 |
||
| חיכינו המון זמן לסרט הבא של קוונטין טרנטינו, וכנראה שנמשיך לחכות. צילומי 'Kill Bill' היו אמורים להתחיל בקרוב, אבל ההריון הבלתי צפוי (והבלתי מתחשב בעליל) של כוכבת הסרט, אומה ת'ורמן, ידחה אותם, כנראה, ביותר משנה. |
14.07.2001
|
|
יומית
חיכינו המון זמן לסרט הבא של קוונטין
טרנטינו, וכנראה שנמשיך לחכות.
צילומי 'Kill Bill' היו אמורים להתחיל
בקרוב, אבל ההריון הבלתי צפוי (והבלתי
מתחשב בעליל) של כוכבת הסרט, אומה
ת'ורמן, ידחה אותם, כנראה, ביותר משנה.
חיכינו המון זמן לסרט הבא של קוונטין
טרנטינו, וכנראה שנמשיך לחכות.
צילומי 'Kill Bill' היו אמורים להתחיל
בקרוב, אבל ההריון הבלתי צפוי (והבלתי
מתחשב בעליל) של כוכבת הסרט, אומה
ת'ורמן, ידחה אותם, כנראה, ביותר משנה.
הי, אני ראשונה וכו...
מה זאת אומרת בלתי מתחשב???
אנחנו אוהבים נשים בהריון בעיקר אם הן יפות גבוהות וחטובות כמו אומה!
לפי דעתי צריך לעשות מהר סרט עם אומה כשהיא משחקת בתפקיד של אישה בהריון, שנוכל להנות קצת.
וגם אית'ן הוק לא רע בכלל
לא שזה קשור במשהו. אבל זה כן קשור, כי אני מניחה שהוא זה שעשה איתה את התינוק הזה, אז אפשר להאשים גם אותו.
אבל למה שנרצה להאשים אותם במשהו?
הם כזה זוג חמוד! :)
על מה הולך להיות הסרט?
בהנחה שההריון לא יקח אותו לכיוונים חדשים.
אומה עוסקת במקצוע עתיק.
הסרסור שלה, ביל, יורה בה. היא נכנסת לקומה. תשע שנים אחר כך היא מתעוררת, ואת היתר אפשר להבין משם הסרט. אומה עברה סדרה ארוכה של אימוני אמנויות לחימה שונות ומשונות לצורך התפקיד, כך שלא סביר שהיא תוכל לבצע אותו כשהיא בהריון.
לא עשו סרט דומה עם
סטיבן סיגל?
סטיבן סיגל שיחק זונה?
זה הדבר האחרון שהייתי מצפה ממנו. איך הוא נראה בשמלה ועקבים?
ידעתי!
היה ברור לי שמישהו יקפוץ עם הערה מתחכמת.
ובכן, רוזה יקירתי, סיגל שיחק חייל או שוטר או משו כזה
(מקצוע עתיק) והבוס שלו או שותף שלו או סתם רע
אחד שאני לא זוכר הורגים את משפחתו ומכניסים אותו
לתרדמת אשר ממנה הוא מתעורר לאחר כך וכך שנים.
ואז הוא יוצא לנקום.
קפיש?
אני יודעת...
נדמה לי שאפילו ראיתי את הסרט הזה. מאוד התפלאתי איך בנאדם שהיה בקומה כך וכך שנים יכול תוך שניות –
א. להזכר בהכל, כולל ממי כדאי להזהר, ואת מי הוא צריך להרוג, וכו'.
ב. וזה יותר חמור, קם והולך ורץ ומרביץ לאנשים (אני די בטוחה שהוא הספיק להרוג שניים שלושה אנשים לפני שהוא עזב את הבי"ח), כשבדר"כ צריך לעשות הרבה פיזיותרפיה בשביל רק לעמוד אחרי כמה שנים שהשרירים לא פעלו.
אני יודעת...
הולך להיות בעצם סוג של מחווה (עוד אחת, הפעם גם מבחינה עלילתית) לסרטי האקספלוטיישן מהסבנטיז, זו עלילה שבהחלט מזכירה סרט של ג'ק היל ופאם גרייר, אני מאוד אוהב את זה.
ידעתי!
לא היה סרט כזה עם מל גיבסון "צעיר לנצח"
צעיר לנצח
היה סרט שונה לחלוטין. שם הוא לא נכנס לתרדמת, וזה לא היה במקרה, אלא הקפיאו אותו בכוונה בשביל ניסוי. ומל גיבסון הוא ממש לא סטיבן סיגל.
צעיר לנצח
לא מקפיאים אותו בכוונה, זאת היתה טעות
אח...אח....
מישהו פישל בגדול….איזו שביזות….
נו ב'מת!
ואיך בדיוק היה הסרט אמור להתקדם אילולא זה?
האישה מבריאה, מפשירים את המל והם חיים ידה ידה ידה..
או לחילופין הרופא/החבר/המדען היה משכנע את המל לא להקפיא את עצמו, והוא היה יושב על מיטת אישתו ומדבר איתה (בטח שהיא שומעת!) עד שהיא חוזרת לחיים ידה ידה ידה…
אם זינה יכולה
להלחם בשלושה אנשים בו זמנית, כשהיא בהריון בחודש התשיעי ועם צירים, וזה כולל בעיטות וסלטות באוויר, אז גם אומה יכולה.
מושג ה''קומה''...
מה היו הקולנוע והטלויזיה ללא ה"קומה"? (טווין פיקס ואופרות סבון אחרות, "בזמן שישנת", "סוגר חשבון" עם סטיבן סיגל, הפרק מ"חברים" עם ה"קומה גאי")…
אני חושבת שכל התפיסה של "להתעורר מקומה" היא בכלל לא אמיתית, אבל אני לא בטוחה בזה. נראה לי שזה כמו המיתוס של ההיפנוזה, לפיו תחת היפנוזה אפשר להזכר בזכרונות מוקדמים בצורה מדוייקת לחלוטין. כיום אף אחד בקהילה המדעית לא מאמין במיתוס הזה, אבל אולי הקולנוע זקוק ל"קפיצות זמן" ש"הקומה" מאפשרת…
מושג ה''קומה''...
ואל תשכחי את קלי מבוורלי הילס.
והאם תוכלי להזכיר לי איזה פרק היה ה"קומה גאי" בחברים? לא זכור לי דבר כזה.
ובכל אופן, התרדמת כפי שהיא מוצגת בסרטים וסדרות תמיד נראתה לי דבר לא הגיוני: מישהו שוכב בלי לזוז המון המון זמן, החברים/משפחה שלו באים לדבר איתו בתקווה שאולי הוא שומע משהו ולפתע הוא באמת מתעורר (או לחלופין מת), רק שאז הוא לא זוכר כלום, לא מי הוא ולא מה הוא, אז החברים/משפחה שלו מביאים לו המון תמונות וסיפורים ומנסים להזכיר לו, עד ש-פתאום- יש לו פלאש בק והוא מתחיל להיזכר בכל הדברים ואז הוא מחבק את החברים/משפחה שלו והכל שמח וטוב. אה, אלא אם כן בזמן שהוא עדיין לא זכר מי הוא ומה הוא באה ההיא שמאוהבת בו וגרמה לו להאמין שהוא אוהב אותה, ואז יש עוד סיבוך חדש ו"מרתק".
ולמרות שאני כל כך שונאת את הסרטים שמשתמשים בתירוץ הזה של תרדמת ("בזמן שישנת" בראש הרשימה הזאת), אל תשכחו שדברים כבר קרו מעולם, כן היו צריכים להמציא את המושג הזה מאיפה שהוא, וגם שמעתי על סיפורים אמיתיים שקרו לאנשים ממש כמו בסרטים. (דוגמא לכך היא הקריין מגל"צ ששכחתי את שמו כרגע, שנכנס לתרדמת ולא זכר כלום כשהוא קם אז הוא התחיל חיים חדשים והתחיל להתעניין במוזיקת רוק וכל מיני דברים כאלה)
מושג ה''קומה''...
זה היה קוטנר נראה לי…
אבל למי בכלל אכפת מטרנטינו? יש היום במאים צעירים הרבה יותר מוכשרים מהנקניק הזה כמו דייויד פינצ'ר, בריאן סינגר, מ נייט שאמאלן, יותר מדי מתלהבים מטרנטינו שעשה רק 3 ורבע סרטים והפיק עוד כמה וגם הם לא היו ממש טובים חוץ מfrom dusk till dawn.
עמית'וש....
תמיד טוב לדעת שאתה כאן בשביל ללכלך על אישיות שיש קונצנזוס די נרחב לגביה או אהדה רבה.
מותר לשאול _למה_ אתה חושב שהוא לא מוצלח? כי לדעתי הוא הצליח לרענן את ז'אנר האלימות ולהפוך אותו לפוטוגני מתמיד ויחד עם זאת גם למסוגנן ולאינטיליגנטי.
או במילים אחרות, הבנאדם מצהיר ש"משקיעה עד זריחה" הוא הטוב בין סרטיו של טרנטינו, ואת מתווכחת איתו על דקויות אחרות?
שוב אתה כותב לי בכתב סתרים?
כן, זה, בין היתר, מה מפריע לי.
עמית הוא אוויל משריש, ולו רק בגלל שהוא שואב הנאה מלזרוק באויר ביקורות שליליות שאינן מנומקות כלל. לא ראיתי את "משעות ערביים ועד זריחה" (אני יודעת שאני צריכה לצפות בו…) אבל מהרגע ששמעתי שג'ורג' קלוני משחק בו קוננה בי תחושה רעה לגביו. קלוני היה אהוד עליי מאוד באי.אר אבל חשתי שהמעבר שלו לקולנוע היה קפיצה מעבר לפופיק שלו עצמו. מצד שני, אני מאוד אהבתי את "להרוג את זואי"…..
עדיין לא הגעתי לקטע
של להוריד את אותה התוכנה, ומאחר ואני סומך על יכולותייך האינטלקטואליות הנעלות, לא טרחתי לתקן.
לא, את לא באמת חייבת לראות את "מזריחה עד שקיעה". בעיקר אם מישהו כבר טרח לומר לך על מה הסרט. זאת אמורה להיות מעין הפתעה, אני מניח, אבל כאשר בכל ביקורת, ומתחת לכל שיח בלתי-חוקי רענן כבר נכתב במה דברים אמורים, זה באמת סתמי.
החצי הראשון של הסרט הוא מעין קומדיית פשע טראנטינואית בלתי מצחיקה, והחצי השני הוא מעין טיול שנתי באיטליז של אגודת השוחטים הצעירים. הוא דווקא קצת יותר מצחיק.
אבל לא, זהו בהחלט אינו סרט חובה.
ההגדרה שלי לסרטי חובה
היא מאוד מאוד רחבה. ערביים-זריחה הוא אולי לא סרט חובה, אבל הוא סרט שבהחלט הייתי רוצה לראות בתור חובבת טרנטינו. חוץ מזה, סצינות מעוררות-תאבון שכאלו תמיד עשו לי רק טוב (בעיקר זאת עם האוזן ב"כלבי אשמורת"). אני אוהבת דם בקולנוע- זה עונה על איזשהו צורך בסיסי קדמון שלי.
אגב טרנטינו.
סרט חביב שראיתי לאחרונה הוא ביוטיפול ג'ו. סרט שטרנטינו או גיא ריצ'י היו יכולים לעשות, אם היתה להם קצת יותר נשמה.
אירי חביב מגלה שנותרו לו שבועות ספורים לחיות. הוא מחליט לצאת להרפתקאה, כי הרי כל גבר חייב הרפתקאה לפני שימות.
הוא מסתבך עם פושעים קטנים וגדולים, ותמיד מסתדר, כי הרי הוא בחור מתוק וחביב.
הסרט מומלץ, -למרות- שמשחקת בו שרון סטונצצץ.
בהזדמנות.
אני אוסיף גם אותו לרשימה.
מה עם קלוני ב''אחי איפה אתה''?
הוא היה שם מצויין.
''אחי, איפה אתה?''
האמת היא שנימנמתי בחלקים נרחבים מהסרט הזה. הוא פשוט לא עשה לי את זה כלל ולא מצאתיו מצויין כמו אי אלו מבקרי קולנוע בעלי שם ובעלי טעם מחורבן. מצד שני, יכול להיות שהוא שווה צפייה שניה. אי לכך אני לא יכולה לשפוט את משחקו של קלוני בסרט זה, למרות שבין נים לנים הוא עשה רושם לא רע בתפקיד.
תרשי לי להפנות אותך
למבקרי קולנוע של עין הדג:
אברי –
כתבה מספר 60
רובין הוד –
כתבה מספר 59
אולי היה סרט גרוע אבל ספרות זולה הביא איתו הרבה חידושים לעולם הקולנוע ובמיוחד בתחום העריכה. וגם הבמאים שאתה הזכרת מעדו קצת וביימו סרטים גרועים…
קומה גאי בחברים...
אני לא בדיוק זוכרת, אבל אני חושבת שהיה מישהו בבית החולים שגם פיבי וגם אחת האחרות ( מוניקה או רייצ'ל? לא זוכרת )
התחילו להביא לו פרחים ובלונים ולדבר איתו כי הוא היה חתיך.
והן מתחילות לריב עליו וכשהוא מתעורר כל מה שהוא אומר זה "תודה" והן מתעצבנות ובוכות
"משקיעים בשביל בחור וכל מה שהוא אומר זה תודה…"
או משהו בסגנון.
קומה גאי בחברים...
הכל התחיל כשפיבי ומוניקה ראו בחור חתיך ברחוב. פיבי שכנעה את מוניקה לקרוא לו, וכשהיא עשתה את זה, היא הסיחה את תשומת ליבו בעודו יורד לכביש, והוא נדרס ונכנס לקומה.
בעודו בקומה, פיבי ומוניקה הלבישו עליו תכונות אופי מושלמות, ומכיוון שהיה בקומה, הוא לא יכול היה להפריך את האשליה. הן התחילו לריב עליו, והיו מושקעות רגשית באופן קשה.
ואז הוא התעורר, ולא היה מיוחד בכלל, ולא הבין מה הן רוצות מחייו, והן התאכזבו מרה.
רק שבגלל שזה קומדיה
זה היה מצחיק ולא טרגי במיוחד :)
אני חושבת שאני זוכרת את זה...
אבל במעורפל.
לא נורא, אם לא היום אז מחר, אני בטח אראה את זה באחת מ5 הפעמים שזה משודר ביום.
בכל מקרה תודה
את מבלבלת
בין קומה ואמנזיה. שתיהן אמצעים תסריטאיים שימושיים במיוחד, אבל הן לא תמיד באות ביחד.
נכון מאד
ואמנזיה גם לה יש סוגים…
ב"ממנטו" – סרט שיגיע מתישהו באוגוסט (אבל מופיע גם בפסטיבל בירושלים) הגיבור הוא אדם שלא יכול ליצור זכרונות חדשים.
ראיתי את הטריילר, נראה מאד מעניין אבל מבחינה פסיכולוגית
לא ממש אמין… נראה לי שלתסריטאים לא ממש משנה אם הסרט מציית לחוקי טבע, העיקר שהוא תואם את התפיסה הפופולרית של זכרון…
האמת,
הרעיון של 'ממנטו' הזכיר לי מיד מקרה כזה בדיוק, שמתואר בספר (המצוין) 'האיש שחשב שאשתו היא כובע', שמתאר מקרים נוירופסיכולוגיים מוזרים ואמיתיים (ככה המחבר טוען, לפחות). כנראה שהמצב הזה באמת קיים.
כן אבל
ראיתי סרט (תיעודי לחלוטין) בו מראים אדם שלא מסוגל ליצור זכרונות חדשים. בסרט הוא משוחח עם הרופא שלו (הוא מאושפז במוסד כבר מספר שנים) וכל פעם הוא שואל אותו איפה הוא, ואיפה ההורים שלו, וכשהרופא אומר לו שהוריו מתו הוא פורץ בבכי עמוק וכל פעם חווה מחדש את הצער הנורא…
אז ב"ממנטו" אמנם הוא שם לעצמו פתקים בכל מיני מקומות "להזכיר" לעצמו שהוא לא מסוגל לזכור, אבל פה גם יש כשל לוגי קטן, כי הוא לא מסוגל להזכר, הוא רק יכול כל פעם להאמין לפתקים שלו מחדש, להזדעזע, ולמשיך הלאה. יש כאן איזושהי בעייתיות, אבל נראה ביום רביעי, אולי בסרט זה יראה אחרת…
מהבחינה הזו
'ממנטו' דווקא די אמין. אבל נדבר עליו כשהוא יצא.
האמת !
"האיש שחשב שאשתו היא כובע" מתאר כמובן מקרים אמיתים לגמרי. כתב אותו פרופסור לנוירולוגיה בשם אוליבר סאקס (Sacks) והוא ספר מדהים בטירוף. מומלץ בחום.
למתענינים, יצאו בעברית עוד ספרים שלו – "יקיצות", "אנתרופולוג על מאדים", "האי של עוורי הצבעים", "על רגל אחת".
"האיש שחשב שאשתו היא כובע" הוא הספר הכי טוב שלו לדעתי. אחריו הכי טוב זה "יקיצות", שמספר על קבוצת חולים של סאקס שהיו במצב קטטוני עשרות שנים עקב מחלה עד שחזרו לחיים בעקבות טיפול בתרופה חדשנית.
- ועל הספר הזה
מבוסס הסרט 'התעוררות'.
אני לא יודעת בדיוק על מה מדובר
בממנטו, אבל בהחלט יש אנשים שהיכולת שלהם ליצור זכרונות חדשים נפגעת (בעקרון, בעקבות פגיעה בהיפוקמפוס).
היא לא מבלבלת,
היא טוענת שקומה בסרטים היא אמצעי תסריטאי נפוץ להסביר אמנזיה.
אחרת מה תעשה, תשים בן אדם שהולך ברחוב ופתאום נתקף אמנזיה? איפה הדרמה? איפה בית החולים? איפה החברה הבלונדינית שבוכה לו ליד המיטה?
לא, תשים בנאדם שהולך ברחוב,
נופלת לו כספת על הראש, והוא חוטף אמנזיה. לא צריך קומה בשביל זה.
עברים, דברו עברית!
קומה=תרדמת
אמנזיה=שכחת?
עברים, דברו לועזית!
שמע, יש לי די והותר מהקטע של לתרגם מונחים לועזיים במסגרת העבודה שלי (מתרגמת, זאת אומרת). אני לא אומרת טירדון במקום אובססיה, לא אומרת חמרמורת במקום הנג-אובר, ו*לא* אומרת תרדמת במקום קומה! לא בחיי האזרחיים, תודה רבה!
ואל תעשי זאת גם בחייך
כמתרגמת, בבקשה ! :)
הדברים האלה לא תלויים רק בי.
יש גם עורכת לשונית, וגם עורך מרושע ואפל במיוחד, שעוד עשויים להתעלל בטקסט אחרי…
אבל בעקרון – תרדמת אני כן אכתוב בתרגום. טירדון וחמרמורת – לא עד שהן תהפכנה למילים פופולריות.
אני חושב שאפילו הקשה
בעורכות הלשוניות שלנו לא תכפה עלינו את נגע הטירדון.
חמרמורת אולי כן, אבל בשביל זה (בין השאר) אני קיים, כדי לאזן קצת את האינסטינקטים הלשוניים של העורכות.
והאם מותר לי לשאול
איפה את מתרגמת ואת מה? (סרטים, ספרים…?)
יאיר הדובר הלא אמיתי
Boojie מתרגמת ב'אופוס', כמובן, ספרים כמו 'שערי אנוביס' (שאני מתכנן לקרוא אותו בעתיד). ומצטער שאני לא מכיר עוד תרגומים שלך, Boojie.
אל תצטער, זה התרגום היחידי
שלה שיצא לאור. היא תרגמה עוד ספר, שכרגע הוא על תקן "מוקפא", מסיבות שלא קשורות לתרגום, והיא תסיים בקרוב (נכון?) את עליית אנדימיון של סימונס ותזנק על תרגום אלים אמריקאים של גיימן.
ממסד יקר:
אולי אתם במקרה מחפשים בהוצאה איזה מתרגם רענן, מוכשר ובעל ניסיון (ובקיצור – אני)? אם אכן הדבר כך, מאוד-מאוד אשמח אם תשלח לי e-mail (ואם הדג לא ימחק את ההודעה לפני שהממסד יראה אותה. הייתי שולח אליו דואר ישירות אבל אין לו כתובת כאן)
סליחה מכל מי שפתח את היומית רק בגלל הודעתי הנלוזה.
ממסד יקר:
http://www.fisheye.co.il/author.php3?id=71
מה היינו עושים בלעדיך?
צריך להמציא תואר רשמי של "מלנקק ראשי" במיוחד בשבילך.
טוב, אז אולי התבלבלתי
אבל זה רק בגלל שבאמת ברוב הסרטים מי שמקבל אמנזיה מקבל אותה בעקבות קומה, ומי שמקבל קומה לרוב גם לוקה באמנזיה.
מזכיר לי את הסדרה הנושנה "לויס וקלארק", שאח שלי (וגם אני בשלב מסוים) היה מכור אליה. שתי הדמויות הראשיות לקו שם באמנזיה בסיטואציות שונות, ולכל אחת מצאו פתרון תסריטי אחר לגמרי. (קלארק נזכר מי הוא אחרי שכל הזמן הזכירו לו פרטים שונים על עצמו, ואילו לויס שכחה מי היא ולכן שכחה שהיא מאוהבת בקלארק והתאהבה ברופא הרשע שטיפל בה במקום זה) אבל על מה אני מדברת? הדחקתי את הסדרה הזאת מזכרוני לפני הרבה זמן!
אגב הקומה ב''בזמן שישנת'',
(מצטערת, לא היה לי כוח לחפש את התגובה שמתייחסת לסרט הזה, אז אני עונה כאן) הבחור עם הגבות שנכנס לקומה ואח"כ גם יוצא ממנה לא סבל מאמנזיה. הוא ישר זיהה את כל בני משפחתו, והיחידה שהוא לא זיהה היה את ארוסתו המפוברקת סנדרה בולוק, ואפשר להבין אותו, האמת…
רגע אחד!
לויס וקלארק זו הסדרה הזו של סופרמן נכון?
מה שמעניין אותי יותר הוא איך סופרמן לקה באמנזיה?
כספת שנופלת על הראש לא תהיה תירוץ תסריטי טוב במקרה
* הזה*.
הרי הוא, נו, סופרמן.
עד כמה שזכור לי
הוא התרסק על כדור הארץ לאחר שהציל איזו חללית. מספיק טוב בשבילך?
אכן כן
סופרמן התרסק על כדור הארץ לאחר שהציל בקושי איזה חללית.
על לויס, לעומת זאת, באמת נפלה כספת (או אבן גדולה, אותו דבר)
סיכוי קלוש שלוסי ליו
תחליף את אומה תורמן בתפקיד:
http://www.seret.co.il/actuality/index.asp?catCase=1&ID=1019&mon=8&yer=2001
לא נכון
סיפור לוסי ליו היה המצאה של עתונאי אמריקאי כלשהו. טרנטינו אמר במפורש שהוא יוצר את הסרט במשותף עם אומה ובשבילה, והוא יחכה לה עד שהיא תחזור מחופשת ההריון.