 |
||
| שרה מישל גלר היא צער. קווין בייקון הוא אהבה, ברנדן פרייזר הוא עונג, פורסט וויטקר הוא שמחה, ואנדי גרסיה סתם עובד בסביבה. כל זה, ב'The Air I Breathe', סרט עתידי של במאי קוריאני אלמוני לחלוטין. איך הוא עשה את זה? |
06.02.2006
|
|
יומית
שרה מישל גלר היא צער. קווין בייקון הוא אהבה, ברנדן פרייזר הוא עונג, פורסט וויטקר הוא שמחה, ואנדי גרסיה סתם עובד בסביבה. כל זה, ב'The Air I Breathe', סרט עתידי של במאי קוריאני אלמוני לחלוטין. איך הוא עשה את זה?
שרה מישל גלר היא צער. קווין בייקון הוא אהבה, ברנדן פרייזר הוא עונג, פורסט וויטקר הוא שמחה, ואנדי גרסיה סתם עובד בסביבה. כל זה, ב'The Air I Breathe', סרט עתידי של במאי קוריאני אלמוני לחלוטין. איך הוא עשה את זה?
נשמע די דבילי, האמת
חשבתי שתהיה יומית סופרבול
אולי הייתה ו-ABC צנזרו אותה?
גם אני חשבתי
אבל פרסומות הסופרבול היו מאכזבות לגמרי. לא היתה פרסומת חדשה לשום סרט מעניין, רק תקצירים של הטריילרים ל'שודדי הקאריביים', 'מכוניות' ועוד כמה כאלה. הפרסומת הכי טובה היתה ל'V for Vendetta', וגם היא מורכבת בעיקר מדברים שכבר ראינו בטריילר.
http://vforvendetta.warnerbros.com/trailer_super_bowl.html
מבחינת הסרטים באמת לא היה שום דבר מעניין, אבל היו כמה פרסמות טובות אחרות (
לפרסומות של הסופרבול):
הפרומו של "עקרות בית נואשות" המציג גברים המדברים על אהעבתם לסדרה. בלטו לטובה שאקיל אוניל ויו הפנר.
הפרסומת לדיסניוורלד שהציגה את כוכבי פיסבורג לא מאמינים שהם באמת הולכים לדיסני וורלד (על משקל סופרבול)
יצור דמוי גונזילה עסוק להשמיד עיר כשהוא נתקל ברובוט העוסק באותה מלאכה. הם מתאהבים ומוליידים ג'יפ האמר.
הרבה פרסומות טובות לבאדוויזר, אהבתי במיוחד את הפרסומת בה בחור מנסה להתסיר את המקרר מלא הבירה באמצעות קיר מסתובב, אלא שהקיר מסתובב לעבר חדר הטלוויזיה בא הבחורים מתפעלים וסוגדים ל"מקרר הקסום"
והכי אהבתי את הפרסומת לפד-אקס המתרחשת בפרה-היסטוריה. מישהו מנסה להעביר הודעה באמצעות דינוזאר מעופף, אבל דינוזאר אחר מפיל אותו. הוא מוגיע לסוג של מנהיג שהוא לא הצליח להעביר את ההודעה ומנהיג מאשים אותו בכך שלא השתמש בפדאקס ולא מוכן להקשיב לתירוץ שעדיין אין פקאדס. באופן מונטיפיטוני בסוף הפרסומות דורך אליו דינוזאר.
יש את הפרסומת של ההאמר באינטרנט אולי? נשמע שווה…
פרסומות הסופרבול
נמצאות כאן:
http://video.google.com/superbowl.html
תודג!
גם אני חשבתי
גם הקטעים בין הפרסומות לא היו מוצלחים במיוחד השנה, אם זה מעניין אותך.
אבל אני שאלה אחרת – היתה פרסומת לסרט בו טים אלן הופך לכלב. הסרט נראה דבילי במיוחד, ואם לא הייתי יודע שהסרט מיועד לקולנוע הייתי מנחש שזה סרט שייצא ישר לוידאו. אבל כבר שמעתי על סרטים יותר מטומטמים. מה שאני לא מבין זה איך האולפן מרשה לעצמו לפרסם בסופרבול? הם באמת מצפים לרווחים מספיק גבוהים כדי לכסות על זה? (עלות פרסומת של 30 שניות בסופרבול היא בסדר גודל של 2 מיליון דולר).
אם ננטפק
היא מינימום 1.5 מיליון דולר והכי יקרות הן 2.5 מיליון דולר (המשודרות מן הסתם לפני רגעי הסיום). בהתחשב בתקציבי הפרסום של ימינו שמשתווים ולעיתים אף עולים על תקציב הפקת הסרט עצמו, השקעה של שני מיליון דולר בפרסום שמגיע לעיניהם של עד *140 מיליון איש נחשבת לדעתי למשהו די משתלם.
____________________________________
* על פי הנתונים הראשוניים 140 מיליון צופים צפו ולו בחלק מהמשחק. ממוצע הצפייה במשחק כולו עמד על כ-90 מיליון וזהו אחד ממשחקי הסופרבול הנצפים ביותר בשנים האחרונות.
אם ננטפק
1.5 עד 2.5 מיליון זה "סדר גודל של 2 מיליון", לדעתי.
אבל זו לא הנקודה – לא שאלתי על הצדקת הפרסום בסופרבול ככלל. ברור לי שלא סתם דורשים 2 מיליון דולר לשם כך. שאלתי על הסרט המסוים ההוא. הוא באמת נראה כמו משהו שהולך להיות כשלון עצום (אני לפחות מקווה, למען המין האנושי, שהוא יהיה כזה). אם הייתי מנהל אולפן, הייתי מנסה למזער את הנזקים הכלכליים מהסרט הזה ובטח לא להגדיל את ההשקעה בו, אלא לנצל את 2 מיליון הדולר של התקציב לפרסום סרט בעל סיכויים יותר טובים להחזיר את ההשקעה.
מצד שני, אולי יש סיבה לכך שאני לא מנהל אולפן הוליוודי גדול.
אכן, זו הסיבה
כי מנהלי אולפנים גדולים חושבים "רגע, זה סרט ממש מחורבן! טוב, בואו נפנה יותר משאבים לפרסום אולי נגרד בדרך עוד כמה צופים".
פורסט וויטקר? שמחה?
את זה אני צריך לראות.
לא שראיתי כל כך הרבה סרטים בהשתתפותו, אבל בכל אלו שראיתי הבנאדם מקרין עצב קיומי ודכדוך מתמיד.
ומדוע זאת?
כי אחרי הכל, הוא בהחלט היה נקודת האור (או נקודת השמחה, אם תרצו) ב"הקרב על כדור הארץ" וב"החדר". ונתן כמה מההופעות הגדולות ביותר שראיתי בקולנוע ("גוסט דוג" כמובן, וגם ב"משחק הדמעות" הוא היה מופתי), כך שאני לאמבין איך קיבלת ממנו שדרים שליליים, הרי הוא כל כך חמוד ואופטימי ברוב הסרטים הנ"ל. ואני, אישית, בהחלט עומד לראות את הסרט הזה, בעיקר בגללו.
ובהקשר אחר חוץ מזה, שאלה: מה יש לבמאים קוראנים עם גימיקים רגשיים והגיגים פילוסופים כאלו בזמן האחרון? "החיים שאחרי" ו"2046" עוד רודפים אותי בלילות. שיש.
ובכן ידידי, הרשה לי לחלוק עליך.
הוא בהחלט שחקן מעולה, ולרגע לא טענתי אחרת, אבל חמוד ואופטימי?
לא ב'גוסט דוג' ולא ב'החדר' (את שני האחרים לא ראיתי), אני לא זוכר אותו כ"נקודת שמחה". גוסט דוג הוא דמות בודדה, מופנמת וטראגית, וגם הפורץ ב'החדר' זכור לי כאדם עגמומי למדי.
אפילו כשאתה רואה אותו בתפקיד סתמי כמו קצין המשטרה ב'תא טלפון', אתה ישר מבין שמדובר בבנאדם עם אישה חולה, ילדים בעייתיים, מינוס בבנק ומשכנתא חונקת.
אם אחרי הסרט היו אוספים בשבילו כסף, הייתי תורם בלי לחשוב פעמיים.
הוא היה חמוד למדי
בסרט הראשון שאני ראיתי שלו, אל תשאל אותי מה שמו, אבל זה היה מותחן יעיל למדי עם ג'ף ברידג'ס (ואני די בטוח שגם עם לויד ברידג'ס).
מצד שני, ראיתי את הסרט באמת מזמן, אז יכול להיות שאני טועה.
נשמע מוזר.
מזכיר במשהו את סאנדמן.
אבל הייתי חובשת שהקטע של אושר אהבה עצב וכו' זה מספיק ולא צריך גם רופא, בנקאי וגנגסטר שרואה לעתיד. נשמע קצת over-the-top…
נשמע מוזר.
בדיוק מה שעלה לראש שהתחלתי לקרוא את רשימת הדמויות, כמה חבל שזה לא באמת סרט על הסנדמן ומשפחתו
מצטער להיות החרמן התורן
אבל שרה מישל גלר הכריזה לפני כמה זמן שבסרט הבא שלה היא תופיע בעירום, לא?
מה נסגר עם זה?
אושר ועונג זה לא אותו הדבר?
ואהבה נכנסת באושר, לא? אני לא חושב שהקיום האנושי עפ"י הסינים ממש מאוזן.
שאלה כזאת יכולה לעלות באו''ט הארוך בתולדות האתר
זהו, שלא
אבל זו לא נראית לי תובנה שאפשר להגיע אליה במהלך קריאת פתילים ביומיות
סליחה על האוף טופיקיות, אבל מישהו מוכן להסביר לי *בבקשה* מה זה "חוק הדתיים השלובים"? שמעתי עליו כאן לראשונה, בהקשר של אחד הכנסים, ועכשיו הוא רודף אותי גם מכיוונים אחרים.
מישהו, פליייז?
בבקשה.
כתבה מספר 2372
זה חצי תשובה.
(כלומר, אני לא בטוח שזה מסביר את המשמעות בכיוונים האחרים).
"חוק הדתיים השלובים" קובע שכל שני דתיים שנפגשים ישר ינסו למצוא מכר משותף, ואף יצליחו בכך.
לרוע המזל, בשל שמו של הסרט, מי שמכיר את החוק מחכה מתחילת הסרט ליישומו, מה שקצת הורס את ההפתעה.
זה חצי תשובה.
לא נראה לי שלנסות למצוא מכר משותף זה חלק מהחוק… זה נוטה לקרות גם בלי שמנסים.
וזה תמיד משעשע כשזה קורה, ולפעמים זה מאוד מאוד הזוי. דוגמאות לא חסרות.
את צודקת. זה קורה גם בלי שמנסים.
מיד אחרי שמבררים מאיפה את/ה,
איפה למדת בתיכון/ישיבה תיכונית/אולפנא,
האם היית בבני עקיבא/עזרא/הצופים הדתיים/אריאל/אחר_____/לא הייתי,
איפה היית בצבא/שירות לאומי,
האם למדת במכינה/ישיבת הסדר/ישיבה גבוהה/מדרשה,
(וזה יכול להמשיך, תלוי בגיל המשתתפים – "מה אתה אומר? פוסט-דוקטורט בביולוגיה מולקולרית במכון ויצמן? מכיר את פרופ' צילה רוזנצוויג?").
ובכן, אחרי שמסיימים את כל זה, באופן טבעי לגמרי מוצאים – במקרה, כמובן – מכר משותף.
את צודקת. זה קורה גם בלי שמנסים.
אמנם לקח כמה חודשים, אבל גיליתי שהשכנה מלמטה היא סוג של מכרה ושהכרתי אותה בגיל הגן (!).
מסתבר שההורים שלי ושלה היו שכנים פעם מזמן. הסבירות שהיינו מגלות את זה לבד בשיטה הרגילה מאוד נמוכה כי הייתי בת 5. ומדובר בעיר, וההורים כבר לא בקשר, ולשתינו זה שמות קודמים.
אז במקרה אמא שלי דיברה עם מכרה משותפת, ושמעה על הזאתי שגרה באיזור ואז הכל יצא…
דוקא בבירורים הרגילים לא זכור לי שעלינו על משהו מיוחד.
טוב, הרגשתי צורך לשתף
זה קרה לי עם מישהו שלומד איתי באוניברסיטה.
אני אפילו לא זוכר איך עליתי על זה, אבל הבנאדם היה איתי בגנון כשהיינו בני שלוש.
הי, גם עם לסביות זה ככה
רק שאצל לסביות, המכרה המשותפת היא אקסית של אחת מהן, או של שתיהן.
ואיך זה אצל לסביות דתיות?
שתיהן עם כיסוי ראש.
החוק אומר שאם דתי אחד פוגש דתי אחר שאותו הוא מעולם לא פגש תמיד אחרי שיחה קצרצרה יתברר ששניהם מכירים דתי אחר. לדוגמא:
שני דתיים נפגשים.
א:הי איך קורים לך?… מאיפה אתה?
ב:אני מזיכרון יעקב
א: אה, אני מאשדוד. מכיר את בתיה שהייתה קומונרית בזיכרון?
ב:לא הייתי בבני עקיבא.
-מנסים לאתר קשר במשך 5 דקות.
א:אה אז אם אתה מהצפון אתה אולי מכיר איזה בחור ג'ינגי גבוהה כזה למד בישיבה ב… הוא התחתן עם מישהי מחיפה
ב:כן,ידידיה! הוא התחתן עם בת דודה שלי!
אוף טופיק: הסרט החדש של ריצ'י,
Revolver, הולך להגיע לכאן מתישהו?
אוף טופיק: הסרט החדש של ריצ'י,
נדמה לי שכבר יצא בדי.וי.די (איזור 1 לפחות) ואפילו היתה ביקורת ב"עכבר העיר". ביקורת לא חיובית במיוחד, יש לציין. מצד שני, יתכן ואני שוב מדמיין דברים.
אוף טופיק: הסרט החדש של ריצ'י,
אתה טועה.
כלומר הוא יצא בדיוידי והייתה ביקורת לא חיובית במיוחד בעכבר, אבל הוא יצא בזון 5.
http://www.third-ear.com/p_prod.aspx?id=31534
טוב, אתה די צודק בעצם.
טריילר.
http://www.agletproductions.com/trailers/theairibreathe_trailer.html
כן, זה נראה רע. אבל כשהגיע הטאגליין Everyone is Connected, פתאום הבנתי: יש סרטים שמטרתם היחידה היא להעלות אנשים בסולם בייקון.