותר טוב.
הכי טוב שיש- קן הקוקיה
שני הסרטים הטובים ביותר שלו. הרבה אנשים טועים כשרואים את "הניצוץ" אומרים שהמשחק מצויין, ולמעשה הבימוי מצויין, יושנה מין הקבלה טובה מאוד בין ניקולסון לקובריק. המשחק מצויין, אבל הבימוי מצטיין במיוחד, קובריק הוא אחד הבמאים שמצליחים להבין את צורת המשחק של רוב סוגי השחקנים, ולפיכך המשחק נראה מצויין, למרות שניתן להתבלבל מעט. בואו נגיד שהמשחק נראה כציון 9 אבל למעשה הוא 8 או 7.5, הבימוי פשוט מדהים (9-9.5)
ג'ק ניקולסון
לדעתי עדיין לא שיחק את תפקיד חייו. אם יבוא הבמאי שיוכל לנטרל אותו מהמגננות (בצורת שטיקים) ולהוציא ממנו רגש נטו בתוספת הכריזמה שלו והמבריקות שאי אפשר לשים את האצבע מה בדיוק יוצר אותה.
יש בנוכחות שלו על המסך משהו תרפויטי.
ואם כבר לבחור סרט אחד "אז הכי טוב שיש" בגלל האובססיה.
וגם אני חושבת שהוא סקסי.
אולי כי יש לי משיכה חולנית לגברים חיתיים.
זה כלום,
אני מכיר מישהי שיש לה משיכה חייתית לגברים חולניים. לדעתי, מצבך עדיף.