המדבר בוער
– פורסם ב 8 באוקטובר 2006Posted in: חדשות
-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
08.10.2006
|
||
| המזרח התיכון חם. 'סוריאנה' היה ההתחלה, 'בבל' הולך ומתקרב, ובקרוב צפוי גל של סרטים על תככים במזרח הקרוב אלינו: ג'יימי פוקס, כריס קופר וג'ניפר גארנר באחד, ג'ייק ג'ילנהול וריס ווית'רספון בשני, ורידלי סקוט מביים שלישי. |
08.10.2006
|
|
המזרח התיכון חם. 'סוריאנה' היה ההתחלה, 'בבל' הולך ומתקרב, ובקרוב צפוי גל של סרטים על תככים במזרח הקרוב אלינו: ג'יימי פוקס, כריס קופר וג'ניפר גארנר באחד, ג'ייק ג'ילנהול וריס ווית'רספון בשני, ורידלי סקוט מביים שלישי.
האם הוליווד מגדלת רגשות אשם?
או שזו תחושה סובייקטיבית שלי?
פשוט בדיוק יצא לי לראות כמה סרטים "אפריקאיים" מתקופה האחרונה (מלון רואנדה, הגנן המסור ושר המלחמה. את טוטסי טרם הספיקותי), כולם מאוד ביקורתיים כלפי המערב.
את 'סוריאנה' די אהבתי (למרות שיצאתי די מבולבל), ואם המזרח התיכון נמצא עכשיו על הכוונת של הוליווד, בעיני אלה חדשות טובות (גם אם במישור הלאומי קשה לי להאמין שזה ישחק לטובתנו).
האם הוליווד מגדלת רגשות אשם?
אם ב"רגשות אשם" הכוונה היא לניצול דעת הקהל בארה"ב ובעולם כנגד הממשל בוושינגטון והסתמכות על הקלות בה אנשים מאמינים לתאוריות קונספירציה פשטניות מהן יוכלו להתנער בטענה ש"אני לא הצבעתי לו וככה זה עובד בחלק ההוא של העולם", אז כן, הוליווד מגדלת רגשות אשם.
אני דווקא ראיתי אותו כשיצא
ומתקשה להבין איך החלטת שזה מה שיש בסרט.
למיטב זכרוני הסרט מראה איך המצב באיזור מתנהל בצורה מאוד אמינה. דווקא חברות הנפט מוצגות כמשחקות לפי כללי משחק שהחברה והממשל יצרו עבורן. החברות דואגות לאינטרסים של בעלי המניות שלהן, והממשל דואג – בצדק מבחינתו – לכלכלה האמריקנית שתמשיך לתפקד ולא תקרוס.
הסרט היה חסר ערך אם היה בא להטיל אשמה. יופיו בכך שהוא מראה את המורכבות של המערכת שגרמה – בין השאר – ללא מעט מבעיות המזרח התיכון.
פשטני? אולי, לא ראיתי את הסרט. הגזמה פרועה? ממש לא.
שמעת פעם על מוצאדק?
אני מצטט מכאן:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3247387,00.html
"מוחמד מוצאדק נבחר לראשות ממשלת איראן ב-1951. הוא היה סוציאליסט, שיתף פעולה עם המוסלמים הקיצונים (והכיר לעולם את המילה "איאתוללה" כשמינה את האיאתוללה קשאני ליו"ר הפרלמנט), ובעיקר איים על אינטרסי הנפט של ארה"ב ובריטניה במפרץ. והמערב, כשנוגעים לו בנפט שלו, דיר באלקום.
"הסי.אי.איי, בשיתוף פעולה עם השאה הפרסי, החליט להזיז את מוצאדק. "מבצע איאקס", שאותו ניהל קרמטי רוזוולט – נכדו של מי שהיה נשיא ארה"ב – היה בעיקרו ליבוי חסר מעצורים של סכסוך פנימי באיראן. אנשי הסי.אי.איי, מתחזים לשליחי מוצאדק, איימו על מנהיגים דתיים כדי לסכסך בינם לבין ראש הממשלה. מעשי טרור (המזכירים את פרשת "עסק הביש" שניהלה ישראל באותן שנים במצרים) יצרו פרובוקציות נגד המשטר. בסופו של דבר פרצה מלחמת אזרחים קצרה, שבסופה הודח מוצדאק ויצא לגלות, והשאה השתלט על איראן.
"לכאורה, זה היה המבצע המוצלח ביותר של החלפת שלטון שניהלה ארה"ב מעודה. למעשה, למרות שמוצאדק היה חילוני ומערבי בהליכותיו, עצם העובדה שהודח על ידי התערבות זרה – שהפכה לנחלת הכלל 20 שנה אחר כך – העצימה מאוד את הרגשות שהביאו למהפכה הדתית בסוף שנות ה-70. השאה גורש, האיאתוללות עלו לשלטון נישאים על גל של שנאה לשטן הגדול מאמריקה, והמדינה האיסלאמיסטית הראשונה קמה."
זה לא מקרה אחד, אלא חלק ממדיניות
גם סדאם חוסיין נתמך מבחינה צבאית ע"י ארה"ב במשך שנים רבות, עד שעשה טעות ופלש לכוויית. המשטר בערב הסעודית מצפצף על זכויות אדם, מישהו בוושינגטון אומר על זה משהו? פקיסטן כבר כמה וכמה שנים נשלטת ע"י דיקטטור שביצע הפיכה, וארה"ב לא מעלה על דעתה לומר משהו בעניין.
ארה"ב היא מהרבה בחינות מדינה מעוררת הערצה והשראה, ולדעתי הצנועה יש לעולם מזל שהיא (ולא רוסיה, למשל) הפכה בשני העשורים האחרונים למעצמת העל הדומיננטית. באותו זמן, יש לארה"ב את הצד הציני והאכזרי שיש לכל מדינה – על אחת כמה וכמה לכל מעצמה – ואי אפשר להתעלם מהצד הזה.
אני בהחלט לא מתעלם ממנה
ואם זה הרושם שקיבלת אז הוא ממש לא נכון. אני פשוט לא מבין את ההתעלמות של הסרט הזה ושל סרטים אחרים מכוחות אחרים בעולם שמשפיעים על מיליארדי אנשים והולכים וצוברים דומיננטיות.
זה חתיכת אתגר
אני חושב ש"לורנס איש ערב", למשל, לוקה בחסר מכיוון שאין בו אפילו אזכור אחד של ההתישבות הציונית בארץ ישראל. יש סצנה שמתרחשת בירושלים, אבל אין אפילו יהודי אחד בסביבה. אני תמיד פרשתי את זה כפחדנות, אבל גם שיקול דעת מסחרי סביר. נסיון להציג את הסיפור בצורה אמינה יגרום לסרט להיות ארוך בהרבה (ולורנס גם ככה ארוך יחסית), או דחוס בצורה שתקשה על הצופה לעקוב אחר המתרחש. כדי להימנע ממצב בו אנשים ינסו להיזכר אם עלי היה מייסד בר גיורא, או שזה בכלל יד ימינו של טרומפלדור שקיבל את ירדן כמתנה על העזרה במלחמה נגד הכורדים, אין ברירה אלא לפשט דברים.
מעבר לכך, קיים גם העניין הפוליטי. סרטים שמופקים ו/או מופצים בידי אולפן אמריקאי, כפופים לאותה כלכלה בה שולטים לכאורה אילי הנפט. בין תאוריית קשר אחת לשניה, כולם מסכימים שלא כדאי להרגיז איל נפט עם מניות במפרץ הפרסי, כי הוא מכיר אנשים שמכירים אנשים שמכירים את המפיק שמכיר את הבמאי שמכיר את הדלת. שנאמר, "איל שאינו יודע לנגוח, הוא סתם כבשה עם קרניים". בהתחשב במהומה שקמה בעולם המוסלמי בגלל קריקטורה דבילית אחת, אני לא רוצה לחשוב תחת איזה לחץ יהיו ממשלות המערב אם מישהו באיזו אמירות יאיים לסתום את השאלטר כתגובה על סרט "פוגע". מנגד, אומרים שהיהודים שולטים בתקשורת ויכולים לפגוע קשות בפרנסה של מי שיציג את ישראל והציונות באור שלילי מדי. זה, כמובן, לא נכון. אנחנו לא שולטים בתקשורת, רק מכוונים את התחנה.
נפט הוא כח, אחרת מישהו כבר מזמן היה אומר להוגו צ'אווס שילך להתקעווד. מצד שני, חברות נפט הן מטרה קלה, כל עוד לא נוקבים בשמות. הציבור, שרובו לא עשיר במיוחד, אינו מתקשה להבין כיצד מי שיש לו כל כך הרבה כסף ועוצמה, בטח דרך על כמה נוודים צמאים בכדי להגיע ראשון לבאר.
היהודים שולטים בהוליווד
וטוב שכך תאמת…בארצות הברית אתה רואה פחד בלגעת בנושאים של היהדות וישראל.
רק במאים יהודיים כמו ספילברג יכולים לקחת את הסיכון בלעשות סרט על ישראל.
וסתכלו מה עשו לספילברג בגלל מינכן…בלי קשר שהסרט בכלל לא מדבר על ישראל אלא מדבר על המערב ועל הכישלון שלו במלחמה בטרור עדיין הרבה גורמים יהודיים הוקיעו את ספילברג והכריזו עליו כאנטי ציוני למרות שהוא בכלל תומך במפלגת קדימה ואמר עשרות פעמים שהוא ציוני נלהב, ואם עושים את זה לספילברג אז יכולים לעשות את זה לכל אחד.
לדעתי זה מצד אחד טוב שלא עושים עלינו סרטים כי ככל שיודעים עליך פחות בעולם כך קל לך לפעול להגנתך אבל מצד שני רע כי זה גורם לחוסר הכרה של מדינת ישראל ויוצר קלישאה טובה על הישראלים ("אקסודוס" "הטל צל ענק") וכפי שאתם יודעים קלישאות מפתחות שנאה וקנאה וחוסר אמון במערכת שמעודדת את האנשים ששונאים אותנו להגיד שאנחנו "שולטים בתקשורת ובגלל זה לא רואים אותנו כרוצחים כמו שאנחנו באמת".
רגע, אז קלישאה זה טוב ליהודים?
לא, זה לא כשר.
היהודים שולטים בהוליווד
הייתי צריך לקרוא את המשפט האחרון כמה וכמה פעמים כדי להבין למה אתה מתכוון.
אנשים שצועקים "אנטישמיות" הם באמת מבחילים, בעלי כוח, ורבים לאין ערוך מהאנטישמים.
לדעתי שפילברג פישל במינכן בגלל ראייה ילדותית מבולבלת ומבלבלת של הסיטואציה.
תסתכל על "גן עדן עכשיו", אגב סרטים לא-יהודיים על ישראל, ותתרשם מהצגה מפוקסת של המציאות בישראל.
בשליפה: מסעות ג'יימס בארץ הקודש.
זו דוגמה לסרט לא יהודי או לסרט יהודי?
לא יודע בדיוק,
אבל יש שם נקודת מבט די אובייקטיבית על ישראל, לא?
אובייקטיבית? ב''מסעות ג'יימס בארץ הקודש''?
אני חשבתי יותר בכיוון עמדת "הישראלים הם בהמות אדם גזעניות, ומושבה של ממשלת ישראל הוא בחלם".
נו, אובייקטיביות.
שמע,
אני גר בארגנטינה, ולא מצאתי את הסרט הזה בשום ארכיון של שום קהילה יהודית בשום מקום. למה? כי זה הורס את אשליית ה"ישראל זה מקום מושלם. בואו לגור בקיבוץ ותעבדו בשוויון.", שמלווה, כמובן, בסרטונים של חלוצים עובדים בצוותא.
אז כן, 'מסעות ג'יימס בארץ הקודש' הוא סרט די אובייקטיבי, כי נמאס לראות 'סלאח שבתי'.
או שאולי אני פשוט צריך לראות את הסרט מחדש. בינתיים, הוא בין הסרטים האהובים עליי ביותר.
או אולי
בגלל שהקהילות בתפוצות לא טורחות לקנות כל סרט ישראלי שיצא אי פעם (במיוחד החדשים שבהם, שממילא לא נחשבים לקלאסיקה או שלא הצליחו במיוחד בקופות), כי אין להן שום סיבה לעשות דבר כזה.
זה נכון, כמובן,
אבל הקהילות (ה-AMIA וה-JOINT, בעיקר) אוהבות לדבר, בעיקר באתרי האתרי האינטרנט שלהן, על כל סרט ישראלי חדש שיוצא, ולהלל ולשבח ועל איזה קולנוע זר נפלא, גם אם זה איזשהו סרט בורקס אידיוטי.
סרטים מעטים – בעיקר כאלה שמציגים מבט שכזה על ישראל – הם אלא שלא מדברים עליהם בכל האתרים שלהם. הכתבה היחידה שמצאתי על 'מסעות ג'יימס' הוא באתר של ה-JOINT ברשימת זוכי האוסקר הישראלי, וגם שם התיאור המעט שניתן לסרט היה "מסעו המופלא (???) של נער משבטו באפריקה לארץ הקודש.".
גלשתי לאתר של ה-JOINT
ובחיפוש זריז מאד המקסימום שאני מוצאת שם זה אזכורים של כמה סרטים ישראלים שהוקרנו בקהילות בתפוצות, ביניהם גם 'מסעות ג'יימס'. אם יש שם ערוץ נפרד שמוקדש לביקורות או הודעות על סרטים ישראלים חדשים שיצאו – אשמח אם תפנה אותי אליו.
נ.ב
ב"סרט בורקס אידיוטי" אני מניחה שהכוונה ל'ימים של אהבה'. אידיוטי ככל שיהיה הוא עשה מלא כסף בקופות בארץ כך שהם לא יכולים סתם ככה להתעלם מקיומו.
בבדיקה חוזרת
אכן יש מידע בספרדית על הסרט, שקוראים לו בספרדית Imaginando Jerúsalen ('לדמיין את ירושלים'):
http://www.visitasguiadas.df.gob.mx/perfiles/cultura/jerusalem.html
משום מה החליטו לקרוא לו בהזכרות המעטות שמצאתי James Viaja a Jerúsalen ('ג'יימס מבקר בירושלים'), מה שהקשה לי על החיפוש. בכל זאת, קשה לי להאמין שתהיה כוונה אי פעם להביא את הסרט לארגנטינה. באמת שיש פה תוכנית מדוקדקת של הקהילות להסתיר כל כתם מעל ישראל, ולהראות אותו כמקום מושלם. זכור לי אדם שראה בטלוויזייה כתבה על החיים בכלא, ואמר לי:
"תראה אותם! צריך לשלוח את כולם לקיבוץ, שיראו מה זה לעבוד!"
בשנים האחרונות יוצאים 15-20 סרטים ישראלים כל שנה,
וזה בלי להכליל סרטי טלוויזיה (שהגבול בינם לבין סרטי קולנוע דק מאד, בהתחשב במקורות המימון ופורמט הצילום של כמה מהסרטים שמוצגים בקולנוע). אז יכול להיות שיש איזשהו קו מנחה בהבאת סרטים לתפוצות, אבל התיאוריה שאתה מציע נשמעת לי מוזרה, כי יש מעט מאד סרטים שעונים עליה. במרבית המקרים, הקיבוץ או הישראלים בכלל מוצגים בצורה לא הכי מחמיאה. קח, לדוגמה, את 'מישהו לרוץ איתו', שמציג צדדים לא חיוביים במיוחד של חיי הקבצנות בארץ (ואם רוצים לשכנע מישהו לעלות לישראל או לתרום לה, קבצנות וחיי הזנחה הם לא הדרך); 'אדמה משוגעת' שיוצא (על פי התיאורים. לא ראיתי) נגד ההצגה של הקיבוץ כמקום חם ואוהב; 'אביבה אהובתי', שמציג חיי מעמד-פועלים קשים וניצול; 'אהבה קולומביאנית', שבו הישראלים הם חבורה של צעירים שמובלים בידי חרמנות וסמים; 'מחילות', שמבחינת הג'וינט מציע כתם ענק – יחסים בין יהודי לערביה; והרשימה עוד ארוכה. יש מעט מאד סרטים שיצאו בשנים האחרונות ומציגים את ארץ ישראל הישנה והטובה ככזו, ולא קוראים עליה תיגר בצורה כלשהי.
וכמו כן,
לא רואים את הסרטים הללו.
הסרט הישראלי הכי חדש שראיתי היה, בהיילייט של ספריית ה-DVD של ה-AMIA, 'כנפיים שבורות' (המצויין), מ-2002.
'כנפיים שבורות' הוא לא סרט שנטפל ממש לישראל ולעם הישראלי. זהו לא סיפור חייכני על משפחה עליזה וחסרת בעיות, אבל תוך כדי צפייה, אף אחד לא ממש יראה ביקורת נגד ממשלת ישראל בסרט.
אינני גר בישראל כבר יותר משנה, וכשגרתי שמה לא ממש התעניינתי בקולנוע ישראלי. אבל באמת, האם הקולנוע הישראלי הגיע לנקודה בו אין לו נושאים לדבר עליהם חוץ מהלעביר ביקורת על הממשלה, הקבצנים, הקיבוצים וישראלים מסוממים?
אז אני לא מבינה מה אתה רוצה.
את הויכוח הזה פתחת בטענות הבאות:
• "אבל הקהילות (ה-AMIA וה-JOINT, בעיקר) אוהבות לדבר על כל סרט ישראלי חדש שיוצא, ולהלל ולשבח איזה קולנוע נפלא";
• "סרטים מעטים – בעיקר כאלה שמציגים מבט שכזה על ישראל – הם אלה שלא מדברים עליהם בכל האתרים שלהם".
כמו שאתה מציג את זה כרגע, המצב בשטח שונה: הקהילות לא מדברות על כל סרט חדש שיוצא, ולא מציגות אותו בגאווה. למעשה, במקום שהן לא תדברנה על סרטים מעטים, עולה הרושם ההפוך: שמעטים הסרטים שהן כן ששות לדבר עליהם או להביא.
אם הסרט האחרון שהגיע לספריות הוא סרט מ-2002, יכול להיות שסתם מדובר ברשלנות או חוסר אכפתיות לנושא. במהלך ארבע השנים האחרונות כן היו כמה סרטים שהיו יכולים לענות על הדרישות שלהם לציונות במיטבה (או מה שזה לא יהיה). לכן, אם אתה רוצה לטעון שהם מחרימים סרטים שלא מציגים את ישראל באור מחמיא, חובת ההוכחה מוטלת עליך – למשל, ראיון שבו ראשי ה-JOINT או ה-AMIA אומרים דבר כזה במפורש, או טבלה שמפרטת מה הסרטים האחרונים שהם קנו לספריות ה-DVD שלהם, כדי שיהיה אפשר להשוות את זה לכל הסרטים הישראלים שיצאו באותן שנים ולראות כמה מהם – ואיזה – עניינו אותם.
מסקרנות,
יש לך דוגמאות לסרטים ישראליים מ-4 השנים האחרונות שכן מייצגים "ציונות במיטבה"?
לי לא עולה שום דבר בראש כרגע, אבל לא ראיתי מספיק.
אה,
אבל אתה נטפל לקטנות. היית אומר ש'כנפיים שבורות' הוא ציונות במיטבה? לא, אבל הוא גם לא אנטי-ערכים. אני מאמינה שבין 60-80 הסרטים הישראלים שיצאו בארבע השנים האחרונות, אפשר למצוא יותר מסרט אחד שלא יוצא נגד הערכים החשובים ל-JOINT.
(אני לא יודעת כיצד מתייחסים הארגונים הללו לדת, כך שאני בכוונה לא מזכירה את 'האושפיזין', שאולי נחשב בעייתי ומטיפני מדי).
אני לא נטפל לקטנות - אני סוטה מהנושא.
באמת מעניין אותי, אם זה לא נחשב
חמור מדי, האם מישהו מסוגל לחשוב על סרט מהשנים האחרונות שמשרת את האידאולוגיה הציונית או הולך יחד איתה.
אני אקבל את זה כ''לא''.
אולי 'איש החשמל'?
יתכן, לא ראיתי.
יותר קשה לי להאמין שנמצא סרט שמזדהה עם הקו של מדינת ישראל דהיום (עד כמה שניתן להגדיר דבר כזה) – למרות שגם התרפקות על גיבורי עבר הפכה להתנהגות שנחשבת ללא ראויה בחוגים מסוימים.
אולי לא ציונות במיטבה,
אבל "איזה מקום נפלא", למשל, מציג את בעיית העובדים הזרים באופן שיש בו אופטימיות, הומור וסרסור טוב לב. גם "סוף העולם שמאלה" בוחר להציג מצב בעייתי שהיה קיים לפני עשרות שנים, ולא את המצב הקיים היום, ועושה זאת בצורה נוסטלגית, סלחנית ומשועשעת. "כנפיים שבורות", "מוכרחים להיות שמח" ו"ריקי ריקי" (המזעזע) עוסקים באדם הפרטי ואין בהם התייחסות לציונות ככלל.
אוהו, אבל כאן הבלבול.
אמרתי 'בעיקר באתרי האינטרנט שלהם'. זאת לא הייתה כוונתי. זה יצא תוך כדי כתיבה, ועל זה, אני מצטער.
אבל בקהילות עצמן, הדברים שונים – יש פוסטרים בכל מקום של הסרטים החדשים שיוצאים (שוב, אלא שמתאימים להם), יש הרצאות על הבמאים הישראלים אז והיום, ממליצים על קולנוע ישראלי עכשווי, וכו'.
כמו כן, לגבי הטיעון השני שלך, זה נכון – מעטים הסרטים היום שיתאימו לקהילות. אבל כזכור לך, אינני מעודכן ממש בקולנוע הישראלי, ואת זה לא ידעתי – כפי שאני זוכר את זה, הקולנוע הישראלי לא הציג שום טיעונים נגד ישראל.
אבל לא דיברתי רק על אתר האינטרנט.
הציטוט כלל את אתרי האינטרנט אבל הויכוח המלא נוגע גם לספריות הדיוידי שלהם. אתה ממשיך לטעון שיש פוסטרים בכל מקום של סרטים חדשים שמתאימים לארגונים – אבל לא מציין כמה סרטים בשנה, או איזה סרטים.
אני יכולה להמשיך לטעון באותה מידה של צדק שהם מביאים סרטים לפי מידת הפופולריות שלהם, ולא בהתאם למסר של הסרט.
עד שלא תביא עובדות מוצקות, זה סתם יהיה ויכוח מיותר באוויר.
את צודקת,
ולי אין רשימה שלמה של כל הסרטים שאוהבים לדבר עליהם.
בהזדמנות הבאה שאעצור אצל איזשהו ארגון או קהילה, אעצור להבחין בפרטים האלה.
עד כאן נראה לי שבאמת צריך להקפיא את הדיון.
גם אני אהבתי את ''מסעות ג'יימס בארץ הקודש'',
אבל אני בשום אופן לא יכול להגיד שהוא מראה תמונה אובייקטיבית של ישראל. מטרת "מסעות וכו"' היא לקדם דעה מסוימת ("תראו את הישראלים, הגזענים האלה, איך הם מתייחסים לכל מי ששונה מהם וכו"'), ומתוקף כך הוא אין שום דרך שבה הוא יכול להיות אובייקטיבי.