אדון ומפקד: הצד הרחוק של העולם

שם רשמי
אדון ומפקד: הצד הרחוק של העולם
שם לועזי
Master and Commander: The Far Side of the World

במקור: Master and
Commander: The Far
Side of the World

במאי: פיטר וויר
תסריט: פיטר וויר, ג'ון קול
על פי ספריו של פטריק או'בריאן
שחקנים: ראסל קרואו, פול בטאני,
ג'יימס דארסי, אדוארד וודאל

אני לא יודע אם כבר הזכרתי את זה פעם, אבל אני אוהב ספינות מפרש. יש בהן משהו סקסי, ואל תסתכלו עלי ככה. הרבה אנשים יסכימו איתי שפרארי אדומה היא סקסית, למרות שהם לא היו לוקחים אחת כזאת למיטה. אז מה רע בספינה? לא סתם מתייחסים אליהן המלחים תמיד כאל "She".

ספינות המפרש חזרו לאופנה אחרי 'שודדי הקאריביים', הסרט הנורא-כיפי מהקיץ האחרון. בזכות הסרט ההוא, אנשים עשויים לרצות לראות את 'אדון ומפקד: הצד הרחוק של העולם', בשביל מנה נוספת של אקשן ימי, קרבות סיוף ו"אררר". והם יטעו. גם ב'שודדי הקאריביים' וגם ב'אדון ומפקד' מככבות ספינות, אבל בעוד ש'המיירטת', 'ללא חת' ו'הפנינה השחורה' מ'שודדי הקאריביים' הן דוגמניות-על שטחיות, שכל תפקידן הוא להיראות טוב, ה-'HMS Surprise' (ובעברית: 'אח"י הפתעה'), גיבורת 'אדון ומפקד', אולי לא היתה זוכה בתחרות סופר-מודל 2003, אבל אופי יש לה. אחרי שעתיים ומשהו בחברתה, תכירו את 'הפתעה', אופיה ונשמתה כמו שמעולם לא היכרתם ספינה. כמו בכל סרט אופי, בסוף הסרט אתם אמורים כבר לאהוב אותה, לכאוב את כאבה כשהיא נפגעת ולשמוח בשמחתה כשהיא מנצחת.

השנה היא 1800 וקצת. אירופה כמרקחה: הצרפתי הזה, בונפארטה, החליט שהוא קיסר ומנסה להשתלט על העולם. הוד מעלתה שקועה במלחמה נגדו. בינתיים, בצד הרחוק של העולם, ספינת הוד מלכותה 'הפתעה', בפיקודו של "לאקי" ג'ק אייברי, מקבלת משימה: לאתר ולהשמיד את הספינה הצרפתית 'אשרון'. איך הטבעה של ספינה כלשהי באוקיינוס השקט תשפיע על המלחמה בין אנגליה לצרפת? אל תשאלו אותי, אני בסך הכל ממלא את פקודותיה של הוד מלכותה. בכל מקרה, החלק של הפקודה שעוסק באיתור הספינה מתברר כקל לביצוע. 'אשרון' לא ממש טורחת להתחבא. הקטע של "להשמיד" מסובך הרבה יותר: 'אשרון', מסתבר, היא ספינה גדולה, מהירה ומשוכללת הרבה יותר, ה-F16i של תחילת המאה ה-19. לדעתם של רוב חברי הצוות, הם צריכים להגיד תודה על כך שיצאו מהמפגש הראשון עם 'אשרון' בחיים, לחזור הביתה ולדווח שהמשימה גדולה עליהם. אבל קפטן ג'ק חושב אחרת. למרות שהמשימה נראית כמו התאבדות, הוא פותח במרדף אחרי ה'אשרון' על פני מאות קילומטרים של אוקיינוס – דג קטן מנסה לבלוע דג גדול.

אז כן, כל הסרט הוא מרדף אחד גדול. אבל זה קצת פחות מלהיב ממה שזה נשמע. הסרט אמנם מתחיל בקרב ימי מרהיב, אבל זו גם נקודת השיא שלו מבחינת האקשן. ולגבי כל השאר – תחשבו על מרדף מכוניות אופייני. עכשיו תריצו אותו בהילוך איטי. יותר לאט. עוד יותר לאט. עוד יותר. זהו, בערך ככה. מרדף ימי לוקח זמן. שתי הספינות מפליגות אחת אחרי השניה במשך שבועות אם לא חודשים, כשבמשך רוב הזמן הרודפים אפילו לא מסוגלים לראות את הנרדפים, וכיוון התנועה מבוסס על ניחוש מלומד. בינתיים צוות הספינה חי, אוכל, שותה, ישן, מסתכסך, מתאמן, משפץ ומנגן בכינור.

וכמו החיים בים, גם הסרט לוקח את הזמן. הוא מתרחש כמעט כולו על סיפון הספינה, או בתוכה. הליווי הקולי הקבוע של חריקת העץ והגלים לא מפסיק לרגע. הסרט יעביר אותכם קורס מזורז בכל מה שכנראה לא רציתם לדעת על ספנות בנוסח 1812, כולל השפה המדוברת בצי הוד מלכותה (צבא מאוד מנומס, אגב, שבו גם באמצע קרב המפקדים נותנים הוראות בנוסח "חיילים יקרים, ברשותכם, פזצט"א, בבקשה!"). כמו מין "מסע עולמי" לארץ אקזוטית קטנה במיוחד, הסרט מתרכז יותר בלהראות את המנהגים והתרבות של המקום מאשר בעלילה כלשהי. כמו בהרבה תכניות מסעות שבהם צפיתי, המסקנה שלי היתה: לגמרי לא הייתי רוצה לגור שם, אבל לא הייתי מתנגד לבוא לשבוע-שבועיים לביקור. החיים על מאסה צפה של עץ וחבלים מרתקים בעיני, לכן אני לא השתעממתי. אבל מי שחיי הימאים במאה ה-19 לא מזיזים לו את הזרת, ושיגיע לסרט בציפיה לאקשן מבדר, עלול לפהק קשות.

השחקנית הראשית, 'הפתעה', כבר אמרנו, מצטיינת. אבל גם הדמויות המשניות הן יותר מבסדר. ראסל קרואו המאיס את עצמו עלי בערך ב'גלדיאטור', כשהוא התחיל להתנפח במידה מסוכנת, אבל תפקיד קפטן ג'ק-מפליג-למרחק תפור עליו, ובו הוא מצליח באופן מפתיע לא לעצבן. אולי מכיוון שכאדון-ומפקד הוא לא אמור להפגין רגשות (או מחלות נפש, חלילה). לא הייתי בוחר בראסל כבן זוג למשחק כדורסל, אבל יכול בהחלט להיות שהייתי מוכן לצעוד בעקבותיו לקרב. כדי לא להשאיר את הסרט בלי עלילה בכלל, הוא מתעסק גם בחברות בין קפטן ג'ק לחברו הטוב, רופא הספינה, ועושה את זה באמינות לא רעה. את חברו הטוב של הקפטן מגלם פול בטאני, שעשה את תפקיד "חברו הקרוב ביותר של ראסל קרואו" גם ב'נפלאות התבונה'. עושה רושם שהשנים האלה מפתחים ביניהם מין קטע בן אפלק-מאט דיימוני כזה. לו אחד משניהם היה אישה, זו היתה יכולה להיות עלילת-משנה רומנטית לתפארת. מכיוון שלא זה המצב, וקפטן ג'ק ורופאו הנאמן לא מתחתנים בסוף הסרט (לא, הם לא, חובבי ספרות סלאש רשעים שכמותכם) גם הקטע הזה של הסרט לא יספק את מי שיתלוננו על שעמום.

בקיצור, יותר משהוא דומה לאפוס ההוליוודי הממוצע, מזכיר 'אדון ומפקד: הצד הרחוק של העולם' סרטי "איכות" המוקרנים בבתי קולנוע קטנים נטולי סראונד. כלומר, אם הייתם מפילים על סרט כזה 135 מיליון דולר. האם זה אומר שהוא גרוע? ממש לא. זה סרט טוב מאוד. אבל כמו שאומרת הקלישאה, זה לא סרט לכל אחד.