סטיבן סטריינג' ניסה לרצות את ההורים שלו. הם רצו שהוא יהיה רופא, לא גיבור-על. אבל אם ההורים של סטיבן סטריינג' היו רציניים בעניין, הם באמת היו צריכים לשנות שם משפחה, לבחור שם פרטי שלא מתחיל בס', או לכל הפחות לוותר על חלום הרפואה של בנם. כששמך המלא הוא דוקטור סטיבן סטריינג'. זה רק עניין של זמן עד שתיפול לבריכה חומצית, ייפול עליך מטאור זרחני או שתעקוץ אותך מדוזה רדיואקטיבית.
אז העלילה של "דוקטור סטריינג'" היא, איך לומר, לא הכי מקורית שהיתה לסרט, שלא לומר סרט גיבורי על, אי פעם. שירו איתי: סטיבן סטריינג' הוא מנתח מצליח עשיר ומתנשא, שתיים שלוש ארבע, שעובר תאונה ששוברת אותו וגורמת לו לאבד את מקור גאוותו, שתיים שלוש ארבע, אז הוא נוסע שתיים שלוש ארבע למזרח הרחוק שתיים שלוש ארבע כדי להתמחות באמנויות איזוטריות שיהפכו אותו – ועכשיו כולם ביחד – לגיבור על. זאת בין השאר העלילה של "באטמן מתחיל", ובשינויים קלים, גם של "איירון מן". בתור פרק ראשון בקורותיו של גיבור, קשה להיות יותר סטנדרטי מזה.
אבל הקטע עם מארוול, כך מתברר בשנים האחרונות, הוא שהם עושים "סטנדרטי" ממש טוב. "דוקטור סטריינג'" הוא סרט נוסחתי לגמרי, והוא גם מרהיב, מגניב ולא משעמם, ובכלל – מצדיק יציאה מהבית. זה לא סרט שיעורר מהפכה משום סוג, ויכול להיות שרבים מהדירוגים הנצחיים של סרטי מארוול הוא ימוקם נמוך יחסית, אבל מה לעשות שזאת עדיין חבילת בידור ממש מוצלחת?
דוקטור סטריינג' הוא בנדיקט קמברבץ'. וזאת לא חוכמה גדולה. אתם רוצים מישהו שייראה מסתורי, כריזמטי, יודע הרבה, סנוב ויהיר, אתם לוקחים את בנדיקט קמברבץ'. Duh. מה שנחמד הוא שחלק גדול מהסרט סטריינג' עובר בחינוך מחדש, כשהמאסטרית שלו מראה לו כמה דברים שהוא לא מבין יש ביקום, ולכן קמברבץ' עובר אותו במוד קיאנו ריבס: בוהה בתדהמה מסביב ועושה "וואה". נחמד לראות את מי שהתמחה בתפקידי שמוק יהיר נכנס לתפקיד הקלולס, לשם שינוי. המאסטרית שלו היא טילדה סווינטון, וזה ממש, ממש לא חכמה, מכיוון שסווינטון היא כידוע מלכה חייזרית שירדה אלינו מהרקיע, ואין תפקיד שהיא עושה שלא יהיה נהדר. אם כי צריך להודות שגם סווינטון עושה כאן תפקיד די סטנדרטי: היא מגלמת כאן, למעשה, את יודה, ועושה את זה היטב – בהחלט הייתי מעדיף ללמוד את סודות היקום מטילדה סווינטון ולא מגמד שעיר עם בעיות בתחביר – אבל זה עדיין רק יודה, דמות סטוק סטנדרטית. שוב: הסרט הזה עושה סטנדרטי ממש טוב.
החבילה הרגילה של מארוול כוללת, למרבה הצער, גם נבל חלש למדי ולא מעניין, שרוצה להשתלט על העולם כי ככה (מאדס מיקלסן), ודמות נשית שתשמש כבת זוג פוטנציאלית לגיבור (רייצ'ל מקאדמס) שהיא אמנם אישה-חזקה-ועצמאית אבל לא באמת עושה שום דבר חשוב.
עם כל הכבוד לקמברבץ' ואפילו לסווינטון, מה שמבדיל בין סטריינג' לבין כל סרט אחר הוא הרגעים שבהם הסרט מדגים את השליטה של הקוסמים בזמן ובמרחב, או במילים אחרות, מתנהג כאילו המקרנה בלעה סמים קשים וקליידוסקופ. ואפילו הסצינות האלה לא בדיוק מקוריות. סקוט דריקסון, במאי הסרט, כנראה מאוד אוהב את "התחלה" של כריסטופר נולאן, או לפחות את סצינות עיוות-המציאות שבו, וההוראה שהוא נתן לאנשי האפקטים היתה "תנו לי בדיוק כזה, רק הרבה יותר". גם סצינות המזדרון המתהפך עם הגרביטציה המשתנה, וגם סצינות העיר המתקפלת אל תוך עצמה, זוכות כאן למה שנראה כמו מחוות ישירות, שלא לומר העתקות – רק שכל מי שטוען להעתקה יכול וצריך לשבת בשקט כשה"עותק" היא כל כך יותר גדול ויותר טוב מהמקור. המרחב המתקפל ב"דוקטור סטריינג'" הוא בדיוק מסוג הדברים שאני הייתי פוקד על חברת האפקטים שלי לעשות, אילו היתה לי חברת אפקטים ותקציב בלתי מוגבל. זה מוזר ומרהיב ונפלא. סטריינג' לא רק עושה מניו יורק אוריגמי בשביל הרקע: סצינות האקשן שבסרט משתמשות בעיוותי המרחב (ובנקודה מסוימת, הזמן) שבו, ועושות איתם דברים כיפיים.
העולם של "הנוקמים" כמעט לא מוזכר כאן; זה לא אחד מסרטי מארוול שדורשים שיעורי בית וצפיה ב-13 סרטים קודמים כעבודת הכנה, אלא כזה שאפשר לראות גם בלי לראות שום סרט קודם בסדרת-העל הזאת ולא לפספס שום דבר. אבל בסופו של דבר, כל הנחמד-פלוס היפה הזה מוביל לנקודה שבה יש עוד גיבור בעולם של מארוול, והוא קוסם. מה שמעלה את התהיה (וגם זה כבר סטנדרטי) – איך ישתלב הקוסם הזה בעולם של טוני סטארק, תור והענק. הבעיה עם קוסמים בספרות ובקולנוע תמיד היתה שהכוחות שלהם לא מוגדרים היטב: אם גנדלף הוא קוסם כל כך אדיר, למה הוא לא יכול לעשות קסם חזק יותר מפרוז'קטור? אם בעולם של הארי פוטר יש מחוללי-זמן, למה לא משתמשים בהם כדי לפתור כל בעיה? הסרט מצליח, וזה לא לגמרי פשוט, להגיע עד הסוף תוך שמירה על העמדת הפנים כאילו יש פה חוקיות, ואם א' יכול לנצח את ב' זה לא אומר שהוא יביס את ג', בגלל שצ'קרות ואנרגיה וכאלה. אבל המכשפים ב"דוקטור סטריינג'" בלי ספק יוכלו לקרוע לאיירון מן, נגיד, את הצורה בלי להתאמץ, ולא נראה שאיום כלשהו שמקורו ביקום שלנו יכול להוות אתגר בפניהם. העולם המסובך הזה הפך לעוד יותר מסובך, וכנראה עוד פחות אמין.
קצת מוזר להגיד על סרט שכולל עיוותי-מציאות בקנה מידה ענק ומאבק על עתיד העולם שהוא "קטן", אבל "דוקטור סטריינג'" הוא בדיוק כזה: ביחס לבומבסטיות הרגילה של מארוול וגיבורי על בכלל, הוא סרט קטן. הוא מתמקד בדמות אחת, לא מתיימר להיות הסרט-האולטימטיבי-שאתם-חייבים-לראות-לפני-שתמותו, ולא עוסק באופן בולט בהכנת הקרקע לסרט ההמשך החמישי שלו. וזה בסדר. אם הסרטים הבינוניים של מארוול יישארו כאלה מוצלחים, הם יישארו בפסגת העולם עוד הרבה זמן.
אה, וחוץ מזה - סרט סביר.
האקשן והויזואליה שלו די מגניבים (מרגיש כמו "התחלה" כפול עשר) אבל חוץ מזה?! סרט סטנדרטי לחלוטין. כלומר, "התחלה" זה לא. אם היה לו תסריט כמו של "התחלה" זה היה יכול אפילו להיות יצירת מופת.
אני מקווה שאתה אומר את זה כי אתה חושב שהתסריט של ההתחלה טוב
דעה שהיא לגיטימית אם כי אני לא שותף לה, ולא כי התסריט של ד"ר סטריינג' עד כדי כך פח.
ההשוואה לinception היא נטו על המציאות המתקפלת
ולא על הסרט כולו – לכולם ברור שinception ברמת הרעיון ותהסריט מורכב בהרבה מזה שהסרט הנ"ל ציג פה, הסרט הזה לא מנסה להיות inception ולא מנסה להיות מטריקס – הוא כן שואב מהן המון בפאן הוויזואלי אבל כאן בדיוק נגמר הדמיון.
ועוד משהו אחרון
עוד עניין מגוחך שהסרט מציג הוא שבעצם *כל אחד* שרוצה ביקום מארוול יכול להפוך למכשף. מה בעצם מונע נגיד, מטוני סטארק להיות מכשף? או בעצם כל אזרח ברחוב?!
מה מונע מכל אחד להפוך לאיירון מן?
כל מה שצריך זה את המשאבים… במקרה של הדוקטור לכאורה מדובר באדם שהצליח לעשות בימים מה שלאנשים לוקח שנים. בכל אופן, אני ממזמן הפסקתי לחפש הגיון מהסוג הזה בסרטים האלה כי ברור שאני לא אמצא.
מה הבעיה בכך?
נכון שכל אחד יכול להפוך למכשף אם הוא רוצה את זה ומתאמן כמו שצריך, אבל לא כולם יכולים להגיע לאותה רמה כמו של סטריינג' (בהמשך) או שאר המאסטרים.
בהתחלה רואים את סטריינג' מתאמן יחד עם עוד אנשים שרובם אם לא כולם נמצאים שם לפניו, זה לא ממש מועדון סגור.
שגיאת כתיב או בכוונה?
מזדרון?
אני הבנתי את זה כמסדרון זדוני
(ל"ת)
לאחר חקירה ממושכת, נראה שזה בכוונה
הנה הופעה נוספת של המונח בביקורת על שלושת המוסקטרים שפורסמה ב-30 בספטמבר 2011: "עוד דבר שקיים בסרט, אבל לא בספר המקורי, הוא סצינות שבהן מילה יובוביץ' חוצה מזדרון ממולכד".
או שזה קשור לקרבה של ס' ו-ז' במקלדת. אבל פחות סביר
(ל"ת)
שתי האותיות מוצאן מהשיניים
לכן אפשר למצוא בספרות אזכורים למוסיקה עם ארבעת אותיות השיניים (מוסיקה, מוזיקה, מושיקא, מוציקא) רק שכאן זו מילה בעברית אז זה פחות סביר.
הערה אופטופיקית (לא קשור לכתבה אבל לא ידעתי איפה עוד לכתוב את זה)
הרבה פעמים כותבים תגובות והן לא מתפרסמות באותו רגע. או שהן כן מתפרסמות ואז 4-5 רפרשים היא פתאום לא מופיעה. הבנתי שמדובר באיזשהו מנגנון אלגוריתמי שבוחן תגובות לפני פרסום – אבל מה שזה עושה לחווית משתמש, לגולשים פה, זה תחושה כאילו משהו קרה להודעות שלהן. נמחקו/לא נשלחו/וכו'…
לכן הייתי ממליץ לכתוב הודעה בסיום כל שליחה של הודעה: 'ההודעות לא יפורסמו מיידית אלא לאחר פרק זמן מסויים (אם ידוע מה הפרק זמן הזה – יש לציין אותו)'. זה מה שעושים הרבה פעמים כשכותבים טוקבק וזה נותן אינדקציה למשתמש – "אם ההודעה לא מופיעה – אל תהיה נודניק. אנחנו מעלים אותה!".
זה משעשע שהסרט הזה יותר טוב מבאטמן נגד סופרמן
כשיצאתי מדוקטור סטריינג' הרגשתי מסופק מאוד. כשיצאתי מבאטמן נגד סופרמן הרגשתי שגנבו ממני כסף בכניסה לאולם. אני נדהם מהיכולת של מארוול ליצור סרטים מהנים סביב דמויות לא מוכרות ומחוסר היכולת של די.סי קומיקס ליצור סרטים מהנים סביב דמויות מאוד מוכרות.
גמד שעיר עם בעיות בתחביר. אדיר!
אני הולך להשתמש בזו כהגדרה ליודה בכל הזדמנות מעכשיו. צריך לשלם תמלוגים?![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
אולי עצוב שהמושג "סרט סטנדרטי" הפך
בשנים האחרונות למושג שיכול לתאר סרט שהוא פשוט לא סרט, אלא תצוגה טכנית בעטיפת קרטון.
כנראה
זה גם מה שאני הבנתי
אושר שהוא יופיע בסרט
אבל ככל הנראה תפקידו יהיה קטן ויופיע לדקות בודדות לכל היותר.
טוב אני רשמית לא מצליחה להבין את הביקורות הטובות על הסרט.
לא, באמת, זה בקושי היה סרט. החצי הראשון שלו זה ערימה על ערימה של קלישאות ודמויות בנאליות. ד"ר סטריינג' הוא דמות שראינו מיליון פעם בסיטואציות שראינו מיליון פעם. באמת שאין שום אלמנט עלילתי בכל הסרט הזה שהוא לא קלישאה – הבנו, הבחור הלבן הולך ללמוד כוחות מזקן חכם ואז מגלים שהוא הכי מוכשר אי פעם ועוד חמש בלי שום סיבה, אין צורך לראות עוד סרט כזה.
גם שאר הדמויות לא היו יותר טובות – לטילדה סווינטון לא הייתה שורת דיאלוג אחת שלא נשמעה כמו משפט מעוגיית מזל, כריסטין הייתה נטולת תפקיד ומילולית לא הייתה דמות בפני עצמה אלא נועדה רק כדי להאיר את הגיבור, אפילו במונחי מושאי האהבה של מארבל, וזה לא קל. והנבל… טוב, מארבל פשוט צריכים לפרוש מהעסק של לנסות לכתוב נבלים, הם איומים בזה. תפסיקו לזלזל ככה בדמויות שלכם מארבל, תפסיקו. סרט צריך דמויות!
כמו כן, אין נאפלים בנאפל? ככה, מדי פעם, בטעות?
וזה עוד היה החצי הטוב של הסרט, כי החצי השני הוא סרט אקשן רצופה, מתישה ולא נגמרת. אפילו האקשן שכולם מתלהבים ממנו היה פשוט גניבה מאינספשיין בתוספת הצבעים של שומרי הגלקסיה.
בחיי שאפילו אנטמן הבינוני היה יותר טוב מזה. מארבל, אני מאד רוצה לחבב אתכם, באמת, אבל אתם לא יכולים להמשיך לשבור לי את הלב ככה.
מדויק עד כאב.
(ל"ת)
אני לא מבין למה אתם ממשיכים לצפות
זה מארוול – ולכולם, אבל לכולם ברור מה אנחנו הולכים לקבל. אז כן, מדי פעם מתפלק להם איזה "חייל החורף" או "מלחמת האזרחים" (או שומרי הגלקסיה שגם בסה"כ היה די רגיל ) אבל רוב הזמן זה מה שהם עושים – בידור נוסחאתי אבל כיפי וקליל עם אקשן טוב. וזה מה שהמבקרים מקווים לקבל, וכשזה מה שהם מקבלים הם שמחים. הבעיה פה היא לא בסרט אלא בציפיות של אנשים לקבל משהו אחר למרות שברור להם שהם לא הולכים לקבל את זה.
התשובה בגוף השאלה
מארוול הראו בעבר שהם מסוגלים לעשות גם סרטים באמת טובים. אולי לא יצירות מופת, אבל כאלה שיש בהם משהו מעבר לקלישאות בינוניות, שעשויים טוב ומעניין וכיפי, שאפשר ליהנות מהם גם בצפייה חוזרת ושיוצרים ציפייה לסרטים הבאים – וזו בדיוק הסיבה שאנשים מצפים מהם לעוד סרטים כאלה.
האכזבה מד"ר סטריינג' לא נובעת מציפייה למשהו שמארוול לא מסוגלים לספק, היא עומדת ביחס למה שהם דווקא כן יודעים לספק.
אני ממש לא מסכימה.
מארבל כבר עשו לא מעט סרטים טובים – איירון מן 1, איירון מן 3 וחייל החורף (ותיאורטית גם סיביל וור אבל הוא שבר את לבי מסיבות אחרות) הם סרטים נפלאים בעיניי. מארבל יודעים לעשות סרטים טובים, למעשה אני מתקשה לחשוב על חברה ששמרה על רמה בכזאת עקביות מלבד פיקסאר.
אבל יותר מזה – אין לי כאלה ציפיות גבוהות, ד"ר סטריינג' פשוט לא סרט טוב בעיניי. אפילו סרטים של מארבל שפחות אהבתי, כמו ת'ור 2 או או הנוקמים, או אפילו סרטים שבכלל לא אהבתי כמו שומרי הגלקסיה – עשו משהו מעניין או נחמד, או סתם לא היו קלישאתיים ובנאליים כמו ד"ר סטריינג'.
באמת שלא הייתה לי שום בעיה עם ד"ר סטריינג' היה "בידור נוסחאתי אבל כיפי וקליל עם אקשן טוב", רק שאני לא חושבת שהוא היה כזה סרט בכלל.
בבקשה תסבירי לי
מה טוב כל-כך בסרט איירון מן הראשון. בחיי שאני לא מבינה איך את קוטלת את הסרט הזה בגלל רמת הקלישאתיות הגבוהה שבו, ובו בזמן מהללת את איירון מן, כשאיירון מן היה קלישאתי בדיוק באותה המידה. גאון עשיר ויהיר שבטוח שהשמש זורחת סביבו עובר אירוע טראומטי שגורם לו לשנות כיוון ולפעול לטובת האנושות. אה, ויש לו גם דדי-אישיוס. מה מקורי בזה? זה אוריגין סטורי 101. וגם באיירון מן הנבל היה עלוב להפליא – הרבה יותר מהנבל כאן, לדעתי, שלפחות היו לו כוחות קסם מרשימים והוא ניסה לעשות משהו שהוא מעבר לצבירת כוח וכסף ברמה האישית. הדבר היחיד שהיה טוב באמת באיירון מן הוא ר.ד. ג'וניור. מעבר לזה, זה סרט לא מעניין במיוחד עם סוף מאוד לא מרשים.
(את איירון מן השלישי לא ראיתי. את איירון מן השני התחלתי והשתעממתי אז נטשתי. ואני אישית אהבתי את שומרי הגלקסיה.)
לדעתי היופי באיירון מן הראשון הוא שהוא לוקח דמות קלישאתית כמו טוני סטארק
ועושה איתה משהו יחסית מעניין.
נניח במהלך הסרט טוני מבין שהוא מוכר נשק שהורג אנשים ומחליט לפרק את מחלקת הנשק של החברה שלו. אני לא אגיד שזה משהו סופר מקורי שמעולם לא ראיתי לפני כן, ואין ספק שמארבל עובדים על עצמם קצת (בכל זאת גם חליפת איירון מן היא נשק, פשוט נשק שרק טוני יכול לשלוט עליו), אבל זה עדיין לא טריוויאלי בהתחשב ביחס של ארצות הברית לנשק, וכשאני משווה את זה לד"ר סטריינג' – מה סטריינג' לומד במהלך הסרט על עצמו? שלא הכל עליו? שטויות, כל הסרט הזה הוא אך ורק על ד"ר סטריינג', לא מתרחשת שיחה אחת בסרט שלא סובבת סביבו.
בנוסף, גם אם נעזוב את הדמויות בצד, לפחות באיירון מן היו מדי פעם מהלכים עלילתיים שלא היו קלישאה מוחלטת. בד"ר סטריינג' אני לא מסוגלת לחשוב על שיחה או סיטואציה שלא ראיתי מיליון פעם בעבר.
ודבר אחרון – גם אם נניח שאיירון מן הוא סופר קלישאתי, עברו שמונה שנים מאז שיצא הסרט. אפילו אם הייתי יחסית סלחנית בזמנו, היום אני מצפה ליותר מזה בז'אנר גיבורי העל, וד"ר סטריינג' ממש לא סיפק את זה.
בסדר, מקבלת.
עדיין לא הייתי מכתירה את הסרט כאחד הטובים, אבל על טעם ועל ריח. אני לא יודעת, קשה לי לראות את הסרט כאמיץ במיוחד, בסה"כ הראו שארגוני טרור מבצעים שימוש בנשק אמריקני, זה באמת כל-כך מהפכני? אולי כן, אולי אני טועה. לא יודעת. ונכון שסטארק ויתר על מפעלי ייצור הנשק שלו, אבל כפי שאמרת – הוא עדיין מייצר נשק, רק שזה מוגבל לנוקמים עכשיו. אבל טוב, אולי זה יותר מהפכני מכפי שנדמה לי.
(לי זה נראה ברור מאליו – אני יודעת כבר מגיל 12 בערך שלחימה שמתרחשת בשטח אזרחי גוררת פגיעה באזרחים, ואין לי ספק שהרבה נשק ישראלי משמש ארגוני טרור. טוני, לעומת זאת, נדהם לחלוטין כשהוא מגלה את זה בגיל 40 או משהו. אולי האמריקאים פשוט הרבה יותר תמימים מאיתנו.)
בנוגע לקלישאתיות של דוקטור סטריינג'… איכשהו, זה פשוט לא הפריע לי במהלך הצפיה. אני מניחה שקודם כל זה בגלל השחקנים המוכשרים והוויזואליות הנהדרת. מלבד זאת, דוקטור סטריינג' הקומיקס התחיל בעצם כקומיקס שהתעסק עם מאגיה שחורה ותורות מיסטיות וכדומה. אז אני לא ממש מופתעת שהם מנסים לשמר את הפאן הזה של הדמות. תראי, גם לא ציפיתי ליותר מדי. עם טוני סטארק וברוס באנר יש לך ממבו-ג'מבו מדעי, עם ת'ור יש לך פסדו-אסטרונומיה, עם דוקטור סטריינג' יש לך קישקושים רוחניים. נו שווין.
טוב, אני מניחה שאין באמת טעם להסביר את זה, מה גם שאני לא בטוחה בוודאות בסיבות, בשורה התחתונה לי ריבוי הקלישאות פה פשוט לא הפריע. אבל אני יכולה להבין שלאנשים אחרים זה כן, כמובן.
אפשר אולי להסתכל על זה בכיוון ההפוך.
כבר יש מספיק ניסיונות בשביל להראות שיש דבר אחד שמארוול לא מסוגלים לעשות בגלגול הזה – להוציא סרטים קטסטרופליים. הסרטים שלהם נעים בין יצירת מופת בז'אנר, לסרט טוב אבל לא מדהים, לסרט סטנדרטי עשוי היטב. מארוול נמצאים עכשיו היכן שהיו פיקסאר עד לפני כמה שנים – באנקר לבילוי טוב בקולנוע. הרצון שמארוול יעשו רק סרטים מעולים הוא מובן, אבל ברמה מסוימת הוא חמדני.
אפילו אי אפשר לומר שעדיף אולפן שנע להרבה יותר קיצוניות, ושבו משלמים בסרט גרוע על סרט מעולה -כי מארוול הוציאו גם סרטים טובים מאד. אז התשלום הוא בסרטים בינוניים פלוס? בכך שבתוך הMCU יש אחוז גדול של סרטים בלי אימפקט מתמשך? אם היו שם סרטים שמהווים בזבוז של מחיר הכרטיס, ניחא. אבל אפילו את זה לא.
אף אחד מהסרטים של מארוול, כולל המצוינים שבהם, הם לא יצירות מופת
אף אחד מהסרטים שלהם הוא לא ברמה של יצירות המופת של פיקסאר. הם כן מספקים בידור מעולה באופן עקבי וזה בהחלט ראוי לציון.
מלחמת האזרחים סרט טוב? בעיני נוסחתי ורדוד הרבה יותר מסטריינג׳
אני לא מצליח להבין למה למלחמת האזרחים ביקורות טובות יחסית. מדובר בסרט גנרי לחלוטין, שרובו שני קרבות גדולים, עם סיפור די מטופש ובעיקר אינספור דמויות שבאות והולכות, רובן מקבלות זמן מסך קצר, ולכן רדוד מאוד. ממש לא סרט שאמור להיזכר חודש אחרי שיצא. אקשן נחמד ותו לא. הלכנו כמה חברים וכולנו יצאנו באותה ההרגשה.
נהניתי יותר מ״יחידת המתאבדים״, כי לפחות שם היו דמויות חדשות ומעניינות שלא ראיתי קודם.
דוקטור סטריינג׳ הרבה יותר טוב. סרטים שמתמקדים בדמות אחת ולא מנסים לתפור סיפור דבילי כדי שתהיה סיבה לאחד 15 דמויות לאקשן ופעלולים כבר נקודת התחלה הרבה יותר טובה. בנדיקט שחקן מוכשר ועושה עבודה נפלאה. האפקטים מעניינים ויוצאים דופן. אני לא מסכים עם הביקורת של האתר שזה סרט גנרי ונוסחתי, להיפך, מזמן (יותר נכון מאז איירון מן 1) לא ראינו סרט גיבורי על מעניין ומחדש יותר. ממליץ מאוד לראות אותו, וכדאי מאוד בתלת מימד.
אני חוויתי את מלחמת האזרחים אחרת לגמרי
הסיפור לדעתי היה במקום, הרגישו שהוא נבנה המון סרטים אחורה, היה ברור לי מראש למה כל דמות בוחרת בכל צד והמהלכים של הדמויות במהלך הסרט לא דרשו הסברים נוספים מעבר למהלך עצמו כי הדמויות בוססו כבר בעבר וזכו לתפיסת עולם משלהם ואידואלוגיה ברורה (בניגוד למשל, ליחידת המתאבדים – שם הנוטלים מתהפכים בין רגע מנהל שהיה בכלא לחבר של כל השאר ושל השלטון).
מלחמת האזרחים מבחינתי הוא הדוגמה למה אפשר לעשות עם יקום קולנועי ואיך להשתמש בו נכון, ולכן לדעת הוא כזה מוצלח.
דוקטור סטריינג' גם לטעמי הוא אחד הטובים של מארוול, אני כן חושב שהוא נוסחתי אבל הוא עשוי מעולה והכל בטוב טעם.
מה מיוחד בשני שציינת?
הראשון הוא מדהים, השני זה הנוקמים 3 בסה"כ.
אוקי, אפשר לקרוא לזה הנוקמים 3
למה זה קשור לאיכות הסרט? הנוקמים הראשון היה מצוין, מי אמר שהנוקמים 3 לא?
חשבתי שאת אוהבת את הסרטים של מארוול?
ואת הדמויות שלהם.
אני אכן מעריצת מארבל, אבל זה לא אומר שאני אוהבת כל סרט שלהם אוטומטית.
וזה לא אומר שאני עיוורת לפגמים שלהם – מארבל לא יודעים לכתוב נבלים ולא מעוניינים לכתוב נשים, ולא נראה שהם מתכוונים לשנות את זה בקרוב.
טוב ממש חיכיתי שמישהו יפתח את הנושא:"הגניבה - התחלה"
האם עשית חקירה? לפני שאת מחלקת האשמת גניבות ופוסקת דין על יוצרי מארוול, עונש בגין חוסר מקוריות. לא, נכון? אז בבקשה העובדות האמיתיות:
צוות הגאונים שדאגו להביא לנו את הסרטים המצויינים "באטמן מתחיל" ו"התחלה" גנבו את כל ה"יצירתיות", ישירות מסיפור האוריג'ן של "דוקטור סטריינג'" (קומיקס 1963).
על מי אנחנו מדברים? התסריטאי דיוויד גוייר עבד בעבר פעמיים על תסריט קולנועי לדוקטור סטריינג'. בפעם ראשונה ב1995, כתב חלק אהב חלק לא ועזב. ולאחר 6 שנים שוב ניגש לפרוייקט, ב2001 אמר שיתחיל לכתוב מההתחלה, כנראה שוב לא אהב ועזב לפרוייקטים אחרים.
כעבור 4 שנים יוצא הסרט המעולה והמוצלח "באטמן מתחיל" שמי התסריטאי שלו? דיוויד היקר, בא כבר עם סיפור כמעט מוכן ואמר לכריסטופר "הנה אפילו תסריט יש לי בוא נשנה רק את השמות ונצא לדרך". ישבו וחשבו למה לא? לגנוב חצי סיפור ל"באטמן מתחיל", ישר מהאוריג'ן של דוקטור סטריינג'. "אה הערים מתקפלות, לא קשורות כרגע" חשב לעצמו הבמאי הדגול כריסטופר, "אבל זה נראה לי ממש מגניב, טוב אני אשתמש בזה אולי למשהו אחר בהמשך". חשב ושמר לעצמו.
לאחר 5 שנים יוצא לאולמות הסרט החלומי ה"התחלה" ומה יש בו? איך לא, ערים מתקפלות! הידד כולם נדלקו ואהבו. והבמאי? שמח בחלקו וידע שעשה בחכמה ש"שאל" את הרעיון.
עכשיו מגיע דוקטור סטריינג', שמספר את הסיפור של ההתחלה השלו, אבוי "ראינו את הגיבור הולך ללמוד כוחות מזקן חכם בשלג – בבאטמן" ו"ראינו את הערים המתקפלות באקשן – בהתחלה, למרות ששם זה עשוי בצורה ענייה ולא מספיק חלומית". "הם היו בהתחלה", תרתי משמע. המכשף מבין שאפילו הוא רומה, ועכשיו הוא מנסה לחזור בזמן, לפני שהכול התחיל, ולעצב צורה למציאות יותר אמיתית.
אז בואי ותאמרי לי למה את עושה "ליקוי חמה" וחוסמת את אור האמת משולחן בית הדין?
אז מה שאתה אומר, אם נתעלם מהמתקפות האישיות,
זה שהסיבה שנראה שדוקטור סטריינג' הסרט משאיל מבאטמן מתחיל ואינספשן, זה כי באטמן מתחיל ואינספשן השאילו מדוקטור סטריינג' הקומיקס?
כמעט בדיוק מה שאני אומר
אבל יותר מזה, אותו אדם שעבד על באטמן מתחיל וכמעט ב100% ממנו עבר הלאה הרעיון לאינספשן, הוא אותו אדם שכתב תסריט (שלא שוחרר מעולם), לסרט דוקטור סטריינג' אחר, שמבוסס כולו על סיפור המקור של דוקטור סטריינג' בקומיקס. זו שערוריה שמאשימים את הסרט שיצא עכשיו בהשאלה או השראה.
ואם פירשת את דבריי כטון מתקפה כלפיה, אזי זה מה שניסיתי להראות לה, איך זה נשמע ההתקפה שלה ועוד ללא כל ראיות. אז לדעתי זו ממש חוצפה שהיא קוראת ליוצרים גנבים ללא כל בדיקה, ואחרי כל העובדות שהבאתי, ברור מי הגנבים האמיתיים.
התחלה אכן מועתק מקומיקס, אבל לא מדוקטור סטריינג'
http://www.cracked.com/article_19021_5-amazing-things-invented-by-donald-duck-seriously.html
אי אפשר להשאיל מ...
שואלים מ.., משאילים ל… (כפי שמלווים ל… ולווים מ…, משכירים ל… ושוכרים מ…).
היו ערים מתקפלות בסיפור האוריג'ין של ד"ר סטריינג' ב-1963?
ידוע בוודאות שהן הופיעו בתסריט של גויר ב-1995? ב-2001?
נכון הערים מתקפלות ועיצוב המציאות הם חלק עצום בסיפור המקור של ד.ר סטריינג'
זה ברור כשמש, זה כמו שאני אשאל, בוודאות הייתה לאיירון מן חליפה מברזל שיכולה לעוף בסיפור המקור? זה חלק מהלמידה והכוחות שדוקטור סטריינג' מתאפיין ולומד אותם.
ועכשיו לזמן את דיוויד גוייר לשולחן העדים בבקשה.
אני מנסה להבין אם זה אמורה להיות תגובה בצחוק
הכוחות של סטריינג', והמימדים שהוא מבקר בהם, היו בתחילת הדרך (ועד היום) הרבה יותר קרובים לפסיכודליה מוגזמת ואובר-צבעונית מאשר לפירוק הפיזיקאלי של המציאות סטייל מ.ס. אשר (אירוני – סטיב דיטקו, היוצר של הדמות, משך גל מעריצים היפיים בעקבות הפקטים הפסיכודליים שאייר שהתאכזבו לגלות שהאמן המוערך עליהם היה טיפוס סופר-שמרן וישר כמו סרגל שלא נגע בסמים בחייו).
ההרתפקאות הראשונות של דוקטור סטריינג' בכלל לא התרחשו בערים גדולות עם גורדי שחקים ומאות אלפי אנשים אלא בהרים של טיבט ובמימדים מרוחקים שבכלל לא משיקים לאנושיות
קודם כל, אתה צריך להביא ראיות.
תביא בבקשה תמונה כלשהי מהקומיקס שבה מופיעות ערים מתקפלות.
בגלל ההערה שלך על נפאלים
שאותה קראתי לפני שראיתי את הסרט, ממש שמתי לב לזה בסרט, ואת לא צודקת. היו נפאלים למכביר בנפאל, והיו הונג-קונגים בהונג-קונג. העניין הוא שסטריינג' היה בערך 5 דקות בנפאל, ואת שאר הזמן הוא בילה בתוך המקדש, שבו לא היו נפאלים דווקא (נדמה לי שהיו נפאלים כשהם התכוננו להגן על המקדש, ואולי גם באימונים. אבל זה היה נורא מהיר, אז אני לא בטוחה). זה שהמקדש עצמו נמצא בנפאל לא מחייב שיהיו בו נפאלים – זה לא מקדש עבור אל או מה שזה לא יהיה, זה ת'כלס בית ספר ללימודי כישוף, אחד מהבודדים בעולם, והתלמידים בו יכולים להיות מכל האומות והגזעים.
"זה שהמקדש עצמו נמצא בנפאל לא מחייב שיהיו בו נפאלים" - זו בדיוק הבעיה.
אם כולם מערביים ואם אין שום מחסום שפה בסרט כי כולם מדברים אנגלית וכי סטריינג' קורא ספרים בסנסקריט דרך גוגל טרנסלייט (!) אז כמו שחברה שלי אמרה – מה הטעם למקם את הסרט בנאפל, מה, שכר הדירה שם זול יותר?
אני לא מצליחה לזכור אפילו דמות מדברת אחת שהיא נאפלית (כולל האנשים ששודדים אותו, אם אני לא טועה), אפילו וונג – הטוקן אסייתי שלנו – הוא סיני.
הוא לא.
זאת בדיחה. אחרי שהוא אומר אותה וונג נותן לו (בין השאר) ספר ללימוד סנסקריט.
אני מוחה על ההשוואה לאנטמן
שהיה רענן ומעניין הרבה יותר
אגב עניין הנבלים של מארוול
התירוץ של חלק מאנשי מארוול מהסרטים ש"הסיבה שבסדרות שלנו הנבלים מעולים ובטלוויזיה הם גרועים הם בגלל שיש להם יותר זמן" הוא מגוחך בעיני. כמה מהנבלים הגדולים בהיסטוריה הם מסרטים שעומדים בפני עצמם (ג'וקר ב"האביר האפל", אנטון שיגור ב"לא ארץ לזקנים", הנבלים מסרטי האנימציה הישנים של דיסני וכו') אז התירוץ הוא אווילי.
ביקורת מדוייקת
ואני מסכים עם מה שנכתב למעלה – היקום הקולנועי של מארוול הוא פס ייצור. הוא מייצר סרט אחר סרט שיהיה קליל ונחמד עם קצת אקשן וקצת הומור ומושא אהבה יפה וסייד-קיק משעשע ונבל מעפן ולא זכיר בעליל. כמובן שיש קצת שינויים בין סרט לסרט – כולל באיכות – כי את רובם ביימו אנשים שונים, אבל למארוול יש איזה שהוא טון כללי שהם שומרים עליו, עם איזה שהוא חזון יצירתי (וכבר היו דוגמאות לכך שמי שלא תואם לדעתם את החזון הזה, לא נשאר שם).
לפעמים הנוסחה מתחרבשת קצת (איירון מן 2), לפעמים הם מצליחים להתעלות על עצמם (חייל החורף), אבל לדעתי רוב הסרטים שלהם הם פשוט בידור קומיקס-י קליל, וזה בסדר. מה שמצחיק – וגם עצוב – זה שאם בפייז 1 "הנוקמים" היה גולת הכותרת אחרי כמה סרטים סבירים (פרט לאיירון מן), בפייז 2 כל הסרטים שקודמים ל"עידן אולטרון" מתעלים עליו (כן, כולל ת'ור 2! לא מבין את השליליות כלפיו. זה היה סרט כיפי ביותר ושיפור משמעותי מהראשון. והקרב הסופי היה דרך פורטלים!). עדיין נשגב מבינתי למה הם בחרו לסגור אותו עם "אנטמן" הבינוני להחריד, אבל שיהיה.
והשנה פתחנו את פייז 3 עם "מלחמת האזרחים" שהיה….סבבה. כמו ב"עידן אולטרון", נהניתי במהלך הצפייה אבל ככל שחשבתי עליו אחריה הוא נראה לי יותר ויותר פגום. מה שהכי הציק זה שהוא לא ממש עמד בהייפ שעשו לו. במקום שמארוול שוב יתעלו על עצמם, קיבלנו עוד סרט מבדר ותו לא. וככה היה גם "דוקטור סטריינג'", עוד סרט קליל ומבדר של מארוול. היו קטעי אקשן מגניבים והומור והבחורה והסייד-קיק והנבל המעפן. ידעתי בערך למה לצפות וזה מה שקיבלתי. מה שכן, הפעם התסריט הרגיש חלש במיוחד, כולל הדיאלוגים. אבל הכי תמוה הוא המהפך המוסרי של 180 שעושה אחת מהדמויות שמגיע ליטרלי משום מקום. זו כבר כתיבה עצלנית ודי מעליבה.
מה שהכי מעציב אותי זה שאם לפני שנה 2016 נראתה ממש כיפית ומבדרת מבחינת סרטי קומיקס, "דוקטור סטריינג'" – עם כל הבינוניות שלו – הוא אולי סרט הקומיקס האהוב עלי השנה. חלקם היו אסונות ("יחידת המתאבדים" ו"אקס-מן: אפוקליפסה") וחלקם היו מבדרים אך פגומים ("BvS" ו"מלחמת האזרחים"). היחיד שמשתווה לו אולי הוא "דדפול", שגם לא היה כזה מדהים. אם לוקחים ל"דדפול" את המודעות העצמית ול"סטריינג'" את האפקטים הויזואלים, מקבלים שני סרטים עם עלילות ודמויות גנריות לחלוטין.
אז כן, זו הייתה שנה מעפנה למדי מבחינת קולנוע בכללי ומבחינת סרטי קומיקס בפרט. דשא באסה.
לראות בתלת מימד או לא?
(ל"ת)
חד משמעית כן.
(ל"ת)
ממש לא חד משמעית
התשובה ל"לראות בתלת מימד"? באופן כללי היא "לא", ולא משנה באיזה סרט מדובר. פשוט, בתי הקולנוע בארץ מקרינים תלת גרוע. לפעמים נופלים על הקרנה טובה, ולפעמים – סיכוי גדול מאוד – על הקרנה אפלה שבה לא תראה שום דבר. ולצערי זה נכון לא רק לרשתות הידועות כדפוקות, כמו סינמה סיטי, מהם אני לא מצפה לשום דבר, אלא גם ליס פלאנט. מהניסיון שלי, האולם היחיד בארץ שמקרין תלת מימד מצוין באופן עקבי הוא האיימקס בפלאנט ראשל"צ – אבל הכרטיסים אליו יקרים יותר, וזה לא בהכרח שווה את ההפרש.
בעניין הסרט הזה ספציפית – הוא בהחלט נראה לא רע בתלת מימד, אבל אני לא חושב שזה לגמרי הכרחי. עדיף ללכת בדו-מימד ופחות להסתכן בהקרנת זבל.
המממ... לא לקחתי בחשבון את איכות ההקרנות בארץ
למזלי יצא לי לראות אותו בברלין באיימקס 3D והתלת מימד היה חלק כל כך משמעותי מההנאה שלי מהסרט, שנראה לי שאם הייתי צופה בו בדו מימד או בהקרנה על מסך קטן יותר, הייתי נהנית הרבה הרבה פחות.
אז באופן תיאורטי לדעתי אין ספק שמומלץ לראות את הסרט הזה בתלת מימד, אבל יש מצב שאיכות ההקרנות בארץ מאזנת לרעה את היתרונות הוויזואליים.
ואני אומר - חד משמעית לא
אז תעשה ממוצע עם שני החד-משמעיתים ותגיע ל-"לא חד משמעי".
אני ראיתי את הסרט בתלת ביס פלנט חיפה והצטערתי על כל רגע, כי פשוט הפסדתי המון פרטים מכל סצינה בגלל שפשוט לא ראו טוב. הרגשתי שאני צופה בסרט ב-360p ביוטיוב עם גימיק של לפזול כדי לקבל כאילו-תלת, וזה היה מבאס כי שילמתי על זה הרבה כסף.
באיזה אולם זה היה בחיפה?
חבר אמר לי שהתלת מימד באולם של ה-4DX (אולם 16) היה אחלה….
אולם 6
שהוא אולם רגיל.
אף פעם לא יצא לי לנסות שם את ה-4DX, יכול להיות שהוא באמת מוצלח יותר.
יס פלנט ראשון לציון - איימקס 3D מומלץ
התלת בהחלט תורם המון לסרט מבחינת אפקטים, ואם כן בוחרים תלת אז כנראה שהכי טוב לראות אותו באיימקס ביס פלנט ראשון לציון.
נצל"ש
מישהו כבר ניסה את ה 3D ביס פלאנט באר שבע ויודע להגיד לי אם הוא שווה משהו?
(היינו אמורים ללכת לד"ר סטריינג' ב 3D אתמול, אבל תוכניות לחוד וילדה חולה לחוד, ועכשיו אני מתלבטת אם שווה לנסות או לוותר על זה).
מה הסיכוי שהם למדו מהנסיון?
ניסיתי, היה נהדר
את מדברת על איימקס, כן? אז כדאי. רואים נהדר. רק ממליצה על מקום גבוה – המסך ענק. הייתי בשורה 10 ועדיין שולי המסך העליונים היו קצת גבוהים בשבילי (אני די נמוכה).
אכן מדברת על האיימקס. תודה רבה!
(ל"ת)
אני רק רוצה לציין
שהשיקול העיקרי שלי בבחירה בצפייה באיימקס לא היה התלת מימד,
בחרתי בצפייה באיימקס בגלל השינויים בגודל של המסך (שבהחלט תורמים בסצנות האקשן),
החברים שלי יודעים שבד״כ אני מסנן תלת מימד (איימקס או לא איימקס) ולרוב אני מעדיף הקרנות דו מימד.
אני רק שאלה
אני עוד לפני הסרט, אבל כבר מהטריילרים הוא נראה לי סרט בינוני.
במלחמת האזרחים ראיתי קונפליקט בטריילרים, והתמונה שבאקי והקפטן מכים את איירון מן לא יצאה לי מהראש.
כאן, מה? בניינים מתעקמים וכבישים מקבילים שמתחרבשים אחד על השני? עשיתי דברים כאלה בפוטושופ.
אז… לא הבנתי מה יש לסרט לתת? עזבו את הערך המוסף שלפי מה שאתם אומרים אין. אני מדבר בתחום הויזואלי. יש לי למה לצפות?
אגזים ואומר שאלו האפקטים הויזואליים הכי טובים שראיתי
כן, כאלו אני אוהב (אוסקר קל) לא כזה אכפת לי מלכידת תנועה או דברים מגניבים כשלעצמם – סצינת הפעולה ה'חשובה' פשוט גרנדיוזית בכל מה שנוגע לאפקטים שהושקעו שם (בערך גזיליון דברים שזזים בו זמנים) וגם סצינת הרחוב (בסיום) פשוט מהממת והוציאה ממני כמה וכמה וואווים
אם לא הייתי רואה ב3D הייתי מבין על מה אתה מדבר. פשוט לא ראו כלום, חשוך לגמרי.
(ל"ת)
מרגיש לי שקצת מגזימים עם האכזבה
ממש נהניתי מהסרט הזה, ואני לא מסכים שהוא אכזב יותר מדי. בסך הכל רוב סיפורי האוריג'ין שמגיעים מהקומיקסים דומים אחד לשני, וקשה למצוא את המיוחד. הסיפור של סטיבן סטריינג' לא יותר מדי שונה מהאחרים, ואנחנו מורגלים לקווי עלילה כאלה. ועדיין, הסרט הזה הצליח להישאר אחר מהשאר. לא רק בגלל הוויזואלים ההזויים (כל כך מתחרט שלא צפיתי ב3D), אלא בגלל שיש מגמת שיפור באופן שבו עושים את הסרט. ההומור הרגיש שנון יותר (ההומור קלע אצלי כמעט כל הזמן), לפורמולה הידועה נעשו טוויקים קטנים כדי לשפר אותה ובסך הכל הסרט נראה לי הרבה יותר מלוטש מאחרים מבחינת המבנה שלו ומה שהוא ניסה להעביר. אז כן, הסיפור היה גנרי כמו רוב סיפורי מארוול, הנבל היה חסר עומק כמו רוב נבלי מארוול (טוב יותר מאחרים, עדיין לוקה בחסר) והדמויות לא היו מפותחות מספיק כי העלילה הדחוסה לא השאירה לזה זמן, בטח שלא עם הקצב המהיר שבו הכל התקדם. ולמרות כל אלה נהניתי ממנו יותר מסרטי אוריג'ין אחרים. אמנם ראיתי הכל בעבר, אבל זה היה קצת יותר טוב. אולי זה אומר שהם למדו כמה דברים מההתנסויות הקודמות ומנסים לחדש פה ושם, גם אם זה על פניו אותו דבר. אולי זה הליהוק המדהים של קמברבאץ', או בכלל עבודת המשחק בסרט – גם השחקנים המשניים עשו תפקידים נהדרים, ומכרו לגמרי את כל השטויות הקוסמיות שראינו. או שאני סתם פאנבוי כי אני ממש אוהב את דוקטור סטריינג', והעבירו אותו טוב למסך הגדול מדפי הקומיקס, עם הרבה מחשבה ורפרנסים לאומנות הפסיכדלית שנמצאת בקומיקסים המקוריים.
בכל מקרה, כל השנאה לא מוצדקת. זה בידור טוב, זה סרט כיפי, וזה שווה צפייה כדי לגבש דעה משל עצמכם. הוא מהנה גם אם יש לו חולשות מסוימות, כמו רוב סרטי הקומיקס של מארוול בעצם.
תלת מימד? לא בכל מחיר
אני ראיתי את הסרט בתלת מימד באולם רגיל בגלובוס מקס קריון ונזכרתי שוב למה אני שונא תלת מימד. באמת, לא ראיתי שום דבר מהשבחים שהתלת מימד של הסרט מקבל, ובעצם גם לא שום דבר אחר. הכל כל כך שחור ולא רואים עם משקפי הכאב ראש כלום. נראה שהמלצת התלת מימד תקפה רק לאולמות איימקס או שאם אתם ממש לא סובלים תלת מימד בכל מקרה אולי עדיף שתסתפקו בגרסה הרגילה.
(מה שהוא אמר)
(ל"ת)
מעניין לעניין באותו עניין
מה הסיכוי שתהיה מתישהו באתר מערכת לדירוג אולמות קולנוע ספציפיים?
עם פרמטרים כמו איכות 3D, גודל מסך, איכות הקרנה…
85 מיליון בסופ"ש הפתיחה
פתיחה טובה מאוד. לא מתבלטת בין שאר סרטי מארוול, אבל די גבוהה יחסית לאלה מהם שהציגו דמות חדשה (הקודם היה אנט-מן שפתח בשנה שעברה עם 57 מיליון). מארוול יכולים להיות מרוצים.
לגבי הסרט עצמו, חבל שמארוול הלכו על בטוח וסיפרו את הסיפור שהכי קל לספר. אנחנו כבר בסרט ה-14 של היקום הקולנועי, אפשר וצריך להעז יותר. הויזואליות מרשימה ומשחקי המרחב והזמן נהדרים, אבל אני מעדיף לראות את סטריינג' כקוסם מנוסה ששולט בקסמים האלה, לא בתור קוסם מתחיל שרק לומד להשתמש בהם.
זה לא שהיה הרבה אפשרות אחרת לגביי המקור של סטריינג
זה המקור שלו מהקומיקס ,ובאותה תקופה שהוא נוצר כולם גנבו מכולם ורק החליפו שמות וכוחות.
לא רציתי סיפור מקור אחר, רציתי סיפור אחר שהוא לא המקור של הדמות
(ל"ת)
דוקטור סטריינג' הוא לא ספיידרמן
במקרה שלו, אני שמח שעשו אוריג'ין – מארוול היו מספיק נבונים כדי לא לספק אוריג'ין לספיידרמן ואפילו הכניסו את האוריג'ין של הפנתר כחלק ממלחמת האזרחים. המקרה הזה הוא שונה – הוא גיבור לא מוכר, די הזוי וזה גם פעם ראשונה שמארוול מערבים קסם ביקום שלהם. לטעמי האוריג'ין הכרחי.
אז מה אם הוא לא מוכר? אפשר להכיר דמות גם בלי סיפור המקור שלה, ובטח בלי להקדיש לו סרט שלם
(ל"ת)
אבל יש פה מעבר להכרת דמות
יש פה חשיפה לתחום שלם של מיסטיקה וקסמים שלא היה בעולם של מארוול עד עכשיו, זה לא רק אוריג'ין לסטריינג' זה גם אוריג'ין לכל הפאן הזה של הMCU. אני תופס את זה כהכרחי. אני גם לא ממש מסכים שהיה חכם פה להציג את הדמות כאחת מבוססת ולדלג על האוריג'ין שלה, במקרה הנ"ל בכל אופן.
ולמה הצגת התחום הזה כרוכה בסיפור המקור של סטריינג'?
אפשר לעשות את זה גם כשסטריינג' כבר ותיק ומנוסה, וללמוד על כל עניין הקסם ממנו, במקום יחד איתו.
אז התשובה שלך היא "כי ככה זה"?
וגם, אם אתה אומר שהאוריג'ין כזה הכרחי, איך זה מסתדר עם זה שהוא זניח ולא מעניין?
הבנתי את זה מכותרת ההודעה שלך
אני שאלתי למה הצגת אספקט הקסם חייבת להיות דרך האוריג'ין של סטריינג', ואמרתי שאפשר ללמוד ממנו במקום יחד איתו, ואתה ענית 'כי לומדים יחד איתו' ופשוט תיארת את המצב הקיים.
אין רק דרך אחת נכונה להעביר את הדברים. אם לא יספרו לנו את הכל באמצעות סיפור המקור של סטריינג', זה לא אומר אוטומטית שנקבל הסברים מחופפים בצורת משפטים אגביים שנזרקים פה ושם. מארוול פשוט בחרו באפשרות הכי קלה.
במובן הזה חשוב לזכור עובדה חשובה
לא הצלחתי למצוא מקור מהימן שמראה את חלוקת הכרטיסים, אבל ממה שאני קורא לפחות, נדמה שהאחוז של הכרטיסים שנמכרו לסרט הזה לפורמטים של 3D ו-IMAX גדול יותר מהחלק של הכרטיסים הללו בסרטים אחרים מה-MCU או בכלל מהמתחרים בז'אנר.
אני מניח שיש לזה השפעה רבה שהסרט כבר הגיע ל-331 מיליון דולר ברחבי העולם בשלב כל כך מוקדם.
כן, אני חושב שזו הפתיחה העולמית הגדולה ביותר מבחינת מסכי IMAX
(ל"ת)
IMAX ירושלים. שווה משהו?
ובהשוואה לIMAX ראשון. מי יודע?
הייתי בשניהם. זהים לגמרי . איימקס איכותי מאוד בירושלים וראות מצוינת ב-3D ולא חשוכה כמו בסינמה סיטי
אפשר לדבר קצת על כמה ההומור בסרט היה מאולץ ומעצבן?
גילגולי העיניים שלי עוד התחילו מבדיחת הווי.פיי. בטריילר, אבל בסוף הסתבר שכל הבדיחות בסרט הם על כמה שאנחנו חושבים שבמזרח הם פרימיטיבים אבל בסוף הם מכירים את ביונסה! קורע! יש לכם עוד סוגים של בדיחות שנונות במיוחד או שרק זה?
הדבר היחיד שאיכשהו עבד זה הגלימה, אבל רק כי היא לא דיברה. אם היא גם הייתה מדברת – אבוי לכולנו.
"הבדיחות הגיעו ברגעים לא מתאימים, כמו ישר אחרי רגע דרמטי."
אבל זה בדיוק מה שמארוול עושים. תמיד.
הסיבה שכאן זה לא עבד בכלל היא כי הבדיחות גם צריכות להיות מצחיקות.
אני חושבת שהוא היה במינון קטן ונכון והצחיק אותי מאוד
הגלימה דווקא לא, אבל האחרות שהזכרתם כן בהחלט. יש לציין שלא צפיתי בטריילר ולמעשה פספסתי לחלוטין את קיום הסרט (למדתי עליו בדיעבד רק בזכות "תור: ראגנארוק").
מאוד-מאוד נהניתי.
אכריז רשמית: מבין כל סרטי האוריג'ין של מרוול, זה הסרט שהכי אהבתי. לא סבלתי את איירון-מן הראשון (וגם לא את השלישי, למרות שהוא לא היה סרט אוריג'ין), ת'ור וקפטן אמריקה היו… בסדר כאלה, ובאנטמן היה נראה שהם מנסים לעשות משהו אחר, אבל באיזושהי נקודה פשוט נגמר להם הכח.
כן, "דוקטור סטריינג'" מנגן על הקלישאות המוכרות שכבר ראינו באיירון-מן ות'ור – הבחור המוכשר והשמוק שהופך לגיבור-על ובדרך לומד כמה שיעורים חשובים על החיים. אבל הוא מטפל בקלישאות האלה נכון. קודם כל, הוא נמנע מגרירת-רגליים מיותרת – מתחילת הסרט עד לתאונה ששולחת את הבחור לחפש את עצמו עובר מעט מאוד זמן, והסרט מראה לנו את האישיות הבעייתית של הגיבור בלי לצרוח לנו אותה באוזניים (כמו שנעשה בסרטי איירון-מן): הרתיעה הפיזית שלו כשפציינטית אסירת-תודה מנסה לחבק אותו, הגישה המתנשאת/משועשעת שלו בכל הנוגע למוסיקה, השיחה בטלפון על פציינטים עתידיים. הכל מאוד אגבי, אלגנטי, נותן לצופים להבין דברים לבד (לא דברים מסובכים מדי, ובכל זאת). בונוס: להבדיל מסרטי גיבורי-על אחרים, וסרטי אקשן באופן כללי, נדמה לי שאת הסרט הזה המועצה למניעת תאונות דרכים דווקא תשמח לאמץ.
ואז מגיע כל יתר הסרט, הידוע גם כ-"קשה באימונים, קשה עוד יותר בקרב" או "בעצם סצינת אקשן אחת ארוכה עד כמעט סוף הסרט". וכן, אלה דברים שחלקם נראו בעבר ב-"התחלה" ו-"מטריקס" ו-"הארי פוטר" [1], אבל
1) עוד לא ראינו אותם באף סרט של מרוול
2) אלוהים, הם נראים כל-כך טוב
ועל נקודה 2 שווה להתעכב. להבדיל מ(נגיד) הנטייה התמוהה של סרטי ת'ור להאביס את הצופים ב-CGI מחונטרש-ברובו, בסצנות האקשן של "דוקטור סטריינג'" יש משהו שהוא פשוט עוצר-נשימה. זה נראה יפהפה – להבדיל מהאפרוריות הכהה של הסרטים שהוזכרו קודם בתור השראה, הצבעוניות הקומיקסית שבה הסצנות האלה עוצבו בסרט הזה הופכת אותן לחגיגה לעיניים. ואהבתי מאוד את הטוויסט בסוף עם האופן שבו סטריינג' מנצח את הנבל.
אז לרשימה המאוד מצומצמת של סרטי מרוול שנמצאים אצלי הרבה מעל הממוצע – שכללה עד כה את "הנוקמים" ו-"חייל החורף" – בהחלט הצטרף עכשיו הסרט הזה. הוא עשה עבורי משהו די נדיר עם סרטים של המותג – גרם לי להרגיש שהוא קצר מדי (והוא ממש לא, כמעט שעתיים) ושאני מוכן לעוד. אחרי שנשבעתי שאני לא מכניס סרטי מרוול לחמישיה שלי בסקר סוף השנה, נראה שאני איאלץ השנה להפר שבועה.
[1] מקור השראה די בולט שמשום-מה לא הוזכר – "איש הנצח". סרט הקאלט של ראסל מלקהיי מ-1986 אמנם לא שרד הכי טוב את פגעי הזמן, אבל הסרט הזה די קבע סטנדרט בכל הנוגע לקרבות אפיים בין גיבורי-על בסביבה עירונית-מודרנית-קשוחה. "דוקטור סטריינג'" מוכיח שוב עד כמה הז'אנר חייב לסרט הזה חוב עצום: האופן שבו מעוצבים האפקטים של הקסמים בסרט, עם הניצוצות שניתזים, מרפרר חזק לסרט של מלקהיי, המראה של קייסיליוס מזכיר את זה של קלנסי בראון מהסרט ההוא, ויחסי המורה-תלמיד של סוינטון וקממברץ' הזכירו לי פחות את יודה ולוק סקייווקר, ויותר את שון קונרי וכריסטופר למברט.
והסצינה האחרונה-בהחלט אחרי הכותרות רומזת שבסרט הבא על סטריינג', הם יקחו מ-"איש הנצח" גם את העלילה.
מסכים עם הרוב
לא בטוח כמה הקלישאות היו מעודנות כמו שאתה אומר (זה שהקולגה שלו ליטרלי אומרת לו "הכל סובב סביבך" לא ממש עוזר לקייס שלך).
כן, אחרי הצפייה אני והחברים שצפו איתי הסכמנו שגם "דרך קלוברפילד 10" וגם הסרט הזה יכולים להיות אחלה תשדירים נגד התעסקות עם מכשירים בזמן נהיגה.
מתי נשבעת את זה ולמה? (סתם סקרנות)
הם חשבו על
הסכנות שיש בדרכים,
יש בסוף כתובית, ממש לפני סצנת הפוסט קרדיטים:
"Driving while distracted can be dangerous to you and others. Please drive responsibly"
hazardous, לא dangerous
(ל"ת)
אפשר לדעת מה קורה בסצנת הכתוביות השניה?
נאלצתי לצאת אחרי הסצנה הראשונה, (חברות מעצבנות עם חוסר כבוד משווע ליקומים קולנועיים)
מישהו יכול לספר לי מה קורה בסצנה הזו?
היא הייתה רופאה
פשוט רופאה במיון ולא מנתחת מוח כמוהו.
אולי יש רצון להסביר את זה לעומק בסטריינג' 2
(ל"ת)
ברצינות? הפסקול? זה מה שתזכור מהסרט?
לא רק שאני מרגיש שמייקל גיאצ'ינו הוא הבחירה הכי "בטוחה" היום בהוליווד, ושאם הם ניסו ללכת על משהו שונה מבחינה ויזואלית היו צריכים גם לקחת מלחין שיעשה עם המוזיקה משהו בהתאם שלא נשמע כמו כל סרט הוליוודי, אלא שגם עכשיו נשמעים קולות רבים שמאשימים את גיאצ'ינו בשחזור המנגינה שהלחין לסרטי סטאר טרק החדשים.
להשוואה: https://www.youtube.com/watch?v=a6tls9g-CX8
מבחינתי, אגב, זו השוואה שגויה. אמנם הכלים דומים, אבל המנגינה עצמה שונה. ברור שהם ישמעו דומים, זה בכל זאת אותו המלחין, אבל זו הבעיה בפסקול של דוקטור סטריינג' – הוא נשמע דומה להכל, ובתוך סרט שהוא שונה ויזואלית, זה פשוט לא מתאים.
אפשר לזכור כמה דברים ביחד
זה לא פוסל :)
לגבי הדמיון המאוד ברור לסטאר טרק, זה נכון עובדתית. לא צריך להיות JK סימונס כדי לשים לב לניואנסים הזהים, אבל בעיניי החיבור הזה עבד מצוין, ולגבי "בחירה בטוחה" – גם לבחור את יוסיין בולט בתחרות ריצה מולי תהיה הבחירה הבטוחה. אם זה הדבר המתאים והנכון, מה הבעיה פה בדיוק ?
ציינת בצדק שהם נשמעים דומים, וזה נכון, אבל בו בעת צריכים להיות כנים ולהכיר בזה שזו בעיה הוליוודית רחבה בשנים האחרונות של שימוש ב-temp tracks (כלומר יצירות קיימות שעברו אדפטציה קלה ). מעטי מעט יצירות שחוברו יהפכו להיות אייקוניות כמו היצירות של ג'ון וויליאמס עם פארק היורה, סטאר וורס וכולי. באופן כללי אני ממליץ לצפות בדיון מסאנדנס 2015 בין מלחינים ובמאים על המצב הנוכחי –
https://www.youtube.com/watch?v=8UtehqkLHDs
בעקבות ההצלחה המרשימה של מארוול זה זוכה ליותר תהודה, כמו בסרטון הבא שדן בנושא.
אני רוצה לחבק את מי שהחליט לשים את "אינטרסטלר אוברדרייב" של הפינק פלויד בפסקול.
ואלוהים, הסרט הזה הוא קומדיה לא פחות משהוא קומיקס. כל כך נהניתי.
ותודה לסדרנים הנחמדים בסינמה סיטי גלילות שהדליקו את האורות כשאנשים יצאו בסוף, אבל כיבו אותם בסצינות שאחרי הקרדיטים. חמודים אתם.
מעניין הקטע הזה של האורות בקרדיטים
אני לא יודעת אם זה מקריות או מדגם מייצג, אבל יצא לי לראות כמה סרטים בחו"ל לאחרונה ובכולם, אבל כולם, האורות נשארו כבויים עד סיום הקרדיטים.
רוצים לקום לפני שנגמר, תעשו את זה בחושך מוחלט.
ואכן הרבה מאוד אנשים נשארים לשבת עד סוף הקרדיטים.
מעניין אותי אם זה מייצג. אף פעם לא שמעתי על זה, אבל זה קרה ביותר מדי סרטים בשביל להיות משהו מקרי. אולי זה סתם נראה לי מוזר כי זה לא הנוהג בארץ ובחו"ל זו הנורמה?
זכרונות מתקופתי כמוכרת פופקורן
כי הם מצמידים את הסרטים אחד לשני כך שאין זמן בין לבין.
כשעבדתי בגלובוס בעזריאלי לפני איזה עשור – היינו צריכים לדאוג שעד סוף הכתוביות האולם כבר יהיה נקי ומוכן לקראת הסרט הבא.
בגלל זה אנשים שהיו נשארים לשבת עד סוף הכתוביות היו ממש מפריעים לנו.
אני מעולם לא התלוננתי או ביקשתי מאנשים לצאת (כי כצופה אני גם אוהבת להשאר עד סוף הכתוביות), אבל כסדרנית – זה היה ממש מעצבן.
מארוול חזרו לעשות סרטים!
אחרי מלחמת אזרחים המשעמם והנוראי, ובכלל, מאז הנוקמים 2 הפושר היקום הקולנועי של מארוול שיעמם לי את הצורה.
עלילה נדושה שלא מפסיקה להתחסד (הרסתם חצי מכדור הארץ אבל אתם בוכים בגלל מישהו אחד שאולי לכלכתם לו את החליפה בזמן שהצלתם אותו. יש לי דמעות בעיניים) מלווה בבימוי עצלני וסטיינג חסר יצירתיות.
וסוף סוף מגיע סרט קצת שונה.
סוף סוף רואים גיבור שהורג מישהו.
סוף סוף רואים דם. שנראה כמו דם.
אתם יודעים, כזה שיוצא למישהו שדוקרים את הגוף שלו.
סוף סוף יש פסקול בומבסטי ועם מנגינת נושא קליטה לשם שינוי.
סוף סוף אפקטים שלא נראים כמו 'רגע לא ראינו את השוט הזה באיירון מן 1? או תור? או בעצם, הנוקמים?'
אז נכון, העלילה הייתה פושרת אבל לטעמי הקנקן בהחלט פיצה על תכולתו.
(ולמי שרוצה לדעת, IMAX ירושלים אדיר. מומלץ לשבת מקדימה)
שלם הגדול מסך חלקיו
אז ראינו את הסרט, וקראתי את הביקורות, ובגדול אני מקבלת את על הביקורות שאמרו כאן (על העלילה הנדושה, וחוסר פיתוח הדמות וכו…) ואני מסכימה עם הכל.
כן, לא חסרות לסרט הזה מגרעות, אבל איכשהו יצאתי עם טעם של עוד. הסרט נגמר ולא התחשק לי שהוא יגמר. הרגשתי שאני מאוד נהנית והוא נגמר לי מהר מדי ואני כבר רוצה לראות אותו עוד פעם.
יכול להיות שזו חווית התלת מימד – שבניגוד לסרטים קודמים באמת היתה חוויה מבחינתי (לפחות בינתיים התלת מימד של יס פלנט באר שבע עושה רושם סבבה. ז"א מהרגע שהוא מתחיל לעבוד, לקחו להם כמה נסיונות עד שהצליחו להפעיל את זה כמו שצריך), יכול להיות שזו העובדה שלא הגעתי עם יותר מדי ציפיות חוץ מ"סרט מארוול סטנדרטי", יכול להיות שזה בנדיקט קמברבץ (או כמו שבעלי אומר קנדיקט במברבץ') כפרה עליו. אני לא יודעת.
אני רק יודעת שנהניתי ממש.
הפישלייק לא הספיק
צודקת לחלוטין לגבי הנבל
אם כבר לבכות, אז כמו גבר.
זה עניין מינורי, ובטח שלא משמעותי בסרט הזה, אבל יש כאן שתי דמויות גבריות שבוכות. שתיהן עושות את זה תוך כדי שהן מדברות, ותוך כדי ששאר הפנים שלהן בקושי מביעות רגש. אז בסדר, אני מבין את העניין המגדרי כאן, אבל בחייכם – מישהו אי-פעם בכה ככה? אפילו ברמה הפיזית לחלוטין, בכי מתחיל מהבטן, תופס את הסרעפת, ומנער חזק. מה רע כל-כך בלהביע רגש בצורה פיזית?
אממממ... באמת?
מוזר, ראיתי את הסרט ממש לא מזמן ואני לא זוכר שום בכי. האם הסרט עד כדי כך נשכח?
קצת אוף טופיק, אבל עדיין מארוול:
ה'בלתי אנושיים' סופית ירדו מהלו"ז של סרטי הקולנוע, ויופיעו במקום זאת בסדרת טלוויזיה ב-2017, כששני הפרקים הראשונים יוקרנו באולמות איימקס לזמן מוגבל.
המקור, באתר של מארוול.
לא מפתיע במיוחד
הם די ירו לעצמם ברגל כשהכניסו את העלילה הזו לסוכני ש.י.ל.ד. גם ככה הרעיון הזה היה תמוה מלכתחילה.
זה לא "הם" אלה שני מחלקות נפרדות
הMCU בראשות קווין פייגי שהוא גם הנשיא של חברת מארוול. אייק פרלמוטר (ישראלי לשעבר) הוא מנכ"ל מארוול. שדיי רב עם כולם בתחילת הדרך הפריע לקווין בעבודה על הסרטים, הסתכסך עם חברות כמו פוקס ובוני בגלל שלא רצו להחזיר את הדמויות. בסופו של דבר קווין הלך למנכ"ל של דיסני במטרה להתפטר אם לא יעיפו את אייק. אז דיסני הבינו מה הם לא רוצים להפסיד ודאגו שקווין יקבל את כל השליטה המלאה בעולם הסרטים ופררלמוטר ישאר בשליטה רק במחלקה של הטלוויזיה והקומיקס.
עקב הסכוסך שלו עם חברת פוקס הוא התעצבן וביטל את הקומיקס והמרצ'נדייס של האקסמן לדוגמה. קווין לעומתו הצליח לסגור עסקה עם סוני על ספיידרמן וגם עם פוקס נסגר משהו שלא יודעים את הפרטים המלאים בכל מקרה פוקב מוציאים סדרה על מוטנטים ומארוול קיבלו משהו בתמורה, ההנחה הרווחת הם שמדובר הFF או לפחת בחלק מהיקום שלהם כמו הנבלים. אייק רצה "להציק" לפייגי אחרי ההכרה על האיומנס והכניס אותם לטלוויזיה. אז פייגי עקב חוסר מקום בלוח זמנים (ספיידרמן וכנראה עכשיו גם המשך לדר סטריינג') הורידו את הסרט מהלוחות זמנים. כמובן אייק לא נשאר חייב ועכשיו רוצה את הדמויות של המשפחה המלכותית בסדרה ולקח את זה לכיוון הפקה ענקית עם IMAX בשביל לקרוץ קצת יודע לצופי הסרטם במארוול.
כן אני יודע הכול נשמע מסובך אבל זה הסיפור ועד שלא מישהו אחד יהיה אחראי בכל המחלקות ועדיף פייגי, כנראה תהיה בעיה שהקולנוע והטלוויזיה יהיו מסונכרנים כעולם אחד.
זה נכון בגדול, אבל עם כוכבית
הפיצול בין פייגי לפרלמוטר הגיע אחרי ההכרזה הרשמית באותו כנס ב"אל-קפיטן" באוקטובר 2014, בו נפרשו כל סרטי שלב 3, כלומר בין אם הייתה מחלוקת כזו או אחרת בין שני המנהלים הראשיים בתוך מארוול, מחלוקת שאנחנו יודעים עליה רק באופן שטחי מצד ג', ההחלטה להתקדם עם ה-inhumans קיבלה את החותמת של הבוס הגדול של דיסני, שחולשת על מארוול, בוב אייגר.
בשלב ההוא היקום הקולנועי והטלוויזיוני היו עדיין מחוברים רשמית. הם עדיין כאלו, טכנית, אבל מאז הפיצול שהעלית – רואים בבירור סימנים שנועדו ליצור שונות עלילתית וסגנונית מובחנת ביניהם.
זה היה שעמום מוחלט
מצטער.
וחבל, כי כבר הרבה זמן לא נהניתי מסרט בקולנוע, והביקורות היו טובות. אבל בחיי, פשוט שעמום. שבוע אחרי, ואני בקושי זוכר את העלילה (משהו גנרי, כמדומני) או את הדמויות (יש איזה בחור טוב שהיה רופא ויש איזה דמות קרטון של בת).
זכורים לי כמה רגעי הומור. הרבה פחות ממה שהקהל זיהה – כלומר, הצופים איתי צחקו כל שלש שניות. אני צחקתי פעם בעשר דקות בערך.
עם כל הכבוד לקמברבץ', זו היתה טעות ליהוק איומה.
מי שהיה צריך להיות דוקטור סטריינג', מכל הבחינות, זה יו לאורי.
רק שיו לאורי כבר היה גיבור-על איזה שבע עונות
(ל"ת)
לא... למרבה הצער הוא כבר זקן מדי (או לפחות נראה כזה)
ובניגוד לקמברבאץ' אין לו מראה פוטנציאלי של גיבור על אלא דווקא של לוזר, אם כבר. אבל גם אנחנו חשבנו על "האוס" כשראינו שוב שחקן בריטי משחק במבטא אמריקני רופא יהיר "כל יכול"…
סוף סוף ראיתי דוקטור סטריינג'
וואי, איך הסרט הזה גונב מכל מקום אפשרי בלי שום בושה, אבל וואו, כמה טוב הוא עושה את זה.
מה אין שם? קצת איירון מן, קצת באטמן מתחיל, קצת סטאר וורז, קצת ת'ור, קצת מטריקס, המון אינספשן, המון פורטל, קצת אסאסינז קריד, סופר מן, עד קצה המחר, הארי פוטר, גונדרי, סיריאק, טים ברטון, גיירמו דל טורו, 2001 אודיסיאה בחלל, שר הטבעות, נמר דרקון, איש הנצח, טרון, מבוקש, האלמנט החמישי, בלתי שביר, רובוקופ, לקום אתמול בבוקר, צרות גדולות בצ'יינה טאון, מכושפות, באפי, האוס, שרלוק…
אני מוכן להשבע שהיתה שם סצינה שלמה שהועתקה מ"האנטומיה של גריי".
אבל איך שהבמאי נהנה מכל זה! הוא לא סתם שואל אלמנטים מכל יצירה פופולרית של העשורים האחרונים, הוא לוקח אותם בשתי ידיים, מערבל אותם בבלנדר ומפוצץ איתם את המסך בחגיגת VFX פסיכדלית, מטורפת ובלתי מרוסנת בעליל. בניגוד לנולאן השכלתני או לקובריק המאופק, הוא מפגיז את הקהל ברעיונות תסריטאיים ובעיקר ויזואלים, שאת כולם כבר הכרנו, אבל ממש לא בכזו עוצמה ובכזה קצב.
והוא אף פעם לא מתעכב כדי להסביר לנו על דברים שאנחנו ממילא מבינים ומכירים. הוא סומך עלינו. אפילו כשהוא מציג לנו קונספטים מורכבים כמו עולם-מראה, מולטיוורס, אסטרל-פליין, פורטלים או לולאות-זמן, מספיקים לו ולנו משפט או שניים. לא צריך לבזבז זמן כשהקהל ממילא מזהה כבר את הרפרנסים.
מזמן לא ראיתי במאי כל כך חסר בושה, שבא בשביל להנות ולא בשביל להתנצל. כולם גונבים מכולם כל הזמן, אבל לא ככה. הוא עושה את זה עם אצבע בעין, מראה להם מאיפה משתין הדג ומחייך בהנאה מופגנת. הוא לא פה בשביל לחדש, הוא פה בשביל לכייף.
הקיצר, אחלה סרט.
סרט חמוד, מן הסתם מרשים יותר על המסך הגדול (ובתלת ממד)
בצפייה ביתית זה היה עוד סרט מארוולי חביב, לא השאיר לי טעם לעוד (אבל כן גרם לי להבין יותר את ת'ור). אין לי בעיה עם סיפורי מקור (להפך) ואין לי בעיה עם השפעות תרבותיות וחזותיות, ברור שכולם מושפעים מכולם וזה בסדר גמור, לומדים, מתקדמים, משתפרים, עושים זאת בדרכים חדשות ומרעננות… ומכיוון שהסרט היטיב להשתמש במקורותיו ועשה בהם שימוש נבון וראוי, אני מברכת על כך. נהניתי מהליהוק (קלישאתי אבל הולם*), נהניתי מהאפקטים (הייתה להם הצדקה!), נהניתי מההומור (פה ושם) ובסה"כ זה עוד אחד לאוסף, עוד פיסת תצרף ליקום של מארוול.
___________
* קאמברבאץ' הוא שוב מדען שכלתן ויהיר; סווינטון שוב מכשפה מסתורית (היא סוג של קיית בלאנשט, רק יותר לבקנית); אגיופור לעולם יישאר עבורי ההוא מ"סרניטי" עם החרב בגב; וכמובן מיקלסן, שוב הנבל עם הפרצוף המעוות.
הגיבור מארוול היחיד שלא הבנתי.
מה פתאום מכניסיל את דמבלדור ליקום של גיבורי על שבמקום לירות לייזרים או ברקים או עושה קסמים??
הוא גם לא מיוחד
כל מי שילמד יכול להיות כמוהו. מצד שני, גם רודי (החבר של איירון מן) הוא כזה. והפלקון. אז לא חשוב…
הוא דווקא כן מיוחד
מראים לנו שהוא מנתח מחונן, חכם ומוכשר מאוד, והוא גם לומד ומתקדם מהר מאוד (ובכל נשכח שהוא מתחיל מנקודה נמוכה ברמה הפיזית). הסרט ממש לא בונה אותו כמו "כל אחד יכול להיות כזה" וזו הסיבה שהוא נהיה מי שהוא.