לא הבנתם כלום

אין כזה דבר סרטים גרועים, יש רק צופים גרועים.

פעם היו סרטים טובים וסרטים רעים, והיה אפשר להבדיל ביניהם. העולם היה פשוט אז. אבל היום – היום כבר לא נותנים לשנוא דברים בשקט. ברגע שמישהו מעז להביע טינה בסיסית כלפי תחיבת זבל לגרון בתירוץ של "סרט", מיד מופיעים מעריצים ובזריזות ויעילות מרשימה מספקים מגוון תירוצים, הסברים, הערות והארות, שתמציתן אחת: לא רק שהסרט גאוני, אתם גם אוהבים אותו – אתם פשוט לא יודעים את זה עדיין.

אולי גם אתם אוהבים סרט ש… איך נאמר… לא זוכה להערכה ביקורתית נרחבת בקרב כלל האוכלוסייה, וחשוב לכם שאנשים יבינו כמה הוא גאוני; ייתכן שאתם מתעבים איזה סרט והנאומים חוצבי הלהבות שאתם זוכים להם, שמסבירים מדוע אתם טועים, נשמעים כאילו הם חוזרים על עצמם. כדי שתוכלו להכיר טוב יותר את האויב (או להבין למה צוחקים על ההסברים הרושפים שלכם) – להלן עשרת התירוצים המרכזיים שמשמשים את המעריצים כדי לסמא את עצמם, ולפעמים גם אותנו. רק אל תנסו אותם עלינו.

1. אבל זה מ-א-ג-ניב
פעם היו דברים מגניבים. היה אפשר לאהוב אותם ולהיות מגניבים, או להעמיד פנים שאוהבים אותם ולקוות שזה יספיק כדי להיראות מגניבים. ואז צמחו הדברים המאגניבים, שזה הדברים שאנשים נחותים לנו אינטלקטואלית חושבים שהם מגניבים אבל אנחנו לא מתלהבים כמותם. ואז צצו דברים מ-א-גניבים, שזה כמו מאגניבים רק שאפשר לאהוב אותם, כל עוד זה מתוך מודעות עצמית, בהפוך-על-הפוך (ע"ע) שכזה. מקפים הם מאוד מודעים עצמית, וזה מה שמעיד שאנחנו לא סתם מתלהבים שחושבים שמשהו הוא סתם מגניב.

מאז שההבדלים הדקים מאד האלו הגיעו לקולנוע, צמח דור שלם של קולנוענים שכל כך מתאמצים להיות מ-א-גניבים שיורד להם דם מהאוזניים. לפעמים זה עובד לטרנטינו, ואפילו לו זה לא תמיד מצליח. לשאר האוכלוסייה בדרך כלל זה סתם יוצא פתטי. אם אתם מאד רוצים דוגמה לסרט שכזה, אתם יכולים לראות את 'להרוג את המזל'. אבל אתם לא מוכרחים.

2. אבל זה הפוך על הפוך
זה לא רע, זה כאילו רע. אבל בכוונה, בהפוך על הפוך, כלומר זה טוב. כשהיינו ילדים קראו לזה שפת ההיפך, והיא היתה דרך מצוינת להציק לאנשים. עכשיו כששדרגו אותה, היא הפכה לדרך מצוינת להצדיק גביית תשלום על זבל שלא היינו מתקרבים אליו לו היינו חושבים לרגע שהוא רציני. לדוגמה, 'נחשים על המטוס'. ראו גם: קאלט.

3. זה לא רע – זו מחווה
ההיכרות הנרחבת של יוצרי הסרט עם המדיום הקולנועי ניכרת באופן בו האפקטים לא סתם גרועים, הם גרועים בדיוק באופן בו הם היו גרועים בסרטי הזבל של שנות העשרים, כולל העכבישים מפלסטיק שצולמו בקלוז-אפ כדי להיראות כמו מפלצות וכבר אז לא הפחידו אף אחד. צידוק זה מגיע בדרך כלל באחת משתי צורות משנה עיקריות:

זה לא רע, זה רטרו – זה לא שאנחנו לא יודעים לכתוב ויצא לנו סרט שראיתם שמונים פעם כי אף פעם בחיים לא היינו בקולנוע. באמת! זו מחווה אותנטית לסרטי העבר לכן העמדנו פנים ששלושים השנים האחרונות מעולם לא קרו. לפני שלושים שנה לא ידעו מה זה אפקטים, היגיון פנימי, אסתטיקה או עלילה מעניינת. תבדקו בעצמכם אם אתם לא מאמינים לנו.

זה לא רע, זה בהשפעת המזרח הרחוק – לו הייתם טורחים להתמצא בסרטים הסינגפוריים שיצאו בין החודשים מרץ לאוקטובר 1975, הייתם מבינים איזו פנינה זו לחובבי הז'אנר. איך אתם מתיימרים להעביר ביקורת על משהו שאתם בכלל לא מבינים בו? בטח כשאף אחד לא מסתכל אתם קוראים למנגה "אנימה".

4. זה לא יכול להיות רע, הרי הבמאי גאון
הבמאי רצה שזה יהיה גרוע בדיוק בצורה הזו, משיקוליו האמנותיים. אנחנו לא יודעים בדיוק למה הוא רצה שזה ייראה רע: הבמאי פועל בדרכים מסתוריות. אבל אנחנו בטוחים שיש לו סיבה, והיא סיבה טובה מאוד, תאמינו לנו. הוא במאי טוב, ומכאן משתמע שהוא לא היה עושה משהו רע, ולכן זה טוב בהכרח. מ.ש.ל.

להדגמה חיה של תירוץ זה, התייחסו בחברה המתאימה לכל דבר שפיטר ג'קסון או ג'וס ווידון נשמו עליו ולא יצא משהו.

5. הסרט לא רע – הוא מסובך מאד
אתם צריכים להבין, בצפייה השבע מאות וחמש עשרה כל פיסות הפאזל פתאום יתבהרו ואז תראו כמה הסרט גאוני.
טיעון זה יעיל במיוחד, כיוון שהדרך לסתור אותו מצריכה צפיה בסרט שבע מאות וחמש עשרה פעמים. עד הצפייה הזו אפשר להמשיך לטעון שכל מה שקורה בסרט הגיוני לחלוטין לו רק נשקיע את האנרגיה לפענח אותו כראוי, מתוך הידיעה המרגיעה שאף אחד לא יעמוד באמת גם בצפייה שניה.

דוגמאות לסרטים כאלה: 'צ'ק פתוח' ו'אפקט הפרפר'. קיימים סרטים מעטים ונדירים מאד שלא רק שהטיעון הזה נכון לגביהם, הם גם באמת טובים (ראו: '12 קופים'. לא, ברצינות, לכו וראו).

6. זה לא רע, זה עמוק
זה שאתם חושבים שזה רע פשוט מראה שלא הבנתם את הסרט. לו היינו אתם, לא היינו מספרים לאף אחד – אנשים עוד עלולים לחשוב שאתם לא מבינים באמנות. הרי כל הדיוט יאמר לכם שלא רואים כלום בזכות ההתייחסות לתאורה של סרטים גרמניים בשנות העשרים; ההתנהגות הלא הגיונית של הדמויות נובעת ישירות מהתיאוריות הפסיכואנליטיות של יונג; הצילום המטושטש הוא מחווה לקוביזם אליבא דפיקאסו והסיבה שבדיאלוגים אף משפט לא מתחבר לזה שבא אחריו היא שכל שורה שלישית היא ציטוט אחר מג'יימס ג'ויס. לא קראתם ג'יימס ג'ויס? נו, זה מסביר את העניין. אני עכשיו קוראת את 'יוליסס' בפעם השלישית – הפעם מהסוף להתחלה ובדילוג על כל שורה שלישית – ומגלה בו המון דברים חדשים.

7. לא, לא, זה לא רע – האולפנים שחטו את הסרט
לעיתים קרובות מדובר בנגזרת לטיעון הבמאי גאון (ע"ע). במקור הסרט היה אמור להיות מושלם, אבל שינו לו את הסוף, קיצצו 35 דקות מהאמצע, הוציאו את ההסבר למחלה הנדירה של הגיבור והוסיפו סייד-קיק משעשע. בגרסת הבמאי תראו שזה מצוין, ובגרסה המלאה האולטימטיבית שתצא באסופת ה-DVD המיוחדת במהדורה מוגבלת ובמחיר מופקע בכלל תגלו שהסרט הוא, כאמור, לא פחות ממושלם.

מישהו אמר 'בלייד ראנר'? זהו, שזה כבר לא כל כך ברור בימינו, כשכל 'ממלכת גן עדן' או 'אלכסנדר' פתאום מגיע אוטומטית עם גירסת במאי בילט אין. סליחה? אם אתם רוצים שאני אוציא על הדבר הזה כסף, קודם תוכיחו לי שבכלל היה שם במאי.

8. זה לא רע, זה סוריאליסטי
היתה לסרט עלילה, אבל איבדנו את התסריט ביום השלישי לצילומים ואז הבמאי התמכר להסנפת דבק והעורך פיתח התקפים פסיכוטיים.
הסבר זה עובד במקרים מסוימים, ולכל אחד יש במאי אחד או שניים שאת הסרטים התמוהים שלהם הוא אוהב למרות שאף אחד אחר לא מבין אותם, אבל אפילו אוהבי הז'אנר יודו שהוא כר פורה לזבל מוחלט. מקרים מעניינים במיוחד הם אלה בהם הדעות נחלקות באופן שווה פחות או יותר בין המעריצים לבין המתעבים – כלומר, דיוויד לינץ'.

9. זה לא רע, זה מצריך תחקיר
אוי נו, לו רק הייתם טורחים לראות את שבע העונות של הסדרה המקורית, קוראים כמה מהספרים ואת אסופת יקום האולטימייט של הקומיקס ומצליבים את כל המידע תחת ירח מלא עם עט שעשוי מהניב הימני של איש זאב, הייתם יודעים שכל מה שקורה שם הגיוני לחלוטין. אני בכלל לא מבינה איך ציפיתם לבוא סתם כך לסרט ולהבין אותו.

לכאן נכנסות דמויות מהאנימטריקס שצצות ב'מטריקס Reloaded', רשעים מ'פיירפליי' שנעלמים בדרך ל'סרניטי' בקומיקס המצורף, מכלול סרטיו של קווין סמית' שלעולם יהיו מבריקים אם רק נבין את כל הרפרנסים לעולם הקומיקס המחתרתי, 'הארי פוטר' שהיה הגיוני לחלוטין לפני שהוסרט ונחתכו ממנו כל ההסברים, ו'דוני דארקו', שהעלילה שלו ברורה לחלוטין אם רק קוראים איזה ספר על מסע בזמן ואלוהים.

10. זה לא רע, זה קאלט
הגדרת הקאלט עברה תהליך מהיר של הידרדרות. פעם סרטי קאלט כללו את 'מופע הקולנוע של רוקי', ופה ושם גם קלאסיקות טובות כמו 'הנסיכה הקסומה', שפשוט כיף לדעת בעל פה. היום כל סרט שנראה לאולפנים כל כך רע שאם יחשבו שזה רציני הם עלולים לפשוט את הרגל, ממותג כקאלט ונדחף ב-DVD לאיזה קהל מעריצים אדוק.

כלל אצבע: אם שום תירוץ אחר לא חל על הסרט האהוב עליך, ולהודות שאתה אוהב אותו מתחיל להיות מביך – הוא קאלט.

בונוס למתרצים המתמידים: זה מעולה, אתם סתם סנובים מתנשאים
אבל זו לא אשמתכם, זה בא עם להיות אנטלגינטים ונקבות. מה חשבתם כשבאתם ככה לראות סרט אקשן נוטף טסטוסטרון? לכו לכו, תחזרו לפליני שלכם, 300 ואפוקליפטו הם סרטים מדאימים!!1