באיחור של 12 שנים בערך, גילתה המועצה לצנזורה את קיומו של האינטרנט. מעכשיו אפשר למצוא באתר משרד התרבות את רשימת הגבלות הגיל הרשמיות לסרטים המוצגים בארץ. זה לא בהכרח אומר שגם יאכפו אותן. |
18.06.2008
|
יומית
באיחור של 12 שנים בערך, גילתה המועצה לצנזורה את קיומו של האינטרנט. מעכשיו אפשר למצוא באתר משרד התרבות את רשימת הגבלות הגיל הרשמיות לסרטים המוצגים בארץ. זה לא בהכרח אומר שגם יאכפו אותן.
באיחור של 12 שנים בערך, גילתה המועצה לצנזורה את קיומו של האינטרנט. מעכשיו אפשר למצוא באתר משרד התרבות את רשימת הגבלות הגיל הרשמיות לסרטים המוצגים בארץ. זה לא בהכרח אומר שגם יאכפו אותן.
חברי המועצה
הדבר המעניין ביותר ב(תת-)אתר המועצה הוא רשימת החברים בה, שאני מביא כאן לנוחות המתעצלים –
יו"ר המועצה, עו"ד ניסים אבולוף
עו"ד יחיאל גוטמן, מ"מ יו"ר
ד"ר אילן אבישר, מרצה לקולנוע באוניברסיטת תל-אביב
נציג משרד הפנים
גב' דורית באלין, מפקחת ראשית על לימודי תקשורת וקולנוע במשרד החינוך
עו"ד עמרם בלום
עו"ד אברהם דורון, ועיתונאי
עו"ד דינה זילבר, מחלקת הבג"צים במשרד המשפטים
ציפרה כץ, מחנכת
לאה לופנפלד, מחנכת
עו"ד אורנה לין
יעקב מרקוביץ, חינוך וקרימינולוגיה
עוזי סנדורי, קרימינולוגיה (נציג המשטרה)
יוסף פרנקל, פילוסופיה
יהודית קרפ, משפטנית
פרופ' משה שרון, מזרחן
מרכזת המועצה, סוניה דוד-אלמליח
רק לי הרכב הוועדה נראה מוזר? הדגש החוקי והקרימינולוגי כאן עצום, בעוד שמדובר בסוגיה חינוכית ומוסרית. היכן אנשי אקדמיה העוסקים בחינוך? היכן הפסיכולוגים? היכן, אפילו, הסוציולוגים?
אני לא חושב שזה חריג.
זו תופעה די ותיקה בציבוריות הישראלית, לפיה 'חוקי' שווה 'מוסרי'. ראה למשל הכרעת 'אין עמו קלון' בפרשת רמון.
זה דווקא חריג למדי.
המשפטיזציה של החברה הישראלית אומרת שהכרעות מוסריות מועברות לבתי המשפט ו/או למחוקק. כאן אין לא בתי משפט – אפילו שופטים בדימוס אין – ובטח של מחוקקים. יש *פקידי* חוק. ואת זה אני כבר מתקשה להבין: זה כאילו הקריטריון היחידי לצנזורה הוא, כמו שכבר ציינו כאן, האם הצנזורה תעמוד בביקורת משפטית. אבל את ההחלטה *האם* לצנזר לא ברור איך הם אמורים לקבל עם הרכב וועדה כזה.
לא כל כך.
בועדות כאלה יושבים פקידים, לא עמוס עוז, השופטת גביזון והרב דרוקמן.
מהרגע שהמשפטיזציה היא האידיאה-פיקס, אז משפטנים מופיעים בהרבה מקומות לא צפויים-לכאורה, כי מלוא כל הארץ משפט. מה שקורה הוא, אם ננקוט לשונם של גדולים ממני, הוא פשוט מהלך של העברת השרביט מהחבר שולטהייס ממחלקת הצלצולין בהסתדרות לידי החבר זוסמן מהמחלקה המשפטית של מה שהיה ההסתדרות אילולא בעצם אינה.
ולא מפתיע שאין הרבה שופטים בדימוס בועדה נמוכת-דרג.
זה נשמע כל-כך מדכא שאתה בטח צודק.
יותר ממוזר.
מה פתאום כל כך הרבה עורכי דין? ואיפה, נגיד, הקולנוענים?
נו אתה מגזים
לא ראית כמה מחנכות יש שם?
אני היחידה שזה דווקא משמח אותה?
אומנם השם על הדלת הוא ועדת צנזורה, אבל בפועל, האנשים האלה, לפחות בתיאוריה, לא באים לקבוע קביעות מוסריות או ערכיות, אלא להעמיד את הסרטים בשאלה אחת פשוטה – עובר חוק או לא ("יתבעו אותנו אם נקרין?") אני מניחה שזה לא מה שקורה במציאות, מטבע הדברים הפסיקות והאישורים שלהם גולשים גם לתחומים של ערכים ומוסר, אבל לפחות הרעיון הוא… ליברלי.
אני לא חושב שזה עובד ככה.
ככל שאני מבין, המועצה לא דנה ב"חוקיות" של הסרט. לפחות לא רק. אם המועצה תאשר סרט אלים להקרנה לכל הגילאים, הקרנתו לא תהווה עבירה על החוק, ולא ניתן לומר שחברי המועצה טעו בפרשנות החוק. סרט "לא חוקי" הוא דבר די נדיר. החקיקה בנושא, ככל שהיא קיימת, הינה מאוד כללית (אולי יש איזה איסור על הקרנת "תועבה" – מונח שעל פי ההגדרה שנתן לו בית המשפט דורש תוכן *מאוד* בעייתי). החוק דורש שהסרט יוגש לבדיקת המועצה ויקבל את אישורה – ולמועצה יש הרבה מאוד מקום לשיקול דעת. אולי היא פועלת על סמך הנחיות פנימיות כלשהן, אבל לא על פי חקיקה המגדירה איזה סרט "חוקי" להקרין ולאיזה טווח גילאים. בין היתר, הועדה מעריכה את הנזק שעלול הסרט לגרום לקהל הצופים הרך, ומשקללת אותו מול ערכו האומנותי של הסרט.
לכן, בהחלט יש מקום לצפות לכך שבמועצה ישבו גם אנשי מקצוע מתחום החינוך, הפסיכולוגיה, הקולנוע וכדומה.
עניין החוקיות אולי נכון במקרים של סרטים שכוללים מה שניתן להגדיר כ"הסתה", כלשון הרע וכדומה – אבל אז הנטיה (שהוכתבה ע"י מספר בג"צים) היא לא לצנזר סרטים כאלה אלא לאשר את הקרנתם, כאשר מי שרוצה לתבוע את היוצרים או להגיש נגדם כתב אישום מוזמן לעשות זאת.
אני לא חושב שזה עובד ככה.
האם הועדה פסלה סרטים בשנים האחרונות והאם היא מפרסמת זאת (או האם היא בכלל מחויבת לפרסם זאת)?
אני היחידה שזה דווקא משמח אותה?
ביתבעו "אותנו" מי זה ה"אותנו"?
טוב או לא טוב, ליברלי זה לא. בליברליזם אין "אנחנו" כללי שאפשר לתבוע על הקרנת סרט (את רוצה, תתבעי את בית הקולנוע או חברת ההפצה). מדינה שבודקת תכנים לפני הקרנתם זה ההיפך מליברליזם. את יכולה לחשוב שההיפך מליברליזם זה טוב, אבל זה קצת דו-חושב להגיד שועדה כזאת זה ליברליזם.
זה די מוזר שכתוב :''מוגבל עד גיל...''
זה לא אמור להיות מוגבל "מגיל…" יעני עד גיל 16 מותר לי לראות סרט מוגבל ומגיל 16 והלאה אסור לי קצת מוזר הצנזורה ההפוכה הזו
המממ. באמת מוזר.
המממ. באמת מוזר.
לא במיוחד, עניין של סמנטיקה.
מוגבל עד גיל 14.
מותר מגיל 14.
הסרט מוגבל לצפייה לילדים עד גיל 16, ומגיל 16 הוא ניתן לצפייה חופשית, כלומר לא מוגבל.
אני לא חושב שיש בעיה מהותית בהרכב הוועדה. זה וועדה שצריכה לחתוך דברים שליליים, היא לא צריכה לבנות זהות דרך קולנוע. ברגע שהסרט לא מזיק (או מזיק באופן מידתי) אין סיבה שהוא לא יעבור מסך.
אבל ההחלטה אם הוא מזיק או לא
תיעשה טוב יותר על ידי פסיכולוגים, לא ככה?
יש בחלק מזה משהו.
ספציפית, בחלק הראשון: למרות שהניסוח "הוגבל עד גיל X" הוא עדיין לא אינטואיטיבי, הוא באמת תקין.
בחלק השני, לעומת זאת, לא ממש הבנתי מה הטיעון שלך. איך הוועדה אמורה להחליט מה הם דברים שליליים? מה צריך לחתוך החוצה? מסתבר שלפי משרד התרבות, היא צריכה להחליט בעיקר על בסיס משפטי (עריכת דין ומשפטים), ואולי גם על בסיס הסכנות שהצופים יהפכו לפושעים (קרימינולוגיה). אלו נראים לי בסיסים רעועים.
זה נראה כאילו ברירת המחדל היא הגבלה
ולכן צריך את המשפטנים שיגידו מתי ברירת המחדל לא תעבור ביקורת שיפוטית. תפיסת עולם מדאיגה משהו, אבל מה חדש בכך?
לאו דווקא.
ברירת המחדל היא שכל מה שלא אסור, מותר.
כל דבר שהוועדה לא מצאה בו דברים מזיקים ביותר וברורים לכל עין ("אם העין אינה עיוורת והלב אינו מאבן") אז לא פוסלים.
הוועדה לא מחפשת את המשמעות החינוכית\מוסרית שבעומק הסרט. זה לא תפקידה, ברגע שהסרט לא נתפס כ'מזיק' או פוגעני, אין סיבה שהוא לא ייצא לרשות הציבור. זאת לא וועדת איכות לבדיקת טיב הסרטים.
לא
אם ברירת המחדל היא שהכל מותר, אז ראשית כל מישהו צריך היה לקבל את ההחלטה הערכית במקרה הספציפי אם להגביל ורק אז להתייעץ עם המשפטן כדי לוודא שאין מניעה משפטית עם כזו הגבלה. אבל אם זה היה הפוקוס, אז, כמו שאדם אמר, הועדה היתה צריכה להיות בעלת הרכב שונה (קרי מרכז הכובד כן צריך היה להיות לגבי ההחלטה הערכית).
נראה לי שיש כאן הנחה מוטעית
והיא שהמשפטנים נמצאים בועדה על מנת לוודא שאין בעיה חוקית עם צינזורו של סרט מסוים.
לדעתי ההיפך הוא הנכון: תפקידם העיקרי שם הוא לקבוע האם יש בעיה חוקית עם הקרנת הסרט ללא הגבלה.
כלומר בחוק יש הגבלות על הקרנה של תוכן מסוים לילדים, למשל, ולכן לפי החוק צריך להגביל את הצפיה בו.
זם גם מסביר למה אין צורך לכאורה בפסיכולוגים ואנשי חינוך בועדה. כי הכללים לפיהם יש להגביל שידורים כבר נקבעו. לדוגמה: משדר שכולל מין ועירום אסור מתחת לגיל X. משדר שמראה שימוש בסמים אסור מתחת לגיל Y. משדר שמעודד עבריינות אסור מתחת Z, וכולי. עכשיו צריך לאכוף אותם.
לא שלדעתי היה מזיק אם היו יותר פסיכולוגים ואנשי חינוך בועדה, אבל נראה לי שזה ההיגיון שמאחורי העניין.
לתימוכין
ראו כאן:
וכן גגלו "חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים"
יותר טוב מ''מוגבל לגיל..., ''
נוסח שראיתי כמה פעמים על יד בתי קולנוע.
אוף טופיק
מה הכוונה בגרסאת unrated שיש בסרטים מסויימים?
אוף טופיק
שהאולפנים לא שלחו אותה לצנזורה שתגדיר לאיזה גיל היא מתאימה ולכן היא יכולה לכלול בתוכה קטעים גסים ואלימים (אבל גם לא, כי יכול להיות שסתם הורידו סצינה שבה הבחור הולך לקנות מיץ מנגו ושמו אותה בDVD, ומכיוון שהסצנה לא עברה בדיקה צנזורית הסרט הוא עדיין unrated)
ובתכלס – שתיק של מפרסמים לגרום לך לחשוב שיש בסרט ציצים ודם.
מה מוכר יותר דיוידים?
ציצי או דם?
מה מוכר יותר דיוידים?
ילדים, כלבים, דנזל וושינגטון.
אני זוכר שהייתה רשימה כזאת ב"הארץ" לפני ארבע-חמש שנים… דיברו שם על הנתח ההולך וגובר של מכירות דוידים בסניפים של וולמארט.
אני מדמיין את חברי הוועדה...
שיושבים באולם הקרנה ריק ורווי עשן, וכמו הכומר בסינמה פרדיסו – מצלצלים להם בחשכה בפעמונים שלהם…
למה הציבור לא דורש שתהיה לפחות שקיפות?
כתוב:
"בשנים האחרונות, כמעט שלא נפסלו או קוצצו סרטים".
כתוב כמעט. זאת אומרת שכן נפסלו וקוצצו. היכן והאם מפורסם אלו סרטים קוצצו, מה קוצץ ולמה קוצץ? האם החוק לא מחייב את הועדה לפרסם את מה שהיא מחליטה?
חכה רגע.
הם רק עכשיו גילו את האינטרנט (ברצינות, העובדה שעד עכשיו הדירוגים האלה לא פורסמו באופן מסודר בשום מקום היא מדהימה). תוך שנה-שנתיים אולי הם גם יחליטו מה לעשות איתו.
אם אני לא טועה, הסרט האחרון שקוצץ – ולכן לא הוקרן בארץ – ואחר כך דווקא כן הוקרן, היה 'הקצבים'.
כתבה מספר 2488
שנה לפני כן היתה פרשת 'ג'נין ג'נין'.
אני חושב שאפשר לסמוך על זה שאילו סרט נוסף היה נפסל בשנים האחרונות, המפיצים שלו כבר היו דואגים לפרסם את זה כדי לזכות ביח"צ חינם (אם לא להקרנות בקולנוע, אז ב-DVD). הצנזורה כנראה לא פסלה אף סרט מאז 2004 (וטוב שכך).
תקשיבו, יש כאן שני עניינים שונים
שאנו מדברים עליהם בערבוביה וצריך להבחין ביניהם.
1. צינזור (מניעת הקרנה של סרט או של חלקים ממנו בארץ).
2. קביעת הגבלות גיל (איסור הקרנת סרט לילדים מתחת לגיל X).
בעניין הראשון, נראה לי שיש כאן די הסכמה בין המגיבים שרצוי כמה שפחות או בכלל לא, ועצם קיום גוף שזה תפקידו הוא שנוי במחלוקת.
בעניין השני, אני משערת שהרוב יסכימו על ההיפך. לא שכמה שיותר יותר טוב, אבל שכן יש מקום להגבלות גיל. (מן הסתם רובנו נסכים שלא צריך להרשות חשיפת ילדים וילדות בני 5 לסרטי פורנו.)
אבל בשני העניינים, למיטב ידיעתי _יש_ חוקים ותקנות המגדירים מה אסור ומה מותר, ומטרת המשפטנים בועדה, כפי שכבר ציינתי, היא לקבוע אם יש להגביל או לצנזר את הסרט לפי החוק (ולא להיפך, כלומר לא לקבוע אם -אסור- לצנזר אותו. אסור לצנזר כל מה שאין סיבה חוקית כן לצנזר).