"הנוקמים: מלחמת האינסוף" הוא סרט שרוצה לתקן עוולות. במשך עשר שנים, הצופים של היקום הקולנועי של מארבל העלו הרבה תלונות לגביו: שהוא קליל ופופי מדי, שרוב הנבלים של הפרנצ'ייז שטוחים ולא זכירים בעליל, ושדמויות מתות-אבל-לא-באמת קצת יותר מדי פעמים. הבמאים אנתוני וג'ו רוסו רוצים שתדעו שהם שמעו והפנימו את התלונות האלו, ולכן "מלחמת האינסוף" נפתח בסצינה המציגה הרג וחורבן המוני עליו אחראי תאנוס, הנבל שהזהירו אותנו מפניו עוד מאז "הנוקמים" הראשון. ורגע לפני שתספיקו לשאול מה ימנע מהדמויות שנהרגו לחזור אחר כך כמו בעבר, תאנוס ממהר להגיד "בלי החייאות ובלי חרטות, נגעתי בארץ ובשמיים!". ב"מלחמת האינסוף", אם אתם רואים דמות אהובה שנראית כאילו היא הולכת למות יש מצב שהיא באמת הולכת למות-למות.
"מלחמת האינסוף" גם רוצה, בין היתר, לסגור קצוות. זה צריך להיות לא רק עוד סרט "נוקמים", אלא סרט שממשיך את הסיפורים של כל הדמויות שהופיעו במשך שמונה-עשר סרטים ועשר שנים ולסכם אותם בסיפור אחד. זאת משימה שבשביל לבצע אותה כמו שצריך , כשאתה נותן לכל דמות ודמות זמן מסך ופיתוח ראויים, הסרט היה צריך להיות לפחות באורך שש שעות. כדי לחסוך זמן ועבודה, במקום להתמקד בדמויות אינדבדואליות, יש התמקדות בדינמיקות: היחסים בין שומרי הגלקסיה ות'ור, בין סטריינג' לסטארק או בין ויז'ן וסקרלט וויץ'. גם במצב הזה, לא כל דמות בסרט מקבלת פיתוח ראוי (חלק ממש מרגישות כמו ניצבים), אבל הסרט עושה כמיטב יכולתו ללהטט ביניהן. ואפשר להעריך את זה, כי שזה בכל זאת משימה קשה, ומשימה אפילו יותר קשה כאשר הדמות הראשית של הסרט היא לא הפנתר השחור או האלמנה השחורה או הנוקמים כקבוצה אלא בכלל הנבל.
אז בואו נדבר על הענק הורדרד. אם חשבתם שהסרט רק נפתח איתו ומאז חוזר לבדוק מה שלומו פעם ב- עד המערכה השלישית, זה ממש לא המקרה הפעם. תאנוס מקבל זמן מסך חסר תקדים בשביל נבלים ביקום הזה, כדי להדגיש שהוא לא עוד חייזר מרושע סטייל "מוהאהאהא, להשתלט על העולם", אלא נבל שבעיניו הוא בכלל הגיבור. המזימה המרושעת שלו, בפשטות, היא לטפל בפיצוץ האוכלוסין. תאנוס מעוניין למנוע מהתרבויות השונות בגלקסיה להשמיד את עצמן בגלל עוני ורעב, אז הוא עובר כוכב-כוכב ומחסל חצי מהאוכלוסייה שלו, בשביל האיזון. מכיוון שיש קצת הרבה כוכבים, הוא מחליט לחפש ולאחד את כל אבני האינסוף, מה שיחסוך לתאנוס הרבה מאוד עבודה. למעשה, זה יהפוך אותה לקלה כמו נקישה באצבע.
אז איך נראה סרט שצריך לעשות את כל הדברים האלה? כמו פרק ארוך במיוחד של "משחקי הכס", ביותר ממובן אחד. למשל, כמו בסדרה ההיא, גם כאן יש כל הזמן מעבר בין מקומות מוכרים וחדשים ובין קבוצות שונות של דמויות. וזה טוב, כי הרגעים הטובים של הסרט הם כשהוא מפגיש בין דמויות שדרכיהן עדיין לא הצטלבו. פיטר (פרקר) ופיטר (קוויל), למשל, מגלים שיש להם אהבה משותפת לתרבות פופ. טוני סטארק וסטיבן סטריינג' ישר מתחילים לריב על מי השרלוק הכי חכם בחדר, ובסצינה שהוא חולק עם רוקט, מכל הדמויות, תור סופסוף מעכל באופן הגיוני את כל הזוועות שהתרחשו ב"ראגנארוק" – והפעם בלי בדיחות.
הקטעים בהם הסרט פחות טוב הם סצינות האקשן. לטובת האחים רוסו, אומר שחלקן מבוימות בצורה קצת יותר ברורה מאשר בסרטים הקודמים שלהם, וששילוב הכוחות השונים של כל הדמויות בהחלט משמש לכמה טריקים יצירתיים. אבל חסר לסרט איזה וואן-שוט מגניב כמו ב"נוקמים" הראשון או איזה אגרוף בולט במיוחד שיישאר לכם בראש אחרי הצפייה. מצד שני, זה בסדר שהאקשן לא זכיר, כי הרגעים שתזכרו אחרי הצפייה כנראה יהיו הרגעים שהם מונעי עלילה או דמויות או סתם, על מי אני עובד, מה שתזכרו אחר-כך זה הסוף.
עכשיו, מכיוון שאני מבקר סופר-דופר מקצועי שלא רוצה להסגיר ספויילרים, אני אעצור כאן מלדבר עליו. אז רק אגיד שמדובר בסיום בליגה של "מועדון קרב", "החוש השישי" או "האימפריה מכה שנית" – כזה שאפילו שמדובר בסרטים ממש טובים גם לפני הסיום שלהם, כל מה שתרצו לעשות בתום הצפייה הראשונה שלכם יהיה לדבר על הסיום הזה עם כל מי שרק תוכלו למצוא.
"הנוקמים: מלחמת האינסוף" הוא לא שיא מושלם לסאגה של עשר שנים. אבל להגנתו, אף פעם לא היה לו סיכוי להיות. הוא עושה כמיטב יכולתו, ומיטב יכולתו זה די והותר, בוודאי כדי להצדיק את מעמדו בתור אירוע קולנועי אמיתי: אירוע שהוא צבעוני, מצחיק, מרגש, מפעים ומצליח הרבה יותר מאשר שהוא נכשל. הוא גם מרגיש כמו חצי ראשון של סיפור, וכמו "משחקי הכס", גם את הסיום שלו נזכה לראות רק בשנה הבאה. או כמו שכתוב בסופן של הרבה חוברות קומיקס – "המשך יבוא".
להגיד שסוף של סרט הוא בליגה של מועדון קרב והחוש השישי זה קצת ספויילר לא?
(ל"ת)
אני בטוח שטוני סטארק לא מגלה שהוא ת'אנוס
הכוונה של הכותב הייתה שהסוף בעל משמעות.
אני ואתה מבינים כנראה אחרת
את משמעות המילה "טוויסט", וכך גם הסרטים שהובאו כדוגמה לסרטי טוויסט.
זה לא טוויסט. זו התפתחות עלילה לא צפויה
יש הבדל בין השניים, כמו שהסביר הפונז (רק טעה לדעתי בכך שאמר שהסוף היה צפוי. הדיון הזה מוכיח כי הסוף לא היה צפוי).
עוד לא ראיתי את הסרט
אבל אגיב נקודתית על נושא האקשן – אם האקשן מבוים ומבוצע כמו "מלחמת האזרחים" זה הרבה יותר ממספיק בשבילי.
אף פעם לא הייתה לי בעיה עם האקשן של האחים רוסו
וגם הפעם אין לי איתם בעיה. זה נכון שאין Set-Piece שייזכר לעולמים, אבל הכל מאוד מהנה, ואפשר לעקוב אחרי ההתרחשויות בקלות לדעתי.
לרמוז שהאחים רוסו לא טובים בביום סצנות אקשן?
זו אמירה מוזרה לדעתי. רבים מאוד יטענו שסצנת השדה תעופה במלחמת האזרחים היא סצנת האקשן הטובה בסרטי מארוול וסצנות האקשן בחייל החורף יתמודדו על מקום שני.
אכן. רק לדעתך
(ל"ת)
עושה רושם שאתה לא חובב גדול של סרטי קומיקס
(ל"ת)
ראיתי את כל סרטי היקום הזה בקולנוע ונהניתי מרובם
אני גם מאוד אוהב את "איירון מן" הראשון, "הנוקמים" הראשון ו"שומרי הגלקסיה". מאז יצאו להם עוד כמה נחמדים אבל שום דבר שהלהיב אותי יותר מדי.
אני גם רואה בעקביות את "אקסמן" ונהנה לרוב וסבלתי בכל סרטי היקום DC.
פשוט זה היה מטומטם הרבה מעבר למה שציפיתי.
לגבי קוויל
כל כך נהניתי לראות את זה על המסך! פשוט חיכיתי לאגרוף שלו!
זה היה אחד הקטעים שנהניתי מהם בסרט.
אני באמת לא מבין למה אנשים מתלוננים על זה, כי זו בדיוק צורת ההתנהגות שהייתי מצפה ממנו, לא היה שום טוויסט.
שני סרטים בהם הוא הדמות המרכזית הראו והבנות את האישיות שלו ככזה.
אם זו הייתה כתיבה מכוונת של מספר סרטים מראש אז זה נהדר, אבל גם אם לא זה עדיין מאוד יפה: אחת התלונות הנפוצות על שומרי הגלקסיה 2 הייתה על המהירות והפזיזות בה הגיב קוויל לגילוי על דרך מות אימו (לא אפרט בכדי להמנע מספוילר). הסרט הנוכחי בעצם הראה סופית שזו האישיות של הדמות ולא מקרה של עצלנות תסריטאית, בה ההחלטה היא לפי צורך תסריטאי.
אפשר לדייק אפילו יותר בעובדות
מארבל הכריזו תאריכים כל הדרך ל-2022. תשע סרטים מאושרים אחרי הומקומינג 2 (שאחרי הנוקמים 4, קפטן מארבל והחרקים)
· May 1, 2020
· July 31, 2020
· Nov 6, 2020
· May 7, 2021
· July 30, 2021
· November 5, 2021
· February 18, 2022
· May 6, 2022
· July 29, 2022
(אחד המקורות לכך:)
https://www.gamesradar.com/guardians-3-avengers-5-marvel-studios-announce-seven-untitled-mcu-movies-up-to-2022-so-what-could-they-be/
הם גם אישרו ממש לא מזמן סרט ל ETERNALS
https://www.polygon.com/2018/4/23/17271012/marvel-kevin-feige-eternals-movie
הם ממש לא אישרו סרט ל"נצחיים".
הם אמרו שמישהו מדבר על זה.
בנוגע לתאריכים – צודק. הם לא אומרים שום דבר לגבי העתיד של אף אחד מהזכיונות שלהם (יכול להיות שכל הסרטים יהיו "ארבעת המופלאים" ו"אקס-מן"), אבל מארבל בהחלט הכריזה על תאריכים אחרי 2019 – גם אם הם מנותקים מסרטים.
הם ממש לא יפסיקו את הפרנצייזים הרוחיים שלהם
בשביל הכשלונות הקולוסאלים של ארבעת המופלאים והאקס מן :D
היה אפשר להגיד אותו דבר על "ספיידרמן"
אבל עובדה שהם רצו והוא יצא. כלומר, בידיים של מארבל הם אולי יהיו סרטים גנריים אבל כשלונות מפוארים הסרטים האלה לא יהיו.
לא רק שאין אף סרט של ספיידרמן שהרוויח פחות מסרט של אקס מן
(להוציא דדפול, שבייחס לסרטי ספיידרמן הוא יושב רק מעל זוג סרטי גארפילד המטופשים).
אלא גם ספיידרמן הוא גיבור העל הרווחי ביותר מכולם. בפער עצום. יותר מבאטמן, יותר מסופרמן. יותר מכל הנוקמים.
הפעם האחרונה שהאקסמן עשו איזה כסף זה היה בניינטיז.ארבעת המופלאים אף פעם לא היו שם.
יש אף סרט של ספיידרמן שהרוויח פחות מהסרט של אקסמן
והוא "ספיידרמן המופלא 2"', שעשה פחות מ"אקס מן: העתיד שהיה".
בזמן "ספיידרמן המופלא 2", התחושה סביב ספיידרמן הייתה שסוני לא יודעים מה לעשות איתו ושמדובר בזיכיון שבידיים הנכונות יכול לפרוח – בדיוק המצב של ארבעת המופלאים והאקס-מן.
התעלמת מההבדל החשוב
שספיידרמן שווה הרבה יותר כסף מהאקס מן. כך לכל שונות קיומו. מארסל תמיד עשתה כסף גדול ממנו. היא עשתה כסף מהאקס מן רק בניינטיז ו ארבעת המופלאים אף פעם לא. היא לא תעלים עכשיו את המותגים שהשקיעו בהם עד עכשיו ושהזמינו רווחים לטובת צעצועים שבורים של פוקס. לא משנה עד כמה שונאי מארבל כמוך (כפי שכל האתר הזה הבחין) ירצו בכך.
וואו! עצור סוסים!
אתה לוקח את הדיון הזה יותר מדי אמוציונלי.
אני קורא באתר הזה ולא הבחנתי בשנאה.
ספיידרמן אכן מותג חזק יותר מכל האוונג'רס ביחד, גם בימים אלו, רק שהזכויות עליו מפוצלות. מכיוון שיש אינטרס לכולם לשמר אותו חזק אושר דבר כמו הוםקאמינג (דבר יוצא דופן מאוד, כפי ששריבוי הקוויקסילברים מדגים).
"שונאי מארבל כמוני"?
הייתי מצפה שאם בכל שני וחמישי אנשים באתר ינסו לנתח אותי פסיכולוגית ולנחש את המניעים שלי שהם לפחות מתישהו יצדקו אבל זה מדהים לראות איך פעם אחר פעם הם מפספסים בניחושים ברמה כמעט מביכה.
בנוגע לשאר ההודעה: שוב, יכול להיות שמארבל לא ישלבו את אקס-מן וארבעת המופלאים בעתיד הקרוב שלהם. אבל אנחנו יודעים שמארבל אוהבים לשלב לפחות כמה סרטים שהם אינם המשך בלו"ז שלהם, אז סביר מאוד שלא נראה עכשיו רק המשכים לכל המותגים שלהם ובין "Eternels" לאקס-מן או ארבעת המופלאים, יש לי תחושת בטן מה יעורר יותר באזז בקרב המעריצים.
לא מנסים לנתח אותך פסיכולוגית
מתייחסים לדבריך בהתאם לרושם שעולה מהם. פעם אחר פעם אתה מפספס בניסיון להמליל את מה שעובר לך בראש, כנראה, כי מה שיוצא החוצה והאופן שהדברים מתפרשים שונה ממה שנדמה לך. זה לא קשור לדיון הזה אלא לחיים: כשאדם מתמקד שוב ושוב באין ספור פגמים ובקושי מפרגן, קשה להרגיש שהוא באמת אהב ונהנה גם אם הוא מתעקש שהוא כן. באתר שחרט על דגלו לפרסם ביקורות קולנוע לאנשים ששונאים ביקורות קולנוע (בדיוק בגלל מבקרים שרק מחפשים פגמים במקום לזרום עם סרטי אקשן מהנים) זה קצת אירוני, אבל זה המצב. לשמחתי הביקורת הזאת הרבה יותר קולעת וקולחת, ביקורת שהצלחתי להתחבר אליה (וזה לא קרה לי כאן כבר זמן רב). סוף סוף הרגשתי שהמבקר (אני יודעת שהוא לא אתה) באמת נהנה.
אני לא מפספס שום דבר, תודה רבה.
כמו שאת אומרת, מדובר כאן על תפיסת חיים שונה. סף ה"אינספור" פגמים שלך נמוך משלי, וזה מקובל. ורוב מה שאת בכלל מחשיבה "פגם" אני לא מחשיב ככזה, למשל. וכן, גם בהודעה הזאת את מניחה הרבה הנחות סמויות עלי שלא נכונות. בכלליות, נראה שאנחנו מגיעים ממקומות שונים, וזה בסדר.
אבל די.
ישבת, כתבת, הוצאת את הקיטור שלך על תפיסת החיים שלי. סבבה. אבל ההודעות שלך מתחילות לגבול בחוסר נעימות קיצוני. אז די.
חזרתי על כך כי זה לא היה מקרה חד פעמי
חבל שאתה מתייחס שוב ושוב בביטול לדברים ו"מאשים" אותי, אף שאני ממש לא היחידה שקיבלה את הרושם הזה וכתבה לך על כך. בכל מקרה, את שלי אמרתי; נראה שהביקורת לא מעניינת אותך, ואתה בעיקר עסוק להסביר לקוראים שלך למה הם טועים ברושם שהם מקבלים מדבריך. שיהיה.
אה, ו:
אם כל המהומה הזאת היא על זה שאמרתי ש"כל הסרטים יהיו אקס-מן" ולא "חלק", אז בוא נלך רגע אחורה:
הנקודה היא זאת, והיא נשארת כזאת – זה שיש תאריכים, לא אומר שאנחנו יודעים מה יעלה בעתידו של איזה זיכיון של מארבל. אולי כולם יהיו המשכים. אולי הם יהיו עשרים סרטי Eternels. אולי כולם יבנו את אקס-מן וארבעת המופלאים. הניחוש הסביר הוא כנראה שילוב של כולם, אבל מארבל כבר הוכיחו פעם אחר פעם שהם יודעים מדי פעם להפתיע.
לא שמתי לב שהוקאיי הוזכר.
אחלה תודה רבה
האם רמת הרעש באיימקס נסבלת?
שאלה אולי קצת של סבתא – אני מעדיף לראות סרטים באיימקס ונהנה מאוד בדכ מהשידרוג אבל פה ושם יש סרטים שמגזימים בעוצמת הסאונד, ברמות שזה בלתי נסבל עבורי (ולדעתי גורם נזק לשמיעה). דנקרק היה כזה, סגרתי חזק את האוזניים וקיללתי את הרגע שקנינו לזה ולא לקולנוע רגיל. בסרטים של מארוול לא הייתה לי בעיה כזאת, אבל האם הסרט החדש משתולל עם הסאונד, נגיד ברמות של דנקרק?
בד"כ כן; לשם כך המציאו את אטמי האוזניים
בתור אדם עם שמיעה תקינה (מאוד) אני ישנה לא מעט עם אטמי אוזניים (כי הרעש מעיר אותי) ויש לי תמיד בתיק אטמים לכל הופעה / חתונה / אירוע רועש… אני לא שורדת אותם בלי. גם בקולנוע רגיל לפעמים עוצמת הקול גבולית עבורי ואני מעדיפה להחליש אותה (בעיקר בסצינות אקשן). את הפנתר השחור עברתי עם אטמים לאורך כל הסרט (יס פלאנט) והיו בנוקמים (גלובוס, אולם רגיל) הם ישבו לי בקצה התעלה ודחפתי אותם פנימה בסצינות האקשן. אגב, הפרש העוצמות בין הדיבורים לפעולה מטמטם אותנו גם בצפייה ביתית. אתמול בערב צפינו בקפטן אמריקה (הראשון) וכל הזמן החלשנו בפעולה והגברנו בדיבורים כי הפער היה פשוט גדול מדי.
עבור מקרים כאלו, בבחלק מהנגנים יש אופציה שמאפשרת לעשות נורמליזציה כך שההבדלים לא כ"כ קיצוניים.
(ל"ת)
אכן, חשבנו לחפש כזאת אפשרות... אבל כבר היינו באמצע
(ל"ת)
אם צריך אטמים אז אלך לרגיל
סאונד בקולנוע צריך להיות איכותי וטוב אבל לא בעוצמות שמציקות ומצריכות שימוש באטמים. כאמור אני רואה הרבה באיימקס, ולרוב זה בסדר גם בסרטים עתירי קטעי פעולה, ואם יש עוצמה חזקה זה לרוב לזמן קצר. אבל היו כמה שהיו ממש זוועה בשבילי. בדנקרק כאמור ממש סבלתי מעוצמת הסאונד. זה קלקל לי את הסרט והלכתי לראות שוב בקולנוע רגיל…
לא אמרתי שצריך, כתבתי שאני השתמשתי בהם באולם רגיל
ומניסיוני באיימקס בישראל (שהיה לפני כעשור ב"אביר האפל") העוצמה הייתה חזקה מאוד, אבל גם באולם רגיל לא היה חסר. סצינות אקשן פשוט רועשות מאוד, וכשיש הרבה מהן אני מעדיפה שיהיו לי אטמים בשלוף.
הסאונד לא מציק באיימקס
לפעמים הוא כן. לא בסרט הזה
ספוילר מעלי
(ל"ת)
אגב, הצפיה הזו הזכירה לי למה אני שונא ללכת לקולנוע
בחרתי ללכת להקרנה כמה שפחות עמוסה, בשעות הצהריים,- 14:20, לפני שרוב הילדים יגיעו. היו 27 אנשים בהקרנה אבל זה הרגיש כמו 200. שורה מאחוריי ישבה חבורת נערים שאחד מהם יצא 5(!) פעמים במהלך הסרט, כמובן תוך בעיטות בכל המושבים שלפניו בדרך, וכשחזר שאל את חבריו מה הוא פספס והם כמובן ענו לו. חבר שלו ענה לטלפון פעמיים במהלך ההקרנה. 3 פעמים של "שששש" לא הספיקו והייתי צריך להסתובב אליהם ולהעיר, מה שלא החזיק יותר מדי זמן. בין לבין כיכבו רעשי שקיות חטיפים לרוב, מתובלים בהסברים לגבי מי הדמויות על המסך. כמובן שההמתנה לסצנת הקרדיטים לוותה בצחוק קולני על כך שהם מספיילרים לכל חבריהם את הסרט בוואטסאפ.
משום מה היו שם גם זוג ילדים שנראו בני 8 וכנראה הספיק להם בחצי הסרט, כי הם התחילו להסתובב ולדבר. לא היה
אני אוהב חוויית צפיה שקטה המאפשרת שקיעה בסרט, הלכתי כי רציתי לראות מוקדם ועל מסך גדול. אעדיף לצפות על מסך קטן ולא להשתגע החכמה דק' כך
תמיד עדיף ללכת להקרנות אמצע הלילה, בפרט בשוברי קופות וגיבורי על. הקהל טיפה יותר מתורבת.
אם יהיה פעם קולנוע שיעיז לדרוש הפקדת סלולרי בכניסה – הוא יהיה הקולנוע שלי גם אם הוא יהיה בעיר אחרת.
התאכזבתי מהפסקה
אני יודע שבגלובוס מקס עושים הפסקה בסרטים. אבל סינמה סיטי?!
מישהו יודע אולי מאיזה אורך הם עושים הפסקה? ממש מבאס.
וכן המון ילדים בסרט….
ביס פלאנט לא היתה הפסקה
(ל"ת)
סינמה סיטי עושים הפסקה בסרטים מעל אורך מסוים
שעתיים או שעתיים ורבע, משהו כזה (לא יצא לי לבקר שם כמעט, אבל זוכר משהו כזה).
אני צופה בסינמה סיטי שנים
ואני לא בטוח שהייתי שם בסרט עם הפסקה בשנים האחרונות. זכורה לי איזו הפסקה אבל אני לא סגור האם זה היה בסינמה סיטי או קולנוע אחר.
בכל מקרה די הופתעתי. ממש שונא הפסקות!
אז לך ליס פלאנט...
אני אוהבת הפסקות, חזרה לי מאוד אחת ב"הפנתר השחור" (נאלצתי לצפות בו שם כי הוא כבר לא הציג בגלובוס).
גם הקרנת לילה לא מבטיחה כלום
חזרתי מהקרנת חצות וזו הייתה חווית הצפייה הגרועה בחיי.
תהרגו אותי למה אנשים בכלל הולכים לסרטים שאין להם שום רצון לראות, אבל את שתי הפקאצות שישבו מתחתי לא עניין לראות את הסרט והן ניצלו אותו לסט צילומי סלפי (עם פלאש!!!) כל חמש דקות.
בשאר הזמן הן צפו יחד בסרטונים בפלאפון עם סאונד והתפוצצו מצחוק. כמובן שההערות שלי ושל אחרים, גם תוך הרמת קול לא עזרו. המזל הוא שבסוף נמאס להן והן עזבו את האולם באמצע הסרט.
מה אני אגיד לכם, ההתנהגות הזאת גרמה לי לחושב שאולי הרעיונות של תאנוס לא כאלו מופרכים…
שבת בצוהריים זו לגמרי שעה של ילדים...
אבל אצלנו באולם לא היו הפרעות מיוחדות. ישבנו בשורה האחרונה (אולם קטן, היא לא רחוקה) ולכן אף אחד לא דיבר מאחורינו. הדרך להימנע מילדים צעירים היא כמובן ללכת להקרנות מאוחרות במיוחד (חצות בשישי או הצגה שנייה לפני יום לימודים) וכמובן, אם יש סבלנות לחכות, לתת לפופולריות של הסרט לדעוך קצת לפני שיוצאים לקולנוע.
כן, אבל לא תמיד מסתדר ללכת כ"כ מאוחר
ואפילו זו לא ערובה, כי לא רק ילדים מפריעים (כמו שציינו כאן למעלה).
אם אני ממתין חודש, כנראה אמתין כבר שלושה-ארבעה ואצפה בבית- הרקורד של 4 הצפיות האחרונות שלי בקולנוע די מזוויע וחוויית הצפיה הביתית שלי טובה לאין ערוך אפילו כשההבדל בגודל המסך כה משמעותי, וחבל לי.
ממש מפריע לי שאין אכיפה מינימלית של התנהגות נאותה. זה לא התפקיד של סדרן?
כאמור, אם אתה לא לחוץ על צפייה מידית אפשר למצוא את הזמן שיסתדר
מובן שלא רק ילדים יכולים להפריע, זה כבר עניין של מזל, אבל בד"כ ככל שהולכים להקרנה פחות פופולרית הסיכוי שזה יקרה קטן, כי האולמות פחות מלאים וכי קהל המתלהבים כבר צפה.
לגבי סדרנים, במתחמים מרובי האולמות בימינו כבר אין סדרן לכל אולם; כך זה ביס פלנט בלב המפרץ ובגלובוס בגרנד קניון בחיפה. הכרטוס מתבצע בכניסה לאזור האולמות והכניסה לאולם היא עצמאית, ללא סדרן. הם בונים את לוח ההקרנות כך שאין הרבה סרטים שמתחילים בו"ז ולכן זו לא בעיה. לפעמים יש מישהו בהתחלה שמפקח על כניסת הקהל או שמציץ לראות שהכול בסדר ואז הולך, אבל אין סדרן בלעדי לאולם שנשאר שם כל זמן ההקרנה. אם רוצים להתלונן צריך לצאת החוצה ולמצוא מישהו.
רק תיקון קל שקפץ לי לעין
בפסקה האחרונה כתוב "די ויותר". הביטוי הוא: "די והותר".
יוצא מין הכלל
קודם כל הדבר שהכי מיחד את הסרט לדעתי זה שזה בכלל לא סרט על הנוקמים, זה סרט על ת'אנוס, על המסע שלו להשיג את אבני האינסוף ועל המטרה והאידיאולוגה שלו – וזה מבוצע בצורה יוצאת מין הכלל. הוא מאיים, הוא מפחיד ובתוך כל זה הוא גורם לך לפתח אליו סימפטיה. אני מסכים שהאקשן הוא דווקא כן ירידה ביחס למלחמת האזרחים, למעט בצנת אקשן מדהימה אחת אבל בכל שאר האספקטים מדובר בתוצר הוליוודי איכותי הרמות הגבוהות ביותר. הסיום של הסרט מבוצע מצוין, ועם טיפול טוב אי אפשר באמת לדעת לאן יקחו אותו
הסרט הזה התעלה לי על כל הציפיות
והציפיות שלי ממנו היו גבוהות.
הדבר שהכי בוער כשיוצאים מהסרט הזה הוא לדבר על הסיום שלו, אבל אני אגיד לפני שאני נכנסת לספויילרים – אחד הדברים הכי חכמים ונכונים שהסרט הזה עשה זה להפוך את תאנוס לדמות מורכבת, עם רגשות, עם אידאולוגיה. זה לא הופך אותו לפחות מפחיד, בדיוק להיפך. הנבל הכי טוב של מארוול by far.
עכשיו לספויילרים…
אוקיי, נכון, גם אני הבנתי איפשהו בין פיטר קוויל לפיטר פארקר שנהרגות כאן יותר מדי דמויות חשובות מדי. עדיין, בזמן הצפייה הראשונה (ואפילו בצפייה חוזרת היום) זה לא שינה את התחושה שמשהו גדול ומשמעותי קרה כאן, זה לא שינה את הכאב והעצב על מותן של הדמויות האלה. זה לא הרגיש לי חסר משמעות כמו המוות של סופרמן ב-BvS. אני עדיין לא יודעת איך זה ייפתר, מי יחזור ומי לא. מבחינתי המקום שבו הסרט הזה נגמר היה מאוד כנה רגשית ונוגע.
החלקים שהכי אהבתי היו המפגש של ת׳ור עם שומרי הגלקסיה (בעצם כל החלקים עם שומרי הגלקסיה היו מצוינים מבחינתי), סיפור הרקע של גאמורה, וקשה להגיד ש״אהבתי״, אבל הסיום היה מדהים. הרגע שבו פיטר פארקר מחבק את טוני ואומר לו ״אני לא רוצה ללכת״…. אוף, ממתי סרטי הנוקמים גורמים לי לבכות בקולנוע? בכלל כל קטעי המוות היו מאוד עוצמתיים ועם אימפקט. הסרט הזה גרם לי לחשוש לגורל כל אחת מהדמויות (ואז כמובן ניפץ לי את הלב ופיזר אותו לחתיכות בסיום).
מניע... הומני? לא ציפיתי לזה.
אבל ולנטיין מקינגסמן הראשון כבר היה שם קודם:)
ולמה להשמיד חצי אוכלוסיה? למה לא ליישב את החצי בכוכב אחר? היקום אינסופי, תאנוס, זה לא שחסר מקום.
כלומר בני אדם (או דמויי אדם) מתנהגים באופן אנושי ולא מושלם?
מזל שמארוול קיימים בעולם ובזכותם הגענו לתובנה הזאת…
שווה צפייה?
אני כל הזמן הולך לסרטי מארוול שמקבלים ביקורות פנטסטיות, ותמיד (ללא יוצא מן הכלל) שואל את עצמי בזמן הסרט "איך שוב נפלתי בחרא הזה". תמיד הסרט הוא פרווה מידי, נחמד מידי, והנבלים תמיד תמיד משעממים. יש סיכוי, ולו הקטן ביותר, שהפעם זה יהיה שונה? שווה לתת צ'אנס?
אני בסירה שלך בדיוק,
אז אם תחכה עד מחר אני אראה את הסרט ואענה לך.
אם אתה לא מתחבר ליקום הקולנועי של מארוול, לא.
כן, זה סרט מוצלח מאוד, חזק יותר מרוב הסרטים, אבל הוא עדיין מייצג את היקום הקולנוע של מארוול במלוא מובן המילה. בעיניי ההצלחה העיקרית שלו היא באריגת קודמיו לכדי שיא מהנה ומענג. אילו לא נהניתי בקודמים לא הייתי טורחת להגיע עד הלום.
ולשאלה הרגילה: מה עם מי שלא השלים את החומר?
אני חושבת שכל סרט של מארוול צריך דירוג של עד כמה חשוב להשלים לפניו את כל הסרטים הקודמים, ואיזה סרטים חשוב להשלים. יכול להיות שבמקרה הזה זה קצת שאלת קיטבג, אבל אני בכל זאת אשמח לדעת.
אני בדרך כלל נותנת להייפ לעבור ומשלימה בבית בזמני החופשי אם אני מוצאת כזה, וזאת הייתה הכווונה שלי גם הפעם, אבל עכשיו שאמרתם שהסוף מדהים – אולי עדיף לי ללכת לראות לפני שיספיילרו לי?
יש סרטים שאפשר לדלג עליהם
ויש פרטים שאפשר להשלים מרפרוף באינטרנט או ביוטיוב, אבל חשוב לדעת שהסרט לא מספק הסברים. הנקודת הנחה פה היא שמי שרואה מכיר ויודע מי חבר של מי, מי רב עם מי, יחסים משפחתיים, איפה נמצאת כל אבן וכוו. אם ראית חלק (בוא נניח – כל סרט עם אבן אינסוף + שומרי הגלקסיה ומלחמת האזרחים) זה אמור להספיק.
יכול לצפות בתקציר של סקרין ג'אנקיז (ספוילרים לכל הסרטים, כמובן)
https://www.youtube.com/watch?v=U5sb8LBeaQQ
אבל לדעתי הכי כיף לצפות ב"חומר", אחרת מה הטעם?
מבחינתי היה עונג צרוף לראות את כל פיסות הפאזל מתחברות, לא הייתי מוותרת על אף אחת (למעט "הענק הירוק" כי הוא לא מוצלח, לא מתחבר לשאר הסרטים באופי, באווירה וגם לא ממש בעלילה).
האם מומלץ לצפות ב4DX?
(ל"ת)
הקהל באולם יכול להרוס את חווית הצפייה
הסרט עצמו היה מדהים אך הקהל באולם הקולנוע שאליו הלכתי היה קהל איום אשר הרס לי את חווית הצפייה . רוב הקהל אשר היה מורכב בעיקר מנערים וילדים צעירים מכה כפיים כמעט בכל סצנה במהלך הסרט דבר אשר הפריע לי להתרכז בסרט ולשמוע אותו . היו גם הרבה נערים בקהל אשר פשוט הוציא את הטלפונים שלהם והתחילו לצלם את הסרט דבר שמאוד הפריע. בקיצור אני ממליץ מאוד ללכת לסרט בשעות פחות עמוסות כמו שעות הבוקר והצהרים כאשר עדיין יש בית ספר כך שאין הרבה ילדים רעשנים באולם .
גם זו ממש לא ערובה..
כתבתי למעלה לגבי החוויה שלי בהקרנה של 14:20, עידן אחר תיאר דברים דומים בהקרנה של חצות.
אני מניח שזה כבר פשוט חלק אינטגרלי מחוויית הצפיה בקולנוע, וחלק מהסיבה שאני ממתין ברוב מוחלט של המקרים לצפיה ביתית.
אם אתה מוכן להמתין לצפייה ביתית
למה לא להמתין פשוט עוד שבועיים-שלושה ואז לצפות בסרט? (עדיף באמצע השבוע). לדעתי סרטים כאלה מהנים יותר על המסך הגדול.
אתה מודע לכך שזו לא ביקורת של דורון?
הוא כבר הודיע רשמית על פרישה מהתר. רוב הביקורות כיום נכתבות ע"י יהונתן צרויה וזו נכתבה ע"י מתן בכר (אני לא כזאת בקיאה או חכמה, כתוב למעלה).
אגב, זה גם לא הסוף, יהיה חלק שני בעוד שנה (כמקובל בשנות האלפיים בקולנוע).
לשאלתך, התשובה חיובית.
(ל"ת)
תוהה בקטנוניות
(ל"ת)
אוקיי, אבל זה טיעון אחר לגמרי ממה שהוא טען
אפשר לטעון שהמשקל של אלו היה קטן לאין ערוך ממה שנדמה לך כצופה שהיה צריך, או שמנגד הסצנות הללו בוצעו שלא בהצלחה. אלו שני טיעונים לגיטימיים לחלוטין. להסביר שלא קרה משהו בכלל – זה לא נכון עובדתית.
לגבי ההסבר שלך: זו בהחלט דעה ראויה ומנומקת, וכן – זו חולשה של הסרט, כמו של לא מעט מסרטי היקום המארוולי. האם מדובר בחולשה קטסטרופאלית שממוטטת את כל ת'ור רגנארוק מההתחלה עד הסוף ? בעיניי לא, אבל על טעם ועל ריח.
עוד המשך ישיר לראגנרוק
היה המשך של קו העלילה שהופך את ת'ור לאודין. זו הייתה סצנה מאוד יפה בעיני ומראה שהיוצרים חשבו על הדמות הזו לעומק.
תיקון קטן לגבי המכתב: הפכת את המוען והנמען
(ל"ת)
אנט-מן גם מופיע בסרט?
..
אימוג'י צוחק.
(ל"ת)
לא ממש
לא אבל אומרים שהוא והוקאיי נמצאים במאסר בית.
יש סצינות פוסט-קרדיטס? ואם כן, כמה?
אני הולך מחר לסרט עם חבר שלא בקיא בעולם של מארוול (הסברתי לו שזה רק חצי סרט והוא עדיין אמר כן), אז הייתי רוצה לדעת אם אני יכול להגיד לו להישאר אחרי הכתוביות במצפון נקי.
רק אחת. ממש ממש בסוף הכתוביות.
(ל"ת)
יופי, תודה:)
(ל"ת)
וכמו שראיתי מישהו אחר שעונה לשאלת מניעיו של תאנוס
לא סתם מכנים אותו THE MAD TITAN ולא THE PERFECTLY SANE AND REASONABLE TITAN
לא, ברור שלא. אבל לנבלים אין בהכרח תוכנית הגיונית
הרי בלא מעט סרטים עם נבלי-על הקלישאה הקבועה היא "השמדת העולם" גם כשהמשמיד הוא חלק מהעולם, ונשאלת השאלה למה לו לעשות זאת… איכשהו זה לא נוטה להטריד אותם. לרוב לא מדובר בגאונים עם חשיבה לטווח ארוך… זו הסיבה שאני נוטה לחבב יותר נבלים עם תוכניות "צנועות": כסף, כוח, השתלטות מקומית או סתם זריעת בלגן וסכסוכים בשביל ה"כיף".
זריעת בלגן וסכסוכים בשביל הכיף
היא אותו הדבר כמו השמדת העולם, רק בקנה מידה יותר קטן.
או שהוא פשוט פסיכופת עם מגלומניה והמון כוח..
התכנית לא חייבת להיות הגיונית עברונו אלא עבורו. לא חסרו מנהיגים עם תכניות הזויות שהמיטו שואה על המדינות סביבם או על העולם בכלל
איזו סינרגיה מופלאה! לא נהניתי כל כך מאז ה-Defenders של נטפליקס
הרגע שבו כל הדמויות מהסרטים (או הסדרות) הקודמים נפגשות לאינטראקציה מלבבת (כל דמות מושכת לכיוון שלה, בהתאם לאופי, לסגנון, להשקפת העולם שלה…). כן כן, להילחם בנבל גדול ולהציל את העולם, יאדה יאדה יאדה… התירוץ המדויק לא נורא חשוב בעיניי. הקיטורים על נבלים תמיד נראים לי מיותרים, הרי הנבל הוא רק "תירוץ"… כשמדובר בגיבורי על (ומדובר בגיבורי על) הם אמורים להציל את העולם (או את היקום או להבדיל את השכונה, זה לא באמת משנה) מתוכניותיו של נבל תורן (מוצלח יותר או פחות) תוך שהם מגניבים, שנונים ומשובבי נפש, וכמובן מנצחים בסוף. כי הם גיבורי על וזה מה שגיבורי על עושים! מצילים את העולם והעולם ניצל, זה ההסכם. אחרת לשם מה הם שם?
זה ההסכם וזו התבנית. ייתכן שהם ינחלו תבוסה זמנית (להעצמת העניין והמתח), אבל בתמונה הגדולה יהיה טוב. לכן גם לא מפריע לי שמקימים אותם לתחייה לא מעט, אפילו בתור לא-קוראת קומיקס (ניסיתי, לא התחברתי לסוגה) ברור לי שזה חלק מהעניין, הרי כל הזמן מאתחלים ומשכתבים ומחזירים דמויות… זה מה שטוב בפנטזיה. זה כמו משחק מחשב, אתה לא בהכרח מת כשאתה מת, יש עוד סבבים… ולכן גם הקיטורים על הנושא הזה תמיד גורמים לי להרים גבה. אני לא צופה בסרטי קומיקס כדי לדון בעניינים ברומו של עולם או לראות השלכות ארוכות טווח. אם זו דמות שלא אהבתי אני לא אצטער על מותה, ואם אהבתי אותה אני לא רוצה להיפרד ממנה לתמיד…
מכיוון שהתמונה הגדולה ברורה, נשארים בעיקר הפרטים הקטנים, או הדרך לשם. ואם אני נהנית (ואני נהנית כהוגן) זה העיקר. ב"איך פגשתי את אימא" רבים קיטרו למה הוא עדיין לא פגש אותה, אבל זו הייתה כל הנקודה, המסע. היה ברור שהפגישה תהיה רק בסוף, ולא אצה לי הדרך. אם אני נהנית מהצפייה, מה רע? לא דחוף לי בכלל לסיים את הסדרה (ודווקא העונה האחרונה הייתה נוראה). יותר מכל אני אוהבת ריבוי דמויות, מארג עלילות, מסלולים שמצטלבים, קצוות שנסגרים… ולשמחתי ה-MCU ברובו הגדול (לא כולל סדרות הטלוויזיה שדי נפרדו מהסרטים, אפילו הסוכנים) עושה זאת בענק.
יווצרו, יריבו, יאהבו, יילחמו, ימותו, (אולי) יחזרו… כל עוד יעשו זאת באופן מעניין ומהנה, אני איתם. לא מעניין אותי לנתח סרטי קומיקס ברצינות תהומית. הבו לי אסקפיזם משובח, דמויות מגניבות, משפטי מחץ שנונים, תסריט לא משעמם (גם אם לא מקורי במיוחד, זה לא ה"מה" זה ה"איך") ואני זורמת בכיף. וכשכולם נפגשים למען מטרה משותפת, זה הכי כיף. בקיצור, היה סבבה, אין לי תלונות, ואת הנטפוקים אני משאירה לאחרים, לא מעניין אותי לחפש פגמים. אני יוצאת לקולנוע להתבדר והתבדרתי כהוגן! כל הכבוד לעושים במלאכה, חזקו ואימצו, שימחתם אותי מאוד. כעת לא נותר לי אלא לחכות בציפייה לסרט הבא (שלפניו תבוא לפחות עוד צפייה אחת בסרט הזה ).
אני מסכים עם הכל, בניכוי ההשוואה לdefenders
נהניתי מאוד מהסרט הזה, בעיקר פיהקתי בסדרה ההיא.
על טעם ועל ריח... מבחינתי מפגש בין ג'סיקה ג'ונס לדרדוויל לא יכול לשעמם
ממש נהניתי כשכל הדמויות סוף סוף פגשו זו את זו (כמובן, חלקן נפגשו גם לפני כן). כשחלקי התצרף (פאזל) משתלבים זה בזה זה תמיד נהדר (אלא אם מחרבים את זה. לשמחתי הם לא). כמובן, איירון פיסט צריך לקבל אגרוף לפרצוף המעצבן שלו… (בסדרה שלו פיהקנו לא מעט) אבל הוא לא הצליח לקלקל לי.
טוב, מספרים
כרגע מדברים על פתיחה של 240 מליון דולר, זה עצום, וזה נושק ל248 מליון דולר של הכוח מתעורר, מה שאומר שעוד יש לסרט סיכוי לזכות בפתיחה הכי גדולה באר"ב, ואם זה לא ילך אז אולי הוא יצליח לעבור את ה548 של מהיר ועצבני האחרון.
כן
אני מניחה שאתה לא באמת היחיד, אבל די במיעוט… סצינה אהודה מאוד ובצדק.
צדק הוא עניין די נזיל ;)
(ל"ת)
לא הייתי ממהר להאמין לתמונות מודלפות
למארוול יש כבר עבר לא קטן עם הדלפות מכוונות שיוצרות הטעיה. הדוגמא האחרונה שזכורה לי היא עם מיקל רוקר (יונדו משומרי הגלקסיה) בגלל שהיו שמועות רציניות שהוא הולך למות בסרט השני מארוול הביאו אותו במיוחד לצילומים של הנוקמים 3 ונתנו לו כובע שהיה לכל השחקנים של הסרט..הם צילמו אותו מסתובב באתר הצילומים ודאגו שמישהו ידליף את התמונות כאילו יש לו חלק בסרט השלישי
מישהו יכול לעדכן אותי מה היה בסצנת אחרי הקרדיטים? הייתי בהקרנה מאוחרת ולא יכולתי להישאר…
סרט מצויין
הייתי קורה לו אפילו סרט דרמה. סוג של דרמת קורעת לב. ולא נראה לי שנסחפתי כל כך. כל האפיזודות המרגשות, אפילו שהם נקטעות אחרי שנייה באיזה בדיחה נחמדה, אבל עדיין סרט מאוד מרגש.
אהבתי גם שהם נתנו יותר משקל לסקרלט וויץ, שבעייני נתנה הופעה נפלאה. הרבה ממה שהתרגשתי בסרט היה בגללה. מבחינתי היא עלתה ליגה.
קצת חבל שלא נתנו לספיידרמן קצת יותר במה, כי טום הולנד הוא שחקן נהדר, אבל מה אפשר לעשות שיש לך עוד איזה אלף דמויות שמחכות לחצי משפט…
איך אמר מתן בכר "זה מסוג הסרטים שכשהם נגמרים אתה חייב מישהו לצידך- כדי לדבר איתו על הסרט". ואני מוסיף "אבל ממש חייב".
משהו מעניין שקרה כשצפיתי בקולנוע, כשהסרט נגמר, אף אחד, אבל אף אחד לא קם מהכיסא. כולם היו פשוט בשוק.
אני מאוד מקווה שאתה צודק
כדי שתהיה משמעות אמיתית לסוף הנפלא הזה.
אם קווין פייג' יעשה את זה
אני וכל שאר המעריצים נעשה לו Slow Clap
טוני לא נראה עייף, הוא נראה בן 50+...
ורוברט דאוני ג'וניור לא הזדקן באותה חינניות של טום קרוז. אבל אם אית'ן האנט יכול, מבחינתי יכולים להמשיך עם דמויות עוד ועוד… גם למספרי סרטים שלא מתחלקים בשלוש. אבל לא צריך להרוג או לחסל. אפשר להפריש דמות בכבוד, אולי קצת הופעות אורח קטנות בסרטים עתידיים, אם השחקן לא בעניין אני לא אומרת לא גם לפריקוולים… (אם האן סולו יכול…). ומה עם איזו זריקת עצם לאלמנה השחורה? לדעתי מגיע לה גם סרט משלה, או לפחות איזו מיני סדרה. ברור לי שמתישהו יסגרו את הסיפור של חלק מהדמויות בעולם, לפחות מבחינת רמת ההשתתפות והמעורבות שלהן בעלילה, אבל הן יכולות לפרוש או לעשות לביתן, סוף לא חייב להיות מוות כל הזמן. כאמור, אני לא מתחברת לגישת "אני מקווה שיהרגו את…".
*אופ טופיק שיפוטי* טום קרוז הזדקן בחינניות? כבר שנים כשאני חושבת עליו
עולות לי רגשות רתיעה ודחייה, פלוס רגש טרדה, מהרושם הקריפי. מן הסתם לא מפרידה ממה שידוע על חייו האישיים, אבל גם מבחינת מראה וחינניות אני רואה אותו כ.. . עניין של טעם, כמובן. כלומר ,יש לו מראה.. בסדר, אני מניחה?.. מכוער הוא לא. אך בסגנון שהייתי מתארת כבובת שעווה רדופה. אם כי אף פעם לא התלהבתי מהמראה שלו. *סליחה על הפוסט השטחי*
כן הבנתי שהוא בכושר גופני מצוין, אם לזה אתם מתכוונים ב'הזדקן טוב'..? אבל מבחינת קסם אישי וחינניות זה בכלל לא כוחות לטעמי. הוא לא מדגדג את הקרסוליים של רד"ג…
לא קשור ליופי, הוא נראה צעיר בהרבה מגילו
או לפחות מאיך שרוב האנשים נראים בגילו.
יש אנשים שזה כך אצלם, כמו פול ראד.
עליצות?
את לא מתייחסת להודעה שלי, נכון? כי אצלי אין שום עליצות לגבי ההקרבה.
אני בהחלט כן. "אבל, ואו, זה יכול להיות מדהים."
תחליף "עליצות" ב"התלהבות" או "התפעלות" או לא יודעת מה. אותי זה לא מרשים. הרי בסה"כ נדרשת כאן החלטה… זה לא באמת חיים ומוות. ולא, אני לא רוצה שהסרטים יעשו מה שבקומיקס לא העזו לעשות, כי זו הסוגה וזה מה שאני אוהבת בה. אני לא אומרת שאף אחד לא ימות אף פעם, אבל אני לא יוצאת לקולנוע כדי לצפות בגיבורי על מתים.
אגב, אני מניח שחלק מההבדל בינינו הוא שאני לא סובל את הסוגה.
זאת אומרת, אני מת על קומיקס, אבל אני מתעב את המעגליות ואת הסטטיות: את העובדה שהיוצרים לכודים ביקום שאסור להם לשנות אותו משום בחינה ממשית. זה הופך את הכל לחסר תוחלת לחלוטין: דמויות שלא יכולות להשתנות הן דמויות משעממות. עלילה שלא יכולה להתקדם היא עלילה דלוחה.
לא לחינם הקומיקסים האוהבים עלי הם קומיקסים שיש להם גם סוף.
אני לא נגד שינויים, אני פשוט לא בעד הרג של גיבורים
אלא כשהם מגיעים לסוף חייהם או כשיש סיבה אובייקטיבית (למשל מוות של שחקן שלא ניתן להחליף).
אם הגענו למצב של קהות חושים שתהודה רגשית מחייבת הרג
זה די נורא בעיניי. לי הייתה תהודה רגשית גם כשרודי נפגע (ב"מלחמת האזרחים"), למשל. הייתה לי תהודה רגשית כשנטשה סיפרה לברוס על חייה (ב"אולטרון"). הייתה לי תהודה רגשית בשלל מצבים שבהם דמויות לא יכלו יותר להיפגש (למשל בסוף עונה של סדרה מסוימת שהתעסקה גם עם יקומים מקבילים). וכל אלה מצבים די טרגיים, יותר או פחות. אפשר לרגש גם בלי טרגדיה, אבל קל ומפתה לבחור בדרך הקלה (וכבר היה לי דיון לפני כמה חודשים על כך שאס"ק הבהיר שמבחינתו הרבה יותר קל לגרום לקוראים לבכות מלהצחיק אותם). אני לא אוהבת את הגישה שכדי לרגש חייבים טרגדיה. אפשר להתרגש גם משיא עשוי היטב. לדוגמה ב"מולאן" אני בוכה (באמת, עם דמעות) כמעט בכל פעם שאני רואה אותה מטפסת לראש העמוד. אני מבינה ומקבלת שכדי ליצור תעוקה רגשית משלמים מחיר מסוים, אבל אפילו הוא לא חייב להיות קורבן אדם. תודה לאל, רגשות לא מתחילים ונגמרים באבל.
אני יודע שזה לא קשור לדיון
אבל גם לי יש גוש בגרון בקטע הזה!
למעשה, הוא חוזר אפילו כשהנעימה הזו חוזרת בסצנה בה הם מטפסים על העמודים כדי להיכנס לטירה בסוף והוא מצטרף אליהם.
זה לגמרי עניין של טעם
כי בעיניי (והבנתי שאני במיעוט) "לוגאן" לא היה סרט נהדר אלא משעמם ומייגע, ולא התרגשתי, התעצבנתי והתבאסתי. דווקא כאן כן התרגשתי, עבורי זה כן היה מטורף וקורע. אני חושבת שזה נעשה נהדר. כל אחד ומה שעובד עליו…
לא סימנת ספוילר
אם אתה כותב תאוריה שמבוססת על תמונות מודלפות ראוי להזהיר לפני
סימנתי ספויילר.
כן סימנתי.
מקום ראשון חדש - 250 מליון דולר
ו630 מליון דולר בכל העולם.
סכום הזוי, לא האמנתי בחיים שהוא יעקוף את הכוח מתעורר.
יש לי תחושה לא מבוססת
שהשיא הזה הולך להחזיק בדיוק שנה…
בשנה הבאה יש אפילו 2 מועמדים לכתר
גם הנוקמים 4, שאמור להיות הפינאלה הרשמית של כל הדבר הזה, וגם את פרק 9 של מלחמת הכוכבים שאמור להיות גם הוא סוג של סיום.
אחרי הביצועים הפושרים יחסית של "אחרוני הג'דיי", אני לא בטוח שפרק 9 מאיים על השיא
אולי אנשים ישובו כדי לראות את J.J. מנסה לאחות את החזון המקורי שלו, אבל יש לא מעט מעריצים שממש לא אהבו את הכיוון של הסרט האחרון, שגם סיים באזור ה1.3 מליארד "בלבד".
הירידה בהכנסות של "אחרוני הג'דיי" מול "הכח מתעורר" מקבילה לירידה של "האימפריה מכה שנית" מול "מלחמת הכוכבים" המקורי (באחוזים). זה מה שצפוי בסרט שני בטרלוגיה כזו (כמובן יש חריגים, אבל להציג את "אחרוני הג'דיי" כסרט עם "ביצועים פושרים" זה ממש לא נכון).
ולכן השתמשתי במרכאות
כשמקבלים סרט סטאר וורס בערך פעם בשנה, לא ניתן לצפות לביצועים של "הכוח מתעורר" בכל פעם.
אם מלחמת האינסוף עובר את הראשון בסדרה, שגם נהנה מיתרון של הפסקה ארוכה לפניו, קשה לי לראות איך השלישי בטרילוגיה (שאחריה כבר יש לפחות 2 טרילוגיות, ממה שאני מבין) יביס אותו, במיוחד כשסרט סטאר וורס הופך לסוג של שגרה והוא מגיע אחרי סרט שלא נראה שזכה לחיבוק רחב כמו קודמו (בRT דירג הקהל שלו הוא 47% לעומת 88% של קודמו, אבל בcinemascore שניהם עם A, לא בטוח מה משקף את המציאות בצורה טובה יותר).
אני חושב שהציבור הרחב אהב את לאסט גדיי
פשוט יש קבוצה קולנית של מעריצים שהרגישו נבגדים שמאד פעילים ברשתות ויצרו תחושה כי הסרט לא הצליח. אנשים בהחלט אהבו אותו (ומבקרים) ואכזבה הוא לא. גם מבחינה קופתית אי אפשר לקרוא לו אכזבה, הוא בכל זאת סרט שחצה את רף המיליארד ולמרות שבימינו זה כבר פחות מרגש זה עדיין אומר משהו, והא כן הפך להיות הסרט הכי מרוויח בשנת 2017 ואפילו נמצא כרגע במקום 9 לסרטים המרוויחים בכל הזמנים (ללא חישוב אינפלציה כמובן) אז יש הרבה במה להתגאות. הצלחה כמו זאת של "הכוח מתעורר" לא יכולה לשחזר את עצמה מעצם הנסיבות. הסרט הגיע אחרי תקופת צינון ארוכה עם הבטחה להחזיר את סטאר וורס לעטרה, מהרגע שההבטחה מומשה די ברור שההתלהבות הראשונית תרד.
ולכן קשה לי לראות את הסרט הבא מתקרב לסכומים של הכוח מתעורר, ק"ו עובר אותם
בפתיחה או בסכום הכללי.
מן הסתם... זה בדיוק מה שטענתי.
בלי קשר לטיב הסרט לא היה לו שום סיכוי לעבור את "הכוח מתעורר". אני חושב שמבנה סרטי הנוקמים שונה כי בין כל סרט יש בילד אפ של סרטי הסולו (קצת קשה לקרוא להם ככה כי אפילו בת'ור היו 3 אוונג'רז אבל נזרום) אשר משפיע מאד על ביצועי הסרט, והרכב הנוקמים וההבטחות של כל סרט מאד שונים. בגלל זה "אולטרון" הוא ככל הנראה הסרט הכי פחות מרוויח משלושתם- הוא לא הבטיח יותר מדי ולא הוסיף לחבורת האוונגרז יותר מדי דמויות משמעותיות (התאומים והפלקון הם לא שיא הפופלאריות). הנוקמים הראשון היה מהפכני בכך שלראשונה איחד גיבורי על מסרטים שונים שלכל אחד מהם מידה מסויימת של פופלאריות בסרט אחד והשלישי להיות מעין אירוע מכונן, אפי ומסכם של כל הסאגה המארוולית הזאת בנוסף להפגשת גיבורים חדשים רבים (שומרי הגלקסיה, דר סטריינג, ספיידרמן עם זמן מסך פחות מוגבל מסיביל וור וכו').
מה הנוקמים 2 הביא לשולחן חוץ מניסיון לשחזר את הקרב בניו יורק?
מעניין מה הבשורה שהנוקמים 4 יביא (סוף מוחלט לסאגה?).
ובכן.. מעולה, כי זה גם מה שאני אמרתי
התייחסתי לאהדת הקהל כגורם אחד מתוך כמה (ולא המשמעותי מביניהם) שתורם להערכתי שפרק 9 לא יתקרב למספרים של מלחמת האינסוף פרק 1 או 2.
אני חושב שמה שפגע באולטרון (ובווידון) הכי הרבה היו הציפיות הלא ריאליות.
איך הסרט לילדים?
גילאי 6 עד 10.
לדעתי יהיה מפחיד מדי.
חייזרים עם עיצוב מאוד מאיים, הרבה קטל, וסצינה ספציפית די מחרידה, עם אסוציאציות כמעט שואתיות, שהזכירה לי טונאלית, במידת מה, את הסצינה בה הטריפוד מתחיל לאדות אנשים ב"מלחמת העולמות" של 2005.
האמת? פעם ראשונה שסרט של מארוול תופס אותי בגרון ככה.
מצחיק, מרגש, מרהיב עין, ועושה כמה בחירות עלילתיות מפתיעות. בחצי השעה האחרונה הלב שלי דפק חזק וישבתי על קצה הכיסא. ובסצינת הפוסט קרדיטס אמרתי לעצמי בקול רם מה שהסרט כיוון אליו כאילו הייתי אחרון הגיקים.
ואז חזרתי הביתה ולא הצלחתי להירדם במשך שעתיים.
2: לא שכיר חרב, מאמין.
רואים שהוא זה שנואם את כל נאומי ה"הודו לת'אנוס!" שמופיעים במהלך הסרט. בכלל, נדמה שכל מי שעובד עם ת'אנוס שם מתוך נאמנות עזה, לצד פחד, יותר מאשר בגלל תשלום.
לא התכוונתי לתשלום כספי אלא ל"מיניון", אבל לא הצלחתי לחשוב על מילה מוצלחת בעברית
כלומר אחד מנאמניו, מהחבורה הצמודה אליו. "עושה דברו" נראה לי מליצי מדי.
והוא גם זה שגונב שורה מ"בלייד ראנר".
"היכונו לפגוש את בוראכם!"
(סביר להניח שהשורה היא לא ספוילר, אבל סימנתי ליתר ביטחון).
העובדה שהוסיפו לו אידאולוגיה פשטנית לא הופכת אותו לעמוק
מבחינתי הוא עדיין במים הרדודים, רק לא בברכת הפעוטות… אני באמת לא מצליחה להבין את ההתלהבות הגדולה מתאנוס, אבל סבבה, שיהיה.
יחסית לנבלים מפורסמים אחרים? כנראה שלא
אבל יחסית לנבלים האחרים ביקום הקולנועי של מארבל?
הם יכולים לגרום לרוב האנשים לשכוח
גם אם לא ימחקו את ההשלכות לחלוטין.
אשכרה האמנתי למה שכתבתי פה בלב שלם
איזה טמבל הייתי
צדקת בשורה האחרונה
(ל"ת)
לא מבינה את הטענה שזה "סרט על תאנוס"
מה אנחנו יודעים עליו אחרי הסרט? כלומר מלבד העובדה שהוא חזק, מפחיד, נחוש ויש לו אידאולוגיה. לא רואה במה הוא שונה מהותית משלל נבלים אחרים, על חלקם למדנו הרבה הרבה יותר. לדוגמה ב"תור" הראשון אנחנו מקבלים לא רק סיפור מקור של ת'ור אלא גם את זה של לוקי. ואנחנו לומדים עליו הרבה יותר בסרט אחד משאנחנו יודעים על תאנוס, אף שהוא הופיע כבר בכמה סצינות פה ושם. גם בספיידרמן אנחנו יודעים הרבה יותר על הנבל (והוא הרבה יותר מוצלח בעיניי, אגב).
הוא הדמות המרכזית בסרט
מבחינת זמן מסך והשקעה עלילתית. יכול להיות שהוא לא הרשים אותך בהרבה אספקטים, אך מבחינת מקומו בסרט הוא שונה משאר הנבלים בסרטים האחרים.
הוא הדמות (בלשון יחיד) המרכזית בסרט רק מתוך ברירת מחדל
מתוקף העובדה שמולו נמצאים "הנוקמים" והם הרבה והוא אחד. אבל הנקודה שאנשים טענו היא שהסרט לא צריך להיקרא "הנוקמים" כי הוא בעצם על תאנוס, ולא, אין לו יותר זמן מסך משיש להם (במצטבר).
אבל פה זה עבד יותר טוב
אם תעברי סעיף סעיף ותסבירי שהוא לא כל כך טוב (כמו עומק דמות, הגיון תוכנית וכו') זה לא ישנה. הייתה פה סינרגיה של הפרטים לסך שגדול מחלקיו. לא היה את זה הנוקמים הקודם לדוגמא.
אישית, הקולנוע כמדיום צריך להעביר לי חוויה. גם אם כל פרט לחוד אינו הכי טוב כשלעצמו, החיבור הוא שמשנה. ותאנוס עובד עבורי (וכנראה עבור רבים).
אבל לא אמרתי שזה לא עבד או שהסרט לא מוצלח
להפך, כתבתי "איזו סינרגיה מופלאה!" ממש כאן. אני מזכירה לך שבסה"כ התנגדתי לקביעה "זה לא סרט על הנוקמים, זה סרט על תאנוס". אני חושבת שהוא נבל הרבה פחות "מתוחכם" או מיוחד מכפי שעושים ממנו. זה לא אומר שהוא היה דמות לא מוצלחת או שלא נהניתי מהסרט.
וול, מארוול עשו את זה.
בתור מעריץ של הקומיקסים שלהם תמיד חשבתי שהם עושים לעצמם יותר מדי הנחות בקולנוע. ובכן, לא הפעם. סרט מצוין וכנראה קלאסיקה מיידית.
אם אתה כבר פה,
מתאר לעצמי שאתה מכיר שבקרוב מאוד מתחיל להצטלם רימייק של "ספון" כשהבמאי הוא טוד מקפרלן בעצמו. מעניין אם בנוף הנוכחי של סרטי קומיקס, הצלחה של הסרט הזה יכולה להביא לכך שעוד זיכיונות של אימג' יעובדו למסך. ייקום קולנועי? זה קצת נוגד את השיטה העסקית שלהם, אבל למה לא בעצם. העולם הזה צריך טרילוגיה של הדארקנס ו-וויצ'בלייד.
למותג של Top Cow כבר היה יקום ואפילו צוות דמוי אוונג'רס.
אז זה כשלעצמו לא מוזר. מה שכן, מותג טופ קאו מופרד מאימג' בכללי. אז קשה לומר מה יהיה. אני מאד רוצה לראות עיבוד ל-The Darkness אבל במסך הקטן – כדי שיהיה להם זמן ומרווח להכניס את כל קווי העלילה האהובים מהקומיקס.
לגבי ספון של מקפרלן – חשוב לזכור שמקפרלן הוא סוס מת והקומיקס של ספון בלתי קריא כבר שנים. אני מאד לא אופטימי לגבי הסרט הזה.
meh
זה היה הרבה יותר מרשים אם היו לוקחים את הדמות כפי שהיא ובמהלך הסרט ראגנרוק היא הייתה עוברת התפתחות ושינוי אמיתיים, במקום להציג דמות שונה לחלוטין מתחילת הסרט. במילים אחרות, אני לא רואה התפתחות, פשוט שינו את הדמות לדמות אחרת ונתנו לה את השם ת'ור.
ניתוח של New Rockstars לסרט במלואו (כולל ספוילרים, כמובן)
עונה על כמה וכמה תהיות שקראתי כאן.
(INFINITY WAR Breakdown! Easter Eggs & Details You Missed (FULL MOVIE
https://www.youtube.com/watch?v=bV5YNCsY66Y