שלום, אני יהונתן כותב דוח קופות שבורות והנה "ג'קאס לנצח".
סרט המתיחות החמישי במספר (אם סופרים את "חרא סבא", ואמורים לספור) של חבורת ג'קאס לא מבייש את הפירמה וכמו קודמיו הוא מזנק למקום הראשון (כנראה כאשר הוא נורה מתוך תותח מרוח בחמאת בוטנים בזמן שיורים עליו בינתיים לובסטרים חיים) ועוקף את התחרות בקלילות.
הסרט הרוויח 23.1 מיליון דולר שהם קצת פחות משבועות הפתיחה של הסרטים האחרים בסדרה אבל הדגש הוא על "קצת", וחוץ מזה קורונה וזה, תזרמו. לא שמישהו בהפקת הסרט יכול לבכות – הסרט כבר הרוויח את התקציב שלו (10 מיליון דולר) פעמיים וקצת. מה אני אגיד, נראה שמדי פעם כל מה שצריך כדי להיות הסרט הכי קופתי זה לצאת בלי תחרות רצינית ולשים עשרות דבורים על המפשעה שלך.
במקום השני, לעומת זאת, יש פחות דבורים על איברי מין וגם קצת פחות שמחה וצהלה – "הספירה לאחור" של רונלד אמריך, עם האלי ברי, פטריק ווילסון ומייקל פניה על הירח שעתיד להתרסק על כדור הארץ והאסטרונאוטים שצריכים להציל את כולנו או משהו. הסרט הרוויח 9.8 מיליון דולר בלבד, וזאת על תקציב שנע איפשהו באזורי ה-140 מיליון דולר. הצלחה גדולה זה לא. אולי הם היו צריכים לשלוח לשם אליגטורים בחליפות חלל שינשכו את החלל בפטמות. זה בטח היה נותן להם עוד כמה דולרים.
"ספיידרמן: אין דרך הביתה" הרוויח הסופ"ש 9.5 מיליון דולר וכתוצאה מכך הוא מכיר לראשונה את המקום השלישי בטבלה, וזאת לאחר שמונה שבועות. זאת גם הפעם הראשונה שהוא מרוויח פחות ממספר דו ספרתי של מיליוני דולרים. מסכן. יש לו שלל שיאים שהוא עוד ישבור ובטח נסכם בקרוב, אבל נכון לעכשיו נגיד שהוא במסלול הבטוח לעקוף את "אווטאר" כסרט השלישי הכי מכניס בצפון אמריקה (אבל זה עדיין לא קרה – חסרים לו 12 מיליון דולרים).
עם 4.7 מיליון דולר, "צעקה" נמצא במקום הרביעי, עם ירידה רכה של 34%. הסרט הרוויח עד כה ברחבי העולם 120 מיליון דולר, אמנם לא סכומי ספיידרמן אבל לאור התקציב הנמוך (באופן יחסי) שלו, הוא בכל זאת הצלחה לא קטנה.
"לשיר 2" נמצא לא רחוק מאחוריו, ועם 291 מיליון דולר עד כה בעולם ו-139 מיליון דולר בצפון אמריקה, הוא יכול בהחלט להסתפק, אחרי שבעה שבועות, במקום החמישי ו-4.2 מיליון דולר.
זה נכון בהחלט בהתחשב בכך שסרט נוסף שיצא לפני שבעה שבועות מרוויח כרבע מהכמות הזאת: "קינגסמן: ההתחלה" הוא לא בדיוק ההגדרה ל"להיט", ועם 35 מיליון דולר בצפון אמריקה עד כה (1.2 מהם בסופ"ש האחרון) נראה שמצבו די רע. אבל למען האמת, נראה שזה נכון בעיקר לארה"ב – מחוץ לאמריקה לסרט הולך יותר טוב והוא הרוויח 84.9 מיליון דולר ברחבי העולם עד כה. ביחד זה יוצא 120 מיליון דולר, שזה כבר מזכיר סכום יותר חביב – אם כי עדיין רחוק מלהצדיק את תג המחיר של הסרט, 100 מיליון דולר.
מקום מתחת לקינגסמן, נמצא "עד שתחפץ אהבה" עם 1 מיליון דולר בסופ"ש האחרון, ו-8 מיליון דולר סך הכל. ואם אתם חושבים שזה סכום נמוך, חכו עד שתראו את שאר הטבלה: "אנדרדוג אמריקאי" עם 780 אלף דולר, "יחידה 355" עם 698 אלף דולר ו"ליקריץ פיצה" עם 644 אלף דולר.
אבל כל אלה הם עדיין חדשות יותר טובות מאשר המקום ה-11, "הזאב והאריה", שהצליח להשיג רק 641 אלף דולר. הסרט, נראה כמו מסוג הסרטים החמודים האלה שיש בהם זאב ויש בהם אריה ומה עוד אתם צריכים. ובכל זאת, קשה שלא לחשוב שאולי אם הזאב היה מרוח בקצפת ומתגלש עירום במורד הר בזמן שאנשים יורים עליו בפיינטבול הוא היה יכול להרוויח קצת יותר.
בתחתית-תחתית הטבלה, אגב, נמצא הסרט "תשוקה פשוטה" הצרפתי, על אימא שנכנסת למערכת יחסים "ממכרת" עם דיפלומט רוסי "למרות שאין להם שום דבר במשותף". כמה הסרט הכניס? 33 דולר. מספר יפה.
בשבוע הבא יוצאים שלושה סרטים מאוד שונים: הקומדיה הרומנטית "חתונה בהפתעה" על אוון וילסון שמתחתן (בהפתעה!) עם ג'ניפר לופז. גם שרה סילברמן בסרט, אבל ככל הידוע לי היא לא מתחתנת עם אף אחד בהפתעה. גם ליאם ניסן לא מתחתן עם אף אחד בהפתעה, כנראה, בסרטו החדש "סוכן הצללים" שאני מרגיש שאומר כל מה שצריך לדעת על הסרט. ואחרון חביב מגיע "מוות על הנילוס" שם קנת בראנה עוזב את בלפסט ומשחזר את תפקידו כהרקול פוארו וחוקר רצח על הנילוס, ככל הנראה. גל גדות וארמי האמר בקאסט, אז תצפו להרבה "הסרט החדש של גל גדות" מסביבכם.
דאגלס טרמבול, 1942-2022
שלשום הלך לעולמו דאגלס טרמבול, אחד מאנשי האפקטים המיתולוגיים של הוליווד. ההתמחות של טרמבול היתה צילום אפקטים – יצירת אשליות אופטיות באמצעות מצלמה בעידן שקדם לשימוש במחשבים בהוליווד. העבודה המשמעותית הראשונה שלו היתה כמאייר סטורי-בורד, אמן קונספט וצלם אפקטים בסרט "2001: אודיסאה בחלל" של קובריק, ומשם הוא המשיך ל-"זרע אנדרומדה", "מפגשים מהסוג השלישי", "מסע בין כוכבים: הסרט" ו-"בלייד ראנר" – כולם חייבים חלק גדול מהמראה המד"בי המשכנע שלהם לעבודתו של טרמבול. בשנות ה-80 הוא התרחק מהקולנוע ההוליוודי – שלטעמו איבד הרבה מהקסם שלו עם צמצום גודל המסכים במולטיפלקסים – ועבר לעבוד על פרויקטים בפארקים ובאטרקציות שלרוב עשו שימוש במסכי-ענק מהסוג האהוב עליו. בולטת במיוחד העבודה שלו על האטרקציה המבוססת על סרטי "בחזרה לעתיד" ביוניברסל סיטי, שהוקרנה באולם של 360 מעלות והיא ממש יצירת אמנות (מנהלי הפארק החטיארים סגרו את האטרקציה הנ"ל לפני מספר שנים לטובת איזו אטרקציית רובוטריקים או משהו).
טרמבול גם היה במאי – הוא ביים מספר סרטי תדמית לחברות טכנולוגיה ומיזמי בידור, לרוב כאלה שנועדו עבור מסכי האיימקס, וגם שני סרטים באורך מלא. הראשון והמשמעותי משניהם, Silent Running הוא קינה מד"בית על הגוויעה האקולוגית והחברתית של עולמנו, סרט מדכא שיצא ב-1972 ונכשל בקופות. ברבות השנים הוא הפך לסרט המד"ב המשפיע ביותר בהיסטוריה. בצירוף מקרים מוחלט, מספר ימים לפני מותו של טרמבול וחודש לפני ש-Silent Running חוגג יובל לצאתו, התפרסמה כתבה שלי על הסרט, על הסרטים (טוב, חלק מהם) שהושפעו ממנו, איך ולמה:
https://neotextreview.com/culture/quiet-influences-the-vast-reach-of-douglas-trumbulls-silent-running/?fbclid=IwAR1rOWIgD3E3alFKQjWovj346M03KaRYFQxLryccdv2rGGx4LPDnq3zKuhk